Tag: ישראל

הרפר : לעשות עסקים בישראל

תל אביב (Eurovan)

ראש ממשלת קנדה לשעבר מנסה לעשות עסקים בישראל – חלק ג’

מכל הלקוחות והפעילויות שאני מעורב בהן, אולי אין דבר טוב יותר מאשר שילוב כמה תחומי עניין שהיו לי. קודם כל הקרבה של הממשלה שלנו לישראל בזמן כהונתי, שנית העניין שלנו בטכנולוגיה וחדשנות – השקענו זמן רב בקידום תוכניות קנדיות ובנוסף, בתחום המסחר חלק מהמשימה שלי בתפקיד הייתה להרחיב את רשת המסחר של קנדה. כך מציין ראש ממשלת קנדה לשעבר, סטיבן הרפר, שביקר בישראל לאחרונה. הוא רואיין לעיתון “גלובס”. כשנכנסתי לתפקיד היו לקנדה רק חמישה הסכמי סחר, אחד מהם עם ישראל, וכשעזבתי את התפקיד כבר היו לנו חמישים ואחד הסכמים. אבל גם ההסכם עם ישראל היה מיושן וכלל רק מגוון צר של סחורות, ולכן עדכנו את ההסכם הזה.

אחד הדברים שהטרידו אותי במהלך הכהונה היה שזרם הסחר, השירותים וההשקעות בין קנדה וישראל עדיין קטן. זאת למרות המאפיינים של הכלכלה הישראלית ובפרט ההובלה הטכנולוגית שלה, ולמרות המאפיינים של הכלכלה הקנדית והעובדה ששתיהן מתקדמות ובשתיהן יש קהילה יהודית גדולה והסכמי סחר. לכן עדכנו את ההסכם למודרני יותר כדי לסייע לתקן את זה. אבל כמובן שגם חיפשנו הזדמנויות כדי להגדיל באמת את הסחר והפעילות העסקית בינינו ובמיוחד לנצל את ההתקדמות של ישראל בתחום הטכנולוגי.

אני רוצה לראות טכנולוגיה ישראלית מגיעה לקנדה ואני רוצה שקנדים ינצלו את הזדמנויות הרווח בתחום הזה. גם בישראל רוצים למצוא הזדמנויות לגדול ולהיכנס לשווקים חדשים בצפון אמריקה. דרך אגב אני חייב לציין שבזמן כהונתי עודדתי שיתוף פעולה צבאי מוגבר עם ישראל – מן הסתם מטעמים של מדיניות חוץ – אבל הדבר בנה הרבה מהגשרים הללו. שיתופי הפעולה היו יותר בצד המודיעיני, וכמובן צוותים שהחליפו ביניהם מידע ושיטות עבודה.

התוצאה הכי טובה שיכולה להיות לכל הדברים האלה היא מערכת שווקים גלובלית שבאמת משולבים זה בזה, והפריה הדדית ברחבי העולם. אם נשאיר בצד את הדמויות הספציפיות, את המדיניות ואת הממשלות, המציאות היא שזהו אזור שבו סביר שיקרה תהליך שברמה מסוימת תהיה התפצלות לשניים.

אנחנו מדברים על התחום הביטחוני, שהוא אינטרס של העולם הסיני והעולם האמריקאי, אבל אנחנו חברות חופשיות ודמוקרטיות ואנחנו יודעים עד כמה הציבור מודאג מעניינים של הפרת פרטיות ושימוש לרעה בדאטה. אפילו בהקשר של הטכנולוגיות המסחריות הקיימות – סין היא מדינת מעקב, וזה לא שהיא לא מציעה מוצרים מסחריים – אבל כל מהלך ההצטיידות של מגזר הטכנולוגיה שלה הוא לכיוון מעקב, במסגרת האינטרס של ביטחון המדינה.

לכן יש בעצם שני מודלים. אנחנו לומדים מהצבא ומהמודיעין ומהיכולות של ביטחון לאומי, ומבצעים התאמה למטרות תאגידיות מסחריות. אלה מטרות הגנתיות באופן טהור, יש להדגיש, אף פעם לא התקפיות, לחלוטין במסגרת החוק ובמסגרת מה שאנו מחשיבים הגנה נורמלית של הפרטיות. אלה שני מודלים שונים וקשה מאוד לשלב ביניהם. אנחנו רוצים לוודא שכל דבר שמפותח ייעשה במסגרת של חברה דמוקרטית וחופשית ובמסגרת של שימוש מסחרי. זה האינטרס של חברות דמוקרטיות וחופשיות כמו קנדה וכמו ישראל.

הרפר ושות’ היא חברה קטנה אך בעלת פעילות גלובלית. אנו עושים עסקים בעולם ואנו עושים עסקים גם בסין, אך אנו עושים זאת בזהירות. זה חשוב שיהיו קשרים כלכליים ומסחריים עם סין, זה טוב לעולם בטווח הארוך. אז אמנם מדובר על קשרים עסקיים, אך כאלה שנעשים למטרות שעולות בקנה אחד עם האינטרס הלאומי הרחב.

עידן השיבוש

ראש ממשלת קנדה לשעבר סטיבן הרפר, 2011. (flickr.com)

ראש ממשלת קנדה לשעבר מנסה לעשות עסקים בישראל – חלק ב’

ראש ממשלת קנדה לשעבר סטיבן הרפר מציע לתת מענה לזרמים שהעלו את טראמפ לשלטון – חוסר הביטחון התעסוקתי והחשש מהגירה – כך שכדי לזכות בבחירות, המפלגה הרפובליקנית לא תהיה תלויה במועמדותו של כוכב טלוויזיה מגלומן. הרפר שביקר לאחרונה בישראל רואיין לעיתון “גלובס”.

הספר שכתבתי לאחרונה הוא בדיוק על כך. אנו חיים בתקופה שנקראת עידן השיבוש. בין אם זה שיבוש טכנולוגי כפי שאנו עושים כאן בקרן ובין אם זה שיבוש פוליטי רחב יותר או שינוי של ערכים חברתיים, ויש הרבה ממה להיות מודאגים, אבל אני מאמין גדול שאנו חיים בזמנים הכי טובים בהיסטוריה ואנו חיים בקנדה ובישראל שהם שניים מהמקומות שהכי טוב לחיות בהם. ועדיין אני חושב שיש כל סיבה להאמין שלמרות הלחצים, הסכנות והסיכונים לילדים שלנו, להם יהיו הרבה יותר אפשרויות וחיים הרבה יותר טובים מאשר שלנו – שהם כבר חיים טובים למדי.

