Vancouver

חודש שלישי ברציפות של הפגנות

(photo by Roni Rachmani)

בוונקובר כמו בעשרות רבות של ערים ברחבי העולם ממשיכים ישראל ויהודים מקומיים להפגין נגד המהפכה המשפטית של ממשלת נתניהו, ובעד שמרית הדמוקרטיה בישראל. ההפגנות בוונקובר נערכות זה החודש השלישי ברציפות עד כה נערכו כבר שנים עשר אירועים, בכיכר רובסון בדאון טאון בסמוך לוונקובר ארט גלרי – בימי ראשון בשתיים עשרה בצהריים. משתתפים בהן בין עשרים לחמישים איש לכל היותר. למארגני האירוע ברור שמטבע הדברים לישראלים וליהודים שגרים כאן אין רצון להשתתף באירועים קהילתיים כאלה או אחרים, או בהפגנות הקשורות בישראל. חשוב להם להראות שגם כאן יש הפגנות תמיכה בדמוקרטיה הישראלית ונגד הצעות החוק של נתניהו ואנשיו להריסתה, גם אם המשתתפים בהן הוא מועט באופן יחסי לערים אחרות בעולם

מארגני ההפגנות בארץ ובעולם כותבים באתר שלהם בפייסבוק: “עכשיו זה הזמן. הזמן השחור. עכשיו זה הרגע לקום ולזעוק: הארץ הזאת בנפשנו היא
מה שקורה בה היום יקבע מי היא תהיה ומי אנו וילדינו נהיה. (דויד גרוסמן)

ישראל נמצאת כעת תחת מתקפה על בסיס קיומה – על הדמוקרטיה שלה. מול המתקפה הזו קמה מחאה חסרת תקדים בישראל, בקרב ישראלים רבים ברחבי העולם. בשבת נצא מהבית – מוונקובר ועד סידני כדי לקחת חלק במאבק לעצירת המהפכה המשטרית, כדי להשמיע את קולנו במלחמה על

הדמוקרטיה. תביאו שלטים ודגלים, תביאו כלים מוזיקליים.
תבואו צבעוניים. אנחנו רוצים לשתף את הקהילות הפלורליסטיות וססגונית תזמינו את החברים שלכם, את המשפחות שלכם, את הילדים שלכם, את ההורים שלכם. תזמינו חברים שאוהבים את ישראל ורוצים לתמוך המאבק שלנו על הדמוקרטיה בארץ. הפיצו ושתפו”

בן הסיסמאות שמופצות בהפגנות בוונקובר ובערים אחרות בעולם כולל בישראל: “שקרן קטן”, “בא לריב”, “מלשכת ראש הממשלה מבקשים להבעיר”, “נתנהיו הסיר את הדמוקרטיה מהקבוצה”, “עשבים שולטים”, “אף אחד לא מדבר על צדק”, “יחריב לוין”, “שמחה ואסון”, “שהמדינה תישרף”, “דיקטטורה בעזרת אשם”, “מושחתים שתו אותנו בקשית”, “צדק עזב את הקבוצה”, “חירות עזב את הקבוצה”, “חירות סוף”, “אנו מחריבים בזאת”, “אתה ואני נהרוס את העולם”, “חיקקה בנוסקר”, “השר לביטחון על הפנים”, “משנכס אדר מרביצים בשמחה”, “ישראל מתפרקת”, “אני ימני דמוקרטי”, “הועדה למינוי שפוטים”, “איך אומרים איראן בעברית”, “אל תקרע לי עם”, “ביי-טק. ההפיכהמרסקת את הכלכלה”, “ביבי איבדת את זה”, “נלחמנו למען המדינה, עכשיו נילחם עליה”, “לא יהיה כלום, כי לא נשאר כלום”, “Jוקה עכשיו”, “אנחנו חרדים!”, “שלוש רשויות: מבצעת, מבצעת, מבצעת”, “אין לכם רשות (שופטת)”, “דמוקרטיה על מלא”, “אנחנו המחנה המשותף (הרוב הדמוקרטי)”, “אחדות עכשיו”, “שלא ידע דמקורטיה”, “נבצרות עכשיו”, “מר קלקלה”, “רפורמה עושים לאט לאט. הפיכה עושים מהר מהר”, “לא לדיקטטורה! נלחמים על הדמוקרטיה”, “חובה להתנגד”

מרבית המשתתפים בהפגנות בוונקובר כו העמיתים בישראל די מיואשים ממה שקורה בארץ, משלטונו המפחיד של בנימין נתניהו, שכל שחשוב לו הוא לשמור על כיסא ראש הממשלה. רבים לא מאמינים שאפשר לחזור אחורה לשלטון אחר – ללא נתניהו. לרבים ברור שכיבוש השטים כתוצאה ממלחמת ששת הימים מצד אחד ריבוי הילודה אצל החרדים ויוצא מדינות ערב, הביאו למצב הנוכחי, שבו הימין, החרדים והקיצוניים עושים כמעט כרצונם. מספר מפגינים שחזרו מישראל סיפרו על מצב הרוח שם שהוא קודר ביותר. לכולם כמעט ברור שהאשם העיקרי במצב הבלתי נסבל הזה שמביא נזק גדול ישראל הוא נתניהו. הוא נמצא בשלטון כבר למעלה מחמש עשרה שנים

Risk … game vs. reality

Playing the game of Risk. (photo © Jorge Royan)

I’ve always thought of the Nordic region as peaceful. Admittedly, my knowledge of the area is largely limited to Risk, the board game, where Greenland, Iceland and the Scandinavian countries are considered a haven, free of imminent attack from the throw of a dice.

Well, Finland just purchased Israel’s David’s Sling defensive system. For $345 million US. It was one of Finland’s first moves after recently being accepted into the North Atlantic Treaty Organization. And it was the first sale abroad for David’s Sling, an integrated part of Israel’s multi-tier missile defence system. Israel now carries the title of major supplier to NATO.

I guess the world’s a bit more complicated than Risk.

***

So long, Noa Tishby, the Israeli performer appointed by our previous prime minister, Yari Lapid, to advocate for Israel through her strong social media presence. With the formal and former title of special envoy for combating antisemitism and delegitimization of Israel – fit that onto a business card! – she was known for sparring with BDS advocate Bella Hadid and others. Tishby was also a vocal supporter of Israel’s anti-judicial reform movement. Giving voice to the many thousands protesting the current government and its extreme shift rightward and into sometimes theocratic territory, Tishby says this was the reason for her dismissal. Well, ya. As the hawkish Jerusalem Post editorialist Ruthi Blum noted, “Tisbhy is free to share [her opinion]. But she shouldn’t have expected the government she’s been bashing to keep her as a representative.” Well, no. But keep on truckin’ Noa Tishby.

BTW, Tishby will be a guest at the JNF Negev event in Vancouver on June 29.

***

Israel’s Tel Aviv Museum of Art is again among the world’s 100 most visited museums. This according to international art magazine The Art Newspaper. TAMA was ranked 49th in 2022, a jump from its 56th place the year prior. I am fortunate to be one of those visitors, on multiple occasions, over the past many years, often dragging my two children there when they were younger – how fun was that!

Paris’s Louvre and the Vatican Museum took first and second place, respectively. Canada was represented with a 60th place win by Toronto’s Royal Ontario Museum.

***

Congratulations Milk & Honey, Israel’s preeminent whisky distiller, awarded the 2023 world’s best single malt whisky by the World Drink’s Awards for its Elements, Sherry Cask drink. Described as “[f]ruity aromas of citrus zest and white peach with a dash of wood varnish. Sweet to the taste … with flavours of golden syrup, vanilla, tropical fruit and iced tea.…” Sounds like a palate pleaser to me. But, if I had to choose, my favourite would be Seagram’s Five Star rye whisky. Not so much for its taste but for fond memories of fighting with my siblings for the silver sheriff’s star glued to the bottles.

***

Jerusalem was selected by Time magazine as one of the world’s 2023 top 50 destinations, holding the 48th spot. It’s one of my favourite places to visit on a bustling Friday, starting with a walk through the overcrowded neighbourhood of Mea She’arim and enjoying a freshly baked challah. Then, bargaining my way through the Old City’s Arab Market, its tastes, smells and sights, and eventually making my way to the Western Wall, with the golden Dome of the Rock overhead. Ending with lunch at Machane Yehuda, the popular central Jerusalem food market, which has the freshest of meats and vegetables, and many colourful stalls.

Not to be outdone, Canada held two spots. Churchill was third – can’t beat those Northern Light spectaculars. Vancouver was 38th, for its eclectic cuisine and the beautiful Stanley Park.

***

For sure, difficult days in Israel. Sociopolitical cultures are clashing internally. External enemies are looking on with glee, and testing us. But we’re not sinking into despair. Israel has experienced difficult times before and emerged stronger and wiser. So it will be this time.

