Tag: ישראל

אזהרת מסע

באזהרה נאמר כי יש להימנע לחלוטין מלהגיע לרצועת עזה. (David Berkowitz) 

הממשלה הקנדית פירסמה אזהרת מסע לישראל, עזה והשטחים – לאור הגברת המתיחות במזרח התיכון, והפעילות של האמריקנים מול האיראנים והפוך. אזהרת המסע שפורסמה בראשית החודש עדיין תקפה.

לגבי ביקור בישראל נאמר באזהרת המסע שיש לנקוט באמצעי זהירות מירביים. עוד נאמר כי מצב הביטחון בישראל עשוי להשתנות בצורה משמעותית ולכן יש לעקוב מקרוב אחר הנעשה.

באזהרה נאמר עוד כי יש להימנע לחלוטין מלהגיע לרצועת עזה, בזמן שהסיכון גבוה לפעילות טרור ופעילות צבאית עויינת באזור. לגבי השטחים נאמר שיש להימנע מלהגיע אליהם אם אין צורך בכך, לאור הסכנה הביטחונית הרבה. זאת למעט רמאללה, יריחו ובית להם שנחשבות לערים בטוחות יחסית. עוד נמסר כי אם אין צורך בכך יש להימנע מלהגיע לגבול של ישראל ורצועת עזה, לאור הסכנה של משלוח טילים מעזה לישראל.

באזהרת המסע נאמר שיש להימנע לחלוטין מהלגיע לרמת הגולן בגבול של ישראל וסוריה, בעיקר לאור הגברת הפעילות הצבאית של ישראל באזור. זאת למעט הכפרים הדרוזים באזור.

כן יש להימנע לחלוטין למהגיע לגבול של ישראל ומצרים, עד למרחק של חמישה קילומטר ממנו. זאת למעט העיר אילת.

עוד נאמר כי יש להימנע לחלוטין מלהגיע מלהגיע לגבול של ישראל ולבנון, עד למרחק של חצי קילומטר ממנו. זאת לאור פעילות צבאית באזור.

לא בדיוני: בית המשפט העליון בקנדה העניק אזרחות לבנים להורים מרגלים רוסים

בית המשפט העליון של קנדה החליט לפני מספר שבועות להעניק אזרחות קנדית לשני בנים של הורים שהיו מרגלים רוסים.

אלכנסדר וויבילוב (כיום: בן עשרים וחמש) נולד בקנדה למרגלים רוסים שחיו בסתר, בקנדה ובארה”ב. המשטרה הפדרלית האמרוקנית (האף.בי.איי) חשפה את שני ההורים שהשתייכו לרשת ריגול גדולה בשנת אלפיים ועשר. במסגרת חילופי מרגלים בין ארה”ב ורוסיה ההורים ושני ילדיהם חזרו בחזרה לרוסיה.

סיפור החיים של ההורים היווה בסיס לסדרת הטלוויזיה האמריקנית הבדיונית “האמריקנים”. לאחר שהוריו נעצרו החליטו במשרד הפנים הקנדי להפקיע את האזרחות של אלכסנדר וויבילוב, בטענה שהוא לא זכאי להיות קנדי. נשמעו אף טענות שהוא היה מודע לפעילות הריגול של הוריו למען רוסיה. עתה כאמור בית המשפט העליון הפך את ההחלטה ודחה את כל הטענות נגד הבן. גם אחיו הגדול של אלכנסדר ווילוב – טימופיי וויבילוב (כיום: בן עשרים ותשע) “יהנה” אף הוא מהחלטת בית המשפט ויקבל אזרחות קנדית קבועה. תשעת שופטי בית המשפט העליון ציינו בפסק הדין כי במשרד הפנים הבינו את חוק האזרחות הקנדי בצורה לא נכונה, ומנעו שלא בצדק את האזרחות הקנדית של אזרח קנדי.

זוג ההורים המרגלים הגיעו לטורונו בשנות השמונים וקראו לעצמם דולנד הית’פילד וטרייסי אן פולי. כאן נולדו שני בניהם טימוטי ואלכנסדר. לאחר מכן ההורים עברו לאירופה ובסופו של דבר הגיעו לקמבריג’ בארה”ב (בשנת אלף תשע מאות תשעים ותשע). כאמור ההורים נעצרו על ידי השלטונות האמריקניים לפני כתשע שנים לאחר שהתרברר שהם מרגלים רוסים. אלכסנדר וויבילוב אמר לתקשורת במספר הזדמנויות כי הוא לא ידע שהוריו היו מרגלים ונדהם לכן ממעצרם. לדבריו אם הוריו החליטו להיות מרגלים אולי הם לא היו צריכים להביא בכלל ילדים לעולם. וויבילוב שהגיע בחודש דצמבר לביקור בטורונטו לאחר (שפורסמה החלטת בית המשפט העליון להעניק לו בחזרה את האזרחות), לא יודע עדיין היכן יתגורר באופן קבוע מעתה ואילך. גם עתידו של אחיו טיפופיי וויבילוב לא ברור בשלב זה.

רשת פייק ניוז ישראלית

רשת פייק ניוז ישראלית ניהלה קמפיין אנטי-מוסלמי בינלאומי נגד טרודו

על פי תחקיר של העיתון הגרדיאן, בשנתיים האחרונות קבוצת משתמשים ישראלית, ובראשה סוחר יהלומים מלוד, הפיצה ידיעות מזויפות על פוליטיקאים מוסלמים ואף טענה כי ראש ממשלת קנדה ייבא למדינתו את חברי דאע”ש

רשת פייק ניוז ישראלית ניהלה קמפיין אנטי-מוסלמי בפייסבוק – שמשך אליו יותר ממיליון גולשים בארבע יבשות. כך על פי תחקיר שפורסם בעיתון הגרדיאן הבריטי.

לפי התחקיר כמה משתמשי פייסבוק פעלו בשיטה קבועה: ראשית הם פנו לעשרים ואחד עמודי ימין קיצוני וביקשו מהם הרשאה לניהול העמוד. לאחר שקיבלו את הגישה לעמודים הם הפיצו סימולטנית ידיעות שקריות. בשנתיים האחרונות הופצו בשיטה זו למעלה מחמשת אלפים ושש מאות ידיעות מזויפות. הן זכו ללמעלה משמונה מאות אלף אלף לייקים.