היכן זה נוגע לטכנולוגיה? הרבה אנשים לא יודעים זאת אך לפני זמן רב מאוד הייתי מתכנת. החינוך הפורמלי שלי היה ככלכלן אבל לימדתי את עצמי תכנות. אחד הנושאים שעולים בשיחות על טכנולוגיה זה כל התחזיות על הדברים הנוראים שעלולים לקרות, כולל מיליונים שיאבדו את מקומות עבודתם. ביליתי זמן רב בלימוד ההיסטוריה של הכלכלה והמחשבה הכלכלית. משחר קיומה של המערכת הקפיטליסטית בסוף המאה השמונה עשרה, בכל דור ודור, כמה מהמוחות הטובים ביותר חזו שהגל הבא של הטכנולוגיה יהרוס את האנושות ויגרום לכולם לאבד את עבודתם. דרך אגב, את אחת התחזיות הללו השמיע ג’ון מיינארד קיינס, שסבר בתחילה שהמיתון הוא תוצאה של שינוי טכנולוגי, ואני יכול להמשיך עם הרשימה הזאת. כולם באיזשהו שלב טענו כך.

ההוכחה האנקדוטלית שלי לכל אותם אנשים שמודאגים מאיבוד מקומות העבודה – הביטו על כל תחומי הכלכלה, על כל המקומות בעולם שבהם החדשנות הטכנולוגית נמצאת בחזית – אלה המקומות שבהם מקומות עבודה חדשים נוצרים, ובאופן כמעט בלתי נמנע בכל המקומות הללו נוצר מחסור עצום בעובדים. היכן שאין חדשנות או שקיימת התנגדות לחדשנות – יש אבטלה עצומה. כל האפשרויות שעומדות בפנינו, גם בתחום העבודה אבל גם בתחום איכות החיים, כולן ניצבות לצד החדשנות הטכנולוגית. שם טמון העתיד – לא רק של המסחר אלא גם של הכוחות הדיפלומטיים והצבאיים.

עם זאת, האם קיים תסריט שבו הטכנולוגיה יכולה לגלוש למקומות לא רצויים? בהחלט. אבל אין סיבה שהדבר יקרה בהכרח. אין סיבה שלא להאמין שאם ננהג אפילו חצי בהגיון, אזי לא רק שהגל הבא של הטכנולוגיה יהפוך את חיינו לטובים יותר – אלא שהוא גם ייצור מיליוני מקומות עבודה חדשים שלא היו קיימים קודם לכן. אגב, וורן באפט אמר שזה שטכנולוגיה מצליחה מסחרית, לא אומר שמישהו מרוויח ממנה הרבה כסף. לכן הסיבה שחברתי לאנשים החכמים הללו מהקרן שהיא לא רק שאנחנו רוצים לרכוב על הטרנד, אלא שמשקיעים גם יוכלו לשים כסף בבנק.

הרפר מסביר איך זה משתלב עם עסקיו האחרים: אחרי שעזבתי את הפרלמנט לפני כשלוש שנים, אני וקבוצה מהסגל שלי ניסינו לחשוב מה יהיה הצעד הבא ואילו דברים נרצה לעשות. הייתי בר מזל שרבים מהבכירים שליוו אותי הצטרפו אליי במיזם הזה. מה שהחלטנו שאנו רוצים לעשות זה לשלב את הניסיון שלנו ואת רשת הקשרים הגלובלית כדי לסייע ללקוחות – לאו דווקא קנדיים – למצוא מיזמים רווחיים.

לעשות עסקים בישראל

סטיבן הרפר (wikimedia)

ראש ממשלת קנדה לשעבר מנסה לעשות עסקים בישראל – חלק א’

יש לנו סינון די פשוט. כל מי שעובד איתי, עבד איתי שנים ארוכות בממשלה בצורה כזו או אחרת. אני חושב שהייתי ידוע גם בקרב תומכיי וגם בקרב מתנגדיי, בתור מי שהייתה לו אג’נדה ברורה וסט מוגדר של ערכים פוליטיים, לטוב ולרע. המבחן הפשוט שבו אנו משתמשים בכל מה שאנו עושים הוא האם זהו סוג העסקים שאני בתור ראש ממשלה הייתי רוצה להיות קשור אליהם ושהייתי מוכן להתייצב ולצאת בהצהרה רשמית לגביו, שהייתי רוצה להיות מקושר אליו ושהייתי רוצה לראות שהוא קורה. אם הוא לא כזה – בלי קשר אם הוא רע או לא חוקי או וואטאבר – אז זה לא סוג העסקים שנחפש.

כך הגדיר ראש ממשלת קנדה לשעבר סטיבן הרפר (בן השישים) את גבולות הגזרה המוסריים שלו בעשיית עסקים, בין היתר עם גופים סיניים, בראיון לעיתון “גלובס” שנערך בעת ביקורו האחרון בישראל.

הרפר כיהן שלוש קדנציות רצופות כראש ממשלה ימני שמרני, מאלפיים ושש ועד שהודח בבחירות האחרונות על ידי ראש הממשלה הליברלי הנוכחי, ג’סטין טרודו. הרפר הוא נוצרי אוונגליסט שנחשב תומך נלהב של ישראל וביקר בה כמה וכמה פעמים. בביקור האחרון כרה”מ נשא נאום במליאת הכנסת שבו אמר בין השאר את המילים הנחרצות: זו מסורת קנדית לעמוד לצד מה שעקרוני וצודק ללא קשר למה נוח או פופולרי. עמידה לצד ישראל היא למעלה מצו המוסר, היא גם בעלת חשיבות אסטרטגית וגם עניין של האינטרסים ארוכי-הטווח שלנו. עבור אומות רבות עדיין קל יותר לראות בישראל שעיר לעזאזל מאשר לחקות את הצלחתה.

לאחר התבוסה בבחירות הקים הרפר את את הרפר ושות’ – חברת ייעוץ שמעמידה לרשות לקוחותיה את רשת הקשרים שלו.

