Tag: ישראל

קנדה רוצה מהגרים נוספים

קנדה רוצה מיליון מהגרים נוספים בשלוש השנים הקרובות

קנדה מונה למעלה משלושים ושמונה תושבים החיים בשטח ענקי המשתרע על פני כעשרה מיליון קמ”ר. מדובר בשטח אף גדול מזה של ארצות הברית (רק רוסיה מחזיקה בשטח הגדול מזה של קנדה). קנדה מבקשת להכניס לשטחה מיליון מהגרים עד סוף שנת אלפים עשרים ואחד.

“במידה רבה, הודות לאזרחים חדשים שקיבלנו בברכה במהלך ההיסטוריה שלנו, קנדה התפתחה לכדי מדינה חזקה ותוססת שכולנו נהנים ממנה”, אומר שר ההגירה, הפליטים והאזרחות, אחמד חוסיין. זאת במסגרת דין וחשבון שנתי על ההגירה לקנדה, שהוגש בראשית השנה לפרלמנט. במדד הפיתוח האנושי (האיץ’. די.איי) קנדה מדורגת במקום השניים עשר והמכובד בעולם, מתוך מאה שמונים ותשעה מדינות.

הדו”ח השנתי בנושאי הגירה מבליט שלא במקרה את הצלחת המהגרים המגיעים לקנדה. כיום כעשרים אחוז מתושבי קנדה נחשבים למהגרים (נולדו בארץ אחרת המחוצה לה). זאת לעומת פחות מארבעה עשר אחוז של מהגרים בארה”ב השכנה. בשני העשורים האחרונים הגיעו לקנדה כשישה מיליון מהגרים. לדברי שר ההגירה, הפליטים והאזרחות הקנדי, המדינה אינה מפלה מהגרים על בסיס גזע, לאום, מוצא אתני, דת או כל מגדר אחר. הוא מציין כי קנדה כיום היא המדינה המובילה בעולם בניהול מהלך ההגירה המורכב. השר חוסיין אומר כי קנדה בהצלחה מרובה בוחרת את המהגרים שתורמים לה ביותר, לעומת אלה שלא יתרמו לה.

מערך ההגירה הקנדי מבוסס על שיטת ניקוד (הנקראת סי.אר.אס) לפי מספר קריטוריונים. בהם: גיל, השכלה, שפה, ניסיון בעבודה וקשרים בקנדה (בתחומי משפחה, עבודה או לימודים). בשל הביקוש הגדול להגר לקנדה הדירוג המינימלי של שיטת הניקוד עלה בראשית השנה מרמה של ארבע מאות ארבעים ותשעה לרמה של ארבע מאות ושבעים. בכל מקרה הניקוד המקסימלי למגישי הבקשה להגר מגיע לאלף ומאתיים.

מנסיוני האישי בהגירה מישראל לקנדה

עזבתי את תל אביב ועברתי לוונקובר לפני כארבע עשרה שנים. תמיד חלמתי לגור בחו”ל. במהלך השנים הבנתי שיהיה קל יותר להגר לקנדה. מה גם שחבר טוב שלי מישראל עבר לוונקובר כארבע שנים לפני.

בדקתי באתר רשות ההגירה הקנדי באם יש לי מספיק נקודות להתחיל בהליך ההגירה. בעזרת ההשכלה הגבוהה שרכשתי בישראל, ניסיוני הממושך בעבודה בעיתונות ושליטה בשפה האנגלית – התברר לי שאני עומד במכסת הנקודות הרצויה להגירה.

הגשתי את מסמכי ההגירה לקונסוליה הקנדית בתל אביב והמתנתי לבאות. לא שיערתי בנפשי כי אאלץ להמתין זמן רב עד קבלת האישור להגר. מתברר שבאותם ימים החליטה מחלקת ההגירה הקנדית להקשיח את תנאי ההגירה. לכן שונתה שיטת הניקוד והתווספו תנאים חדשים. אך כאן נוצרה בעייה קשה באשמת מחלקת ההגירה הקנדית: היא החליטה להטיל את התנאים החדשים גם על אלה שכבר פתחו בהליכי ההגירה. זה כלל כמובן גם אותי. בפועל מדובר בהחלטה שמנוגדת לחוק כיוון שאי אפשר להחיל תנאים חדשים על מי שכבר פועל לפי תנאים קודמים. אמר לי בזמנו עורך דין קנדי שאני יכול לתבוע את ממשלת קנדה בנושא. אני וויתרתי אך נדמה לי שיש אחרים שאכן תבעו את הממשלה.

