Skip to content

  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
    • Business Directory
  • FAQ
  • JI Chai Celebration
  • JI@88! video
Scribe Quarterly arrives - big box

Search

Follow @JewishIndie

Recent Posts

  • חוזרים בחזרה לישראל
  • Jews support Filipinos
  • Chim’s photos at the Zack
  • Get involved to change
  • Shattering city’s rosy views
  • Jewish MPs headed to Parliament
  • A childhood spent on the run
  • Honouring Israel’s fallen
  • Deep belief in Courage
  • Emergency medicine at work
  • Join Jewish culture festival
  • A funny look at death
  • OrSh open house
  • Theatre from a Jewish lens
  • Ancient as modern
  • Finding hope through science
  • Mastering menopause
  • Don’t miss Jewish film fest
  • A wordless language
  • It’s important to vote
  • Flying camels still don’t exist
  • Productive collaboration
  • Candidates share views
  • Art Vancouver underway
  • Guns & Moses to thrill at VJFF 
  • Spark honours Siegels
  • An almost great movie 
  • 20 years on Willow Street
  • Students are resilient
  • Reinvigorating Peretz
  • Different kind of seder
  • Beckman gets his third FU
  • הדמוקרטיה בישראל נחלשת בזמן שהציבור אדיש
  • Healing from trauma of Oct. 7
  • Film Fest starts soon
  • Test of Bill 22 a failure

Archives

Tag: Netanyahu

הדמוקרטיה בישראל נחלשת בזמן שהציבור אדיש

הדמוקרטיה בישראל הולכת ונחלשת וראש הממשלה הכוחני שחושב רק על טובתו מנצל את המצב, בזמן שהציבור הרחב נשאר אדיש. כך דמוקרטיות מוחלפות בדיקטטורות ותופעה מדאיגה זו הולכת וצוברת תאוצה

ראש הממשלה המושחת, בנימין נתניהו, מחזיק במושכות השלטון כבר שבעה עשרה שנים והוא לא חושב לפרוש. הוא מנהל את המדינה ביד רמה, עושה כרצונו ומחליף את אלה שמתנגדים לו בנאמנים חלשי אופי שיסורו למרותו. נתניהו התעשר על חשבון ישראל ולמרות שכיסיו נפוחים הוא לא חושב בכלל לפרוש. יש המאמינים שבבחירות המתוכנות בישראל בסוף השנה הבאה, נתניהו יובס ויעלם מהמפה. אך לא בטוח כלל שזה יקרה כאשר האופוזיציה בישראל היא כה חלשה ולא רלוונטית. מתנגדי נתניהו האמינו שהוא יעלם לאחר אירועי השבעה באוקטובר וזה לא קרה. לאחר מכן הם חשבו שעד סוף שנה שעברה, ממשלת נתניהו תיפול וגם זה לא קרה. הנוכל נתניהו עושה כל הזמן מאמצים עיליים להמשיך להחזיק במושכות השלטון, תוך שהוא מרפד את מקורביו. אצל נתניהו רשימת האחראים לכישלון הנוראי של השעבה באוקטובר היא גדולה וכוללת את ראשי הצבא ומערכת הביטחון, אך לא אותו. כרגיל כמו בכל שנות שלטונו נתניהו מעולם לא לקח אחריות על מעשיו ומחדלים הרבים. הוא זה שטיפח את החמאס בכסף גדול שהגיע קטאר, ולא מן הנמנע שגם הוא קיבל כמה מזוודות של כסף לחשבונותיו בחו”ל. בטימטומו כי רב במקום לחזק את הרשות הפלסטינית ולהחליש את החמאס נתניהו עשה את הבחירה הלא נכונה

לנתניהו יש עדת מעריצים לא קטנה שיעשו הכל כדי שימשיך להישאר על כיסא המלך. זה בכלל לא מעניין אותם שהוא מושחת, שהוא אחראי הראשי לכישלון הביטחוני הגדול ביותר בתולדות ישראל, ושהוא אחראי על פירוק ופילוג החברה בישראל ועוד ועוד. אצל תומכי נתניהו התהליכים המשפטיים נגדו אינם חוקיים והם מנוהלים על ידי גורמים המתנגדים לו. זה הרי לא חדש שעבריינים לא יקחו אחריות על מעשיהם ויאשימו את מערכת המשפט בחוסר צדק. כך גם אצל נתניהו ואנשיו

מכר מהעבר ציין בפני נתניהו ניהל את המלחמה מאז השבעה באוקטובר בהצלחה מרובה ומגיע לו ציון לשבח על כך. אני לא זוכר שבישראל מישהו ציין את הצלחתה של ראש הממשלה, גולדה מאיר, לנהל את המלחמה אחרי השישה באוקטובר בה נפתחה מלחמת יום כיפור, לאחר האחריות הגדולה שלה לכישלון ההוא, שהוא מתגמד לעומת הכישלון של נתניהו בשבעה באוקטובר. מאיר חשבה אפילו להתאבד לאחר פריצת מלחמת יום כיפור אך זה לא יקרה אצל נתניהו, כי הרי מי שלא לקח מעולם אחריות על מחדליו הרבים ישן בשקט גם לאחר השבעה באוקטובר

אותו מכר מצא גם במדויק את האשם האחראי למחדל השבעה באוקטובר. אצלו כמובן זה לא נתניהו אלה “אלוהים שהעניש אותנו”. דברי שטות הבל אלו מוכיחים עד כמה בישראל של היום לא מנסים להוריד את נתניהו, אלה דווקא מנסים לחזק אותו

כאמור הדמוקרטיה בישראל הולכת ונחלשת וזה לא טעות, אלה מעשה מכוון על ידי נתניהו ואנשיו. אך ראוי לציין כי באותו זמן מרבית הציבור הישראלי נשאר אדיש, לא יוצא לרחובות ולא עושה מספיק כדי להיפטר מנתניהו הנוכל

האופוזיציה בישראל חלשה בצורה מבישה ולא נמצאים מנהיגים רציניים שיכולים לאיים על הכוחנות של נתניהו. באם הציבור בישראל לא יתעשת במהרה ויפעל בכל דרך להחליף את נתניהו, ישראל תמשיך בשקיעתה אל מחוזות גרועים מאוד

Posted on April 16, 2025Author Roni RacCategories עניין בחדשותTags democracy, Israel, Netanyahu, Oct. 7, politics, דמוקרטיה, ישראל, נתניהו, פוליטיקה, שבעה באוקטובר

מדינה במשבר

אירוע השבעה באוקטובר הנורא גרם לטראומה קשה מאוד אצל ישראלים רבים. ישראל מעולם לא חוותה אירוע כל כך קשה שגרם נזק נפשי גדול לתושבי המדינה שנמצאת במשבר שהולך ומתעצם

