רוג’ה אומידבקאש (בת עשרים ושלוש) היא אחת ממאה שבעים ושישה הנוסעים, בהם חמישים ושבעה מקנדה, שנספו בהתרסקות המטוס הנוסעים של חברת התעופה הבינלאומית האוקראינית, לאחר שהמריא משדה התעופה בטהרן.
אומידבקאש הגיעה מטהרן ללמוד בקנדה בחודש ספטמבר. היא החליטה ללמוד מסחר אלקטרוני באוניברסיטת ויקטוריה. לפני מספר שבועות היא ניצלה את חופשת חג המולד, וטסה למספר שבועות לטהרן לשהות עם בני משפחתה. לאחר מכן אומידבקאש עזבה את איראן במטוס שכאמור התרסק, ולחברתה הטובה מובינה רפיפור יש רק זכרונות טובים ממנה.
האם את כועסת על הממשלה בטהרן כמו המפגינים ברחוב וחלק מחברי משפחה של נספים אחרים מקנדה?
“אני לא מוכנה כרגע להיכנס לעניין של לחפש אשמים. זה מוקדם מדי עבורי. אני מעדיפה בשלב זה לעסוק ברוג’ה ולא במי שאחראי למחדל הקשה הזה. אני יודעת היטב שבאיראן יש כעס רב, כמו גם כאן בקנדה בקרב משפחות של איראנים נוספים שנהרגו. אני עדיין לא יודעת את כל העובדות והאניפורמציה, ומבקשת שלא להיכנס לשאלות החקירה והאשמה. אני לא מחפשת לשפוט אף אחד ולא מחפשת אשמים. בכל מקרה זה לא יביא לחזרתה של רוג’ה אלינו. אני מקווה שאתה מבין אותי. בתחילה לא הסכמתי להתראיין על חברתי המנוחה, אך שיניתי את דעתי כדי להשאיר את הזכרונות ממנה בחיים”.
מה הביא את אומידבקאש לכאן (לקנדה)?
“רוג’ה כמונו הגיע ללימוד בקנדה כדי להשיג חינוך טוב יותר. הרי זה ידוע לכולם שהחינוך בקנדה נחשב לאחד מהטובים בעולם. לכן רצינו גם אנו להינות ממנו”.
הייתן הרבה מבלות ביחד?
“בוודאי. היינו יוצאות מהקמפוס למרכז של העיר וקיטוריה לבלות. עשינו קניות וסתובבנו בקומות שונים. כל פעם שאחת מאיתנו הייתה מזהה איראני אחר ברחוב, היא הייתה אומרת את הסיסמה ‘קולומבוס’ ואז היינו עוברות מייד לדבר באנגלית”.
אומידבקאש היא הנספה היחידה מהמטוס שלמדה באוניברסיטת וקיטוריה. הנהלת המוסד קיימה אירוע מיוחד לזיכרה לפני יותר משבועיים, במרכז אגודת הסטודנטים הבוגרים. השתתפו בו עשרות סטודנטים ומרצים, וכן חברי הקהילה האיראנית שגרים בוויקטוריה. רבים בכו תוך שהם סופדים לסטודנטית היפה שקיפחה את חייה בגיל כה צעיר. זרי פרחים רבים הנוחו לצידי תמונתה. דווקא חברותיה הטובות רפיפור והדדי לא היו מסוגלות להשתתף באירוע והעדיפו להסתגר בדירתן ולבכות ארוכות.
המרצה של אומידבקאש, פרופ’ מארק קולגקיט, אמר עליה באירוע: “רוג’ה הייתה מאוד חיובית וחייכנית והראתה עניין רב בשיווק. היא היתה במסלול להשיג תואר ראשון במסחר אלקטרוני ונראתה יותר בוגרת מסטודנטים אחרים. נשבר ליבנו לאור מה שקרה ואנו שולחים את תנחומינו למשפחתה ולחבריה לספסל הלימודים. זו ממש טרגדיה לאבד סטודנטית כה צעירה שרק למדה מספר חודשים בשנתה הראשונה באוניברסיטה. אנחנו מנסים להבין את השלכות המקרה הקשה הזה על הסטודנטים האחרים שישבו ליד רוג’ה”.
נשיא האונירסיטה, פרופ’ גימי קסלס, אמר בין היתר בהודעה לעיתונות: “לבנו ומחשבותינו עם המשפחה של רוג’ה ועם אלה שאהבו אותה. אנו מצטרפים לאבל הכבד על האובדן שלה”.
ואילו שריל שמשמשת מרצה בבית הספר לכלכה ועסקים באוניברסיטת ויקטוריה, אמרה לאור האבדות הרבות בקרב הקהילה האיראנית בקנדה: “הסנקציות הכלכליות של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, הפכו את חייהם של איראנים רבים לבלתי נסבלים. זו גם הסיבה לכך שסטודנטים צריכים לטוס במסלולים ארוכים יותר כמו דרך אוקראינה או רוסיה – כדי להגיע לקנדה”.
רוג’ה אומידבקאש (בת עשרים ושלוש) היא אחת ממאה שבעים ושישה הנוסעים, בהם חמישים ושבעה מקנדה, שנספו בהתרסקות המטוס הנוסעים של חברת התעופה הבינלאומית האוקראינית, שלוש דקות לאחר שהמריא משדה התעופה בטהרן בדרכו לקייב, לפני יותר משבועיים. זאת על ידי מערכת ההגנה האווירית של משמרות המהפכה האיראניים. לממשלה האיראנית לקח מספר ימים להודות באחריות למעשה שטיל צבאי הוריד את המטוס האזרחי – דבר שהביא להפגנות של אלפים בטהרן ובערים אחרות נגד ראשי המשטר ובראשם המנהיג העליון, עלי חמינאי.
