Mark Carney

Canada recognizes Palestine

On Sunday, Prime Minister Mark Carney issued a statement on Canada’s recognition of Palestine as a state.

“Recognizing the state of Palestine, led by the Palestinian Authority, empowers those who seek peaceful coexistence and the end of Hamas,” said Carney. “This in no way legitimizes terrorism, nor is it any reward for it. Furthermore, it in no way compromises Canada’s steadfast support for the state of Israel, its people and their security – security that can only ultimately be guaranteed through the achievement of a comprehensive two-state solution.”

photo - Prime Minister Mark Carney — Prime Minister Mark Carney announced on Sunday that Canada would recognize Palestine as a state. *(photo from Office of the Prime Minister)*

Carney noted: “Since 1947, it has been the policy of every Canadian government to support a two-state solution for lasting peace in the Middle East.” He said there was an “expectation that this outcome would be eventually achieved as part of a negotiated settlement,” but “this possibility has been steadily and gravely eroded” by several factors.

In addition to other criticisms of both Hamas and Israel, Carney lists the “pervasive threat of Hamas terrorism to Israel and its people, culminating in the heinous terrorist attack of Oct. 7, 2023,” and Hamas’s rejection of Israel’s right to exist; “accelerated settlement building across the West Bank and East Jerusalem, while settler violence against Palestinians has soared”; “the E1 Settlement Plan and this year’s vote by the Knesset calling for the annexation of the West Bank”; and the “Israeli government’s contribution to the humanitarian disaster in Gaza, including by impeding access to food and other essential humanitarian supplies.”

Carney said the Palestinian Authority “has provided direct commitments to Canada and the international community on much-needed reforms, including to fundamentally reform its governance, to hold general elections in 2026 in which Hamas can play no part, and to demilitarize the Palestinian state.”

In reaction to the prime minister’s Sept. 21 statement, Noah Shack, chief executive officer of the Centre for Israel and Jewish Affairs, said, “Hamas is not an isolated phenomenon. It is a violent manifestation of the rejection of the right of the Jewish people to a state in our ancestral home – a rejection that runs deep within Palestinian society.

“As Prime Minister Carney himself has noted, a Palestinian state must be a Zionist state. Today’s announcement undermines that objective and gives Hamas and other Palestinian rejectionists a sense of victory. This will only make it harder to secure the release of hostages and build a better future for Israelis and Palestinians.”

Shack acknowledged that, while the “announcement does not come as a surprise, the details are important. The government has stated that, while it is extending recognition, normalization of relations with a ‘state of Palestine’ is an ongoing, long-term process…. We will argue that this must not proceed so long as hostages are in tunnels, Hamas remains in power and the Palestinian leadership rejects Israel’s existence as a Jewish state.

“And we will continue,” said Shack, “to make it clear that, with anti-Jewish hate escalating, our government must recognize the unintended effect foreign policy has on the climate in our own country.”

B’nai Brith Canada also issued a response to Carney’s statement.

“The PA has shown, time and again, that it cannot be trusted,” said Richard Robertson, director of research and advocacy for B’nai Brith Canada. “It is unable to govern the Palestinian Territories and has repeatedly demonstrated it is unwilling to deliver on the very commitments upon which Canada’s recognition is supposed to be predicated.

“The commitments include democratic reform, free and fair elections in 2026 without Hamas, and the full demilitarization of the Palestinian Territories.

“None of these conditions have been met. Hamas continues to arm itself, hold hostages and carry out terror attacks. Recognition under these circumstances does not bring us any closer to lasting peace, it only further compromises the prospect of a two-state solution.”

Robertson said the “government has chosen appeasement over principle.”

On Sunday, the United Kingdom, Australia and Portugal made similar announcements to that of Canada. Reaction from Israel was critical.

“After the atrocities of Oct. 7, while Hamas continues its campaign of terror, and while it continues to cruelly hold 48 hostages in the tunnels and dungeons of Gaza, the recognition of a Palestinian state by some nations today is, not surprisingly, cheered by Hamas,” wrote Israel’s President Isaac Herzog in an X post.

“It will not help one Palestinian, it won’t help free one hostage, and it will not help us reach any settlement between Israelis and Palestinians. It will only embolden the forces of darkness.

“This is a sad day for those who seek true peace,” he concluded.

Israel’s Prime Minister Binyamin Netanyahu said he will release a formal response after he returns from the United States. However, in a widely reported Hebrew-language video statement, he said, “I have a clear message to those leaders who recognize a Palestinian state after the horrific massacre on Oct. 7 – you are handing a huge reward to terror.

“It will not happen,” he added. “A Palestinian state will not be established west of the Jordan.”

