Skip to content
  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • Business Directory
  • FAQ
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
  • JI Chai Celebration
  • JI@88! video

Recent Posts

  • Or Shalom reopens its doors
  • JFS from past to future
  • Need holistic approach
  • Sharing stories, advice
  • Journalist shares fears
  • Skills to live together
  • Road to independence
  • Cutting grass with scissors
  • Zionism as a solution
  • Deceit, desire & the divine
  • Reclaiming sacredness
  • Creative project ideas
  • Summer squares and cobbler
  • Thou shalt … summer commandments
  • Legal help for students
  • Revisiting myth of Lilith
  • Wrong person rebuked
  • Canada’s mixed messages
  • Questions for museum
  • Symposium on antizionism
  • Making soccer political
  • CJPAC lauds Pulver’s impact
  • City recognizes Vrba’s legacy  
  • Organ donation saves lives
  • Theodore’s March premiere
  • A healing Shabbaton
  • Supplying healthy food
  • A chime of metal tags
  • Yellowknife seder a first
  • Ishai energizes, unifies
  • A Lag b’Omer to remember
  • Expanding the healing
  • Hannah Senesh – a unique hero
  • Community milestones … May 2026
  • Sharing her testimony
  • Fall fight takes leap forward

Archives

Follow @JewishIndie
image - The CJN - Visit Us Banner - 300x600 - 101625

Tag: ישראל

הסכסוך במזרח התיכון הגיע גם לקנדה

הסכסוך במזרח התיכון הגיע גם לקנדה

המפגינים צועדים ברחוב רובסון מלווים בכוחות המשטרה שסגרה את הכבישים הסמוכים בדאון טאון ונקובר
(רוני רחמני)

הסכסוך הקשה במזרח התיכון בו מעורבת ישראל בימים אלה כולל ארגון הטרור החמאס, ישראלים יהודים וערבים בישראל ופלסטינים וכוחות הביטחון בשטחים – הגיע כצפוי גם לקנדה. הפגנות רבות משתתפים נערכו בימים האחרונים מצד תומכי הפלסטינים ומצד תומכי ישראל, בערים המרכזיות של קנדה. במרבית הפגנות נשמר השקט והסדר בצורה מכובדת, אך במספר אירועים בעיקר באלה שבטורונטו ומונטריאול, הותקפו אזרחים יהודים תומכי ישראל על ידי אזרחים מוסלמים שתומכים בצד הפלסטיני. המשטרה ביצעה כבר מספר מעצרים והיא מנהלת חקירה מואצת לעצור חשודים נוספים באלימות הקשה שהופנתה נגד אלו שתומכים בישראל.

בחלק מהפגנות התמיכה בפלסטינים החזיקו המפגינים כרזות עם דברי נאצה ושנאה מבישים נגד ישראל והיהודים בכלל, בהם: צלבי קרס, “ישראל פעלת נכון, היטלר יהיה גאה בך”, ישראל=נאצים”, “מוות לישראל”, “מה ההבדל בין ישראלי לנאצים” ועוד.

ההפגנה הגדולה ביותר התקיימה על ידי תומכי הפלסטינים בטורונטו ונכחו בה למעלה מחמשת אלפים משתתפים. באותה הפגנה נעצרו כבר על ידי המשטרה המקומית שלושה אזרחים מוסלמים, שתקפו קומץ של מפגינים יהודים שעמדו מולם, וכאמור מעצרים נוספים צפויים בימים הקרובים. המפגינים היהודים ספגו אבנים ובקבוקים, ואחד מהם אף הוכה במקלות, הוא נפגע בראשו ונזקק לטיפול רפואי דחוף. ואילו בהפגנה של תומכי ישראל במונטריאול נאלצה המשטרה המקומית להפעיל גז מדמיע לפזר בכוח אזרחים מוסלמים, שביקשו לפגוע באזרחים יהודים שהפגינו בעת שנערכה הפגנה בעד הפלסטינים.

ההפגנות של שני הצדדים בעד ונגד ישראל נערכו בין היתר בערים הבאות בקנדה: טורונטו, מונטריאול, ונקובר, קלגרי, אדמונטון, אוטווה, ויניפג, הליפקס וסנט ג’ונס.

המפגינים פונים מרחוב ג’ורג’יה לרחוב טרלו בדרכם למשרדים של הקונסוליה האמריקאית בדאון טאון ונקובר
(רוני רחמני)

אני עקבתי מקרוב אחרי הפגנה של תומכי הצד הפלסטיני שנערכה בוונקובר ביום שבת האחרון. כחמש מאות מפגינים בהם אזרחים מוסלמים, ילידי קנדה, אינדיאנים, תומכי המרקסיזם ואפילו קבוצה של ארגון שמאל יהודי קיצוני “הקול היהודי העצמאי” – השתתפו בה. תחילה התכנסו מאות מפגינים בכיכר שממול האולפנים של רשת השידור הציבורית הקנדית הסי.בי.סי, ברחוב המילטון בדאון טאון. לאחר סדרה של נאומים וקריאות נגד ישראל שנמשכה למעלה מחצי שעה, החלו המפגינים לצעוד באישור המשטרה כמובן, אל עבר הקונסוליה האמריקנית בעיר, שנמצאת ברחוב פנדר בדאון טאון. רחבות שלמים נסגרו על ידי השוטרים הרבים שנכחו במקום, והצועדים ללא התפרעויות עשו את המסלול מאולפני הסי.בי.סי, אל רחוב רובסון, משם לרחוב ג’ורג’יה ומשם המשיכו בהמוניהם עד לבניין בו שוכנת הקונסוליה האמריקנית.

בין סיסמאות הרבות של המפגינים בעד הפלסטינים, לאור פעולת צה”ל בעזה, שנאמרו בהפגנה או שהופיעו על שלטים בהם החזיקו הצועדים: “אין צדק אין שלום”, “לשחר את פלסטין”, “פלסטין תקום בין הנהר לים”, “הפסיקו את שפיכות הדם”, “הפסיקו את ההפצצות”, “הפלסטינים הם מפלסטין”, “יש לעצור את המלחמה”, “יש להציל את שייח’ ג’ראח'”, “רציחת ילדים איננה נחשבת להגנה עצמית”, “הגידו במפורש את השם פלסטין”, “שתיקה היא אלימות”, “יש לחקור את פשעי המלחמה שמבצעת ישראל”, “יש לתת הגדרה עצמית לפלסטינים”, “יש להחרים את ישראל”. על הדלת הכניסה לקונסוליה האמריקנית שהייתה סגורה בעת ההפגנה, נכתבה הסיסמה באדום: “יש לשחרר את פלסטין, יש להפסיק את רצח העם וכן יש להפסיק את הכיבוש”.

בתגובה לתקיפת המפגינים היהודים בטורונטו, ציינו בארגון המרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה: “אנו מגנים בחריפות את ההתקפה והשנאה שהופנתה נגד יהודים. אין הצדקה לאלימות פוליטית ואלה ששונאים את ישראל שונאים גם את קנדה”.

Format ImagePosted on May 19, 2021May 19, 2021Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags attack and hatred directed against Jews, Canada, demonstrations, Israel, Middle East, Palestinians, Toronto, Vancouver, violence, אלימות, הפגנות, התקפה והשנאה שהופנתה נגד יהודים, וונקובר, טורונטו, ישראל, מזרח התיכון, פלסטינים, קנדה
שאול גורדון בתחרויות הסיף באולימפיאדת טוקיו

שאול גורדון בתחרויות הסיף באולימפיאדת טוקיו

שאול גורדון

הסייף הישראלי שאול גורדון ייצג את קנדה בתחרויות הסיף באולימפיאדת טוקיו שתתקיים בחודש יולי הקרוב. אחד עשר סייפים נוספים ייצגו את קנדה באולימפיאדה ביפן.

