soccer

מקטאר לוונקובר

צלום: Province of British Columbia

לאחר סיום המונדיאל האחרון בקטאר לפני שבועות מספר, מתחילה ההיערכות למונדיאל הבא – אליפות העולם שתיערך לראשונה בשלוש מדינות בו זמנית: ארצות הברית, מקסיקו וקנדה. זאת בעוד כשלוש וחצי שנים: בחודשים יוני ויולי בשנת אלפיים עשרים ושש

הטורניר בצפון אמריקה יכלול יותר מקומות לאפריקה ומרכז אמריקה, העפלה צפויה של ניו זילנד, שדרוג מזערי לאירופה ורמה נמוכה בשלב הבתים. המארחות ארה”ב, קנדה ומקסיקו כבר מתחילות להיערך לקראת אירוח המונדיאל הראשון שיכלול לא פחות מארבעים ושמונה נבחרות

אחרי סיום המשחקים בקטאר, בעולם הכדורגל מתחילים להביט קדימה אל עבר טורניר הבא שיתקיים בארצות הברית, קנדה ומקסיקו. כיוון שהטורניר בקטאר התקיים בינואר (לאור החום הכבד בקיץ שם), אוהדי הכדורגל ימתינו רק שלוש שנים וחצי עד המונדיאל הבא ולא ארבע כמו בדרך כלל. כידוע, למרות הביקורות הקשות, המונדיאל הבא יתקיים בפורמט שונה. יותר נבחרות, יותר משחקים ויותר שחקנים. לטענת הרבה מאוד מבקרים, גם צפויה רמה נמוכה מאוד של משחקים בשלב הבתים – לאור העפלה של נבחרות בינוניות ואף פחות מכך. הרחבת המונדיאל של צפון אמריקה תסייע בעיקר לנבחרות מאפריקה, אסיה מרכז וצפון אמריקה, וגם לניו זילנד. מי שייהנו פחות מכך באופן יחסי, הן הנבחרות הטובות יותר השייכות ליבשות של אירופה ודרום אמריקה. שם בית המוקדמות יכלול עשר נבחרות, ועשויות לעלות לשלבים המתקדמים לא פחות משמונה מהן. הסיפור המעניין מגיע הפעם מצפון ומרכז אמריקה. זאת כיוון ששלוש המארחות (ארצות הברית, מקסיקו וקנדה) עולות אוטומטית למונדיאל. ולכן ייפתחו שלושה מקומות נוספים ושתי נבחרות נוספות יגיעו לפלייאוף. בסופו של דבר יכול להיות שיהיו שמונה נציגות משם מצפון ומרכז אמריקה. ניו זילנד, שמאז הצטרפות אוסטרליה למוקדמות באסיה תמיד מסיימת במקום הראשון באוקיאניה, תהיה פייבוריטית ברורה לעלייה אוטומטית. נבחרת איי שלמה במוקדמות 2022 הגיעה לגמר נגד האול וייטס, תעפיל עד לפלייאוף אם שוב תסיים כסגנית

נבחרות כמו ג’מייקה, טרינידד וטובגו ואל סלבדור ייאבקו על חזרה לגביע העולמי ובדרום אמריקה ונצואלה – היחידה שמעולם לא עשתה זאת – יכולה לחלום על הופעת בכורה בזכות העובדה ששבעים אחוזים מהמתחרות בתמונה העלייה. השינוי היחיד שזוכה למשוב חיובי מכל הכיוונים הוא בשיטת הפלייאוף. במונדיאל אלפיים עשרים ושתיים למשל, הגיעו לפלייאוף ניו זילנד, פרו, קוסטה ריקה ואוסטרליה, בהגרלה עיוורת נקבעו שני משחקים שהניבו שתי עולות. בפורמט החדש שלב הפלייאוף יתקיים בשיטת ליגה אינטרקונטיננטלית, שתכלול שש נבחרות מחמש יבשות. הן ישחקו אחת נגד השנייה ושתי הראשונות יעפילו למונדיאל

הטורניר של המונדיאל אלפיים עשרים ושש ייערך בשישה עשר אצטדיונים שונים. אחד עשר בערים האלה בארצות הברית: ניו ג’רזי/ניו יורק, דאלאס, קנזס סיטי, יוסטון, אטלנטה, לוס אנג’לס, פילדלפיה, סיאטל, סן פרנסיסקו, בוסטון ומיאמי. שלושה בערים האלה במקסיקו: מקסיקו סיטי, גוודלחרה ומונטריי. שניים בערים האלה בקנדה: טורונטו וונקובר

למרות שהתאחדות הכדורגל העולמית (פיפ”א) החליטו לפני מספר שנים לשחק בפורמט של שישה עשר בתים, שיכללו שלוש נבחרות כל אחד, ייתכן שהתוכנית לא תצא אל הפועל במונדיאל של ארצות הברית, מקסיקו וקנדה. ויתכן שהמונדיאל הצפון אמריקני יתקיים באותה מתכונת ידועה של ארבע נבחרות בכל בית ובסך הכל מדובר בשנים עשר בתים. זאת מתוך רצון לשמור על תחרותיות עד המחזור האחרון של שלב הבתים. לפי התכנון המקורי הפורמט החדש: שישה עשר בתים כאשר יש שלוש נבחרות בכל אחד מהם (בהן אירופית אחת בכל בית). שתי הראשונות עולות לשלב פלייאוף שכולל שלושים ושניים נבחרות וממנו מעפילות לשמינית הגמר

משחקי גביע העולם הבאים בארצות הברית, מקסיקו וקנדה מבטיחים ככל הנראה רגיעה מסוימת בכל הנוגע לתאונות בנייה. זאת לעומת המחדלים הנוראיים שהתרחשו במונדיאל האחרון שנערך בקטאר. המונדיאל העשרים ושלוש במספר יתקיים בשלוש המדינות של צפון אמריקה (ארצות הברית, מקסיקו וקנדה) מצוידות באצטדיונים שהוקמו זה מכבר, בהבדל מאלה בקטאר. מרבית האיצטדיונים במדינות שיארחו את המונדיאל הבא הוקמו בחלקם במאה הקודמת ואחרים בשנים האחרונות. הידוע מביניהם שהפך

למיתוס הוא אצטדיון האצטקה במקסיקו סיטי, שבו נכבש “שער יד האלוהים” על ידי דייגו מראדונה, בשנת אלף תשע מאות שמונים ושש, במשחק רבע הגמר במונדיאל נגד אנגליה. לקראת המונדיאל הקרוב של ארצות הברית, מקסיקו וקנדה, צפוי שכמה מהאצטדיונים בהם יתקיימו משחקי הכדורגל יעברו שידרוג ושיפוץ ואף מספר המושבים יגדל משמעותית. יש להאמין שהפעם בניגוד למה שקרה בקטאר וללא הצדקה, העבודות השונות לא יביאו למותם של פועלים. אם זאת יש לזכור שבמונדיאל הקרוב של צפון אמריקה יש אלמנט שלילי מאוד משמעותי והוא: המרחקים הארוכים בין אתרי המשחקים של ארצות הברית, מקסיקו וקנדה. אלו יצריכו נסיעות וטיסות של מאות ואלפי קילומטרים. כך שהנוחות לא תהיה במיטבה באליפות העולם בכדורגל הבאה