אחד ממנהלי העמודים סיפר לגארדיאן כי פנתה אליו אישה שהציעה לו סיוע ביצירת תכנים לעמוד שהוא מנהל. האישה הזו שכנעה אותו שהיא עורכת טובה, ושתוכל לספק לו תכנים איכותיים שיעלו את החשיפה והלייקים. כך אמר רון דה-ויטו מניו יורק. הוא חשב לעצמו שהוא יכול לתת לה את הזדמנות לפרסם את התכנים שלה.

קמפיין הפייק ניוז כאמור, שם לו למטרה להשמיץ פוליטיקאים מוסלמים ומחוקקים ליברליים. זאת במטרה להשפיע על השיח, בעיקר בתקופות בחירות. כך למשל, חברות הקונגרס האמריקני המוסלמיות רשידה טליב ואילהאן עומאר נפלו קורבן למתקפות אנטי-מוסלמיות. על ראש עיריית לונדון המוסלמי, סאדיק קאן, הופץ כי טען לאחר פיגוע בעיר בשנת אלפיים ושבעה עשרה – שפיגועי טרור הם חלק מעסקת החבילה של המגורים בעיר, ומי שלא מעוניין לחוות אותם יכול לעזוב אותה.

לא רק פוליטיקאים מוסלמים סבלו מדיווחים מזויפים, אלא גם מחוקקים ליברליים. על יו”ר מפלגת הלייבור הבריטית, ג’רמי קורבין, נטען כי אמר שהיהודים הם מקור הטרור הגלובלי. ואילו ראש ממשלת קנדה הנוכחי, ג’סטין טרודו, הואשם כי ייבא לקנדה את חברי ארגון הטרור הסוני דאע”ש.

עיתון הגרדיאן הצליח לאמת כי מקור אחד עמד מאחורי הפרסומים בדפים השונים, ואף אימת את זהותו. מדובר אחד האנשים שעומדים מאחורי הקמפיין ושגר בישראל אריאל אלקרס. הוא סוחר יהלומים בשנות השלושים לחייו ומתגורר כיום בלוד. מנהלי העמודים העידו כי היו בקשר עם משתמשים נוספים, בהן שתיים שהציגו את עצמן בתור רוחל’ה ותהילה (לא בטוח שהשמות אמיתיים), אך העיתון לא הצליח לאמת את זהותן.

כתבת העיתון הגיעה במסגרת התחקיר לביתו של אלקרס, והוא הכחיש מכל את מעורבותו ברשת הפייק ניוז. כאשר הוא נשאל על מתשמש בשם אריאל אלף מאתיים שלושים ושמונה איי, שנחשד כי הוא זה שהפיץ חלק מהידיעות, השיב אלקרס כי איננו יודע דבר וסגר את הדלת בפניה של הכתבת. בהמשך אלקרס יצא אחריה לרחוב וביקש ממנה לדעת הכיצד היא איתרה אותו.

בעקבות פניית הגרדיאן הסירה הנהלת פייסבוק חלק מהעמודים הקשורים לרשת הפייק ניוז. בפייסבוק ציינו שכנראה שמאחורי פעילותם של עמודים אלו עומדים מניעים פיננסיים. עמודים וחשבונות אלו הפרו את המדיניות של פייסבוק נגד ספאם וחשבונות מזויפים באמצעות פרסום תוכן קליקבייט – שנועד למשוך אנשים לאתרים חיצוניים. כך נמסר על הנהלת פייסבוק. בהנהלת האתר החברתי ציינו עוד כי היא לא תתיר לאנשים להתחזות בפייסבוק. הנהלת האתר עדכנה את מדיניות ההתנהגות הלא-אותנטית שלה, כדי לשפר את יכולתה להגיב לטקטיקות חדשות. החקירות של פייסבוק נמשכות ובהנהלת החברה אמורים עוד כי הם ינקטו בפעולות נוספות אם יאתרו הפרות נוספות.

אז מה אם הוא ראש הממשלה?

בנימין נתניהו (en.kremlin.ru)

אינכם מבינים עד כמה אני עסוק? יש לי עניינים מעניינים שונים לעסוק בהם. מכאן ועד שם. אז מה אם הוא ראש הממשלה? מה אתם חושבים שיש לי זמן להתפנות ולשמוע אותו נואם בחדשות המרכזיות של הערוץ המרכזי בשעה המרכזית?

אני חייב להתקדם בענייני הדחופים – הרי אני מייצר עניינים כדי להיות עסוק. נא להבין ולהתחשב בי. אמנם אינני שותה שמפניות ורודות או כל משקה אחר למכובדים ואף לא מוזמן לאירועים רבי מעלה, אך באמת ובתמים עסוק כל יום מהבוקר עד הלילה. לישון מוקדם כי בוונקובר כולם ישנים מוקדם? מה השתגעתם? אפילו ראש הממשלה לא ישן מוקדם – אז למה אני?

נכון בצעירותי נהגתי לעשן סיגרים מדי פעם לפעם בעיקר לאחר שחברי משפחה שונים ומשונים בחתונות, דחפו לי אותם לכיס החולצה הלבנה המגוהצת שלי. כן נכון! זה לא באשמתי. הרגשתי לרגעים חבר במועדון המכובדים בזמן העישון המרגיע ועם סיום הסיגר גם התחושה הזו הסתיימה. בוונקובר אגב לא עישנתי אפילו חצי סיגר.

אחד מיריביו של ראש הממשלה הושמץ בעבר הרחוק כל פעם. אמרו עליו שאמו ערביה ושיש לו מניות בתדיראן. כמובן מדי יום הזכירו בחדשות שהוא חתרן בלתי נלאה. ואני לעומתו: אף לא חושד שאימי ערביה, שאולי בטעות יש לי מניות בתדיראן או שאני חותר נגד מישהו או משהו – אני בכלל לא יודע לחתור. אבל למרות זאת מספיק שונאים גידלתי לעצמי. אבל למה זה מגיע לי? כיוון שאני עסוק כל כך?