חלק מהישראלים מנסה לחזור לשגרת היום יום ויש אחרים המתסכלים החוצה אל מה שקורה בעולם. יש שרוצים לעזוב את ישראל ועל פי נתונים רשמיים כבר למעלה משמונים אלף עבור לגור בחו”ל. בפועל המספר צפוי להיות גדול יותר. אחרים רוצים לתפוס קצת מנוחה בחו”ל למספר ימים וכידוע נסיעה לחו”ל היא אחד התחביבים הידועים של הישראלים. המשבר הנוכחי יצר אף תופעה חדשה של ישראלים המלכלכים על העולם שלא עצר מלכת, או שמחפשים נקודות תורפה במדינות שנות – כדי לטעון שהחיים ישראל טובים יותר. ישראלים אלו שותפים לרגשי התעמולה הלאומנית שתפחו לאור השבעה באוקטובר. לא מפתיע כי בעת שראש ממשלת ישראל מפעיל מכונת רעל כנגד כל מי שמתנגד לו, יש אזרחים שמפעילים מכונת רעל כנגד כל דבר שהוא לא ישראלי בהן  מדינות בעולם. כידוע הנשק הטוב ביותר לפתור בעיות מבית הוא להתקיף את האחרים הזרים

לאחרונה מספר ישראלים שלחו לי לינקים על קנדה ונקודות התורפה שלה. כמו הומלסים, מהגרים, פשע ואנטישמיות. אכן האנטישמיות מרימה ראש במדינות רבות בעולם כולל קנדה וזו תופעה חמורה ביותר. אך לא פחות חמור הוא שישראלים ויהודים בעולם מתעלמים לחלוטין מהסיבה לאנטישמיות בגל הנוכחי. הם מציינים כי העלייה באנטישמיות הנוכחית החלה לאור השבעה באוקטובר. אך “שוכחים” את מעובדה לא פשוטה שעדיף להתעלם ממנה, במסגרת מסע הלאומניות השוטף את ישראל ויהודי העולם. והיא: שההרג של עשרות אלפים אזרחים חפים מפשע בעזה, הוא זה שהביא לאנטישמיות הקשה שאנו חווים כיום. אין שום הצדקה לאנטישמיות נגד עם שאיבד כמחציתו בשואה, אך עם שאיבד את מחציתו בשואה, לא יכול לאפשר הרג של אזרחים ברצועת עזה, כולל נשים וילדים רבים

על מנת להסביר עוד יותר עד כמה כיום הישראלים הם לאומניים אזכיר כיצד הם מתייחסים “ודואגים” לילדי עזה המסכנים שאף אחד לא יכול להאשימם במעשי השנאה הבלתי אנושית של החמאס ושאר ארגוני הטרור. סיפרתי לידידה ישראלית שגרה שנים בארה”ב על מופע של זמרת אמריקאית ידועה שהופיעה בחודש שעבר בוונקובר. אמרתי לשמאוד נהנינו בהופעה. ומה היא אמר בתגובה: אני שמחה שנהניתם בהופעה אך אני פחות שמחה שהוצאת כסף על כך, והזמרת תתרום חלק מההכנסות לילדי עזה. נדהמתי מהתגובה הזו והחלטתי שלא להגיב. זאת, למרות שכמעט עניתי לידידתי כי צה”ל ידאג לכך שעוד מעט לא ישארו ילדים חיים בעזה כך שאלה לא יזדקקו עוד לתרומות

מספר ישראלים שלחו לי דברי ביקורת קשים על ראש הממשלה “הנורא” של קנדה, ג’סטין טרודו, שגרם לנזק גדול למדינה. הופתעתי שפתאום הישראלים הפכו למומחים בנושאי קנדה. מכל מקום טרודו סוף סוף הודיע בימים האחרונים על התפטרותו וחבל שלא עשה זאת קודם. לגבי הישראלים: הם האחרונים שיכולים לבקר ראשי הממשלות של מדינות אחרות. ומדוע? כי במשך כשבעה עשרה שנה עומד בראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו הנוכל. הוא הרס כל חלקה טובה במדינה אותה הפך לבובת הסמרטוטים שלו. נתניהו הוא אחראי הראשי והראשון למחדלי השבעה באוקטובר ולרבים רבים מתחלואות מדינת ישראל בעשורים האחרונים. מי שלא הצליח להחליפו שלא יחפש ללכלך על מדינות אחרות בעולם ועל המנהיגים שלהן. הלאומניות הישראלית לא תוביל את הישראל להצלחה

Posted on February 5, 2025January 14, 2025Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags antisemitism, Canada, Gaza, Israel, nationalism, Netanyahu, Oct. 7, Trudeau, אנטישמיות, בנימין נתניהו, ג'סטין טרודו, הלאומניות, ישראל, עזה, קנדה, שבעה אוקטובר

הסכנה הגדולה של ישראל היא הפילוג הפנימי

ישראל נמצאת כיום במצב בטחוני מסובך ביותר כולל חזיתות רבות. הצבא ומערכת הביטחון נקראים כל העת לפעול לביטחונה של המדינה ובמקביל להכות באיומים מכל הכיוונים

למרות זאת הסכנה הגדולה ביותר שמאיימת על קיומה היא הפילוג הפנימי הגדול שלא ניתן לאחותו עוד. ישראל מחולקת כיום בברור לשני מחנותשמתנגדים אחד לשני: מחנה המרכז-ליברלים-שמאל ומולו מחנה הימין-דתיים-משיחיים

ראש הממשלה הנצחי של ישראל בנימין נתניהו, הוא הנושא באחריות העיקרי ליצירת שני מחנות ניצים אלה. אחדשמתנגד לו ואחד שתומך בו. במדיניות הפרד ומשול נתניהו שולט ביד רמה בישראל, שהפכה לבובת הסמרטוטים שלו

שוחחתי עם אשתו של חבר ותיק שגר בירושלים והיא אמרה לי מפורשות כי הפילוג הפנימי היא הסכנה הגדולה ביותר המאיימת על קיומה של מדינת ישראל. או במילותיה: מדינת יהודה מול מדינת ישראל. לדבריה היום רבים הולכים ונוטים ימינה אך במקביל ההתנגדות לנתניהו ושלטונו גם היא צוברת תאוצה

כבר זמן מה שאני שומע ישראלים שמתבטאים בצורה דומה ורואים איך המדינה שלהם מחולקת כבר לשני חלקים: מדינת יהודה ומדינת ישראל. ולרבים רבים ברור כי כבר לא ניתן לחבר בין שני המחנות והשינאה ביניהם הולכת ומתגברת. נתניהו מעצימה כדי שיוכל להמשיך ולשבת על כיסא המלך, למרות שהוא ראש הממשלה פחות ממלכתי שישראל ידעה מעולם