Arguably, we are being governed by the worst government in our short history – for many reasons, including recent security challenges. I mean, come on, with someone as inexperienced and reactionary as Itamar Ben-Gvir as national internal security minister. Or Finance Minister Bezalel Smotrich spouting off on things about which he should know better and doesn’t. But let’s not blame the victims for the terror and rockets. Hezbollah, Hamas, Iran, an inept Palestinian leadership with a hateful street – they are to blame, not the government.

Usually, it’s the right-wing governments that muster support for the very difficult realpolitik choices, from Menachem Begin’s 1982 Sinai exit to Ariel Sharon’s 2005 Gaza disengagement. Even Binyamin Netanyahu’s 2021 peace deals with several Arab countries under the Abraham Accords. Unfortunately, Netanyahu’s current government may be too inexperienced and messianic to enable reasonable, democratic, liberal change – read judicial reform – at such a scale. But who knows.

We cannot despair. At a very esoteric level, Israelis have hope. In fact, hope is the theme of our national anthem, Hatikvah, The Hope.

***

According to the World Happiness Report, published by the Sustainable Development Solutions Network, Israel remains one of the happiest countries in the world. (See jewishindependent.ca/measuring-happiness.) Rising to fourth place in 2023, just behind Finland, Denmark and Iceland, Israel’s showing likely reflected its reputation as a “villa in the jungle,” as dubbed by former prime minister Ehud Barak – despite being in the Middle East, one of the most contentious spots … on the Risk board.

Bruce Brown is a Canadian and an Israeli. He made aliyah … a long time ago. He works in Israel’s high-tech sector by day and, in spurts, is a somewhat inspired writer by night. Brown is the winner of the 2019 AJPA Rockower Award for excellence in writing, and wrote the 1998 satire An Israeli is…. Brown reflects on life in Israel – political, social, economic and personal.

תוכנית הנשיא הרצוג

יושב הראש של הפדרציה היהודית של אזור מטרו ונקובר, עזרא שנקן, קורא לממשלת ישראל וראשי האופוזיציה, לקבל את מתווה הנשיא, יצחק הרצוג, לאור המשבר החמור הפוקד את ישראל בחודשיים האחרונים. זאת, על רקע החלטת ממשלת הימין של בנימין נתניהו, להחיל רפורמה משמעותית על מערכת המשפט בישראל, שתאפשר לכנסת להיות מעל בית המשפט העליון. רבים בישראל אמינים כי כל הרפורמה תכליתה אחת – לשחרר את נתניהו מכתבי הדין העומדים נגדו בבית המשפט, כך שיוכל להמשיך ולשלוט במדינה עוד שנים רבות

שנקן מציין כי הוא כמו רבים אחרים בקהילה מודאג ממה שמתרחש בישראל בעת הזו. בניסיון לאחד את הקרעים בעם ולהגיע להבנות בישראל, ארגון הגג של כל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה שלח בחודש שעבר מכתב אל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראש האופוזיציה יאיר לפיד, לנהל משא ומתן בין הצדדים להגיע לפשרה – על סמך הצעות הנשיא הרצוג. במכתב נאמר עוד: “עקבנו מקרוב אחר הדיון החריף שהולך וגובר סביב הצעות הקואליציה הממשלתית, לערוך שינויים מהותיים ביחסים בין הכנסת ובית המשפט העליון. עקבנו במיוחד אחרי ההצעה לאפשר לכנסת לבטל החלטות של בית המשפט העליון (“פסקת ההתגברות”) ברוב קולות. אנו קוראים לכם לאמץ את ההצעות שהציע הנשיא, יצחק הרצוג, לקביעת אפיק לבחינה ופתרון של הסוגיות שהזכרנו. לא משנה כיצד יפתרו סוגיות אלו, תהליך זה יבטיח שדעותיהם של כל בעלי העניין ישקלו במלואן. אנו קוראים לכם להבהיר שאין די ברוב של שישים ואחד של מצביעים בכנסת, כדי לבטל החלטת של בית המשפט העליון. מהות הדמוקרטיה היא מצד אחד הכרה בשלטון הרוב, אך פירושה גם הגנה על זכויות המיעוט. אנו מכירים בכך שכל מערכת האיזונים והבלמים תהיה שונה מאלה שבמדינות שלנו, אך לשינוי כה דרמטי במערכת הממשל הישראלית, יהיו השלכות מרחיקות לכת בצפון אמריקה, הן בתוך הקהילה היהודית והן מחוצה לה”

שנקן מבקש להדגיש שרק באמצעות הידברות בין הצדדים אפשר להגיע לפתרון הרצוי לכולם. לדבריו הפדרציה היהודית של אזור מטרו ונקובר, לא מביעה עמדת תמיכה בצד זה או אחר, והיא מאפשרת לשלל הדעות והגוונים השונים להשמיע את דעתם בנושא. “אנו לא ננקוט עמדה ספציפית בנושא ולכן גם לא נשתתף בהפגנות של חברי הקהילה היהודית בוונקובר, נגד הרפורמה של ממשלת נתניהו. לכל אחד יש זכות להביע את עמדותיו באופן חופשי. אם זאת כפי שאתה יכול לראות במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו וראש האופוזיציה יאיר לפיד, אנו מודאגים מאוד מהיבטי הרפורמה החדשה”

קהילת היהודים המקומית מקיימת מדי יום ראשון בחודשים האחרונים הפגנת הזדהות עם אלה שרוצים לשמור על הדמוקרטיה בישראל, בניגוד לעמדת הקואליציה שרוצה כאמור לבצע רפורמה מרחיקת לכת במערכת המשפט, תוך הענקת עדיפות לכנסת על בית המשפט העליון. הפגנות נערכות בכיכר רובסון בדאון טאון (בצמוד לוונקובר ארט גאלרי) ומעטים מקרב הקהילה מגיעים לאירועים, בין עשרה לשלושים איש בסך הכל. זה אולי מתאים לפרופיל של אלה שגרים במערב צפון אמריקה לעומת אלה שגרים במזרחה. שם במזרח חברי הקהילה היהודית פעילים הרבה יותר. בכל מקרה ידוע שרבים מתושבי אזור ונקובר משלל הקהילות השונות, מעדיפים שלא להיות פעילים בקרב קהילותיהם אלה להתבודד

יו”ר הפדרציה היהודית של אזור ונקובר אומר כי ממש בימים אלה משלחת בכירה של חברי ארגון הפדרציות היהודית של צפון אמריקה נמצאת בישראל, בניסיון ליצור גשר של הידברות בין שני הצדדים הניצים, על בסיס תוכניתו של הרצוג. כשלושים מנהיגים הפדרציות של צפון אמריקה קיימו ביקור חפוז בישראל, לאור המהומה הקשה שפקדה את המדינה. לדברי נשיא ומנכ”ל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, אריק פינגרהאט, הביקור הקצר ממחיש את הדאגה הכבדה בקרב הקהילה היהודית ממה שהוויכוח בישראל עורר. לדבריו זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הפדרציות בצפון אמריקה, שהן שולחות משלחת חירום לדון במדיניות הישראלית, עם מנהיגים בישראל

פינגורהט מציין כי משלחתו לא הצליחה להיפגש עם נתניהו, אך היא פגשה חברים בבכירים בקואליציה של ראש הממשלה, וכן את מנהיגי האופוזיציה והנשיא. המסר של המשלחת של ארגון הקהילות היהודית של צפון אמריקה לכל הצדדים הוא, שיש למצוא פשרה ולהרגיע את הרוחות לאור האווירה המקוטבת מאוד. ראש המשלחת ציין עוד כי יהודי צפון אמריקה נוטים להחזיק בעמדות פוליטיות ליברליות, ולהזדהות עם זרמים ליברלים ביהדות שנאבקו להכרה בישראל. חברי המשלחת מודאגים מחשש שזכויות המיעוט והפלורליזם הדתי עלולות להיחלש, בעקבות הרפורמה המשפטית המוצעת

יש לזכור שארגון הפדרציות היהודית של צפון אמריקה מכיל בתוכו למעלה מארבע מאות קהילות יהודית, בהן אחד עשר ברחבי קנדה. הקהילות מגייסות מדי שנה כשני מיליארד דולר לתמיכה בקהילות באוכלוסיות חלשות בארץ ובעולם

שנקן אומר כי תפקיד הפדרציה היהודית של אזור מטרו ונקובר הוא לאפשר לכל חברי הקהילה להתבטא באופן חופשי כרצונם. “אנו מנסים בימים קשים אלה לישראל להסביר את מה שקורה במדינה ומקיימים הדרכות בנושא. במקביל אנו מאפשרים לכל חבר הקהילה שלנו לומר את דברו בנושא. אך כפי שציינתי הפדרציה שברשותי לא תתמוך בשום צד בסכסוך הקשה זה, אלה רק תנסה לבנות גשר בין הניצים”