אז מה אם הוא ראש הממשלה שמסרב להיפרד מהכיסא? אני מבין שהוא עשה לכם הרבה נזק ועשה הרבה לעצמו. אז זה אומר גם שאני צריך להיפרד מהרגלי להיות עסוק כל הזמן או ללכת הביתה? תרכשו לו כרטיס לכיוון אחד ותעזבו אותי בשקט. אנא רבותי לא לשכוח: אני הרי עובד מהבית בוונקובר אז לאן אתם רוצים שאלך בדיוק לעזאזל? מה אני הומלס? אנא קצת רחמו עלי לשם שינוי.

אני יושב כאן במשרדי שבביתי בדאון טאון וחושב על ראש הממשלה. חושב כיצד הוא ממשיך לשבת על הכיסא ולא משנה מה היו או יהיו תוצאות הבחירות האלה והקודמות, ומה קורה למדינה שלנו-שלכם. ולא דיברנו עוד על כתבי האישום העומדים נגדו למרות שלדבריו “לא היה כלום ואין כלום”.

כמוהו כמוני גם אני לא עוזב את הכיסא ונצמד אליו חזק חזק. אם הוא יכול אז גם אני יכול, למרות שאין נגדי שום כתבי אישום ושוב כתב בכלל עד לרגע זה. רק אני ועצמי לי. אז מה אם הוא ראש הממשלה? האם זה אומר שאני צריך לתמוך בו? בדרכו הקלוקלת? לא ולא.

מוונקובר שבמערב קנדה הכל נראה רחוק וטוב שכך אם כי גם לנו ביבשת הצפונית יש מנהיג שמתנהג בדומה לראש הממשלה. כן הנשיא של המדינה השכנה מדרום ממש כמוהו מצפצף על כולם. מופרע לחלוטין. אז מה אם הוא הנשיא? האם זה אומר שאני צריך לשבת מול המסך ולראות אותו מדבר במהדורה המרכזית, בשעה המרכזית של הערוץ המרכזי? או לקרוא את השטויות שלו בטוויטר?

אולי בכלל כדאי לרכוש מניות של טוויטר? כל עוד שהנשיא האמריקני המופרע ממשיך להשתלח בכל העולם ואשתו באמצעות טוויטר – המיזם המדיומי הזה צובר מבקרים רבים יותר וערכו עולה. אז מה אם הנשיא מצייץ בטוויטר? האם זה אומר שגם אני צריך לצייץ?

הרפר : לעשות עסקים בישראל

תל אביב (Eurovan)

ראש ממשלת קנדה לשעבר מנסה לעשות עסקים בישראל – חלק ג’

מכל הלקוחות והפעילויות שאני מעורב בהן, אולי אין דבר טוב יותר מאשר שילוב כמה תחומי עניין שהיו לי. קודם כל הקרבה של הממשלה שלנו לישראל בזמן כהונתי, שנית העניין שלנו בטכנולוגיה וחדשנות – השקענו זמן רב בקידום תוכניות קנדיות ובנוסף, בתחום המסחר חלק מהמשימה שלי בתפקיד הייתה להרחיב את רשת המסחר של קנדה. כך מציין ראש ממשלת קנדה לשעבר, סטיבן הרפר, שביקר בישראל לאחרונה. הוא רואיין לעיתון “גלובס”. כשנכנסתי לתפקיד היו לקנדה רק חמישה הסכמי סחר, אחד מהם עם ישראל, וכשעזבתי את התפקיד כבר היו לנו חמישים ואחד הסכמים. אבל גם ההסכם עם ישראל היה מיושן וכלל רק מגוון צר של סחורות, ולכן עדכנו את ההסכם הזה.

אחד הדברים שהטרידו אותי במהלך הכהונה היה שזרם הסחר, השירותים וההשקעות בין קנדה וישראל עדיין קטן. זאת למרות המאפיינים של הכלכלה הישראלית ובפרט ההובלה הטכנולוגית שלה, ולמרות המאפיינים של הכלכלה הקנדית והעובדה ששתיהן מתקדמות ובשתיהן יש קהילה יהודית גדולה והסכמי סחר. לכן עדכנו את ההסכם למודרני יותר כדי לסייע לתקן את זה. אבל כמובן שגם חיפשנו הזדמנויות כדי להגדיל באמת את הסחר והפעילות העסקית בינינו ובמיוחד לנצל את ההתקדמות של ישראל בתחום הטכנולוגי.

אני רוצה לראות טכנולוגיה ישראלית מגיעה לקנדה ואני רוצה שקנדים ינצלו את הזדמנויות הרווח בתחום הזה. גם בישראל רוצים למצוא הזדמנויות לגדול ולהיכנס לשווקים חדשים בצפון אמריקה. דרך אגב אני חייב לציין שבזמן כהונתי עודדתי שיתוף פעולה צבאי מוגבר עם ישראל – מן הסתם מטעמים של מדיניות חוץ – אבל הדבר בנה הרבה מהגשרים הללו. שיתופי הפעולה היו יותר בצד המודיעיני, וכמובן צוותים שהחליפו ביניהם מידע ושיטות עבודה.

התוצאה הכי טובה שיכולה להיות לכל הדברים האלה היא מערכת שווקים גלובלית שבאמת משולבים זה בזה, והפריה הדדית ברחבי העולם. אם נשאיר בצד את הדמויות הספציפיות, את המדיניות ואת הממשלות, המציאות היא שזהו אזור שבו סביר שיקרה תהליך שברמה מסוימת תהיה התפצלות לשניים.

אנחנו מדברים על התחום הביטחוני, שהוא אינטרס של העולם הסיני והעולם האמריקאי, אבל אנחנו חברות חופשיות ודמוקרטיות ואנחנו יודעים עד כמה הציבור מודאג מעניינים של הפרת פרטיות ושימוש לרעה בדאטה. אפילו בהקשר של הטכנולוגיות המסחריות הקיימות – סין היא מדינת מעקב, וזה לא שהיא לא מציעה מוצרים מסחריים – אבל כל מהלך ההצטיידות של מגזר הטכנולוגיה שלה הוא לכיוון מעקב, במסגרת האינטרס של ביטחון המדינה.