מספיק לראות את התנהגותם של תומכי נתניהו ממדינת יהודה שלא בוחלים בשום דרך להביע את עמדתם הניצית, ומנסים לפגוע בכל דרך במתנגדים שלהם. הם אלו שרוצים בהפיכה המשפטית כדי למלט את נתניהו הנוכל מגזרות בית המשפט נגדו, ולאפשר לו לשלוט עוד שנים רבות, תוך שהוא הופך את קופת המדינה לכיסו הפרטי

זה מביש לראות את ממשלת נתניהו המושחתת שממשיכה לנהל את ענייניה כאילו לא התרחש אסון השבעה באוקטובר, כאשר בכיריה לא לוקחים אחריות על המחדל הגדול, מתפטרים ונעלמים מעין הציבור. אחד האפסים הגדול ביותר באופוזיציה לנתניהו, גדעון סער, שטען כי אסור לראש הממשלה הזה להמשיך בתפקידו, חזר על ארבע לממשלתו. זה מביש איך זה שטען שהוא בעל ערכים העדיף את ערך הכיסא על ערך האופוזיציה לראש הממשלה הגרוע בתולדות ישראל. סער ודומיו רק ממשיכים לחזק ולתדלק את נתניהו, שממשיך לצחוק כל הדרך לבנק

מבישה ביותר התנהגות פעילי הרחוב של נתניהו שמתקיפים פיזית את משפחות החטופים, יורקים עליהם, מרביצים להם מכות, מנסים לדרוס אותם ועוד. במדינת ישראל של פעם היו ערכים בסיסיים והכל נתנו כבוד למשפחות של חטופים וחללים, ואף אחד לא ניסה לפגוע בהם ולטעון שהם אנשי שמאל אשכנזים שמתנגדים לנתניהו. לא ראינו שנתניהו יוצא להגנת המשפחות של החטופים ומבקר את פעיליו שפוגעים בהם. כל עוד זה משרת את מטרתו להמשיך ולשלוט אז הם יכולים להמשיך ולבזות את המדינה וערכיה

נתניהו ומשפחתו ממשיכה להפעיל את מכונת הרעל הכוללת תעמולה שקרית, כדי להמשיך ולחזק את עמידתה בראש המדינה. לא נראה שאכפת למשפחת המלוכה החולנית הזו כי המדינה – שהם אחראים עליה – הולכת ומתפרקת מנכסיה. הם לא מבינים כי המשבר החברתי-פוליטי הגדול הזה ועוד בזמן של מתיחות ביטחונית נוראית, עוזר להחלשת המדינה והנצחת הפילוג. לא פלא שישראלים רבים נוטשים את המדינה ורבים אחרים נערכים לעשות זאת בעתיד הנראה לעין

אני מציע לישראלים שחושבים שהם חווים רק באיום בטחוני מהשכנים, וכי השבעה באוקטובר הוא עונש מאלוהים להתעורר ולקלוט שהעונש הוא נתניהו

Posted on December 17, 2024December 17, 2024Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags corruption, Israel, Netanyahu, Oct. 7, politics, security, ביטחונה, ישראל, נתניהו, פוליטיקה, שבעה באוקטובר, שחיתות

המשבר הגדול של מדינת נתניהו יגיע עוד יגיע

לאחרונה דיבר עם חבר מישראל דוד שטויר, כאשר בגילו המתקדם (שבעים פלוס) כבר חווה הכל במדינה. אני הכרתי את דוד בחודשים הראשונים שלי בתהליך התאקלמות בוונקובר, אליה עברתי בחודש פברואר 2005

דוד חזר וציין בפני שאני הייתי “נביא” שראה לאן פני ישראל מועדות והוא עד היום מצטער שלא עזב כמוני את המדינה בה גדלנו, למען עתיד טוב יותר לו ולילדיו. לאור המשבר הקשה בישראל ילדיו של דוד כבר הספיקו לעזוב את ישראל. ולכן שאלתי אותו מה עוד “מחזיק” אותו בישראל? הוא ענה לי כי בתו הצעירה שהשתחחרה לאחרונה ההצבא, נקראה לשירות מילואים דחוף בן מספר חודשים בחיל האוויר. לאחר שתשחרר הבת מהמילואים היא קרוב לוודאי תעבור ללמוד בחו”ל. אז גם הוא יעזוב סוף סוף את ישראל

דוד אומר כי כבר למעלה מחמישים אלף ישראלים עזבו לאחרונה את ישראל. לדבריו מספר העוזבים צפוי אף לגדול לאור המשבר הגדול שישראל נמצאת בו, והוא צפוי להחריף. תשמע רוני הוא אמר לי נחרצות: ישראל היום נשלטת על ידי משפחת פשע הלוא היא משפחת נתניהו. הם עושים מה שהם רוצים, ובעלי התפקידים לצדו של נתניהו הם נוכלים וחסרי כישורים. נתניהו יצר פילוג בעם שאי אפשר לתקנו כך שאי אפשר לגשר בין “הביסיסטים” למתנגדיו של נתניהו

כשאמרתי לדוד כי הכיצד יכול ראש ממשלת ישראל להחזיק בן כלומניק בפלורידה (יאיר נתניהו) שאפילו לא עובד, והמדינה מממנת את שירותי הביטחון שלו שעולים הון ובתקופת מלחמה? דוד קטע את דברי בחריפות: רוני זה כסף קטן לעומת מיליארדי השקלים שנשדדים מקופת המדינה על ידי נתניהו וחבורתו, בין היתר לטובת החרדים שאפילו לא משרתים בצבא.ווהוא (נתניהו) עוד טס מטוס מפואר שעלה מיליארד שקל

לאחר השיחה עם דוד ישבתי וחשבתי לעצמי על ישראל ועתידה ובמחשבותי הצטיירה תמונה עגומה מאוד. אלו שחושבים שבקרוב יפרוץ תהליך שלום חדש בין ישראל למדינות ערב ובעיקר עם סעודיה, חיים בחלום. סעודיה הודיעה כבר מפורשות! שכל תהליך שלום עימה חייבה לכלול פתרון גם לפלסטינים – והוא הקמה מדינה עצמאית עבורם. הימים שישראל תעשה הסכמי שלום בדמות הסכמי אברהם, ללא פתרון הבעייה הפלסטינית עברו מן העולם

יש בישראל כיום שמהללים את נתניהו כביכול על הצלחותיו מול החמאס והחיזבאללה, בזמן שהם שכחו את הכשלונותיו הרבים, שהביאו למחדלי השבעה באוטובר. וכן ויתור על החטופים כדי שיוכל להמשיך ולשבת על כיסא המלך. מבחינתי זה כמו להגיד שלגודלה מאיר היו הצלחות רבות במלחמת יום כיפור מול המצרים והסורים, תוך התעלמות מאחריותה למחדל הנוראי של התקפות הפתע של צבאות האויב על ישראל

בכל מדינה מתוקנת ראש ממשלה היה מתפטר מיד לאחר מחדלי השבעה באוקטובר, ונעלם מהציבור לעולמים, אך כמובן עומד למשפט העם במסגרת ועדה חקירה ממלכתית. אך את נתניהו הנוכל נורמות ויושר אינן תכונות המאפיינות אותו למרות שהוא דורש זאת מאחרים

