Skip to content
  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
    • Business Directory
  • FAQ
  • JI Chai Celebration
  • JI@88! video

Recent Posts

  • Sharing her testimony
  • Fall fight takes leap forward
  • The balancing of rights
  • Multiple Tony n’ Tina roles
  • Stories of trauma, resilience
  • Celebrate our culture
  • A responsibility to help
  • What wellness means at JCC
  • Together in mourning
  • Downhill after Trump?
  • Birth control even easier now
  • Eco-Sisters mentorship
  • Unexpected discoveries
  • Study’s results hopeful
  • Bad behaviour affects us all
  • Thankful for the police
  • UBC needs a wake-up call
  • Recalling a shining star
  • Sleep well …
  • BGU fosters startup culture
  • Photography and glass
  • Is it the end of an era?
  • Taking life a step at a time
  • Nakba exhibit biased
  • Film festival starts next week
  • Musical with heart and soul
  • Rabbi marks 13 years
  • Keeper of VTT’s history
  • Gala fêtes Infeld’s 20th
  • Building JWest together
  • Challah Mom comes to Vancouver
  • What to do about media bias
  • Education offers hope
  • Remembrance – a moral act
  • What makes us human
  • המלחמות של נתניהו וטראמפ

Archives

Follow @JewishIndie
image - The CJN - Visit Us Banner - 300x600 - 101625

Tag: Canada

הקלות לישראלים בהגירה לקנדה

קנדה מקילה באופן זמני על ישראלים המעוניינים להגר למדינה. זאת עקב מלחמת חרבות הברזל הארוכה המתנהלת כבר למעלה מארבעה חודשים בין ישראל לחמאס. המסלול הזמני והחדש יתקיים בשלב זה למשך כארבעה חודשים – עד לסוף חודש יוני

על פיו יוכלו ישראלים המעוניינים בכך לקבל ויזת עבודה בקנדה במשך שלוש שנים. מדובר בויזה פתוחה שתוכל לסייע בהמשך הדרך לקבלת אישור תושבות קבוע. ולאחר מכן אף לקבל אזרחות קנדית לכל דבר. מסלול זה שנפתח עתה עבור ישראלים כאמור בעקבות המלחמה, שימש בעבר כסיוע הומניטרי עבור אוקראינים ואוכלוסיית היזידים שנרדפת על ידי דאעש וכן גורמים איסלאמיים קיצונים

הקלות עבור ישראלים המעוניינים להגר לקנדה ניתנות עבור אלה שהם בעלי אשרת תייר המבקרים כאן (ללא קשר למועד הגעתם לקנדה). וכן לאלה שהם קרובי משפחה של אזרחים קנדיים, או אלה שמחזיקים בתעודות של תושבות קבע

עד תחילת מלחמת חרבות הברזל הקריטריונים להגירה לקנדה הקלו בעיקר על בעלי מקצועות מבוקשים וכן על בעלי השכלה גבוהה (בעלי תארים מתקדמים). אך בתנאי שכל אלה הם מתחת לגיל שלושים. וזאת, על פי שיטת הנקודות. מדי מספר חודשים משנה קנדה את גובה רף הניקוד אשר ממנו כל הבקשות מתקבלות

מסלולי ההגירה בקנדה מחולקים על פי הפרובינציות השונות. על פי השיטה על המבקש להגר לכאן מוטל להציג מספיק נקודות שנקבעות לפי מספר קריטריונים. ובהם: מקצוע, גיל ורמת האנגלית. מי מבקשים להגר לקנדה שהציג מספיק נקודות, יכול להגיש בקשה לתושבות קבע, לאחר מספר שנים לעבור מבחן (באזרחות) ואז להפוך לאזרח קבוע. כידוע אזרחים יכולים לבקש דרכון קנדי, נחשב לאחד הדרכונים המבוקשים ביותר בעולם במשך שנים

את הגשת המועמדות להגירה ניתן להגיש באופן עצמאי או להשתמש ביועצי הגירה המומחים לנושא, שיעזרו במילוי הטפסים הרבים. את הטפסים לבקשות הגירה ניתן להגיש מישראל, או מקנדה למי שנמצא כאן על פי ויזת עבודה או אלה שלומדים כאן

זמן ההמתנה לקבלת האישורים להגירה יכול להימשך כשנה ואף יותר מכך, בהתאם לרמת הנקודות של המבקש

באופן כללי מסלולי הגירה לקנדה נחלקים בגדול למסלולים זמנים ומסלולים לתושבות קבע. וזאת על פי קריטריונים שונים ובהם: הגירה לצעירים ומשכילים, הגירה על פי תוכניות של הפרובינציות השונות, מקצועות מבוקשים, הגירה לצורכי לימודים. וכן מסלולים למשקיעים פיננסים, קרובים מדרגה ראשונה ועוד

ניתן לקבל אשרות שהייה זמניות לצרכי לימודים גבוהים או עבודה. אם מעסיק קנדי מציע למועמד הצעת עבודה שעומדת בתנאים של משרד העבודה הקנדי, אפשר לקבל אשרת עבודה למשך מספר שנים. בדרך כלל אשרת עבודה מתקבלת מהר וניתן להאריכה בסך הכל עד שבע שנים. כמובן אם המשרה של העובד עדיין בתוקף. לאלה שעובדים בקנדה, העבודה תקנה להם נקודות כך שבתוך שנתיים הם יוכלו להגיש מועמדות של תושבות קבע במסלול המהיר. מי שקיבל שהתקבל ללימודים במוסד להשכלה גבוהה בקנדה (אוניברסיטהי או קולג’) למשך חצי שנה או יותר, יוכל לקבל ויזת לימודים. בתום סיום הלימודים המועמד יהיה זכאי לקבל ויזת עבודה בקנדה, למשך של שלוש שנים. זאת תלוי במסלול הלימודים ובאישור שהתקבל על ידי מוסד הלימודים. יש לזכור שעל מוסד הלימודים להיות מאושר על ידי מערכת ההגירה של קנדה. הלימודים או העבודה לאחריהם יכולים להקנות מספקי נקודות כדי להגיש מועמדות לקבלת תושבות קבע, במסלול המהיר

לפרובינציות השונות יש מסלולים מקוצרים ומהירים לקבלת תושבות קבע

Posted on March 6, 2024February 22, 2024Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, immigration, Israel, Operation Iron Swords, permanent residency, temporary residence visas, work visa, אשרות שהייה זמניות, הגירה, ויזת עבודה, ישראל, מלחמת חרבות הברזל, קנדה, תושבות קבע
קנדה: תיירות כשרה – מידע למטייל היהודי