לכן יש בעצם שני מודלים. אנחנו לומדים מהצבא ומהמודיעין ומהיכולות של ביטחון לאומי, ומבצעים התאמה למטרות תאגידיות מסחריות. אלה מטרות הגנתיות באופן טהור, יש להדגיש, אף פעם לא התקפיות, לחלוטין במסגרת החוק ובמסגרת מה שאנו מחשיבים הגנה נורמלית של הפרטיות. אלה שני מודלים שונים וקשה מאוד לשלב ביניהם. אנחנו רוצים לוודא שכל דבר שמפותח ייעשה במסגרת של חברה דמוקרטית וחופשית ובמסגרת של שימוש מסחרי. זה האינטרס של חברות דמוקרטיות וחופשיות כמו קנדה וכמו ישראל.

הרפר ושות’ היא חברה קטנה אך בעלת פעילות גלובלית. אנו עושים עסקים בעולם ואנו עושים עסקים גם בסין, אך אנו עושים זאת בזהירות. זה חשוב שיהיו קשרים כלכליים ומסחריים עם סין, זה טוב לעולם בטווח הארוך. אז אמנם מדובר על קשרים עסקיים, אך כאלה שנעשים למטרות שעולות בקנה אחד עם האינטרס הלאומי הרחב.

עידן השיבוש

ראש ממשלת קנדה לשעבר סטיבן הרפר, 2011. (flickr.com)

ראש ממשלת קנדה לשעבר מנסה לעשות עסקים בישראל – חלק ב’

ראש ממשלת קנדה לשעבר סטיבן הרפר מציע לתת מענה לזרמים שהעלו את טראמפ לשלטון – חוסר הביטחון התעסוקתי והחשש מהגירה – כך שכדי לזכות בבחירות, המפלגה הרפובליקנית לא תהיה תלויה במועמדותו של כוכב טלוויזיה מגלומן. הרפר שביקר לאחרונה בישראל רואיין לעיתון “גלובס”.

הספר שכתבתי לאחרונה הוא בדיוק על כך. אנו חיים בתקופה שנקראת עידן השיבוש. בין אם זה שיבוש טכנולוגי כפי שאנו עושים כאן בקרן ובין אם זה שיבוש פוליטי רחב יותר או שינוי של ערכים חברתיים, ויש הרבה ממה להיות מודאגים, אבל אני מאמין גדול שאנו חיים בזמנים הכי טובים בהיסטוריה ואנו חיים בקנדה ובישראל שהם שניים מהמקומות שהכי טוב לחיות בהם. ועדיין אני חושב שיש כל סיבה להאמין שלמרות הלחצים, הסכנות והסיכונים לילדים שלנו, להם יהיו הרבה יותר אפשרויות וחיים הרבה יותר טובים מאשר שלנו – שהם כבר חיים טובים למדי.

היכן זה נוגע לטכנולוגיה? הרבה אנשים לא יודעים זאת אך לפני זמן רב מאוד הייתי מתכנת. החינוך הפורמלי שלי היה ככלכלן אבל לימדתי את עצמי תכנות. אחד הנושאים שעולים בשיחות על טכנולוגיה זה כל התחזיות על הדברים הנוראים שעלולים לקרות, כולל מיליונים שיאבדו את מקומות עבודתם. ביליתי זמן רב בלימוד ההיסטוריה של הכלכלה והמחשבה הכלכלית. משחר קיומה של המערכת הקפיטליסטית בסוף המאה השמונה עשרה, בכל דור ודור, כמה מהמוחות הטובים ביותר חזו שהגל הבא של הטכנולוגיה יהרוס את האנושות ויגרום לכולם לאבד את עבודתם. דרך אגב, את אחת התחזיות הללו השמיע ג’ון מיינארד קיינס, שסבר בתחילה שהמיתון הוא תוצאה של שינוי טכנולוגי, ואני יכול להמשיך עם הרשימה הזאת. כולם באיזשהו שלב טענו כך.

ההוכחה האנקדוטלית שלי לכל אותם אנשים שמודאגים מאיבוד מקומות העבודה – הביטו על כל תחומי הכלכלה, על כל המקומות בעולם שבהם החדשנות הטכנולוגית נמצאת בחזית – אלה המקומות שבהם מקומות עבודה חדשים נוצרים, ובאופן כמעט בלתי נמנע בכל המקומות הללו נוצר מחסור עצום בעובדים. היכן שאין חדשנות או שקיימת התנגדות לחדשנות – יש אבטלה עצומה. כל האפשרויות שעומדות בפנינו, גם בתחום העבודה אבל גם בתחום איכות החיים, כולן ניצבות לצד החדשנות הטכנולוגית. שם טמון העתיד – לא רק של המסחר אלא גם של הכוחות הדיפלומטיים והצבאיים.

עם זאת, האם קיים תסריט שבו הטכנולוגיה יכולה לגלוש למקומות לא רצויים? בהחלט. אבל אין סיבה שהדבר יקרה בהכרח. אין סיבה שלא להאמין שאם ננהג אפילו חצי בהגיון, אזי לא רק שהגל הבא של הטכנולוגיה יהפוך את חיינו לטובים יותר – אלא שהוא גם ייצור מיליוני מקומות עבודה חדשים שלא היו קיימים קודם לכן. אגב, וורן באפט אמר שזה שטכנולוגיה מצליחה מסחרית, לא אומר שמישהו מרוויח ממנה הרבה כסף. לכן הסיבה שחברתי לאנשים החכמים הללו מהקרן שהיא לא רק שאנחנו רוצים לרכוב על הטרנד, אלא שמשקיעים גם יוכלו לשים כסף בבנק.

הרפר מסביר איך זה משתלב עם עסקיו האחרים: אחרי שעזבתי את הפרלמנט לפני כשלוש שנים, אני וקבוצה מהסגל שלי ניסינו לחשוב מה יהיה הצעד הבא ואילו דברים נרצה לעשות. הייתי בר מזל שרבים מהבכירים שליוו אותי הצטרפו אליי במיזם הזה. מה שהחלטנו שאנו רוצים לעשות זה לשלב את הניסיון שלנו ואת רשת הקשרים הגלובלית כדי לסייע ללקוחות – לאו דווקא קנדיים – למצוא מיזמים רווחיים.

