אחד הפרויקטים המשותפים ינוהל על ידי פרופ’ ארי מטמון, מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ופרופ’ מיכאל חזן מהמחלקה אנתרופולוגיה באוניברסיטת טורונטו. המחקר יתבצע בחלקו בדרום אפריקה במטרה להבין כיצד שינויי אקלים השפיעו על התפתחותם של בני האדם הראשונים במדבר הקלהארי.
(en.earth.huji.ac.il/people/ari-matmon)
כיצד תנאים סביבתיים ושינוי אקלים השפיעו על ההתפתחות האנושית המוקדמת, והאם ניתן לרתום הנדסת חלבונים כדי לחסל את נגיף הקורונה? שאלות אלה ועוד רבות אחרות נבדקו לאחרונה על ידי חוקרים וחוקרות מאוניברסיטת טורונטו והאוניברסיטה העברית בירושלים. זאת, כחלק משותפות אסטרטגית חדשה שנועדה לאפשר לחברי סגל וסטודנטים משני המוסדות לשלב מאמצים ומשאבים לצורך ביצוע מחקרים בינלאומיים פורצי דרך וייחודיים בתחומם, ולהגדיל את החשיפה של אותם מחקרים וטכנולוגיות שיפותחו לשווקים חדשים.
אוניברסיטת טורונטו נחשבת לאחת האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם. כיום היא ממוקמת במקום העשרים וחמישה באחד המדדים הבודקים את האוניברסיטאות המובילות בעולם, במקום העשרים וארבעה בעולם במדד אחר של האוניברסיטאות המובילות בעולם, ובמקום השמונה עשר במדד שלישי של האוניברסיטאות המובילות בעולם. בקנדה כמובן האוניברסיטה נחשבת למוסד האקדמי הטוב ביותר ביותר. במסגרת שיתוף הפעולה החדש בין שני המוסדות: מדי שנה אוניברסיטת טורונטו והאוניברסיטה העברית בירושלים יבחרו פרויקטים מחקריים שיקבלו כל אחד מימון של כמאה וחמישים אלף דולר לשנה. זאת לתקופה של עד ארבע שנים. שיתוף הפעולה החל לאחרונה וכבר נרשמו פרויקטים רבים ופוריים בין הצדדים, שצפויים לקבל חיזוק בעקבות החתימה על ההסכם החדש.
פרופ’ אורון שגריר, סגן נשיא לבינלאומיות באוניברסיטה העברית, אמר כי השותפות מאחדת בין שתי האוניברסיטאות המובילות בישראל ובקנדה, וכי הקריאה להצעות מחקר הביאה עד כה למספר פניות מרתקות. בתקופה מאתגרת זו עבור האוניברסיטאות, שותפויות בינלאומיות מעין אלה ומהוות מסגרת חשובה לקידום ותמיכה בפרויקטים מחקריים שונים, הוא הוסיף.
אחד הפרויקטים המשותפים ינוהל על ידי פרופ’ ארי מטמון, מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ופרופ’ מיכאל חזן מהמחלקה אנתרופולוגיה באוניברסיטת טורונטו. המחקר יתבצע בחלקו בדרום אפריקה במטרה להבין כיצד שינויי אקלים השפיעו על התפתחותם של בני האדם הראשונים במדבר הקלהארי. פרויקט משותף נוסף ינוהל על ידי פרופ’ סאצ’דב סידהו מאוניברסיטת טורונטו ופרופ’ יוליה שיפמן מהמכון למדעי החיים (ע”ש אלכסנדר סילברמן) בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה העברית. השניים יחקרו ביחד כיצד ניתן לרתום את תחום הנדסת החלבונים לפיתוח טיפולים למחלות כולל נגד נגיף הקורונה. בפרוייקט החדש שלהם: השניים יפתחו מערכי חלבונים לכל הגנים הקיימים בנגיף הקורונה. בסופו של דבר הם אמורים לסלול את הדרך לפיתוח טיפולים אפשריים כנגד המגפה הקשה הזאת.
פשעי שינאה בבית כנסת במונטריאול: פורעים השחיתו ספרי תורה
אלמונים גרמו נזק כבד לבית הכנסת קול יהודה השוכן בשכונת קוט סנט לוק שבמונטריאול. הגבאים של בית הכנסת שהיה סגור לאחרונה בגלל מגיפת הקורונה שפגעה קשה במונטריאול, מצאו שספרי וחפצי קודש הושלכו על הריצפה וכתובות נאצה נראו במקום. בין הנזקים שאחראים להם האלמונים ושמוגדרים פשעי שינאה: תשמישי קדושה (כולל תפילין), גווילי ספר תורה וחפצי קודש שונים הושלכו על הריצפה בצורה המבזה את בית הכנסת. זאת ועוד כתובות נאצה אנטישמיות בגנות הקהילה היהודית נראו בכל מקום.
בית הכנסת כאמור סגור בגלל המגיפה ולא נערכו בון תפילות לאחרונה. לכן לא ברור מתי התרחשו פשעי השינאה במקום, שעוררו את כעסם של חברי הקהילה היהודית במונטריאול שסוערים עקב המקרה החמור.
שכונת קוט סנט לוק בפרבריה של מונטריאול נחשבת לאזור בו גרים יהודים מזה שנים רבות. לאחרונה הצטרפה לשכונה קבוצה גדולה של חסידי בעלזא, שאף פתחה במקום בית מדרש ללימוד תורה ותפילה. לקהילת היהודים בשכונת קוט סנט לוק יש מספר רב של מוסדות קהילתיים עמוסים.