Tag: בחירות

קנדה נאבקת בענקיות התקשורת

השרה קרינה גולד. (Twitter)

ממשלת קנדה מתכוננת במלוא המרץ לבחירות הכלליות שייערכו בחודש אוקטובר הקרוב. הממשלה מעוניינת למנוע מעורבות חיצונית כפי שקרתה במערכת הבחירות האחרונות בארה”ב. הממשלה בוחנת את האפשרויות שונות בהן: חקיקה חדשה שתחזק את הפיקוח על הרשתות החברתיות המובילות.

הממשלה הקנדית צופה שקרוב לוודאי יהיה ניסיון של התערבות חיצונית בבחירות הפדרליות שייערכו באוקטובר. ולכן היא שוקלת להגביר את הרגולציה כדי לפקח משמעותית על חברות הרשתות החברתיות. זאת כדי להבטיח חסימה עד כמה שאפשר של התערבות גורמים זרים שמחוץ למדינה, בהליך הצבעה. כך מסרה לאחרונה השרה אחראית על טוהר הבחירות של קנדה, קרינה גולד.

השרה גולד אמרה את הדברים לאחר פרסום דוח מיוחד של סוכנויות ביטחון הקנדיות השונות על פעילות של מדינות אחרות, ברשתות אינטרנט, כדי להתערב בהליך הבחירות במדינה. “להערכתנו יש סיכוי גבוה שהמצביע הקנדי ייתקל במעורבות של גורמים זרים שונים ברשתות האינטרנט, בהקשר של הבחירות הפדרליות באוקטובר השנה”, כך נכתב בדוח של סוכנויות הביטחון. “עם זאת המעורבות בבחירות כאן צפויה להיות בהיקף קטן יותר, לעומת המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות בארצות הברית לפני כשנתיים וחצי”. אגב הדוח לא ציין מי הן המדינות שעשויות לנסות ולהתערב בבחירות של קנדה.

השרה גולד ציינה במסיבת עיתונאים שקיימה באוטווה הבירה: “הבחירות בקנדה הן מטרה לאלו שמעוניינים לערער את יסודות הדמוקרטיה שלנו”. גולד יצאה בדברי ביקורת ישירים נגד ענקי התקשורת השולטים במדיה החברתית: גוגל, טוויטר ופייסבוק. וזאת על כך שהם לא מספקים מידע לממשלת קנדה, כפי שהם סיפקו לממשלות אירופה השונות בחודשים הארונים, על מאמציהם לעצור התערבות זרה בבחירות. “אין לנו שום התקדמות עם גוגל, טוויטר ופייסבוק בנושא זה. החברות מסרבות לעדכן באופן סדיר את הרגולטורים בקנדה, על הפעילות שלהן למניעת התערבות זרה בבחירות הקרובות. שיהיה ברור: החברות צריכות לקחת את הנושא ביותר רצינות”, הוסיפה עוד השרה גולד.

ראש מחלקת המדיניות הציבורית של פייסבוק בקנדה, קווין צ’אם, אמר לאמצעי תקשורת המקומית את הדברים הבאים: “פייסבוק מתכננת להציג חוקים חדשים עבור פרסומות פוליטיות בתשלום”. הוא הדגיש כי פייסבוק עושה כל מאמץ לחסום התערבות זרה בבחירות הקרובות בקנדה. ראש מחלקת המדיניות הממשלתית של גוגל בקנדה, קולין מקיי, אמר את הדברים הבאים: “נציגי גוגל מיוזמתם נפגשו כבר מספר פעמים עם מספר רשויות ממשלתיות כדי לדון בשקיפות, אבטחת מידע וכן אבטחת סייבר”.

השרה גולד מסרה עוד כי ממשלת קנדה בוחנת כיום את שלל החוקים שלה כדי לראות כיצד ניתן להשתמש בהם, כדי לנקוט בכל האמצעים נגד חברות הרשתות החברתיות, כדי למנוע התערבות זרה בבחירות כאן. הממשלה שוקלת אף להתקין חקיקה חדשה בנושא. בנוסף קנדה בוחנת את הצעדים שנוקטות מדינות אחרות בעולם כלפי הרשתות החברתיות. למשל בריטניה שהכריזה על הקמת גוף רגולטורי טשר מפקח על הרשתות החברתיות. ואילו אוסטרליה עומת זאת שינתה את החוקים במדינה כך שבין היתר, מנהלים של רשתות חברתיות עשויים להישלח לכלא, אם הם לא יסירו תוכן אלים מהרשתות החברתיות עליהם הם אחראים.

