Roni Rachmani

ניסויים קליניים בתרסיס לאף למניעת קורונה

בריטניה החלה בשבוע שעבר לערוך ניסויים קליניים בתרסיס לאף למניעת התפשטות חיידק הקורונה, שמיוצר על ידי חברה בוונקובר “סנוטיז”. החברה בבעלות הישראלית, ד”ר גילי רגב, שמשמשת גם המנכ”לית שלה. קנדה השלימה כבר את השלב הראשון בניסויים הקליניים שלה ואילו ארה”ב אמורה להתחיל בניסויים דומים בימים הקרובים. בישראל לעומת זאת שוקלת מערכת הבריאות להגדיר את התרסיס של “סנוטייז” כמכשיר רפואי ולא כתרופה, כך שהתהליך לאישורו יהיה הרבה יותר מהיר.

התריס לאף של “סנוטיז” מבוסס על תרכובות שנמצאות במזון ויוצרות תחמוצת חנקן בכמות קטנה. הוא אמור לסייע במניעת מעבר נגיף הקורונה דרך האף ומערכת הנשימה. לדברי ד”ר רגב החברה קוראת למוצר חומר חיטוי לאף – בדומה לג’ל חיטוי לידיים למניעת התפשטות הקורונה. לדבריה מאה איש שהשתתפו בשלב הראשון של הניסויים הקליניים בקנדה והשתמשו בתרסיס, ואף אחד מהם לא חלה בנגיף.

ד”ר רגב למדה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה את הדוקטורט בביוכמיה. לאחר מכן עברה לוונקובר והיא הקימה כאן את “סנוטיז” ביחד עם ד”ר כריס מילר לפני כארבע שנים.

קנדה רכשה פי חמישה חיסונים מהנדרש אך חיסנה רק אחוז מהאוכלוסייה

סיפור כשלון שמעורר תמיהה מתרחש בקנדה. המדינה שרכשה מראש יותר מנות של חיסונים נגד הקורונה מכל מדינה אחרת (כמעט פי חמישה מהנדרש), ומערכת הבריאות הציבורית שלה נחשבת מצויינת ומתוקצבת כראוי. אך למרות זאת, בקנדה התחסנו עד כה רק כאחוז אחד מכלל האוכלוסיה. ממש מביש.

לדעת המומחה, ריאן אימגרונדל, קנדה נתנה כל כך הרבה תשומת לב לאחסון הזריקות בהקפאה, ולא מספיק תשומת לב לשלב שבו הן יוצאות מההקפאה ועוברות לזרוע של האזרחים. הרשויות היו מודאגות לגבי דרישות האחסון, ונראה שהם “שכחו” שהזריקות היו אמורות למעשה להינתן לאנשים.

מומחה למחלות זיהומיות באוניברסיטת טורונטו, ד”ר איזק בוגוך, הסביר מדוע ישראל הצליחה להפיץ את החיסון בצורה מסיבית הרבה יותר. לדבריו ישראל היא מדינה קטנה והאוכלוסייה מרוכזת הרבה יותר מאשר קנדה. כידוע קנדה היא המדינה השנייה בגודלה בעולם מבחינת שטח. האוכלוסיה של קנדה מפוזרת באזורים שונים ומרוחקים זה מזה. צריך שרשרת אספקה (בטמפרטורות הנמוכות) לשמירה על החיסונים, וזה מסובך באזורים מרוחקים, כפריים ונטולי שירותים. זה אתגר מאוד גדול בקנדה.

אמזון לא עוצרת: רוכשת לראשונה מטוסי ארוכי טווח להעברת משלוחים מקנדה

ענקית המסחר האלקטרוני האמריקנית אמזון ממשיכה לגדול בתקופת משבר הקורונה, ורוכשת לראשונה מטוסים ארוכי טווח להעברת מישלוחים לאירופה ואזורים מרוחקים נוספים. עד כה החברה רק החכירה מטוסים להעברת המישלוחים.

אמזון חתמה לפני מספר ימים על הסכמים לרכישת אחד עשר מטוסי בואינג שבע שש שבע/שלוש מאות: שבעה מחברת התעופה האמריקנית דלתא וארבעה מחברת התעופה הקנדית ווסט ג’ט. מטוסי הנוסעים יוסבו לקרגו ויוכנסו לשימוש ע”י אמזון.

זו אגב הוכחה נוספת שחברות התעופה מקטינות את צי המטוסים שלהן לטיסות ארוכות טווח, נוכח המשבר הקשה שפוקד את ענף התעופה.

אמזון החליטה לפני כשנתיים להטיס בעצמה את מטעניה לכל רחבי ברחבי העולם, והיא מחזיקה כיום בציא ענק של שמונים מטוסים מוחכרים. עתה החברה כאמור רוכשת מטוסים והציא שלה יגדל אפוא לתשעים ואחד מטוסים. לפי הערכות אמזון מתכוונת להמשיך ולהגדיל את ציא המטוסים שלה למאתיים, בדומה למתחרה האמריקנית שלה להעברת מטענים – חברת יו.פי.אס.

אמזון מעסיקה כיום קרוב למיליון עובדים ברחבי העולם ושווי השוק שלה נאמד ביותר מטריליון דולר.

קנדה חסמה רכישה סינית של מכרה זהב בארקטיקה

(photo: TMAC Resources via nunavutnews.com)

ממשלת קנדה חסמה את החברה המולאמת הסינית שאנדונג מרכישת מכרה זהב במדבר הארקטי בקנדה. זאת במסגרת החלטתו של ראש הממשלה, ג’סטין טרודו, לעמוד איתן אל מול ההשפעה הגוברת של סין על המדינה ובייחוד על האזורים הצפוניים שלה.

מדובר בהחלטה השנייה של טרודו שהטיל וטו על עסקה ביוזמת סין מאז שנכנס לתפקידו לפני כשלוש שנים. בכך הוא נסוג באופן חלקי ממטרת מדיניות שהציב בתחילת דרכו לטפח קשרים כלכליים אדוקים יותר עם סין.

הווטו עשוי לפגוע ביחסים בין המדינות, שהם בלאו הכי מתוחים לאחר שקנדה עצרה את סמנכ”ל הכספים של וואווי, מנג וואנגז’ו, שהיא גם בתו של המייסד. וואנגז’ו נעצרה בוונקובר לפני שנתיים בחשד לפיהם חברת וואווי, הפרה את הסנקציות הבינלאומיות האמריקניות נגד איראן. לאחר מכן סין עצרה שני קנדים בהאשמות שהפרו את חוקי ביטחון המדינה, וטרודו תיאר את המעצרים כנקמה על מעצרה של המנכ”לית מווואווי.

שאנדונג (מהחברות גדולות בעולם לכריית זהב) רצתה לרכוש את חברת טמאק, אשר בבעלותה מכרה שנמצא כמעט מאתיים ק”מ ק”מ צפונית למעגל הארקטי, תמורת כמאה וחמישים מיליון דולר.