לעשות עסקים בישראל

סטיבן הרפר (wikimedia)

ראש ממשלת קנדה לשעבר מנסה לעשות עסקים בישראל – חלק א’

יש לנו סינון די פשוט. כל מי שעובד איתי, עבד איתי שנים ארוכות בממשלה בצורה כזו או אחרת. אני חושב שהייתי ידוע גם בקרב תומכיי וגם בקרב מתנגדיי, בתור מי שהייתה לו אג’נדה ברורה וסט מוגדר של ערכים פוליטיים, לטוב ולרע. המבחן הפשוט שבו אנו משתמשים בכל מה שאנו עושים הוא האם זהו סוג העסקים שאני בתור ראש ממשלה הייתי רוצה להיות קשור אליהם ושהייתי מוכן להתייצב ולצאת בהצהרה רשמית לגביו, שהייתי רוצה להיות מקושר אליו ושהייתי רוצה לראות שהוא קורה. אם הוא לא כזה – בלי קשר אם הוא רע או לא חוקי או וואטאבר – אז זה לא סוג העסקים שנחפש.

כך הגדיר ראש ממשלת קנדה לשעבר סטיבן הרפר (בן השישים) את גבולות הגזרה המוסריים שלו בעשיית עסקים, בין היתר עם גופים סיניים, בראיון לעיתון “גלובס” שנערך בעת ביקורו האחרון בישראל.

הרפר כיהן שלוש קדנציות רצופות כראש ממשלה ימני שמרני, מאלפיים ושש ועד שהודח בבחירות האחרונות על ידי ראש הממשלה הליברלי הנוכחי, ג’סטין טרודו. הרפר הוא נוצרי אוונגליסט שנחשב תומך נלהב של ישראל וביקר בה כמה וכמה פעמים. בביקור האחרון כרה”מ נשא נאום במליאת הכנסת שבו אמר בין השאר את המילים הנחרצות: זו מסורת קנדית לעמוד לצד מה שעקרוני וצודק ללא קשר למה נוח או פופולרי. עמידה לצד ישראל היא למעלה מצו המוסר, היא גם בעלת חשיבות אסטרטגית וגם עניין של האינטרסים ארוכי-הטווח שלנו. עבור אומות רבות עדיין קל יותר לראות בישראל שעיר לעזאזל מאשר לחקות את הצלחתה.

לאחר התבוסה בבחירות הקים הרפר את את הרפר ושות’ – חברת ייעוץ שמעמידה לרשות לקוחותיה את רשת הקשרים שלו.

החברה מסייעת לתאגידים שפועלים בסביבה בעלת סיכון פוליטי או גיאו־פוליטי, בנגישות לשווקים ופיתוח קשרי ממשל. עם זאת, כמו ראשי ממשלה ונשיאים אחרים הוא מוסיף להיות מעורב בפוליטקה הבינ”ל. הרפר עומד בראש ארגון “האיחוד הדמוקרטי הבינלאומי” – ארגון גג של מפלגות מרכז-ימין, המקביל לאינטרנציונל הסוציאליסטי, מהצד הימני-שמרני, ומסייע למפלגות שמרניות אחיות להיבחר בארצותיהן. מזה כשנה כולל הארגון גם את מפלגת הליכוד מישראל.

בראיון דיבר על הצורך של יזמים צעירים ביד מכוונת. זה לא הדבר היחיד שאנו בהרפר ושות’ עושים אבל רבים מלקוחותינו הן קרנות השקעה, חלקן בתחום הטכנולוגיה, והסיפור פה בישראל שונה. מבלי להעליב, רוב הזמן אתה פוגש בניעשרים ושלושים חכמים וכו’, אבל אתה יודע – יש להם עוד הרבה מה ללמוד בחיים. זו חלק מהסיבה שהם מעסיקים אותנו. הם זקוקים לפרספקטיבה הרחבה. אך לעומת זאת, במקרה שלנו, כשאנו מתעסקים עם ישראלים מנוסים יוצאי מערכת הביטחון הם בשלים ומקצועיים, ואנחנו עובדים איתם כדי להפיק הזדמנויות עסקיות, אז זה בהחלט תחום מרתק.

עניין שמוסיף הרפר לגלות בפוליטיקה העולמית לאחר פרישתו קיבל ביטוי משמעותי גם עם פרסומו של הספר שכתב בשם “כאן ועכשיו: פוליטיקה ומנהיגות בעידן השיבוש” – משחק מילים באנגלית אותו ניתן לקרוא גם כ”ימין כאן וימין עכשיו”. הספר מנתח את הסיבות לעליית הפופוליזם ובראשן בחירותו של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ והברקזיט בבריטניה. את הספר, שאותו הרפר עצמו מתאר כמדריך למדינאות שמרנית בעידן הפופוליסטי, תיאר השבועון הקנדי “מקלינז” כמעין מתכון לשיפוץ המצע הרפובליקני בארה”ב, שבו הוא מתרה בהנהגה הרפובליקנית למצוא דרכים לשמור את הקולות המתנדנדים שהעלו את טראמפ.

הפסיקה נגד היין מהשטחים

(flickr)

בית המשפט הפדרלי של קנדה קבוע בסוף יולי כי סימון יין שיוצר בהתנחליות שבשטחים הכבושים, בתוך יין תוצרת ישראל אינו מותר. זאת כיוון שמדובר בדברי שקר, הטעייה והולכת שולל של ציבור הצרכנים.

הפסיקה הקשה נגד היין מהשטחים ניתנה בעקבות עתירה של אזרח יהודי מהעיר וויניפג, בשם דיוויד קטנבורג, שהוא פעלי פרו פלסטיני. הוא טען בעתירתו כנגד ממשלת קנדה, שיינות שיוצרו בהתנחלויות שבשטחים אינם יכולים להימכר עם תווית של יין שיוצר במדינת ישראל. לדברי קטנבורג הקהילה הבינלאומית וכן גם קנדה לא מכירות בהתנחלויות שבשטחים, כחלק אינטגרלי ממדינת ישראל. העתירה של קטנבורג הוגשה נגד סוכנות הפיקוח על המזון של קנדה, שבמקור אישרה את מכירת היין מההתנחלויות בשטחים עם התווית מיוצר בישראל.