שנקן מסביר עוד כי: “יש דאגה רבה בקרב יהודית קנדה שנמנים על מאה ארבעים ושישה ארגונים שונים המסונפים לשתיים עשרה פדרציות. לראשונה נשמעים קולות חזקים מכאן בקנדה בנוגע למה שקורה בישראל. זהו תקדים שלא היה כמותו מאז נוסדה מדינת ישראל. זה רק מסביר לך את חומרת המצב ממה שקורה בישראל, ואת הדאגה העמוקה מכך של היהודים ברחבי קנדה”

לדברי שנקן אין זה חדש שישראל נמצאת במשבר קשה. בעצם הולדתה היה משבר גדול בה ובסביבה, במלחמת יום כיפור היה משבר נוראי, רצח ראש הממשלה יצחק רבין הביא למשבר גדול. ואכן גם הפעם הצעת הרפורמה של ממשלת נתניהו מביאה שוב משבר קשה לציבור ולחברה בישראל, וכן לקהילות היהודית ברחבי העולם. המשבר הישראלי מדגיש את הפערים בין הקבוצות השונות, אשכנזים וספרדים, חילונים ודתיים, יהודים וערבים, ימין ושמאל ועוד ועוד

“מה שקורה כיום בישראל קורה גם במקומות אחרים בעולם ואני מודאג מכך שאנשים לא מוכנים לדבר אחד עם השני, אלה רק צועקים אחד על השני. מוטל עלינו לדבר עם רעהו, ולהגיע להסכמות פשרות לאור חילוקי הדעות הקיימים בקרב אוכלוסיות השונות. לצערי כיום אי אפשר לדבר עוד ביננו אלה רק לצעוק ולריב וזו טרגדיה קשה מאוד לכולנו. הרפורמה בישראל מוסיפה שמן רותח למדורה בישראל, בזמן שמוטל על כולנו להתפשר ולקבל את תוכנית הנשיא הרצוג. אנו צריכים לעשות הכל כדי למצוא מכנה משותף בין הצדדים כי אין דרך אחרת”

יו”ר הפדרציה היהודית של אזור מטרו ונקובר מבטיח כי ארגוני יעשה הכל להסביר לקהילת היהודים כאן, מה בדיוק קורה בישראל ומה צריך לעשות כדי למצוא פתרון הולם למשבר החמור שנוצר לאור הצעת הרפורמה של ממשלת בנימין נתניהו

המשבר החמור בישראל

למרות המשבר החמור מאוד בישראל והפגנות גדולות במדינה נגד הרפורמה המשפטית של הממשלה, שנמשכות כבר למעלה מחודשיים, בקהילה היהודית בוונקובר עומדים מהצד ולא נוקטים בצעדים מעשיים. מדי שבוע בימי ראשון נערכת הפגנת הזדהות של יהודים בוונקובר עם המאבק של מתנגדי הרפורמה בישראל,ובודדים בלבד מגיעים לאירוע שמתקיים בכיכר רובסון, בסמוך לארט גלרי של ונקובר. אני השתתפתי באירוע שנערך ביום ראשון האחרון של חודש פברואר, ובסך הכל הגיעו תשעה מפגינים לכיכר רובסון. זה היה פשוט מחזה מביש לראשות בודדים ביותר בקרב קהילת היהודים המקומית שבכלל אכפת להם ממה שקורה בישראל. האדישות היא לא במקום כאשר הבית בישראל בוער, אמר לי אחד המפגינים נגד הרפורמה המשפטית

המפגינים נשאו שלטים בעברית ובאנגלית בגנות ראש הממשלה בנימין נתניהו, ותוכנית הרפורמה המשפטית שלו, שנועדה בעצם להפסיק את כל ההליכים המשפטיים נגדו ולשחרר אותו מהאפשרות שישלם מחיר כבד על החשדות הפליליות נגדו. נישאו נאומים קצרים והמפגינים התפזרו לכל עבר תוך תקווה שבהפגנות הבאות יגיעו רבים יותר. הישועה לישראל השפויה כנראה לא תגיע מוונקובר

גם ראשי הקהילה היהודית כאן נוהגים באיפוק מוגזם ולא עומדים לצד המפגינים הרבים בישראל נגד הרפורמה של ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו הקיצונית, כפי שעושות הקהילות היהודיות בארצות הברית. הפדרציה היהודית של אזור ונקובר הוציאה הודעה לאור האירועים החמורים בישראל, שהיא בעצם ההודעה של של הפדרציה היהודית של קהילות צפון אמריקה. בהודעה נאמר כי הפדרציה היהודית של קהילות צפון אמריקה שלחה מכתבים לראש הממשלה בנימין נתניהו וראש האופוזיציה יאיר לפיד, ובהם היא מציינת את דאגתה מהיבטי הרפורמה של מערכת המשפטי החדשה, תוך שהיא קוראת לשני הצדדים מייד לנהל משא ומתן לפשרה. כל זאת על סמך ההצעות של נשיא המדינה יצחק הרצוג. בפדרציה היהודית של צפון אמריקה מדגישים עוד כי יש לבצע שינויים מהותיים בהצעת החוק לרפורמה במערכת המשפטת של ממשלת בנימין נתניהו. השוניים כוללים בין היתר את ההחלטה ברפורמה כי כנסת ישראל יכולה ברוב קולות להפוך ולשנות החלטות של בית המשפט העליון של ישראל. עוד מודגש בדברי הפדרציה היהודית של קהילות צפון אמריקה כי, אסור שהכנסת של ישראל ברוב של שישים ואחד קולות בלבד – תבטל את החלטות של בית המשפט העליון של המדינה ויש במפורש להכיר גם זכויות של המיעוט

לדברי הפדרציה היהודית הקהילות של צפון אמריקה המכתבים שלה זכו לדיווחים נרחבים בתקשורת הישראלית ולאור כך זמן קצר לאחר הפרסומים קרא ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן גלוי להידברות עם האופוזיציה, כאשר ראש האופוזיציה יאיר לפיד, הסכים אף הוא עם עקרונות ההצעה של הפדרציה היהודית של קהילות צפון אמריקה. בפדרציה היהודית של קהילות צפון אמריקה מוסיפים עוד כי הם מעודדים מהצהרתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ואכן מאמינים ששני הצדדים צריכים לפעול במשותף כדי להתגבר על ההבדלים הקטנים מאוד שנותרו, כדי להתחיל במשא ומתן בין הצדדים באופן מידי ביותר

יו”ר הפדרציה היהודית של אזור ונקובר עזרא שנקן, מציין בהודעתו השבועית לקהילה המקומית בין היתר, כי לבו נשבר לאור הפוגרום הקשה של המתנחלים בישוב הפלסטיני חווארה, שהוא מנוגד לחלוטין לאופן שבו הוא מאמין שמוטל אל אנשים להתנהג. כזכור המתנחלים שרפו בתים, מכוניות ורכוש של פלסטינים לאחר שמחבל הרג שני מתנחלים. מאש שנתניהו חזר לשלטון גדלו אירועי הטרור בישראל באופן משמעותי

A complex problem

In British Columbia last year, 2,272 people died from toxic drugs, according to information released last week. More than 11,000 people have died of drug toxicity in the province since a public health emergency was declared in April 2016.

While many people associate these tragic deaths with the troubles of the Downtown Eastside, the reality is that Vancouver Coastal Health – the region that includes that neighbourhood as well as much of Metro Vancouver – accounted for 14% of the drug-related deaths in the province last year. Rural communities are disproportionately affected. Most disproportionately affected of all are Indigenous communities. The First Nations Health Authority reports that, while making up 3.2% of the province’s population, First Nations people comprised 15% of all toxic drug deaths in 2021 and 2022.

It is worth remembering that, while people have died from toxic drugs on the streets, they also have died in the living rooms of our most exclusive neighbourhoods, and they have died everywhere in between.

The City of Vancouver just announced $2.8 million for the hiring of 58 mental health workers and expanded programs to address frontline issues and public safety responses, according to Mayor Ken Sim. Also, this week, a new policy went into effect in British Columbia, under which possession of some illegal drugs will not result in arrest or charges. This is an innovative effort to reconsider the problem as a health issue, not a legal one.

While there may be disagreements and concerns about the approach the city, the province and the federal government are taking on the problems that plague individuals and communities around mental health, addictions, crime and safety, there has also been a degree of unnecessary and unwelcome cynicism. Too many seem to view the problems – and the people they affect – as an inconvenience to be swept away rather than as complex social issues requiring comprehensive responses.

In the search for explanations and solutions, there has been too frequent a tendency to blame the victim, to drive through troubled neighbourhoods in our city and province and condemn not the problems, or the context of those problems, but the people they affect.

In many instances, people suffering represent the contemporary impacts of policies and practices past and present. Land acknowledgments and efforts at reconciliation mean little to nothing if they are not accompanied by truth and by compassion for the long-term effects of these wrongs. Coming to terms with the impact on Indigenous peoples of residential schools, intergenerational trauma and generalized discrimination and lack of opportunity has opened many eyes to how these historical and contemporary realities have affected communities. Perhaps we have not done as well in recognizing how these impacts manifest in individuals.