בכירים לשעבר בקהילייה הצבאית והביטחונית הקנדית יצאו נגד העסקה. הם טענו שהיא תעניק לסין גישה גדולה מדי לאזור הארקטי, אזור בעל רגישות בגלל חשיבותו הגדולה כנתיב מסחר ומקור למינרלים בעלי ערך.

על פי החוק בקנדה, הממשלה צריכה לבדוק כל רכישה בידי ישות חיצונית השייכת למדינה כשלהי, ויש ל הזכות לבלום עסקאות כאלה על בסיס שיקולי ביטחון לאומי.

בשגרירות סין באוטווה הגיבו כי על קנדה לספק סביבת שוק הוגנת וללא אפליה ליוזמות מכל המדינות, כולל סין. כל פוליטיזציה או התערבות בתירוץ של ביטחון לאומי היא שגויה, אמרה עוד בשגרירות.

בפעם הראשונה שממשלתו של טרודו הטילה וטו על עסקה עם סין הייתה לפני כשנתיים. אז קנדה בלמה את הרכישה של קבוצת אקון ע”י חברת סי.סי.סי.סי מתוך שיקולים של ביטחון לאומי.

ההחלטה לגבי שאנדונג משקפת החשיבה מחדש של ממשל טרודו בנוגע למדיניות מול בייג’ינג. דיפלומטים בדימוס וחוקרי מדיניות חוץ מתלוננים, שקנדה התמקדה זמן רב מדי בהגנה על אינטרסים מסחריים כמו יצוא מזון, כורים ושירותים פיננסיים, ולא הצליחה לראות שהתוקפנות של סין כמעצמה בעולם תחת שלטונו של הנשיא, שי ג’ינפינג, המגיעה הרבה מעבר לזה.

על כולנו להיות מעט יותר חכמים בהבנת הכלים שהממשלה הסינית מוכנה להשתמש בהם, שאינם לפי הנורמות אליהן אנו רגילים מול בעלות ברית החושבות כמונו, אמר טרודו.

שר החוץ של קנדה, פרנסואה־פיליפ שמפאן, הבטיח מדיניות חדשה לגבי סין אבל הזהיר מפני אימוץ גישה לוחמנית, כפי שהציעו כמה מיריביו הפוליטיים הניציים של טרודו. בואו לא ניגרר לפיתוי של רטוריקה קשוחה וחסרת אחריות אשר לא תייצר תוצאות של ממש, אמר.

אם תשים קנדה קץ לפרשת הסגרת וואנגז’ו זה עשוי לתת לה את כוח ההינף לדרוש מסין יותר. עורכי הדין שלה דיברו עם בכירים במשרד המשפטים האמריקאי בשבועות האחרונים, לגבי הסכם על פיו היא תודה בחלק מן ההאשמות נגדה. בתמורה התובעים יסכימו לדחות ואולי אחר כך לבטל את כתב האישום, אם היא תשתף פעולה.

עסקה בנושא וואנגז’ו עשויה לגרום לסין להחזיר לקנדה את שני העצורים הקנדיים, מזה כשנתיים. מייקל קובריג, דיפלומט קנדי שהיה בחופשה ומייקל ספאבור, איש עסקים קנדי. מעצר שניהם נחשב כאחד הגורמים להאצת השיחות בנושא של וואנגז’ו מול ארה”ב.

קנדה מתחילה לחסן את התושבים

(photo: 2018 © Qapta.es)

ממשלת קנדה מתחילה בימים אלה להפעיל את מערך המסובך והמורכב של החיסון נגד נגיף הקורונה. מדובר בחיסון של ענקית התרופות האמריקנית פייזר וחברת הטכנולוגיות הגרמנית ביונטק. קנדה הייתה אפוא המדינה השנייה בעולם שהעניקה אישור רגולטורי לשימוש בחיסון של פייזר וביונטק, ועוד לפני ארצות הברית.

רשויות הבריאות של קנדה העניקו ביום רביעי בשבוע שעבר את האישור לשימוש בחיסון לנגיף קורונה של החברות פייזר וביונטק. הלת’ קנדה – הסוכנות האחראית על הרגולציה של תרופות, פרסמה הודעה רשמית באתר האינטרנט שלה כי החיסון יעיל ובטוח לשימוש. קנדה צפויה לקבל כמאתיים וחמישים אלף מנות חיסון של פייזר ויביונטק במהלך חודש זה (דצמבר), ועוד כארבע מיליון מנות חיסון עד חודש מרץ שנה הבאה.

האישור ניתן במסגרת מדיניות זמנית (חדשה) שמאפשרת אישור מואץ של תרופות. זאת, בדומה לאישורי החירום שמעניק האף.די.אי – מינהל המזון והתרופות של ארה”ב. אגב הסוכנות האמריקנית העניקה את האישור שלה לשימוש בחיסון של פייזר ויביונטק בסוף השבוע האחרון.

אישור לחיסון נסמך על ראיות לכך שהוא בטוח, יעיל ובאיכות טובה, כתבה הסוכנות הלת’ קנדה. יצוין כי ממשלת קנדה הליברלית בראשות ראש הממשלה, ג’סטין טרודו, רכשה בסך הכל עשרים מיליון מנות מהחיסון של פייזר וביונטק, המספיקות לחסן עשרה מיליון תושבים. לקנדה שמורה האופציה לרכוש חמישים ושש מיליון מנות חיסון נוספות מפייזר וביונטק. הסוכנות הקנדית הלת’ קנדה בוחנת בימים אלה עוד שלושה חיסונים אחרים, בהם החיסון של חברת מודרנה האמריקנית. חשוב לזכור שממשלת קנדה הזמינה יותר מנות חיסון לנפש מכל מדינה אחרת בעולם.

פקידים קנדים אמרו כי במסגרת הסכם הרכישה עם פייזר וביונטק, מנות החיסון לא יכלו להישלח לקנדה עד לקבלת האישור – שכאמור התקבל בשבוע שעבר. טרודו מצידו אמר כי קנדה תחל לקבל את המשלוח הראשון כבר בשבוע זה, בכפוף לקבלת האישור של הלת’ קנדה. רשויות הבריאות של עשר הפרובינציות ושלוש הטריטוריות של קנדה, יעניקו את החיסונים בחינם לתושביהן. רשויות הבריאות שלהן הן אלה שיחליטו באופן עצמאי איך יקוצו החיסונים בשטחים שלהן – כאשר בשלב זה מספר מנות החיסון של פייזר וביונטק הוא נמוך ביותר.

אונטריו: יוחלף השם של רחוב הקרוי על שמו של קצין נאצי

ארגון בני ברית קנדה ניהל מאבק ממושך במשך שנים, לשנות את שמו של רחוב בעיר אייקס שבמחוז אונטריו, הנושא את שמו של נאצי. למעלה מאלף חתימות הושגו על ידי בני ברית ומועצת העירייה הסכימה להתחיל בהליך לשינוי השם.