קנדה: תיירות כשרה – מידע למטייל היהודי

וונקובר
צילום Henry C Wong

אתר טוטל ג’ואיש טרבל שמיועד למטיילים יהודים שומרי מסורת האוכלים אוכל כשר, מפרסם מידע אודות קנדה

בחלק הראשון מתפרסם מידע כללי על קנדה

קנדה היא מדינה בחלקה הצפונית של צפון אמריקה, היא המדינה השנייה בעולם בגודל בשטח ואוכלוסייתה מונה קרוב לארבעים מיליון איש. קנדה מחולקת לעשר פרובינציות ושלוש וטריטוריות. המדינה היא מונרכיה חוקתית ודמוקרטיה פרלמנטרית. לקנדה גבול בודד עם ארצות הברית ומדובר על הגבול היבשתי הארוך בעולם, באורך של קרוב לתשעת אלפי קילומטרים. עיר הבירה של קנדה היא אוטווה בה נמצא הפרלמנט ומקום מושבה של הממשלה הפדרלית וכן של המושל הכללי, שמייצג את ראש המדינה – המלך של אנגליה. קנדה היא מושבה בריטית לשעבר והיא המדינה הגדולה ביותר בחבר העמים הבריטי. ברוב המדינה יש מזג אוויר קר בחורף, ובכלל מזג אוויר קר מאפיין את המדינה, אולם באזור דרום המדינה חם בקיץ. קנדה מאוכלסת בדלילות, רוב השטח הכפרי מיוער ובמדינה ישנם גם את הרי הרוקי. רוב תושבי המדינה גרים בערים גדולות ובינוניות, למעשה מדובר במדינה עירונית מאוד כאשר כשמונים ושניים אחוזים מהתושבים מתגוררים בערים. שליש מהאוכלוסייה חי בשלוש הערים הגדולות: טורונטו, מונטריאול, וונקובר. קרוב לשלושים מיליון תיירים מבקרים בקנדה מדי שנה. סיבות ההגעה שלהם למדינה מגוונות. ספורט החורף במדינה מפותח מאוד ומביא תיירות רבה למדינה, בקנדה יש גם הרבה פסטיבלים בחורף ובקיץ המושכים אליהם תיירים רבים מכל רחבי העולם

בחלק השני מתפרסם מידע על היהודים בקנדה

בקנדה גרים כארבע מאות ועשרים אלף יהודים שמהווים קצת יותר מאחוז מתושבי המדינה. מוצאם של רוב יהודי קנדה הוא אשכנזי אולם במדינה חיים גם יהודים ממוצא ספרדי, מזרחי ומגוירים. בקנדה ישנם מוסדות תרבות יהודיים רבים המשרתים את הקהילות הרבות במדינה על זרמיהם השונים. למרות היותם מיעוט קטן במדינה, נוכחות יהודי קנדה במדינה מתקיימת כבר מאז סיום מלחמת שבע השנים. רוב אוכלוסיית היהודים במדינה מתגוררת בערים הגדולות. בטורונטו ובמונטריאול חיות הקהילות היהודיות הגדולות במדינה, כאשר בטורונטו חיים כמאתיים וחמישים אלף יהודים ובמונטריאול למעלה ממאה אלף יהודים. אלו גם הערים בהן ניתן למצוא מסעדות כשרות וחנויות לממכר אוכל כשר. קהילות יהודיות חיות גם בערים אחרות אך אוכלוסייתן קטנה יותר, וגם הסיכוי למצוא בהם אוכל כשר קטן ונעשה קשה יותר לאיתור, אולם עדיין גם מחוץ לערים אלו ישנן מסעדות וחנויות כשרות גם מחוץ לטורונטו ומונטריאול

בחלק השלישי מתפרסם מידע על ונקובר

המדריך המלא למטיילים יהודים ולשומרי כשרות בוונקובר מפרסם מידע למטייל אודות מקומות כשרים (כגון מסעדות כשרות, בתי קפה, מאפיות וחנויות), וכן ומידע מגוון על מוסדות בקהילה היהודית בוונקובר או בסמוך אליה, כוללי בתי כנסת, מקוואות, בתי מלון כשרים או מוסדות המתאימים למטיילים דתיים, הקשורים לקהילה היהודית בוונקובר או לשאר חלקי בריטיש קולומביה. מוזכרים בין היתר שני ארגונים: הג’ואיש קומיונטי סנטר והכולל-אוהל יעקב. שני מקוואות: אחד בארגון של חב”ד ואחד בבית הכנסת שערי צדק. מוזכרים מספר בתי כנסת נוספים בעיר: בית המדרש, עץ חיים וטמפל שלום. ישנם גם שלושה בתי מלון בעיר המספקים אוכל כשר: הולידי אין, פארק אין-רדיסון והייקרופט סוויטס. בוונקובר יש גם מקומות שמספקים אוכל כשר: קפה ארבעים ואחד בג’ואיש קומיונטי סנטר, הקייטרינג של חב”ד, מאפיית גארדן סיטי בריצ’מונד, מסעדת מייפל גריל בקומת הקרקע של הכולל-אוהל יעקב, קפה נאווה, מאפיית סברה וחנות שהיא בעצם מחסן לאוכל כשר

Format ImagePosted on February 28, 2024February 7, 2024Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, kosher tourism, Vancouver, ונקובר, קנדה, תיירות כשרה
The choice to convert

The choice to convert

Adam is one of the potential converts interviewed in the documentary Converts: The Journey of Becoming Jewish, directed by Rebecca Shore and Oren Rosenfeld, which is part of this year’s Vancouver Jewish Film Festival. (photo from convertsmovie.com)

A religion that encourages questions, one in which people can speak directly with God. A religion that’s thousands of years old, which so many have attempted to wipe out, yet still flourishes. A religion that’s intellectual and communal, which involves both the head and the heart.

photo - Dana
Danya (photo from convertsmovie.com)

These are just some of the aspects of Judaism highlighted in Converts: The Journey of Becoming Jewish, directed by Rebecca Shore and Oren Rosenfeld. The 70-minute documentary is part of this year’s Vancouver Jewish Film Festival, which runs April 4-14 in theatres and April 15-19 online.

Converts follows Adam, Danya and Bianka as they go through the conversion process. Each have their own reasons for wanting to become Jewish.

Adam, a student at York University when we meet him, grew up in a violence-filled neighbourhood in Toronto. His father used the family’s savings – that could have gone into moving the family elsewhere – to establish a church, which failed. Adam was attracted to Judaism because, unlike the Christianity he grew up with, Judaism gave him the space to ask questions and to speak with God directly, though giving up belief in Jesus was hard, he admits.