נתניהו אחראי להעברת מיליארדי דולרים לחמאס מקטאר, והוא אחראי לפגיעה קשה ברשות הפלסטינית. נתניהו חיזק אפוא את הקיצונים בפלסטינים (חמאס) והחליש את המתונים יותר (הרשות). נתניהו אחראי גם על עיבוי והוספת ההתנחלויות בשטחים הכבושים שרק מרחיקים את ישראל מפתרון הסכסוך הממושך עם עולם הערבי והשגת שלום

בתקופת שלטונו הארוכה בת שבעה עשרה השנים של נתניהו, ישראל נחלשה מבפנים בצורה משמעותית. המדינה הפכה למושחתת, יותר דתית משיחית, יותר קפיטליסטית והרבה פחות הומנית

Posted on November 20, 2024October 22, 2024Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Hamas, Israel, Netanyahu, Palestinians, peace, settlements, Vancouver, התנחלויות, וונקובר, חמאס, ישראל, נתניהו, שלום

לא רואים סוף למשבר

ישראלים רבים לאור אירועי השבעה באוקטובר הפכו להיות פסימים ובצדק. הם לא רואים שום תמונה אופטימית באופק ופתרונות לסיום המשבר הבלתי נגמר

האחראי הישיר למשבר בישראל הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעושה הכל כדי להמשיך בתפקידו ולא מעניין אותו המחיר הכבד לכך. נתניהו כיום הוא אחד המנהיגים השנואים בעולם, כולל במרבית מדינות המערב וכן בישראל. היום רבים מבינים מיהו האיש, כיצד הוא פועל ומה האינטרסים שלו. מצער שהשבעה באוקטובר האירו בצורה רבה עד כמה ישראל לא היתה מוכנה, ועד כמה נתניהו מסוכן ולא יקח אחריות על מעשיו ומחדליו הרבים

בישראל העדיפו להגן על ההתנחלויות בשטחים הכבושים ואף לעבות אותן במקום להגן על גבולות המדינה. העדיפות ניתנה למתנחלים על חשבון תושבי ישראל. זו הקונספציה שנתניהו הוביל וזה מחדל אדיר שהוא לא יוכל להימלט ממנו

יש לא מעט שנוטים להעריץ מנהיגים שזה מנהג לא בריא שיכול להפוך למסוכן, כאשר מדובר באישים כמו נתניהו ודונלד טראמפ. הערצה לנתניהו לאורך השנים הרבות שבה הוא מעורב בפוליטיקה הישראלית, הפכה את תומכיו לעיוורים ואת נתניהו לנוכל. אהוד אולמרט נכנס לכלא על עבירות פחותות בהרבה מאלה של נתניהו, שמתכחש להן כמובן. נתניהו המכהן בתפקידוכשבעה עשרה שנים צבר עבירות רבות בתחומים שונים. הוא הפך לאיש עשיר, הוא מחזיק במספר נכסים וחשבונות בנק מנופחים. נתניהו ומשפחתו חיים ברמת חיים גבוהה והחשבונות מוטלים על משלם המיסים הישראלי

לאור שנותיו בפוליטיקה הבויל נתניהו מהלכים מסוכנים ביותר. הוא הוביל את ההסתה הרבתי שהביאה לרצח של יצחק רבין, הוא הוביל תוכניות רבות להרחבת והוספת  ההתנחלויות בשטחים שפוגעות קשות בעתיד של ישראל והפלסטינים. הוא לחץ על טראמפ לבטל את הסכם הגרעין עם איראן – כאשר המומחים לנושאי ביטחון בישראל טוענים שמדובר במהלך שגוי ומסוכן לישראל. נתניהו גם איפשר העברת כסף רב מקטאר לחמאס, ששימש לחימושו בממדים אדירים. עדיין לא ברור האם לנתניהו היה גם רווח אישי מהעברות כספים אלה

נתניהו בימי שלטונו – דאג במדיניות ההפרד ומשול שלו כמו דיקטטורים – ליצור וללבות שנאת אחים בתוך ישראל. המצב היום בחברה הישראלית הוא כה חמור שכבר אי אפשר לגשר על הפערים בין תומכי נתניהו למתנגדיו. התעמולה השיקרית המופצת על ידיי נתניהו, בנו יאיר ומקורבים אחרים ומכונה “מכונת הרעל” רק מוסיפה שמן רותח לסכסוך הפנימי בישראל. הגיעו הדברים לידי אבסורד כאשר תומכי נתניהו מאשימים את משפחות החטופים כאילו הן שייכים לשמאל. לא מעט משפחות החטופים הוכו ואויימו על ידי תומכי נתניהו. ומה תומכיו אומרים לישראלים יוצאי אירופה: תחזרו לאירופה כדי שהיטלר יחסל אתכם. דוגמאות אלה מוכיחות שמאז שנתניהו השתלט על ישראל, המדינה החלה להתפרק והתהליך המדאיג הזה רק מתעצם

תומכי נתניהו מעריצים דמות בעייתית לא פחות והיא טראמפ. הם מאמינים כי רק טראמפ ידאג לישראל. לעומתו המועמדת השנייה לנשיאות בארה”ב, קמלה האריס, לא תדאג לישראל. הישראלים התומכים בטראמפ עיוורים למעשיו המסוכנים ורצונו להפוך לדיקטטור. כידוע הישראלים ונתניהו בראשם לא מסתכלים על התמונה הכוללת, אלה רק על היום ומחר. מבחינתם טראמפ יפתור את הבעיות של ישראל היום ומחר. הם לא קולטים עד כמה טראמפ מסוכן לארה”ב ולמערב, ולכן גם לישראל. אם טראמפ יחזור לשלטון יחליש הדבר את ארה”ב וזה בדיוק מה שרוצים ברוסיה ובסין. בישראל כיוון שלא חושבים על העתיד לא מבינים עד כמה ארה”ב חלשה תחליש גם את ישראל

Posted on October 30, 2024October 22, 2024Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Hamas, hostages, Israel, Netanyahu, Oct. 7, politics, settlements, Trump, השבעה באוקטובר, התנחלויות, חטופים, חמאס, טראמפ, ישראל, נתניהו, פוליטיקה

שיחה ישראלית

ישראל נמצאת בסכנה קיומית מהיום שהתחלתי לנשום לפני למעלה משישים וחמש שנים ואני לא אומר זאת כדי להפחית מחומרת העניין. מצער מאוד שחבורת פושעים בלתי אנושית של החמאס וחבריהם “הזכירו” שוב לישראלים בשבעה באוקטובר, כי הם גרים באזור מסוכן ביותר. ישראל ישנה והישראלים כהרגלם התעלמו מכל התרעה אפשרית לחדירה כה קשה כפי שאירעה באוקטובר