גורדון יליד תל אביב בן ה-26, גר בעיר ריצ’מונד שליד ונקובר בריטיש קולומביה מאז היותו בגיל עשר. הוא סיים תואר ראשון בשפה וספרות צרפתית באוניברסיטת פנסילבניה, שבפילדלפיה ארה”ב בשנת 2016. לאחר מכן עבר גורדון למונטריאול כדי ללמוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מגיל. השנה הוא סיים לימודי תואר מתקדם שני במשפטים (על חוקי אבטחת החלל).

גורדון עזב את ישראל בגיל ארבע ועבר עם משפחתו לגור בעיר טורינו שבאיטליה. כבר בגיל שבע התחיל להתאמן בסייף בסגנון חרב. בגיל עשר (שש שנים לאחר מכן) עברה המשפחה לריצ’מונד. ומאז זה ביתו הקבוע למעט תקופות הלימודים הארוכות בארה”ב וקנדה.

בשנת 2019 זכה גורדון במקום השמיני באליפות העולם בבודפשט הונגריה שזה ההישג הגדול ביותר בקריירה שלו. באותה שנה הוא זכה גם במקום השלישי במשחקי פאן אמריקה שנערכו בלימה פרו. ואילו נבחרת קנדה שבה הוא משתתף הגיעה באותם משחקים למקום השני. הנבחרת הקנדית הגיעה עימו עוד פעם למקום השני במשחקי פאן אמריקה שנערכו בטורונטו בשנת 2015. גורדון זכה עם הנבחרת הקנדית גם במקום הראשון במשחקי גביע צפון אמריקה שהתקיימו בשנת 2011 בדאלאס טקסס. גורדון (המחזיק גם בדרכון ישראלי) זכה באוקטובר 2019 באליפות ישראל לבוגרים. כיום הוא מדורג במקום ה-22 בדירוג העולמי לסיף.

אחותו הצעירה של שאול, תמר גורדון, כשהייתה בת 15 זכתה גם כן באותה אליפות ישראל בסיף בתחרות לבוגרות (למרות גילה הצעיר). תמר גורדון (כיום היא בת 17) גם כן מתחרה בסגנון חרב, נמנית על נבחרת ישראל. היא אמורה לסיים את לימודי התיכון בריצ’מונד בעוד כשנה וחצי. לאחר מכן תלמד קרוב לוודאי באחת האוניברסיטאות בארה”ב. בשנה שעברה זכתה תמר גורדון מקום שלישי באליפות אירופה לקדטים (עד גיל 17) שהתקיימה בקרואטיה. היא זכתה במקום ראשון באליפות צרפת בשנת 2019. וכן הגיעה מקום שלישי בתחרות לקאדטים שנערכה בצרפת אשתקד.

אולימפיאדת טוקיו הייתה אמורה להתקיים במקור בקיץ אשתקד אך המשחקים הבינלאומיים נדחו לקיץ זה בגלל מגפת הקורונה. האולימפיאדה תיפתח ב-23 יולי ותימשך עד השמונה באוגוסט. לטוקיו אמורים להגיע למעלה מאחד עשר אלף ספורטאים (מ-207 מדינות), בהם לא פחות מ-85 ספורטאים מישראל. אם כן תהיה זו המשלחת הישראלית הגדולה ביותר אי פעם השתתפה במשחקים האולימפיים כלשהם. האולימפיאדה אמורה אגב להתקיים ללא קהל לאור המגפה חשש להידבקות עולמית.

שאול גורדון פגש את יאנה בוטביניק (בת ה-22) – שהיא סייפת הדקר הבכירה בישראל – בשנת 2018 באליפות העולם בוושי סין, ומאז הם ביחד. בוטביניק נמנית על נבחרת ישראל לומדת בימים אלה בחוג למתמטיקה ומחשבים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק בארה”ב. היא עלתה מרוסיה לישראל בשנת 2010, ומגיל 14 החלה להתאמן בסייף. בגיל 17 היא זכתה לראשונה בתואר אלופת ישראל (לגילאים אלו). משנת 2019 בוטביניק נחשבת לבוגרת והיא סיימה במקום עשר באליפות אירופה, וזכתה במדליית ארד בברטיסלבה סלובקיה. כיום היא מדורגת במקום ה-68 בדירוג העולמי לסיף.

האח האמצעי של שאול, מתי גורדון (23), משחק דווקא רוגבי והוא נמנה על נבחרת ישראל ברוגבי שבע. מתי גורדון למד במשך ארבע שנים בחוג ללימודים אירופיים באוניברסיטת טורונטו. עתה הוא נמצא בשנה השנייה של לימודי לתואר במשפטים אוניברסיטת קווינס קינגסטון אונטריו.

Format ImagePosted on March 17, 2021March 16, 2021Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, fencing, Israel, Japan, Matthew Gordon, Richmond, rugby, Shaul Gordon, Tamar Gordon, Tokyo Olympics, Yana Botvinnik, אולימפיאדת טוקיו, יאנה בוטביניק, יפן, ישראל, מתי גורדון, קנדה, רוגבי, ריצ'מונד, שאול גורדון, תמר גורדון
בעידן המגפה הקשה

בעידן המגפה הקשה

את הלוויות של אבי ראיתי עם עוד מספר בני משפחה וחברים באמצעות “הזום” בשעה שתיים לפנות בוקר לפי שעון ונקובר.

הפעם הרגשתי מקרוב את הנזקים האיומים שמגיפת הקורונה עושה לנו, לחיינו, לקרובים כמו גם לרחוקים. אבי, משה רחמני, בן התשעים ואחד נדבק בנגיף בבית החולים איכילוב שבתל אביב, ולאחר פחות משבועיים נפטר מסיבוכים קשים. אני לצערי לא הצלחתי לעזוב את ונקובר והגיע להלוויתו שהתקיימה ביום ראשון האחרון, בבית הקברות האזרחי של קריית ענבים, בגלל שקשה מאוד לטוס מכאן בעת הזו. לפחות שתיים-שלוש עצירות בדרך ואני הייתי צריך לקבל בנוסף אישור מיוחד ממשלת ישראל להגיע להלוויה. לאחר מכן היה עלי להיכנס לסגר באיזה שהיא מלונית בישראל למשך כשבועיים ימים. ובחזרה לקנדה הייתי צריך לעבור הליך סיוטי דומה. החלטנו לכן במשפחתי שלא אטוס. זו היתה החלטה קשה אך מתבקשת בימים אלה.