Danya, a businesswoman from Costa Rica, found out in high school that she has Spanish-Portuguese Jewish roots, that her ancestors were forced to convert to Catholicism from Judaism centuries ago. She feels that ancestral pull and uproots her life, traveling to Israel with her daughter in the hope of converting and living there.

photo - Bianka
Bianka (photo from convertsmovie.com)

Bianka, a PhD student in chemistry at the University of Warsaw, lives in Radom, Poland. She immerses herself in a few other religions before finding comfort in what she considers Judaism’s scientific approach, but also in the warmth of the Jewish community, which she discovers by attending synagogue and holiday events.

Well-constructed and well-paced, Converts is a fascinating look at identity, family, community, religion, the search for meaning and the possibilities of change and self-actualization.

For tickets to the film festival, visit vjff.org.

Format ImagePosted on February 23, 2024February 22, 2024Author Cynthia RamsayCategories TV & FilmTags Canada, conversion, documentaries, Israel, Judaism, Poland
רילוקיישן לקנדה: מידע מעודכן לישראלים בימים קשים אלה

רילוקיישן לקנדה: מידע מעודכן לישראלים בימים קשים אלה

מרכז הקהילה היהודית והישראלית נמצא בטורונטו שהיא העיר הגדולה ביותר בקנדה
צילום Fabian Roudra Baroi

קנדה היא אחת מהמדינות האטרקטיביות ביותר להגירה: מדינה מבוססת כלכלית, יפה, רגועה ועם תנאים סוציאליים נדיבים לתשוביה. עם זאת, רילוקיישן לקנדה כרוך בקשיים ואתגרים

 בשנים האחרונות הפכה קנדה לאחד מהיעדים הנחשקים ביותר להגירה עבור ישראלים. בניגוד למדינות רבות אחרות, המדינה הקנדית דווקא מעודדת הגירה לתחומה. בהתאם לכך, מדי שנה מהגרים אליה בין שלוש מאות אלף לחצי מיליון איש. לקנדה מערכת בריאות אוניברסלית מהטובות בעולם (בניגוד לשכנתה מהדרום ארצות הברית), חקיקה סוציאלית נרחבת, יציבות פוליטית וכלכלית, נופי טבע מדהימים ועוד. היא מדורגת במקום השלישי במדד המדינות שהכי טוב לחיות בהן (ולעומת זאת: ישראל מדורגת במקום הארבעים ושלושה בלבד)

עם זאת, ישנם מספר דברים שכדאי לקחת בחשבון לפני שעושים את הצעד המשמעותי  להגר. כמו: הגשת בקשות ההגירה לקנדה כרוכה בעמלות של אלפי שקלים, החורף קר להפליא ויכול להגיע גם עד למינוס חמש עשרה מעלות צלזיוס. וכן שקנדה קנדה רחוקה משראל מרחק של לכל הפחות עשר שעות טיסה (והטיסות לרוב יקרות), מה שמקשה על ישראלים המהגרים אליה להגיע לביקורים תכופים בארץ

קהילות יהודיות וישראליות בקנדה: מרכז הקהילה היהודית והישראלית נמצא בטורונטו שהיא העיר הגדולה ביותר בקנדה. זו עיר רב-תרבותית ותכולו למצוא בה קהילות מהגרים מכל העולם כולל ישראל כמובן

ממשלת קנדה הקימה פורטל המפרט את סוגי הויזות השונים וכן את ההליכים הנדרשים על מנת לקבל כל אחת מהן. הוויזות השכיחות ביותר הן: איחוד בני משפחות עם אחד מבני המשפחה יש כבר אזחרות קנדית. ויזת סטארט אפ – ניוד של חברת סטארט אפ לקנדה או הקמתה כאן (אשרת עבודה וכן שהייה קבועה). יש גם ויזת עבודה לבעלי מקצועות מבוקשים. קנדה מעודדת הגירה לאנשי מקצוע העובדים במקצועות מבוקשים עליהם נמנים בין היתר: סיעוד, הנדסה, תכנות, פיננסים ופיזיותרפיה

ויזת עבודה לעצמאים: חלק מהפרובינציות בקנדה מציעות תוכניות קליטת הגירה משלהן, כחלק מתהליך בחינת הויזה על המועדמים לעבור מבחנים בידיעת השפה האנגלית (או הצרפתית למי שמעוניין להגר לקוובק). יש לשים לב שתהליך הגשת בקשת הויזה כרוך בעמלות שיכולות להגיע גם לאלפי דולרים קנדיים. ממולץ להתייעץ עם סוכני הגירה כדי לוודא את העמידה בתנאים, תקינות מסמכים ועוד

איך מוצאים עבודה בקנדה: אחד מהיתרונות הגדולים הטמונים בהגירה לקנדה הוא העובדה שהיא מדינה דוברת אנגלית (אלא אם עוברים לקוויבק ששם השפה המדוברת היא צרפתית). לפני ששולחים קורות חיים באנגלית מומלץ לוודא עם דובר אנגלית שפת אם, שאין בתרגום שגיאות ושהמונחים המקצועיים המצוינים כתובים נכון. עוד מומלץ לפתוח/לעדכן פרופיל ברשת החברתית-עסקית לינקדין, הנחשפת למרכזית בהליכי חיפוש עבודה בקנדה. מומלץ גם להעלות לפרופיל שלכם בה פוסט המבשר על המעבר המתוכנן ועל חיפוש עבודה מתאימה. מומלץ עוד לחפש ישראלים בלינקדין מתחום העיסוק הרלוונטי שגרים בעיר אליה מתכננים לעבור ולנסות להיעזר בהם

מערכת הבריאות הקנדית נחשבת לאחת מהטובות בעולם ומדורגת באופן קבוע בעשירון העליון בדירוגים שונים, כולל של ארגון הבריאות הנילאומי. בניגוד לשכנתה ארצות הברית ובדומה לרוב מדינות אירופה, בקנדה קיימת מערכת בריאות אוניברסלית הנגישה לכולם, ובנוייה על תשלום מס בריאות. כמו בישראל, ניתן להוסיף לכף ביטוח רפואי פרטי, שבכוחו להגדיל את הכיסוי, לקצר זמני המתנה לרופאים מומחים ועוד. ישנם מקומות עבודה המספקים ביטוח רפואי פרטי כהטבה לעובדיהם. כל הפרטים הללו רלוונטיים לאזרחים קנדיים. אם עדיין לא קיבלתם אזרחות של המדינה – מומלץ להצטייד בביטוח רפואי פרטי

Format ImagePosted on February 14, 2024February 7, 2024Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, immigration, Israel, relocation to Canada, הגירה, ישראל, קנדה, רילוקיישן לקנדה