פרופ’ ישעיהו ליבוביץ אמר לאחר כיבוש השטחים כתוצאה ממלחמת ששת הימים שנכפתה על ישראל, כי זהו דבר חמור שיגרום נזק גדול לישראל, ישחית את המדינה ואולי אף יביא לקיצה. כל יום מאז התבגרותי הרגשתי עד כמה דבריו החמורים של פרופ’ ליבוביץ נכונים, ועד כמה הישראלים ברובם לא ראו שום בעייה בנושא החזקת השטחים הכבושים. להיפך: שטחים אלו יצרו גל הולך וגדל של תנועה משיחית של יהודים פנאטיים, שמאמינים בכל ליבם שאת השטחים הכבושים הם קיבלו מאלוהים ומצווה עליהם להתיישב בהם. תנועה משיחית מסוכנת זו שמספר תומכיה גדל משמעותית כל שנה, ממשיכה במלאכת בניית התנחלויות והרחבתן בשטחים, תוך שמתקבלות תמיכה ועידוד רב ממשלות נתניהו השונות. בנימין נתניהו ראש הממשלה הנצחי של ישראל שיושב על כיסא המלך כבר כשבעה עשרה שנים, מיישם את תפיסתו ותפיסת אביו – שיש ליישב יהודים בכל ארץ ישראל, כולל ובעיקר בשטחים הכבושים. תפיסה זו שמקובלת על ידי חלק נרחב מתושבי ישראל כיום, מונעת כל אפשרות של הקמת מדינה פלסטינית בשטחים שנכבשו. וכך גם נמנע מישראל לחיות בביטחון מלא תוך אפשרות של שלום עם מרבית מדינות ערב. מי שמתעלם מהבעייה הפלסטינית בעצם מתעלם מהאופציה היחידה לפתרון הסכסוך הארוך והנוראי הזה בין ישראל לשכנותיה. בין היהודים למרבית המוסלמים בעולם

הישראלים רוצים בדומה לאזרחי מרבית המדינות בעולם לבלות, לטוס לחו”ל וליהנות מהזריחות ומהשקיעות כאחד. אך הישראלים מעדיפים לשכוח כי מי שרוצה להחזיק בשטחים של עם אחר לא יכול לחיות חיים אזרחיים רגילים, אלא חיים מלאים בצבא, ביטחון, כוננות והתרעות. כאמור מחבלי החאמאס הוכיחו לישראלים מה קורה שישנים באזור מסוכן זה

טעה מי חשב שהחזרת רצועת עשה לתושביה יפתרו כל בעיותיה של ישראל. אי אפשר להפריד בין תושבי הרצועה לבין התושבים הפלסטינים בשטחים הכבושים. לא היה שקט באזור אחד אם לא יהיה שקט גם באזור השני. ועובדה היא שהמלחה בעזה מעוררת את הפלסטינים להתעמת עם צה”ל והישראלים ופיגועי הטרור הולכים גדלים מאז באוקטובר

כשאומרים לישראלים כי לא בטוח לגור בישראל הם עונים כמעט אוטומטית כי לא בטוח לישראלים ויהודים לגור בשום מקום אחר בעולם. האם פעם אחת שאלו תושבי ישראל מדוע אחיהם בגולה לא בטוחים? השנאה והאנטישמיות הולכות וגדלות משמעותית מאז השבעה באוקטובר? האם יש שמבינים כי מה שצה”ל עושה ברצועת עזה הוא נוראי – גם לאחר המאורעות הקשים ביותר שאירעו בשבעה באוקטובר? האם זה מובן שהנקמה צריכה לבוא בכל הכוח, ללא הפסקה ולהביא למותם של אלפי פלסטינים חפים מפשע בעזה? האם בישראל מבינים שהתוצאות הקשות של המלחמה בעזה יגרמו נזק קשה מאוד למדינה ולישראלים והיהודים בחו”ל

בישראל לא אוהבים לראות את התמונה הכוללת ולחשוב על העתיד. קל יותר להתנהל מהרגע להרגע, ללא תכנון וללא ארגון. נתניהו מנהל את המלחמה הקשה הזו בעזה שלא מביאה לעתיד טוב יותר בישראל, בדיוק כמו שהוא נכשל בהגנה על גבולותיה של המדינה. נתניהו רק חושב על נתניהו ועל רצונו להמשיך ולשלוט על המדינה שהוא הורס

Posted on October 22, 2024October 22, 2024Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags antisemitism, Gaza Strip, Hamas, history, Israel, Netanyahu, occupied territories, Oct. 7, Palestinian state, Palestinians, settlements, terrorists, Yeshayahu Leibowitz, אנטישמיות, השבעה באוקטובר, חמאס, ישעיהו ליבוביץ, ישראל, מדינה פלסטינית, נתניהו, פלסטינים, שטחים, תנחלויות

האנטישמיות שוברת שיאים בקנדה ובישראל לא מבינים למה

לפי נתונים אחרונים של ההסתדרות הציונית העולמית מאז השבעה באוקטובר האנטישמיות בקנדה גדלה בקרוב לשבע מאות אחוזים, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כשבעים אחוז מפשעי שנאה בקנדה מכוונים כנגד הקהילה היהודית המקומית. זאת בזמן שאוכלוסיית היהודים בקנדה מהווה קרוב לאחוז וחצי מאוכלוסיית המדינה

האנטישמיות שוברת שיאים בלתי נתפסים בקנדה ובעצם בכל מדינות המערב והם מדאיגים ביותר. ולמרות זאת בישראל לא מבינים בכלל מה הסיבה העיקרית לעלייה באנטישמיות נגד יהודים ואזרחי ישראל כאחד. וישראל לא מנסה להפעיל אפוא מדיניות הסברה ולימוד ברחבי העולם כדי לנסות ולהתמודד עם האתגר הקשה הזה

רובם של הישראלים מדגישים בהרחבה את העלייה באנטישמיות ברחבי העולם. זאת כדי להצדיק שהרבה יותר בטוח לחיות בישראל מאשר מחוצה לה. את הישראלים זה בכלל לא מעניין כי הסיבה לגידול המשמעותי באנטישמיות נגד יהודים וישראלים בעולם, נעוצה בתוצאות ההרסניות של פעילות צה”ל בעזה. רבים ברחבי העולם צופים ושומעים על כמות גדולה של אזרחים פלסטינים ובהם נשים וילדים שנהרגים עקב התקפות בלתי פוסקות של צה”ל. הצבא הישראלי מחפש לחסל את אנשי החמאס, הג’יהאד האיסלאמי וחברי ארגוני טרור נוספים. אך באותה עת תושבי עזה משלמים מחיר כבד מנשוא. רבים מקפחים את חייהם ומאות אלפים נותרו חסרי בית, והם נעים אנא ואנא בין איים של חורבות