את הלוויות של אבי ראיתי עם עוד מספר בני משפחה וחברים באמצעות “הזום” בשעה שתיים לפנות בוקר לפי שעון ונקובר. בקריית ענבים השעה הייתה שתיים עשרה בצהרים, וכארבעים איש הורשו להגיע לבית הקברות, בראשות אמי, לוצי רחמני שגם היא בת תשעים ואחת, ואחי, אמיר רחמני, שניהל את הטקס הקשה הזה. זה לא פשוט לראות איך קוברים את אבא שלך כל כך מרחוק – באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת, במקום פשוט להשתתף בטקס צנוע עם חברי משפחה וחברים קרובים. זה מאוד מוזר ויוצר הרגשה של ניכור ומרחק המאוד אופיינית לעידן מגיפת הקורונה, ששינתה את חיינו לחלוטין.

photo - My father, Moshe Rahmani, ninety-one years old, contracted the virus at Ichilov Hospital in Tel Aviv, and after less than two weeks died of serious complications
אבי, משה רחמני, בן התשעים ואחד נדבק בנגיף בבית החולים איכילוב שבתל אביב, ולאחר פחות משבועיים נפטר מסיבוכים קשים

אני נפגשתי עם אבי לאחרונה רק לפני קרוב לשנה. היה זה בחודש מארס אשתקד, שבוע לפני שקנדה הכריזה על סגר לאור המגפה שהחלה לתפוס תאוצה בכל רחבי העולם. הגעתי לישראל למספר ימים כדי לפגוש את הורי בביתם בתל אביב. הם חששו קצת מהחלטתי לטוס כי אולי אני אדבק ואז גם אסכן אותם. הביקור עבר בשלום ובשלווה. הספקתי לשבת עם הורי ערב ערב ולשוחח שעות על שלל נושאים. אחרי שבוע טסתי בחזרה לוונקובר ולא ידעתי אז (כמובן) שאלו יהיו הפגישות האחרונות שלי עם אבי.

אבי נולד בירושלים. הוא גדל בבית דתי אך כבר כתלמיד תיכון החליט לבחור בדרך אחרת – חילונית. אמי ילידת אוסטריה הגיעה עם משפחתה לישראל עת הייתה בת שמונה. תחילה לנהלל ולאחר מכן המשפחה התיישבה בירושלים. הורי הכירו איפוא בירושלים ולאחר שלוש שנות חברות התחתנו ונשארו ביחד למשך שבעים שנה עד למועד פטירתו של אבי. הם הספיקו לגדל את אחי ואותי בביתם ברחוב המלך ג’ורג’ שבמרכז העיר. לאחר שעזבנו את הבית, הורי עברו לשכונת בית הכרם. לבסוף הם מאסו בירושלים ולפני כשבע עשרה שנה עזרו אומץ ועברו לתל אביב ופתחו בחיים חדשים.

אבי עבד כל חייו בתחום הביטוח בתקופת מגוריו בירושלים. הוא יצא לפנסיה עם המעבר לתל אביב. בעת שגר בירושלים נחשב לאוהד שרוף של קבוצת הכדורגל בית”ר ירושלים, וצפה במשחקים רבים מהיציעים במגרשי הכדורגל ברחבי הארץ. בשנות השמונים המיר את המגרשים בטלוויזיה ועד לאחרונה צפה במרבית המשחקים של בית”ר.

אבא נחלש בתקופה האחרונה ולפני שלושה שבועות הוא אושפז לטיפול מאסיבי בבית החולים איכילוב. שם לתדהמת כולנו נדבק בקורונה ומטבע הדברים מצבו החמיר מיום ליום. אמי, אחי ושתיים מהנכדות הספיקו לבקר אותו יום לפני מותו. התמונה הייתה קשה מנשוא. עכשיו הוא לא סובל יותר.

היום אני יכול להביו היטב את המשפחות שאיבדו את יקיריהם שנדבקו בקורונה.

Format ImagePosted on February 17, 2021February 17, 2021Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, coronavirus, COVID-19, death, Israel, mourn, parents, הורים, ישראל, להתאבל, מוות, קורונה, קנדה
פורסמו בפייסבוק על ידי ישראלים

פורסמו בפייסבוק על ידי ישראלים

(pixy.org/58340)

ביידן שוחח לראשונה עם טרודו

מנהיגי מדינות עמם שוחח הנשיא ביידן עד כה, שבוע אחרי ההשבעה, לפי סדר השיחות: טרודו קנדה, לופז אוברדור מקסיקו, ג׳ונסון בריטניה, מקרון צרפת, מרקל גרמניה, סטולטנברג נאטו, פוטין רוסיה ויושיהידה סוגה יפן.

גידול במספר העולים לישראל מקנדה

גידול משמעותי במספר העולים מאארצות הברית, קנדה ובריטניה וכעת הם באים גם מלב המיינסטרים.

על תנועת העליה מקנדה – נפש בנפש

נפש בנפש היא תנועת העליה מאצורת הברית, קנדה ובריטניה. לפני שנה פורסם על קפיצה במספר המתענינים בעליה לארץ. בגלל הקורונה רבים דחו את הגעתם. משרד הפנים בישראל דורש מהם יותר ויותר מסמכים שלא ניתן להנפיק בימי הסגרים. ומה מה שחדש פרופיל העולים לעתיד: עד כה היו כמעט כל העולים מהארצות האנגלו סקסיות ארה”ב, בריטניה וקנדה. בהם מהפריפריה שלהן: דתיים, חרדים, מהגרים (בני יורדים), רוסים, פרסים, וגם גרי צדק. פה ושם עוד כמה בוגרי תגלית.

לא רק בבני ברק

משטרת מונטריאול פיזרה מתפללים יהודים חרדים שהפרו את הנחיות הקורונה. חלק מהמתפללים תקפו את השוטרים באלימות וקראו להם נאצים. שארבעה שוטרים נפצעו קל באירועים חמורים אלה.

הקלות של רישום ברשות המיסים הקנדית

בניגוד למדינות אחרות, כמו קנדה למשל, שבה אדם צריך רק להירשם ברשות המיסים ולקבל מיד, בלחיצת כפתור, כאלפיים דולר לחשבונו. את מרבית הכסף לא צריך כלל להחזיר. בישראל זה אחרת: ולמה כוונה? בלחיצת כפתור אני מקבל כסף יפה מן הממשלה מתוך ידיעה ברורה שאני כורה בור לעצמי. כי אחרי כן יהיה עלי להשיבו לקופת האוצר בריבית דריבית.

סדאמן של קנאטק יבוא מאורורה קנדה

תמונות שמטופל שלח לי, אומר שנראה מדהים.עוד לא עישן את הקנאביס, אם מישהו לקח אשמח לחוות דעת?

הדרכון הפורטגלי עבר את הקנדי

ארה״ב, אנגליה, נורווגיה, אוסטרליה, קנדה ועוד קרוב למעלה ממאה ושמונים מדינות אחרות כולן נשארו מאחורי הדרכון הפורטוגלי – שדורג בתור אחד מששת הדרכונים המובילים בעולם.

אינוקאן הישראלית נסחרת בבורסת טורונטו

כבוד לאינוקאן הישראלית שנסחרת בבורסת טורונטו בקנדה על הדרך שהיא עושה. אני עוקבת אחר החברה שהשקעתי בה, עוד בהיותה סטארט אפ לפני כשנתיים. הסיבה שבחרתי להשקיע דווקא בה מכל הסטארטאפים האחרים היתה לאחר כנס משקיעים בו פגשתי את הנהלת החברה.

חברות ישראליות בקנדה

משהו יודע היכן ניתן למצוא חברות ישראליות שיש להם סניפים בקנדה?

מחפשת בתי גידול לכלבים בבריטיש קולומביה

מישהו מכיר בתי גידול בקנדה? רצוי באיזור ונקובר בבריטיש קולומביה?

מחפשים יועץ מס בקנדה

מחפשים יועץ מס שמבין בסוגיות מיסוי בין ישראל לקנדה רצוי ישראלי, אבל מניחה שלא חובה.

עזרה למובטלים נפגעי הקורונה

ביום שלאחר הקורונה נשאר עם אלפי מובטלים, אחוז ניכר מהם בעלי משפחות שחיו מעל קו העוני לפני המשבר. איך מחזירים אותם לעמוד על הרגליים?