טרודו: יש להבטיח את שלומם של היהודים בקנדה לאור העלייה באנטישמיות

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, נועד עם מפקד משטרת טורונטו על רקע העליה החדה במספר האירועים האנטישמיים בקנדה. טרודו ציין כי הוא דן עם מפקד משטרה להבטיח את שלומם של היהודים בעיר ולפעול בכל דרך נדרשת כדי להתמודד עם השנאה על כל ביטוייה

בנוסף, נפגש טרודו עם מנהיגים בקהילה היהודית בטורונטו המודאגים מהעליה בהיקף האנטישמיות בעקבות מתקפת חמאס והג’יהאד האיסלאמי נגד ישראל בשבעה באוקטובר. ובעקבותיה המלחמה הקשה שישראל מנהלת בעזה שהביא למותם של עשרות אלפי אזרחים בהם נשים וילדים רבים. טרודו אמר לראשי קהילה היהודית כי הוא מודה להם על שהביעו בכנות את הכאב, הזעם והיגון שלהם. “אני מקשיב לכם. אני רוצה שתדעו שיש לנו מחויבות בלתי מעורערת לכם ולישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית”

טרודו הוסיף: “אני רוצה שתדעו, כי אני נמשיך להיות ממוקדים במאבק באנטישמיות ולהבטיח שאתם וכל היהודים בקנדה יהיו בטוחים מפני אלימות אנטישמית. זו פעולה שכולנו, ובפרט קנדים שאינם יהודים, חייבים לעשות ביחד”

מאז אוקטובר נרשמה עליה חדה באנטישמיות בקנדה, ובכלל זה דווח על שני אירועי ירי ושני אירועי השלכת בקבוקי תבערה לעבר מוסדות יהודיים במונטריאול, חבלה וניסיון להצית סופרמרקט בבעלות יהודית בטורונטו, ונדליזם בחנות ספרים בבעלות יהודית בטורונטו, ניפוץ שמשות של מכונית שעליה דגל ישראל מצפון לטורונטו, התנכלות והשמעת ביטויים אנטישמיים כלפי יהודים שיצאו מבית כנסת מצפון לטורונטו

טרודו, ציין כי הוא אינו מביע תמיכה בתביעה שהגישה דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי נגד ישראל בטענה שהיא מבצעת רצח עם ברצועת עזה. בשיחה עם עיתונאים אמר טרודו, כי תמיכתה של קנדה בבית הדין הבינלאומי ובהליכים שהוא מנהל אין משמעותה שקנדה תומכת בהנחה שבתביעה שהוגשה על ידי דרום אפריקה

ואילו שרת החוץ של קנדה, מלאני ג’ולי, ציינה כי קנדה ממשיכה לגנות בחריפות ובאופן חד משמעי את מתקפת הטרור של חמאס על ישראל. לדבריה, חמאס היא ישות טרור מוכרזת שממשיכה לקרוא במפורש לחיסול יהודים ולהשמדת מדינת ישראל. לישראל הזכות להתקיים ולהגן על עצמה מפני התקפות טרור בהתאם לחוק הבינלאומי. בהגנה על עצמה, ועל ישראל לכבד את המשפט ההומניטרי הבינלאומי. ג’ולי: “קנדה נותרה מודאגת עמוקות מהיקף המשבר ההומניטרי בעזה ומהסיכונים המתמשכים לכל האזרחים הפלסטינים. יש להגביר ולשמור על גישה הומניטרית בטוחה וללא הפרעה. קנדה תומכת במאמצים בינלאומיים דחופים לקראת הפסקת אש בת קיימא. זה לא יכול להיות חד צדדי. על חמאס לשחרר את כל בני הערובה, להפסיק להשתמש באזרחים פלסטינים כמגנים אנושיים ולהניח את נשקו”

גם שרת החוץ ציינה כי התמיכה הבלתי מעורערת של קנדה במשפט הבינלאומי ובבית הדין הבינלאומי אין משמעותה שהיא מקבלת את הנחת היסוד של התביעה שהגישה דרום אפריקה. “אנו נעקוב מקרוב אחר ההליכים בתיק של דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי לצדק”, אמרה עוד ג’ולי

על פי אמנת רצח העם של האו”ם משנת אלף תשע מאות ארבעים ושמונה, הפשע של רצח עם דורש כוונה להרוס או להרוס חלקית קבוצה בגלל הלאום, האתניות, הגזע או הדת שלה. עמידה ברף הגבוה הזה דורשת ראיות משכנעות

שרת החוץ הקנדית הזהירה מפני סכנת האנטישמיות. “עלינו להבטיח שהצעדים הפרוצדורליים במקרה זה לא ישמשו לטפח אנטישמיות והטרדה של שכונות יהודיות, עסקים ואנשים פרטיים. במקביל, נמשיך לעמוד נגד האיסלאמופוביה והרגשות האנטי-ערביים. קנדה נותרה מחויבת בתוקף להילחם בדעות קדומות, שנאה וקיצוניות אלימה”

Posted on January 30, 2024January 30, 2024Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags 1948 United Nations Genocide Convention, antisemitism, Canada, Hamas, International Court of Justice, Islamophobia, Israel, Justin Trudeau, Mélanie Joly, Toronto, איסלאמופוביה, אמנת רצח העם של האו"ם משנת אלף תשע מאות ארבעים ושמונה, אנטישמיות, בית הדין הבינלאומי, ג'סטין טרודו, חמאס, טורונטו, ישראל, מלאני ג’ולי, קנדה

Poll addresses bigotry

For Jews around the world, 2023 was among the most traumatizing years in recent memory. The advent of a new secular year, the turning of the calendar page to 2024, presents a figurative new beginning, some optimism and hope for a potentially better time. These emotions do not come easily right now, which is why the results of a recently released opinion poll seem right for the times, reflecting a little darkness and a little light. 

An Angus Reid poll asked Canadians their opinions on the prevalence of antisemitism and anti-Muslim hatred and prejudice in Canada.

Addressing both types of prejudice – toward Jews and Muslims – 11% of respondents say there is “not really a problem at all in Canada.” However, about one in 10 respondents viewed antisemitism as a “minor problem” (11%), while 14% said the same about anti-Muslim hatred. More than half of respondents described antisemitism (52%) and anti-Muslim hatred (53%) as “a problem, but one among many others.” And just over one-quarter of respondents, 26%, said antisemitism is “a major problem requiring serious attention,” while 22% said the same about anti-Muslim hatred.