הרחוב שמעורר סערה באייאקס, קרוי עד היום על שמו של קצין חיל הים הנאצי, הנס לנגדורף. כאמור לאחר קמפיין ממושך של בני ברית קנדה אישרה מועצת העיר את החלפת השם. יצויין כי לישיבת מועצת העיר הגיע ניצול שואה שהעיד ממושכות על הזוועות של הנאצים.

נציג ארגון בני ברית בקנדה מייקל מוסטין, אמר בסיפוק כי אישור ההחלטה לשינוי שם הרחוב, דווקא בתקופה כזו של התגברות התפרצויות האנטישמיות בקנדה, מהווה בשורה וקרן אור.

קצת הסיטוריה: שהמייסדים של ארגון בני ברית היו שנים עשר מהגרים יהודים מגרמניה, שהקימו את הסניף הראשון בארצות הברית. מטרתם הייתה לאחד את עם ישראל באשר הוא נמצא. כיום הארגון פעיל במספר גדול של מדינות ברחבי העולם. הוא עוסק במגוון רחב של פעילויות חברתיות, רווחה, פעילות למען זכויות האדם, התנגדות למיסיון, והתנגדות לגזענות ואנטישמיות.

האם צריכה יהדות התפוצות להביע את דעתה בענייניה של ישראל

(Beny Shlevich photo)

הצעת חוק החדשה של חברת הכנסת תהילה פרידמן ממפלגת כחול לבן, מעוררת עניין רב בעולם היהודי. לדברי אחד מהבכירים בקהילת היהודים בארצות הברית, דיוויד באטלר, הצעת חוק זו מעלה על הפרק את אחד האירועים המשמעותיים ביחסי ישראל והתפוצות מזה שנים רבות.

השאלה שהחוזרת על עצמה אין סוף פעמים, נדונה לעיתים קרובות במאמרי דעות בעיתונות, בנאומים ובכנסים יהודיים שונים, אך היא מעולם לא זכתה לתשובה חד משמעית. כעת מוצעת בכנסת חקיקה חדשה שתיתן למנהיגי יהדות התפוצות סוף סוף תפקיד רשמי בענייניה של ישראל, ואולי אף תבשר על עידן חדש ביחסי ישראל והתפוצות.

מתוך כלל היהודים בעולם שמספרם מוערך בכחמישה עשר מיליון, קרוב לשבעה מיליון גרים בישראל, לפי נתוני ממשלת ישראל. על פי הערכות שונות כשמונת המיליונים הנותרים חיים ברובם בשש המדינות הבאות: ארה”ב כשישה מיליון, צרפת כחצי מיליון, קנדה כארבע מאות אלף, בריטניה כשלוש מאות אלף, ארגנטינה כמאתיים אלף ורוסיה כמאתיים אלף.

את הצעת החוק, שזכתה לתמיכת משרד התפוצות, מקדמת כאמור ח”כ תהילה פרידמן. החוק המוצע יחייב את ממשלת ישראל להיוועץ במנהיגי יהדות העולם בעניינים שייחשבו בעיניה כמכריעים, ונוגעים גם לכשמונה מיליון היהודים שחיים מחוץ לישראל.

באטלר אומר הצעת החוק החדשה “עשויה להיות אחד האירועים המשמעותיים ביותר ביחסי ישראל והתפוצות מזה עשרות שנים”. באטלר אגב משמש יו”ר ועדת ישראל וחו”ל של ארגון הגג של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה (שמאגד מאה ארבעים ושש פדרציות יהודיות ועוד שלוש מאות קהילות עצמאיות).

פדרציות אלו שולחות במשותף לישראל מדי שנה מאות מיליוני דולרים בדמות מענקים למלכ”רים שונים, שפועלים למען ישראלים מכל מגזרי בחברה. ביניהם שני השותפים העיקריים של הפדרציות מחוץ לארה”ב: הסוכנות היהדות לישראל וארגון הג’וינט.

בסוף חודש אוקטובר קיימו הארגונים את הכנס השנתי שלהם (בפורמט מקוון) ובו עלתה לדיון השאלה המרכזית: באיזו מידה צריכה להיות ליהודי העולם אמירה בענייני הפנים של ישראל. שאלה זו שימשה כזרז להצעת החוק הממשלתית של השרה לענייני התפוצות עומר ינקליבץ’ (השרה החרדית הראשונה בישראל).

אריק פינגהרט, לשעבר חבר קונגרס יהודי מאוהיו (עומד כיום בראש רשת הפדרציות היהודיות) מאמין שהישראלים וממשלת ישראל צריכים לרצות לשמוע גם מהיהודים בעולם, וללמוד ולהבין את נקודות המבט של היהודים בעולם. “איננו רוצים לנסות לומר לממשלת ישראל מה לעשות, אבל אנחנו כן רוצים שהם ישמעו את מה שיש לנו לומר בעניינים המשפיעים על הקהילה שלנו”, הוא מוסיף.

לדברי השרה ינלקביץ’: “עלינו להבין לעומק את האינטרסים והצרכים של כשמונה מיליון האחים והאחיות של ישראל הגרים מחוץ לגבולותינו. זה נכון במיוחד כאשר מדינת ישראל מקבלת החלטות המשפיעות ישירות על קהילות יהודיות מחוץ לישראל. אם למדתי משהו בתפקידי כשרה בשמונת החודשים האחרונים, זה שליהדות העולם יש קול. הוא עשיר, הוא מגוון, הוא חזק, אי אפשר ואין רשות להתעלם ממנו”.

ישנן כמה סוגיות שבאופן קבוע נוגעות בנקודות רגישות במערכת היחסים המורכבת בין שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם, ישראל וארה”ב. רוב היהודים האמריקנים מזדהים כרפורמים או כקונסרבטיבים, אך היחס לשני הזרמים הלא אורתודוקסיים הללו הוא יחס של בוז או עוינות של ממש, מצד רבים בישראל, בכלל זה הרבנות הראשית. גיורים שעורכים רבנים רפורמים או קונסרבטיבים אינם מוכרים בישראל, ויהודים אמריקנים שרוצים להתפלל בכותל המערבי במניינים שיוויוניים, בעירוב נשים וגברים או בהובלת נשים, נחסמים באופן קבוע ואינם מורשים לעשות זאת.

“במשך זמן רב מדי הייתה ישראל המקום היחיד עלי אדמות שבו לא כל היהודים מקבלים יחס שווה. זה משהו שישראל צריכה לתקן ויפה שעה אחת קודם, ולא רק בגלל יהודי התפוצות”, אומרת חברת הכנסת מרב מיכאלי ממפלגת העבודה. “יש לנו גם כאן בישראל יהודים רפורמים וקונסרבטיבים שעדיין אינם נהנים משיוויון לא במימון, לא בזכויות ולא בהכרה על-ידי המדינה”, היא מוסיפה.