החברה מסייעת לתאגידים שפועלים בסביבה בעלת סיכון פוליטי או גיאו־פוליטי, בנגישות לשווקים ופיתוח קשרי ממשל. עם זאת, כמו ראשי ממשלה ונשיאים אחרים הוא מוסיף להיות מעורב בפוליטקה הבינ”ל. הרפר עומד בראש ארגון “האיחוד הדמוקרטי הבינלאומי” – ארגון גג של מפלגות מרכז-ימין, המקביל לאינטרנציונל הסוציאליסטי, מהצד הימני-שמרני, ומסייע למפלגות שמרניות אחיות להיבחר בארצותיהן. מזה כשנה כולל הארגון גם את מפלגת הליכוד מישראל.

בראיון דיבר על הצורך של יזמים צעירים ביד מכוונת. זה לא הדבר היחיד שאנו בהרפר ושות’ עושים אבל רבים מלקוחותינו הן קרנות השקעה, חלקן בתחום הטכנולוגיה, והסיפור פה בישראל שונה. מבלי להעליב, רוב הזמן אתה פוגש בניעשרים ושלושים חכמים וכו’, אבל אתה יודע – יש להם עוד הרבה מה ללמוד בחיים. זו חלק מהסיבה שהם מעסיקים אותנו. הם זקוקים לפרספקטיבה הרחבה. אך לעומת זאת, במקרה שלנו, כשאנו מתעסקים עם ישראלים מנוסים יוצאי מערכת הביטחון הם בשלים ומקצועיים, ואנחנו עובדים איתם כדי להפיק הזדמנויות עסקיות, אז זה בהחלט תחום מרתק.

עניין שמוסיף הרפר לגלות בפוליטיקה העולמית לאחר פרישתו קיבל ביטוי משמעותי גם עם פרסומו של הספר שכתב בשם “כאן ועכשיו: פוליטיקה ומנהיגות בעידן השיבוש” – משחק מילים באנגלית אותו ניתן לקרוא גם כ”ימין כאן וימין עכשיו”. הספר מנתח את הסיבות לעליית הפופוליזם ובראשן בחירותו של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ והברקזיט בבריטניה. את הספר, שאותו הרפר עצמו מתאר כמדריך למדינאות שמרנית בעידן הפופוליסטי, תיאר השבועון הקנדי “מקלינז” כמעין מתכון לשיפוץ המצע הרפובליקני בארה”ב, שבו הוא מתרה בהנהגה הרפובליקנית למצוא דרכים לשמור את הקולות המתנדנדים שהעלו את טראמפ.

הפסיקה נגד היין מהשטחים

(flickr)

בית המשפט הפדרלי של קנדה קבוע בסוף יולי כי סימון יין שיוצר בהתנחליות שבשטחים הכבושים, בתוך יין תוצרת ישראל אינו מותר. זאת כיוון שמדובר בדברי שקר, הטעייה והולכת שולל של ציבור הצרכנים.

הפסיקה הקשה נגד היין מהשטחים ניתנה בעקבות עתירה של אזרח יהודי מהעיר וויניפג, בשם דיוויד קטנבורג, שהוא פעלי פרו פלסטיני. הוא טען בעתירתו כנגד ממשלת קנדה, שיינות שיוצרו בהתנחלויות שבשטחים אינם יכולים להימכר עם תווית של יין שיוצר במדינת ישראל. לדברי קטנבורג הקהילה הבינלאומית וכן גם קנדה לא מכירות בהתנחלויות שבשטחים, כחלק אינטגרלי ממדינת ישראל. העתירה של קטנבורג הוגשה נגד סוכנות הפיקוח על המזון של קנדה, שבמקור אישרה את מכירת היין מההתנחלויות בשטחים עם התווית מיוצר בישראל.

שופטת בית המשפט הפדרלי, אן מקטביץ, פרסמה את פסק הדין שלה (שמתפרש על פני ארבעים ושלושה עמודים). היא אמרה בין היתר בהחלטתה כי יש מעט מאוד דברים כה מורכבים וסבוכים בהם המדיניות במזרח התיכון. וכן קיומן של ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית. אלה מעלים נושאים פוליטיים מסובכים, רגישים ועמוקים. עם זאת, אחת הדרכים השלוות אשר בה יכולים בני האדם להביע את עמדותיהם, היא דרך קבלת ההחלטות שלהם, כאשר הם רוכשים מוצרים שונים. כדי שיכולו להביע את עמדתם בהקשר זה, על הצרכנים לקבל מידע מדוייק לגבי זהות המוצר שנמצא במחלוקת. עוד קבעה השופטת של בית המשפט הפדרלי כי סימון יינות שיוצרו והוכנסו לתוך בקבוקים בהתנחלויות שבשטחים, כיין שיוצר במדינת ישראל, הוא דבר שקרי, מטעה ומוליך שולל את ציבור הצרכנים. לדבריה בהתנהלות שכזו מפירים את חוקי המקור של מוצרי מזון (כולל יינות) ותרופות. ההחלטה שמאפשרת לסמן יין שיוצר בהתנחלויות הישראליות שבשטחים כיין שיוצר במדינת ישראל, לא נופלת בגדר האפשרי והמתקבל על הדעת. אגב שופטת סירבה לקבוע כיצד כן יש לפרסם מהיכן היין בשטחים הכבושים יוצר. זאת לאור חילוקי הדעות המשמעותיים בכל הנוגע למעמד החוקי של ההתנחלויות הישראליות, בשטחי הגדה המערבית. היא ציינה כי אינה מתכוונת ליישב סוגיה זו בתיק שלפניה.

השופטת מקטביץ שלחה את התביעה של קטנבורג בחזרה לסוכנות הפיקוח על המזון של קנדה, על מנת שתדון בסוגיה מחדש. יצויין כי תחילה סוכנות הפיקוח הקנדית הסכימה לאור פנייתו של קטנבורג, להסיר את הסימון תוצרת ישראל על בקבוקי יין שיוצרו בהתנחלויות בשטחים. לאחר מכן היא חזרה בה ואז הוא עתר לבית המשפט העליון במדינה.

בהתאם לחוק הקנדי מוצרי מזון, כולל יינות אשר נמכרים בקנדה, חייבים לכלול פירוט מלא על מקור המדינה בהם הם יוצרו. כמובן שחל איסור להטעות את הצרכנים המקומיים.

לא ברור בשלב זה כיצד סוכנות הפיקוח על המזון תנהג לאור הפסיקה. לא מן הנמנע שסוגיה סבוכה זו תחזור לשולחנו של בית המשפט הקנדי לאור ערורים צפויים.