הנבחרות של ארצות הברית וקנדה שהבטיחו כבר אוטומטית את השתתפותן במונדיאל של צפון אמריקה, מחפשות מסגרת איכותית להתחרות בה, במסגרת ההכנות שלהן לגביע העולם הביתי שלהן. זאת, כיוון שלא ישתתפו במוקמות של הבית הצפון אמריקאי לקראת המונדיאל. על כן שתי הנבחרות המארחות של אליפות העולם בכדורגל הבאה פנו לאחרונה התאחדות הכדורגל של דרום אמריקה, וביקשו להשתתף במשחקי אליפות דרום אמריקה לנבחרות, קופה אמריקה, שיערכו בשנת אלפיים עשרים וארבע. בכירים בהתאחדות הדרום אמריקנית מציינים כי אין להם התנגדות לצרף את ארצות הברית וקנדה למשחקי קופה אמריקה הבאים. לעומתן, נבחרת מקסיקו לא בוחנת לפי שעה להצטרף למשחקי הקופה אמריקה. יצויין כי מקסיקו השתתפה בקופה אמריקה בקביעות עד אלף תשע מאות תשעים ושלוש

אליפות הקופה אמריקה של שנת אלפיים עשרים וארבע, בה תשתתף נבחרת ארגנטינה כאלופה המכהנת החדשה, הייתה אמורה להתקיים באקוודור. זאת בהתאם לסבב הקבוע שנהוג בהתאחדות הדרום אמריקאית. אך אקוודור דחתה את האפשרות לארח את המשחקים ובשלב זה טרם ידוע היכן תיערך האליפות הדרום אמריקנית בכדורגל. יש סיכוי מסויים כי ארצות הברית עשויה לארח את קופה אמריקה, כמובן אם יאושר שהיא תוכל להשתתף באליפות. ארצות הברית אגב שיחקה כבר בקופה אמריקה ארבע פעמים. בשנת אלפיים ושש עשרה היא אף אף אירחה את הטורניר, במהדורה המיוחדת לכבוד מאה שנים שנים למפעל המכובד, שכללה גם שש נבחרות מצפון אמריקה. לעומת זאת קנדה מעולם לא השתתפה בטורניר הדרום אמריקני

נבחרת קנדה בכדורגל ממוקמת כיום במקום החמישים ושלושה בעולם, לפי רשימת הדירוג של פיפ”א. הנבחרת הקנדית הצליחה להעפיל לגביע העולם בכדורגל רק פעמיים: בשנת אלף תשע מאות שמונים ושש ולמונדיאל האחרון שנערך בקטאר. לעומת זאת הנבחרת הצליחה יותר באליפות של צפון ומרכז אמריקה, ואף זכתה בה בשנת אלפיים. ואילו בשנים אלפיים ושתיים ואלפיים ושבע הגיעה קנדה למקום השלישי. באלפיים ואחת הגיע קנדה למקומות שלוש-ארבע. הרכב הנבחרת הקנדית כולל כיום תשעה שחקנים המשתתפים במשחקי הכדורגל של הליגה קנדה. מדובר: בשישה המשחקים בקבוצה של מונטריאול, שניים המשחקים בקבוצה של טורונטו ואחד המשחק בקבוצה של ונקובר ואיטקאפס

נבחרת קנדה בכדורגל הגיעה לגביע העולמי

קשה להאמין אבל זו עובדה מוגמרת: נבחרת קנדה בכדורגל הצליחה להעפיל למשחקי הגביע העולמי הלא הוא המונדיאל. זאת, לא מעט בזכותו של מאמן הנבחרת הבריטי, ג’ון הרמן. יש לזכור שקנדה לא השתתפה בשום מונדיאל מאז אלף תשע מאות שמונים ושש – עת נערכו המשחקים במקסיקו.

משחקי המונדיאל אלפיים עשרים ושתיים יערכו השנה בקטר. זאת, לקראת סוף השנה: החל מהעשרים ואחד בנובמבר ועד השמונה עשר בדצמבר. מדובר בטורניר הראשון מעולם שנערך במדינה ערבית, והשני בעולם שנערך ביבשת אסיה. יש לזכור שזו גם הפעם הראשונה שהמדינה המארחת – קטר – לא השתתפה מעולם בשום אליפות עולם בכדורגל. גם הפעם ישתתפו בטורניר שלושים ושתיים נבחרות. ולעומת זאת בשמחקי גביע העולם הבא שיערך בשלוש מדינות יחדיו – ארצות הברית, מקסיקו וקנדה – מספר המשתתפות יגדל לראשונה לארבעים ושמונה נבחרות. בגלל החום הכבד השורר בקטר משחקי המונדיאל יערכו לראשונה לקראת סוף השנה (כאמור בחודשים נובמבר-דצמבר), ולאו בחודשי באמצע השנה (בחודשים מאי-יוני-יולי). מאותה סיבה אורכו של הטורניר קוצר הפעם לעשרים ושמונה יום בלבד. המשחקים יערכו בשמונה אצטדיונים ששפוצו באופן רציני בחמש ערים שונות בקטר. היום לא מעט שמועות שבחירתה של קטר לארח את גביע העולם בכדורגל, לוותה במעשים לא כשרים וקנוניות. ואחרת: קטר לא היתה זוכה בכבוד הגדול הזה שליות מארחת של המונדיאל.

עשרים ותשע מדינות הבטיחו כבר את השתתפותן באליפות העולם בקטר, ומעמדן של שלוש הנבחרות האחרונות יקבע רק במהלך חודש יוני. להלן רשימת הנבחרות של המדינות המדינות שישתתפו במונדיאל הקרוב: דרג מספר אחד: המארחת קטר, בלגיה, צרפת, ארגנטינה, אנגליה, ספרד ופורטוגל. דרג מספר שתיים: דנמרק, הולנד, ארצות הברית, מקסיקו, גרמניה, שווייץ, קרואטיה ואורוגוואי. דרג מספר שלוש: איראן, יפן, סרביה, דרום קוריאה, קנדה, סנגל, פולין ומרוקו. ואילו דרג מספר ארבע: סעודיה, אקוודור, גאנה, טוניסיה וקמרון. שלוש נבחרות ממדינות אלה יצטרפו לדרג מספר ארבע כאמור במהלך המשחקים שיערכו ביוני הקרוב. המשחקים הראשונים יערכו בין נבחרות אוסטרליה ואיחוד האמירויות, כאשר המנצחת מבין שתיהן תאלץ להתמודד מול נבחרת פרו. המשחקים השניים יערכו בין נבחרות ניו זילנד וקוסטה ריקה. המשחקים השלישיים יערכו בין נבחרות אוקראינה וסקוטלנד, כאשר המנצחת מבין שתיהן תאצץ להתמודד מול נבחרת וויילס.