אומידבקאש הגיעה מטהרן ללמוד בקנדה בחודש ספטמבר האחרון. היא החליטה ללמוד מסחר אלקטרוני בבית הספר לכלכלה ועסקים ‘גוסטבסון’ של אוניברסיטת ויקטוריה (עיר הבירה של מחוז בריטיש קולומביה). כיוון שכמו סטודנטים זרים אחרים התגעגעה הביתה, לפני מספר שבועות היא ניצלה את חופשת הסימסטר (לקראת חג המולד), וטסה למספר שבועות לטהרן לשהות עם בני משפחתה. לאחר מכן אומידבקאש עזבה את איראן במטוס שכאמור התרסק, ולחברתה הטובה מובינה רפיפור (בת שמונה עשרה) יש רק זכרונות טובים ממנה.
“רוג’ה הגיעה לכאן ללא משפחה וחברים וגרה עימנו באותו חדר במגורי אוניברסיטת ויקטוריה. אנחנו היינו בעצם המשפחה שלה או יותר נכון להגיד האחיות הטובות שלה” אומרת לידיעות אחרונות רפיפור שלומדת ביולוגיה. החברה הצעירה השנייה של רוג’ה היא נאסים הדדי (אף היא בת שמונה עשרה) שלומדת בפקולטה למדע.
אומידבקאש ורפיפור הגיעו מטהרן ישירות לוויקטוריה אך לא הכירו אחת את השנייה. הן שנפגשו במקרה אצל אותו משרד עורכי דין לענייני הגירה, שעזר להן להשיג את אשרת הלימודים בקנדה. בקמפוס של אוניברסיטת ויקטוריה הן הכירו את הדדי שגם היא ילידת טהרן, אך גרה קודם לכן למשך שנתיים בטורונטו.
מה היו התוכניות לעתיד של אומידבקאש?
“לצעירים כמונו קשה לחשוב בשלב זה על התוכניות שלנו לעתיד אך הבנתי מרוג’ה שהיא רוצה עם סיום הלימודים לחזור לטהרן ולהצטרף לעסק של אביה שעוסק ביבוא ויצוא. נדמה לי שיש לו גם משרדים בדובאי”.
איזה טיפוס היא הייתה?
קודם כל אני חייבת לציין שכולם אהבו את רוג’ה. היא יצרה לה כבר חברים חדשים כאן ובמקביל לחברים הרבים שהיו לה באיראן, עימם היא שמרה על קשר מאז ימי בית הספר היסודי. היא באמת הייתה חברה טובה. כמובן שהיא הייתה גם בקשרים עמוקים וחמים עם בני משפחתה. רוג’ה הייתה חכמה, קולית ומאוד נחמדה וכן עזרה לכולם בעת הצורך. תמיד חיממה את הלב של כולנו. אני יכולה להוסיף שאם היו עוד אנשים בעולם כמו רוג’ה העולם היה מקום טוב יותר לחיות בו”.
מיד עם הפרסום הידיעה על הפלת המטוס לאחר שקיבלה את החדשות הרעות שגם רוג’ה אומידבקאש חברתה נהרגה, התקשרה רפיפור למשפחתה בטהרן והם אלה שיצרו קשר עם משפחתה של רוג’ה. לרפיפור עוד לא יצא לדבר עם ההורים של רוג’ה, מריאם ואומיד אומידבקאש, אך היא יודעת מהוריה שהם ממש בשוק ומאוד קשה להם להתמודד עם האסון הכבד. לרוג’ה יש אחות צעירה בשם רוז’ינה (בת תשע). לדברי רפיפור זה מאוד מאוד קשה להסביר לה שאחותה הגדולה והאהובה לא תחזור עוד לעולם.
כיצד את מתמודדת עם מותה של חברתך הטובה?
“אני משתדלת להיזכר בזכרונות הטובים שהיו לי והיו לנו עם רוג’ה. אני חושבת כל הזמן מה היה קורה אם היא הייתה כאן עימי בוויקטוריה.
הממשלה הקנדית פירסמה אזהרת מסע לישראל, עזה והשטחים – לאור הגברת המתיחות במזרח התיכון, והפעילות של האמריקנים מול האיראנים והפוך. אזהרת המסע שפורסמה בראשית החודש עדיין תקפה.
לגבי ביקור בישראל נאמר באזהרת המסע שיש לנקוט באמצעי זהירות מירביים. עוד נאמר כי מצב הביטחון בישראל עשוי להשתנות בצורה משמעותית ולכן יש לעקוב מקרוב אחר הנעשה.
באזהרה נאמר עוד כי יש להימנע לחלוטין מלהגיע לרצועת עזה, בזמן שהסיכון גבוה לפעילות טרור ופעילות צבאית עויינת באזור. לגבי השטחים נאמר שיש להימנע מלהגיע אליהם אם אין צורך בכך, לאור הסכנה הביטחונית הרבה. זאת למעט רמאללה, יריחו ובית להם שנחשבות לערים בטוחות יחסית. עוד נמסר כי אם אין צורך בכך יש להימנע מלהגיע לגבול של ישראל ורצועת עזה, לאור הסכנה של משלוח טילים מעזה לישראל.
באזהרת המסע נאמר שיש להימנע לחלוטין מהלגיע לרמת הגולן בגבול של ישראל וסוריה, בעיקר לאור הגברת הפעילות הצבאית של ישראל באזור. זאת למעט הכפרים הדרוזים באזור.
כן יש להימנע לחלוטין למהגיע לגבול של ישראל ומצרים, עד למרחק של חמישה קילומטר ממנו. זאת למעט העיר אילת.
עוד נאמר כי יש להימנע לחלוטין מלהגיע מלהגיע לגבול של ישראל ולבנון, עד למרחק של חצי קילומטר ממנו. זאת לאור פעילות צבאית באזור.