People experiencing the harms of the drug poisoning crisis, Indigenous and non-Indigenous alike, come from a place of struggle and suffering. Really, every person is impacted in some way by circumstances of their social context, as well as their experiences. Some of the problems we experience are a result of individual health or vulnerabilities and others of systemic discrimination or falling through cracks in the education system or social safety net. Whatever the causes, they each require us to come together to address them.

Of course, these issues are not at all limited to our city. Across North America and elsewhere, urban and rural communities are troubled by substance issues and other problems, including a lack of safe and affordable housing, which is foundational to individual and communal well-being. If anyone had simple answers, they would have been adopted and implemented by now. This is an enormous challenge we must attempt to address humanely, compassionately and effectively without victim-blaming.

Organizations and many individuals in the Jewish community have been committed to these issues for some time and those collective efforts reflect the core Jewish value of tikkun olam, repairing the world, but they also reflect hakaim takim imo, “you shall surely lift him [and her] up.”

The tragic statistics confirm what we already know. They are a reminder, though, that a great deal remains to be done to address the problems and to reduce the social causes of the crisis. Trying new approaches that focus on compassion and justice is a right course. They may not work. But the cost of not trying is far too high.

Just for Laughs returns

Phil Rosenthal of Somebody Feed Phil takes part in Just for Laughs Vancouver on Feb. 19. (photo from JFL Vancouver)

Just for Laughs Vancouver returns for another year’s festival, presented in association with SiriusXM Feb. 16-25. It welcomes back Best of the West, highlighting local talent, and reintroduces the Creator’s Series, with the ﬁrst guest conﬁrmed surely to be an entertaining afternoon: Phil Rosenthal. Listed below are some of the Jewish community members participating in the festival.

A Conversation with Phil Rosenthal / Feb. 19, 5 p.m., at Vogue Theatre

Rosenthal is the award-winning creator, executive producer and host of Netﬂix’s hit Somebody Feed Phil, as well as a New York Times best-selling author. The Emmy-nominated unscripted documentary series combines Rosenthal’s love of food and travel with his unique brand of humour and he recently won a 2022 Critics Choice Real TV Award for Best Travel/Adventure Show on behalf of the series and garnered a 2022 James Beard Award nomination. He also recently released Somebody Feed Phil: The Book, which instantly landed on the New York Times bestseller list.

Sarah Silverman: Grow Some Lips / Feb. 23, 7 p.m., at Queen Elizabeth Theatre

Silverman is a two-time Emmy Award-winning comedian, actress, writer and producer. She currently hosts her weekly podcast, available on iTunes and wherever podcasts are available. She can next be seen as the host of TBS’s Stupid Pet Tricks, an expansion of the David Letterman late-night segment. She recently wrapped production on Netﬂix’s Maestro, a biopic on the life of composer Leonard Bernstein, where she will star opposite Bradley Cooper.

Ari Shaffir / Feb. 25, 9:30 p.m., at Vogue Theatre

Shaffir is best known for the storytelling show he created and hosted on Comedy Central called This Is Not Happening. His last Netﬂix special, Double Negative, won a Grammy for best comedy special before the award committee realized it was too ﬁlthy and didn’t represent the high standards that the Grammys has long stood for so the honour was stripped from him. Shaffir has had numerous appearances on the Joe Rogan Experience podcast, as well as WTF with Marc Maron, The Adam Carolla Show and Your Mom’s House. His own podcast, Ari Shaffir’s Skeptic Tank, is a chart topper that comes out every week.

Sarah Sherman / Feb. 16, 9:30 p.m., and Feb. 17, 7 p.m., at Biltmore Cabaret

Sherman aka Sarah Squirm is currently a featured player on Saturday Night Live. Outside of the show, she is known for her unconventional and popular live show, Helltrap Nightmare. She was chosen as one of the 2021 Just for Laughs’ Montreal’s New Faces of Comedy.

Jared Freid / Feb. 22, 9:30 p.m., and Feb. 23, 7 p.m., at Rio Theatre

Freid is a stand-up comedian based out of New York City, with a strong focus on dating and relationships. His comedy is current and reﬂects the ordinary daily thoughts of everyone you know, especially if you know a lot of millennials who are obsessing over dating apps, trying to be real adults, and worrying about their bodies. He co-hosts the podcast U Up? with Jordana Abraham, where they discuss their takes on modern dating, and recently launched a new show, Dating Makeover, a podcast presented by Spotify.

An Intimate Evening with Adam Pally / Feb. 17, 7 p.m, at Rio Theatre

Songs, stories and jokes come together just like Momma used to make it. Enjoy the stories, sing along to the songs, hopefully think the jokes are in fact jokes and the price of the ticket and commute and being around a bunch of strangers was worth it. I, uh, I mean whoever is writing this, definitely not Adam Pally, is so thankful for the opportunity to entertain you.

Hannah Berner / Feb. 18, 9:30 p.m., at Rio Theatre

Berner was born in Brooklyn, N.Y., and played competitive tennis for the University of Wisconsin. She emerged on the comedy scene by directing, editing and acting in videos on Instagram and writing viral tweets. She has two podcasts, Giggly Squad and Berning In Hell. Berner is an advocate for mental health, animals and napping.

* * *

For the full Just for Laughs Vancouver lineup and show tickets, visit JFLVancouver.com.

– Courtesy JFL Vancouver

New housing partnership

Yaron Komari, a resident at Dogwood Gardens, speaks at the development’s opening ceremony Jan. 10, as Vancouver Mayor Ken Sim looks on. (photo by Al Lau)

Yaron Komari grew up in Israel, served in the Israel Defence Forces and moved to Canada in 2009. He was pursuing a career as an apprentice electrician and was hopeful for the future when he was diagnosed with Type 2 diabetes in 2018. A year later, the diabetes progressed into serious neuropathy and his career was effectively halted.

“I had no financial safety net and soon found myself in tough times,” he said. “I quickly found myself living in a rooming house with drug addicts and prostitutes as my neighbours. I felt very unsafe. Just walking up the 12 stairs to my room became a daily challenge, never mind the chronic insomnia.”

Komari shared his story at the official opening Jan. 10 of Dogwood Gardens, an affordable housing development on West 59th Avenue near Cambie. The 138-unit building, part of the larger Cambie Gardens development, is a partnership between Tikva Housing Society, SUCCESS and the City of Vancouver.

“Even my doctor became concerned,” Komari recounted at the ceremony. “Without access to a kosher kitchen, my diabetes became unmanageable and further affected my overall health. I’m an observant, kosher Jew and my living situation simply added more stress to my everyday life.

“I never in my worst nightmares thought that I would live in an unbearable and unhealthy environment and rely on community generosity to help source kosher food and meals,” he said.

Komari knew of Tikva Housing, which has the mission of providing “access to innovative and affordable housing solutions for all those in the Jewish community who need it.” However, he thought that there were people in greater need.

“With the persuasion and the help of Tikva Housing and Jewish Family Services, I applied for housing,” he said. “You cannot even begin to imagine what I felt when I got the call from Tikva Housing that my application had been approved. There was no hope for me.… [But] the keys are now in my hand. I walked into my new home. I couldn’t even believe that was happening to me. It was emotionally overwhelming…. I have a fridge that I can store my food in. I have a kosher kitchen where I can prepare my own meals and I have the peace of mind that I am safe and secure. For the first time in years, I have slept through the night. Tikva Housing has changed my life. I’m proud of where I live…. My world feels more open and I no longer feel shame or embarrassed of where and how I live.”

Komari’s is just one of the lives positively affected by the opening of the new facility, which was made possible under the city’s inclusionary housing policy, which requires developers to provide social housing as part of large redevelopment projects. SUCCESS and Tikva will co-manage the facility, which also includes an amenity space, children’s play area, parking and storage. Of the 138 units, 30 are designated for Tikva and 108 for SUCCESS. There are studio apartments and one-, two- and three-bedroom units. About half the units are offered to tenants at 10% below market rents, while the rest are adjusted to income, based on provincial guidelines. The larger Cambie Gardens development, of which Dogwood Gardens is a part, will see a total of 540 affordable units when the project of more than 3,000 total apartments is completed on the 10-hectare (25-acre) site. The redevelopment is on the location of Vancouver Coastal Health’s former Pearson Dogwood complex, which housed adults with physical disabilities and seniors with complex needs.

Anat Gogo, Tikva’s executive director, told the Independent that about 90% of the homes designated for members of the Jewish community are now occupied, with the rest of the residents expected to move in within days. Earlier, she told the audience, which included elected officials and community leaders, that stable, affordable housing is a basic need that allows people to move from merely surviving to thriving.