The overall impression left by the poll is that, among Canadians, there is genuine concern and recognition of these bigotries as an issue. Where more worrying numbers arise is when results are teased out based on Jewish and Muslim survey respondents. In both instances, perhaps unsurprisingly, members of the affected groups express the belief that the problems are of much greater severity than the general population seems to think. On the issue of anti-Muslim hatred and prejudice, 48% of Muslim respondents say it is a major problem, while 38% of overall respondents say it’s a problem, but one among many. The first number – with almost half of Muslims saying it is a major problem – is double that of overall respondents. 

Meanwhile, 75% of Jewish respondents said antisemitism is a major problem – almost triple the number of overall respondents who thought so. While a vast majority of respondents see antisemitism as a problem, to varying degrees, Jewish respondents are far more likely to view the severity of antisemitism as greater. Conversely, Muslim respondents were almost three times as likely as overall respondents (32% versus 11%) to say antisemitism is “not really a problem at all in Canada.” Fully 49% of Muslim survey respondents said antisemitism is a minor problem or not really a problem, indicating a schism in appreciation of the problem between these communities. Jewish respondents were slightly more acknowledging than overall respondents toward anti-Muslim bias, with 26% calling it a serious problem (compared with 22% overall), 55% as a problem but one among many (versus 53%) and only 4% saying it is not really a problem at all (versus 11%).

Polling is an imperfect science and recent electoral surprises have indicated its shortcomings in dramatic ways. Nevertheless, a poll of this sort probably captures fairly effectively the zeitgeist of Canadian opinion.

One indication seems to be that members of groups affected by prejudice and discrimination view them as much more serious problems than people who are not directly affected. It is human nature to be more concerned about things that affect us directly. However, when there are significant divergences of opinion around the seriousness of a social problem between people who are directly affected and those who are not, it is, at a minimum, a sign of a communication issue and potentially signals a threat to multicultural cohesion.

One might wonder whether those who experience antisemitism and anti-Muslim bigotry are not doing an effective job of explaining their experiences to the larger community, or whether the larger community is not listening – or, perhaps, a combination of both circumstances is at play.

It is often said that the first step in confronting a problem is the simple acknowledgment of its existence. What is absolutely encouraging is the apparently overwhelming recognition that these are problems that need addressing. There has been, in human nature and across history, a tendency among many people who are not affected by racism to be oblivious to it or to actively deny that it exists. We are fortunate that, if this poll is to be believed, we do not need to convince our neighbours that bias and discrimination are issues.

As we look ahead to the rest of 2024, as Jews and Canadians, let’s dedicate ourselves to tangible solutions to these problems and to really listening to other communities when they tell us they are facing prejudice and discrimination. These are two of the challenges we need to rise to meet. 

Posted on January 12, 2024January 11, 2024Author The Editorial BoardCategories From the JITags Angus Reid, anti-Muslim hatred, antisemitism, bigotry, Canada, poll, racism

גידול משמעותי באנטישמיות נגד יהודים וישראלים בקנדה

 לאור אירועי המלחמה בין ישראל לחמאס בעזה נרשם גידול משמעותי באנטישמיות בקנדה, נגד יהודים וישראלים. זאת, בדומה לגידול באנטישמיות בארצות הברית הסמוכה ומדינות אירופה השונות. בקנדה יש לזכור קיים הריכוז של היהודים מהגדולים בעולם (מחוץ לישראל)

בשכונת פורסט היל בטורונטו שבה חיה הקהילה היהודית הגדולה בקנדה, רוססו כתובות נאצה על סניף של ענקית הקפה סטארבקס. מייקל לויט, מנכ”ל ידידי מרכז השואה על שם שמעון ויזנטל, פרסם תמונות של האירוע ברשתות החברתיות. זאת למקרה שמישהו מתקשה לקרוא את גרפיטי השנאה. כתוב שם ספל קפה ובעצם אתם מתכוונים לספל דם. תפסיקו להרוג תינוקות ודם על ידיכם. זו המציאות היומיומית של יהודי קנדה

השחתת הסניף על רקע הטענה כי סטארבקס תומכת בישראל היא רק דוגמה אחת לאירועים הקשים שהפכו מנת חלקם של יהודי טורונטו וערים אחרות. באירוע אחר ריססו פעילים פרו־פלסטינים צבע אדום על חנות ספרים בטורונטו, ותלו עליה כרזות עם תמונת המנכ”לית הת’ר רייזמן בצירוף הכיתוב אתם מממנים רצח עם. באירועים במונטריאול אלמונים ירו לעבר בית כנסת ושני בתי ספר. את האירועים גינה בחריפות ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו. לדבריו אירועי האנטישמיות הנוראים במונטריאול חייבים להיפסק. אף הורה לא צריך להידרש לספר לילדו כי ירו על בית ספר. אף רב לא צריך להסביר לקהילה שבית הכנסת שלה הותקף. במונטריאול מתגוררת הקהילה היהודית השנייה בגודלה במדינה

בטורונטו דיווח גם על תלישת מזוזות, ריסוס גרפיטי של מגיני דוד טבולים בדם על בתים של יהודים ובבית ספר. בכיר במשטרת טורונטו אומר, כי הממוצע היומי של פשעי שנאה נגד יהודים קפץ בכמאה שלושים אחוז מאז פרוץ המלחמה. לפי גורמים רשמיים, אף שדווחו גם אירועים אסלאמופוביים, מספרם זעום בהשוואה לאלימות הגואה נגד יהודים. שיעור המוסלמים בקנדה הוא קרוב לחמישה אחוזים ומהגדולים במערב, לעומת כאחוז ליהודים

באוניברסיטת קונקורדיה מונטריאול מתגבשת תביעה ייצוגית נגד המוסד האקדמי ואגודת הסטודנטים בטענה כי טיפחו מרחב מוגן לאנטישמיות לאורך השנים, וגרמו בכך לפגיעה רגשית בקרב סטודנטים ומרצים. התביעה מבקשת פיצויים בסכום של חמישה עשר מיליון דולר (קנדי) עבור התובעים, שעמם נמנים סטודנטים, אנשי צוות ומרצים יהודים שהשתייכו למוסד האקדמי בשלוש השנים האחרונות. אוניברסיטת קונקורדיה כשלה בחקירה ובתגובה לאירועים אנטישמיים בתחומה, דבר שאיפשר לאנטישמיות לשגשג ברחבי הקמפוס, טענו העותרים. בבקשה תוארה תקרית אלימה בין סטודנטים פרו־ישראלים לפרו־פלסטינים שהסתיימה במעצר של סטודנט ופציעתם של סטודנט נוסף ואנשי ביטחון. התביעה נגד קונקורדיה מתגבשת ברקע מאבקן של אוניברסיטאות ברחבי קנדה להתמודד עם המציאות הנפיצה בקמפוסים, מאז פרוץ המלחמה ומצטרפת לתביעה שהגישו בשבוע שעבר סטודנטים באוניברסיטת ניו יורק שבה הושמעו טענות דומות