למען היום שלאחר המשבר, צריך להקים כבר עכשיו תכניות שיקום כלכליות ותעסוקתיות שיחלצו את המשפחות מהעוני ויחזירו אותן למסלול העבודה במהירות.

בינתיים, הרמנו את הכפפה והתחלנו עם תכנית משלנו. קידום, תכנית חירום מבית ידידות טורונטו למשפחות שנפגעו כלכלית כתוצאה ממשבר הקורונה, מציעה להן ליווי כלכלי, תעסוקתי ומשפחתי מותאם אישית, באמצעות מלווה משפחות בעל הכשרה בתחום. התכנית מסובסדת באופן מלא, עם עלות דמי רישום בלבד.

אנו קוראים לממשלה להקים תכנית דומות שיחלצו את המשפחות מהעוני שנכפה עליהן, ויחזירו אותן ליציבות כלכלית.

Format ImagePosted on February 3, 2021February 1, 2021Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Biden, Canada, coronavirus, Facebook, immigrants, Israel, ישראל, נשיא ביידן, עולים, קורונה, קנדה
האם צריכה יהדות התפוצות להביע את דעתה בענייניה של ישראל

האם צריכה יהדות התפוצות להביע את דעתה בענייניה של ישראל

(Beny Shlevich photo)

הצעת חוק החדשה של חברת הכנסת תהילה פרידמן ממפלגת כחול לבן, מעוררת עניין רב בעולם היהודי. לדברי אחד מהבכירים בקהילת היהודים בארצות הברית, דיוויד באטלר, הצעת חוק זו מעלה על הפרק את אחד האירועים המשמעותיים ביחסי ישראל והתפוצות מזה שנים רבות.

השאלה שהחוזרת על עצמה אין סוף פעמים, נדונה לעיתים קרובות במאמרי דעות בעיתונות, בנאומים ובכנסים יהודיים שונים, אך היא מעולם לא זכתה לתשובה חד משמעית. כעת מוצעת בכנסת חקיקה חדשה שתיתן למנהיגי יהדות התפוצות סוף סוף תפקיד רשמי בענייניה של ישראל, ואולי אף תבשר על עידן חדש ביחסי ישראל והתפוצות.

מתוך כלל היהודים בעולם שמספרם מוערך בכחמישה עשר מיליון, קרוב לשבעה מיליון גרים בישראל, לפי נתוני ממשלת ישראל. על פי הערכות שונות כשמונת המיליונים הנותרים חיים ברובם בשש המדינות הבאות: ארה”ב כשישה מיליון, צרפת כחצי מיליון, קנדה כארבע מאות אלף, בריטניה כשלוש מאות אלף, ארגנטינה כמאתיים אלף ורוסיה כמאתיים אלף.

את הצעת החוק, שזכתה לתמיכת משרד התפוצות, מקדמת כאמור ח”כ תהילה פרידמן. החוק המוצע יחייב את ממשלת ישראל להיוועץ במנהיגי יהדות העולם בעניינים שייחשבו בעיניה כמכריעים, ונוגעים גם לכשמונה מיליון היהודים שחיים מחוץ לישראל.

באטלר אומר הצעת החוק החדשה “עשויה להיות אחד האירועים המשמעותיים ביותר ביחסי ישראל והתפוצות מזה עשרות שנים”. באטלר אגב משמש יו”ר ועדת ישראל וחו”ל של ארגון הגג של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה (שמאגד מאה ארבעים ושש פדרציות יהודיות ועוד שלוש מאות קהילות עצמאיות).

פדרציות אלו שולחות במשותף לישראל מדי שנה מאות מיליוני דולרים בדמות מענקים למלכ”רים שונים, שפועלים למען ישראלים מכל מגזרי בחברה. ביניהם שני השותפים העיקריים של הפדרציות מחוץ לארה”ב: הסוכנות היהדות לישראל וארגון הג’וינט.

בסוף חודש אוקטובר קיימו הארגונים את הכנס השנתי שלהם (בפורמט מקוון) ובו עלתה לדיון השאלה המרכזית: באיזו מידה צריכה להיות ליהודי העולם אמירה בענייני הפנים של ישראל. שאלה זו שימשה כזרז להצעת החוק הממשלתית של השרה לענייני התפוצות עומר ינקליבץ’ (השרה החרדית הראשונה בישראל).

אריק פינגהרט, לשעבר חבר קונגרס יהודי מאוהיו (עומד כיום בראש רשת הפדרציות היהודיות) מאמין שהישראלים וממשלת ישראל צריכים לרצות לשמוע גם מהיהודים בעולם, וללמוד ולהבין את נקודות המבט של היהודים בעולם. “איננו רוצים לנסות לומר לממשלת ישראל מה לעשות, אבל אנחנו כן רוצים שהם ישמעו את מה שיש לנו לומר בעניינים המשפיעים על הקהילה שלנו”, הוא מוסיף.

לדברי השרה ינלקביץ’: “עלינו להבין לעומק את האינטרסים והצרכים של כשמונה מיליון האחים והאחיות של ישראל הגרים מחוץ לגבולותינו. זה נכון במיוחד כאשר מדינת ישראל מקבלת החלטות המשפיעות ישירות על קהילות יהודיות מחוץ לישראל. אם למדתי משהו בתפקידי כשרה בשמונת החודשים האחרונים, זה שליהדות העולם יש קול. הוא עשיר, הוא מגוון, הוא חזק, אי אפשר ואין רשות להתעלם ממנו”.

ישנן כמה סוגיות שבאופן קבוע נוגעות בנקודות רגישות במערכת היחסים המורכבת בין שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם, ישראל וארה”ב. רוב היהודים האמריקנים מזדהים כרפורמים או כקונסרבטיבים, אך היחס לשני הזרמים הלא אורתודוקסיים הללו הוא יחס של בוז או עוינות של ממש, מצד רבים בישראל, בכלל זה הרבנות הראשית. גיורים שעורכים רבנים רפורמים או קונסרבטיבים אינם מוכרים בישראל, ויהודים אמריקנים שרוצים להתפלל בכותל המערבי במניינים שיוויוניים, בעירוב נשים וגברים או בהובלת נשים, נחסמים באופן קבוע ואינם מורשים לעשות זאת.

“במשך זמן רב מדי הייתה ישראל המקום היחיד עלי אדמות שבו לא כל היהודים מקבלים יחס שווה. זה משהו שישראל צריכה לתקן ויפה שעה אחת קודם, ולא רק בגלל יהודי התפוצות”, אומרת חברת הכנסת מרב מיכאלי ממפלגת העבודה. “יש לנו גם כאן בישראל יהודים רפורמים וקונסרבטיבים שעדיין אינם נהנים משיוויון לא במימון, לא בזכויות ולא בהכרה על-ידי המדינה”, היא מוסיפה.

רבים מחברי הכנסת התומכים בחקיקה החדשה התנסו במגורים בתפוצות או בעבודה עם יהודי התפוצות. מיכאלי עבדה בעבר כמדריכה במרכז קהילתי יהודי במערב פאלם ביץ’, פלורידה. פרידמן, עורכת דין דתייה מירושלים, ייצגה בעבר את הפדרציה היהודית הגדולה ביותר בניו ג’רזי (הידועה בשם גרֵייטר מֶטרוֹ-ווֶסט). הוריה של ינקלביץ’ עלו לישראל מברית המועצות לשעבר.