הסנסציה הגדולה ביותר במשחקים המוקדמים שקבעו את זהות הנבחרות שיגיעו למונדיאל של קטר, קרתה כאשר איטליה הגדולה הפסידה למקדוניה הקטנה (ממש כמו דוד מול גוליית). אלופת אירופה האיטלקית זו הפעם השנייה ברציפות תיעדר מאליפות העולם בכדורגל. פשוט מביש.

יש שטוענים שטורניר הגביע העולמי במקסיקו היה טוב ביותר אי פעם. זו גם הייתה הפעם היחידה שנבחרת ישראל השתתפה במונדיאל. כשהקנדים הגיעו למקסיקו הם שיחקו מאוד הגנתי ומפוחד ולא כבשו אפילו שער אחד. מאז עברו עשורים של דכדוך בתחתית הכדורגל העולמי, גם של קנדה וגם של ישראל. נראה כאילו נגזר על שתי נבחרות אלה להיעדר מטורניר הגביע העולמי בכדורגל לתמיד, אך בקנדה כנראה חשבו אחרת. ועובדה היא שהקנדים ישתתפו במונדיאל הקרוב. ולעומת זאת שחקני נבחרת ישראל ימשיכו להמציא תירוצים על כשלונותיהם הרבים מאוד, לאורך כל אותן עשרות שנים. אגב נבחרת ישראל מודרגת כיום על ידי פיפ”א במקום השבעים ושש בעולם, ובמרחק רב מנבחרת קדנה של היום.

באותן שנים קנדה לא רק שלא ניצחה מעולם את ארה”ב ומקסיקו, אלא בקושי השיגה נקודות גם מול קוסטה ריקה, פנמה, ג’מייקה והונדורס. הנבחרת הקנדית הגיעה לשפל בשנת אלפיים ושתיים עשרה עת הפסידה להונדורס בנשחק שקבע מי יקבל כרטיס למונדיאל שמונה: אחת.

מאז ראשי התאחדות הכדורגל הקנדית שינוי לחלוטין את מצבה של הנבחרת הלאומית לגברים. הושקעו משאבים כספיים רבים, טופחו משמעותית אצטדיונים ומתקני אימון ברחבי קנדה הגדולה והגיעו צוותי אימון מחוץ למדינה. בנוסף קנדה אירחה טורנירים בינלאומיים ואף הוקמה הליגה המקצוענית כאן לפני כשנתיים. הליגה המקומית לכדורגל לא קשורה לליגות האמריקאיות. סקאוטרים מגיעים לביקורים תכופים ולאט לאט ההשקעה החלה להשתלם. קנדה של היום היא שונה לגמרי מזו שהשתתפה במשחקי גביע העולם במקסיקו (באלף תשע מאות שמונים ושש). מדובר בנבחרת שהגיעה למונדיאל בזכות ולא בחסד. היא סיימה לפני ארה”ב ומקסיקו ובעוד ארבע שנים כאמור תארח ביחד איתן את המונדיאל הבא – של שנת אלפים עשרים ושש.

נבחרת הנשים הקנדית בכדורגל הזכתה במדליית זהב בטוקיו, ואילו רק עתה סוף סוף גם נבחרת הגברים הלאומית המקומית מצליחה לזכות בהישגים של ממש.

למאמן הרדמן (בן הארבעים ושש) יש הצלחה לא מבוטלת בעברו. הוא יליד קובנטרי שבאנגליה, מעולם לא היה כדורגלן מקצוען, אלה היה שחקן ששיחק קצת בליגות החצי מקצועניות. הוא קיבל תפקיד זוטר של אנליסט, שהפך למשרת עוזר מאמן בסנדרלנד, אבל ההתקדמות הגדולה שלו התחילה דווקא כשעבר לניו זילנד הרחוקה. שם הוא התחיל לעבוד בהתאחדות הכדורגל המקומית, עד שהגיע למשרת מאמן נבחרת הנשים. דווקא בתפקיד זה הרדמן בלט. תחתיו ניו זילנד הצנועה הגיעה לשלושה טורנירים גדולים (שתי מונדיאלים ואולימפיאדה), כשהיא הופכת לאחת מנבחרות הנשים הטובות בעולם. לאור הצלחתו ראשי ההתאחדות לכדורגל הקנדית, הביאו אותו לכאן. תחילה מינו אותו (בשנת אלפיים ואחד עשרה) לתפקיד מאמן נבחרת הנשים הקנדית. נבחרת הנשים המקומית מעולם לא הגיעה להישגים מיוחדים עד הגעתו של הרדמן. אך עימו הנבחרת הלאומית לנשים בכדורגל, זכתה בשתי מדליות ארד (אחת בלונדון והשנייה בריו דה ז’ניירו).

נבחרת הגברים של קנדה דשדשה וחיפשה את עצמה באותה תקופה ארוכה. הכישרונות הצעירים החלו לדפוק על הדלתות. ואילו ההצלחה של הרדמן שכנעה את קברניטי ההתאחדות לתת הזדמנות למישהו מתוך המערכת, שיודע איך להצליח בכדורגל נבחרות. מאמני נשים לא ממש מקבלים הזדמנויות בקבוצות גברים ולכן הסיפור של הרדמן הוא כל כך יוצא דופן.

כמי שהתחיל בעצם מלמטה (ללא קריירת משחק מקצוענית ברמה גבוהה), הרדמן קיבל בינואר אלפיים ושמונה עשרה את משרת מאמן נבחרת הגברים בכדורגל. הוא הביא לנבחרת הגברים הקנדית את האמונה, הנחישות, העבודה הקשה והגיבוש החשוב. כשהגיע, נבחרת הגברים של קנדה דורגה על ידי פיפ”א במקום התעשים ושמונה בעולם. ואילו כיום הנבחרת ממוקמת במקום השלושים ושלושה בעולם – שיא של כל הזמנים מבחינתה.

הרדמן אומר: “כשהגעתי הצבנו לעצמנו מטרות ברורות. רצינו להיות חלוצים. להפוך את קנדה למדינת כדורגל. ידענו שהעפלה לגביע העולמי היא נדבך חשוב בדרך”. הוא הסביר לשחקנים שלא יוכלו להצליח בלי לעבוד ביחד. בלי שלכל אחד מהשחקנים יהיה הגב של החבר שלו. לדבריו השחקנים הבינו את המסר, והכוונה היא בעיקר לאלה שמהווים את השלד המנהיגותי בנבחרת. משם זה התחיל לחלחל. הרדמן אומר על הצלחת הנבחרת שלו: “אני פשוט לא מאמין. יש לנו שחקנים שזכו בליגת האלופות. יש לנו שחקנים בכל אירופה ועכשיו יש לנו גם שחקנים שהולכים לחוות את הגביע עולמי. אנחנו מדינת כדורגל. זה כל מה שרצינו. אנחנו מגיעים ואנחנו רק בתחילת הדרך”.