לסיכום הנושא אמרה השרה הקנדית גולד: “הרשתות החברתיות הצליחו עד כה להימנע מלשאת באחריות לגבי מה שמתרחש בפלטפורמות שלהם. זאת כידוע כבר זמן רב מדי. הממשלה הליברלית הקנדית החליטה כעת לשנות את הגישה כלפי חברות הרשתות החברתיות. בעבר חזרנו אחריהן ומשכנו אותן לכאן כדי לפתוח מרכזי הנדסה ומסחר, ובייחוד בתחום הבינה המלאכותית”.

קנדה תמשיך לתמוך בפתרון שתי המדינות

מעלה אדומים, ישראל (David Mosberg)

“עמדתה של קנדה נותרה ללא שינוי ואנו נמשיך לתמוך בפתרון של שתי המדינות במזרח התיכון”. כך אמר בפרלמנט, ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו. דבריו נאמרו על רקע תוצאות הבחירות בישראל, שעל פי הן שוב נבחר לרשות הממשלה, בנימין נתניהו. ראש ממשלת ישראל החדש-ישן הודיע ערב הבחירות, כדי לרכוש לעצמו עוד קולות מהימין, כי ממשלתו החדשה תכריז של סיפוח שטחים באזורי יהודה ושומרון. נתניהו אמר: “אנו דנים בהחלת הריבונות על מעלה אדומים וגם בדברים אחרים. לאחר ההכרה האמריקנית בריבונות ישראל ברמת הגולן, קיימים גם דיונים על סיפוח אזורים ביהודה ושומרון. אני הולך להכיל ריבונות אבל אני לא מבדיל בין גושי ההתיישבות לנקודות היישוב הבודדות. כל נקודת ישוב כזאת היא ישראלית ויש לנו אחריות כממשלת ישראל. כל אחד מבין שהקדנציה הבאה שלנו תהיה גורלית לשני הכיוונים – האם נוכל להבטיח את הביטחון שלנו ועל השטח החיוני של יהודה ושומרון שהוא פי עשרים גדול מעזה”.

לאור תוצאות הבחירות בישראל שאל חבר הפרלמנט הקנדי מטעם המפלגה הדמוקרטית החדשה, גיא קארון, את ראש הממשלה טרודו: “בינימין נתניהו ימשיך בתפקידו כראש הממשלה. בהבטחה של הרגע האחרון הוא הודיע כי יספח התנחלויות בגדה המערבית. אם ממשלת ישראל תעמוד בהבטחתה זו, עשויות להיות לכך משמעויות חמורות על היציבות באזור. עמדתה של קנדה עד היום היתה ברורה שאין ההתנחלויות חוקיות. ומועצת הביטחון של האומות המאוחדות מסכימה עם כך. האם ראש הממשלה יאשר כי קנדה תתייחס לסיפוחם של שטחים אלה כבלתי חוקיים ותפעל בהתאם בנושא?”

טרודו אמר בתגובה לשאלתו של קראון: “עמדתנו נותרה ללא שינוי. אנו תומכים בפתרון שתי המדינות ישראל לצד פלסטין במזרח התיכון. הפתרון הזה אמור להיות מושג באמצעות משא ומתן בין שני הצדדים. פעולות חד צדדיות כגון התנחלויות, אינן לגטימיות ואינן מסייעות בפתרון המצב במזרח התיכון”.

פרופסור קורן שהסתבך בקנדה קיבל תפקיד בכיר בקופת מכבי

פרופסורר גידי קורן, שניהל מעבדה לגילוי שימוש בסמים ובאלכוהול בבית החולים “סיק קידס” בטורונטו והסתבך, מונה לתפקיד מדען בכיר במכון המחקר של קופת החולים “מכבי”. יש שלא מבינים מדוע.

פרופסור קורן נחשב למומחה בעל שם עולמי בפרמקולוגיה, אך הוא הסתבך בפרשייה שהסעירה את קנדה, והובילה לבחינה מחודשת של כמה ממחקריו. וכן לוויתור על רישיון הרפואה שלו במחוז אונטריו. קורן החליט להסביר ראשונה את גרסתו למקרים החמורים ששמו נקשר בהם.