לא בדיוני: בית המשפט העליון בקנדה העניק אזרחות לבנים להורים מרגלים רוסים
בית המשפט העליון של קנדה החליט לפני מספר שבועות להעניק אזרחות קנדית לשני בנים של הורים שהיו מרגלים רוסים.
אלכנסדר וויבילוב (כיום: בן עשרים וחמש) נולד בקנדה למרגלים רוסים שחיו בסתר, בקנדה ובארה”ב. המשטרה הפדרלית האמרוקנית (האף.בי.איי) חשפה את שני ההורים שהשתייכו לרשת ריגול גדולה בשנת אלפיים ועשר. במסגרת חילופי מרגלים בין ארה”ב ורוסיה ההורים ושני ילדיהם חזרו בחזרה לרוסיה.
סיפור החיים של ההורים היווה בסיס לסדרת הטלוויזיה האמריקנית הבדיונית “האמריקנים”. לאחר שהוריו נעצרו החליטו במשרד הפנים הקנדי להפקיע את האזרחות של אלכסנדר וויבילוב, בטענה שהוא לא זכאי להיות קנדי. נשמעו אף טענות שהוא היה מודע לפעילות הריגול של הוריו למען רוסיה. עתה כאמור בית המשפט העליון הפך את ההחלטה ודחה את כל הטענות נגד הבן. גם אחיו הגדול של אלכנסדר ווילוב – טימופיי וויבילוב (כיום: בן עשרים ותשע) “יהנה” אף הוא מהחלטת בית המשפט ויקבל אזרחות קנדית קבועה. תשעת שופטי בית המשפט העליון ציינו בפסק הדין כי במשרד הפנים הבינו את חוק האזרחות הקנדי בצורה לא נכונה, ומנעו שלא בצדק את האזרחות הקנדית של אזרח קנדי.
זוג ההורים המרגלים הגיעו לטורונו בשנות השמונים וקראו לעצמם דולנד הית’פילד וטרייסי אן פולי. כאן נולדו שני בניהם טימוטי ואלכנסדר. לאחר מכן ההורים עברו לאירופה ובסופו של דבר הגיעו לקמבריג’ בארה”ב (בשנת אלף תשע מאות תשעים ותשע). כאמור ההורים נעצרו על ידי השלטונות האמריקניים לפני כתשע שנים לאחר שהתרברר שהם מרגלים רוסים. אלכסנדר וויבילוב אמר לתקשורת במספר הזדמנויות כי הוא לא ידע שהוריו היו מרגלים ונדהם לכן ממעצרם. לדבריו אם הוריו החליטו להיות מרגלים אולי הם לא היו צריכים להביא בכלל ילדים לעולם. וויבילוב שהגיע בחודש דצמבר לביקור בטורונטו לאחר (שפורסמה החלטת בית המשפט העליון להעניק לו בחזרה את האזרחות), לא יודע עדיין היכן יתגורר באופן קבוע מעתה ואילך. גם עתידו של אחיו טיפופיי וויבילוב לא ברור בשלב זה.
Laureen and Stephen Harper, centre left, and Daniel Atar, KKL-JNF world chair, centre, were among those who cut the ribbon at the Nov. 6 official opening of the Stephen J. Harper Hula Valley Bird Sanctuary Visitor and Education Centre. (photo by Michael Huri)
Former Canadian prime minister Stephen Harper was in Israel earlier this month for a four-day visit with a delegation from the Jewish National Fund of Canada, where he took part in the dedication of the new visitors centre at JNF Lake Hula Park in northern Israel, which is named in his honour.
Budgeted at $25 million Cdn, one-fifth of which was raised by the JNF of Canada, the Stephen J. Harper Hula Valley Bird Sanctuary Visitor and Education Centre south of Qiryat Shmona is seen as “the flagship project of Keren-Kayemet L’Yisrael (KKL),” the JNF’s Israel-based sister organization. Harper contributed to the cost of the project, and the auditorium is named for his wife, Laureen, in recognition of her service to Canada, friendship to Israel and dedication to the preservation of nature and wildlife.
Stephen Harper was honoured at the JNF of Canada’s 2013 Negev Dinner in Toronto. At the time, then-JNF chief executive officer Josh Cooper said: “Given his well-documented love of animals, we felt this would be an appropriate project to present to him.”
Now completed, six years after fundraising began, the facility promises to transform the experience of ornithologists and bird watchers who come to the Hula Valley. There, they can watch the twice-a-year seasonal migration of 500 million birds from more than 500 species, from Europe and Central Asia to Africa, and back.
The Hula Valley, located in the shadow of Mount Hermon, is considered the crown jewel of Israeli conservation efforts. Known in the Bible as Merom, up until the 1950s, it was full of swampland that was notorious for breeding malaria-carrying anopheles mosquitoes. In the 1950s, the wetlands were drained, with the hope that fertile farmland would result; instead, environmental devastation and the extinction of some indigenous species followed. Farming in the area was never successful and JNF ultimately decided to reflood part of the former lake.
Known in Hebrew as Agamon Hula (Little Lake Hula), the flat valley is filled with an array of birds, including cranes, pelicans and eagles. Visitors can observe the birds and also cycle around the site.
***
At the gala dinner Nov. 5 in honour of Harper, which took place at the Waldorf Astoria Hotel in Jerusalem, Israeli Prime Minister Binyamin Netanyahu spoke about the danger Iran’s nuclear ambitions poses for Israel, the Middle East and the West.
“Iran expands its aggression everywhere. It seeks to envelop Israel. It seeks to threaten Israel. It seeks to destroy Israel. We fight back,” Netanyahu said. “I also want to say, given Iran’s efforts to expand its nuclear weapons program, expand its enrichment of uranium for making atomic bombs, I repeat here once again – we will never let Iran develop nuclear weapons. This is not only for our security and our future; it’s for the future of the Middle East and the world.”