Tolerance via playing soccer

A participant in Playing Fair, Leading Peace in Jaffa. (photo from Peres Center)

“I did not know I could play with Jews or talk to them. Now I want to and I can,” wrote an Arab middle school student whose school was one of 10 – five Jewish, five Arab – to participate in Playing Fair, Leading Peace, created by the Jaffa-based Peres Center for Peace and Innovation to unite Jewish and Arab Israeli children through soccer.

In 2018-2019, Playing Fair, Leading Peace engaged 300 fifth- to seventh-graders in Arab and Jewish sectors of Jerusalem, Tel Aviv, Jaffa, Kalansua, Kfar Saba, Beersheva and Tel Sheva. In each participating school, one class is matched with one class from the corresponding nearby school. Kids and their teachers are guided by two specially trained university students (one Jewish, one Arab) in five tolerance education and prep sessions held at their own school, and in five joint soccer matches on one another’s turf.

In these games, Arabs don’t play against Jews; each team mixes children from the hosting and visiting schools. And there are no referees; the children are given the responsibility of determining rules and mediating disputes.

“They need to communicate to solve issues during the game by themselves. This is a smart component of the program,” said Tamar Hay-Sagiv, director of the education for peace and innovation department at the Peres Center.

photo - Children in the Arab village of Kalansua with a poster stating, “We need diversity” and “We are all equal” in Hebrew and Arabic — Children in the Arab village of Kalansua with a poster stating, “We need diversity” and “We are all equal” in Hebrew and Arabic. *(photo from Peres Center)*

But it’s not an easy component, because one side speaks Hebrew and the other speaks Arabic. “We tackle the language issue by teaching through sports. They learn the language of ‘the other’ while they play,” said Hay-Sagiv.

Nor is it a simple matter to convince parents to allow cross-visits.

“There are fears and stereotypes to overcome,” acknowledged Hay-Sagiv. “We had one child in the south whose family was afraid for him to travel to a Bedouin school. It was a trust-building process between his parents and the head of the school, who gave us full support and made the family comfortable in allowing the visit. It’s always a challenge for Jewish schools to agree to travel to Arab communities, but the hospitality they receive is unbelievable.”

One child wrote on the evaluation form after the first visit: “Even after they prepared us, I was still afraid of them, but when I met them, they looked like us, only with different clothing.”

As for stereotypes, it’s not only about the Arab-Jewish divide but also about gender. “We’ve had girls thinking they are not allowed to play soccer,” said Hay-Sagiv. “We have to overcome that, too. We try to create a safe space for everyone that is fun and interactive.”

For the last 18 years, the Peres Center has used sports, specifically soccer, as a tool to break down barriers between youth, Hay-Sagiv told Israel21c.

The centre’s flagship project, Twinned Peace Sports Schools (TPSS), involves leadership training and mixed teams led by professional coaches. Britain’s Prince William kicked around a ball with the TPSS team in Jaffa during his visit to Israel last summer.

photo - Playing Fair, Leading Peace soccer match at a Jerusalem school — Playing Fair, Leading Peace soccer match at a Jerusalem school. *(photo from Peres Center)*

TPSS, started in 2002, is the first and longest-running initiative of its kind in the region. Hay-Sagiv said it “significantly influences Arab and Jewish, Israeli and Palestinian girls and boys to become agents of positive change in their community and around the world.”

The Peres Center sought a way to scale up this successful, but limited, peace-building-through-sports program in a more accessible and less expensive format that would also involve nonathletic children.

“Based on our experience, we thought it would be interesting to get into Jewish and Arab schools during school hours and engage full classrooms. This way, we can reach all the boys and girls, as well as their teachers,” said Hay-Sagiv. When the other children in the host school observe the mixed teams playing soccer together, “it’s unbelievable to see the reactions to this unusual sight. That also has an impact.”

Playing Fair, Leading Peace is supported by the Israel Football Association, which oversees Israel’s national football (soccer) team comprised of Jewish and Arab Israelis, and captained by Circassian-Israeli Muslim Bibras Natkho. The program also works with the National Union of Israeli Students (representing all Israeli universities) and the Laureus Sport for Good Foundation.

“Hopefully, next [school] year, we will double the number of participating schools,” said Hay-Sagiv.

She explained that fifth- to seventh-graders were chosen for the program “because we see this as a crucial age for exposing them to this type of experience. Verbally, they are well developed and they’re going into a tough age. You have enough time to work with them during school hours, and it’s still possible at this age to work with boys and girls together.”

Based on questionnaires distributed before and after the activity, Hay-Sagiv and her staff can see that the program effects changes in attitude.

“I want to feel with them exactly the way I feel with my friends,” wrote one child.

“I hope that we will become one family that does joint activities in togetherness and tolerance,” wrote another.

Hay-Sagiv isn’t surprised by this impact, having seen the inroads made over the years by Twinned Peace Sports Schools.

“We’re traveling to Poland to organize a sports tournament in Warsaw with Israelis, Poles, Germans, Hungarians and Russians to mark 80 years since World War II, hopefully in September,” she said. “We are thinking of bringing a mixed Jewish and Arab team from Israel.”

For more information, visit peres-center.org/en/the-organization/projects/sports/playing-fair.

Israel21c is a nonprofit educational foundation with a mission to focus media and public attention on the 21st-century Israel that exists beyond the conflict. For more, or to donate, visit israel21c.org.

BDS’s lacrosse to bear

Before a soccer match with Maccabi Tel Aviv last week, the Hungarian football team Ferencváros Torna Club paid tribute to István Tóth in what is being heralded as a meaningful move against a creeping antisemitism that has permeated the European sporting world among other spheres.

Tóth was a Ferencváros Torna player and coach in the 1940s before joining the anti-Nazi resistance and saving hundreds of lives, including Jews who he helped escape detention and probable death. Tóth was captured and executed in 1945.

Last week’s game in Budapest was dedicated to Tóth’s memory.

North Americans who were swept up (or bemused) by global soccer mania at the height of the World Cup last weekend can almost appreciate the depths of feeling the sport evokes in much of the world. National feelings – and other high emotions – understandably permeate fan expressions. What is more baffling from afar is the manner in which antisemitism has seeped into the culture of European sport. Among other manifestations, fans from some teams will ridicule or intimidate those of opponents by implying the players or their supporters are Jews. In one instance, fans plastered a town with images of Anne Frank in the opposing team’s uniform. Elsewhere, fans suggested the opponents lacked foreskins. It’s difficult to wrap one’s mind around: that accusations of Jewishness have been used as a tool of intimidation on a playing field. The closest analogy, perhaps, might be the example more common in North American sports, in which opponents are accused of homosexuality. But, with Europe’s history of antisemitism, and the alarming growth of extremist politics across the continent, this hints at a deeper problem. This is why the Budapest event, which was coordinated with the assistance of World Jewish Congress, was as significant as it was. It was an official statement against antisemitism in sport and a testament to a hero of the Holocaust era.