According to various news reports, Hamas did indeed applaud the recognition announcements, as did the Palestinian Authority.

אייר טרנזיט הקנדית טסה ישירות מקנדה לגרמניה

חברת הלואו קוסט הקנדית אייר טרנזיט החלה לטוס ישירות בקו טורונטו ברלין. קו זה מאפשר לישראלים שמגיעים לברלין להמשיך בטיסה ישירה לטורונטו. הקו החדש יופעל בשלב זה רק בחודשי הקיץ: מטורונטו לברלין בימים חמישי וראשון ומברלין לטורונטו בימים שני ושישי

הקו החדש הוא בשורה טובה לישראלים שרוצים לטוס לקנדה. זאת, לאור העובדה שאל על הפסיקה את הטיסות הישירות שלה בין ישראל לקנדה לפני כשלוש שנים. ואילו חברת התעופה לאומית של קנדה אייר קנדה לא טסה כרגע לישראל לאור המצב הבטחוני המסובך

למי שבוחר לטוס באייר טרנזיט לטורונטו יש אפשרות גם לקחת טיסות המשך בשיתוף החברה הקנדית הנוספת ללואו קוסט אייר פורטר, ליעדים נוספים בקנדה בהם: מונטריאול, ונקובר, קלגרי, אדמונטון והליפקס. או להגיע בטיסות המשך מטורונטו ליעדים בארה”ב ובהם: לאס וגאס

הטיסות של אייר טרנזיט מטורונטו וברלין ובחזרה מתקיימות באמצעות מטוסי איירבוס החדישים שכוללים מאה שמונים ושבעה מקומות במחלקת תיירים, שמונים ושבע מקומות במחלקת הפריום ועוד שנים עשר מושבים במחלקת העסקים. אגב משך זמן הטיסה בין ברלין לטורונטו נאמד בכתשע שעות

הטיסות של אייר טרנזיט מברלין לטורונטו מאפשרות גם גישה נוחה לקנדה לנוסעים ממדינות נוספות באירופה בהן צרפת, בלגיה, הולנד ושוויץ

אייר טרנזיט שמתמחה בעיקר בחבילות נופש ליעדים באירופה, ארה”ב והאיים הקריביים נבחרה לאחת החברות הטובות בתחום זה בשנים האחרונות

ואילו חברת התעופה הלאומית של איחוד האמירויות איתיחאד שחידשה לאחרונה את טיסותיה לישראל, כחלק מההתעצבות הגלובלית שלה, חנכה לאחרונה קו טיסות ישיר בין אבו דאבי לטורונטו. קו זה מאפשר לישראלים לטוס ישירות לאבו דאבי ומשם להמשיך ישירות לטורונטו. הקו החדש בין אבו דאבי לטורונטו באמצעות מטוסי איירבוס החדישים מגדיל את הקיבולת של החברה של איחוד האמירויות בכשלושים אחוזים. ובכך החברה מגיעה ללמעלה ממאה יעדים בעולם תוך שימוש בצי מטוסים מתקדמים. מדי חודש החברה מטיסה קרוב לשני מיליון נוסעים בקווים השונים שלה

צי המטוסים של חברת איתיחאד מונה כיום מאה במספר כולל חמישה מטוסי מטען

איתיחאד כידוע טסה ישירות לישראל ומאפשרת לישראלים להגיע למגוון רחב של יעדים ברחבי העולם, באמצעות טיסות המשך משדה התעופה של אבו דאבי

הקו החדש בין אבו דאבי לטורונטו של איתיחאד כאמור מאפשר לנוסעים מישראל אפשרות להגיע לטורונטו, בדומה לאפשרות להגיע לברלין ומשם להמשיך באייר טרנזט הקנדית לטורונטו

כידוע לחברת התעופה של אחיד האמירויות איתיחאד יש מחלקת עסקים מפוארת ביותר שכוללת תאים פרטיים סגורים עם חדר שינה, מיטה פרטית וכורסה אישית ומקלחת

קנדה תכיר במדינה הפלסטינית

ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, הודיעה לאחרונה כי קנדה מתכוונת להכיר במדינה הפלסטינית במושב השמונים של האו”ם שיערך בספטמבר. הוא הוסיף כי הכוונה להכיר במדינה הפלסטינית כרוכה במחויבות של הרשות הפלסטינית לבצע רפורמות נחוצות ומשמעותיות ביותר, לקיים בחירות כלליות בשנה הבאה ללא החאמאס, ולפרק את המדינה הפלסטינית מצבא. קרני ציין עוד כי קנדה עובדת יחד עם מדינות נוספות לקיים את פתרון שתי המדינות, ישראל ולצידה מדינת פלסטין, שהוא הולך ונשחק מול עיננו