“This project makes me feel like we can have a meaningful and long-lasting impact and actually make a difference in people’s lives,” she said. “At Tikva, we are committed to tikkun olam, repairing the world, and we do this one home at a time. We are committed to building community.”

Rhonda Sacks, chair of the board of directors of Tikva, also spoke, highlighting the power of partnerships.

“While Tikva and SUCCESS serve diverse populations, we share a common passion for supporting our communities and making a genuine difference in their lives,” she said. Sacks also offered special thanks to lead supporters, including the Diamond Foundation, the Ben and Esther Dayson Charitable Foundation, the Al Roadburg Foundation and the Ronald S. Roadburg Foundation.

“Dogwood Gardens is perfectly positioned to inspire meaningful connections and provide a strong sense of belonging,” said Sacks.

photo - Supporters of Tikva Housing in one of the units at Dogwood Gardens on Jan. 10, left to right: Stephen Gaerber, Gord Kushner, Bernard Pinsky, Rory Richards, Anat Gogo, Ezra Shanken, Rhonda Sacks, Sheila Sontz and Daniella Givon — Supporters of Tikva Housing in one of the units at Dogwood Gardens on Jan. 10, left to right: Stephen Gaerber, Gord Kushner, Bernard Pinsky, Rory Richards, Anat Gogo, Ezra Shanken, Rhonda Sacks, Sheila Sontz and Daniella Givon. *(photo by Al Lau)*

Dogwood Gardens is not the first partnership between Tikva and SUCCESS. With other partners, the two agencies opened the 129-unit Diamond Residences (Storeys), in Richmond, six years ago. Last year, YWCA Metro Vancouver, the Association of Neighbourhood Houses of B.C. and Tikva opened xʷƛ̓əpicən, a 125-unit complex at Arbutus Centre. Tikva’s portfolio also includes the 32-unit Ben and Esther Dayson Residences, in south Vancouver’s River District, and Dany Guincher House, an 11-unit building for people at risk of homelessness and persons with disabilities who can live independently, which was Tikva’s first building. The house was built in 1970, purchased by Tikva in 2007 and began operations in 2008. With Dogwood Gardens now open, Tikva’s portfolio includes 128 units.

Currently under construction in Burnaby is the next Tikva initiative, Susana Cogan Place, which is named after the woman who led Tikva until her passing in 2017. This project will add another 20 units of affordable homes.

In addition, Tikva Housing has a rent subsidy program that provides eligible low-income singles and families with cash assistance towards their monthly rent, within available funding.

At the Dogwood Gardens opening, Vancouver Mayor Ken Sim was joined by city councilors Sarah Kirby-Yung, Rebecca Bligh and Christine Boyle.

Sim noted that he grew up about a half-kilometre away in what was “effectively affordable housing” and said this new housing complex means that “the next generation of Vancouverites who may not have a lot … can still live in an amazing area like this one.”

The project is part of sprawling changes along the Cambie corridor, including the Oakridge redevelopment and smaller projects that increase density along the thoroughfare. JWest, the redevelopment of the Jewish Community Centre of Greater Vancouver campus a few blocks to the northwest, is a major component of the changing face of the broader area, which has traditionally been home to many of Vancouver’s Jewish residents and community institutions.

“The City of Vancouver is committed to delivering much-needed quality housing while developing collaborative relationships with community partners,” said Sim. “We applaud the work of SUCCESS and Tikva, who have helped expand options for culturally appropriate housing across our city.”

Queenie Choo, chief executive officer of SUCCESS, chaired the opening ceremony and acknowledged other representatives of her organization, which is celebrating its 50th anniversary this year and has grown from a small charity in Chinatown to one of Canada’s largest social service agencies.

מקטאר לוונקובר

צלום: Province of British Columbia

לאחר סיום המונדיאל האחרון בקטאר לפני שבועות מספר, מתחילה ההיערכות למונדיאל הבא – אליפות העולם שתיערך לראשונה בשלוש מדינות בו זמנית: ארצות הברית, מקסיקו וקנדה. זאת בעוד כשלוש וחצי שנים: בחודשים יוני ויולי בשנת אלפיים עשרים ושש

הטורניר בצפון אמריקה יכלול יותר מקומות לאפריקה ומרכז אמריקה, העפלה צפויה של ניו זילנד, שדרוג מזערי לאירופה ורמה נמוכה בשלב הבתים. המארחות ארה”ב, קנדה ומקסיקו כבר מתחילות להיערך לקראת אירוח המונדיאל הראשון שיכלול לא פחות מארבעים ושמונה נבחרות

אחרי סיום המשחקים בקטאר, בעולם הכדורגל מתחילים להביט קדימה אל עבר טורניר הבא שיתקיים בארצות הברית, קנדה ומקסיקו. כיוון שהטורניר בקטאר התקיים בינואר (לאור החום הכבד בקיץ שם), אוהדי הכדורגל ימתינו רק שלוש שנים וחצי עד המונדיאל הבא ולא ארבע כמו בדרך כלל. כידוע, למרות הביקורות הקשות, המונדיאל הבא יתקיים בפורמט שונה. יותר נבחרות, יותר משחקים ויותר שחקנים. לטענת הרבה מאוד מבקרים, גם צפויה רמה נמוכה מאוד של משחקים בשלב הבתים – לאור העפלה של נבחרות בינוניות ואף פחות מכך. הרחבת המונדיאל של צפון אמריקה תסייע בעיקר לנבחרות מאפריקה, אסיה מרכז וצפון אמריקה, וגם לניו זילנד. מי שייהנו פחות מכך באופן יחסי, הן הנבחרות הטובות יותר השייכות ליבשות של אירופה ודרום אמריקה. שם בית המוקדמות יכלול עשר נבחרות, ועשויות לעלות לשלבים המתקדמים לא פחות משמונה מהן. הסיפור המעניין מגיע הפעם מצפון ומרכז אמריקה. זאת כיוון ששלוש המארחות (ארצות הברית, מקסיקו וקנדה) עולות אוטומטית למונדיאל. ולכן ייפתחו שלושה מקומות נוספים ושתי נבחרות נוספות יגיעו לפלייאוף. בסופו של דבר יכול להיות שיהיו שמונה נציגות משם מצפון ומרכז אמריקה. ניו זילנד, שמאז הצטרפות אוסטרליה למוקדמות באסיה תמיד מסיימת במקום הראשון באוקיאניה, תהיה פייבוריטית ברורה לעלייה אוטומטית. נבחרת איי שלמה במוקדמות 2022 הגיעה לגמר נגד האול וייטס, תעפיל עד לפלייאוף אם שוב תסיים כסגנית

נבחרות כמו ג’מייקה, טרינידד וטובגו ואל סלבדור ייאבקו על חזרה לגביע העולמי ובדרום אמריקה ונצואלה – היחידה שמעולם לא עשתה זאת – יכולה לחלום על הופעת בכורה בזכות העובדה ששבעים אחוזים מהמתחרות בתמונה העלייה. השינוי היחיד שזוכה למשוב חיובי מכל הכיוונים הוא בשיטת הפלייאוף. במונדיאל אלפיים עשרים ושתיים למשל, הגיעו לפלייאוף ניו זילנד, פרו, קוסטה ריקה ואוסטרליה, בהגרלה עיוורת נקבעו שני משחקים שהניבו שתי עולות. בפורמט החדש שלב הפלייאוף יתקיים בשיטת ליגה אינטרקונטיננטלית, שתכלול שש נבחרות מחמש יבשות. הן ישחקו אחת נגד השנייה ושתי הראשונות יעפילו למונדיאל

הטורניר של המונדיאל אלפיים עשרים ושש ייערך בשישה עשר אצטדיונים שונים. אחד עשר בערים האלה בארצות הברית: ניו ג’רזי/ניו יורק, דאלאס, קנזס סיטי, יוסטון, אטלנטה, לוס אנג’לס, פילדלפיה, סיאטל, סן פרנסיסקו, בוסטון ומיאמי. שלושה בערים האלה במקסיקו: מקסיקו סיטי, גוודלחרה ומונטריי. שניים בערים האלה בקנדה: טורונטו וונקובר

למרות שהתאחדות הכדורגל העולמית (פיפ”א) החליטו לפני מספר שנים לשחק בפורמט של שישה עשר בתים, שיכללו שלוש נבחרות כל אחד, ייתכן שהתוכנית לא תצא אל הפועל במונדיאל של ארצות הברית, מקסיקו וקנדה. ויתכן שהמונדיאל הצפון אמריקני יתקיים באותה מתכונת ידועה של ארבע נבחרות בכל בית ובסך הכל מדובר בשנים עשר בתים. זאת מתוך רצון לשמור על תחרותיות עד המחזור האחרון של שלב הבתים. לפי התכנון המקורי הפורמט החדש: שישה עשר בתים כאשר יש שלוש נבחרות בכל אחד מהם (בהן אירופית אחת בכל בית). שתי הראשונות עולות לשלב פלייאוף שכולל שלושים ושניים נבחרות וממנו מעפילות לשמינית הגמר