הפרופסור הפך לאחד החוקרים הבולטים בתחום בדיקת שיער לגילוי שימוש בסמים או באלכוהול. הוא הקים את מעבדת “מאת’ריסק” בבית החולים, שהייתה היחידה שהשתמשה בטכניקה הזו. שׁירותי הרווחה הקנדיים נעזרו בבדיקות שלה במשך כמעט שלושה עשורים. שנים עברו עד שוועדות חקירה קבעו כי ערכות הבדיקה שבהן השתמשו במעבדה היו לא תקינות. באותה עת בתי המשפט הסתמכו על הבדיקות שאמורות היו לספק מידע ראשוני – כקביעה חד-משמעית, על מנת להפריד ילדים ממשפחותיהם.

קורן טוען להגנתו: “הבדיקות שעשינו במעבדה לא גרמו לאף ילד לעזוב את ביתו. התפקיד שלי היה לבדוק שהילדים האלה נמצאים באזור בטוח. זאת הייתה מטרת העבודה. יש טעויות בכל מערכת והטיעון שילדים הורחקו מבתיהם זו עלילת דם. בישראל התחילו אותה קבוצה מאוד שמאלנית של רופאים לזכויות אזרח. ובעקבות כך הגשתי קובלנה פלילית. בית המשפט שעסק בסוגיה מצא בין השאר שבשום מקרה לא קרה שילד ניזוק מבדיקה זו או אחרת”.

אפקט טראמפ

אמריקנים מחפשים אופציות הגירה ועבודה בקנדה. (צילום: Makaristos via Wikimedia Commons)

זכייתו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות בארצות הברית ממשיכה להכות גלים במדינה. אמריקנים רבים המתוסכלים מבחירת טראמפ הנחשב במחינתם למאוד מסוכן, בודקים את האפשרות לעבור לקנדה ולמצוא כאן בית חם.

כפי שכבר פורסם אתר מחלקת ההגירה הקנדית קרס עם פרסום תוצאות בחירות של טראמפ בשמונה בנובמבר. זאת, לאור גידול משמעותי במספר הגולשים האמריקניים שהחלו לחשוב ברצינות על מציאת מקלט בקנדה מהחשש מטראמפ.

אפקט טראמפ משפיע גם בתחום העבודה. לאחרונה נרשם גידול משמעותי ביותר בחיפוש עבודה בקנדה מצד אמריקנים שרוצים לגור כאן לאור זכייתו בבחירות. במקביל נרשם גידול גם כן מצד אמריקנים שמחפשים שידוך עם קנדים, כך שתיפתח בפניהם הדלת להשיג ניירת לעבור ולגור כאן. אפילו בתחום התעופה והתיירות מתברר שיש גידול משמעותי מצד אמריקנים שמחפשים טיסות לקנדה.

יצויין כי קנדיים רבים לא “מאושרים” מבחירתו של טראמפ ומדי כשבוע מתקיימות הפגנות נגדו בסמוך למלונות דירות טראמפ טאור, בערים טורונטו וונקובר. גם הממשלה הקנדית חוששת מטראמפ שחוזר ומצהיר כי הוא רוצה לשנות את הסכם הסחר נפט”א המשותף לארה”ב, קנדה ומקסיקו.

“גדרות מצילות חיים” יותקנו על גשר בורארד למנוע מאזרחים להתאבד

עיריית ונקובר בונה בימים אלה גדרות בצידי גשר בורארד למנוע מאזרחים לקפוץ אל מותם, תוך כדי קפיצה חופשית אל המים העמוקים. עלות הפרוייקט שיימשך מספר חודשים נאמדת בכשלושה וחצי מיליון דולר. זאת, במסגרת עבודות שיקום, שיפוץ הגשר ובניית מסלולי אופניים חדשים. מהנדסי העירייה חשבו תחילה להתקין רשתות בתחתית הגשר שיעצרו את המנסים לקפוץ, או להציב קירות זכוכית בצידי הגשר. אך לבסוף הוחלט שהגדרות ממתכת (משגיעות לגובה 3.6 מטר) הן הפתרון הטוב והיעיל ביותר.