שופטת בית המשפט הפדרלי, אן מקטביץ, פרסמה את פסק הדין שלה (שמתפרש על פני ארבעים ושלושה עמודים). היא אמרה בין היתר בהחלטתה כי יש מעט מאוד דברים כה מורכבים וסבוכים בהם המדיניות במזרח התיכון. וכן קיומן של ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית. אלה מעלים נושאים פוליטיים מסובכים, רגישים ועמוקים. עם זאת, אחת הדרכים השלוות אשר בה יכולים בני האדם להביע את עמדותיהם, היא דרך קבלת ההחלטות שלהם, כאשר הם רוכשים מוצרים שונים. כדי שיכולו להביע את עמדתם בהקשר זה, על הצרכנים לקבל מידע מדוייק לגבי זהות המוצר שנמצא במחלוקת. עוד קבעה השופטת של בית המשפט הפדרלי כי סימון יינות שיוצרו והוכנסו לתוך בקבוקים בהתנחלויות שבשטחים, כיין שיוצר במדינת ישראל, הוא דבר שקרי, מטעה ומוליך שולל את ציבור הצרכנים. לדבריה בהתנהלות שכזו מפירים את חוקי המקור של מוצרי מזון (כולל יינות) ותרופות. ההחלטה שמאפשרת לסמן יין שיוצר בהתנחלויות הישראליות שבשטחים כיין שיוצר במדינת ישראל, לא נופלת בגדר האפשרי והמתקבל על הדעת. אגב שופטת סירבה לקבוע כיצד כן יש לפרסם מהיכן היין בשטחים הכבושים יוצר. זאת לאור חילוקי הדעות המשמעותיים בכל הנוגע למעמד החוקי של ההתנחלויות הישראליות, בשטחי הגדה המערבית. היא ציינה כי אינה מתכוונת ליישב סוגיה זו בתיק שלפניה.

השופטת מקטביץ שלחה את התביעה של קטנבורג בחזרה לסוכנות הפיקוח על המזון של קנדה, על מנת שתדון בסוגיה מחדש. יצויין כי תחילה סוכנות הפיקוח הקנדית הסכימה לאור פנייתו של קטנבורג, להסיר את הסימון תוצרת ישראל על בקבוקי יין שיוצרו בהתנחלויות בשטחים. לאחר מכן היא חזרה בה ואז הוא עתר לבית המשפט העליון במדינה.

בהתאם לחוק הקנדי מוצרי מזון, כולל יינות אשר נמכרים בקנדה, חייבים לכלול פירוט מלא על מקור המדינה בהם הם יוצרו. כמובן שחל איסור להטעות את הצרכנים המקומיים.

לא ברור בשלב זה כיצד סוכנות הפיקוח על המזון תנהג לאור הפסיקה. לא מן הנמנע שסוגיה סבוכה זו תחזור לשולחנו של בית המשפט הקנדי לאור ערורים צפויים.

המרכז לענייני ישראל היהודים בקנדה פנה רשמית לממשלת קנדה וביקש תגיש עירעור לבית המשפט על החלטת השופטת מקטביץ. לדברי המרכז נפלו מספר טעויות משמעותיות בהחלטת השופטת. זאת כיוון שהדבקת התוויות על מקור היצור של בקבוקי היין מההתנחלויות בשטחים, תואמת את רוח הסכם הסחר החופשי בין קנדה לישראל שנחתם לאחרונה. וכן תואמת את החוק הקנדי והחוק הבינלאומי.

במרכז מציינים כי אם כן יוגש ערעור הם יבקשו מבית המשפט לקבל מעמד של מתערבים בדיון המדובר, על מנת להבטיח שהחוק הקנדי והחוק הבינלאומי יפורשו ויושמו כראוי.

קנדה רוצה מהגרים נוספים

קנדה רוצה מיליון מהגרים נוספים בשלוש השנים הקרובות

קנדה מונה למעלה משלושים ושמונה תושבים החיים בשטח ענקי המשתרע על פני כעשרה מיליון קמ”ר. מדובר בשטח אף גדול מזה של ארצות הברית (רק רוסיה מחזיקה בשטח הגדול מזה של קנדה). קנדה מבקשת להכניס לשטחה מיליון מהגרים עד סוף שנת אלפים עשרים ואחד.

“במידה רבה, הודות לאזרחים חדשים שקיבלנו בברכה במהלך ההיסטוריה שלנו, קנדה התפתחה לכדי מדינה חזקה ותוססת שכולנו נהנים ממנה”, אומר שר ההגירה, הפליטים והאזרחות, אחמד חוסיין. זאת במסגרת דין וחשבון שנתי על ההגירה לקנדה, שהוגש בראשית השנה לפרלמנט. במדד הפיתוח האנושי (האיץ’. די.איי) קנדה מדורגת במקום השניים עשר והמכובד בעולם, מתוך מאה שמונים ותשעה מדינות.

הדו”ח השנתי בנושאי הגירה מבליט שלא במקרה את הצלחת המהגרים המגיעים לקנדה. כיום כעשרים אחוז מתושבי קנדה נחשבים למהגרים (נולדו בארץ אחרת המחוצה לה). זאת לעומת פחות מארבעה עשר אחוז של מהגרים בארה”ב השכנה. בשני העשורים האחרונים הגיעו לקנדה כשישה מיליון מהגרים. לדברי שר ההגירה, הפליטים והאזרחות הקנדי, המדינה אינה מפלה מהגרים על בסיס גזע, לאום, מוצא אתני, דת או כל מגדר אחר. הוא מציין כי קנדה כיום היא המדינה המובילה בעולם בניהול מהלך ההגירה המורכב. השר חוסיין אומר כי קנדה בהצלחה מרובה בוחרת את המהגרים שתורמים לה ביותר, לעומת אלה שלא יתרמו לה.

מערך ההגירה הקנדי מבוסס על שיטת ניקוד (הנקראת סי.אר.אס) לפי מספר קריטוריונים. בהם: גיל, השכלה, שפה, ניסיון בעבודה וקשרים בקנדה (בתחומי משפחה, עבודה או לימודים). בשל הביקוש הגדול להגר לקנדה הדירוג המינימלי של שיטת הניקוד עלה בראשית השנה מרמה של ארבע מאות ארבעים ותשעה לרמה של ארבע מאות ושבעים. בכל מקרה הניקוד המקסימלי למגישי הבקשה להגר מגיע לאלף ומאתיים.