רבים מחברי הכנסת התומכים בחקיקה החדשה התנסו במגורים בתפוצות או בעבודה עם יהודי התפוצות. מיכאלי עבדה בעבר כמדריכה במרכז קהילתי יהודי במערב פאלם ביץ’, פלורידה. פרידמן, עורכת דין דתייה מירושלים, ייצגה בעבר את הפדרציה היהודית הגדולה ביותר בניו ג’רזי (הידועה בשם גרֵייטר מֶטרוֹ-ווֶסט). הוריה של ינקלביץ’ עלו לישראל מברית המועצות לשעבר.

חברת כנסת נוספת שתומכת בחקיקה היא מיכל קוֹטלר-ווּנש ממפלגת כחול לבן, שגדלה במונטריאול ולאחר מכן שבה לישראל. אביה, ארווין קוטלר, שימש בעבר שר המשפטים בקנדה. לדבריה: “השאלה אינה אם אלא איך לערב את יהודי התפוצות. אנחנו חיים ברגע היסטורי, שבו יש לנו הזדמנות כבירה לעצב מחדש ולשנות את תבנית המחשבה ביחסי ישראל והתפוצות, למה שהיא שהייתה אמורה להיות”.

שמואל רוזנר, שמשמש עיתונאי ופרשן של הניו יורק טיימס, אומר כי הוא אינו חושב שהצעד הזה יעבור בכנסת במיוחד עכשיו, כשישראל ממוקדת בקורונה, ודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו מוסחת בשל ההפגנות נגד עמידתו בראשות הממשלה. הוא מוסיף: “הקמת מנגנון אפקטיבי שמייצג נאמנה את האינטרסים של יהודי התפוצות יהיה בלתי אפשרי, והישראלים אינם רוצים בחוק שכזה. אני חושב שהתייעצות בין ישראל לבין יהדות העולם צריכה להיעשות באופן קבוע ורציני, אבל לא צריכה להיות רשמית בשום צורה. אני תומך לחלוטין בדיאלוג, אבל מתנגד לכל דיאלוג שתלוי במנגנונים רשמיים ובחוקים שתכליתם היא לכפות על ממשלת ישראל התייעצות עם גורמים מבחוץ”.

פרידמן מסכימה כי נמוכים הסיכויים שהצעת החוק שלה שפרטיה מעורפלים בשלב זה, לדרוש חובת התייעצות עם יהדות התפוצות בהחלטות שיש להן השפעות ישירות על יהדות העולם – תהפוך לחוק. זאת, במיוחד בנסיבות הנוכחיות. אך היא שואבת עידוד מכך שמשרד התפוצות הטיל את כובד משקלו על ההצעה. “זה פשוט הופך את כל העניין להרבה יותר רציני”, היא הוסיפה.

שירה רודרמן, מנכ”לית קרן משפחת רדומן, גוף פילנתרופי עם משרדים בישראל ובבוסטון, שמבקש לעזור לגשר על הפער שבין ישראל לתפוצות, אומרת שבדרך כלל המחוקקים הישראלים שמים לב לקהילות היהודיות מעבר לים, רק כאשר יש משבר בבית או בחו”ל. רודמן: “זה צריך להשתנות. במשך השנים, שמענו הרבה הערות נגד יהודים רפורמים וקונסרבטיבים, שהדעות שלהם אינן חשובות, למעט כאשר הדברים אמורים בתרומות ובשתדלנות למען ישראל. לפני למעלה משבעים שנה, הייתה לעם היהודי בכל מקום שבו היה – מטרה משותפת: להקים מולדת יהודית. היום, אין לנו מטרה משותפת או ייעוד משותף. איך אפשר לבנות עתיד ביחד אם אין לך מטרה משותפת”.

פרידמן שממשיכה בקידום החקיקה, אישרה שקיימת התנגדות להצעת החוק, אבל היא מאמינה שבכל זאת מדובר ברעיון חשוב. פרידמן: “אני מקבלת לחץ נגדי הן מהשמאל והן מהימין. ברור לכולנו שישנן סוגיות שרק אזרחי ישראל יכולים להחליט בהן, כמו ביטחון וכלכלה. אבל כשמדובר בסוגיות שיש להן השפעה ישירה על העם היהודי כולו, כמו שינוי חוק השבות או איך אמור להיראות הכותל, או שאלות לגבי גיור – גם יהדות העולם צריכה לקבל קול”.

יום הבוחר בארה”ב

(image by Zoonar/A.Makarov)

יום הבוחר: תושבי בריטיש קולומביה במערב קנדה הימרו כי דונלד טראמפ ינצח בבחירות לנשיאות ארה”ב היום, וימשיך בתפקיד לארבע שנים נוספות. אירוע הבחירות יהיה הפופולארי ביותר בהיסטוריה בקרב המהמרים

הבחירות לנשיאות ארצות הברית שיערכו היום יום שלישי, יהפכו לאירוע הפופולרי ביותר מאז ומעולם בקרב המהמרים השונים בעולם. רבים מהם מהמרים כי הנשיא הנוכחי, דונלד טראמפ, נציג המפלגה הרפובליקנית, הוא זה שינצח בבחירות את המועמד מטעם המפלגה הדמוקרטית, ג’ו ביידן. להערכת המהמרים אם כן טראמפ ימשיך לשמש נשיא ארה”ב בקדנציה נוספת בת ארבע שנים בבית הלבן.

בארה”ב חל איסור להמר בנושאים פוליטיים כמו הבחירות לנשיאות. לעומת זאת ניתן להמר על תוצאות הבחירות בקנדה במספר מדינות באירופה ובמקומות נוספים בעולם.

תושבי מחוז בריטיש קולומביה שבמערב קנדה השכנה מצפון של ארה”ב, החליטו כבר מי ינצח בבחירות לנשיאות ארה”ב, שיערכו היום (שלישי). לפי הערכת הקנדים או יותר נכון בין אלה שמהמרים, טראמפ ינצח בבחירות את ביידן.

לפי מצב ההימורים להיום: ארבעים וארבעה אחוז מצביעים על טראמפ כזוכה בבחירות, לעומת עשרים ושבעה אחוז שמאמינים שביידן ינצח. ואילו ללא פחות מעשרים ותשעה אחוז אין בשלב זה מועמד עדיף וזה קצת תמוה.

התאגיד של ממשלת בריטיש קולומביה – בי.סי לוטוריס קורפוריישן – שאחראי על כל ההימורים במחוז, החליט לאפשר לתושבים המקומיים להמר גם על זהות המנצח בבחירות לנשיאות בארה”ב, מבין השניים שמנהלים קרב איתנים, טראמפ וביידן. לפי הערכת בי.סי לוטוריס קורפוריישן למעלה מעשרת אלפים ישתתפו בהימורים לנשיאות ארה”ב היום. ובכך צפוי להישבר שיא המהמרים לאירוע בודד ביום אחד. אם כן ההימורים על הזוכה לנשיאות בארה”ב יותר פופולריים במחוז בריטיש קולומביה, מאשר זהות המנצחים באירועי הספורט הבולטים ובהם: משחקי הפלייאוף של הסופר בול, משחקי הפלייאוף של האן.בי.איי ומשחקי הפלייאוף של ההוקי. אגב, בבחירות לנשיאות לארה”ב הקודמות (שנערכו לפני כארבע שנים) בין טראמפ למועמדת המפלגה הדמוקרטית, הילרי קילנטון, כשבעת אלפיים ומאתיים מתושבי בריטיש קולוביה לקחו חלק בהימורים על זהות המנצח.