חברת כנסת נוספת שתומכת בחקיקה היא מיכל קוֹטלר-ווּנש ממפלגת כחול לבן, שגדלה במונטריאול ולאחר מכן שבה לישראל. אביה, ארווין קוטלר, שימש בעבר שר המשפטים בקנדה. לדבריה: “השאלה אינה אם אלא איך לערב את יהודי התפוצות. אנחנו חיים ברגע היסטורי, שבו יש לנו הזדמנות כבירה לעצב מחדש ולשנות את תבנית המחשבה ביחסי ישראל והתפוצות, למה שהיא שהייתה אמורה להיות”.

שמואל רוזנר, שמשמש עיתונאי ופרשן של הניו יורק טיימס, אומר כי הוא אינו חושב שהצעד הזה יעבור בכנסת במיוחד עכשיו, כשישראל ממוקדת בקורונה, ודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו מוסחת בשל ההפגנות נגד עמידתו בראשות הממשלה. הוא מוסיף: “הקמת מנגנון אפקטיבי שמייצג נאמנה את האינטרסים של יהודי התפוצות יהיה בלתי אפשרי, והישראלים אינם רוצים בחוק שכזה. אני חושב שהתייעצות בין ישראל לבין יהדות העולם צריכה להיעשות באופן קבוע ורציני, אבל לא צריכה להיות רשמית בשום צורה. אני תומך לחלוטין בדיאלוג, אבל מתנגד לכל דיאלוג שתלוי במנגנונים רשמיים ובחוקים שתכליתם היא לכפות על ממשלת ישראל התייעצות עם גורמים מבחוץ”.

פרידמן מסכימה כי נמוכים הסיכויים שהצעת החוק שלה שפרטיה מעורפלים בשלב זה, לדרוש חובת התייעצות עם יהדות התפוצות בהחלטות שיש להן השפעות ישירות על יהדות העולם – תהפוך לחוק. זאת, במיוחד בנסיבות הנוכחיות. אך היא שואבת עידוד מכך שמשרד התפוצות הטיל את כובד משקלו על ההצעה. “זה פשוט הופך את כל העניין להרבה יותר רציני”, היא הוסיפה.

שירה רודרמן, מנכ”לית קרן משפחת רדומן, גוף פילנתרופי עם משרדים בישראל ובבוסטון, שמבקש לעזור לגשר על הפער שבין ישראל לתפוצות, אומרת שבדרך כלל המחוקקים הישראלים שמים לב לקהילות היהודיות מעבר לים, רק כאשר יש משבר בבית או בחו”ל. רודמן: “זה צריך להשתנות. במשך השנים, שמענו הרבה הערות נגד יהודים רפורמים וקונסרבטיבים, שהדעות שלהם אינן חשובות, למעט כאשר הדברים אמורים בתרומות ובשתדלנות למען ישראל. לפני למעלה משבעים שנה, הייתה לעם היהודי בכל מקום שבו היה – מטרה משותפת: להקים מולדת יהודית. היום, אין לנו מטרה משותפת או ייעוד משותף. איך אפשר לבנות עתיד ביחד אם אין לך מטרה משותפת”.

פרידמן שממשיכה בקידום החקיקה, אישרה שקיימת התנגדות להצעת החוק, אבל היא מאמינה שבכל זאת מדובר ברעיון חשוב. פרידמן: “אני מקבלת לחץ נגדי הן מהשמאל והן מהימין. ברור לכולנו שישנן סוגיות שרק אזרחי ישראל יכולים להחליט בהן, כמו ביטחון וכלכלה. אבל כשמדובר בסוגיות שיש להן השפעה ישירה על העם היהודי כולו, כמו שינוי חוק השבות או איך אמור להיראות הכותל, או שאלות לגבי גיור – גם יהדות העולם צריכה לקבל קול”.

Format ImagePosted on November 18, 2020November 16, 2020Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags conversion, Diaspora, Israel, Israel-Diaspora relations, law, Law of Return, Tehila Friedman, Western Wall, world Jewry, גיור, הכותל, חוק, חוק השבות, יהדות העולם, יהדות התפוצות, יחסי ישראל והתפוצות, ישראל, תהילה פרידמן
גזענות ואפלייה גם בקנדה

גזענות ואפלייה גם בקנדה

בשבועות האחרונים מפגינים רבים יוצאים לרחובות בערים שונות ברחבי קנדה כדי למחות נגד הגעזנות והאפלייה בארה”ב, קנדה ובעולם כולו.
(רוני רחמני)

קנדה התמודדה בשבוע שעבר עם פרשה הקשורה להפעלת כוח מופרז על-ידי שוטרים נגד בני מיעוטים. ראש הממשלה הקנדי, ג’סטין טרודו, הביע זעזוע עמוק מסרטון וידאו שפורסם ברבים ובו נראים שוטרים עוצרים תוך שימוש באלימות, את הצ’יף של הקהילה האינדיאנית האנדבוריג’ינית במחוז אלבטרה.

בסרטון, שאורכו שתיים עשרה דקות, נראים השוטרים בין השאר מכים את האיש, אלן אדם, בראשו. טרודו ציין לאחר שצפה בסרט כי יש לו שאלות רציניות בנוגע למה שקרה. הוא הוסיף שהחקירה העצמאית חייבת להיות שקופה ולהיעשות כך שנקבל תשובות. בה בעת שכולם יודעים שזה לא מקרה בודד. לדברי טרודו יותר מדי קנדים שחורים וילידים אינם מרגישים בטוחים בסביבת שוטרים. זה בלתי מתקבל על הדעת והממשלה חייבת לשנות את המצב הזה.

המחלקה האחראית על חקירת שוטרים במשטרת אלברטה בודקת כעת את האירוע. המשטרה הגישה נגד אדם כתב אישום בגין התנגדות למעצר ותקיפת שוטר. לדברי עורך דינו של הצ’יף, העימות כולו החל בגלל שפג התוקף של לוחית רישוי של רכבו.

בשבועות האחרונים מפגינים רבים יוצאים לרחובות בערים שונות ברחבי קנדה כדי למחות נגד הגעזנות והאפלייה בארה”ב, קנדה ובעולם כולו.

קנדה מתנגדת לתוכנית הסיפוח של ממשלת ישראל

סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית (וופא) דיווחה לאחרונה כי קנדה הבהירה לרשות הפלסטינית, כי מתנגדת לתוכנית הסיפוח הישראלית של השטחים הכבושים. זאת כיוון שהסיפוח עומד בסתירה לחוק הבינלאומי.

על פי הדיווח של סוכנות הידיעות הפלסטינית, עמדת קנדה נגד הסיפוח נמסרה בשיחה בין שר החוץ של קנדה, פיליפ שמפיין, לבין שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מאליכי.

שר החוץ הקנדי ציין כי אם קנדה תיבחר לחברה זמנית במועצת הביטחון של האו”ם, היא לא תחריש אלא תשמיע את קולה כדי לשמור על השלום והיציבות במזרח התיכון. וכן תפעל מול ישראל והפלסטינים כדי להשכין שלום בין הצדדים. בהקשר זה, קרא שר החוץ הפלסטיני לקנדה להמשיך בלחץ על ישראל כדי לסכל את תוכנית סיפוח השטחים, כולל באמצעות איום בסנקציות נגדה.

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, אמר לא מכבר כי העביר מסר ברור להנהגה בישראל בנוגע לתוכנית סיפוח השטחים הכבושים בציינו, כי קנדה סבורה שמהלך זה עלול לעכב את האפשרות להגיע לשלום בר קיימא במזרח התיכון ועל כן היא מודאגת מאוד מכך.