המרכז לענייני ישראל היהודים בקנדה פנה רשמית לממשלת קנדה וביקש תגיש עירעור לבית המשפט על החלטת השופטת מקטביץ. לדברי המרכז נפלו מספר טעויות משמעותיות בהחלטת השופטת. זאת כיוון שהדבקת התוויות על מקור היצור של בקבוקי היין מההתנחלויות בשטחים, תואמת את רוח הסכם הסחר החופשי בין קנדה לישראל שנחתם לאחרונה. וכן תואמת את החוק הקנדי והחוק הבינלאומי.

במרכז מציינים כי אם כן יוגש ערעור הם יבקשו מבית המשפט לקבל מעמד של מתערבים בדיון המדובר, על מנת להבטיח שהחוק הקנדי והחוק הבינלאומי יפורשו ויושמו כראוי.

קנדה רוצה מהגרים נוספים

קנדה רוצה מיליון מהגרים נוספים בשלוש השנים הקרובות

קנדה מונה למעלה משלושים ושמונה תושבים החיים בשטח ענקי המשתרע על פני כעשרה מיליון קמ”ר. מדובר בשטח אף גדול מזה של ארצות הברית (רק רוסיה מחזיקה בשטח הגדול מזה של קנדה). קנדה מבקשת להכניס לשטחה מיליון מהגרים עד סוף שנת אלפים עשרים ואחד.

“במידה רבה, הודות לאזרחים חדשים שקיבלנו בברכה במהלך ההיסטוריה שלנו, קנדה התפתחה לכדי מדינה חזקה ותוססת שכולנו נהנים ממנה”, אומר שר ההגירה, הפליטים והאזרחות, אחמד חוסיין. זאת במסגרת דין וחשבון שנתי על ההגירה לקנדה, שהוגש בראשית השנה לפרלמנט. במדד הפיתוח האנושי (האיץ’. די.איי) קנדה מדורגת במקום השניים עשר והמכובד בעולם, מתוך מאה שמונים ותשעה מדינות.

הדו”ח השנתי בנושאי הגירה מבליט שלא במקרה את הצלחת המהגרים המגיעים לקנדה. כיום כעשרים אחוז מתושבי קנדה נחשבים למהגרים (נולדו בארץ אחרת המחוצה לה). זאת לעומת פחות מארבעה עשר אחוז של מהגרים בארה”ב השכנה. בשני העשורים האחרונים הגיעו לקנדה כשישה מיליון מהגרים. לדברי שר ההגירה, הפליטים והאזרחות הקנדי, המדינה אינה מפלה מהגרים על בסיס גזע, לאום, מוצא אתני, דת או כל מגדר אחר. הוא מציין כי קנדה כיום היא המדינה המובילה בעולם בניהול מהלך ההגירה המורכב. השר חוסיין אומר כי קנדה בהצלחה מרובה בוחרת את המהגרים שתורמים לה ביותר, לעומת אלה שלא יתרמו לה.

מערך ההגירה הקנדי מבוסס על שיטת ניקוד (הנקראת סי.אר.אס) לפי מספר קריטוריונים. בהם: גיל, השכלה, שפה, ניסיון בעבודה וקשרים בקנדה (בתחומי משפחה, עבודה או לימודים). בשל הביקוש הגדול להגר לקנדה הדירוג המינימלי של שיטת הניקוד עלה בראשית השנה מרמה של ארבע מאות ארבעים ותשעה לרמה של ארבע מאות ושבעים. בכל מקרה הניקוד המקסימלי למגישי הבקשה להגר מגיע לאלף ומאתיים.

מנסיוני האישי בהגירה מישראל לקנדה

עזבתי את תל אביב ועברתי לוונקובר לפני כארבע עשרה שנים. תמיד חלמתי לגור בחו”ל. במהלך השנים הבנתי שיהיה קל יותר להגר לקנדה. מה גם שחבר טוב שלי מישראל עבר לוונקובר כארבע שנים לפני.

בדקתי באתר רשות ההגירה הקנדי באם יש לי מספיק נקודות להתחיל בהליך ההגירה. בעזרת ההשכלה הגבוהה שרכשתי בישראל, ניסיוני הממושך בעבודה בעיתונות ושליטה בשפה האנגלית – התברר לי שאני עומד במכסת הנקודות הרצויה להגירה.

הגשתי את מסמכי ההגירה לקונסוליה הקנדית בתל אביב והמתנתי לבאות. לא שיערתי בנפשי כי אאלץ להמתין זמן רב עד קבלת האישור להגר. מתברר שבאותם ימים החליטה מחלקת ההגירה הקנדית להקשיח את תנאי ההגירה. לכן שונתה שיטת הניקוד והתווספו תנאים חדשים. אך כאן נוצרה בעייה קשה באשמת מחלקת ההגירה הקנדית: היא החליטה להטיל את התנאים החדשים גם על אלה שכבר פתחו בהליכי ההגירה. זה כלל כמובן גם אותי. בפועל מדובר בהחלטה שמנוגדת לחוק כיוון שאי אפשר להחיל תנאים חדשים על מי שכבר פועל לפי תנאים קודמים. אמר לי בזמנו עורך דין קנדי שאני יכול לתבוע את ממשלת קנדה בנושא. אני וויתרתי אך נדמה לי שיש אחרים שאכן תבעו את הממשלה.

מכל מקום בעקבות שינוי שיטת הניקוד נוצר בלגאן גדול במערכת ההגירה. אפילו בקונסוליה הקנדית בתל אביב לא ידעו מה להגיד בנושא. לבסוף לאור התנאים החדשים נאלצתי לעבור מבחן באנגלית, ברמה של מי שמתעד ללמוד באחת ממוסדות הלימוד בחו”ל. הליך ההגירה התעקב ונמשך בסופו של דבר כשלוש שנים, עד ליום המיוחל שבו קיבלתי את האישור להגר לכאן.

ללכת עם ישראל

קהילת היהודים בטורונטו מפגינה עמדת כוח של תמיכה בישראל

למעלה משלושים אלף איש צעדו בדאון טאון טורונטו לאחרונה בפרוייקט השנתי: “ללכת עם ישראל”. זאת הפגנת עמדת כוח לתמיכה במדינת ישראל. מדובר באחד מאירועי התמיכה בישראל מהבולטים ביותר עולם, כמובן אחרי קהילת היהודים של ניו יורק.