Netanyahu was particularly concerned about Tehran’s plans to start injecting UF6 (uranium hexafluoride) gas into the centrifuges to enrich uranium to five percent at the heavily fortified underground Fordow Fuel Enrichment Plant, located inside a mountain 32 kilometres northeast of the Shi’ite holy city of Qom.
Earlier in the day, Iran’s nuclear chief Ali Akbar Salehi promised that his country would violate the element of the 2015 nuclear deal known as the Joint Comprehensive Plan of Action, which Tehran had worked out with the P5+1 (China, France, Germany, Russia, the United Kingdom and the United States). The United States left the deal last year and has imposed sanctions on Iran in an attempt to force it to renegotiate the document. Tehran, in turn, has begun violating the deal in an attempt to pressure the United States to recall the sanctions.
Under the 2015 agreement between Iran and world powers, Iran agreed to turn Fordow into a “nuclear, physics and technology centre,” where 1,044 centrifuges would be used for purposes other than enrichment, such as producing stable isotopes, which have a variety of civil uses. The deal bans nuclear material from Fordow and, by injecting UF6 into centrifuges, the facility will become an active nuclear site rather than a research plant as permitted under the pact.
***
Since leaving Parliament after the Conservative party was defeated in the 2015 federal election by the Liberals, Harper has become president of the Awz venture capital fund advisory committee. The fund, founded by managing partner Yaron Ashkenazi, specializes in investments in Israeli security and intelligence startups, and manages $100 million in assets. The fund has invested in 12 companies to date, according to the Israeli financial website Globes.
Harper, an enthusiastic supporter of Israel, has visited many times. On Jan. 20, 2014, he addressed the Knesset plenum, saying: “It is, thus, a Canadian tradition to stand for what is principled and just, regardless of whether it is convenient or popular. But, I would argue, support today for the Jewish state of Israel is more than a moral imperative, it is also of strategic importance, also a matter of our own, long-term interests…. For too many nations, it is still easier to scapegoat Israel than to emulate your success.”
About the education centre, he said in a statement, “This park is one of the greatest restoration stories, just like this country is to the Jewish people. It is a magnificent honour to have this centre named after my name, and I am grateful for this beautiful occasion.”
Gil Zoharis a writer and tour guide in Jerusalem, Israel.
ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, והמתוקשרת של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, 2017. (צילום: @WhiteHouse)
ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, הביע צער על החלטתו המתוקשרת של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, לבטל את הסכם הגרעין עם איראן שהושג ב-2015.
טרודו הודיע כי קנדה תמשיך לתמוך בהסכם הקיים, בו תומכות גם מדינות אירופה, גרמניה, בריטניה, צרפת, סין ורוסיה. טרודו אמר עוד שההסכם עם איראן אינו מושלם, אך הוא מונע ממדינה זו לפתח נשק אטומי. לדבריו קנדה תמשיך לתמוך בהסכם כמו גם מדינות נאט”ו האחרות. טרודו הוסיף עוד: “אנו מכבדים החלטות של מדינות אחרות לגבי מדיניות החוץ שלהן. אבל לגבי המטרות של קנדה, אנו נקבל החלטות לגבי מדיניות חוץ שלנו כאן באוטווה, ולא בוושינגטון או בכל מקום אחר”.
טרודו ציין עוד כי הוא בטוח שנושא ההסכם עם איראן יעמוד בראש הדיונים של מדינות הג’י-7 שיתכנסו לפגישה השנתית שלהן, בחודש הבא בקנדה.
אפסילור זכתה במכרז הצבא הקנדי שהיקפו כארבעה מיליון דולר
חברת אפסילור מישראל זכתה במכרז של משרד הביטחון הקנדי, עבור אספקת פתרונות לטעינת סוללות וניהול אנרגיה. זאת עבור פרויקט “החייל הדיגיטלי” של צבאה קנדה. אפסילור תפתח ותספק מטען חדשני, שיוכל לטעון במקביל שתיים עשרה סוללות עתירות אנרגיה של מערכת “החייל הדיגיטלי”.
בשלב ראשון תספק אפסילור ארבע מאות מטענים רב ערוציים, שירותים וחלקי חילוף, בהיקף של כשלושה מיליון דולר ארה”ב (כארבעה מיליון דולר קנדי). בחוזה יש גם אופציה להכפלת מספר מטענים במהלך ארבע השנים הקרובות.
ועדת המכרזים של הצבא הקנדי בחרה באפסילור שהצעתה זכתה לניקוד טכני גבוה ומחיר תחרותי. וכן לאור הניסיון המוכח של אפסילור בפיתוח
מטענים צבאיים מתקדמים עבור צה”ל וצבאות נוספים במדינות המערב.
צבא קנדה נחשב לאחד הצבאות הפעילים ביותר מקרב קבוצת המדינות החברות בברית נאט”ו. במשך שנים רבות הצבא הקנדי נטל חלק משמעותי בפעילות, כמעט בכל אזורי העימות אשר בהם פעלה הברית הצפון אטלנטית. אזורי העימות כללו בין היתר את: יוגוסלביה, עיראק ואפגניסטן. במקביל הצבא הקנדי השתתף גם במשימות שונות של כוחות שמירת השלום של האו”ם.
במסגרת ההסכם בין אפסילור לצבא הקנדי יצויידו אלפי חיילים לוחמים קנדיים, במערכות לבישה של “החייל דיגיטלי”, כולל אמצעים מתוחכמים של אמצעי שליטה ובקרה, מערכת לניהול קרב, אמצעי תצפיות, הרכשת מטרות, תקשורת וכו’.