ההסלמה באירועים האלימים נגד יהודי קנדה מאז מתקפת חמאס איננה מאפיינת רק את הערים הגדולות ביותר. במיסיסאוגה במחוז אונטריו, העיר השביעית בגודלה בקנדה, רופא יהודי קיבל איומים על חייו. ביישוב קטן יותר באונטריו, בריונים תלו מכתב איום על בית משפחה יהודית. אין ספק שאנחנו עדים להסלמה חדה באנטישמיות בעיר שלנו, בערים ברחבי קנדה וברחבי העולם מאז מתקפת חמאס, מציין נח שאק, סגן נשיא למלחמה בפשעי שנאה ואנטישמיות, במרכז בטורונטו. בין שמדובר באירועי בריונות נגד הילדים שלנו בבתי ספר משום שהם יהודים ובין שנגד סטודנטים באוניברסיטאות, או אפילו נגד אנשים שעוצרים לקפה בדרך לעבודה ונחשפים לוונדליזם אנטישמי וכתובות שטנה. מדובר במציאות מטרידה מאוד, הוא ציין עוד

Posted on December 20, 2023December 19, 2023Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags antisemitism, Canada, Concordia University, Friends of Simon Wiesenthal Centre for Holocaust Studies, Israel-Hamas war, Mississauga, Montreal, Starbucks, Toronto, אוניברסיטת קונקורדיה, אנטישמיות, טורונטו, מונטריאול, מיסיסאוגה, מלחמה בין ישראל לחמאס, מרכז השואה על שם שמעון ויזנטל, סטארבקס, קנדה
A 1930s immigration story

A 1930s immigration story

Author Norman Ravvin’s grandparents, Yehuda Yoseph and Chaya Dina Eisenstein, around the time of their engagement, in 1928. (photo from Who Gets In: An Immigration Story)

Relentless perseverance, continual pressure on select politicians and some key allies are what helped Norman Ravvin’s maternal grandfather, Yehuda Yoseph Eisenstein, finally bring his wife and two children to Canada from Poland in 1935, five years after he immigrated here. In a decade generalized as a time of “none is too many” with regards to Canada’s immigration policy towards Jews, Ravvin’s grandfather managed to get his family into the country.

In his new book, Who Gets In: An Immigration Story (University of Regina Press), Ravvin combines his novel-writing skills with his academic expertise to create an engaging memoir about his grandfather’s first years in Canada, one that is firmly situated in the larger context of what was happening at the national level at the time. An extensively researched book – with 10-and-a-half pages of sources – Ravvin’s style will make readers feel like they’ve come to know him a bit, as he allows his personality to be seen in the telling, though what is documented fact and what is conjecture or opinion is clear.

“My approach is to make nothing up. The story rides its own hard-to-believe rails,” says Ravvin on his webpage. “I present its narrative creatively, so readers relate to it on a personal level. Events and personalities from nearly a century ago remain fresh, telling and relevant to contemporary North American life.”

Ravvin does allow his imagination some space. He doesn’t know, for example, the exact reasons his grandfather left Poland, but he can surmise that rising antisemitism was one of them. Whether it was because his grandfather objected physically and publicly to a slur and became a marked man, or whether a rock was thrown into the family’s sukkah, Yehuda Yoseph Eisenstein’s response, writes Ravvin, “was to say ‘I can’t live with these people anymore.’ Or, as he would have said in Yiddish, ‘Ich ken mit zei mer nisht lebn.’ It’s good to hear some of these things in the language in which they took place. In this incident, the spoken words evoke the moment of decision with clarity and purpose.”

Eisenstein had three siblings who had already left Poland, with his younger brother Israel (Izzy) having settled in Vancouver. It was this brother who offered Eisenstein sponsorship and, while Canada was a much less welcoming place by 1930, “a single man could obtain a visa with a brother’s sponsorship.” The problem was Eisenstein had been married in 1928, without a civil licence, as he was already planning on leaving and knew that he would need to appear single to get into Canada. The illegality of the marriage and the misrepresentation of his marital status on his immigration application would cause Eisenstein much tsuris (distress) in getting his wife, Chaya Dina, and their children, Berel and Henna, to Canada as well.

image - Who Gets In book coverWho Gets In is divided into two parts. The first is about Eisenstein finding his place in the country; the second is about his efforts to bring his family over. Ravvin wants to “paint a detailed picture of the time and place, with careful attention to Western Canada,” where his grandfather went, and he does this by talking about such things as the content of school history books in the 1920s, Canada’s immigration numbers and the country’s changing demographics, the implications of government forms that asked immigrants to declare their “Nationality” and “Race or People,” how census data were being interpreted and used, the popularity of eugenics in Canada and beyond, the impacts of the Depression, and so much more.

Ravvin uses history not only to provide context for his grandfather’s experiences but also brings it into the present. Assimilability was a key consideration in assessing immigrants’ suitability in Eisenstein’s day and continues to be – current NDP leader Jagmeet Singh “was approached while campaigning and told that he should remove his turban to look more Canadian,” notes Ravvin.

Ravvin spends quite a lot of ink discussing various perceptions of what a Canadian should like and contemplating how his grandfather would have been considered. The cover of Who Gets In features a photo that was part of a newspaper article in 1910. The three men “appear as cutouts in a group of twelve ‘Types’ of ‘New-Comers’ from ‘Photographs Taken at Quebec and Halifax.’” From left to right, they are described as “Pure Russian, Jew, German.” As the landing form stripped Ravvin’s grandfather of his nationality – someone crossed out the typed letters “PO” and wrote in by hand “Hebrew” – so too is the Jew in this photograph stripped of his, observes Ravvin.

In setting the scene for Part 2 of the book – the bureaucratic fight his grandfather must undertake – Ravvin discusses the Indigenous peoples that inhabited the Prairies where his grandfather ended up. Eisenstein first went to Vancouver, where he hoped to stay and work as a shoichet (kosher butcher), but he was apparently seen as competition by Rev. N.M. Pastinsky, “who happened to be on the board of the Pacific Division of the Jewish Immigrant Aid Society (JIAS) and thus someone with whom one might not want to tangle.”

Eisenstein backtracked to Saskatchewan, living first in the farming town of Dysart and then in Hirsch. Ravvin talks about what Jewish life in rural Canada was like and some of the impacts that European settlement had on the Cree, Saulteaux and Assiniboine.