במערכת בריאות הנפש של מחוז בריטיש קולומביה ברכו על החלטה והוסיפו: “הגדרות יצילו חיים. זה ידוע שיש לא מעט נסיונות להתאבד מגשר בורארד”. ואילו המתנגדים לפרוייקט שטוענים כי במקום לבזבז כספים על הקמת הגדרות, עדיף היה להגדיל את תקציב מערכת בריאות הנפש ולעניק שירות טוב יותר לנזקקים, כך שהם לא ינסו להתאבד.

כוכב נוסף לסטארבקס: הרשת תממן טיפול נפשי לעובדיה בקנדה

רשת בתי הקפה סטארבקס בקנדה הולכת משמעותית לקראת העובדים. הנהלת הרשת המקומית תממן לעובדים טיפולים נפשיים בהיקף של עד חמשת אלפים דולר בשנה. מדובר בצעד חסר תקדים בענף רשתות הקפה והמזון ובכלל בקנדה, בארה”ב ובקומות אחרים.

בסטארבקס קנדה מועסקים כתשעה עשר אלף איש וכשבעים וחמישה אחוז מהם שעובדים עשרים שעות לפחות מדי שבוע, זכאים עם בני משפחותיהם לקבל את טיפול הנפשי (ללא צורך שום באישור רופא משפחה), שכולל ביקורים אצל פסיכולוג מורשה. ההחלטה לממן את הטיפולים התקבלה לאור התייעצות עם העובדים. בהנהלת הרשת מודעים לעובדה כי תחום בריאות הנפש משפיע מאוד על רבים בקנדה, כאשר ברובם הם הצעירים. יצויין כי מרבית עובדי סטארבקס צעירים (הגיל הממוצע ברשת עומד על עשרים וארבע) וביקורים אצל פסיכולוג נחשבים ליקרים מאוד במדינה.

מומחה בתחום אומר שלטיפולים נפשיים יש ערך רב. הם מקטינים תביעות רפואיות מצד העובדים, מגדילים משמעותית את שביעות רצונם וכן גם את נאמנותם למקום העבודה. לדבריו מדובר בתרומה חשובה מאוד לעובדים בעיקר בענפי המזון והמסחר הכל כך תחרותיים, ויש לקוות שחברות נוספות ילכו בדרכה של סטארבקס.

גם הנהלת סטארבקס בארה”ב החליטה אחרונה ללכת לקראת העובדים שם. הרשת העלתה את שכר עובדיה (כמאה וחמישים אלף במספר) בלפחות חמישה אחוזים.

הקמפיין החיובי ניצח

ג’סטין טרודו נחבר לראש הממשלה. (צילום: hindustantimes.com)

לתפקיד ראש ממשלת קנדה החדש והעשרים ושלושה במספר, נבחר ג’סטין טרודו, מהמפלגה הליברלית, במקומו של סטיבן הרפר מהמפלגה השמרנית. טרודו יקים ממשלת רוב לאחר שזכה בכארבעים אחוז מהקולות שיקנו לו 184 מושבים (לעומת 36 מושבים בבחירות הקודמות), בפרלמנט שכולל 338 מושבים. הרפר (56) ששימש ראש הממשלה במשך כתשע וחצי שנים, ונחשב למנהיג המקורב ביותר לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, קיווה שיצליח שוב להרכיב ממשלה חדשה ונכשל בגדול. הוא קיבל כשלושים ושניים אחוז מהקולות, שיקנו לו 99 מושבים (לעומת 159). הרפר הודיע שלא ישמש ראש האופוזיציה, אך ימשיך לייצג את אזורו בקלגרי. לדעת הפרשנים הוא יפרוש מהר מאוד מהפוליטיקה ויחפש עבודה בתחום העסקי. אין ספק שמרבית תושבי קנדה (שבעים ואחד אחוז לפי הסקרים) רצו בחילופי שלטון, תוך שהם מאסו במדיניות הנגטיבית של הרפר.

המפלגה הדמוקרטית החדשה נחלה מפלה קשה וזכתה לכעשים אחוז בלבד מהקולות, שיקנו לה 44 מושבים (לעומת 95). מפלגת הבלדנים של קוויבק קיבלה כחמישה אחוזים מהקולות, ועלתה ל-10 מושבים (לעומת 3), ואילו מפלגת הירוקים קיבלה כשלושה אחוזים מהקולות, עם מושב אחד (לעומת שניים).