מאחר ורכיבי האנרגיה במערכת נדרשים לתמוך בכל הציוד האלקטרוני הלביש במשימות ממושכות של החיילים, זוהה נושא טעינת הסוללות כקריטי. לכן צבא קנדה פרסם את המכרז המיוחד לפיתוח ולייצור מטען ייעודי, שיעמוד במפרט גבוה במיוחד של דרישות טכניות ומבצעיות. כך למשל המטען נדרש לטעון מספר רב של סוללות במהירות, לפעול בשטח וכן תוך כדי נסיעה ברכב. וגם להתחבר להזנה ממקורות אנרגיה מגוונים, כדוגמת רשתות חשמל בכל רחבי העולם, כלי רכב שונים, ואפילו סוללות חד פעמיות. המטען החדש יהיה אטום לחלוטין למים ואבק, ויפעל באזורי אקלים שונים בעולם. המטען החדש,
שפיתחה אפסילור תומך בסוללות לבישות, שנמצאות בשימוש בצבאי הקנדי, וכן גם בצבאות נוספים של מדינות החברות בנאט”ו.
מנכ”ל אפסילור, אלכס סטפנסקי, אומר בתגובה לזכייה במכרז: “אנו גאים שהחברה שלנו נבחרה על ידי צבא קנדי, להיות חלק מהתוכניות היוקרתית של “החייל הדיגיטלי””. הוא הוסיף: “הזכייה במרכז של צבא קנדה ממחישה את התחרותיות ואת איכות פיתוח והמוצרים שלנו. אנו רואים בפרוייקט זה מקדם חשוב, שיסייע לנו להתמודד על מכרזים נוספים בקנדה, וכן בצבאות אחרים בנאט”ו ורחבי העולם”.
Purim is a time when we play with identities, dress in disguises and revel in deceptions. There is an aspect of great fun to this holiday, and there are lessons that are deeply serious.
One of the timeless aspects of the Jewish calendar is that, while the dates and texts may remain the same – Purim again will start the night of 13 Adar and the Megillah will not have changed – we, the readers, are different than we were last year and the circumstances of the world we live in have changed since our last reading.
As with many Jewish holidays, Purim includes a lesson about the importance of continuity and survival against existential enemies. This is, sadly, an enduring reality.
Just this week, at the annual conference on international security policy, in Munich, Germany, Israel’s Prime Minister Binyamin Netanyahu reiterated the danger posed by Iran’s nuclear program and warned that regime not to underestimate Israel’s resolve in confronting it.
There are other threats, as well, in the form of growing antisemitism among far-right parties in Europe and in the British Labour Party, online and in the number of antisemitic incidents reported in North America and elsewhere.
We are still trying to uncover whether antisemitism played a role in the mass murder of 17 students and teachers at a Parkland, Fla., school last week. The tragedy led a white supremacist group to claim the perpetrator was one of theirs, but, despite being widely reported, this claim has been debunked.
Five of the 17 victims were Jewish – the high school is in an area with a significant Jewish population – and the murderer’s online rantings were teeming with hatred of African-Americans and Jews. In one online chat, he claimed that his birth mother was Jewish and that he was glad he never met her. Per usual, we are engaged in debating what motivated the perpetrator – easy access to guns, mental illness, pure evil or various combinations of these. As usual, we will engage in a nearly identical cycle of shock, grief, argument and ultimate apathy the next time this occurs, and the next time.
Threats of another kind are also top news right now, with charges recently laid against a number of Russian individuals and groups who are alleged to have interfered with the 2016 U.S. presidential election. The deception appears to have involved creating and stealing social media identities, as well as starting fake political pages intended to divide Americans. A rally against Islam, in Houston, Tex., in May 2016, was met with a counter-rally against Islamophobia. Both rallies, it now appears, were incited by Russian troublemakers.
More seriously still, the allegation is that deceptive and outright false statements were made in online posts and advertisements, which had the apparent impact of suppressing support for Hillary Clinton in key swing states, thus electing Donald Trump president. As each new allegation and example of proof has arisen, Trump has misrepresented reality, deflecting charges that his campaign (including members of his family) was engaged in collusion with the Russians, and claiming vindication at every turn.
A better president would pledge to get to the bottom of whatever is (or isn’t) real in the matter. Instead, this president plays partisan games and, unlike King Ahasuerus, does not take wise counsel willingly.
So, identity, disguises and deception are not only central to our Purimspiels, but woven through our news cycles and sensibilities every day, demonstrating again the eternal relevance of our narratives. Each year, on this holiday as on other days, we recognize and gird ourselves against the threats to our identity and existence. But we also celebrate our survival and rejoice in our not insignificant good fortune.
Prime Minister Binyamin Netanyahu at the Munich Security Conference. (photo by Amos Ben Gershom IGPO via Ashernet)
Speaking at the Munich Security Conference, which took place Feb. 16-18, Israeli Prime Minister Binyamin Netanyahu holds a piece of an Iranian drone shot down over Israel last week. Netanyahu warned that Israel could strike the Islamic Republic. Looking directly at Iranian Foreign Minister Mohammad Javad Zarif, Netanyhau asked, “Mr. Zarif, do you recognize this? You should, it’s yours. You can also take back with you a message to the tyrants of Tehran – do not test Israel’s resolve!” The drone, which entered northern Israel from Syria near the Jordanian border, was shot down by an Israeli attack helicopter. In response to the drone incursion, the Israeli Air Force attacked the mobile command centre from which it was operated. During the operations, one of the Israeli jets was hit by a Syrian anti-aircraft missile and crashed; its pilot and navigator were able to parachute out of the plane and land safely in Israel.
Left to right: Ilan Pilo, Jewish National Fund, Pacific Region; Col. Adam Susman, Israel Defence Forces defence attaché to Canada; and Rabbi Shmulik Yeshayahu of the Ohel Yaakov Community Kollel. (photo from Community Kollel)
While acknowledging that the situation in the Middle East is constantly changing, Col. Adam Susman told those gathered at the Ohel Yaakov Community Kollel on July 18 that the biggest threat to Israel is Iran, “as it has been for years.”