לפי הערכה למעלה מארבע מאות אלף יהודים חיים כיום בקנדה. מדובר בעצם באחת מקהילות היהודים הגדולות בעולם מחוץ לישראל. במקום השני ארה”ב, אחרי כן עדיין צרפת ואולי גם רוסיה ולאחר מכן במקום המכובד קנדה.

קהילת היהודים בקנדה נחשבת לתומכת בישראל לפי מחקרים של אוניברסיטאות טורונטו ויורק, ואפילו אולי יותר מיהדות ארה”ב? לא בטוח שהנתונים נכונים, אך בוודאי בכל קהילה של יהודים בעולם רוצים לחשוב ולקוות שהם התומכים הגדולים ביותר של ישראל.

הקהילה היהודית בקנדה היא קהילה חזקה ומבוססת ובעלת השפעה בקנדה, בתחומים הפוליטיים, הכלכליים ועוד. זאת בעיקר ערים הגדולות של קנדה בהם מרוכזים מרבית היהודים: טורונטו ומונטריאול. בערים מרכזיות אחרות בקנדה מספר היהודים נחשב לקטן ויש להם פחות משמעות. מדובר בערים כמו: ונקובר, אוטווה, קלגרי, אדמונטון וויניפג.

שגריר ישראל בקנדה, נמרוד ברקן, מסר לעיתון ידיעות אחרונות כי אם גורמים בישראל ימשיכו לדחוק את היהודים הקונסרבטיבים והרפורמים, ישראל תשלם מחיר על כך בקנדה. ליהודי קנדה הפלורליזם היהודי מאוד חשוב יש לזכור.

לפי נתוני שגרירות ישראל בקנדה: כארבעים אחוז מהיהודים במדינה הם אורתודוכסים, כארבעים אחוז מהיהודים הם קונסרבטיבים וכעשרים אחוז מיהודים הם רפורמים. למעלה ממחצית היהודים בקנדה (כחמישים וחמישה אחוז) שולחים את ילדיהם למערכת החינוך היהודית. על סדר יומה של הקהילה היהודית בקנדה, בדומה לקהילות יהודיות אחרות בעולם: אנטישמיות הגואה, ביטחון, הדור המזדקן, הגברת המעורבות של דור העתיד, הקמת הנהגה חדשה והקשר עם ישראל.

בממשלה הפדרלית הקנדית של המפלגה הליברלית בראשות ג’סטין טרודו, מכהנים כיום שני שרים יהודים: השר לגיוון סחר חוץ, ג’ים קאר והשרה למוסדות הדמוקרטים, קרינה גולד. בבית הפרלמט הקנדי יש שישה חברי פרלמנט יהודים (בהם יו”ר ועדת החוץ ויו”ר האגודה הפרלמנטרית קנדה-ישראל, מייקל לוויט). בבית המשפט העליון שמכיל תשעה שופטים מכהנים שני שופטים יהודים.

ראש הממשלה, ג’סטין טרודו, נחשב לידיד הקהילה אם כי הוא רחוק מאוד מראש הממשלה הקודם, סטיבן הרפר, שנחשב בשעתו למנהיג התומך ביותר בישראל מקרב כל מנהיגי העולם. הרפר בנסיעתו לישראל העמיס על מטוס הממשלה משלחת גדולה של כמאתיים איש ומרביתם יהודים. טרודו השתתף לאחרונה באירוע ההצדעה לישראל שנערך בטורונטו, במלאת שבעים שנה לקשרי קנדה וישראל. באירוע טרודו נאם ויצא בחריפות נגד האנטישמיות וכן גינה את תופעת הבי.די.אס הגואה בקנדה בשנים האחרונות. במהלך ביקורו בקנדה של נשיא המדינה, ראובן ריבלין, נפגש עמו טרודו לא פחות מארבע פעמים. לפי הערכות טרודו מחפש את הקול היהודי לקראת הבחירות הפדרליות שיערכו בעשרים ואחד באוקטובר.

 לפי הערכת שגרירות ישראל בקנדה מספר הישראלים בקנדה עומד כיום על יותר משבעים אלף. מטבע הדברים מרביתם חיים בטורונטו. בנוסף אליהם בשנים האחרונות הגיעו לקנדה קרוב לכארבעים אלף יהודים מארצות חבר העמים. מרביתם כנראה גרו קודם לכן בישראל.

הקונסוליה הישראלית בטורונטו אגב נחשבת לאחת מהעמוסות בעולם וזאת לאור הגידול המתמיד במספר הישראלים המהגרים לקנדה, בין אם בגלל עבודה או רצון לשפר את איכות החיים.

יצויין כי המגבית היהודית של טורונטו מגייסת מדי שנה כשישים מיליון דולר, ומהם כעשרים מיליון מועברים לסיוע בפרוייקטים שונים בישראל, בעיקר בפריפרייה.

אושר הסכם הסחר החדש

אושר הסכם הסחר החדש בין קנדה לישראל בתקווה להכפיל את היקף הסחר.

בזמן שנשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, מאיים על מדינות בעולם ונלחם בהן כדי להשיג הסכמי סחר חדשים, קנדה וישראל אישרו את הסכם הסחר החדש ביניהן.

ביום שני בשבוע שעבר (העשרים ושבעה במאי) ניכנס לתוקפו החוק בקנדה ליסום הסכם הסחר החופשי החדש בין קנדה לישראל, שכולל מספר תיקונים משמעותיים, הרחבות והתאמות.

הסכם לאזור הסחר החופשי המקורי בין קנדה לישראל נחתם לפני יותר מעשרים שנה (באלף תשע מאות תשעים ושבע). הוא כלל בעיקר מוצרים תעשייתיים. ואילו ההסכם החדש שמפשט את כללי המקור, כולל תחומים רבים נוספים. בהם: חקלאות, מזון, סחר, סביבה, סחר ועבודה, סחר ומגדר, סחר אלקטרוני, טיפול בחברות קטנות ובינוניות וכן מניעת מגבלות בתחומי הגנת החי והצומח.

היקף הסחר בין קנדה ושיראל עמד בשנה שעברה על קרוב לשני מיליארד דולר. קנדה וישראל מצפות להכפיל את היקף הסחר ביניהן בתוך כחמש שנים, לאור ההסכם החדש שכאמור נכנס כבר לתוקפו.