מנסיוני האישי בהגירה מישראל לקנדה

עזבתי את תל אביב ועברתי לוונקובר לפני כארבע עשרה שנים. תמיד חלמתי לגור בחו”ל. במהלך השנים הבנתי שיהיה קל יותר להגר לקנדה. מה גם שחבר טוב שלי מישראל עבר לוונקובר כארבע שנים לפני.

בדקתי באתר רשות ההגירה הקנדי באם יש לי מספיק נקודות להתחיל בהליך ההגירה. בעזרת ההשכלה הגבוהה שרכשתי בישראל, ניסיוני הממושך בעבודה בעיתונות ושליטה בשפה האנגלית – התברר לי שאני עומד במכסת הנקודות הרצויה להגירה.

הגשתי את מסמכי ההגירה לקונסוליה הקנדית בתל אביב והמתנתי לבאות. לא שיערתי בנפשי כי אאלץ להמתין זמן רב עד קבלת האישור להגר. מתברר שבאותם ימים החליטה מחלקת ההגירה הקנדית להקשיח את תנאי ההגירה. לכן שונתה שיטת הניקוד והתווספו תנאים חדשים. אך כאן נוצרה בעייה קשה באשמת מחלקת ההגירה הקנדית: היא החליטה להטיל את התנאים החדשים גם על אלה שכבר פתחו בהליכי ההגירה. זה כלל כמובן גם אותי. בפועל מדובר בהחלטה שמנוגדת לחוק כיוון שאי אפשר להחיל תנאים חדשים על מי שכבר פועל לפי תנאים קודמים. אמר לי בזמנו עורך דין קנדי שאני יכול לתבוע את ממשלת קנדה בנושא. אני וויתרתי אך נדמה לי שיש אחרים שאכן תבעו את הממשלה.

מכל מקום בעקבות שינוי שיטת הניקוד נוצר בלגאן גדול במערכת ההגירה. אפילו בקונסוליה הקנדית בתל אביב לא ידעו מה להגיד בנושא. לבסוף לאור התנאים החדשים נאלצתי לעבור מבחן באנגלית, ברמה של מי שמתעד ללמוד באחת ממוסדות הלימוד בחו”ל. הליך ההגירה התעקב ונמשך בסופו של דבר כשלוש שנים, עד ליום המיוחל שבו קיבלתי את האישור להגר לכאן.

ללכת עם ישראל

קהילת היהודים בטורונטו מפגינה עמדת כוח של תמיכה בישראל

למעלה משלושים אלף איש צעדו בדאון טאון טורונטו לאחרונה בפרוייקט השנתי: “ללכת עם ישראל”. זאת הפגנת עמדת כוח לתמיכה במדינת ישראל. מדובר באחד מאירועי התמיכה בישראל מהבולטים ביותר עולם, כמובן אחרי קהילת היהודים של ניו יורק.

לפי הערכה למעלה מארבע מאות אלף יהודים חיים כיום בקנדה. מדובר בעצם באחת מקהילות היהודים הגדולות בעולם מחוץ לישראל. במקום השני ארה”ב, אחרי כן עדיין צרפת ואולי גם רוסיה ולאחר מכן במקום המכובד קנדה.

קהילת היהודים בקנדה נחשבת לתומכת בישראל לפי מחקרים של אוניברסיטאות טורונטו ויורק, ואפילו אולי יותר מיהדות ארה”ב? לא בטוח שהנתונים נכונים, אך בוודאי בכל קהילה של יהודים בעולם רוצים לחשוב ולקוות שהם התומכים הגדולים ביותר של ישראל.

הקהילה היהודית בקנדה היא קהילה חזקה ומבוססת ובעלת השפעה בקנדה, בתחומים הפוליטיים, הכלכליים ועוד. זאת בעיקר ערים הגדולות של קנדה בהם מרוכזים מרבית היהודים: טורונטו ומונטריאול. בערים מרכזיות אחרות בקנדה מספר היהודים נחשב לקטן ויש להם פחות משמעות. מדובר בערים כמו: ונקובר, אוטווה, קלגרי, אדמונטון וויניפג.

שגריר ישראל בקנדה, נמרוד ברקן, מסר לעיתון ידיעות אחרונות כי אם גורמים בישראל ימשיכו לדחוק את היהודים הקונסרבטיבים והרפורמים, ישראל תשלם מחיר על כך בקנדה. ליהודי קנדה הפלורליזם היהודי מאוד חשוב יש לזכור.

לפי נתוני שגרירות ישראל בקנדה: כארבעים אחוז מהיהודים במדינה הם אורתודוכסים, כארבעים אחוז מהיהודים הם קונסרבטיבים וכעשרים אחוז מיהודים הם רפורמים. למעלה ממחצית היהודים בקנדה (כחמישים וחמישה אחוז) שולחים את ילדיהם למערכת החינוך היהודית. על סדר יומה של הקהילה היהודית בקנדה, בדומה לקהילות יהודיות אחרות בעולם: אנטישמיות הגואה, ביטחון, הדור המזדקן, הגברת המעורבות של דור העתיד, הקמת הנהגה חדשה והקשר עם ישראל.

בממשלה הפדרלית הקנדית של המפלגה הליברלית בראשות ג’סטין טרודו, מכהנים כיום שני שרים יהודים: השר לגיוון סחר חוץ, ג’ים קאר והשרה למוסדות הדמוקרטים, קרינה גולד. בבית הפרלמט הקנדי יש שישה חברי פרלמנט יהודים (בהם יו”ר ועדת החוץ ויו”ר האגודה הפרלמנטרית קנדה-ישראל, מייקל לוויט). בבית המשפט העליון שמכיל תשעה שופטים מכהנים שני שופטים יהודים.

ראש הממשלה, ג’סטין טרודו, נחשב לידיד הקהילה אם כי הוא רחוק מאוד מראש הממשלה הקודם, סטיבן הרפר, שנחשב בשעתו למנהיג התומך ביותר בישראל מקרב כל מנהיגי העולם. הרפר בנסיעתו לישראל העמיס על מטוס הממשלה משלחת גדולה של כמאתיים איש ומרביתם יהודים. טרודו השתתף לאחרונה באירוע ההצדעה לישראל שנערך בטורונטו, במלאת שבעים שנה לקשרי קנדה וישראל. באירוע טרודו נאם ויצא בחריפות נגד האנטישמיות וכן גינה את תופעת הבי.די.אס הגואה בקנדה בשנים האחרונות. במהלך ביקורו בקנדה של נשיא המדינה, ראובן ריבלין, נפגש עמו טרודו לא פחות מארבע פעמים. לפי הערכות טרודו מחפש את הקול היהודי לקראת הבחירות הפדרליות שיערכו בעשרים ואחד באוקטובר.

