מלחמת הזדון של הממשלה נגד המדינה והחברה הישראלית נמשכת ללא הפוגה. התוצאות ניכרות בכל אתר. יו”ר ועדת החוקה ממשיך את מלחמתו נגד המערכת המשפטית. מצרים מאשימה את ישראל בהפרת הסכם השלום ומצמצת את שיתוף הפעולה הדיפלומטי. הולנד ונורווגיה מאיימות בהפסקת שיתוף הפעולה הצבאי והמדיני. ישראל מפליאה להכות בתימן, אבל מספיק טיל תימני אחד כדי לצמצם את מספר הטיסות לישראל מהלך שמבודד את ישראל
הצהרות מדיניות של שרים, בורים ביחב”ל מחבלות במעמדה הבינלאומי של ישראל. דירוג האשראי מצביע על סיכונים כלכליים. מתרחב הנתק בין ביבי נתניהו לדונלד טראמפ. עוד ועוד כתבות של אנשי ימין מוכיחות את הצורך המידי בהחלפת הממשלה שפשטה את הרגל גם מבחינה מדינית וגם מבחינה מוסרית
הסוציאל דמוקרטיה הישראלית מתה והחליפה אותה מין יהדות יהירה, שחצנית מבית שמאי. בעוד ההלכות כמעט כולן הן על-פי בית הילל
ומה נאמר על טראמפ: הוא שונא לוזרים. ברגע שהוא סימן את נתניהו כלוזר, כינה אותו מחסום דרכים להגיע להסדרים ואמר כי מתקפה עצימה חדשה בעזה כפי שנתניהו מתכנן היא מאמץ מבוזבז, הוא לקח אליו את המושכות והטיל את נתניהו לצד הדרך. בממשל האמריקאי גוברת תחושת המיאוס מנתניהו אחרי שטראמפ קרע את המסכה מעל פניו: הוא יודע שהוא נלחם למען הישרדותו הפוליטית בלבד, שהרי טראמפ מבין בזה דבר או שניים, כי גם הוא נרקיסיסט הפועל בעיקר למען עצמו. וברגע שטראמפ הפנים שנתניהו מהתל בו, שאין לו כוונה לסיים את המלחמה בעזה, שאין לו תכנית ליום שאחרי
טראמפ הגיע להסכמות עם החות’ים שלא כללו את ישראל, הודיע על משא ומתן ישיר עם איראן בלי לתת לנתניהו הצצה לפרטיו, ועכשיו כשהוא בסעודיה, חומד את ארמונותיה וכספה, הוא הולך להגיע כנראה להסכמים שלא כוללים נורמליזציה עם ישראל כתנאי לשיתוף פעולה עם ארצות־הברית. נותרנו מאחור, כי ראש הממשלה נתניהו הדיר עצמו – לא כי הוא חשב שהמהלכים שמקדם טראמפ הם רעים, אלא כי הם לא מתחברים לנוכלות האופפת אותו ולא מתאימים למתווה שהגה במוחו כדי להישאר בשלטון ויהי מה
טראמפ נענה לתביעותיו של נתניהו לפני כעשר שנים לצאת מהסכם הגרעין, שאמנם לא היה מושלם אבל היה טוב. היו אלו הימים שבהם נתניהו התייחס לטראמפ בהתנשאות כאל אידיוט שימושי, וניצל את חוסר הבנתו במהלכים מדיניים־ביטחוניים כדי לסובב אותו על האצבע הקטנה. הגלגל התהפך: עכשיו, טראמפ הוא זה שזוקר את אצבעו ונותן לנתניהו להסתחרר עליה. הוא עושה מה שהוא רוצה ומה שנכון בעיניו: מדבר ישירות עם חמאס כדי לשחרר חטופים. גם הוא מבין ששלום עושים עם האויב, גם כשהוא מר ואכזר. מנעד הרגשות של טראמפ מצומצם, אבל נושא החטופים נגע לליבו, והוא נרתם להביא לשחרורם מהמנהרות בעזה
טראמפ דוהר עתה למזרח התיכון כשהוא נחוש לשנות אותו מהיסוד: משימתו היא להביא לסיום המלחמה בעזה, לשחרור החטופים ולשיקום הרצועה. הוא מגייס את סעודיה ושאר מדינות המפרץ כדי להוביל מהלך גדול: גם הסכם עם איראן שנתניהו לא שותף בסודותיו, גם שיתוף מדינות ערב בתכניות היום אחרי בעזה
בימין הישראלי שמחו וצהלו על בחירתו של טראמפ וסילוקו של ביידן. הם טעו לחשוב שהוא יהיה המריונטה שלהם. טראמפ הראה להם שהוא לא סופר אותם: הוא חדור מטרה להביא למהפך של שלום באזור, שישרת אותו היטב – הוא גם יקבל מקטאר ארמון מעופף, וגם סעודיה תזרים מילארדים לארצות־הברית