שר המסחר הקנדי בממשלה הלברלית, ג’יימס גורדון קאר, אמר לאור השגת ההסכם בין קנדה לישראל: “אנחנו מתרשמים מכך שמדינה כמו ישראל עם שמונה וחצי מיליון תושבים היא מובילה כלכלית בעולם. הרקע שלנו מאוד דומה וחשוב לנו לפתח את היחסים הטובים עם ישראל”.

הסכם הסחר המשודרג פותח למעשה את הסחר החופשי בין קנדה לישראל לרמה של מאה אחוז, לעומת רמה של תשעים אחוז שאיפיינה את ההסכם הישן. קנדה מהווה שותפת סחר משמעותית של ישראל, כאשר בשנת אלפיים ושבע עשרה, היקף הסחר בין שתי המדינות עמד על יותר ממיליארד ושבע מאות מיליון דולר, עם מאזן סחר חיובי לטובת ישראל, בהיקף של כשלוש מאות ושישים מיליון דולר. בשנה זו היצוא הישראלי לקנדה עמד על כששת מאות חמישים ותשעה מיליון דולר. מדובר בעלייה של אחד עשר אחוז לעומת שנה קודם לכן. באותה עת היבוא הקנדי לישראל עמד על מאתיים תשעים ותשעה מיליון דולר. כבר במחצית השנה אשתקד נרשמו נתונים טובים בין שתי המדינות. הייצוא מישראל לקנדה עמד על כארבע מאות תשעים ושניים מיליון דולר. מדובר בעלייה של כשישים ואחד אחוז לעומת התקופה המקבילה שנה קודם לכן. ואילו הייבוא מקנדה לישראל עמד על כמאה ושישים מיליון דולר. ענפי יצוא הסחורות העיקריים מישראל לקנדה הם: מכונות (מהוות כעשרים ושלושה אחוז), כימיקלים (מהוווים כעשרים ושלושה אחוז) וציוד רפואי ואופטי (מהוווים כעשרה אחוזים). לעומת זאת ענפי יבוא העיקריים מקנדה לישראל הם: מכונות (מהווות כעשרים וחמישה אחוז), תחבורה (מהווה כעשרים ושלושה אחוז) וכימיקלים (מהווים כשלושה עשר אחוז).

במרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה ברכו על ההסכם החתום ואמרו: “קנדה וישראל ידידות ובעלות ברית מאז הקמתה של מדינת ישראל. האישרור של הסכם הסחר החופשי הקנדי-ישראל המודרני הוא עוד ציון דרך מרגש, ביחסים המיוחדים בין שתי הדמוקרטיות הליברליות. הסכם זה הוא תוצאה של עבודה שהחלה הממשלה הקודמת וממשיכתה – הממשלה הנוכחית. זו הוכחה שיחסי הידידות בין קנדה לישראל מתעלים מעל לקווים הפוליטיים. חידוש והרחבת הסכם הסחר החופשי פותח דלתות להזדמנויות חדשות בתחומי החדשנות, המדע והטכנולוגיה עבור הקנדים והישראלים כאחד. עם יחסי מסחר דו-צדדי בין קנדה לישראל שעברו את גבול המיליארד ושבע מאות מיליון דולר לפני כשנתיים, ההסכם החדש יפעל משמעותית לטובת שתי המדינות ויגדיל את כושר התחרותיות שלהן בשוק העולמי, ייצור מקומות עבודה חדשים וישפר את איכות החיים של הקנדים והישראלים”.

בהגירה לקנדה

(facebook.com/ProICC)

ישראלים המבקשים לברר פרטים על הליך קבלת תושבות קנדית, נתקלו בנציגי חברת פרו איי.סי.סי שניסו להונות אותם. כך נטען בכתבה במדור הכלכלי של עיתון הארץ – דה מארקר. עוד נטען בכתבה כי נציגי החברה טוענים שהם עוזרים בבקשות לתושבות מטעם שגרירות קנדה, ומוכנים לעזור לישראלים אם ישלמו חמש מאות ושמונים דולר, ויעבירו להם את פרטי כרטיס האשראי שלהם. משגרירות קנדה בתל אביב נמסר בתגובה כי לחברת פרו איי.סי. סי אין קשר למשרד ההגירה, פליטים ואזרחות, וממשלת קנדה רואה בחומרה כל ניסיון להונות בתחום האזרחות או ההגירה. אם מישהו מציג עצמו כנציג השגרירות או משרד ההגירה ומציע מעמד הגירה או אזרחות בטלפון זו הונאה. מחברת פרו איי.סי.סי לא נמסרה תגובה לעיתון הישראלי.

בשבועות האחרונים מופיעה מודעה בפייסבוק מטעם פרו איי.סי.סי ובה ההצעה לבדוק זכאות לאזרחות קנדית. ישראלים שנכנסים ללינק מקבלים לאחר זמן קצר שיחה טלפונית, המוצגת באפליקציות לזיהוי שיחה כשיחה משגרירות קנדה, ובה אדם המציג עצמו כעובד שם ומסביר את המשמעות של הגשת בקשה לתושבות. עיתונאית דה מארקר השאירה את פרטיה באתר החברה ונציגה התקשר אליה. הוא הציג עצמו בשם וויליאם סאנלי עובד פרו איי.סי.סי, מבלי לציין שהחברה אינה שייכת לשגרירות קנדה. סאנלי פירט את ההיתרונות בהגירה לקנדה, מערכת הבריאות המתקדמת, לימודים בחינם, עזרה בפתיחת עסק ועוד.

לשאלת הכתבת מדוע נוקטת השגרירות הקנדית בגישה פרו-אקטיבית ומגייסת אנשים ממדינות אחרות לעבור אליה, טען סאנלי, כי קנדה מבקשת להגדיל את האוכלוסייה במדינה ומקבלת בכל חודש שבעה עשר אלף תושבים חדשים, העונים על דרישות מסוימות. בהן: גיל, רמת השכלה, ניסיון תעסוקתי ואנגלית ברמה גבוהה. לאחר שהכתבת ענתה על מספר שאלות סאנלי הודיע לה כי היא עומדת בדרישות, ועליה למלא טופס שישלח אליה דרך האימייל, ולשלם מייד חמש מאות ושמונים דולר. סאנלי הפעיל לחץ על הכתבת והודיע לה כי התחיל כבר בהליך הרישום שלה, ואם היא תעצור אותו, היא תאלץ להמתין כשנה, עד שתוכל להגיש בקשה חדשה. לדברי סאנלי אם הכתבת לא תפעל מייד להגשת הבקשה להגירה היא תסומן על ידי השגרירות, ולכן תאלץ להמתין שנה תמימה להגשת בקשה חדשה.