Meanwhile, in a sports competition some distance away, a variant form of political activism, not unrelated to antisemitism, was playing out.

The BDS movement has been trying to isolate Israel in social, economic and cultural spheres. Athletes from Iran and countries with other Israel-hating governments have thrown matches rather than legitimize the Zionist entity, or athletes have refused to shake hands with Israeli competitors. There are even groups urging a boycott of the next Eurovision song contest because, as Israel’s Netta Barzilai was the 2018 victor, Israel will be the host country for next year’s round.

The latest attempt at a boycott, though, comes with a happy ending – and a Canadian twist.

The Iroquois Nationals lacrosse team recently arrived in Israel to participate in the World Men’s Lacrosse Championships. Soccer may be “the world’s game” and hockey may be where many Canadians’ invest our emotional energies, but lacrosse is, officially, our national game. (In a bow to popular demand, Parliament some time ago declared hockey our national “winter” sport and lacrosse our national “summer” sport, but details.) While many Canadians have an almost religious devotion to hockey, the Iroquois refer to lacrosse as “the Creator’s Game.”

The Iroquois team arrived at Ben-Gurion airport with indigenous passports. A few years ago, the team was forced to forfeit their games when the host country, the United Kingdom, refused to accept their travel documents. Israel, on the other hand, welcomed the Iroquois passports after interventions from the Government of Canada and the Canadian embassy in Israel.

While diplomats and respected figures like Irwin Cotler intervened to help, the BDS movement tried to prevent the team from attending. It was a particularly nasty effort, since the Iroquois invented the game. It may have been in this very fact that the BDSers smelled a potential symbolic victory, no matter how offensive the impact would have been on the individual players and the tournament more broadly had the First Nations team – one of the sport’s powerhouses – been excluded. And, as is often the case with the BDS movement, their success would have hurt Arabs as much as anyone. The Iroquois Nationals will lead a coexistence lacrosse clinic for Arab and Jewish young people.

There is a history of friendship, however unlikely, between the Iroquois and Israelis, both indigenous in their homelands. Earlier this year, the Seneca Nation, one of six groups that comprise the Iroquois Confederacy, celebrated Yom Ha’atzmaut, Israel’s Independence Day, issuing a proclamation stating that “the Seneca Nation and the state of Israel share in common a passion for freedom and a willingness to fight for and defend our sovereignty and our shared right to be a free and independent people.”

The lacrosse tournament, which brings together 46 teams in the largest-ever such event, culminates this weekend. It may not elicit the rapturous fandom we saw last weekend in the World Cup. But we certainly have our sentimental favourites.

טראמפ ממשיך להשתולל

פסגת הג’-7 שהתקיימה בשרלבוקס קוויבק שבקנדה. (צילום: Shealah Craighead)

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ממשיך להתנהג כבריון שכונתי, מאיים ומלכלך על המדינות הקרובות ובעיקר על השכנה ומי שנחשבה עד היום לידידה הקרובה ביותר – קנדה. כל בוקר מתעורר העולם וצופה בתדהמה כיצד נשיא ארה”ב מנהל את ענייניו ומגיב על כל עניין ועניין, באמצעות חשבון הטוויטר הרועש שלו. אין תקדים בעולם להתנהלות כה שערורייתית וחסרת אחריות, על מי שאמור לעמוד בראש העולם המערבי הדמוקרטי והנאור. בהתנהגותו הביזרית מצליח טראמפ לפצל את העולם המערבי ובעצם לבודד את ארה”ב, מול המחנה השני השפוי שכולל את קנדה ומדינות אירופה. מנהיגי רוסי וסין בוודאי נהנים לראות מה עושה טראמפ למערב. בחלומותיהם הוורודים ביותר הם לא היו מאמינים שנשיא אמריקני, יהיה זה שיצור אנרכיה ובלגן כה גדול בארה”ב ומחוצה לה, שתוך שהוא מבטל הסכמים מהסכמים שונים, ומראה שאין עוד תוקף לחתימתו.

פסגת הג’-7 שהתקיימה בשרלבוקס קוויבק שבקנדה, לא רק שלא הביאה להפגת המתח בין טראמפ לראשי מדינות אירופה, קנדה ויפאן, אלא אף הגבירה אותו לאור התנהלותו של נשיא ארה”ב. טראמפ הגיע באיחור לפסגת המדינות המתועשות וכיאה לו עזב לפני שהדיונים הסתיימו. תחילה הוא חתם על המסמך המסכם את הפסגה לפיו המדינות יילחמו בפרוטקציוניזם (מדיניות של הטלת מכסים על מוצרי יבוא לשם העצמת ייצור עצמי), אך לאחר מכן בדרכו לסינגפור (לפגישה עם שליט צפון קוריאה, קים ג’ונג און), הוא חזר בו ממה שהוסכם ובעצם פוצץ את פסגת הג’-7. במקביל טראמפ לא חדל להתקיף את ראש ממשלה קנדה, ג’סטין טרודו. הוא ציין שטרודו חלש, לא נאמן ובעצם תקע לו סכין בגב. על מה ולמה? אף אחד לא מבין.

גם שני יועציו הקרובים של טראמפ נקראו לעמוד לצידו והתקיפו את טרודו באופן חמור ביותר. היועץ הכלכלי של הנשיא, לארי קודלו, טען כי טרודו תקע

לנשיא סכין בגב. ואילו היועץ לענייני מסחר של הנשיא, פיטר נבארו, אמר מצידו כי יש מקום מיוחד בגיהנום לכל מנהיג שעוסק בחוסר תום לב בדיפולמטיה, כפי שטרודו עשה. לאחר מכן נבארו שכנראה נבהל מהביקורת הקשה שהוטחה בו לאור דבריו החמורים, חזר בו והתנצל על מה שאמר.

המונדיאל של 2026 יערך בקנדה-מקסיקו וארה”ב

הפעם נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ לא הצליח להפריע ולמנוע את אחדות המדינות צפון אמריקה. שלוש המדינות של היבשת הצפונית, קנדה, מקסיקו וארה”ב נבחרו על ידי קוגנרס פיפ”א לקיים את אליפות העולם בכדורגל – המונדיאל, בעוד שמונה שנים (2026). מול הצעה משותפת של שלוש המדינות שקיבלה 134 קולות, התחרתה מרוקו שקיבלה רק 65 קולות ולא היה לה סיכוי.