מכל מקום בעקבות שינוי שיטת הניקוד נוצר בלגאן גדול במערכת ההגירה. אפילו בקונסוליה הקנדית בתל אביב לא ידעו מה להגיד בנושא. לבסוף לאור התנאים החדשים נאלצתי לעבור מבחן באנגלית, ברמה של מי שמתעד ללמוד באחת ממוסדות הלימוד בחו”ל. הליך ההגירה התעקב ונמשך בסופו של דבר כשלוש שנים, עד ליום המיוחל שבו קיבלתי את האישור להגר לכאן.

ללכת עם ישראל

קהילת היהודים בטורונטו מפגינה עמדת כוח של תמיכה בישראל

למעלה משלושים אלף איש צעדו בדאון טאון טורונטו לאחרונה בפרוייקט השנתי: “ללכת עם ישראל”. זאת הפגנת עמדת כוח לתמיכה במדינת ישראל. מדובר באחד מאירועי התמיכה בישראל מהבולטים ביותר עולם, כמובן אחרי קהילת היהודים של ניו יורק.

לפי הערכה למעלה מארבע מאות אלף יהודים חיים כיום בקנדה. מדובר בעצם באחת מקהילות היהודים הגדולות בעולם מחוץ לישראל. במקום השני ארה”ב, אחרי כן עדיין צרפת ואולי גם רוסיה ולאחר מכן במקום המכובד קנדה.

קהילת היהודים בקנדה נחשבת לתומכת בישראל לפי מחקרים של אוניברסיטאות טורונטו ויורק, ואפילו אולי יותר מיהדות ארה”ב? לא בטוח שהנתונים נכונים, אך בוודאי בכל קהילה של יהודים בעולם רוצים לחשוב ולקוות שהם התומכים הגדולים ביותר של ישראל.

הקהילה היהודית בקנדה היא קהילה חזקה ומבוססת ובעלת השפעה בקנדה, בתחומים הפוליטיים, הכלכליים ועוד. זאת בעיקר ערים הגדולות של קנדה בהם מרוכזים מרבית היהודים: טורונטו ומונטריאול. בערים מרכזיות אחרות בקנדה מספר היהודים נחשב לקטן ויש להם פחות משמעות. מדובר בערים כמו: ונקובר, אוטווה, קלגרי, אדמונטון וויניפג.

שגריר ישראל בקנדה, נמרוד ברקן, מסר לעיתון ידיעות אחרונות כי אם גורמים בישראל ימשיכו לדחוק את היהודים הקונסרבטיבים והרפורמים, ישראל תשלם מחיר על כך בקנדה. ליהודי קנדה הפלורליזם היהודי מאוד חשוב יש לזכור.

לפי נתוני שגרירות ישראל בקנדה: כארבעים אחוז מהיהודים במדינה הם אורתודוכסים, כארבעים אחוז מהיהודים הם קונסרבטיבים וכעשרים אחוז מיהודים הם רפורמים. למעלה ממחצית היהודים בקנדה (כחמישים וחמישה אחוז) שולחים את ילדיהם למערכת החינוך היהודית. על סדר יומה של הקהילה היהודית בקנדה, בדומה לקהילות יהודיות אחרות בעולם: אנטישמיות הגואה, ביטחון, הדור המזדקן, הגברת המעורבות של דור העתיד, הקמת הנהגה חדשה והקשר עם ישראל.

בממשלה הפדרלית הקנדית של המפלגה הליברלית בראשות ג’סטין טרודו, מכהנים כיום שני שרים יהודים: השר לגיוון סחר חוץ, ג’ים קאר והשרה למוסדות הדמוקרטים, קרינה גולד. בבית הפרלמט הקנדי יש שישה חברי פרלמנט יהודים (בהם יו”ר ועדת החוץ ויו”ר האגודה הפרלמנטרית קנדה-ישראל, מייקל לוויט). בבית המשפט העליון שמכיל תשעה שופטים מכהנים שני שופטים יהודים.