בשגרירות קנדה בתל אביב מסרו כי הם פתחו בבדיקה בנושא פעילות חברת פרו איי. סי.סי. בשגרירות ביקשו לציין כי אלה המבקשים להגר למדינה נוטים לעתים קרובות להסתמך על יועצי הגירה, שיעזרו להם לטפל בנושא. עם זאת הם עלולים ליפול לידי נוכלים. ממשלת קנדה החליטה להשקיע השנה מיליוני דולרים, כדי להגן על האזרחים והמועמדים להגירה, כדי שלא יפלו במלכודות של הנוכלים. עוד נמסר כי משרד ההגירה לא מעניק יחס מיוחד למי שפועל להגר באמצעות יועץ, וזה לא מבטיח להם דבר. כל הטפסים הנחוצים להגירה נמצאים באתר משרד ההגירה ואפשר להוריד אותם ללא תשלום. גם רשימת יועצי ההגירה החוקיים נמצאים באתר. אגב חברת פרו איי.סי.סי לא נמצאת ברשימת היועצים המוסמכים לטפל בהגירה לקנדה.

בדקתי את האתר של פרו איי.סי.סי ומצאתי שמשרדי החברה ממקומים ברחוב הייסטינג 1021 בוונקובר. פרו איי.סי.סי מציגה עצמה כחברה מובילה עם רקורד מוכח בתחום ההגירה, והבאת מהגרים לקנדה מכל העולם. מהגרים שהם אנשי מקצוע מיומנים, אנשי עסקים, סטודנטים וחברי משפחה. בחברה מציינים עוד כי הם ליוו כבר אלפים שהגרו לקנדה. בדף החברה בפייסבוק מפורסם כי יש לה כששת אלפים וחמש מאות “לייקס”.

נשיאה של ישראל ביקור בקנדה

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, קיים לאחרונה ביקור רשמי בקנדה, שכלל פגישת עבודה עם ראש הממשלה, ג‘סטין טרודו. (Mark Neiman GPO)

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, קיים לאחרונה ביקור רשמי בקנדה, שכלל פגישת עבודה עם ראש הממשלה, ג’סטין טרודו. טרודו אמר לריבלין בפגישה ביניהם: “אנו מציינים שבעים שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. יש לנו הרבה על מה לדבר כמו חידוש הסכם הסחר שלנו, ולדבר על פלורליזם ועל סובלנות ומאבק נגד שנאה וחוסר סובלנות. אני יודע שאתה מחזיק בדעות חזקות בנושא הזה. תענוג גדול לשבת איתך בזמן שבו ישראל וקנדה חברות נהדרות”. ריבלין הישיב לטרודו: “תענוג להיות איתך ולהכיר חבר כל כך טוב. אנחנו חולקים ערכים ואידיאלים. יהודים באו לקנדה כבר לפני מאה וחמישים שנה. אני גאה מאד להיות כאן ולהחליף ידע ורעיונות איתך. אנחנו חווים ימים קשים במרחב, ואתם עושים המון עבורנו במטרה לשמור על המרחב העדין ועל הקיום שלנו. אתם עושים זאת בסוריה, בלבנון ובסיני”. הנשיא הודה לטרודו על תמיכתה של קנדה בישראל בזירה הבינלאומית ועל התמיכה נגד הפעילות האנטישמית של תנועת הבי.די.אס. ריבלין מקווה שקנדה תביע עמדה נגד מהלכים חד-צדדיים של הפלסטינים נגד ישראל. וכנגד היחס המפלה כלפי המדינה במוסדות הבינלאומיים.

השניים דנו בסוגיה האיראנית והנשיא ציין לטובה את החלטת הפרלמנט הקנדי על הקפאת היחסים עם איראן, ואת ההכרזה כי משמרות המהפכה האיראניים הם ארגון טרור. בנושא זה אמר ריבלין: “איראן מובילה את התבססות הציר השיעי בעיראק, סוריה, לבנון ותימן. ובפעולותיה היא מחריפה את המתח הסוני-שיעי, העלול להביא להסלמה אזורית ולאיים על העולם כולו”. הנשיא הדגיש כי: “אסור לעולם לאפשר התבססות איראנית. בלימת ההתבססות האיראנית תושג רק באמצעות לחץ בינלאומי מתואם ופעולות צבאיות נקודתיות בכל עת שנדרשת”.

לפני הפגישה עם טרודו, נפגש הנשיא עם המושלת הכללית של קנדה, ז’ולי פאייט. השניים קיימו פגישת עבודה מדינית. הנשיא העניק למושלת (שהייתה בעבר אסטרונאוטית והיו לה שתי משימות בחלל), דגם מוקטן של החללית “בראשית”. החללית הישראלית הראשונה עתידה הייתה לנחות על הירח וכידוע התרסקה וגרמה לעוגמת נפש גדולה בישראל. פאייט אמרה דברים מרגשים לזכרו של האסטרונאוט הישראלי, אילן רמון ז”ל, שעימו הייתה ביחסי ידידות. ריבלין מצידו הזכיר את מותה של אשתו, רונה רמון, ופאייט אמרה שהדבר מאוד העציב אותה.

טרודו וראש עיריית טורונטו, ג’ון טורי, השתתפו באירוע מיוחד: שבעים שנה לידידות בין קנדה וישראל. האירוע נערך בטורונטו בהשתתפות כאלפיים איש. הוא אורגן על ידי מגבית היהודית קנדה והבונדס, בשיתוף פעולה עם ארגון הגג של הפדרציות היהודיות בקנדה.