יש לציין כי אתר ההימורים של הבי.סי לוטוריס קורופריישן הוא הראשון בקנדה שהציע להמר על הבחירות בארה”ב. בשנה האחרונה בעיקר לאור מגיפת הקוביד, היקף ההימורים באתר של הבי.סי לוטוריס קורופריישן גדל משמעותית והגיע לכשני מיליארד דולר קנדי.

גם בקרב המהמרים באמצעות פלטפורמת ההימורים של אתר ההימורים הבריטי אודצ’קר, טראמפ ינצח את ביידן. בשלב זה בין המהמרים המועמד הפופולארי ביותר הוא טראמפ שזוכה לחמישים ושישה אחוז. זאת לעומת ביידן שזוכה לעשרים ושמונה אחוז בלבד. סגנית הנשיא המועמדת של ביידן, קמלה האריס, זוכה לפופולריות בשיעור של שמונה אחוזים בקרב המהמרים, ואילו סגן הנשיא של טראמפ, מייק פנס, זוכה לפופולריות בשיעור של חמישה אחוזים בלבד בקרב המהמרים. ואילו הזמר הראפר השחור, קניה וסט, שגם הוא הכריז על ריצתו לנשיאות ארה”ב, זוכה לשלושה אחוזים בלבד כמועמד פופולארי לזכייה בבחירות בקרב המהרים.

באתר אודצ’ר מציינים כי ההימורים על הזוכה לנשיאות ארה”ב היום, הופכים להיות האירוע הפופולרי ביותר בהיסטוריה מאז ומעולם, בקרב המהמרים השונים ברחבי העולם.

הקנדים כאן נערכים אף הם לבחירות: לפי הערכה כשש מאות ועשרים אלף קנדים שמחזיקים גם באזרחות אריקנית יכולים להצביע בבחירות אלה. בבחירות הקודמות לנשיאות רק כשלושים ושלושה אלף מהם הצביעו, ומדובר בכחמישה אחוזים בלבד. אך הפעם הדבר אמור להיות שונה בתכלית וקרוב לוודאי שאחוז הקנדים שיצביעו בבחירות לטובת טראמפ או ביידן יהיה הרבה יותר גבוה.

רילוקיישן בחו”ל

(Pete Linforth/Pixabay)

ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות הובילו להיווצרות פערים בין מדינות מתקדמות ומדינות מתפתחות. מדינות רבות זקוקות לכוח אדם מיומן הבקיא ברזי הטכנולוגיה ומדינות נוספות מגייסות עובדים צעירים לצורך ביצוע עבודות פשוטות שונות. העידן המודרני והעובדה כי העולם הפך לכפר גלובלי, מספקים אפשרויות רבות לתעסוקה בכל רחבי העולם. לכן תופעת הרילוקיישן הופכת לנפוצה במיוחד יותר ויותר. חלק מאלה עושים רילוקיישן חוזרים לאחר סיום חוזה העבודה או הלימודים לארץ מוצאם. ואילו החלק האחר נשאר לגור באותן מדינות ואז הסטטוס שלהם משתנה למהגרים.

בשנים האחרונות לאור מה שקורה בישראל מתרבה מאוד מספר הישראלים שמבקשים לעבור ולגור במדינות אחרות, כמהגרים, כסטודנטים או על תקן של רילוקיישן. זאת למספר שנים או לצמיתות.

מדי שנה יוצאים מישראל אלפי עובדים לשליחות בחוץ לארץ מטעם מקום עבודתם. כמו כן, צעירים רבים נוסעים לצורך לימודים לתארים מתקדמים. זאת כאשר חלקם מחזיקים במשפחות וחלקם מעוניינים לפתח קריירה עצמאית. על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כעשרים אלף משפחות עוזבות את ישראל מדי שנה ועושות רילוקשיין למדינות שונות בחו”ל.

ארבעת היעדים המבוקשים ביותר לרילוקיישן מצד הישראלים הם המדינות: קנדה, ארצות הברית, הולנד ובריטניה.

קנדה נחשבת למדינה מתקדמת מאוד ומציעה רמת חיים טובה, משכורות גבוהות ותנאים סוציאליים מצוינים. ישראלים רבים בוחרים בקנדה כיעד לרילוקיישן וזאת בזכות איכות החיים וההשתלבות הנוחה והמהירה. כידוע מספר הישראלים שמהגרים לקנדה הולך ולגדל מדי שנה וכיום יש בה את הריכוז הרביעי בגודלו בעולם של יהודים. משכורת ממוצעת בקנדה מוערכת בלמעלה מחמישים אלף דולר בשנה.

ארה”ב מהווה יעד מבוקש עבור ישראלים לצרכי עבודה וזאת בזכות מגוון אפשרויות התעסוקה והשכר הגבוה. כן יש לזכור את ההסכמים בין המדינות ישראל וארה”ב. רובם של הישראלים בוחרים לגור במדינות במערב קליפורניה ובמזרח ניו יורק, שמציעות מרכזי תעסוקה גדולים דוגמת עמק הסיליקון. רבים מהישראלים המבצעים רילוקיישן לארצות הברית הינם עובדי ענף הייטק, מהנדסי תוכנה, מנהלי מוצרים ועוד. משכורת ממוצעת בענף ההייטק בארה”ב יכולה להגיע ליותר ממאה ושמונים אלף דולר בשנה.

הולנד מושכת אליה עובדים מענף ההייטק וכן עובדים בתחומי ההנדסה, התעשייה והניהול, האמנות ועוד. הולנד נחשבת למדינה שמאפשרת השתלבות בצורה נוחה וקלה ומציעה תנאים סוציאליים טובים ורמת שכר גבוהה. מדובר במדינה קטנה עם הרבה היסטוריה מצד אחד אך גם עם הרבה התפתחות טכנולוגית מצד שני. יש גם לזכור שהולנד נחשבת למדינה מאוד ליברלית. בהולנד השכר הממוצע מגיע ללמעלה מחמישים ושתיים אלף דולר.

עיר הבירה של בריטניה לונדון נחשבת לעיר בינלאומית ומודרנית המשלבת בצורה טובה בין עסקים לבין פנאי ובידור. לונדון נחשבת ליקרה, אולם יוקר המחייה בה התמתן בשנים האחרונות ודומה לזה הקיים בתל אביב שדווקא התייקרה מאוד לאחרונה. הדרישה באנגליה ובמיוחד בעיר לונדון היא בעיקר לעובדים בתחומי טכנולוגיה, פרסום, אינטרנט, מובייל ופיננסים. בבריטניה השכר הממוצע עומד על למעלה מארבעים וחמישה אלף דולר.