Ravvin starts the book with the story of the Komagata Maru – the chartered ship from India, full of immigrant hopefuls, mostly Sikhs, that was not allowed to land on the coast of British Columbia in 1914 and was instead forced to return to India, with disastrous results. He returns to the incident at the end of Part 1 to point out that one of the central (negative) figures in his grandfather’s life was A.L. Jolliffe, “who began his civil career in 1913 as an immigration agent in Vancouver,” playing a role in the handling of the Komagata Maru.

“By the 1930s,” writes Ravvin, “Jolliffe had ascended to the position of commissioner for the Department of Immigration in Ottawa. He is the closest thing to a bête noire in my grandfather’s story. If the much better-known doorkeeper, F.C. Blair, played any role in my grandfather’s struggle, he left no trace in any of the documents beyond a shared penchant for the use of pompous and hectoring language that appears in letters in my grandfather’s file.”

Jolliffe denies more than once Eisenstein’s applications for permission to bring his wife and children to Canada – in one instance, while expressly not recommending deportation, Jolliffe suggests that, if Eisenstein wants to be reunited with his family, he should return to Poland. Ultimately, Eisenstein is successful only because he has allies such as A.J. Paull, executive director of the JIAS, and Lillian Freiman who, married to influential merchant A.J. Freiman, had “remarkable access to the leaders of early-twentieth-century Canada.” She also did many amazing good works, including managing “Ottawa’s response to the flu epidemic in 1918 almost single-handedly.” Ravvin also positively differentiates the federal government, as led by R.B. Bennett, prime minister from 1930 to 1935, from that which succeeded it, the “none is too many” government led by William Lyon Mackenzie King as prime minister.

Eisenstein finally achieves his goal through an order-in-council – a decision made by the Privy Council, the prime minister’s cabinet – that “asserted its right to ‘waive’ determinations of an earlier order in which strict immigration regulations were brought into effect. This reflected an ability – understood to exist by those in the know – of the minister to ‘issue a permit in writing to authorize a person to enter Canada without being subject to the provisions’ of the Immigration Act, without interfering with the status of those provisions.”

The Eisenstein family was one of the lucky ones. 

Format ImagePosted on December 1, 2023December 4, 2023Author Cynthia RamsayCategories BooksTags Canada, Eisenstein, history, Norman Ravvin, Who Gets In

טרודו מבקר את ישראל ומפגינים תומכי פלסטינים יוצאים נגדו

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, מתח ביקורת קשה על פעילות צה”ל ברצועת עזה וטען כי הרג נשים, ילדים ותינוקות חייב להיפסק. טרודו קרא לממשלת ישראל לנהוג באיפוק מרבי. העולם צופה, בטלוויזיה וברשתות החברתיות. אנחנו שומעים עדויות של רופאים, בני משפחה, ניצולים, ילדים שאיבדו את הוריהם, הוסיף עוד אמר טרודו במסיבת עיתונאים שקיים לפני מספר ימים במחוז קולומביה הבריטית

מאז מתקפת הטרור בשבעה בחודש אוקטובר קנדה הבהירה כי לישראל יש את הזכות להגן על עצמה מפני חמאס. במסיבת עיתונאים טרודו אף הפציר בארגון הטרור להפסיק להשתמש באזרחים חפים מפשע בעזה כמגן אנושי, כלשונו. ובמקביל על חמאס לשחרר את החטופים המוחזקים בשבי החמאס זה חודשיים ימים. עם זאת, ראש ממשלת קנדה כאמור לא חסך ביקורת על התקיפות הקשות נמשכות של ישראל ברצועת עזה

העולם עד להרג הזה של נשים, של ילדים, של תינוקות. זה חייב להיפסק לדברי טרודו. הוא קרא לאחרונה לא פעם להפסקה הומניטרית משמעותית. וזאת כדי לאפשר את שחרור החטופים ולספק סיוע הומניטרי לאזרחים ברצועת עזה, כך שניתן לתת מענה לצרכים אזרחיים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו מיהר לגנות את דבריו של טרודו, וצייץ ברשת החברתית טוויטר: לא ישראל תוקפת בכוונה אזרחים, אלא חמאס שערף ראשים, שרף וביצע טבח באזרחים, בזוועות הקשות ביותר שבוצעו נגד יהודים מאז השואה

לדברי נתניהו, בעוד ישראל עושה הכל כדי להרחיק אזרחים מאזורי התקיפות, חמאס עושה הכל כדי לשמור עליהם שם. ישראל מספקת לאזרחים בעזה מסדרונות הומניטריים ואזורים בטוחים, בעוד חמאס מונע מהם לעזוב באיומי אקדח. נתניהו סיכם את דבריו: החמאס, ולא ישראל, הוא שצריך להיות מואשם על ביצוע פשע מלחמה כפול והוא פגיעה באזרחים תוך הסתתרות מאחורי אזרחים. על כוחות הציוויליזציה לתמוך בישראל בהשמדת הברבריות של חמאס. טרודו ציין כי קרוב לארבע מאות אזרחים קנדיים ובני משפחותיהם פונו כבר מעזה

בדברי הביקורת שלו על ישראל מצטרף איפוא טרודו לנשיאה של צרפת, עמנואל מקרון, שאמר בראיון לרשת הטלוויזיה הבריטית הבי.בי.סי. כי על ישראל להפסיק להרוג נשים וילדים ברצועת עזה. ביקורתו של של מקרון עוררה סערה קשה וזכתה אף לגינויים פומביים רבים מחברי הממשלה בישראל בראשות נתניהו שהעיר, כי המדינה לא צריכה הטפות מוסר מאף אחד

חבר קבינט המלחמה של ממשלת ישראל השר בני גנץ שוחח עם טרודו לאור דבריו, עדכן אותו בהתפתחויות במלחמה והדגיש בפניו את המשך השימוש של חמאס בתושבי עזה כמגן אנושי. בשיחה ציין טרודו את תמיכתו ארוכת השנים בישראל, זכותה להגן על עצמה וכן את הצורך לפעול להשבת החטופים באופן מיידי. טרודו הוסיף כי המשך הסיוע ההומניטרי לתושבי הרצועה הוא בעל חשיבות לשמירה על אפשרות לעתיד טוב יותר לאזור כולו

בינתיים דווקא תומכי הפלסטינים יצאו נגד טרודו ומשטרת ונקובר נאלצה הגן עליו בפני המפגינים. טרודו הגיע למסעדה בוונקובר באחד הערבים האחרונים. קרוב לשלוש מאות מפגינים תומכי הפלסטינים ששמעו על כך הגיעו למקום וקיימו הפגנה מול המסעדה. משטרת ונקובר הגיעה למקום עם כמאה שוטרים. לדברי המשטרה שניים מהמוחים אף נעצרו, ואחד מהם חשוד שהיכה את אחד השוטרים שנזקק לטיפול רפואי. במשטרה מציינים עוד כי המפגינים התאספו ללא התראה מוקדמת ליד המסעדה, החזיקו דגלי פלסטין, וקראו שיש לבצע הפסקת אש מיידית ברצועת עזה. המפגינים צעקו לטרודו כי יש לו דם על הידיים