לאור האובדן הגדול של חיים אדם בעזה חל כאמור הגידול המשמעותי באנטישמיות והשינאה כנגד יהודים וישראלים בכל רחבי העולם. ונראה כי לפי מדיניות ממשלת ישראל הנוכחית והעומד בראשה, בנימין נתניהו, לא יחול שום שינוי לטובה בעת הקרובה. כך שאלו שבחרו לגור מחוץ לישראל משלמים מחיר כבד שלא באשמתם

אומר יעקב חגואל, יו”ר ההסתדרות הציונית העולמית: מדובר בעלייה חסרת תקדים. בשבעה באוקטובר לא פרצה מלחמה רק נגד מדינת ישראל, אלא נגד העם היהודי כולו, עם קמפיין מתוזמן וממומן שמעורר אנטישמיות. זו תופעה שלא נראתה מאז השואה, ואנחנו יחד עם ממשלות ומדינות נוספות צריכים להילחם בתופעה הזו ולעקור אותה מהשורש. אנחנו לא ניתן לעולם לחזור לימי מלחמת העולם השנייה. כאמור חגואל לא מתייחס כלל לסוגיה מה הסיבה הישירה לעלייה באנטישמיות והיא מותם של אלפי פלסטינים בעזה בעקבות פעולת צה”ל. אי הכירה בסיבה לא תאפשר להילחם משמעותית באנטישמיות

ואילו ד”ר רחלי ברץ, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית מוסיפה: הנתונים בלתי ניתנים להכחשה. בחודשים האחרונים חל שינוי גדול לרעה ביחס אל יהודי קנדה. הדבר ניכר מאוד ברחובות ובריבוי האירועים האלימים, אבל לא פחות מכך בקרב סטודנטים, מרצים וחברי סגל בקמפוסים השונים. הרעות החולות שהפכו פופולריות במערב אירופה ובארה”ב הגיעו גם למדינה שבה מהווים היהודים פחות מאחוז וחצי מהאוכלוסייה. עם זאת, בקנדה חיים למעלה מארבע מאות אלף יהודים. מדובר בתפוצה היהודית השלישית בגודלה בעולם, וראוי שכל הגורמים הרלוונטיים יתנו את דעתם ויטפלו בתופעה חמורה זאת

לעומתם ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, הרב משה הלל הירש (שהוא גם חברת מועצת גדולי התורה של דגל תורה), טוען כי הניסיון לצמצם את עולם התורה, הוא זה שמביא להעצמת תופעת האנטישמיות בעולם. הרב הירש מוסיף כי עלינו שהכל מתנהל לפי פעילותו של אלוהים והכל בעצם לטובתנו. הרב מציין עוד כי אנו חיים כיום בתקופה שאינה חסרת תקדים וכלל ישראל חיות במשך מאות שנים לפני בית המקדש ולאחריו, עם אתגרים מאותם סוג של היום

Posted on September 4, 2024September 4, 2024Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags antisemitism, Canada, Gaza, Israel, Moshe Hillel Hirsch, Netanyahu, Oct. 7, Racheli Bartz-Rix, World Zionist Organization, Yaakov Hagoel, אנטישמיות, בנימין נתניהו, ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל, ישראל, משה הלל הירש, עזה, קנדה, רחלי ברץ
A plea for the hostages

A plea for the hostages

A screenshot of former Israel Air Force pilot Uri Arad speaking at the Jan. 20 Bring Them Home rally in Jerusalem.

***

Weekly rallies have been held in “Hostages Square,” the plaza in front of the Tel Aviv Museum of Art, since the Oct. 7 terror attacks by Hamas, who killed 1,200 people and kidnapped 240 that day. Every week, thousands gather in the square and in other locations, calling for the release of the 136 hostages still being held in Gaza, at least 32 of whom are now believed to be dead. At the Jan. 20 Bring Them Home rally in Jerusalem, one of the speakers was Uri Arad, a former pilot who was held in captivity in Egypt for six weeks during the 1973 Yom Kippur War. Arad is not related to Ron Arad, an Israeli Air Force officer missing in action since 1986, who Arad mentions in his speech. The remarks below were translated into English by Rahel Halabe, a Vancouver translator and educator, who is a family friend.

***

I was asked to speak here today because I have been a prisoner of war. Until recently, I had avoided talking publicly about my captivity or even identifying as a past captive. The reason I stand here today and talk to you stems from my deep empathy with the hostages and their families, my fear for the hostages’ fate and the need to join the call for their immediate release.

Indeed, I can testify from my experience that captivity is a very difficult experience, physically and mentally. Still, it is important for me to emphasize that, as difficult as my experience was, it is not the same as what our hostages in Gaza are going through. As a pilot of the air force, I was totally aware of the possibility of falling into captivity and I was prepared physically and mentally to cope with the experience. This is not the same for innocent civilians who are kidnapped out of the blue, without any previous preparation. As time goes on, it shows that the hostages are indeed going through hell.

Moreover, being held captive by a state is not the same as being held captive by a murderous terrorist organization. Being held by a state, I did not feel the constant existential threat on my life – I knew that, eventually, I would return home. This is unlike the hostages in Gaza, who are in constant existential fear of being murdered by their captors, or even killed by our own forces. It is, therefore, a much more difficult experience than what I went through.

I shut my eyes and imagine Noa Argamani, the Bibas family, Amit Buskila, Elyakim Libman, Yusef and Hamza Alziadneh, Liri Elbag, and all the other hostages, and my heart is shattered. Here in Israel, there are so many tormented families who are suffering from uncertainty and worry for their loved ones, some of them after experiencing losses without the ability to properly mourn. It’s just horror. We have to say clearly and loudly: we have reached a stage in which every day that passes is like Russian roulette in the life of the hostages. Therefore, it is necessary to do everything, everything, to bring them home now!

When people ask what reassured me most and helped me get through my time in captivity, I answer without any hesitation: I knew that the state would do all that it could to bring me back home. The ability to cope with torture, difficult interrogations and the uncertainty of my fate mostly came from my belief in the contract between me and the state, from knowing that I would not be abandoned. This confidence is what accompanies all soldiers who are ready to give their life for the state. This is the Israeli ethos of solidarity, the most sublime expression of which is that those injured on the battlefield are never abandoned, even if their rescue may involve losses, and that the state goes above and beyond to bring its captives and hostages home.

This is why I came here today, to say in a clear voice: the return of the hostages is the most important mission, maybe the only one, that should guide decision-makers at this moment. This is the necessary condition for our ability as a nation to recuperate from the horrendous disaster that hit us on Black Saturday. All of us are tormented knowing that Ron Arad never came back. It is, therefore, important to say it is unthinkable that there will be tens more of “Ron Arads.” If we don’t regain our composure and immediately bring the hostages home, this will happen. Some of the hostages will return in coffins, others will be forever lost.