קנדה האריכה את איסור כניסת אוניות נוסעים לשטחה עד לסוף חודש אוקטובר

ממשלת קנדה האריכה את האיסור על פעילות אניות תענוגות בשטחה עד השלושים ואחד באוקטובר שנה זו. זאת עקב מגיפת הקורונה העולמית. שר התחבורה, מארק גארנו, הודיע על הצעדים המעודכנים בנוגע לאוניות התענוגות וספינות הנוסעים, וציין כי הממשלה מחויבת להגן על אזרחי קנדה, במיוחד בתקופה מאתגרת זאת. מסיבה זו הוא הכריז על צעדים עדכניים עבור אוניות תענוגות ואניות נוסעים אחרות בקנדה, שכוללים איסור פעילות של אוניות תענוגות גדולות במים קנדיים עד סוף חודש אוקטובר שנה זו.

על פי התקנות, אוניות נוסעים המובילות מעל למאה איש על סיפונן עם מקומות לינה לא יורשו להיכנס למים הקנדיים כאמור עד סוף אוקטובר. בנוסף אוניות נוסעים עם יותר משניים עשר איש לא יורשו גם להיכנס למימי החופים בקנדה (הארקטי, נונאציאווט, נונאוויק ולברדור) גם כן עד סוף חודש אוקטובר.

מעבורות, מוניות מים ואוניות נוסעים חיוניות אחרות צריכות ליישם התקנות חדשות, שלפיהן הן יפעלו עם מספר מופחת של נוסעים. ובנוסף עליהן לנקוט באמצעים שונים להתגוננות מפני המגיפה.

Format ImagePosted on June 17, 2020July 2, 2020Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags annexation plan, Canada, coronavirus, COVID-19, cruise ships, Israel, Palestinian Authority, police, protesters, racism, אוניות נוסעים, גזענות, ישראל, מגיפת הקורונה, מפגינים, קנדה, רשות הפלסטינית, שוטרים, תוכנית הסיפוח
הרבה הלוויות וחתונה אחת

הרבה הלוויות וחתונה אחת

ראש הממשלה בנימין נתניהו
(U.S. Department of State)

המראות הקשים מהחדשות האחרונות העיבו על רוחי. המגפה הנוראית הזו גבתה את חייהם של רבים בקנדה ובעולם כולו.

מה עושים שאלתי את עצמי מספר פעמים עד שעלה במוחי רעיון מעולה. דבר שישמח את כולם. קודם כל את בת זוגתי אהובתי שתחיה, וכן השכנים, תושבי ונקובר ואולי המדינה כולה. רעיון מבריק, רעיון נפלא – התחלתי לדקלם לעצמי.

כתבתי מספר מילים על פתק קטן כדי שבטעות לא אשכח מה להגיד ברגע המתאים. רצתי בעליזות מרובה למטבח והצלחתי איכשהו לעלות על השולחן הרעוע ולעמוד עליו ביציבות לא יציבה. הוצאתי את הפתק מכיס חולצתי והתחלתי להקריא בקול חזק ורם כיאה לאיש חזק ודומיננטי כמוני. הרמתי את ידי למעלה ממש כמנהיג המטבח בדקות חשובות אלה. וכך אמרתי בהתרגשות רבתי תוך דמעות חונקות את גרוני: “אהובתי, יקירתי, אהבת חיי לנצח נצחים. אני מכריז בזאת כי לאחר שימצא החיסון למגפה שנפלה עלינו משמיים, אציע לך באופן רשמי נישואין. לאחר מכן נצא לירח דבש באחד המקומות האהובים עלינו בטבע. רק את ואני, יד ביד, לחי ללחי. אני בטוח אהובתי שהצעתי תשמח אותך, ואולי אף תרים את המורל השפוף של רבים רבים הסובלים עתה ממראות המגפה”.

לאחר סיום הנאום הצלחתי בכוחות אחרונים לרדת מהשולחן וכמעט התהפכנו שנינו. לאחר שנעמדתי על הרצפה היציבה מזיע ונושף ארוכות, הבחנתי לצערי שאהובתי כלל לא מגיבה בשמחה נוכח הצעתי הנדיבה. היא המשיכה לבהות מול מסך הטלוויזיה. באותו זמן הוקרנה סדרת טלוויזיה באנימציה שנוצרה לאחרונה בישראל. הספקתי להציץ במסך ולראות תמונה הזויה לחלוטין. ראש ממשלה מקומי שמחזיק בקרנות השלטון כעשרים שנה הצליח שוב להקים ממשלה והפעם כיאה לו היא רחבה וגדולה מאוד. האופוזיצה כך מתברר במקום להתנגד לו התחברה אליו. כך שהוא ימשיך לשבת על כיסא המלך למרות כתב אישום חמור נגדו. יקירתי נאותה סוף סוף להוריד את העיניים מהמסך ולהסתכל אלי ישירות. וכך אמרה לי בכעס רב: “נו באמת האם אתה חושב שאני טיפשה מטופשת. מחר ימצא חיסון וניתחתן? הרי זה ייקח שנים על גבי שנים. וחוץ מזה אתה חושב שאני יכולה להאמין לישראלים שכמוך. תראה על המסך איך אתם עובדים אחד על השני. וראש הממשלה שלכם עובד על כולם שוב ושוב”.

ולסיום דבר מה שכתבתי לאחרונה על ישראל:

ביבי גרם לנו אנחה ארוכה ארוכה.
ואולי בעצם הרבה אנחות או שמוטב אפילו להגיד אין ספור אנחות.
זהו שיר שלי למחות על מה שעושה ראש הממשלה הנצחי של ישראל לנצח ישראל.
כפי שאמר היוצר שלום חינוך בשירו המעולה והרלונטי היום יותר מאי פעם: “הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם” – מה עוד צריך לקרות שבישראל יתעוררו ויבינו שראש הממשלה הוא בעצם ראש כת (משפחת נתניהו המלכותית) שמהלכת אימים על רבים ובעיקר על חלשים ועניים.
מה עוד צריך לקרות שהאזרחים יקראו את הכתובת על הקיר ויבינו שהממשלה הרחבה הנוכחית היא יריקה בפרצופם של משלמי המיסים.
לא נשכח שמתנהל משפט על חלק מחטאי ראש הממשלה והגיע הזמן שהוא ישלם מחיר על מה שעשה כי אחרת – הוא ימשיך לעשות עוד ועוד לכיסו המנופח.
אפשר להגיד את זה באנגלית או בעברית: הראש מושחת והשחיתות משתלטת על כל חלקה טובה מרחוב בלפור והלאה.

למי שגר כאן בקנדה הבעיות בישראל נראות רחוקות ואולי אף הזויות

לכן אנו גרים כאן ולא שם ולכן אנו רחוקים.

Format ImagePosted on June 3, 2020July 2, 2020Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags coronavirus, corruption, Israel, Netanyahu, trial, השחיתות, חיידק הקורונה, ישראל, משפט, נתניהו, קנדה
רשת פייק ניוז ישראלית

רשת פייק ניוז ישראלית

רשת פייק ניוז ישראלית ניהלה קמפיין אנטי-מוסלמי בינלאומי נגד טרודו

על פי תחקיר של העיתון הגרדיאן, בשנתיים האחרונות קבוצת משתמשים ישראלית, ובראשה סוחר יהלומים מלוד, הפיצה ידיעות מזויפות על פוליטיקאים מוסלמים ואף טענה כי ראש ממשלת קנדה ייבא למדינתו את חברי דאע”ש

רשת פייק ניוז ישראלית ניהלה קמפיין אנטי-מוסלמי בפייסבוק – שמשך אליו יותר ממיליון גולשים בארבע יבשות. כך על פי תחקיר שפורסם בעיתון הגרדיאן הבריטי.