משחקי גביע העולם הבאים בארצות הברית, מקסיקו וקנדה מבטיחים ככל הנראה רגיעה מסוימת בכל הנוגע לתאונות בנייה. זאת לעומת המחדלים הנוראיים שהתרחשו במונדיאל האחרון שנערך בקטאר. המונדיאל העשרים ושלוש במספר יתקיים בשלוש המדינות של צפון אמריקה (ארצות הברית, מקסיקו וקנדה) מצוידות באצטדיונים שהוקמו זה מכבר, בהבדל מאלה בקטאר. מרבית האיצטדיונים במדינות שיארחו את המונדיאל הבא הוקמו בחלקם במאה הקודמת ואחרים בשנים האחרונות. הידוע מביניהם שהפך

למיתוס הוא אצטדיון האצטקה במקסיקו סיטי, שבו נכבש “שער יד האלוהים” על ידי דייגו מראדונה, בשנת אלף תשע מאות שמונים ושש, במשחק רבע הגמר במונדיאל נגד אנגליה. לקראת המונדיאל הקרוב של ארצות הברית, מקסיקו וקנדה, צפוי שכמה מהאצטדיונים בהם יתקיימו משחקי הכדורגל יעברו שידרוג ושיפוץ ואף מספר המושבים יגדל משמעותית. יש להאמין שהפעם בניגוד למה שקרה בקטאר וללא הצדקה, העבודות השונות לא יביאו למותם של פועלים. אם זאת יש לזכור שבמונדיאל הקרוב של צפון אמריקה יש אלמנט שלילי מאוד משמעותי והוא: המרחקים הארוכים בין אתרי המשחקים של ארצות הברית, מקסיקו וקנדה. אלו יצריכו נסיעות וטיסות של מאות ואלפי קילומטרים. כך שהנוחות לא תהיה במיטבה באליפות העולם בכדורגל הבאה

הנבחרות של ארצות הברית וקנדה שהבטיחו כבר אוטומטית את השתתפותן במונדיאל של צפון אמריקה, מחפשות מסגרת איכותית להתחרות בה, במסגרת ההכנות שלהן לגביע העולם הביתי שלהן. זאת, כיוון שלא ישתתפו במוקמות של הבית הצפון אמריקאי לקראת המונדיאל. על כן שתי הנבחרות המארחות של אליפות העולם בכדורגל הבאה פנו לאחרונה התאחדות הכדורגל של דרום אמריקה, וביקשו להשתתף במשחקי אליפות דרום אמריקה לנבחרות, קופה אמריקה, שיערכו בשנת אלפיים עשרים וארבע. בכירים בהתאחדות הדרום אמריקנית מציינים כי אין להם התנגדות לצרף את ארצות הברית וקנדה למשחקי קופה אמריקה הבאים. לעומתן, נבחרת מקסיקו לא בוחנת לפי שעה להצטרף למשחקי הקופה אמריקה. יצויין כי מקסיקו השתתפה בקופה אמריקה בקביעות עד אלף תשע מאות תשעים ושלוש

אליפות הקופה אמריקה של שנת אלפיים עשרים וארבע, בה תשתתף נבחרת ארגנטינה כאלופה המכהנת החדשה, הייתה אמורה להתקיים באקוודור. זאת בהתאם לסבב הקבוע שנהוג בהתאחדות הדרום אמריקאית. אך אקוודור דחתה את האפשרות לארח את המשחקים ובשלב זה טרם ידוע היכן תיערך האליפות הדרום אמריקנית בכדורגל. יש סיכוי מסויים כי ארצות הברית עשויה לארח את קופה אמריקה, כמובן אם יאושר שהיא תוכל להשתתף באליפות. ארצות הברית אגב שיחקה כבר בקופה אמריקה ארבע פעמים. בשנת אלפיים ושש עשרה היא אף אף אירחה את הטורניר, במהדורה המיוחדת לכבוד מאה שנים שנים למפעל המכובד, שכללה גם שש נבחרות מצפון אמריקה. לעומת זאת קנדה מעולם לא השתתפה בטורניר הדרום אמריקני

נבחרת קנדה בכדורגל ממוקמת כיום במקום החמישים ושלושה בעולם, לפי רשימת הדירוג של פיפ”א. הנבחרת הקנדית הצליחה להעפיל לגביע העולם בכדורגל רק פעמיים: בשנת אלף תשע מאות שמונים ושש ולמונדיאל האחרון שנערך בקטאר. לעומת זאת הנבחרת הצליחה יותר באליפות של צפון ומרכז אמריקה, ואף זכתה בה בשנת אלפיים. ואילו בשנים אלפיים ושתיים ואלפיים ושבע הגיעה קנדה למקום השלישי. באלפיים ואחת הגיע קנדה למקומות שלוש-ארבע. הרכב הנבחרת הקנדית כולל כיום תשעה שחקנים המשתתפים במשחקי הכדורגל של הליגה קנדה. מדובר: בשישה המשחקים בקבוצה של מונטריאול, שניים המשחקים בקבוצה של טורונטו ואחד המשחק בקבוצה של ונקובר ואיטקאפס

Engaging in guided autobiography

For more than 20 years, the Second Generation (2G) Group in Vancouver has organized and participated in workshops, local and international conferences, meetings and special projects, with a goal of developing a deeper understanding of ourselves and our history, as well as leaving a legacy for future generations. This article is about how 12 members of Vancouver’s 2G community used guided autobiography (GAB) to write their stories of growing up as children of Holocaust survivors.

Deborah Ross-Grayman: For some years, I have co-facilitated the 2G Group in Vancouver. Over time, I became aware that a growing number of us wanted to write both our own stories of growing up as children of Holocaust survivors and document the survival experiences of our parents. We wanted to explore how growing up in our families, and living with a Holocaust legacy, may have shaped our responses to life’s circumstances and influenced decisions we’ve made and actions we’ve taken. I began to look for a class we could take as a group.

Wendy Bancroft: In the fall of 2020, I was leading a GAB workshop series for the Simon Fraser University Liberal Arts and 55+ Program when I received an email from the program office saying they had been approached by a member of Vancouver’s Second Generation community, looking for a writing instructor to help them document their experience of living with this legacy. There are other writing courses offered through the 55+ program but students tended to give GAB high marks for being “safe” and having a “therapeutic effect,” hence my name was suggested.

GAB is a gently structured method designed to help individuals recall, reflect on, write about and share aloud meaningful memories. Feedback focuses on the experience being shared, and theme-based writing provides a ready focus. Stories must be kept under 1,000 words and all stories are shared aloud in a small group.

It’s a method designed by renowned gerontologist and founding dean of the University of Southern California Leonard Davis School of Gerontology, Dr. James Birren, and it was originally intended as a tool to enhance life review for older adults. In addition to choosing foundational and universal themes, Birren developed a set of associated memory-stimulating questions. It was a powerful tool that has, for several years now, been shared in general populations by instructors certified through the Birren Institute of Autobiographical Studies. I am one of some 600-plus individuals, globally located, trained to lead workshops using guided autobiography.

Truth is, I was thrilled to be asked to lead workshops for the Second Generation Holocaust survivors community. Although not raised as a Jew, I learned as a young adult that my birth father was Jewish and, ever since, I’ve wanted to know more about my genetic inheritance.

Ross-Grayman: For our part, none of us was familiar with GAB, nor knew about Birren. We were attracted by the fact that it gave us a structured way into telling our stories, and six of us enthusiastically signed up.

Bancroft: Shortly thereafter, I had my first meeting with Deborah and Henry Ross-Grayman, co-facilitators of the 2G Group.

Planning the workshops

Bancroft: Deborah and Henry told me about the group and what they hoped to get out of the writing; I helped them understand what GAB was about. Then came the important task of choosing from the many writing themes offered in GAB. Deborah and Henry chose themes addressing experiences they felt would be especially relevant for their 2G community: family, spirituality and identity, facing fear and finding courage, love and intimacy, and finding resilience.

It was then my job to adapt the introductions and associated questions to be relevant and sensitive to the 2G life experience. Up to that point, my knowledge of Judaism had been limited to novels and what I had learned in the past from attending a three-night series of information sessions offered as a Taste of Judaism through Temple Sholom. I worried I might use insensitive language and references so I read books and articles dealing with Holocaust effects and watched interviews available on the internet.

Our first official GAB for 2G workshop series took place on March 14, 2020.

That this was a special group was immediately evident. Many already knew each other so they had a head start on bonding, but they were also unusually open and deeply sharing, warm and … vociferous. The term “herding cats” often came to mind. Some were already outstanding writers. One was an actress and did marvelous imitations of her parents and grandmother.

Most stories were linked to Holocaust effects and led to insights about family or other events in the past. I think here of one that had to do with driving anxieties triggered by bridges. The author remembered being 3 years old and hiding with her family under a bridge to escape bombing. While the stories could be painful, pain was often offset by laughter.