המונדיאל של צפון אמריקה יהיה גדול מקודמותיו וישתתפו בו ארבעים ושמונה נבחרות. שמונים המשחקיה של האליפות יתפרשו על פני שלושים וארבעה ימים. מרבית המשחקים שישים במספר יערכו מטבע הדברים בארה”ב, עשרה מהם יערכו במקסיקו ועשרה נוספים יערכו בקנדה (ומדובר רק בשלבים המוקדמים). המשחקים כאן יתקיימו באיצטדיוני הכדורגל של הערים טורונטו (אצטדיון בי.אם.או שמכיל 30,000 מקומות והוא כנראה יורחב ל-45,000), מונטריאול (האצטדיון האולימפי שמכיל 72,000 אלף מקומות) ואדמונטון (אצטדיון הקומונוולס שמכיל 56,418 מוקומות). שלושת האצטדיונים ידרשו לעבור מקצה שיפורים כדי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של פיפ”א.

המונדיאל התקיים במקסיקו ב-1970 (עם השתתפות ראשונה ואחרונה של נבחרת ישראל) וב-1986, וכן במארה”ב ב-1994. קנדה לעומת זאת אירחה את אליפות העולם בכדורגל לנשים ב-2015.

Soccer unites people

The Tibet Women’s Soccer Team will compete at the 2017 Vancouver International Soccer Festival as special guests and as ambassadors of peace. (photo from One Team United)

One Team United for Peace and Development Society recently announced that the Tibet women’s soccer team will compete at the 2017 Vancouver International Soccer Festival (VISF) as special guests and ambassadors of peace. This is the first Tibetan women’s team of any sport to compete internationally.

The Canadian embassy in New Delhi, India, has granted the team travel visas to Vancouver for the 13th annual festival, which takes place June 30 to July 12. The team of 15 Tibetan women welcomed the successful invitation following the Feb. 24 disappointment when they were denied tourist visas by the U.S. embassy in New Delhi to attend the Dallas Cup in Texas.

After a video of the young athletes reading a letter in front of the embassy asking for help went viral, politicians, athletes, attorneys and human rights advocates around the world reached out to the team and urged for a reversal of the decision. The story appeared on many television and radio programs and in various newspapers in the United States and the United Kingdom. However, the decision to deny entry remained firm.

“At Vancouver’s One Team United for Peace and Development Society and the VISF, we believe that soccer has an incredible power which can be used to build bridges between cultures, strengthen communities, create long-lasting friendships and bring our global community closer together,” said Adri Hamael, founder and executive director of the society and its showcase VISF event. “Our invitation to the Tibet women’s soccer team is extended in the spirit of this mandate. I am deeply touched by the team’s inspiring story. As a father of a little girl, for me it is about affording girls and women the opportunity to compete and be treated as equals.”

The Tibet team will be co-sponsored by VISF 2017 and the One Team society. Among the supporters of the team’s visit is Simpson Thomas & Associates. Jewish community member Bernie Simpson is on One Team United’s board of advisors.

“My friendship with Bernie started years ago,” Hamael told the Independent. “I am a Palestinian Canadian, Bernie is Jewish, however, Bernie and I share a common goal: to help others and create a better world…. Many speak about making a difference, few dedicate their lives and resources to making it a reality – my friend Bernie is one of the few.”

In addition to competing in the soccer tournament July 7-9, the women’s team will participate in friendly matches with local soccer teams and will be invited to enjoy the many cultural and sightseeing opportunities Vancouver has to offer.

During the team’s stay in Vancouver, they will be working with Canada’s Sport Hall of Fame inductee Andrea Neil. A pioneer of women’s soccer in Canada, Neil spent 20 years with the national team as a player and assistant coach. Currently, she works in the Vancouver area with former men’s national team player Nick Dasovic at Dasovic-Neil Coaching, where they provide individualized soccer programming and training to elite athletes.

For more information, visit oneteamunited.ca.

הזדהו עם הקורבנות פיגועי הטרור שפקדו את פריז

אזרחים של ונקובר הגיעו לבניין בו ממוקמת הקונסוליה הצרפתית ברחוב פנדר בדאון טאון, עמדו דקת דומיה בכניסה, הניחו זרים ותמונות של פריז, והדליקו נרות נשמה. (צילום: Roni Rachmani)

קנדיים מזדהים עם קורבנות פיגועי הטרור הקשים שתקפו את פריז

אזרחים רבים של קנדה הביעו זעם וכעס והזדהו עם הקורבנות פיגועי הטרור הקשים שפקדו את פריז, ביום שישי האחרון. יש שהגיבו באמצעי המדיה השונים ואילו אחרים שפקדו מוסדות צרפתיים או כאלה שמזוהים עם צרפת, ועמדו דקת דומיה לידם לזכר הקורבנות שניספו בפיגועים.

אזרחים של ונקובר הגיעו לבניין בו ממוקמת הקונסוליה הצרפתית ברחוב פנדר בדאון טאון, עמדו דקת דומיה בכניסה, הניחו זרים ותמונות של פריז, והדליקו נרות נשמה. פעילויות דומות התקיימו בכל רחבי קנדה. מבני ציבור רבים הדליקו נורות בצבעי הדגל הצרפתי ודגלי קנדה הורדו לחצי התורן.

רמת הכוננות הבטחונית בקנדה הוגברה והמשטרה הפדרלית (האר.סי.אם.פי) פועלת בשיתוף עם סוכנויות הביון והריגול הקנדיות, וסוכנויות משטרה אחרות, למניעת אפשרות של פיגועי טרור מקומיים. עם זאת בשלב זה לא התקבל שום מידע ממשי על אפשרות של פיגועי טרור בקנדה.

במקביל הוגבר הלחץ על ראש הממשלה החדש מטעם הליברלים, ג’סטין טרודו, לחזור בו מהחלטתו להפסיק ולהפציץ מטרות של דאע”ש בסוריה ועיראק. כידוע טרודו הודיע חד משמעית בקמפיין הבחירות שלו שאם יבחר לראשות הממשלה, הוא יחזיר את מטוסי חיל האוויר הקנדי הביתה, והצבא יתמקד רק באימון כוחות צבאיים מקומיים שנלחמים בדאע”ש. טרודו עוד הודיע שהממשלה תגביר את העזרה ההומנטרית למדינות ואזרחים שסובלים מהלוחמה במזרח התיכון.

אליפות העולם בכדורגל לנשים שהתקיימה בקנדה: הנבחרת נכשלה אך הקופה התעשרה

נבחרת הנשים הלאומית של קנדה בכדורגל נחלה כשלון צורב באליפות העולם המונדיאל, שנערכה בחודשים יוני ויולי בקיץ. עתה מברר כי מהבחינה הכספית המונדיאל הכניס לקופתה של קנדה סכום שיא של 493.6 מיליון דולר. הסכום כולל גם את המונדיאל לנשים על גיל 20 שנערך בחודש אוגטס אשתקד באדמונטון, טורונטו מונטריאול ומונקטון. ההכנסות משני הטורנירים היו גבוהות בשיעור של 46 אחוז המתחזיות המוקדמות שפורסמו בחודש פברואר אשתקד. הנתונים מתפרסמים על ידי ההתחדות לכדורגל של קנדה שנעזרה בחברת המחקר ‘סטים פרו’.