ראש הממשלה, ג’סטין טרודו, נחשב לידיד הקהילה אם כי הוא רחוק מאוד מראש הממשלה הקודם, סטיבן הרפר, שנחשב בשעתו למנהיג התומך ביותר בישראל מקרב כל מנהיגי העולם. הרפר בנסיעתו לישראל העמיס על מטוס הממשלה משלחת גדולה של כמאתיים איש ומרביתם יהודים. טרודו השתתף לאחרונה באירוע ההצדעה לישראל שנערך בטורונטו, במלאת שבעים שנה לקשרי קנדה וישראל. באירוע טרודו נאם ויצא בחריפות נגד האנטישמיות וכן גינה את תופעת הבי.די.אס הגואה בקנדה בשנים האחרונות. במהלך ביקורו בקנדה של נשיא המדינה, ראובן ריבלין, נפגש עמו טרודו לא פחות מארבע פעמים. לפי הערכות טרודו מחפש את הקול היהודי לקראת הבחירות הפדרליות שיערכו בעשרים ואחד באוקטובר.

 לפי הערכת שגרירות ישראל בקנדה מספר הישראלים בקנדה עומד כיום על יותר משבעים אלף. מטבע הדברים מרביתם חיים בטורונטו. בנוסף אליהם בשנים האחרונות הגיעו לקנדה קרוב לכארבעים אלף יהודים מארצות חבר העמים. מרביתם כנראה גרו קודם לכן בישראל.

הקונסוליה הישראלית בטורונטו אגב נחשבת לאחת מהעמוסות בעולם וזאת לאור הגידול המתמיד במספר הישראלים המהגרים לקנדה, בין אם בגלל עבודה או רצון לשפר את איכות החיים.

יצויין כי המגבית היהודית של טורונטו מגייסת מדי שנה כשישים מיליון דולר, ומהם כעשרים מיליון מועברים לסיוע בפרוייקטים שונים בישראל, בעיקר בפריפרייה.

אושר הסכם הסחר החדש

אושר הסכם הסחר החדש בין קנדה לישראל בתקווה להכפיל את היקף הסחר.

בזמן שנשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, מאיים על מדינות בעולם ונלחם בהן כדי להשיג הסכמי סחר חדשים, קנדה וישראל אישרו את הסכם הסחר החדש ביניהן.

ביום שני בשבוע שעבר (העשרים ושבעה במאי) ניכנס לתוקפו החוק בקנדה ליסום הסכם הסחר החופשי החדש בין קנדה לישראל, שכולל מספר תיקונים משמעותיים, הרחבות והתאמות.

הסכם לאזור הסחר החופשי המקורי בין קנדה לישראל נחתם לפני יותר מעשרים שנה (באלף תשע מאות תשעים ושבע). הוא כלל בעיקר מוצרים תעשייתיים. ואילו ההסכם החדש שמפשט את כללי המקור, כולל תחומים רבים נוספים. בהם: חקלאות, מזון, סחר, סביבה, סחר ועבודה, סחר ומגדר, סחר אלקטרוני, טיפול בחברות קטנות ובינוניות וכן מניעת מגבלות בתחומי הגנת החי והצומח.

היקף הסחר בין קנדה ושיראל עמד בשנה שעברה על קרוב לשני מיליארד דולר. קנדה וישראל מצפות להכפיל את היקף הסחר ביניהן בתוך כחמש שנים, לאור ההסכם החדש שכאמור נכנס כבר לתוקפו.

שר המסחר הקנדי בממשלה הלברלית, ג’יימס גורדון קאר, אמר לאור השגת ההסכם בין קנדה לישראל: “אנחנו מתרשמים מכך שמדינה כמו ישראל עם שמונה וחצי מיליון תושבים היא מובילה כלכלית בעולם. הרקע שלנו מאוד דומה וחשוב לנו לפתח את היחסים הטובים עם ישראל”.