הרפר ניהל מדיניות חוץ ניצית תוך שהוא מגן על ישראל בכל מצב, דבר שפגע ביוקרתה של קנדה בעולם, וביכולתה לשמש מתווכת בין ישראל לפלסטינים. טרודו צפוי לנקוט במדיניות יותר מאוזנת במזרח התיכון. לפני הבחירות הוא אמר: “הסכם הגרעין עם איראן הוא צעד בכיוון הנכון. עם זאת איראן רחוקה עדיין מלהצטרף לקהילה הבינלאומית לאור תמיכתה בטרור. האפשרות היחידה להשיג שלום במזרח התיכון היא באמצעות פתרון שתי המדינות, תוך שמירה על בטיחונה של ישראל”. טרודו ציין כי הקמפיין להחרמת ישראל הוא סוג חדש של אנטישמיות. על מדיניות הרפר הוא אמר: “העובדה שהרפר בחר להפוך את התמיכה בישראל לוויכוח פנימי, היא דבר לא טוב לא לקנדה ולא לקהילה היהודית בקנדה”.

טרודו (43) הוא ראש הממשלה הראשון בקנדה שגם אביו (פייר אליוט טרודו) היה ראש הממשלה. הוא נבחר למועמד לתפקיד לפני שלוש שנים, ומאז פתח בקמפיין בחירות חיובי וארוך, שכלל מפגשים עם מאות אזרחים בכל רחבי קנדה. עם זכייתו בבחירות הוא אמר: “הקנדים הראו שהם רוצים שינוי אמיתי ופוליטיקה חיובית. הם מאמינים שיכול להיות טוב יותר. אנו מייצגים את כל הקנדים על כל הגוונים שבהם, וניישם את מה שלמדנו בשיחות עם הציבור. לאור זאת בנינו את הפלטפורמה הזו, התנועה הזו. אתם רוצים ממשלה שתבטח בכם ואנו רוצים שאתם תבטחו בנו. זו תהיה ממשלה פתוחה שפעילותה שקופה, ותכבד את המוסדות השונים במדינה. אנו חוזרים להיות מה שקנדה הייתה בעבר”.

טרודו מתכוון ליצור גרעון תקציבי של כעשרה מיליארד דולר במשך השלוש השנים הקרובות, כדי שהממשלה תוכל לבצע השקעות גדולות מאוד בתשתית, לעזור למעמד הביניים ולחלשים, וליצור הרבה מאוד מקומות עבודה חדשים. ראש הממשלה החדש הבטיח להביא לקנדה עשרים וחמישה אלף פליטים מהמזרח התיכון עד לסוף השנה. וכן להפוך את עישון המריחואנה לחוקי. הוא גם מתכוון לטפל משמעותית בנושא התחממות כדור הארץ.

הרפר נכשל עם הקמפיין ההפחדה שלו שכלל הוצאת עשרים וחמישה מיליון דולר על מודעות וסרטונים נגטיבים נגד טרודו, אותו תיאר חסר ניסיון ולא מוכן לתפקיד. מרבית הציבור לא אהב את השלטון הכוחני והמרוכז של הרפר, שלא שמר על זכויות האזרח ואיכות הסביבה, ולא דאג לפליטים.

לקראת הבחירות בישראל

בנימין נתניהו – 5 בינואר. סוגיית מתן הצבעה לישראלים שגרים בחו”ל חוזרת לחדשות. (צילום: Ashernet)

לקראת הבחירות: יש ישראלים שרוצים שיאפשרו להם לבחור בחו”ל

סוגיית מתן הצבעה לישראלים שגרים בחו”ל עולה על סדר היום בדרך כלל, לקראת קיום בחירות חדשות. הנושא שוב חוזר לחדשות לקראת הבחירות הקרובות שיתקיימו ב-17 במרץ.

אליהו גורדון שגר בחו”ל כבר למעלה מ-16 שנים, עוקב בדאגה אחרי מה שקורה בישראל. גורדון (50, נשוי+3) גר ב-12 השנים האחרונות בריצ’מונד ועובד ברשות המיסים הקנדית. הוא בעל תואר ראשון ביחסים בינ”ל ומדע המדינה.