רילוקיישן לצרכי לימודים: ישראלים רבים בוחרים ללמוד בחו”ל בעיקר במקצועות בהם תנאי הקבלה בארץ נוקשים, כמו וטרינריה ורפואת שיניים. בנוסף, לימודים בחו”ל מציעים מסלולי הכשרה שאינם נלמדים בארץ. שכר הלימוד משתנה בין מדינה למדינה ובין מסלולים שונים. שכר הלימוד יכול לנוע בין כמה אלפי דולר או כמה אלפי יורו לשנה, ולהגיע אף עד לשבעים אלף דולר לשנה במוסדות לימוד יוקרתיים במיוחד. במספר מדינות כמו דנמרק, גרמניה ובנורבגיה הלימודים הם בחינם גם עבור סטודנטים זרים.

הימורים לא חוקיים באונטריו

(Wikimedia)

סגירת בתי הקזינו באזור מחוז אונטריו הגבירה את משמעותית את מאמצי העבריינים באזור להגדיל את חלקם בהכנסות מהימורים לא חוקיים. משטרת יורק ניהלה זה חודשים חקירה מסועפת ומסובכת אחר המתחרש בווילה מפוארת באזור מרקהאם שמצפון לטורונטו. זאת לאחר שנתקבל מידע על קזינו מחתרתי שפעל במקלט של הבית המפואר, כאשר סכומי כסף גבוהים מאוד עוברים מיד ליד. התקבל גם מידע על כלי נשק שמוחזקים במקום, כמו גם אלכוהול רב וקרוב לוודאי שגם נערות ליווי הועסקו בשירות לאורחים המהמרים.

במשטרה העניקו עדיפות לחקירה של הקזינו הבלתי חוקי, כרגיל כמו בכל אירוע בנושא פשע מאורגן. חלק מחקירת המשטרה המתמשכת כלל שימוש באמצעים טכנולוגיים כולל מעקב באמצעות כלי טיס מהאוויר. זאת עד שהוחלט שהגיע הזמן לפשוט על הווילה המפוארת. במבצע השתתפו עשרות שוטרים ובלשים מיחידות שונות של המשטרה. שווי הווילה נאמד בכתשעה מיליון דולר והיא מתפרשת על פני כעשרים אלף סווקר פיט.

חוקרים ביחידות אכיפת הפשע המאורגנת של משטרת יורק בהם היחידה למודיעין והיחידה לטיפול בנשק, כנופיות ואכיפת סמים, פשטו על הבית המפואר לאחר שקיבלו צו חיפוש מבית המשפט, בו פעלו לכאורה כקזינו וספא בלתי חוקיים. המשטרה תפסה בפשיטה אחד עשר כלי נשק ולמעלה ממיליון דולר במזומן.

בחודש המאי השנה, יחידת המודיעין האזורית של יורק והיחידה לטיפול בנשק, כנופיות וסמים החלו בחקירה סביב קיום משחקים לא חוקיים, בעיקר בתקופת הקוויד. זאת לאחר שהמשטרה קיבלה מידע בדבר בתי קזינו תת-קרקעיים שפועלים באזור מרקהאם.

בראשית חודש יולי השנה החוקרים ערכו פשיטה לאחר שקיבלו צו חיפוש מבית המשפט על חנות שממוקמת בשדרת מידלנד במרקהאם. בחנות התנהלה פעילות של משחקי מזל לא חוקים. נתפסו שולחנות משחק, מכונות מזל וידיאו ויותר מעשרים אלף דולר דולר. חמישה אנשים ששהו במקום נעצרו.

בשבועות האחרונים יחידות שונות במשטרת יורק, בסיוע צוותים טקטיים ממשטרת מחוז אונטריו ושירות המשטרה האזורית דורהאם, קיימו מעקבים הדוקים על הבית המפואר (שנמצא ליד שדרות מקנזי). לאחר שהתקבל אישור מבית המשפט לצו חיפוש, פשטו השוטרים על הווילה ומצאו שבמקלט שלה פעל קזינו בלתי חוקי ברמה גבוהה. שלושים ושנים אנשים חשודים נעצרו במקום. לאחר חיפוש נרחב בווילה נתפסו אחד עשר כלי נשק עם תחמושת רבה, יחד עם יותר ממיליון דולר במזומן, מכונות משחק ושולחנות. וכן למעלה ממיליון וחצי בקבוקי אלכוהול. האחוזה נסגרה ונאטמה לחלוטין על ידי השוטרים.

חוקרי המשטרה הספיקו עוד לפשוט על בית מגורים באזור וודלנד שבעיר ווהאן לאחר שהתקבל אישור מבית המשפט לצו החיפוש. נמצאו עדויות לפעילות של משחקים לא חוקיים במקום, שלושה אנשים נעצרו ונתפסו למעלה משבעים אלף דולר.

במשטרה מציינים כי הפשיטות שביצעו הן משמעותיות, אך אלה הן רק תחילת המאמצים לפרוק קבוצות פשע מאורגנות, שמפעילות משחקים לא חוקיים באזור יורק. לדברי החוקרים הכסף שעובר בבתי קזינו מחתרתיים אלה מוביל לרווחים עצומים של עבריינים, שמממנים מיזמים אחרים כמו זנות וסחר בסמים. הימורים בלתי חוקיים אלה, גורמים גם לאלימות נשק, מעשי שוד מזויפים, חטיפות, סחיטה באיומים ועוד. המשטרה תמשיך להתמקד בפשע מאורגן באזור יורק ותשתמש בכל כלי העומד לרשותה, כולל חשבונאות משפטית, בכדי להבטיח כי פושעים אלו יישאו באחריות.

בכל החקירות השנה נעצרו עד כה ארבעים וחמישה איש כאשר שלושים ושלושה מהם, הואשמו ביותר משבעים עבירות פליליות.