משחקי המונדיאל לנשים שהתקיימו בשש ערים: ונקובר, אדמונטון, ויניפג, אוטווה, מונטריאול ומונקטון. מספר הצופים בששת האצטדיונים הגיע לשיא מבחינת אליפות הנשים ועמד על 1,353,506. הצלחתה של נבחרת ארצות הברית בטורניר שבו היא זכתה, הביאה כמאה אלף אוהדים אמריקנים שחצו את הגבול לקנדה, לצפות במשחקים. אין ספק האמריקנים היוו את אחד הגורמים המשמעותיים בהכנסות הגבוהות של המונדיאל. גם אחוזי הצפייה במחשקים בטלוויזיה והשימוש במדיה החברתית בעת הטורניר שברו שיאים.

אורבנקורפ מטורונטו פרסמה טיוטת תשקיף להנפקת אג“ח בתקופה הקרובה

חברת אורבנקורפ (בבעלות אלן ססקין) הפעילה בתחום הנדל”ן בטורונטו פרסמה בימים אלה טיוטת תשקיף להנפקה ראשונה לציבור של אגרות חוב. ההנפקה תתקיים בתקופה בשבועות הקרובים והחברה מקווה לקבל דירוג מקומי.

ססקין פועל בתחום הנדל”ן במשך יותר משלושים וחמש שנים וחברתו אורבנקורפ פעולת בתחום הנדל”ן בטורנטו יותר מעשרים וארבע שנים. החברה נחשבת לאחת הבולטות בעיר, היא פועלת בעיקר במרכז טורונטו ועוסקת בפיתוח, שיווק פרוייקטים למגורים, בהשכרה של נכסים מניבים וכן בייזום והפעלה של מערכות גיאותרמיות בפרוייקטים שהיא בנתה. אורבנקורפ בנתה עד היום לפחות חמשת אלפים וחמש מאות דירות מגורים, והיא פעילה כיום בשנים עשר פרוייקטים שונים. בין השנים 2012 ו-2014 הרווח הנקי המצרפי של החברה עמד על כשלושים וארבעה מיליון דולר. אורבנקורפ צופה כי בין השנים 2016 ו-2018 יגיעו הכנסותיה לכשלוש מאות ותשעים מליון דולר, והרווח המצרפי הגולמי צפוי להגיע לכשבעים מיליון דולר.

המונדיאל לנשים יוצא לדרך בסוף השבוע

הנשיא המתפטר של פיפ”א ג’זף ספ בלאטר, שאף אחד לא עצוב על שהוא עוזב. (צילום: Agência Brasil via commons.wikimedia.org)

בצל האירועים החמורים בפיפ”א והתפטרותו של הנשיא בלאטר: המונדיאל לנשים יוצא לדרך בסוף השבוע בקנדה

בתקופה הגרועה ביותר בתולדות פיפ”א כשבכירה נחקרים בפרשת שחיתות גדולה, והנשיא המיתולוגי ג’זף ספ בלאטר, נבחר בפעם החמישית לתקופת כהונה נוספת ומייד התפטר לאור הביקורת העצומה נגדו, יפתחו בסוף השבוע בקנדה משחקי המונדיאל לנשים בכדורגל. מדובר בטורניר החשוב והגדול ביותר לנשים וצפוים לחזות בו יותר צופים מי פעם, באצטדיונים ומול מסכי הטלוויזיה.

משחקי גביע העולם לנשים השביעי במספר יחלו ביום שבת הקרוב עם המשחק בין קנדה לסין (באדמונטון), ויימשכו שלושה שבועות. חצאי הגמר יערכו ב-30 ביוני (מונטריאול) וב-1 ביולי (אדמונטון), ואילו הגמר יערך ב-5 ביולי (ונקובר).

עשרים וארבע הנבחרות המשתתפות במונדיאל שובצו בשישה בתים: בית א’: קנדה, סין, ניו זילנד והולנד (החזקות: קנדה מודרגת במקום השמיני בעולם והולנד מדורגת 12). בית ב’: גרמניה, חוף השנהב, נורבגיה ותאילנד (גרמניה מדורגת ראשונה בעולם ונורבגיה 11). בית ג’: יפן, שווייץ, קמרון ואקוודור (יפן מדורגת רביעית בעולם ושוויץ 19). בית ד’ שנחשב “לבית המוות”: ארה”ב, אוסטרליה, שבדיה וניגריה (ארה”ב מדורגת שנייה בעולם, שבדיה חמישית ואוסטרליה עשירית). בית ה’: ברזיל, דרום קוריאה, ספרד וקוסטה ריקה (ברזיל מדורגת במקום השביעי בעולם וספרד 14). ובית ו’: צרפת, אנגליה, קולומביה ומקסיקו (צרפת מדורגת במקום השלישי בעולם ואנגליה שישית).

52 המשחקים יתקיימו (בדרך בכלל לפנות בוקר לפי שעון ישראל) בשישה אצטדיונים בערים הבאות (ממזרח למערב): מונקטון (10,000 מקומות ישיבה), מונטריאול (66,000), אוטווה (24,000), ויניפג (33,000) אדמונטון (56,000) וונקובר (55,000). למעלה ממליון כרטיסים נמכרו למשחקים ובקרב המארגנים מקווים להצליח ולמכור בסה”כ 1.5 מליון כרטיסים, ובכך לשבור את שיא הצפייה במונדיאל לנשים שעמד 1.2 מיליון, בטורניר שנערך בארה”ב ב-1999. קנדה ידועה כמדינה שמכורה להוקי שנחשב כמעט לדת, ולמרות זאת המונדיאל מעורר עניין די גדול כאן בקרב הציבור ובתקשורת.

קנדה שהגיעה למקום האחרון והמבייש במונדיאל הקודם שנערך בגרמניה ב-2011, מדורגת כיום במקום השמיני בעולם, ויש לה מטרה ברורה אחת בטורניר הנוכחי: לזכות בגביע מול קהל ביתי חם ואוהד. אחת הנבחרות הטובות בעולם שלא תשתתף במונדיאל היא צפון קוריאה (מדורגת במקום התשיעי בעולם), כיוון שחלק מהשחקניות שלה נכשלו בבדיקת סמים בטורניר הקודם בגרמניה. יפן זכתה בגביע בגרמניה לאחר שניצחה בגמר את ארה”ב בקרב פנדלים. בהתאם לדרישות פיפ”א כדי למנוע מבוכות כמו בטורנירים קודמים, על השחקניות לעבור בדיקות לקביעת מינן, כדי שחלילה לא יסתתנו לנבחרות גברים שמחופשים לנשים.