Posted on November 22, 2023Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Benny Gantz, Binyamin Netanyahu, Canada, Emmanuel Macron, France, Gaza Strip, IDF, Israel, Justin Trudeau, police, protesters, Vancouver, war, בני גנץ, בנימין נתניהו, ג'סטין טרודו, וונקובר, ישראל, מלחמה, מפגינים, משטרת, עמנואל מקרון, צה"ל, צרפת, קנדה, רצועת עזה
המלחמה במזרח התיכון תשפיע לרעה על חיי יהודים וישראלים בכל רחבי העולם

המלחמה במזרח התיכון תשפיע לרעה על חיי יהודים וישראלים בכל רחבי העולם

בשלב זה ישראל מקבלת תמיכה ממרבית מדינות המערב. אך יש סיכוי שעם ההתקדמות של מבצע צבאי של צה”ל ברצועת עזה, התמיכה תלך ותרד עם עליית הנפגעים בצד הפלסטיני
(photo by Roni Rachmani)

המלחמה הקשה שמתנהלת בימים אלה בין ישראל לחאמס ויכולה להתפשט לחזיתות נוספות, צפוייה להשפיע לרעה על חיי יהודים וישראלים הגרים בקנדה, ארה”ב, אירופה ומקומות אחרים. הם צפויים לעמוד מול איומים שונים של פלסטינים ותומכיהם שמאשימים את ישראל גם במשבר הנוכחי. תומכי הפלסטינים קוראים להקמת מדינה לפלסטינים מהנהר ועד הים – שפירושה המעשי השמדת מדינת ישראל

העולם המערבי כולל צפון אמריקה מלא כיום מיליוני מוסלמים שהיגרו ממדינות ערב לאורך שנים רבות. חלק לא מבוטל מהם ממשיך לשמור נאמנות למוצאם ודתם בצורה פנאטית ורואה בישראל כמדינת אויב

עוד שגרתי בישראל טענתי שהסכסוך בינה ובין הפלסטינים וחלק ממדינות ערב יסכן גם את חיי היהודים והישראלים הגרים מחוץ למדינה. אמרתי אז שלישראל יש גם את האחריות לשמור על היהודים והישראלים, שבחרו לגור במקומות שונים בעולם ובעיקר במערב. ומוטל על ישראל לשקול בזהירות את צעדיה שכאמור יכולים להשפיע לרעה על היהודים והישראלים שגרים בחוץ לארץ

עובדה היא שאנטשימיות נגד יהודים וישראלים ברחבי העולם הולכת וגדלה, וכבר בסכסוך הקשה הנוכחי, נרשם גידול נוסף בשנה נגדם. וזו רק ההתחלה. אני צופה להרעה משמעותית עד סכנת חיים ליהודים והישראלים בצפון אמריקה, אירופה ומקומות אחרים. כבר עתה ידוע על הפגנות גדולות קשות נגד ישראל ותמיכה בפלסטינים. אלה עלולות להחמיר לעימותים פיזיים קשים עם יהודים וישראלים ואף יותר מכך. משטרות בערים רבות בעולם הדקו את ההגנה על מוסדות יהודים שונים ובהם בתי כנסת. נרשמו כבר לא מעט איומים נגד יהודים, ישראלים ומוסדות שונים בעולם ולכן השמירה מאוד חשובה במיוחד בימים טרופים אלה

בשלב זה ישראל מקבלת תמיכה ממרבית מדינות המערב. אך יש סיכוי שעם ההתקדמות של מבצע צבאי של צה”ל ברצועת עזה, התמיכה תלך ותרד עם עליית הנפגעים בצד הפלסטיני. במקביל צפויים היהודים והישראלים ברחבי העולם לסבול מגידול משמעותי באנטישמיות, התנכלויות, ואף מאיומים פיזיים

חברת אייר קנדה מהירה לפטר טייס מוסלמי שהתבטא נגד ישראל וכתב בחשבון הטוויטר שלו: “היטלר גאה בישראל”. מוסטפא איזו השתתף בהפגנה במונטריאול בעד הפלסטינים נגד ישראל והוא אף הצטלם עם צעיף בצבעי דגל פלסטין. זו לא הפעם הראשונה שאיזו מתבטא נגד ישראל ותומך בפלסטינים אך הפעם מתברר שהוא חצה את הגבול ובאייר קנדה מיהרו לפטרו

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, גינה את מתקפות הטרור נגד ישראל בהתייחסו להתקפה של חמאס על עשרות ישובי עוטף עזה בה נרצחו למעלה מאלף שלוש מאות ישראלים, נפצעו למעלה מארבעת אלפים ונלקחו בשבי קרוב לוודאי כמאה וחמישים אזרחים, חיילים, ועובדים זרים. בהודעה שפרסם בטוויטר אמר טרודו כי פעולות אלימות אלה בלתי מקובלות באופן מוחלט. אנו עומדים לימין ישראל ותומכים באופן מלא בזכות להגן על עצמה.  מחשבות שלנו תמיד עם כל אדם שנפגע. חייבים להגן על חיי אזרחים, חתם טרודו את הודעתו. מנהיג האופוזיציה והמפלגה הקונסרבטיבית, פייק פוליוויר, גינה באופן חד משמעי את הפלישה של טרוריסטים של חמאס לישראל ואת האלימות האכזרית שהם הפעילו נגד אזרחים חפים מפשע. לדבריו לישראל הזכות להגן על עצמה בפני התקפות אלה ולפעול נגד התוקפים. מנהיג מפלגת השמאל אן.די.פי ג’גמיט סינג כתב בחשבון הטוויטר כי הוא מגנה את ההתקפות הנוראיות שביצע החמאס בישראל. אסור לעולם לפגוע באזרחים וכל החטופים צריכים להיות מחשוררים באופן מיידי. לדברי סינג יש חשש מההתפתחויות עתה. טרור ואלימות לא יפתרו דבר

Format ImagePosted on November 9, 2023November 7, 2023Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags antisemitism, Canada, Europe, Gaza, Hamas, Israel, United States, war, אירופה, אנטשימיות, ארה"ב, חמאס, ישראל, מלחמה, עזה, קנדה

Posts pagination

Previous page Page 1 … Page 4 Page 5 Page 6 … Page 26 Next page
Proudly powered by WordPress