But, I am asked, how do we bring them back? Don’t they keep telling us that the objective of destroying Hamas is not less important, that there have been great attempts to bring them back, that both objectives are interconnected and that we must keep putting military pressure on Hamas to bring the hostages back? It must be said, at this point in time, as Gadi Eisenkot expressed so well two days ago, this is senseless. The truth is that, today, these two objectives contradict each other. And the evidence is that – except for one hostage – all the hostages who have come back were returned in the framework of a deal. The military operation not only did not help in the return of the hostages, but it even cost the life of a few of them, and every day that passes just increases the danger to their lives. The conclusion is clear and sharp: the only way to bring the hostages back alive is through a deal. Now!

There are those who object to stopping the war, claiming that it would be a repetition of the same mistake that brought Oct. 7 upon us, and that it will eventually bring upon us many more Black Shabbats and an existential danger to the state in the long run. They mistakenly think that the destruction of Hamas is just around the corner. This is a delusion! Today, it is clear to all who are reasonable that the destruction of Hamas is an extremely difficult goal, which will require years to achieve. It is important to understand that what really hides behind this claim is the willingness to give up on the hostages. In the clash between short-term and long-term interests, those who claim the above prefer the long-term. I say, first, we must bring back the hostages! In the long-run, we will be able to continue weakening the terrorists through both military pressure and political initiatives, while striving for comprehensive agreements that will bring an end to the conflict.

I know that the thought of being forced to stop the fighting and, on top of that, pay the heavy price of a mass release of terrorists, is difficult for many people. I, too, have found it hard to swallow and say this grudgingly, but there is no escape. It is necessary to internalize that the hostages are the major asset Hamas has in its hands, and that [Hamas leader Yahya] Sinwar will not give up this asset except in exchange for the end of fighting. The strategic failure of Black Shabbat puts us, after more than 100 days of fighting, in a position in which we are forced to clearly make a decision and pay the price. The Israeli government, therefore, should initiate a deal of “all for all,” including a stop to the fighting. Now!

Binyamin Netanyahu refused to take responsibility for what happened on Oct. 7, but has been “gracious” enough to declare that he is responsible for all that will happen. If so, it must be clearly said: Netanyahu is responsible for the fate of the hostages. From here, I would like to address the prime minister and say: Netanyahu, you have brought upon us the worst catastrophe in the history of the state. This will be your legacy; you will be inscribed in history with shameful disgrace. Still, you have a chance to somehow soften history’s judgment, if you bring the hostages back alive. This is the time to rise above the political considerations that have led you and initiate a deal for the return of the hostages. Now!

Finally, I would like to say: continuing the current policy will cause a rupture, impossible to repair, in Israeli society. Israel will lose its soul, one of its most significant elements. We will never again be able to say that we hold human life sacred. This is an unbearable price. Therefore, bring the hostages back in exchange for stopping the fighting. Now!

Thank you all. 

Format ImagePosted on February 9, 2024February 8, 2024Author Uri AradCategories IsraelTags Bring Them Home, hostages, Israel, Israel-Hamas war, Netanyahu

המלחמה של ישראל

המלחמה הנוכחית שנכפתה על ישראל מציגה שני מראות עיקריים: אסון וזוועה על מה שעשו מחבלי חמאס וכישלון גדול של הממשלה בראשות בנימין נתניהו, הצבא, מערך המודיעין, השב”כ ואולי גם המוסד

החמאס הוכיח שהוא ארגון טרור רצחני ולא אנושי תוך שהוא מותיר מאות הרוגים ופצועים. אחרים נלקחו בשבי. לא מדובר רק בחיילי צה”ל אלה בעיקר באזרחים, נשים וילדים, גברים וזקנים. חלקם נטבחו, חלקם עונו וחלקם כך סתם נרצחו. החלק האחר הוא אולי במצב הקשה ביותר: נלקח בשבי על מנהרות החמאס בעזה הצפופה. מאז קום המדינה לא היה אירוע כזה בו נהרגו ביום אחד מאות רבות של אזרחים וחיילים. הפוגרום הנורא ביותר בתולדות הישוב היהודי בארץ ישראל. התמונות בערוצי הטלוויזיה ואתרי החדשות באינטרנט על הנרצחים, הפצועים ואלו שנשבו, הם קשות מנשוא. חיות אדם בסגנון דאעש אחראים לדבר הנורא הזה

במקביל הכישלון של ישראל שנתפסה מופתעת לחלוטין מתקפת הפתע של חמאס, ולאחר מכן לקח זמן רב מדי לכוחות צה”ל ומערך הביטחון להגיע אל ישובי חבל עזה, ולהציל את אלה שהמחבלים לא הספיקו להרוג. נתניהו קיבל מידע ואזהרה מהמצרים ממה שחמאס עומד לעשות והתעלם מכך. היה לו הרבה יותר חשבו לעבות את השמירה הצבאית על ההתנחלויות בשטחים הכבושים, שנציגיהם יושבים בממשלתו. נתניהו הזחוח והשחצן ייזכר לדראון עולם כראש הממשלה הגרוע ביותר בתולדות ישראל. זאת, כיוון שהוא לא מנע את האסון הגדול ביותר שקרה למדינה ולאזרחיה. “שותפים מלאים” לכשלונו של נתניהו חברי ממשלתו שאין להם מושג איך לנהל מדינה והם דואגים רק לאינטרסים האישיים שלהם. גם לצבא הגנה לישראל יש חלק גדול בכישלון הנוראי שגב המחיר קשה מנשוא. מערכת ההגנה על יישובי חבל עזה עם כל הטכנולוגיה שלה קרסה תוך דקות על ידי עשרות מחבלי חמאס שנהרו אל הישובים החשופים. מערך המודיעין של צה”ל, השב”כ ואולי גם המוסד לא ידע כלל על הכנות של החמאס לביצוע המבצע לכניסה לשטחי ישראל. לקיום מבצע שזה דרושים חודשים ארוכים תוך תיאום עם גורמים באיראן ואחרים. כל אלה הצליחו להערים על המודיעין הישראלי בקלות בלתי נתפסת

לאחר שהמלחמה תסתיים צפוי שבכירים בצבא, במערך המודיעין והרמטכ”ל, בכירים בשב”כ ובמוסד והעומדים בראשם יתפטרו עוד לפני שוועדת החקירה הממלכתית תדון בסוגיית האחריות והכישלון שאפשר לחמאס לבצע את פשעיו. לעומתם נתניהו כרגיל לא יקח שום אחריות למעשיו. בכל הקריירה הפוליטית הארוכה שלו הוא תמיד ידע להאשים אחרים. אבל שום אחריות אישית. נתניהו יעשה הכל כבעבר להמשיך ולשבת על כיסא המלך כי נתניהו דואג רק לנתניהו