טרודו נשא באירוע נאום פרו-ישראלי יהודי יוצא דופן, גינה את האנטישמיות ואמר כי בניגוד אליה, הערכים היהודיים של נתינה וקהילה הם ערכים קנדיים. טרודו: “האנטישמיות בעולם מרימה ראש. התקפות אנטישמיות מתרחשות נגד ילדים שהלכו עם כיפות בקנדה, ההתקפה נגד בית הכנסת בפיטסבורג, ההתקפות בפריז, בירושלים ובכל העולם. אנטישמיות נמצאת במגמת בעלייה והיא מפיצה שנאה”. טרודו הוסיף עוד כי האנטישמיות החדשה כוללת גם את הדמוניזציה של ישראל. לדבריו אין מקום לתנועת האפרטהייד נגד ישראל בקנדה. ראש ממשלת קנדה הדגיש: “אני יכול להבטיח לכם שקנדה תמיד תגנה כל שנאה נגד כל קהילה, ותזכיר את המסר שוב ושוב כי אנטישמיות היא התקפה על קנדה. ישראל היא לא רק בת ברית, אלא שותפה אמינה שאפשר לסמוך עליה והיא יכולה לסמוך עלינו”.

טרודו אפוא מנסה להתקרב לישראל ואל היהודים בקנדה לקראת הבחירות הכלליות שיערכו כאן בחודש אוקטובר.

הסכם ליישום

(international.gc.ca)

הדיון הצעת החוק של הסכם יישום הסחר החופשי בין קנדה ישראל נמשך בימים אלה. בפועל מדובר בתיקון לחוק “סי-שמונים וחמש”.

לינדה פרום (מהמפלגה השמרנית) אמרה את הדברים הבאים בדיון בהצעת החוק: אני תומכת מאוד בחקיקה זו, שלדעתי מייצגת את קונצנזוס כללי בקנדה בשני נושאים: הראשון – חוק “סי-שמונים וחמש” מייצג את הערך של הסכמי סחר חופשי בקידום השגשוג של קנדה. השני – החקיקה הזאת מדגישה את חשיבות היחסים הבילטראליים הרחבים יותר של קנדה עם מדינת ישראל. על הצד המסחרי, קנדה חתמה על הסכם סחר חופשי עם ישראל לפני כעשרים שנה. מאז סחר הסחורות בין קנדה לישראל גדל פי שלושה. לפני כשנתיים הערך הכולל שלו הגיע למיליארד ושבע מאות מיליון דולר. עיקר היצוא והיבוא של קנדה לישראל נמצא במגזרים הבאים: מכונות תעשייתיות, מטוסים וחלקים, מוצרי פרמצבטיקה, ציוד חשמלי ואלקטרוני, אבנים יקרות, מכשירים מדעיים ומדויקים. מרבית היצוא הסחורות ומהיבוא הם בענפי הטכנולוגיה העילית. ואכן, קשרי המסחר של קנדה עם ישראל אופייניים ליחסים הקיימים בין שתי המדינות המתועשות והמתקדמות מבחינה טכנולוגית.

מספר מחוזות בקנדה זיהו את ההזדמנויות הטכנולוגיות הקיימות ביחסי המסחר שלנו עם ישראל. אין זה מפתיע כי נובה סקוטיה, ססקצ ‘ואן, אונטריו וקוויבק חתמו על הסכמי מדע, טכנולוגיה וחדשנות דו-צדדיים עם ישראל.

המשק הישראלי מעניק לקנדה שוק חשוב במזרח התיכון. סך היצוא הקנדי לישראל עמד על כארבע מאות מיליון דולר בשנה, בין השנים 2015 ל-2017. במקביל יבוא של כמיליארד ושלוש מאות מיליון לקנדה מקורו בישראל.

המשק הישראלי חזק וממשיך להתרחב, עם צמיחה של שלושה וחצי אחוזים אשתקד. לכן טבעי כי קנדה תבקש להפיק תועלת נוספת ממסחר זה. לפני כחמש שנם יזמה הממשלה הקונסרבטיבית לשעבר דיונים עם ישראל, להרחיב את הסכם הסחר הדו-צדדי שלנו. מו”מ זה הושלם בחודש יולי לשנה לאחר מכן, עם עדכון ארבעה פרקים בהסכם המקורי ובהרחבת הסכם הסחר החופשי, כך שיכללו שבעה פרקים חדשים. מדובר פרקים בנושאי מסחר אלקטרוני, קניין רוחני, אמצעים סניטריים ופיטו-סניטריים, חסמים טכניים סחר, סחר וסביבה, מסחר ועבודה, וכן סיוע במסחר. לאחר שהחוק החדש יהיה בתוקף מלא, קרוב למאה אחוז מהחקלאות הקנדית, החקלאות, הייצוא והדגים מישראל, ייהנו מטיפול תעריפי מועדף. זהו שיפור של תשעים אחוז לעומת המצב היום. יהיו גם הזדמנויות חדשות עבור חברות קנדיות בתחומי התעופה והחלל, טכנולוגיות החיים ומדעי החיים, וכן מגזרי האנרגיה. תחום התעופה והחלל, בפרט, מייצג שוק פוטנציאלי משמעותי עבור חברות קנדיות. קיימות הזדמנויות לחברות קנדיות באווירונאוטיקה, במערכות תקשורת, בכלי טיס בלתי מאוישים ובמערכות אחרות.

בכל הנוגע לטכנולוגיה נקייה ולאנרגיה בת קיימא, יש גם הזדמנויות משמעותיות. מגזרים אלה לצד ניהול מים יעיל, הם סדרי עדיפויות מרכזיים עבור ישראל ועבור התעשייה הישראלית. בניגוד לקנדה, לישראל אין משאבי מים ואנרגיה משמעותיים. חברות קנדיות הפועלות בתחום הטכנולוגיה הסולארית, אחסון אנרגיה, דלקים ביולוגיים, טכנולוגיות חיטוי מים, גילוי דליפות ושימוש חוזר בשפכים, מעניקות כיום הזדמנויות משופרות בשוק הישראלי.

עם זאת יש יותר הזדמנויות ביחס לחינוך ולמחקר. מוסדות חינוך על-תיכוניים קנדיים וישראלים נהנים באופן משמעותי משיתוף פעולה בין-לאומי, המבוסס על הסכמי מוסד-מוסד. וכן על תוכניות חילופי סגל וסטודנטים. לפני כשנתיים למדו בקנדה כשבעה מאות סטודנטים מישראל. ובמקביל קנדה קידמה בברכה יותר משבעים ושמונה אלף מבקרים מישראל באותה שנה. בכיוון ההפוך, כמעט כמאה אלף קנדים ביקרו בישראל לפני כשלוש שנים.