לפי התחקיר כמה משתמשי פייסבוק פעלו בשיטה קבועה: ראשית הם פנו לעשרים ואחד עמודי ימין קיצוני וביקשו מהם הרשאה לניהול העמוד. לאחר שקיבלו את הגישה לעמודים הם הפיצו סימולטנית ידיעות שקריות. בשנתיים האחרונות הופצו בשיטה זו למעלה מחמשת אלפים ושש מאות ידיעות מזויפות. הן זכו ללמעלה משמונה מאות אלף אלף לייקים.

אחד ממנהלי העמודים סיפר לגארדיאן כי פנתה אליו אישה שהציעה לו סיוע ביצירת תכנים לעמוד שהוא מנהל. האישה הזו שכנעה אותו שהיא עורכת טובה, ושתוכל לספק לו תכנים איכותיים שיעלו את החשיפה והלייקים. כך אמר רון דה-ויטו מניו יורק. הוא חשב לעצמו שהוא יכול לתת לה את הזדמנות לפרסם את התכנים שלה.

קמפיין הפייק ניוז כאמור, שם לו למטרה להשמיץ פוליטיקאים מוסלמים ומחוקקים ליברליים. זאת במטרה להשפיע על השיח, בעיקר בתקופות בחירות. כך למשל, חברות הקונגרס האמריקני המוסלמיות רשידה טליב ואילהאן עומאר נפלו קורבן למתקפות אנטי-מוסלמיות. על ראש עיריית לונדון המוסלמי, סאדיק קאן, הופץ כי טען לאחר פיגוע בעיר בשנת אלפיים ושבעה עשרה – שפיגועי טרור הם חלק מעסקת החבילה של המגורים בעיר, ומי שלא מעוניין לחוות אותם יכול לעזוב אותה.

לא רק פוליטיקאים מוסלמים סבלו מדיווחים מזויפים, אלא גם מחוקקים ליברליים. על יו”ר מפלגת הלייבור הבריטית, ג’רמי קורבין, נטען כי אמר שהיהודים הם מקור הטרור הגלובלי. ואילו ראש ממשלת קנדה הנוכחי, ג’סטין טרודו, הואשם כי ייבא לקנדה את חברי ארגון הטרור הסוני דאע”ש.

עיתון הגרדיאן הצליח לאמת כי מקור אחד עמד מאחורי הפרסומים בדפים השונים, ואף אימת את זהותו. מדובר אחד האנשים שעומדים מאחורי הקמפיין ושגר בישראל אריאל אלקרס. הוא סוחר יהלומים בשנות השלושים לחייו ומתגורר כיום בלוד. מנהלי העמודים העידו כי היו בקשר עם משתמשים נוספים, בהן שתיים שהציגו את עצמן בתור רוחל’ה ותהילה (לא בטוח שהשמות אמיתיים), אך העיתון לא הצליח לאמת את זהותן.

כתבת העיתון הגיעה במסגרת התחקיר לביתו של אלקרס, והוא הכחיש מכל את מעורבותו ברשת הפייק ניוז. כאשר הוא נשאל על מתשמש בשם אריאל אלף מאתיים שלושים ושמונה איי, שנחשד כי הוא זה שהפיץ חלק מהידיעות, השיב אלקרס כי איננו יודע דבר וסגר את הדלת בפניה של הכתבת. בהמשך אלקרס יצא אחריה לרחוב וביקש ממנה לדעת הכיצד היא איתרה אותו.

בעקבות פניית הגרדיאן הסירה הנהלת פייסבוק חלק מהעמודים הקשורים לרשת הפייק ניוז. בפייסבוק ציינו שכנראה שמאחורי פעילותם של עמודים אלו עומדים מניעים פיננסיים. עמודים וחשבונות אלו הפרו את המדיניות של פייסבוק נגד ספאם וחשבונות מזויפים באמצעות פרסום תוכן קליקבייט – שנועד למשוך אנשים לאתרים חיצוניים. כך נמסר על הנהלת פייסבוק. בהנהלת האתר החברתי ציינו עוד כי היא לא תתיר לאנשים להתחזות בפייסבוק. הנהלת האתר עדכנה את מדיניות ההתנהגות הלא-אותנטית שלה, כדי לשפר את יכולתה להגיב לטקטיקות חדשות. החקירות של פייסבוק נמשכות ובהנהלת החברה אמורים עוד כי הם ינקטו בפעולות נוספות אם יאתרו הפרות נוספות.

Format ImagePosted on December 11, 2019Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags anti-Muslim, fake news, Israel, Trudeau, אנטי-מוסלמי, טרודו, ישראל, פייק ניוז
אז מה אם הוא ראש הממשלה?

אז מה אם הוא ראש הממשלה?

בנימין נתניהו (en.kremlin.ru)

אינכם מבינים עד כמה אני עסוק? יש לי עניינים מעניינים שונים לעסוק בהם. מכאן ועד שם. אז מה אם הוא ראש הממשלה? מה אתם חושבים שיש לי זמן להתפנות ולשמוע אותו נואם בחדשות המרכזיות של הערוץ המרכזי בשעה המרכזית?

אני חייב להתקדם בענייני הדחופים – הרי אני מייצר עניינים כדי להיות עסוק. נא להבין ולהתחשב בי. אמנם אינני שותה שמפניות ורודות או כל משקה אחר למכובדים ואף לא מוזמן לאירועים רבי מעלה, אך באמת ובתמים עסוק כל יום מהבוקר עד הלילה. לישון מוקדם כי בוונקובר כולם ישנים מוקדם? מה השתגעתם? אפילו ראש הממשלה לא ישן מוקדם – אז למה אני?

נכון בצעירותי נהגתי לעשן סיגרים מדי פעם לפעם בעיקר לאחר שחברי משפחה שונים ומשונים בחתונות, דחפו לי אותם לכיס החולצה הלבנה המגוהצת שלי. כן נכון! זה לא באשמתי. הרגשתי לרגעים חבר במועדון המכובדים בזמן העישון המרגיע ועם סיום הסיגר גם התחושה הזו הסתיימה. בוונקובר אגב לא עישנתי אפילו חצי סיגר.

אחד מיריביו של ראש הממשלה הושמץ בעבר הרחוק כל פעם. אמרו עליו שאמו ערביה ושיש לו מניות בתדיראן. כמובן מדי יום הזכירו בחדשות שהוא חתרן בלתי נלאה. ואני לעומתו: אף לא חושד שאימי ערביה, שאולי בטעות יש לי מניות בתדיראן או שאני חותר נגד מישהו או משהו – אני בכלל לא יודע לחתור. אבל למרות זאת מספיק שונאים גידלתי לעצמי. אבל למה זה מגיע לי? כיוון שאני עסוק כל כך?

אז מה אם הוא ראש הממשלה שמסרב להיפרד מהכיסא? אני מבין שהוא עשה לכם הרבה נזק ועשה הרבה לעצמו. אז זה אומר גם שאני צריך להיפרד מהרגלי להיות עסוק כל הזמן או ללכת הביתה? תרכשו לו כרטיס לכיוון אחד ותעזבו אותי בשקט. אנא רבותי לא לשכוח: אני הרי עובד מהבית בוונקובר אז לאן אתם רוצים שאלך בדיוק לעזאזל? מה אני הומלס? אנא קצת רחמו עלי לשם שינוי.