זאת לאחר שבמהלך ועידת שתי המדינות שהתקיימה לאחרונה במטה האו”ם בניו־יורק ביוזמת צרפת וסעודיה, הכריזו מדינות נוספות על כוונתן להכיר במדינה פלסטינית, במסגרת העצרת הכללית של האו”ם הצפויה להיערך בספטמבר הקרוב. קנדה מצטרפת אפוא למדינות נוספות שהחליטו להכיר במדינה הפלסטינית ובהן צרפת, בריטניה,מלטה, ספרד, אירלנד ונורווגיה

Interesting time to live

It is said that a week is a lifetime in politics and – well, would you look at that? – it is almost exactly a week before the Liberal Party of Canada selects its new leader to replace Prime Minister Justin Trudeau.

Conventional wisdom says that leader will be Mark Carney. Of course, if conventional wisdom were dependable, prime ministers John Turner and Kim Campbell would have gone down in history as figures in the biggest landslides in electoral history. Of course, those “fresh faces” were indeed involved in two of Canada’s most decisive electoral sweeps – just not in the ways they had hoped. Both had taken what appeared to be their respective parties’ hopeless chances and revived their fortunes temporarily before being devastated in their parties’ worst showings to date when the votes came in.

Both Campbell and Turner were, to an extent, known quantities, though Turner had been out of the political scene for close to a decade and Campbell was a single-term cabinet minister without the deepest roots in federal politics when she became the country’s first (and, to date, only) female prime minister.

So, while conventional wisdom tells us that Carney will be the next Liberal leader – and, by convention, as leader of the governing party, prime minister – conventional wisdom can be bubkes, as Turner and Campbell learned.

Carney, former head of both the Bank of Canada and the Bank of England, has never held elective office. Many Canadians wouldn’t recognize him in the lineup at Tim Horton’s. In a time of economic anxiety, Carney’s undeniable credibility on that topic is the selling point that has brought members of the Liberal caucus to his campaign by an almost four-to-one margin over presumed second-place candidate Chrystia Freeland, whose shock resignation led to Trudeau’s retirement in the first place.

In any event, surveys suggest that, under Carney, the Conservatives under Pierre Poilievre would go from shoo-ins to a neck-and-neck race. One poll suggests that, given Anyone-But-Trudeau, centre-left voters would rally around Carney to keep the Conservatives out, with New Democratic Party support crashing to half of what it gained in the last election.

Whoever wins the probably-almost-immediate general election after the leadership vote will inherit one of the most unenviable scenarios. With the once and once again US President Donald Trump reprising his role as global disruptor, threatening the Canadian (and global) economy with tariffs, aggression and assorted chaos, the new Canadian leader will walk a tightrope of defending Canadian interests while not unnecessarily rattling the cage of the Most Powerful Man in the World ™. Trump injects variables into politics that can never be accurately predicted – and Canadian leaders will be forced to react.

It is almost inevitable that everything will be seen through a prism of Trumpism, including the flashpoint issue of the Middle East conflict. With the US president repeatedly promising variations on the theme of “all hell” if developments do not go in Israel’s favour, fragile diplomacy, such as it ever has been between Israel and its neighbours, seems to be a thing of the past – particularly with Israel’s Prime Minister Binyamin Netanyahu largely echoing Trump’s sociopathic scheme for some sort of Las Vegas in the Gaza Strip.

Canadian voters tend to make electoral decisions on domestic issues, not foreign policy. Nevertheless, there is another variable that could play a sleeper in the coming election. It’s something few people seem to have on the radar but that may emerge as things unfold.

Anti-Israel activists (call them “pro-Palestinian” if you will, though it is hard to see how stopping traffic, chanting slogans, burning flags, etc., are aiding Palestinians) are no doubt planning to continue disrupting any public event where they can make their case against Israel. While justifying the atrocities of Oct. 7 as “brilliant” and justifiable, for example, is probably a bridge too far even for those most sympathetic to the Palestinian people and those who desire peace, depend on these extremists to nonetheless disrupt political events across the country – and do not expect them to do so in stereotypically polite Canadian style.

There are a lot of external variables facing Canadian politicians in the coming weeks. Responding to harangues from Washington by an unprecedented leader will force our own leaders to respond. Closer to home, expect disruptions and pandemonium from so-called “pro-Palestinian” activists. How politicians react to these unpredictable interventions could change the trajectory of the race. How Canadians, in turn, respond to the politicians’ reactions could prove one of the most volatile variables in the unsettled political firmament.

A profoundly false (we think) assumption says that Canadian politics and history are boring. In this era, a more ancient dictum – the curse “May you live in interesting times” – seems more apt.