Ross-Grayman: Wendy guided us on our journey with sensitivity and care. In the first session, each of us committed to confidentiality, which created a safe container for our exploration. And, as a result, a deep intimacy developed as we shared things that some had never shared. Through the process of writing, reading and listening to our authentic and honest pieces, we increased our compassion and understanding of ourselves and each other.

In reflecting on the impact of these powerful sessions I wrote: “Like Partisans in the woods, with words our weapons, we fought for truth and liberation. Arm in arm we supported each other, witnessed ourselves mirrored in the other and found the strength to continue excavating. Our expert guide pointed the way with care. We arrived at the end of our journey full of purpose and understanding, more connected and less entangled with the past.”

What began as a six-week course for six of us, grew to a two-year writing project for 12 members: Fran Alexander, Olga Campbell, Esther Chase, Barbara Gard, Jane Heyman, Gabriella Klein, Agi Rejto, Marianne Rev, Deborah and Henry Ross-Grayman, Sidi Schaeffer and Marg Van Wielingen. A majority are in the helping professions and the arts. We were born in Australia, Hungary, Iraq, Germany, North America, Poland and Romania.

We continue to meet bi-monthly as an informal 2G writing group.

Bancroft: It has been a deep and meaningful experience for me. Over the time I’ve spent with these dynamic, compassionate and highly intelligent individuals, I’ve come to feel an even stronger attraction to Judaism. The 50% of me that is Ashkenazi Jew keeps pushing for more and more recognition.

Ross-Grayman: It is important for these stories to be recorded for posterity so future generations can have a greater understanding of the impact of the Holocaust and intergenerational transmission of trauma and resilience. This is not just for the future Jewish community, but for all communities and peoples affected by war, genocide and trauma.

We are now organizing a Second Generation anthology, which we hope to publish soon.

Wendy Bancroft has been helping people tell their stories for 40 years, eight of those as a guided autobiography instructor. In 2022, she was awarded the Betty and James Birren Award for Excellence in Practice from the International Centre for Life Story Innovation and Practice (ICLIP). More information about Bancroft and GAB can be found at storycatchers.ca. Deborah Ross-Grayman brings her background co-founding and running a woman-owned business and her work as a child and family therapist to her role, over 20 years, as co-facilitator of the Vancouver Second Generation Group. She is also a visual artist and writer, currently working on her memoir. She can be reached at [email protected].

מדד בועת הנדל”ן העולמי

בנק ההשקעות השוויצי יו.בי.אס פרסם לאחרונה את המדד השנתי שלו של בועות הנדל”ן בעולם. על פי המדד על רשימת עשר הערים המסוכנות ביותר מבחינת בועדת הנד”לן נמנות טורונטו וונקובר מקנדה, וכן תל אביב מישראל.על פי המדד של בועודת הנדל”ן של היו.בי.אס מחירי הדיור בעיר כמעט שילשו את עצמם בין השנים אלפיים ואחת לאלפיים ושבעה עשרה. שכר הדירה שמר על קצב עלייה לצד הגידול במחירי הרכישה, דבר ששיקף מחסור גדול בנכסים לדיור. לדברי עורכי המחקר, אחרי תקופת תיקון קצרה באלפיים ושמונה עשרה, חזר השוק לשלב נפיץ נוסף של קפיצת מחירים. בבנק יו.בי.אס מעריכים כי מחירי הנדל”ן למגורים בעשרים וחמש ערים מרכזיות בעולם, במסגרת הכנת הדין וחשבון, ממחצית שנה שעברה עד מחצית השנה הנוכחית, הואץ קצב הצמחיה הממוצע במחירי הדיור הנומינליים באותן ערים, עד כעשרה אחוזים. מדובר בשיעור הצמיחה הגבוה ביותר מאז שנת אלפיים ושבע

במדד בועות הנדל”ן, הערים טורונטו שבקנדה – ראשונה ופרנקפורט שבגרמניה – שנייה ממשיכות להציג, כמו אשתקד, את רמות הסיכון הגבוהות ביותר בין שוקי הדיור העולמיים. סיכונים לבועה מוגברים נרשמים גם בציריך בשווייץ – שלישית, מינכן בגרמניה – רביעית, הונג קונג בסין – חמישית, ונקובר בקנדה – שישית, אמסטרדם בהולנד – שביעית תל אביב בישראל – שמינית וטוקיו ביפן – תשיעית. למעשה, כל הערים שנבדקו, מלבד שתיים: פריז בצרפת ושטוקהולם בשבבדיה, חוו עלייה משמעותית במחירי הדיור

עורכי המחקר מסבירים כי כתוצאה משערי הריבית הנמוכים, התרחקו מחירי הדיור בעשור האחרון בהתמדה מרמות ההכנסה ומשכר הדירה. הערים השוכנות כרגע בטריטוריית סיכון לבועה חוו בתקופה זו עליות מחירים ממוצעות של כשישים אחוז במונחים מותאמים של הינפלציה, בעוד שההכנסה ושכר הדירה הריאליים גדלו רק בכשניים עשר אחוז נכתב. כעת .יש התחלה של נקודת מפנה בעקבות עליית שערי הריבית, אבל חוסר האיזון בשוקי הדיור העירוניים הגלובליים עדיין גבוה מאוד, שכן בלא מעט ערים המחירים אינם מסונכרנים עם שערי הריבית ההולכים וגדלים בעת הזו

עורכי המחקר מעריכים עוד כי ההאצה בצמיחת המשכנתאות שטרם נפרעו הייתה בולטת כמעט בכל הערים. לדבריהם זו גם השנה השנייה ברציפות שבה החוב הביתי גדל מהר יותר במידה ניכרת מאשר הממוצע לטווח ארוך. בנוסף, שיעורי הריבית למשכנתאות כמעט הכפילו את עצמם בממוצע בכל הערים שנבחנו, מאז נקודת השפל שלהם באמצע אלפיים עשרים ואחת. בשילוב עם מחירי נדל”ן הגבוהים, בנק יו.בי.אס מודים כי האפשרות לרכישת דירה על ידי שכיר בעל הכשרה גבוהה הוא נמוך בממוצע בשליש לעומת המצב לפני מגפת הקורונה שפקדה אותנו לפני למעלה משנתיים

לדברי קלאודיו סאפוטלי, מנהל תחום הנדל”ן במשרד מנהל ההשקעות הראשי ביו.בי.אס, האינפלציה וההפסדים על נכסים, הנובעים מהסערה הנוכחית בשווקים הפיננסיים, מפחיתים את כוח הרכישה של משקי הבית, דבר שמרסן את הביקוש למרחב מחיה נוסף. הכוונה לרכישת דירה נוספת מעבר לזו הקיימת. אי לכך, ענף הדיור הופך כעת לפחות אטרקטיבי כהשקעה כי עלויות ההלוואה בערים רבות עולות על התשואה של השקעות של קנייה לצורך השכרה

לדברי עורכי המחקר, דירוגי המדד לא גדלו בממוצע בהשוואה לשנה שעברה. בנוסף, הכנסות גבוהות וצמיחה של שוק ההשכרה בלמו גידול אפשרי נוסף בחוסר האיזון. מחירי הדיור באיזורים הכפריים צמחו מהר יותר מאשר בערים, זו השנה השנייה ברציפות. בנוסף, צמיחת המחירים הואטה במידה ניכרת במונחים מותאמים של האינפלציה. אך הערכות המחיר הנוכחיות הן גבוהות ביותר. בכל מקרה מציינים במחקר שהשגשוג הגלובלי בתחום הדיור מגיע כעת לסופו

מהמחקר עולה עוד כי בארה”ב, חמש הערים שנבחנו נמצאות בטריטוריית הערכת-היתר, וחוסר איזון נראה במיאמי ובלוס אנג’לס יותר מאשר בסן פרנסיסקו, בבוסטון ובניו יורק. שוקי הדיור בשטוקהולם, פריז וסידני שבאוסטרליה נותרו בהערכת-יתר למרות מגמות צינון מסוימות. שוקי דיור אחרים המפגינ סימני הערכת-יתר כוללים את ז’נבה, לונדון, מדריד סינגפור. סאו פאולו, שנוספה השנה למדד, זוכה להערכה הוגנת, לצד ורשה ומילאנו

בדיקתה לעומק של הנתונים מגלה כי למרות השנה החזקה שעברה על שוק הדיור של דובאי, גם היא שוכנת כעת בטריטוריית ההערכה ההוגנת. לדברי עורכי המחקר, שוק הדיור של דובאי היה רכבת שדים בשני העשורים אחרונים, ככל שהביקוש התאים את עצמו במידה רבה להתפתחות מחירי הנפט. מחירי הנפט המשתנים תדיר, והגידול בכמות ההגירה, הפיחו חיים בשוק בשנה האחרונה. מחירי הדיור צמחו בעשרה אחוזים בין אמצע אלפיים עשרים ואחת לאמצע אלפיים עשרים ושתיים. שכר הדירה בארבעת הרבעונים האחרונים עלה על הצמיחה במחירי הדיור. לפיכך ממשיך השוק ליהנות מהערכה הוגנת