אני יושב כאן במשרדי שבביתי בדאון טאון וחושב על ראש הממשלה. חושב כיצד הוא ממשיך לשבת על הכיסא ולא משנה מה היו או יהיו תוצאות הבחירות האלה והקודמות, ומה קורה למדינה שלנו-שלכם. ולא דיברנו עוד על כתבי האישום העומדים נגדו למרות שלדבריו “לא היה כלום ואין כלום”.

כמוהו כמוני גם אני לא עוזב את הכיסא ונצמד אליו חזק חזק. אם הוא יכול אז גם אני יכול, למרות שאין נגדי שום כתבי אישום ושוב כתב בכלל עד לרגע זה. רק אני ועצמי לי. אז מה אם הוא ראש הממשלה? האם זה אומר שאני צריך לתמוך בו? בדרכו הקלוקלת? לא ולא.

מוונקובר שבמערב קנדה הכל נראה רחוק וטוב שכך אם כי גם לנו ביבשת הצפונית יש מנהיג שמתנהג בדומה לראש הממשלה. כן הנשיא של המדינה השכנה מדרום ממש כמוהו מצפצף על כולם. מופרע לחלוטין. אז מה אם הוא הנשיא? האם זה אומר שאני צריך לשבת מול המסך ולראות אותו מדבר במהדורה המרכזית, בשעה המרכזית של הערוץ המרכזי? או לקרוא את השטויות שלו בטוויטר?

אולי בכלל כדאי לרכוש מניות של טוויטר? כל עוד שהנשיא האמריקני המופרע ממשיך להשתלח בכל העולם ואשתו באמצעות טוויטר – המיזם המדיומי הזה צובר מבקרים רבים יותר וערכו עולה. אז מה אם הנשיא מצייץ בטוויטר? האם זה אומר שגם אני צריך לצייץ?

Format ImagePosted on November 13, 2019November 6, 2019Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Israel, Netanyahu, ישראל, נתניהו
הרפר : לעשות עסקים בישראל

הרפר : לעשות עסקים בישראל

תל אביב (Eurovan)

ראש ממשלת קנדה לשעבר מנסה לעשות עסקים בישראל – חלק ג’

מכל הלקוחות והפעילויות שאני מעורב בהן, אולי אין דבר טוב יותר מאשר שילוב כמה תחומי עניין שהיו לי. קודם כל הקרבה של הממשלה שלנו לישראל בזמן כהונתי, שנית העניין שלנו בטכנולוגיה וחדשנות – השקענו זמן רב בקידום תוכניות קנדיות ובנוסף, בתחום המסחר חלק מהמשימה שלי בתפקיד הייתה להרחיב את רשת המסחר של קנדה. כך מציין ראש ממשלת קנדה לשעבר, סטיבן הרפר, שביקר בישראל לאחרונה. הוא רואיין לעיתון “גלובס”. כשנכנסתי לתפקיד היו לקנדה רק חמישה הסכמי סחר, אחד מהם עם ישראל, וכשעזבתי את התפקיד כבר היו לנו חמישים ואחד הסכמים. אבל גם ההסכם עם ישראל היה מיושן וכלל רק מגוון צר של סחורות, ולכן עדכנו את ההסכם הזה.

אחד הדברים שהטרידו אותי במהלך הכהונה היה שזרם הסחר, השירותים וההשקעות בין קנדה וישראל עדיין קטן. זאת למרות המאפיינים של הכלכלה הישראלית ובפרט ההובלה הטכנולוגית שלה, ולמרות המאפיינים של הכלכלה הקנדית והעובדה ששתיהן מתקדמות ובשתיהן יש קהילה יהודית גדולה והסכמי סחר. לכן עדכנו את ההסכם למודרני יותר כדי לסייע לתקן את זה. אבל כמובן שגם חיפשנו הזדמנויות כדי להגדיל באמת את הסחר והפעילות העסקית בינינו ובמיוחד לנצל את ההתקדמות של ישראל בתחום הטכנולוגי.

אני רוצה לראות טכנולוגיה ישראלית מגיעה לקנדה ואני רוצה שקנדים ינצלו את הזדמנויות הרווח בתחום הזה. גם בישראל רוצים למצוא הזדמנויות לגדול ולהיכנס לשווקים חדשים בצפון אמריקה. דרך אגב אני חייב לציין שבזמן כהונתי עודדתי שיתוף פעולה צבאי מוגבר עם ישראל – מן הסתם מטעמים של מדיניות חוץ – אבל הדבר בנה הרבה מהגשרים הללו. שיתופי הפעולה היו יותר בצד המודיעיני, וכמובן צוותים שהחליפו ביניהם מידע ושיטות עבודה.

התוצאה הכי טובה שיכולה להיות לכל הדברים האלה היא מערכת שווקים גלובלית שבאמת משולבים זה בזה, והפריה הדדית ברחבי העולם. אם נשאיר בצד את הדמויות הספציפיות, את המדיניות ואת הממשלות, המציאות היא שזהו אזור שבו סביר שיקרה תהליך שברמה מסוימת תהיה התפצלות לשניים.

אנחנו מדברים על התחום הביטחוני, שהוא אינטרס של העולם הסיני והעולם האמריקאי, אבל אנחנו חברות חופשיות ודמוקרטיות ואנחנו יודעים עד כמה הציבור מודאג מעניינים של הפרת פרטיות ושימוש לרעה בדאטה. אפילו בהקשר של הטכנולוגיות המסחריות הקיימות – סין היא מדינת מעקב, וזה לא שהיא לא מציעה מוצרים מסחריים – אבל כל מהלך ההצטיידות של מגזר הטכנולוגיה שלה הוא לכיוון מעקב, במסגרת האינטרס של ביטחון המדינה.

לכן יש בעצם שני מודלים. אנחנו לומדים מהצבא ומהמודיעין ומהיכולות של ביטחון לאומי, ומבצעים התאמה למטרות תאגידיות מסחריות. אלה מטרות הגנתיות באופן טהור, יש להדגיש, אף פעם לא התקפיות, לחלוטין במסגרת החוק ובמסגרת מה שאנו מחשיבים הגנה נורמלית של הפרטיות. אלה שני מודלים שונים וקשה מאוד לשלב ביניהם. אנחנו רוצים לוודא שכל דבר שמפותח ייעשה במסגרת של חברה דמוקרטית וחופשית ובמסגרת של שימוש מסחרי. זה האינטרס של חברות דמוקרטיות וחופשיות כמו קנדה וכמו ישראל.

הרפר ושות’ היא חברה קטנה אך בעלת פעילות גלובלית. אנו עושים עסקים בעולם ואנו עושים עסקים גם בסין, אך אנו עושים זאת בזהירות. זה חשוב שיהיו קשרים כלכליים ומסחריים עם סין, זה טוב לעולם בטווח הארוך. אז אמנם מדובר על קשרים עסקיים, אך כאלה שנעשים למטרות שעולות בקנה אחד עם האינטרס הלאומי הרחב.

Format ImagePosted on October 10, 2019July 2, 2020Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags business, Israel, Stephen Harper, ישראל, סטיבן הרפר, עסקים

Posts pagination

Previous page Page 1 … Page 6 Page 7 Page 8 … Page 13 Next page
Proudly powered by WordPress