הסכם הסחר המשודרג פותח למעשה את הסחר החופשי בין קנדה לישראל לרמה של מאה אחוז, לעומת רמה של תשעים אחוז שאיפיינה את ההסכם הישן. קנדה מהווה שותפת סחר משמעותית של ישראל, כאשר בשנת אלפיים ושבע עשרה, היקף הסחר בין שתי המדינות עמד על יותר ממיליארד ושבע מאות מיליון דולר, עם מאזן סחר חיובי לטובת ישראל, בהיקף של כשלוש מאות ושישים מיליון דולר. בשנה זו היצוא הישראלי לקנדה עמד על כששת מאות חמישים ותשעה מיליון דולר. מדובר בעלייה של אחד עשר אחוז לעומת שנה קודם לכן. באותה עת היבוא הקנדי לישראל עמד על מאתיים תשעים ותשעה מיליון דולר. כבר במחצית השנה אשתקד נרשמו נתונים טובים בין שתי המדינות. הייצוא מישראל לקנדה עמד על כארבע מאות תשעים ושניים מיליון דולר. מדובר בעלייה של כשישים ואחד אחוז לעומת התקופה המקבילה שנה קודם לכן. ואילו הייבוא מקנדה לישראל עמד על כמאה ושישים מיליון דולר. ענפי יצוא הסחורות העיקריים מישראל לקנדה הם: מכונות (מהוות כעשרים ושלושה אחוז), כימיקלים (מהוווים כעשרים ושלושה אחוז) וציוד רפואי ואופטי (מהוווים כעשרה אחוזים). לעומת זאת ענפי יבוא העיקריים מקנדה לישראל הם: מכונות (מהווות כעשרים וחמישה אחוז), תחבורה (מהווה כעשרים ושלושה אחוז) וכימיקלים (מהווים כשלושה עשר אחוז).

במרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה ברכו על ההסכם החתום ואמרו: “קנדה וישראל ידידות ובעלות ברית מאז הקמתה של מדינת ישראל. האישרור של הסכם הסחר החופשי הקנדי-ישראל המודרני הוא עוד ציון דרך מרגש, ביחסים המיוחדים בין שתי הדמוקרטיות הליברליות. הסכם זה הוא תוצאה של עבודה שהחלה הממשלה הקודמת וממשיכתה – הממשלה הנוכחית. זו הוכחה שיחסי הידידות בין קנדה לישראל מתעלים מעל לקווים הפוליטיים. חידוש והרחבת הסכם הסחר החופשי פותח דלתות להזדמנויות חדשות בתחומי החדשנות, המדע והטכנולוגיה עבור הקנדים והישראלים כאחד. עם יחסי מסחר דו-צדדי בין קנדה לישראל שעברו את גבול המיליארד ושבע מאות מיליון דולר לפני כשנתיים, ההסכם החדש יפעל משמעותית לטובת שתי המדינות ויגדיל את כושר התחרותיות שלהן בשוק העולמי, ייצור מקומות עבודה חדשים וישפר את איכות החיים של הקנדים והישראלים”.

בהגירה לקנדה

(facebook.com/ProICC)

ישראלים המבקשים לברר פרטים על הליך קבלת תושבות קנדית, נתקלו בנציגי חברת פרו איי.סי.סי שניסו להונות אותם. כך נטען בכתבה במדור הכלכלי של עיתון הארץ – דה מארקר. עוד נטען בכתבה כי נציגי החברה טוענים שהם עוזרים בבקשות לתושבות מטעם שגרירות קנדה, ומוכנים לעזור לישראלים אם ישלמו חמש מאות ושמונים דולר, ויעבירו להם את פרטי כרטיס האשראי שלהם. משגרירות קנדה בתל אביב נמסר בתגובה כי לחברת פרו איי.סי. סי אין קשר למשרד ההגירה, פליטים ואזרחות, וממשלת קנדה רואה בחומרה כל ניסיון להונות בתחום האזרחות או ההגירה. אם מישהו מציג עצמו כנציג השגרירות או משרד ההגירה ומציע מעמד הגירה או אזרחות בטלפון זו הונאה. מחברת פרו איי.סי.סי לא נמסרה תגובה לעיתון הישראלי.

