Category: עניין בחדשות

 אנו עדים לעליה משמעותית באנטישמיות ברחבי העולם אחרי השבעה באוקטובר. על כך אין מחלוקת

אך נשאלת השאלה מה הביא לעלייה הכל כך משמעותית באנטישמיות כולל פגיעה פיזית ביהודים וישראלים בעולם? למרבה הצער בישראל מעדיפים שלא להתעסק בסיבות אלה רק בתוצאות שכידוע הן קשות מאוד ולא מוצדקות בשום מקרה

קודם כל: הגל האנטישמי הנוכחי לא החל מהשבעה באוקטובר אלא לאחריו. זאת, לאחר שבעולם החלו לראות את התמונות הקשות מרצועת עזה. גם הפעולות המזויעות של החמאס ושותפיו בשבעה באוקטובר שכללו רצח, אונס ועוד מעשים בלתי אנושיים – לא יכולים לשמש כתירוץ לפגיעה והריגת אלפי ילדים, נשים ואחרים שגרו ברצועת עזה. אי אפשר לטעון שכל תושבי הרצועה הם אנשי חמאס ושאר הארגונים, למרות שקל לעשות זאת. המראות הקשים האלה מהרצועה הם שהדליקו את מדורת השנאה הנוכחית כנגד הישראלים והיהודים בעולם. בישראל לא רוצים להבין זאת וממשיכים להתעלם מהמציאות הקשה של תושבי רצועת עזה, שחלקם הגדול אף מורעבים. לא פלא שישראל הפכה כיום לאחת המדינות השנואות בעולם. כצפוי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא אחד האנשים השנואים ביותר בישראל וכן ברחבי העולם כולו

הדיבורים של שרי הממשלה בדבר החלת הריבונות הישראלית על השטחים הכבושים, תוך כדי עיבוי ההתנחליות שהן דבר ביומו, וכן הגליית כל תושבי הרצועה בהתאם למשנתו הגרועה של נשיא ארה”ב המטורף, דונלד טראמפ, רק מגבירה את השנאה כלפי הישראלים והיהודים בעולם. החלת הריבונות והגליית הפלסטינים מהרצועה עשויות גם להרחיק מדינות ערביות מהסכמי השלום עם ישראל

ולאור זאת ולמרות הכל, ממשלת נתניהו מאלצת את צה”ל להמשיך ולהילחם בעזה כאשר מחיר הדמים הוא גבוה ביותר. כשש מאות חיילים נהרגו מאז כניסת צה”ל לעזה לאחר השבעה באוקטובר

מרבית החטופים שחזרו לישראל שוחררו באמצעות משא ומתן וצה”ל הצליח לשחרר בעצמו מספר בודד של חטופים. ומהצד השני נהרגו אלפי אזרחים מקומיים ברצועת עזה כתוצאה מפעילות צה”ל

לאור זאת אני שואל בקול גדול: כמה עוד חפים מפשע משני הצדדים צריכים להיהרג בעזה כדי שממשלת הדמים של נתניהו תואיל להוציא את הצבא משם? האם המספרים הגבוהים האלה שהשאירו אלפי משפחות יתומות מתאבלות על אובדן יקיריהם – לא מספיקים לכם? האם אתם רוצים וצריכים בעוד נהרות של דם באזור

בישראל בדרך כלל לא חושבים על רק על היום ולא על מחר ובוודאי ובוודאי שזה לא מטריד את ממשלת נתניהו: לא העליה הקשה באנטישמיות ברחבי העולם, לא העמקת הפילוג בתוך ישראל ולא המשך אבדן חיים משני הצדדים. בישראל בעידן של נתניהו שכחו כנראה שהאירועים הקשים האלה ברצועת עזה ישליכו גם על עתידה של ישראל ושכנותיה

יש לזכור שרבים בקרב הטרוריסטים הפלסטינים שאחראים על פעולות טרור רצחניות בישראל לאורך השנים, שייכים למשפחות שאיבדו את יקיריהן בפעולות שונות של צה”ל. ולכן לא מן הנמנע שתמונה זו תחזור על עצמה בעתיד הנראה לעין, וחלק מהטרוריסטים העתידים לפגוע בישראלים ימנו על משפחות פלסטיניות שאיבדו את יקיריהן ברצועת עזה. אני חושש שהתוצאה של הנזק העצום בעזה תעלה לישראל במחיר כבד בעתיד. וכמו שציינתי היינו כבר בסרט הזה בעבר

ארה”ב השאירה נזק רב במקומות בהן צבאה פעל בהם אפגניסטן, עיראק ווייטנאם. אך מדינות אלו רחוקות מאוד מארה”ב, לעומת רצועת עזה הסמוכה לישראל. מוטב היה אם ממשלת נתניהו הייתה חושבת גם על המחר, ועל כך שישראל מוקפת בשכנות שצריך להמשיך לחיות עימן גם בעתיד