Susman, who is the Ottawa-based Israel Defence Forces (IDF) defence attaché to Canada, was in Vancouver at the invitation of the Jewish National Fund of Canada, Pacific Region.
Born in the United Kingdom, Susman moved to Moshav Sde Nitzan in southern Israel at the age of 3, according to JNF’s website. He joined the IDF’s Givati Brigade in 1987 and became a battalion commander after serving as head of the anti-ballistic and training branches. In 2005, he was appointed commander of Hanegev infantry brigade and chief of staff of the Sinai division, protecting Israel’s southern border. In 2009, he became commander of the Dan district in Home Front Command, working to ensure the safety of civilians in the metro Tel Aviv area. Prior to his appointment as the defence attaché to Canada in 2014, Susman was head of the International Military Cooperation Department of the IDF General Staff.
Rabbi Shmulik Yeshayahu of the Community Kollel was the emcee of the Vancouver event. “It is fitting to have this meeting during the weekly Torah portion of Matot-Masei,” he said in his opening comments. “In this parashah, a portion of the Jewish people stays behind on the way to the Holy Land, preferring to farm on the other side of the Jordan River rather than go in and fight for the land. They stayed there while the rest of the tribes fought and, later, they joined them. In Judaism, we have great respect for those who risk their lives to protect other people, and especially our homeland.”
Before introducing Susman to those gathered, Ilan Pilo, executive director and Jerusalem emissary of JNF Canada, Pacific Region, presented a brief video about JNF’s activities throughout Israeli history. He then invited the president of Royal Canadian Legion’s Shalom Branch, Ralph Jackson, to speak. Jackson, who introduced himself as “the only Jew in the Scots Guards during World War Two,” presented a donation of $5,000 to Susman for Beit Halochem, a nonprofit that cares for disabled Israeli veterans.
Leonard Shapiro, Shalom Branch vice-president, noted how the branch was formed during a time of great prejudice, when Jews needed their own veterans organization. “It has been a long time now since we’ve gone to war, however, thank God. We don’t get many new members. If anyone here would like to join and support our organization and activities, you don’t have to have been in the army, you just need to be over 18 and not have committed any horrible crimes. Little ones, OK,” he joked.
Susman shared a bit about himself and his experience in the Givati Brigade, which was the most highly decorated brigade in the 2014 conflict, a fact no doubt known to the many IDF veterans in the audience.
Susman is one of 16 Israeli attachés around the world – a small number that, he said, was due to Israel never having been part of a military coalition with another country. He outlined the ties between the Israeli and Canadian militaries, the chief threats to Israel today and the IDF’s response.
“There is cooperation between the IDF and the Canadian military strategically and practically,” he said. “The relations between the IDF and the Canadian military are good.”
Asked if the change of Canada’s federal government to the Liberals from the Conservatives had had any effect on that relationship, Susman said it had not.
Turning to the situation in Israel’s own region, he emphasized the lack of stability.
“The Middle East is an interesting neighbourhood, always changing – what I tell you today may not be true tomorrow,” he said.
“The biggest threat is Iran, as it has been for years,” he continued. “[Mahmoud] Ahmadinejad took every opportunity to say that Israel should disappear from the map of the world. The main threat they’ve posed has been building Hezbollah – without Iran, it would be a small organization. In recent years, Hezbollah has been fighting in Syria and they’ve lost a lot of people, but they’ve also gained a lot of operational experience. They have also steadily increased in rocket capabilities and can now reach Eilat.”
Susman said that Syria had previously been a big threat to Israel, but that’s no longer the case, due to its civil war and ISIS, as well as the reduction of the country’s chemical weapons by Western countries.
Hamas in Gaza is the next biggest threat, he said, noting that it is also supported by Iran. “They only exist to fight,” he said. “They are not building up Gazans as they claim. A good example is the tunnel found during 2014 Protective Edge, kilometres of resources that could [have been used] for clinics and schools. Gaza is a piece of cheese, there is 80 metres between the top and the water table, dotted with tunnels. That’s a major challenge.
“The Sinai is also a security problem,” he added. “Nobody controls it, and so everybody is in there. There was no Egyptian military following the peace agreement, so that’s the result. The MFO (Multinational Force and Observers) was created to survey the Sinai and, by the way, there are many Canadians in it.
“Some people say the IDF is a military that has a country,” quipped Susman. “We are strong, and we are good at finding solutions.”
Susman cited Iron Dome as an example. The IDF initially divided Israel into 157 zones with two missile interceptors for each missile. That was successful, he said, but each missile cost $70,000 so that intercepting one fired missile cost $140,000. Therefore, the IDF sought improvements. Israel was divided into 254 zones, he said, and each one had only one missile interceptor per fired missile. This system has a 90% success rate stopping missiles, which is still not good enough in Susman’s view. “We will improve yet further,” he said.
During the question-and-answer period, an audience member commented, “You said Iran is the biggest threat against Israel but you didn’t say what Israel is doing against Iran.”
“That’s right,” replied Susman without further explanation, eliciting laughter from the crowd.
The evening ended with the singing of “Am Yisrael Chai,” led by Yeshayahu.
Matthew Gindin is a freelance journalist, writer and lecturer. He writes regularly for the Forward and All That Is Interesting, and has been published in Religion Dispatches, Situate Magazine, Tikkun and elsewhere. He can be found on Medium and Twitter.
The Peace Factory founders Joana Osman and Ronny Edry spoke at the University of British Columbia on Feb. 6. (photo by Zach Sagorin)
“Israel loves Iran,” “Palestine loves Israel,” “Israel loves Palestine,” “Iran loves Israel & Palestine.” The Peace Factory uses social media to connect people in the Middle East, to build relationships and see one another as human beings with visions of peace.