בהתאחדות הכדורגל הקנדית לא אוהבים את בלאטר בלשון של המעטה, וכמו בארה”ב ובמדינות רבות באירופה שמחים שיסיים את תפקידו, כך שיתאפשר לפתוח תקופה חדשה בפיפ”א. לנשיא המתפטר אין יחסים טובים עם הכדורגל לנשים, הוא השמיע לא פעם הערות סרקסטיות כלפי שחקניות, והוא אפילו למכיר את הכוכבות של הכדורגל הנשי. למנגינת ליבן של השחקניות רבות שישתתפו במונדיאל בקנדה, בלאטר והנהלת פיפ”א קבעו שהמשחקים יערכו על דשא מלאכותי ולא על דשא טבעי, כמו במשחקי המונדיאל לגברים. השחקניות שטענו שפיפ”א מפלה אותן לרעה ותבעו אותה (התביעה בוטלה בשל קוצר הזמן עד לתחילת המשחקים). לטענתן משחקים על דשא סיננטי מתנהלים בצורה שונה לעומת דשא טבעי, ומספר הפציעות גדול יותר.

לאחר המשחקים בקנדה המונדיאל יחזור לאירופה, וצרפת נבחרה לארח את הטורניר הבא והשמייני מספר שיערך בקיץ של 2019.

נבחרת הנשים של ישראל שנכשלה במוקדמות אליפות העולם, תשתתף בטורניר מוקדמות היורו לנשים בכדורגל שיתקיים בספטמבר. ישראל הוגרלה לבית השמיני עם נורבגיה החזקה, אוסטריה, וויילס וקזחסטן.

האם הרפר עוזר לנתניהו להיבחר שוב לרשות הממשלה

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מברך את ראש ממשלת קנדה, סטיבן הרפר, בנמל התעופה בן-גוריון ב-19 בינואר 2014. לאחרונה נפוצה שמועה שהרפר עוזר לנתניהו להיבחר שוב. (צילום: חיים צח / לע”מ / Ashernet)

האם הרפר עוזר לנתניהו להיבחר שוב לרשות הממשלה?

לאחרונה נפוצה שמועה שראש ממשלת קנדה, סטיבן הרפר, עוזר לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, להיבחר שוב. גורם שמקורב למפלגת השמרנים של הרפר מציין, שהרפר שלח לישראל יועצים מהקמפיין שלו, שיעזרו לנתניהו לנצח בבחירות שיתקיימו בעוד כשבועיים (17 בחודש). היועצים של הרפר עובדים בקמפיין של השמרנים, לקראת הבחירות הכלליות בקנדה שיתקיימו בחודש אוקטובר.

הרפר ונתניהו כידוע קרובים מאוד. הרפר שנבחר במכהן ראש הממשלה מ-2006, הוא הידיד הקרוב ביותר של ישראל מאז. בפועל הוא המנהיג היחידי בעולם שמגבה את נתניהו וממשלתו כמעט בכל דבר, בכל הסכסוכים והעימותים המדיניים והצבאיים כאחד. הרפר הסתייג ממדיניות נתניהו רק בשני מקרים. הראשון – הבנייה בשטחי “אי 1” (בין ירושלים למעלה אדומים). השני – הוא לא הסכים לעמדת נתניהו בעניין הצבת הקווים האדומים לאיראן, בנושא החימוש הגרעיני (כפי שהובעה בנאומו באו”ם בספטמבר 2012). לכן בסך הכל לא מפתיע שהרפר רוצה מאוד שנתניהו יבחר לרשות הממשלה בפעם הרביעית, בדיוק כמו שהוא רוצה להיבחר לרשות ממשלת קנדה בפעם הרביעית.

יצויין כי כל פניותי לקבל את תגובות לשכת התקשורת של הרפר, נענו בשלילה.

בעמדת האייקון: עכשיו כבר לומדים על רונלדו באוניברסיטה

כוכבה של ריאל מדריד שהוא השחקן המוכר בעולם, כריסטיאנו רונלדו, מושך מעריצים רבים לאצטדיונים בהם הוא משחק, ולא מעט צעירות היו שמחות לצאת עימו. עכשיו מתברר שרונלדו מושך גם סטודנטים שמעוניינים ללמוד עליו, והוא נושאו של קורס באוניברסיטה של בריטיש קולומביה בקמפוס שבקולונה.

עשרים סטודנטים נרשמו לקורס היוצא דופן בחוג לסוציולוגיה על הכדורגלן הפורטגזי, שעוסק בהיבטים החברתיים והכלכליים שקשורים בו. הסטודנטים לומדים על תהליך ההתפתוחות של רונלדו, בן זקונים למשפחה ענייה בפונשל שבפורטוגל. מרקע עני זה בגיל 13 הצטרף למועדון מקצועני ספורטינג ליסבון, ומהר מאוד הפך לאייקון תרבותי וחברתי מהידועים בעולם, והוא מרוויח כיום 18.2 מיליון יורו בשנה. רונלדו למרות שעזב את ליסבון בגיל 18 ועבר למנצ’סטר יונייטד, מתברר לסטודנטים, נשאר מושא להערצה מצד פורטגזים בכל העולם, והוא עוזר להם לשמור על הזהות הלאומית. אחת משאלות המפתח בקורס מה הפך את רונלדו לכל כך מיוחד? התשובה כפולה: הכשרון הגדול שלו וכן כוחו העצום של משחק הכדורגל. רונלדו שמשפיע כצפוי גם מחוץ לעולם הכדורגל נחשב לכוח כלכלי אדיר. הסטודנטים חוקרים כתבות, ספרים וסרטים תעודיים עליו, פרסומות בהן השתתף (בעיקר להלבשה תחתונה שבמבליטה את גופו השרירי) ועוד.

רונלדו (30) ציין באחד הראיונות האחרונים כי האישה המשפיעה עליו ביותר בחייו היא דווקא אמו.

“תאומי הדודג'”: שני תינוקות נולדו ברכב בדרך לבית החולים

שני תינוקות תאומים שנולדו לאחרונה ברכב של הוריהם שגרים בסורנטו שבבריטיש קולומביה, זכו לכינוי “תאומי הדודג'”.

האם ניקה גילבאו (28) קיבלה צירים, ובעלה כריס סנט ז’אן הסיע אותה במהירות בדודג’ המשפחתית לבית החולים, שנמצא במרחק שעה (בקמלפוס). לאחר כחצי של נסיעה יצאה לאוויר העולם התינוקת, כשגילבאו נאלצה לילד אותה. היא טפחה קלות על גב התינוקת שהחלה לנשום בזכות עצמה, ואז עטפה אותה בחולצתה. בעת שהגיעו לחניית בית החולים יצא לאוויר העולם התינוק. צוות רפואי עזר לסיים את הלידה בהצלחה והעביר את התינוקות להשגחה רפואית.

גילבאו גדלה בחווה ועזרה לא פעם לבעלי החיים ללדת. לכן לא הייתה מודאגת וידעה מה לעשות לדבריה, בעת לידת התאומים שלה. מסתבר שדווקא הרופאים היו יותר מופתעים ממנה.

האם החליטה להעניק לתינוקת את השם נבדה סיירה ולתינוק את השם הנרי דודג’.