 לפי הערכת שגרירות ישראל בקנדה מספר הישראלים בקנדה עומד כיום על יותר משבעים אלף. מטבע הדברים מרביתם חיים בטורונטו. בנוסף אליהם בשנים האחרונות הגיעו לקנדה קרוב לכארבעים אלף יהודים מארצות חבר העמים. מרביתם כנראה גרו קודם לכן בישראל.

הקונסוליה הישראלית בטורונטו אגב נחשבת לאחת מהעמוסות בעולם וזאת לאור הגידול המתמיד במספר הישראלים המהגרים לקנדה, בין אם בגלל עבודה או רצון לשפר את איכות החיים.

יצויין כי המגבית היהודית של טורונטו מגייסת מדי שנה כשישים מיליון דולר, ומהם כעשרים מיליון מועברים לסיוע בפרוייקטים שונים בישראל, בעיקר בפריפרייה.

אושר הסכם הסחר החדש

אושר הסכם הסחר החדש בין קנדה לישראל בתקווה להכפיל את היקף הסחר.

בזמן שנשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, מאיים על מדינות בעולם ונלחם בהן כדי להשיג הסכמי סחר חדשים, קנדה וישראל אישרו את הסכם הסחר החדש ביניהן.

ביום שני בשבוע שעבר (העשרים ושבעה במאי) ניכנס לתוקפו החוק בקנדה ליסום הסכם הסחר החופשי החדש בין קנדה לישראל, שכולל מספר תיקונים משמעותיים, הרחבות והתאמות.

הסכם לאזור הסחר החופשי המקורי בין קנדה לישראל נחתם לפני יותר מעשרים שנה (באלף תשע מאות תשעים ושבע). הוא כלל בעיקר מוצרים תעשייתיים. ואילו ההסכם החדש שמפשט את כללי המקור, כולל תחומים רבים נוספים. בהם: חקלאות, מזון, סחר, סביבה, סחר ועבודה, סחר ומגדר, סחר אלקטרוני, טיפול בחברות קטנות ובינוניות וכן מניעת מגבלות בתחומי הגנת החי והצומח.

היקף הסחר בין קנדה ושיראל עמד בשנה שעברה על קרוב לשני מיליארד דולר. קנדה וישראל מצפות להכפיל את היקף הסחר ביניהן בתוך כחמש שנים, לאור ההסכם החדש שכאמור נכנס כבר לתוקפו.

שר המסחר הקנדי בממשלה הלברלית, ג’יימס גורדון קאר, אמר לאור השגת ההסכם בין קנדה לישראל: “אנחנו מתרשמים מכך שמדינה כמו ישראל עם שמונה וחצי מיליון תושבים היא מובילה כלכלית בעולם. הרקע שלנו מאוד דומה וחשוב לנו לפתח את היחסים הטובים עם ישראל”.

הסכם הסחר המשודרג פותח למעשה את הסחר החופשי בין קנדה לישראל לרמה של מאה אחוז, לעומת רמה של תשעים אחוז שאיפיינה את ההסכם הישן. קנדה מהווה שותפת סחר משמעותית של ישראל, כאשר בשנת אלפיים ושבע עשרה, היקף הסחר בין שתי המדינות עמד על יותר ממיליארד ושבע מאות מיליון דולר, עם מאזן סחר חיובי לטובת ישראל, בהיקף של כשלוש מאות ושישים מיליון דולר. בשנה זו היצוא הישראלי לקנדה עמד על כששת מאות חמישים ותשעה מיליון דולר. מדובר בעלייה של אחד עשר אחוז לעומת שנה קודם לכן. באותה עת היבוא הקנדי לישראל עמד על מאתיים תשעים ותשעה מיליון דולר. כבר במחצית השנה אשתקד נרשמו נתונים טובים בין שתי המדינות. הייצוא מישראל לקנדה עמד על כארבע מאות תשעים ושניים מיליון דולר. מדובר בעלייה של כשישים ואחד אחוז לעומת התקופה המקבילה שנה קודם לכן. ואילו הייבוא מקנדה לישראל עמד על כמאה ושישים מיליון דולר. ענפי יצוא הסחורות העיקריים מישראל לקנדה הם: מכונות (מהוות כעשרים ושלושה אחוז), כימיקלים (מהוווים כעשרים ושלושה אחוז) וציוד רפואי ואופטי (מהוווים כעשרה אחוזים). לעומת זאת ענפי יבוא העיקריים מקנדה לישראל הם: מכונות (מהווות כעשרים וחמישה אחוז), תחבורה (מהווה כעשרים ושלושה אחוז) וכימיקלים (מהווים כשלושה עשר אחוז).

במרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה ברכו על ההסכם החתום ואמרו: “קנדה וישראל ידידות ובעלות ברית מאז הקמתה של מדינת ישראל. האישרור של הסכם הסחר החופשי הקנדי-ישראל המודרני הוא עוד ציון דרך מרגש, ביחסים המיוחדים בין שתי הדמוקרטיות הליברליות. הסכם זה הוא תוצאה של עבודה שהחלה הממשלה הקודמת וממשיכתה – הממשלה הנוכחית. זו הוכחה שיחסי הידידות בין קנדה לישראל מתעלים מעל לקווים הפוליטיים. חידוש והרחבת הסכם הסחר החופשי פותח דלתות להזדמנויות חדשות בתחומי החדשנות, המדע והטכנולוגיה עבור הקנדים והישראלים כאחד. עם יחסי מסחר דו-צדדי בין קנדה לישראל שעברו את גבול המיליארד ושבע מאות מיליון דולר לפני כשנתיים, ההסכם החדש יפעל משמעותית לטובת שתי המדינות ויגדיל את כושר התחרותיות שלהן בשוק העולמי, ייצור מקומות עבודה חדשים וישפר את איכות החיים של הקנדים והישראלים”.