בשבועות האחרונים מופיעה מודעה בפייסבוק מטעם פרו איי.סי.סי ובה ההצעה לבדוק זכאות לאזרחות קנדית. ישראלים שנכנסים ללינק מקבלים לאחר זמן קצר שיחה טלפונית, המוצגת באפליקציות לזיהוי שיחה כשיחה משגרירות קנדה, ובה אדם המציג עצמו כעובד שם ומסביר את המשמעות של הגשת בקשה לתושבות. עיתונאית דה מארקר השאירה את פרטיה באתר החברה ונציגה התקשר אליה. הוא הציג עצמו בשם וויליאם סאנלי עובד פרו איי.סי.סי, מבלי לציין שהחברה אינה שייכת לשגרירות קנדה. סאנלי פירט את ההיתרונות בהגירה לקנדה, מערכת הבריאות המתקדמת, לימודים בחינם, עזרה בפתיחת עסק ועוד.

לשאלת הכתבת מדוע נוקטת השגרירות הקנדית בגישה פרו-אקטיבית ומגייסת אנשים ממדינות אחרות לעבור אליה, טען סאנלי, כי קנדה מבקשת להגדיל את האוכלוסייה במדינה ומקבלת בכל חודש שבעה עשר אלף תושבים חדשים, העונים על דרישות מסוימות. בהן: גיל, רמת השכלה, ניסיון תעסוקתי ואנגלית ברמה גבוהה. לאחר שהכתבת ענתה על מספר שאלות סאנלי הודיע לה כי היא עומדת בדרישות, ועליה למלא טופס שישלח אליה דרך האימייל, ולשלם מייד חמש מאות ושמונים דולר. סאנלי הפעיל לחץ על הכתבת והודיע לה כי התחיל כבר בהליך הרישום שלה, ואם היא תעצור אותו, היא תאלץ להמתין כשנה, עד שתוכל להגיש בקשה חדשה. לדברי סאנלי אם הכתבת לא תפעל מייד להגשת הבקשה להגירה היא תסומן על ידי השגרירות, ולכן תאלץ להמתין שנה תמימה להגשת בקשה חדשה.

בשגרירות קנדה בתל אביב מסרו כי הם פתחו בבדיקה בנושא פעילות חברת פרו איי. סי.סי. בשגרירות ביקשו לציין כי אלה המבקשים להגר למדינה נוטים לעתים קרובות להסתמך על יועצי הגירה, שיעזרו להם לטפל בנושא. עם זאת הם עלולים ליפול לידי נוכלים. ממשלת קנדה החליטה להשקיע השנה מיליוני דולרים, כדי להגן על האזרחים והמועמדים להגירה, כדי שלא יפלו במלכודות של הנוכלים. עוד נמסר כי משרד ההגירה לא מעניק יחס מיוחד למי שפועל להגר באמצעות יועץ, וזה לא מבטיח להם דבר. כל הטפסים הנחוצים להגירה נמצאים באתר משרד ההגירה ואפשר להוריד אותם ללא תשלום. גם רשימת יועצי ההגירה החוקיים נמצאים באתר. אגב חברת פרו איי.סי.סי לא נמצאת ברשימת היועצים המוסמכים לטפל בהגירה לקנדה.

בדקתי את האתר של פרו איי.סי.סי ומצאתי שמשרדי החברה ממקומים ברחוב הייסטינג 1021 בוונקובר. פרו איי.סי.סי מציגה עצמה כחברה מובילה עם רקורד מוכח בתחום ההגירה, והבאת מהגרים לקנדה מכל העולם. מהגרים שהם אנשי מקצוע מיומנים, אנשי עסקים, סטודנטים וחברי משפחה. בחברה מציינים עוד כי הם ליוו כבר אלפים שהגרו לקנדה. בדף החברה בפייסבוק מפורסם כי יש לה כששת אלפים וחמש מאות “לייקס”.