האיחוד האירופאי מקיים טיסות ניסוי לבואינג שבע שלוש שבע מקס בוונקובר

הסוכנות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופאי החלה לבדוק את מערך הבטיחות של מטוס בואינג שבע שלוש שבע מקס, בשדה התעופה הבינלאומי של ונקובר (ווי.וי.אר) בימים אלה. מדוע אם כן נבחר שדה התעופה הבינלאומי של ונקובר לביצוע טיסות הניסוי עלי ידי הסוכנות לבטיחות התעופה של האיחוד האירופאי? זאת בגלל מגבלות הטיסה בארצות הברית שהונהגו על ידי האירופאים לאור מגיפת קוויד-תשעה עשרה. יש גם לזכור שוונקובר קרובה מאוד לסיאטל שבמדינת וושינגטון ושם נמצא המטה של חברת בואינג האמריקנית.
ועל כן בימים אלה, לראשונה מזה כשנה וחצי, נחת בשדה התעופה הבינלאומי של ונקובר מטוס הבואינג שבע שלוש שבע מקס. זאת לאחר שהמטוס שקורקע בכל העולם בשל שתי תאונות קטלניות מאוד, שגרמו להרוגים רבים. הסוכנות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופאי מבקשת אפוא לבחון עתה את מערך הבטיחות של מטוס הבואינג השבע שלוש שבע מקס, באמצעות מספר טיסות ניסוי שיערכו מעל שמי אזור ונקובר.
לדברי דובר הסוכנות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופאי, הסוכנות נמצאת בתיאום ובשיתוף פעולה מלא עם מינהל התעופה הפדרלי האמריקני. זאת, כדי להחזיר לשירות בהקדם האפשרי את הבואינג שבע שלוש שבע מקס. למרות זאת יש לציין שלחברת בואינג נשארו עדיין מספר משימות ופעולות לבצע במטוס ובמערכותיו השונות, במסגרת בדיקות הבטיחות שלו לאור התאונות הקשות. הדובר מציין כי אפשר בכל מקרה בשלב זה לבצע כבר מבחני טיסה למטוס הנוסעים האמריקני המתקדם, כדי לאמוד את השינויים שכבר הוכנסו בו ע”י היצרנית האמריקנית בואינג, על מנת לשפר את מערך הבטיחות שלו.
מטוס בואינג שבע שלוש שבע מקס מקורקע מאז חודש מרץ שנה שעברה, לאחר ששתי התרסקויות של דגמים שלו הרגו לא פחות משלוש מאות ארבעים ושישה בני אדם. טיסה של חברת אתיופיאן איירליינס התרסקה מחוץ לבירה אדיס אבבה והרגה את כל מאה חמישים ושבעה האנשים שעל סיפון השבע שלוש שבע מקס. ואילו חמישה חודשים קודם לכן, טיסה של ליון אייר שהמריאה מג’קרטה צללה לאחר מספר דקות לים, כאשר על סיפונו של המטוס מאה שמונים ותשעה נוסעים.
לאחר בדיקות ארוכות מוצאו חוקרי התעופה של שתי ההתרסקויות, כי היו במטוסים חיישנים פגומים שהפעילו את המערכות הטייס האוטומטי שלהם, שדחפו את המטוסים דווקא כלפי מטה ובמהירות גדולה. ואילו הטייסים שניסו להילחם ולעצור את המערכות לא הצליחו ובסופו של דבר הם איבדו את השליטה. שני המטוסים התרסקו וכאמור גרמו לאבדות גדולות בנפש.
רשויות תעופה רבות ובעיקר רשות התעופה הפדרלית האמריקנית בדקו את השינויים הדרושים לביצוע, במערכי מטוס הבואינג שבע שלוש שבע מקס השונים, כולל בתוכנת המחשבים המורכבת שלו, וקבעו סידרה של אימונים וטיסות ניסוי. וזאת כדי לאפשר להחזיר לשרות את מאות מטוסי הבואינג שבע שלש שבע מקס קרוב לוודאי במהלך שנה הבאה.
יצויין כי רשות התעופה הפדרלית של קנדה (טרנספורט קנדה) החלה לבצע את טיסות הניסוי שלה במטוס הבואינג שבע שלש שבע מקס, בחודש אוגוסט האחרון. הטיסות של רשות התעופה הקנדית מתקיימות במתקני חברת בואינג בסיאטל. זאת כחלק מבדיקה כוללת של גורמים שמחוץ לחברה ומחוץ לארה”ב – כדי לאמת את השינוים שבוצעו כבר או שהומלץ לעשותם במטוס המדובר.
ואילו רשות התעופה הפדרלית האמריקנית שמופקדת על מתן אישור להמראה מחודשת של מטוס הבואניג שבע שלוש שבע מקס, החלה בסדרת הניסויים שלה כבר בראשית הקיץ הנוכחי.

מלון טראמפ נסגר לצמיתות

המלון טראמפ אינטרנשיונל טאור ברחוב ג‘ורג‘יה בדאון טאון ונקובר
(Roni Rachmani)

החברה שמחזיקה בבעלות של המלון טראמפ אינטרנשיונל טאור ברחוב ג’ורג’יה בדאון טאון ונקובר הכריזה על פשיטת רגל. לאור כך מלון טראמפ נסגר לצמיתות. המלון נסגר זמנית במהלך חודש מרץ בגלל מגיפת הקורונה ועתה כאמור הוא נסגר לתמיד. לפני כארבע שנים בנסיבות דומות נסגר מלון טראמפ אינטרנשיונל טאור בדאון טאון טורונטו. מעתה לטראמפ אין יותר נוכחות בקנדה ותושבים רבים בוודאי נושמים לרווחה. השם טראמפ לא זוכה להערכה רבה במדינה השכנה של ארצות הברית.

מלון טראמפ אינטרנשיונל טאור בוונקובר כלל מאה ארבעים ושבעה חדרים, במגדל המתנשא לגובה שישים ושלוש קומות, ונחשב למלון יוקרתי אך קטן. הוא השתרע על פני חמש עשרה הקומות הנמוכות בבניין. המגדל נחשב לשני בגובהו בוונקובר והקמתו עלתה כשלוש מאות ושישים מיליון דולר. המלון כלל ספא מפואר ומספר מסעדות יוקרתיות בהן הסינית “מוט שלושים ושתיים” שנפתחה מחדש (לאור משבר הקורונה), וגם היא עתה נסגרה לצמיתות. הדירות הפרטיות במגדל טראמפ (מאתיים ושבעה עשרה במספר) ממוקמות בקומות הגבוהות של הבניין. הן נמכרו לפני מספר שנים במחירים גבוהים ביותר. בשלב זה עדיין לא ברור כיצד סגירת מלון טראמפ תשפיע על אלה שגרים בדירות הפרטיות.

בעלת הבניין של מלון טראמפ בוונקובר היא חברת תא לניהול בתי המלון. החברה אחראית על פעילות האירוח בקבוצת הולברון הגישה את הבקשה לפשיטת רגל בשבוע שעבר. החברה שמיקומה במלזיה מחזיקה בבעלות על בתי מלון יוקרתיים ברחבי העולם. בוועד עובדי המלון בוונקובר קיבלו בתדהמה את סגירתו, דבר שיביא לפיטורי עשרות עובדים.

מלון טראפ בוונקובר נפתח לפני כשלוש וחצי שנים שנים (בפברואר אלפיים ושבע עשרה) כאשר הבעלים קבוצת הולברון (בשליטת מיליארדר ממלזיה) חתמה על הסכם עם קבוצת טראמפ לניהולו. פתיחת המלון לוותה בהפגנות של תושבים מקומיים נגד טראמפ. בזמן בניית הפרוייקט ראש עיריית ונקובר לשעבר, גרגור רוברטסון, ביקש מחברת הולברון להסיר את השם טראמפ מהבניין, לאור פניית אזרחים רבים. תקופה קצרה לאחר פתיחת המלון מנהלי הולברון הביעו חשש מההסכם עם טראמפ, שכידוע מעורר התנגדות במקומות רבים ברחבי העולם.