“People may not like the idea of inclusion, the idea of welcoming everyone, but that’s why we are here – to invite those people to learn about the various cultures and faiths that are around us,” said Shem Arce when introducing the Active Community Dialogue (ACD) event Make a Friend, Make Peace. “With some dialogue and understanding we can create a community for everyone – no matter their religion, culture or ethnic background.”
Arce, a University of British Columbia film studies student from Mexico, recently began ACD with the goal of combating discrimination through meaningful, respectful dialogue and interactions.
ACD’s Make a Friend, Make Peace event on Feb. 6 featured a presentation from the founders of the Peace Factory: Ronny Edry, an Israeli graphic designer living in Tel Aviv, and Joana Osman, a Palestinian living in Munich. The pair also spoke at King David High School.
Israeli graphic designer Ronny Edry sent this poster out in 2012, when Israel was considering a preemptive strike against Iran.
The UBC event drew dozens of people, and Edry showed the crowd a poster he uploaded to Facebook in 2012, when Israeli Prime Minister Binyamin Netanyahu “was calling for preemptive strike on Iran,” when “it was quite stressing.”
The graphic designer decided to send something else to Iran. He designed a brightly coloured poster with a photo of him holding his daughter and bold text declaring, “Iranians / we will never bomb your country / We ♥ You.” Edry told the audience that the “five first comments were ‘delete it’” but, after leaving the poster online, he was surprised to find that “Iranians were commenting on the picture” and a line of communication was created.
“If something works, do it again,” said Edry. Soon, he added, “a lot of Iranians and Israelis started having a conversation.”
Interestingly, the security guard of the ACD event, an Iranian-Canadian man, had participated in the Peace Factory movement.
“When you don’t know someone and you close your eyes and think of the enemy, you end up thinking of some kind of monster,” said Edry. In Israel, “most of the time on the TV, they won’t show you the nice people of Iran.”
But, after starting the “Israel loves Iran” campaign, Edry received pictures from Iranians wanting to join. The movement has enabled many Iranians and Israelis to connect and build friendships online. And it continues to grow, with more than 121,000 likes and more than one million unique visitors each week to the “Israel loves Iran” Facebook page and more than two million views of Edry’s Ted Talk. The movement is continuing, with “both sides sharing stories and pictures of themselves,” said Edry.
With the success of “Israel loves Iran,” Edry said people were “coming up to me and saying, ‘Why don’t you do the same campaign with the Palestinians?’”
Soon after, Osman founded the group “Palestine loves Israel” to create a platform for Palestinians and Israelis to get to know one another through social media.
Together, Edry and Osman created the Peace Factory to “try to rehumanize the [other side] and give them a face and a story.”
Osman said building these connections “changes everything because, once you make a friend on the other side, everything changes for you.”
Osman said she asked herself, “As one person what can you do?” Her answer was, “You can be part of the change and you start communicating … if you can change one person’s mind, that may be enough.”
She added, “The enemy is nothing like you have in your mind … and, when you get to see his face and you see nice people,” you realize “they are not that bad.”
The Peace Factory’s vision is of a free and democratic Middle East, and they intend to build bridges and friendships to connect people with the same vision.
“It is not that we deny there is a conflict,” Osman said. “We have to pay attention to it, but I strongly believe that the solution can’t come from politics, it comes from people, real people connecting to each other…. Once you understand the other side is a real people with real pain … you come to the conclusion we are one people, one human race, with one goal to live in peace.”
Republican presidential hopeful Donald Trump upset AIPAC organizers when he criticized President Barack Obama. (photo by David Zam)
There were clear signs of discord in Washington, D.C., as representatives of AIPAC publicly rebuked presidential hopeful Donald Trump after he harshly criticized the sitting president.
At the pro-Israel organization’s policy conference last month, in front of some 18,000 attendees, visibly upset AIPAC president Lillian Pinkus admonished Trump on stage for his remarks a day earlier.
“Whatever policy disagreements we may have, we must not condemn the sitting president on stage,” she said. “There are people in our AIPAC family who were deeply hurt last night and, for that, we are deeply sorry.”
Chairman of the board Robert A. Cohen said that booing and clapping speakers when they attack another person was unacceptable at the event, and that “AIPAC doesn’t pick sides.”
Trump, who was cheered wildly for noting that it was President Barack Obama’s last year in office, said that “Obama rewards our enemies” and “Hillary was a total disaster as secretary of state…. Obama and Hillary have been very bad to Israel. Obama may be the worst thing to happen to Israel.”
Every major party candidate for president spoke at the dais, except the senator from Vermont, Democrat Bernie Sanders, who is Jewish. All candidates who spoke placed heavy emphasis on Iran.
GOP frontrunner Trump didn’t mince words. He called the Iran deal brokered by the P5+1 – the United States, China, Russia, France and the United Kingdom plus Germany – “awful” and “bad for Israel, the Middle East and the world.”
The $150 billion channeled to Iran in the agreement, by his reckoning, was “unbelievable” with “nothing in return,” and that the Islamic Republic will have a nuclear bomb within several years.
As president, Trump said he would “stand up to Iran’s aggression” because “I know how to deal with aggression and that’s why I’ll win.”
The Middle East’s terror activity has Iran’s fingerprints all over it, he continued, including Hezbollah in Lebanon, Hamas in Gaza, reward money for Palestinian terrorists, and influence in at least two dozen other countries.
“I will dismantle Iran’s global terror network,” Trump said. “We will enforce this deal like you’ve never seen a contract enforced before.”
The New York billionaire mogul and reality TV host took aim at two other threats to Israel, the United Nations and Palestinian terror activity.
“The UN is incompetent and no friend of Israel,” he said. “A [peace] agreement imposed by the UN would be a total disaster. And the U.S. must use our veto, which I will use 100%.”