נתניהו מינה חברי ממשלה חסרי יכולת לטפל בתיקים עליהם הם אחראים. לא כישוריהם הביאו אותם לשולחן הממשלה, אלא הנאמנות למנהיג נתניהו. לכן לא מפתיע לגלות את חוסר יכולתם של שרי הממשלה הנוכחית לטפל במצוקות הרבות של ישראל בימי המלחמה הקשים האלה. נשמעה ביקורת נוקבת על שרי ממשלת נתניהו שלא ביקרו פצועים בבתי החולים ולא השתתפו בהלוויות הקורבנות הרבים

בתור אחד שגר בישראל ארבעים וחמש שנים לא האמנתי שהמדינה תגיע למצב שכזה. החברה מפוררת מבפנים בעיקר לתודות הרפורמה המשפטית של נתניהו. הצבא לא ערוך לאתגרים האינסופיים שלו ואת ההנהגה תפסו פוליטיקאים קטנים שנכשלו בתפקידם. ישראל משלמת היום מחיר כבוד מאוד לאור מחדלי ההנהגה שלה. אני לא צופה עתיד ורוד בהמשך הדרך. על נתניהו מוטל לעשות רק דבר אחד: ללכת הביתה

Posted on November 1, 2023Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Gaza, Hamas, IDF, Israel, Israel Defence Forces, Netanyahu, war, בנימין נתניהו, חמאס, ישראל, מלחמה, עזה, צה"ל
חודש שלישי ברציפות של הפגנות

חודש שלישי ברציפות של הפגנות

(photo by Roni Rachmani)

בוונקובר כמו בעשרות רבות של ערים ברחבי העולם ממשיכים ישראל ויהודים מקומיים להפגין נגד המהפכה המשפטית של ממשלת נתניהו, ובעד שמרית הדמוקרטיה בישראל. ההפגנות בוונקובר נערכות זה החודש השלישי ברציפות עד כה נערכו כבר שנים עשר אירועים, בכיכר רובסון בדאון טאון בסמוך לוונקובר ארט גלרי – בימי ראשון בשתיים עשרה בצהריים. משתתפים בהן בין עשרים לחמישים איש לכל היותר. למארגני האירוע ברור שמטבע הדברים לישראלים וליהודים שגרים כאן אין רצון להשתתף באירועים קהילתיים כאלה או אחרים, או בהפגנות הקשורות בישראל. חשוב להם להראות שגם כאן יש הפגנות תמיכה בדמוקרטיה הישראלית ונגד הצעות החוק של נתניהו ואנשיו להריסתה, גם אם המשתתפים בהן הוא מועט באופן יחסי לערים אחרות בעולם

מארגני ההפגנות בארץ ובעולם כותבים באתר שלהם בפייסבוק: “עכשיו זה הזמן. הזמן השחור. עכשיו זה הרגע לקום ולזעוק: הארץ הזאת בנפשנו היא
מה שקורה בה היום יקבע מי היא תהיה ומי אנו וילדינו נהיה. (דויד גרוסמן)

ישראל נמצאת כעת תחת מתקפה על בסיס קיומה – על הדמוקרטיה שלה. מול המתקפה הזו קמה מחאה חסרת תקדים בישראל, בקרב ישראלים רבים ברחבי העולם. בשבת נצא מהבית – מוונקובר ועד סידני כדי לקחת חלק במאבק לעצירת המהפכה המשטרית, כדי להשמיע את קולנו במלחמה על

הדמוקרטיה. תביאו שלטים ודגלים, תביאו כלים מוזיקליים.
תבואו צבעוניים. אנחנו רוצים לשתף את הקהילות הפלורליסטיות וססגונית תזמינו את החברים שלכם, את המשפחות שלכם, את הילדים שלכם, את ההורים שלכם. תזמינו חברים שאוהבים את ישראל ורוצים לתמוך המאבק שלנו על הדמוקרטיה בארץ. הפיצו ושתפו”

בן הסיסמאות שמופצות בהפגנות בוונקובר ובערים אחרות בעולם כולל בישראל: “שקרן קטן”, “בא לריב”, “מלשכת ראש הממשלה מבקשים להבעיר”, “נתנהיו הסיר את הדמוקרטיה מהקבוצה”, “עשבים שולטים”, “אף אחד לא מדבר על צדק”, “יחריב לוין”, “שמחה ואסון”, “שהמדינה תישרף”, “דיקטטורה בעזרת אשם”, “מושחתים שתו אותנו בקשית”, “צדק עזב את הקבוצה”, “חירות עזב את הקבוצה”, “חירות סוף”, “אנו מחריבים בזאת”, “אתה ואני נהרוס את העולם”, “חיקקה בנוסקר”, “השר לביטחון על הפנים”, “משנכס אדר מרביצים בשמחה”, “ישראל מתפרקת”, “אני ימני דמוקרטי”, “הועדה למינוי שפוטים”, “איך אומרים איראן בעברית”, “אל תקרע לי עם”, “ביי-טק. ההפיכהמרסקת את הכלכלה”, “ביבי איבדת את זה”, “נלחמנו למען המדינה, עכשיו נילחם עליה”, “לא יהיה כלום, כי לא נשאר כלום”, “Jוקה עכשיו”, “אנחנו חרדים!”, “שלוש רשויות: מבצעת, מבצעת, מבצעת”, “אין לכם רשות (שופטת)”, “דמוקרטיה על מלא”, “אנחנו המחנה המשותף (הרוב הדמוקרטי)”, “אחדות עכשיו”, “שלא ידע דמקורטיה”, “נבצרות עכשיו”, “מר קלקלה”, “רפורמה עושים לאט לאט. הפיכה עושים מהר מהר”, “לא לדיקטטורה! נלחמים על הדמוקרטיה”, “חובה להתנגד”

מרבית המשתתפים בהפגנות בוונקובר כו העמיתים בישראל די מיואשים ממה שקורה בארץ, משלטונו המפחיד של בנימין נתניהו, שכל שחשוב לו הוא לשמור על כיסא ראש הממשלה. רבים לא מאמינים שאפשר לחזור אחורה לשלטון אחר – ללא נתניהו. לרבים ברור שכיבוש השטים כתוצאה ממלחמת ששת הימים מצד אחד ריבוי הילודה אצל החרדים ויוצא מדינות ערב, הביאו למצב הנוכחי, שבו הימין, החרדים והקיצוניים עושים כמעט כרצונם. מספר מפגינים שחזרו מישראל סיפרו על מצב הרוח שם שהוא קודר ביותר. לכולם כמעט ברור שהאשם העיקרי במצב הבלתי נסבל הזה שמביא נזק גדול ישראל הוא נתניהו. הוא נמצא בשלטון כבר למעלה מחמש עשרה שנים

Format ImagePosted on May 3, 2023May 1, 2023Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags democracy, demonstrations, Israel, judicial reforms, Netanyahu, UnXeptable, Vancouver, דמוקרטיה, המהפכה המשפטית, וונקובר, ישראל, נתניהו, פגנות

Posts pagination

Page 1 Page 2 … Page 6 Next page
Proudly powered by WordPress