נשיאה של ישראל ביקור בקנדה

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, קיים לאחרונה ביקור רשמי בקנדה, שכלל פגישת עבודה עם ראש הממשלה, ג‘סטין טרודו. (Mark Neiman GPO)

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, קיים לאחרונה ביקור רשמי בקנדה, שכלל פגישת עבודה עם ראש הממשלה, ג’סטין טרודו. טרודו אמר לריבלין בפגישה ביניהם: “אנו מציינים שבעים שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. יש לנו הרבה על מה לדבר כמו חידוש הסכם הסחר שלנו, ולדבר על פלורליזם ועל סובלנות ומאבק נגד שנאה וחוסר סובלנות. אני יודע שאתה מחזיק בדעות חזקות בנושא הזה. תענוג גדול לשבת איתך בזמן שבו ישראל וקנדה חברות נהדרות”. ריבלין הישיב לטרודו: “תענוג להיות איתך ולהכיר חבר כל כך טוב. אנחנו חולקים ערכים ואידיאלים. יהודים באו לקנדה כבר לפני מאה וחמישים שנה. אני גאה מאד להיות כאן ולהחליף ידע ורעיונות איתך. אנחנו חווים ימים קשים במרחב, ואתם עושים המון עבורנו במטרה לשמור על המרחב העדין ועל הקיום שלנו. אתם עושים זאת בסוריה, בלבנון ובסיני”. הנשיא הודה לטרודו על תמיכתה של קנדה בישראל בזירה הבינלאומית ועל התמיכה נגד הפעילות האנטישמית של תנועת הבי.די.אס. ריבלין מקווה שקנדה תביע עמדה נגד מהלכים חד-צדדיים של הפלסטינים נגד ישראל. וכנגד היחס המפלה כלפי המדינה במוסדות הבינלאומיים.

השניים דנו בסוגיה האיראנית והנשיא ציין לטובה את החלטת הפרלמנט הקנדי על הקפאת היחסים עם איראן, ואת ההכרזה כי משמרות המהפכה האיראניים הם ארגון טרור. בנושא זה אמר ריבלין: “איראן מובילה את התבססות הציר השיעי בעיראק, סוריה, לבנון ותימן. ובפעולותיה היא מחריפה את המתח הסוני-שיעי, העלול להביא להסלמה אזורית ולאיים על העולם כולו”. הנשיא הדגיש כי: “אסור לעולם לאפשר התבססות איראנית. בלימת ההתבססות האיראנית תושג רק באמצעות לחץ בינלאומי מתואם ופעולות צבאיות נקודתיות בכל עת שנדרשת”.

לפני הפגישה עם טרודו, נפגש הנשיא עם המושלת הכללית של קנדה, ז’ולי פאייט. השניים קיימו פגישת עבודה מדינית. הנשיא העניק למושלת (שהייתה בעבר אסטרונאוטית והיו לה שתי משימות בחלל), דגם מוקטן של החללית “בראשית”. החללית הישראלית הראשונה עתידה הייתה לנחות על הירח וכידוע התרסקה וגרמה לעוגמת נפש גדולה בישראל. פאייט אמרה דברים מרגשים לזכרו של האסטרונאוט הישראלי, אילן רמון ז”ל, שעימו הייתה ביחסי ידידות. ריבלין מצידו הזכיר את מותה של אשתו, רונה רמון, ופאייט אמרה שהדבר מאוד העציב אותה.

טרודו וראש עיריית טורונטו, ג’ון טורי, השתתפו באירוע מיוחד: שבעים שנה לידידות בין קנדה וישראל. האירוע נערך בטורונטו בהשתתפות כאלפיים איש. הוא אורגן על ידי מגבית היהודית קנדה והבונדס, בשיתוף פעולה עם ארגון הגג של הפדרציות היהודיות בקנדה.