בשווייץ, הביקוש החזק המתמשך להשקעות בסביבה עם שיעור ריבית שלילי היה המנוע העיקרי של מגמת המחירים. מחירי הדיור באיזור עלו בכעשרים אחוז מאז תחילת המגפה. בסך הכול, היחס בין מחירי הרכישה לבין מחירי שכר הדירה יצא מאיזון, והשוק הפך לאיזור סיכון-לבועה. לדברי עורכי המחקר, מחירי הרכישה הגבוהים יחוו בקרוב בוחן מציאות, שמקורו בזינוק שיעורי הריבית של בנק סוויס השוויצרי. אך הודות להמשך צמיחת האוכלוסייה החזקה באיזור הכלכלי של ציריך, ייתכן שתתבצע התאמת מחירים לאורך זמן

פרנקפורט ומינכן בגרמניה מציגות את הסיכונים הגבוהים ביותר של בועת הנדל”ן בקרב שוקי איזור האירו. שתי הערים הגרמניות חוו בעשור האחרון כמעט הכפלה של מחירי הנכסים מבחינה נומינלית, למרות שהצמיחה הנוכחית הצטננה לכדי כחמישה אחוזים בין אמצע אלפיים עשרים ואחת לבין אמצע אלפיים עשרים ושתיים מהרמות הדו-ספרתיות הקודמות שלהן. השילוב של עלויות מימון גדלות ושל סיכויי צמיחה כלכלית נמוכים בשנה שעברה אמור להוציא אוויר ממנוע השפע ששרר בשוק, למרות שיעורי הנכסים הריקים הנמוך מאוד מבחינה היסטורית

הממצאים מראים כי שוק הדיור של אמסטרדם בהולנד הציג צמיחת מחירים חזקה ביותר בשוקי איזור האירו, עם שיעור של כשבעה עשר אחוז בערכים נומינליים, והעיר נמצאת כיום בטריטוריית הסיכון לבועה. במדריד, צמיחת המחירים הואצה גם כן מאז תחילת המגפה. עיר הבירה הספרדית נמצאת כעת בטריטוריית הערכת-היתר, למרות שבממוצע עובד בעל הכשרה במגזר השירותים יכול עדיין להרשות לעצמו את מרחב המחיה הגדול ביותר בקרב שוקי איזור האירו שנכללו במחקר

לצד ההתאוששות הכלכלית ושיעורי הריבית הנמוכים יותר לאחר המגפה, תמריצים לשיפוץ בניינים תמכו בעליית מחירים במילאנו באיטליה לאחר עשור של מחירי סטגנציה. מהצד השני, תחום הדיור בפריז משתרך מאחורי שוקי הדיור של איזור האירו. מחירי הנכסים הנומינליים סבלו מסטגנציה בין אמצע אלפיים עשרים ואחת לאלפיים עשרים ושתיים, ועקב כך נטשה פריז שבצרפת את טריטוריית הסיכון לבועה. אך פריז ממשיכה להיות שוק איזור האירו הכי פחות נגיש מבחינת מחירים במחקר

שוק הדיור בלונדון בבריטניה נמצא בטריטוריית הערכת-יתר. המחירים גבוהים בכשישה אחוזים מהשנה שעברה, כשהם נתמכים על ידי מחסור נכסי דיור מול הביקוש המוגבר שלאחר המגפה. שכר הדירה שם משתנה בחדות, כאשר קונים נתקלים בקשיים במציאת נכסים מתאימים. עם זאת, שיעורי המשכנתאות הגדלים, סיום חופשת מס הבולים בבריטניה והצפי הכלכלי הלא ברור מחלישים את הצפי בנוגע למחירים

לדברי עורכי המחקר, ורשה בפולין נהנתה מהיותה אחד משוקי העבודה החזקים במזרח אירופה, והחוזק הזה משך לשם אזרחים חדשים ומשקיעים מסוג רכישה לצורך השכרה. השוק ממשיך ליהנות מהערכה הוגנת, אך הדיור הפך בהדרגה לבלתי נגיש כלכלית בשל המחירים הגבוהים ושיעורי הריבית המטפסים במהירות. בניגוד לכך, למדיניות מוניטרית הדוקה יותר הייתה השפעה מיידית על שוק הדיור של שטוקהולם בשבדיה. עקב כך אירעה צניחת מחירים של יותר מעשרח אחוזים ברבעון השני השנה, שהקפיצה את דירוג המדד אל מחוץ לאיזור האירו והיישר לטריטוריית הערכת היתר

על פי המחקר, מחירי הדיור בטוקיו ביפן הלכו וצמחו כמעט ברציפות במשך למעלה משני עשורים, תוך שהם נעזרים בתנאי מימון אטרקטיביים ובצמיחת האוכלוסייה. חוסר האיזון הגיע לסף הסיכון לבועה, ככל שהזמינות של רכישת הדירות המשיכה להתדרדר. אך סימני החלשה הופיעו לאחרונה: צמיחת המחירים פחתה בחצי לכדי חמשיה אחוזים לעומת השנה המקבילה, ומשתרכת מאחורי הממוצע הכלל ארצי זו הפעם הראשונה בעשר שנים. המחירים בסידני באוסטרליה השתנו באופן קיצוני ביותר משלושים אחוז באלפפים ועשרים ואלפיים עשרים ואחת, לפני שהידוק תנאי ההלוואות בשנה שעברה והקפיצות האגרסיביות של שיעורי הריבית השנה הפחיתו את הנגישות במידה רבה. עקב כך, המחירים כבר הספיקו לרדת ביותר מחמישה חוזים במהלך הרבעון השני של השנה. השוק נותר עדיין בהערכת-יתר גבוהה

השוק של הונג קונג בסין רשם תיקון של כארבעה אחוזים במחירים הנומינליים בין אמצע שנה שעברה לאמצע שנה זו – שיעור הצמיחה החלש ביותר מכל הערים שנבחנו במחקר. למרות זאת, השוק לא עזב עדיין את טריטוריית הסיכון לבועה. סינגפור נהנית ממיצוב בינלאומי חזק כמרכז עסקים, ומחירי הדיור גדלו באחד עשר אחוז נוספים בין אמצע אשתקד לבין אמצע השנה. המחקר עולה עוד כי ערי ארה”ב חוו צמיחת מחירים חזקה הרבה יותר מאז תחילת המגפה בהשוואה לשנים הקודמות. מיאמי ממשיכה ליהנות מהגירה חזקה פנימה ומעניין רב בקרב המשקיעים. היא רשמה את שיעורי צמיחת מחירי הרכישה ושכר הדירה השנתיים החזקים ביותר, ונדחפה עקב כך עמוק יותר אל טריטוריית הערכת-היתר. גם סן פרנסיסקו רשמה גידולים מרשימים במחירים. לנוכח היחלשות גיוסי העובדים לענף ההייטק והסיכויים להמשך הקיום של מודלי העסקה מרחוק ועבודה ההיברידית, הצפי עבור מחירי הדיור בסן פרנסיסקו הוא עגום למדי

חוסר האיזון בלוס אנג’לס כבר היה גבוה, וגדל אף יותר מאז השנה שעברה, משום שנגישות רכישת הנדל”ן כבר הגיעה קרוב לשיאים של כל הזמנים. בוסטון נהנתה מצמיחת ההכנסות הגבוהה ביותר מכל הערים במחקר, זאת על גבה של כלכלה חזקה ומגוונת. חוסר האיזון נשאר ללא שינוי ניכר לעומת השנה שעברה. מצד שני, ניו יורק הפגינה את צמיחת המחירים החלשה ביותר מאז אמצע אשתקד מכל הערים האמריקאיות שנכללו במחקר. היא ממשיכה להיגרר אחרי ערים ומדינות נגישות יותר וגם ידידותיות יותר מבחינת מיסוי, עסקים ורגולציה

רמות מחירי הנדל”ן בוונקובר ובטורונטו שבקנדה שילשו את עצמן בעשרים וחמש השנים האחרונות, אולם עלייה של שלושים וחמישה אחוז בדרך לרדת. לדברי עורכי המחקר, הזינוקים בשיעורי הריבית האחרונים של בנק המרכזי של קנדה היו ככל הנראה הקש ששבר את גב הגמל ותיקון מחירים מתבצע כבר עתה

שוק הדיור של תל אביב עבר לטריטוריית סיכון לבועת נדל”ן בפעם הראשונה, לאחר שמחירי הנדל”ן בעיר זינקו בכשמונה עשרה אחוז בין מחצית אלפיים ואחת למחצית אלפיים ושתיים – השיעור הגבוה ביותר מאז אלפיים ועשר