The Jewish state, he said, has always been willing to strike a deal with its neighbors, noting that prime minister Ehud Barak in 2000 offered nearly the entire West Bank as a Palestinian state, but the offer was dismissed by then-PLO leader Yasser Arafat. Other times, he said, “Palestinian leadership has rejected very good offers.”
Trump noted that, under his purview, the U.S. embassy would move “to the eternal capital of the Jewish state, Jerusalem.”
Texas Senator Ted Cruz, trailing a distant second to Trump in GOP delegates, began his speech, “America will stand with Israel and defeat Islamic terror.”
He spoke about his three trips to Israel as senator, including a visit to Israeli hospitals that treated Syrian refugees. He noted that he had proposed legislation to ban the Iranian ambassador to the UN from entering the United States since he was involved in the 1979 Iranian hostage crisis. It passed in both the Senate and House.
Taking a jab at the Obama administration, he said it was “unjust” for them to impose a travel ban on Israel in the summer of 2014. He further called out Democrats for boycotting Israeli Prime Minister Binyamin Netanyahu’s speech last year at AIPAC.
At AIPAC, Democrat frontrunner Hillary Clinton advised a three-pronged approach to global security, focusing on Iran, extremism and the attempts to delegitimize Israel. (photo by David Zam)
Hillary Clinton, the Democratic presidential frontrunner, was taken to task for saying that Hamas fires rockets from civilian areas because Gaza is tight for space. “Rather,” said Cruz, “it’s because Hamas are beasts who use human shields.”
As for the “fundamentally immoral” Iran deal, Cruz said he will “rip it to shreds on the first day,” since the Islamic Republic won’t follow it anyway.
“Hear my words Ayatollah Khomeini: If I am president and Iran launches a missile test, we will shoot that missile down,” said Cruz. “And, in January 2017, we will have a commander-in-chief who says under no circumstances will Iran be allowed to acquire nuclear weapons: either you will shut down your nuclear program or we will shut it down for you.”
Cruz compared the Iran deal to the failed 1938 agreement between British prime minister Neville Chamberlain and Adolf Hitler, which led to the Third Reich’s takeover of Czechoslovakia and allowed its continued military build-up.
If elected president, Cruz said he would move the U.S. embassy from Tel Aviv to Jerusalem, yank federal funds from schools that boycott Israel and veto any UN unilateral declaration of a Palestinian state.
Governor of Ohio John Kasich, running third in the GOP delegate count, noted his 35-year support for Israel and his role in helping erect a Holocaust monument in his state.
He called for the suspension of the Iranian nuclear deal, particularly after recent test missiles in contravention of international treaties. As president, he would “defeat ISIS and stop arms flows to Hezbollah.”
He also spoke out against the boycott, divestment and sanction movement, and antisemitism on campus. On Israel, he noted the “culture of death that the Palestinian leadership has promoted for decades,” and that “Palestinians cannot continue to promote hatred.” In sum, he called Jerusalem the eternal capital of Israel.
When she took to the stage, Clinton noted that the “the ideological gap between the parties has increased, but there’s still common agreement on Israel.”
She took a three-pronged approach to global security: Iran’s aggression, the growing tide of extremism, and efforts to delegitimize Israel. “The deal with Iran is making the world safer, including Israel,” she said. “The supreme leader still calls all the shots in Iran, but we should support voices who want to bring change in Iran.”
Regarding other parts of the region, she said that “ISIS must not be contained; it must be defeated.”
On the issue of Israel, she noted that Palestinian leadership has to stop inciting violence. “Children should not be taught to hate in schools,” she said, adding that she would oppose any attempts to “push a [unilateral two-state] solution,” including in the UN. “Palestinians should be able to govern themselves in their state,” she said, while adding that Israeli “settlements are not helpful to peace.”
She condemned BDS and said, “we have to fight against it” because “antisemitism has no place in American society.”
Meanwhile, U.S. Vice-President Joe Biden took a risk mentioning to the 18,000 attendees at the policy conference that Israeli “settlements are a barrier in the way of a two-state solution.” That risk was welcomed by a chorus of boos – despite attendees being cautioned by AIPAC leadership to not do so.
Biden insisted that, notwithstanding political differences, the United States is “united in our unwavering commitment to the Jewish state of Israel.”
However, “violent acts of retribution must stop,” he continued, “terror is terror is terror … and it must be stopped.”
The White House “stands with Israel against delegitimization” and believes that “Israel is stronger today because of the Obama-Biden administration,” he said.
Biden touted last year’s Iran deal as a “success,” explaining that many “Iranian facilities are dismantled and destroyed” and that “Iran is further away from the possibility of being nuclear. If Iran violates [the deal] there will be consequences.”
Speaking by video link from Israel, Netanyahu both criticized, and suggested salvaging, the U.S.-brokered Iranian nuclear deal.
“Those who worked for the deal and against the deal can work together to ensure that the deal is followed,” he insisted, noting that, in March, Iran tested a missile that posed a threat to Israel.
“The writing isn’t just on the wall; it’s on the missile,” said Netanyahu.
He said that Israel is singled out for condemnation at the UN and said he hopes the United States will continue its moral voting record at the Security Council.
With regard to Israel’s neighbors, he said Palestinian children are taught to hate, and showed a video of television broadcasts that illustrate his point.
“We cannot compromise with terror and must defeat it,” he said. “We need a two-state solution with a demilitarized Palestinian state.… We are ready for negotiations anywhere and anytime without preconditions.” But, he said, Mahmoud Abbas, the leader of the Palestinian Authority, “isn’t ready or willing to come” to the negotiating table.
David Zamhas covered political, cultural and historical events for Landmark Report, including the 50th anniversary of the Selma to Montgomery voting rights march as White House-approved press, two AIPAC policy conferences and several other political conventions. He has degrees in history and law.