טרודו נשא באירוע נאום פרו-ישראלי יהודי יוצא דופן, גינה את האנטישמיות ואמר כי בניגוד אליה, הערכים היהודיים של נתינה וקהילה הם ערכים קנדיים. טרודו: “האנטישמיות בעולם מרימה ראש. התקפות אנטישמיות מתרחשות נגד ילדים שהלכו עם כיפות בקנדה, ההתקפה נגד בית הכנסת בפיטסבורג, ההתקפות בפריז, בירושלים ובכל העולם. אנטישמיות נמצאת במגמת בעלייה והיא מפיצה שנאה”. טרודו הוסיף עוד כי האנטישמיות החדשה כוללת גם את הדמוניזציה של ישראל. לדבריו אין מקום לתנועת האפרטהייד נגד ישראל בקנדה. ראש ממשלת קנדה הדגיש: “אני יכול להבטיח לכם שקנדה תמיד תגנה כל שנאה נגד כל קהילה, ותזכיר את המסר שוב ושוב כי אנטישמיות היא התקפה על קנדה. ישראל היא לא רק בת ברית, אלא שותפה אמינה שאפשר לסמוך עליה והיא יכולה לסמוך עלינו”.

טרודו אפוא מנסה להתקרב לישראל ואל היהודים בקנדה לקראת הבחירות הכלליות שיערכו כאן בחודש אוקטובר.

הסכם ליישום

(international.gc.ca)

הדיון הצעת החוק של הסכם יישום הסחר החופשי בין קנדה ישראל נמשך בימים אלה. בפועל מדובר בתיקון לחוק “סי-שמונים וחמש”.

לינדה פרום (מהמפלגה השמרנית) אמרה את הדברים הבאים בדיון בהצעת החוק: אני תומכת מאוד בחקיקה זו, שלדעתי מייצגת את קונצנזוס כללי בקנדה בשני נושאים: הראשון – חוק “סי-שמונים וחמש” מייצג את הערך של הסכמי סחר חופשי בקידום השגשוג של קנדה. השני – החקיקה הזאת מדגישה את חשיבות היחסים הבילטראליים הרחבים יותר של קנדה עם מדינת ישראל. על הצד המסחרי, קנדה חתמה על הסכם סחר חופשי עם ישראל לפני כעשרים שנה. מאז סחר הסחורות בין קנדה לישראל גדל פי שלושה. לפני כשנתיים הערך הכולל שלו הגיע למיליארד ושבע מאות מיליון דולר. עיקר היצוא והיבוא של קנדה לישראל נמצא במגזרים הבאים: מכונות תעשייתיות, מטוסים וחלקים, מוצרי פרמצבטיקה, ציוד חשמלי ואלקטרוני, אבנים יקרות, מכשירים מדעיים ומדויקים. מרבית היצוא הסחורות ומהיבוא הם בענפי הטכנולוגיה העילית. ואכן, קשרי המסחר של קנדה עם ישראל אופייניים ליחסים הקיימים בין שתי המדינות המתועשות והמתקדמות מבחינה טכנולוגית.

מספר מחוזות בקנדה זיהו את ההזדמנויות הטכנולוגיות הקיימות ביחסי המסחר שלנו עם ישראל. אין זה מפתיע כי נובה סקוטיה, ססקצ ‘ואן, אונטריו וקוויבק חתמו על הסכמי מדע, טכנולוגיה וחדשנות דו-צדדיים עם ישראל.

המשק הישראלי מעניק לקנדה שוק חשוב במזרח התיכון. סך היצוא הקנדי לישראל עמד על כארבע מאות מיליון דולר בשנה, בין השנים 2015 ל-2017. במקביל יבוא של כמיליארד ושלוש מאות מיליון לקנדה מקורו בישראל.