כאשר גרתי בישראל צפיתי שהמדינה תלך למקומות לא נכונים והיא תעמוד מול סכנות הולכות וגוברות מכל הכיוונים. אחד מחברי הטובים טען אז שאני רואה שחורות, מגזים בפסימיות שלי ונבואותי הרעות לא יתגשמו. לאורך השנים האחרונות החבר שינה את דעתו לגבי נבואותי מקצה לקצה. ועכשיו הוא טוען שהמציאות הקשה בה ישראל נמצאת, היא הרבה יותר קשה ממה שחזיתי ולכן נבואותי היו אופטימיות מידי

אני יכול להבין את אלה שרוצים להיות אופטימיים, לראות את האור, לשמוח ולעסוק בדברים חיוביים. אך אסור לשכוח שמי שמתעלם מהמציאות הקשה ביותר בה ישראל נמצאת כיום, מאפשר לראש הממשלה המושחת, בנימין נתניהו, להמשיך בדרכו הגרועה תוך חיסול הדמוקרטיה. ההיסטוריה מלמדת אותנו שמנהיגים רעים הולכים ותופסים תאוצה כאשר אין כח גדול שעומד מולם ועוצר אותם. אזרחים שמעדיפים לעסוק בחיי היום יום ולהתעלם ממה שקורה בישראל, יתעוררו יום אחד ויראו שהדמוקרטיה נמוגה לחלוטין, שזכויותיהם נעלמו ואין להם יותר זכות בחירה. ישראל בשליטת נתניהו צועדת לכיוון המסוכן הזה במלוא העוצמה. כי כידוע נתניהו חושב רק על נתניהו ולא אכפת לו מאחרים, בהם המשפחות השכולות, משפחות החטופים, תושבי ישובי הספר ואחרים

כל עוד לא יתאגדו כל כוחות האופוזיציה בניסיון רציני להפיל את ממשלת נתניהו המסוכנת, כל עוד לא יצאו לרחובות מיליוני אזרחים להפגין נגדה ונגד המדיניות שלה, הרכבת שצועדת אל התהום האסוני הזה לא תיעצר. על תושבי ישראל לנקוט בכל הצעדים האפשריים לעצור את נתניהו וממשלתו הרעה ולמנות תחתם ממשלה שפוייה שתדאג לישראל ולא לעצמה. המלחמה בעזה מיותרת, עולה במחיר רב של חיילים שנופלים, החטופים לא משוחררים וגם פלסטינים רבים נהרגים ללא סיבה מוצדקת. לאור זאת, ישראל הפכה כיום להיות אחת המדינות המנודות והשנואות בעולם. ולא פלא שהאנטישימיות מרימה ראש, וישראלים ויהודים נפגעים כל הזמן פיזית מאלה ששונאים אותם. האנטישמיות צפויה להחמיר כל עוד צה”ל ממשיך לפעול בעזה ולפגוע ולהרוג אזרחים מקומיים שם

את הישראלים המתנגדים לנתניהו אפשר לחלק לשלוש קבוצות: הקבוצה הראשונה כוללת את אלה שיעשו כל מאמץ להילחם בו, להביא לפיטוריו ובעצם פיטורי כל הממשלה הנוראית הזו. הקבוצה השנייה כוללת את אלה שמבינים שישראל תמשיך להידרדר לתהומות עמוקים עוד יותר. ועל כן מבחינתם הפתרון היחידי האפשרי הוא לעזוב את המדינה. הקבוצה השלישית כוללת את החלשים והתבוסתנים המציינים כי אין מה לעשות אלה לקבל את גזרות נתניהו כמו שהן, ולקוות לטוב

בתור אחד שנולד וגדל בישראל עצוב לי לראות את תהליך הנסיגה הגדולה של המדינה וההידרדרות הבלתי נתפסת הזו. יש שטוענים שכל הרע החל מהשבעה באוקטובר, אך אני חושב שזה התחיל הרבה שנים קודם לכן. בחודשים האחרונים, חברו הטוב של נתניהו במשך שנים, הסופר איל מגד, התנתק ממנו והחל לבקר אותו בחריפות. מגד הוא דוגמא טובה לחברים ומעריצים מושבעים של נתניהו ומשפחתו, שיום אחד התעוררו והבינו שהוא אסון למדינה. אני כבר אמרתי זאת בסוף שנות השמונים. נתניהו תמיד היה נתניהו: נוכל, שקרן פתולוגי, אינטרסנט ומגלומן. טועה מגד ה מציין כי הוא הבחין בתכונותיו השליליות של נתניהו רק אחרי השבעה באוקטובר. מגד היה עד אז פשוט עיוור שהעריץ את נתניהו

אם לא יקומו הישראלים ברובם ויהפכו לאקטיביים כדי להעיף את שלטונו של נתניהו, ישראל תלך לאבדון. אם לא תקום ממשלה חדשה ושפויה בקרוב זה יהיה אסון. הנזק שנתניהו גורם כל יום הוא כבד מנשוא.