גורדון חושש מאוד ממה שעומד לקרות בעתיד הקרוב בישראל. לדבריו: “הנתונים הדמוגרפים לא משקרים ובשנת 2020 חלקם של הילדים החילוניים בכיתה א’ בבתי הספר הממלכתיים, יהיה פחות מ-50 אחוז, למרות שהם מהווים למעלה מ-50 אחוז מכלל האוכלוסיה. ומה המשמעות של נתון זה? שמספרם של האזרחים הלא ציונים, החרדים, הדתיים וכן הערבים ילך ויגדל בחברה הישראלית, ואילו כוחם של החילונים ילך ויקטן”.

לדברי גורדון למדינה צפוי גורל קשה אם בתחום הילודה לא יהיו שינויים, וכנראה שלא יהיו שינויים, כי כידוע במגזרים הדתי והערבי עושים יותר ילדים. לכן הפתרון יכול לבוא רק מצד הישראלים שגרים בחו”ל. כיום גרים בחו”ל למעלה מ-600 אלף ישראלים בעלי זכות בחירה, ורובם המוחלט חילונים.

גורדון: “עומדות לפנינו שתי אופציות. לאפשר להמשיך ולתת לאנטי ציונים, החרדים והערבים להמשיך ולהגדיל את כוחם. או לאפשר לישראלים בחו”ל להצביע כאשר כוחם שווה בין 10-15 מנדטים שיתחלקו בכנסת, בין המחנה החילוני והמחנה הלאומי. ועל ידי כך המחנה החילוני יגדל באופן מאוד משמעותי. ומה שלא יעשה הרחם של האמהות הציוניות, יעשה קול הבחירה של הישראלים בחו”ל. בעיני רבים בארץ, הישראלים שגרים בחו”ל נחשבים ליורדים, נפולת של נמושות ובוגדים שנטשו את המערכה ולא מוכנים לשאת עוד בנטל. אז לתת להם לבחור ממרחקים ולהשפיע על מה שקורה בישראל? אולי כדאי לעצור רגע ולשאול מי יכול באמת לעזור לעתיד המדינה. הישראלים בחו”ל שילמו ביטוח לאומי ומס הכנסה ועשו מילואים. לעומת זאת רבים שגרים כיום בישראל לא עושים בכלל צבא. כמו שכבה שלמה של המגזר החרדי והערבים, שמהווה נטל גדול על המדינה, בזמן שהם חיים על קצבאות. אך יש להם כוח רב ביום הבחירה”.

גורדון מציין כי בכל המדינות הנאורות בהן ארה”ב קנדה, אנגליה, גרמניה, צרפת, איטליה והולנד, מאפשרים לאזרחים שגרים בחו”ל להצביע. ואילו ישראל שייכת למחנה קטן שכולל את סין ורוסיה, שלא מאפשר לאזרחים בחו”ל להצביע.

גורדון מסכם את דבריו: “חלון ההזדמנויות הולך ונסגר ואם לא נתעורר הדמוקרטיה הישראלית חילונית תעלם, ובמדינה ישלוט רוב דתי חרדי עם מיעוט של ערבים שהולך וגדל בהתמדה. אך לעומת זאת אם ניתן לישראלים בחו”ל להצביע מפת הכנסת תשתנה לחלוטין, ויתאפשר לרוב החילוני ציוני לנהל את ענייני המדינה, ולחוקק חוקים חשובים ונאורים, בזמן שכוחן של המפלגות הסוחטות יקטן משמעותית. ומי שלא יעשה צבא יחוייב לעשות שירות לאומי, כך שהנטל יתחלק שווה בשווה בין האזרחים. הארכת שעון הקיץ תבוצע כמו בכל מדינה מתוקנת במערב, כדי להגדיל את החסכון במשק. תתקיים תחבורה ציבורית בשבת לעזור בעיקר למעוטי היכולת והקשישים. יתוקן העיוות בקצבאות

הילדים, כך שעד הילד השלישי תהיה בהן עליה, ומהרביעי תהיה ירידה באופן יחסי. ובסופו של דבר את גורל המדינה לא יקבעו החרדים הלא ציונים והערבים, אלה הישראלים שגרים בחו”ל. הם אלו שיצילו את הציונות ויחזירו את השליטה למחנה החילוני. ובכך גם יגרמו ליותר חילונים ודתיים ציוניים לחזור הביתה”.