חברת תא מסרה לבית המשפט שחובות מלון טראמפ בוונקובר נאמדים בכחמישה מיליון דולר, ולעומת זאת נכסי המלון מוערכים בכמיליון דולר בלבד. אסיפת נושי המלון הראשונה אמורה להתקיים בשישה עשר בספטמבר.

יצויין כי בראשית החודש במשרד הבריאות של מחוז בריטיש קולומביה נתקבל מידע על פריצת מגיפת הקורונה בלאונג’ של מלון טראמפ.

דונלד טראפ ביקר בוונקובר בשנת אלפיים ושלוש עשרה, עוד בטרם נתמנה לנשיא, והכריז על הקמת המלון על שמו בדאון טאון. הביקור זכה להד נרחב בתקשורת המקומית ונכחו בו גם שניים מבני משפחתו: בנו דונלד טראמפ ג’וניור ובתו איוונקה טראמפ.

לפי הערכות בענף המלונאות רשת פור סיזנס הוטלס שוקלת לרכוש את מלון טראמפ, לאחר שעזבה בראשית השנה את המלון בניהולה הצמוד למרכז הקניות פאסיפיק סנטר, שאף הוא בדאון טאון ונקובר.

מלון טראמפ בטורונטו היה בבעלות חברת טאלון אינטרנשיונל בשליטת המיליארדר היהודי-רוסי, אלכס שניידר (לשעבר מבעלי קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב). הוא נסגר בשל חובות שהוערכו ביותר משלוש מאות מיליון דולר.

חברת טאלון וחברת טראמפ הגישו תביעות הדדיות אין ספור אחת כנגד השנייה בגין המלון בטורונטו. במקביל חלק מבעלי הדירות בפרוייקט הגישו אף הם תביעות נגד שתי החברות. מרבית הדירות במלון נשארו ריקות וחברת הניהול של טראמפ לא עמדה בהתחבויותיה להשכרתן.

להאריך את הסגירה של הגבולות

(Wikimedia Commons)

שלוש המדינות של צפון אמריקה שוב החליטו להאריך את סגירת הגבולות היבשתיים ביניהן. זאת, פרט לנסיעות חיוניות והעברת סחורות ממדינה למדינה. סגירת הגבולות בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו החלה כבר בחודש מרץ השנה. לאור התפרצות מגיפת הקורונה במדינות השונות ובמספרים גדולים, בעיקר בארה”ב ומקסיקו. ומקביל לאור התמיכה הגורפת בסגירת הגבולות מצד אזרחי קנדה, רבים מעריכים בצפון אמריקה שהשיגרה ופתיחת מעברי הגבול מחדש לא תחזור עד לראשית השנה הבאה, לכל המוקדם.

בראשית חודש אוגוסט החליטו הממשלות של ארה”ב, קנדה ומקסיקו להאריך בשלושים ימים נוספים את הסגירה המשותפת של הגבולות היבשתיים ביניהן. וזאת מתוך רצון לבלום את ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה בשלוש מדינות אלה.

בשלב זה, מעברי הגבול בין ארה”ב ומקסיקו, ובמקביל בין ארה”ב וקנדה, יישארו סגורים עד העשרים ואחד בספטמבר, לכל הפחות. חשוב להבהיר כי הסגירה הממושכת לא משפיעה על הסחר הרב בין המדינות ושינוע של סחורות שונות (באמצעות משאיות). זאת, כמו גם על טיסות מסחריות שממשיכות להתקיים בין המדינות והעברת סחורות באמצעות מטוסים. רבים מבקרים את המדינות שלא מאפשרות להשתמש במעברי הגבול, אך מאפשרות לטוס ביניהן.

השר לביטחון המולדת בפועל של ארה”ב, צ’אד וולף, אישר את הדיווחים על המשך סגירת הגבולות בין המדינות. וולף אמר כי ארה”ב תמשיך לעבוד עם קנדה ומקסיקו כדי להאט את התפשטות מגיפת הקוביד. בהתאם לכך סוכם להאריך את המגבלה על תנועה שאינה חיונית, עד העשרים ואחד בספטמבר.

החל מהשמונה עשר במרץ השנה החליטו ארה”ב, קנדה ומקסיקו על סגירת מעברי הגבול. שלוש המדינות תיאמו זאת מראש והחליטו על המשך סגירת מעברי הגבולות ביניהן בחודש נוסף. זאת למעט נסיעות חיוניות ומעבר סחורות.

וולף ציין כי נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, אמר לפני מספר ימים כי הגבלת הנסיעות והגברת הפיקות על מעברי הגבולות בין המדינות, היא כלי נוסף במאבק בנגיף הקורונה.

שלוש הארכות נוספות בוצעו במאי ולאחר מכן ביוני ולאחרונה ביולי, עד העשרים ואחד בחודש זה. כך שההחלטה של שלוש המדינות של צפון אמריקה שהתקבלה לפני מספר ימים לא בדיוק הפתיעה רבים. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי בממשל טראמפ מבינים שיהיה צורך להאריך את סגירת הגבולות עד שסכנת הקורונה תחלוף, כאשר ההערכות מדברות על לפחות כמה חודשים נוספים שבהם הגבול יישאר סגור בין שלוש המדינות.

יש להזכיר כי לא מדובר במהלך חד צדדי. נראה שאזרחי מקסיקו וקנדה מגבים את החלטת הממשלות שלהם. לפי סקר שפורסם לאחרונה בקנדה מתברר כי שמונים וחמישה אחוז מהאזרחים תומכים בסגירת הגבול עם ארה”ב, עד סוף שנת אלפיים ועשרים.

על אף הקירבה הגיאוגרפית של שלוש המדינות, יש לזכור כי הן נמצאות במצבים שונים במאבקן כנגד נגיף הקורונה. בארה”ב שבה גרים כשלוש מאות ושלושים מיליון תושבים יש כבר למעלה מחמישה מיליון ומאתיים נשאים של המחלה, כאשר למעלה ממאה שישים ושבעה אלף איש מתו מהקורונה. בקנדה שבה מתגוררים כשלושים ושבעה מיליון איש יש כבר כמאה עשרים ואחד נשאים של המחלה, כאשר למעלה מתשעת אלפים מתו מהקורונה. ואילו במקסיקו שבה גרים כמאה ועשרים ושמונה מיליון איש יש כבר למעלה מכחצי מיליון נשאים של המחלה, כאשר למעלה מחמישים וחמישה אלף איש מתו מהקורונה. לפי הערכות קרוב לוודאי שלפחות במקסיקו מספר החולים והנפטרים מהמגיפה הקשה הרבה יותר גבוה.