המשק הישראלי חזק וממשיך להתרחב, עם צמיחה של שלושה וחצי אחוזים אשתקד. לכן טבעי כי קנדה תבקש להפיק תועלת נוספת ממסחר זה. לפני כחמש שנם יזמה הממשלה הקונסרבטיבית לשעבר דיונים עם ישראל, להרחיב את הסכם הסחר הדו-צדדי שלנו. מו”מ זה הושלם בחודש יולי לשנה לאחר מכן, עם עדכון ארבעה פרקים בהסכם המקורי ובהרחבת הסכם הסחר החופשי, כך שיכללו שבעה פרקים חדשים. מדובר פרקים בנושאי מסחר אלקטרוני, קניין רוחני, אמצעים סניטריים ופיטו-סניטריים, חסמים טכניים סחר, סחר וסביבה, מסחר ועבודה, וכן סיוע במסחר. לאחר שהחוק החדש יהיה בתוקף מלא, קרוב למאה אחוז מהחקלאות הקנדית, החקלאות, הייצוא והדגים מישראל, ייהנו מטיפול תעריפי מועדף. זהו שיפור של תשעים אחוז לעומת המצב היום. יהיו גם הזדמנויות חדשות עבור חברות קנדיות בתחומי התעופה והחלל, טכנולוגיות החיים ומדעי החיים, וכן מגזרי האנרגיה. תחום התעופה והחלל, בפרט, מייצג שוק פוטנציאלי משמעותי עבור חברות קנדיות. קיימות הזדמנויות לחברות קנדיות באווירונאוטיקה, במערכות תקשורת, בכלי טיס בלתי מאוישים ובמערכות אחרות.

בכל הנוגע לטכנולוגיה נקייה ולאנרגיה בת קיימא, יש גם הזדמנויות משמעותיות. מגזרים אלה לצד ניהול מים יעיל, הם סדרי עדיפויות מרכזיים עבור ישראל ועבור התעשייה הישראלית. בניגוד לקנדה, לישראל אין משאבי מים ואנרגיה משמעותיים. חברות קנדיות הפועלות בתחום הטכנולוגיה הסולארית, אחסון אנרגיה, דלקים ביולוגיים, טכנולוגיות חיטוי מים, גילוי דליפות ושימוש חוזר בשפכים, מעניקות כיום הזדמנויות משופרות בשוק הישראלי.

עם זאת יש יותר הזדמנויות ביחס לחינוך ולמחקר. מוסדות חינוך על-תיכוניים קנדיים וישראלים נהנים באופן משמעותי משיתוף פעולה בין-לאומי, המבוסס על הסכמי מוסד-מוסד. וכן על תוכניות חילופי סגל וסטודנטים. לפני כשנתיים למדו בקנדה כשבעה מאות סטודנטים מישראל. ובמקביל קנדה קידמה בברכה יותר משבעים ושמונה אלף מבקרים מישראל באותה שנה. בכיוון ההפוך, כמעט כמאה אלף קנדים ביקרו בישראל לפני כשלוש שנים.

?תחנת חלל חדש

התחנה תאפשר לאסטרונאוטים לאסוף סלעים מהירח, כמו הדוגמיות שהובאו בתכנית “אפולו”, ולמיין ולנתח אותן בתחנה, לפני החזרתן לכדור הארץ – נאס”א

תחנת החלל הבינלאומית המקיפה את כדור הארץ מאז 1998 ומאוישת דרך קבע מאז שנת 2000, מתקרבת לימי קיצה. שתי השותפות העיקריות בתחנה, סוכנות החלל האמריקנית נאס”א וסוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס, מתכננות להפסיק לתקצב את המבנה היקר ביותר בהיסטוריה – שבנייתו נמשכת כל הזמן עד ל-2024.

מה תוכנן להמשך הדרך בחלל? נאס”א מעוניינת לבנות את תחנת החלל הבינלאומית הבאה סמוך ירח. התחנה תשמש את המדינות החברות בה כפלטפורמה למשימות מאוישות לירח, וכן גם עבור המשימה המאוישת הראשונה המתוכננת למאדים. לאחרונה החליטה ממשלת קנדה להצטרף רשמית למאמצים, עם התחייבות של ראש הממשלה, ג’סטין טרודו, להשקיע מיליארד וחצי דולר בבניית זרוע רובוטית חכמה, שתשמש לתיקונים ולתחזוקת התחנה, בדומה לזרוע שיוצרה על ידי קנדה וממשמשת כיום את תחנת החלל הבינלאומית.

קנדה מבטיחה עוד לבנות זרוע רובוטית קטנה ורגישה יותר, בדומה לרובוט הפועל בתחנת החלל הבינלאומית הנוכחית. הזרוע הרובוטית החכמה המיועדת לתחנת החלל החדשה, שלא כמו זו של התחנה הקיימת, תהיה אוטונומית לחלוטין. למה כוונה בעצם? לפי התכניות תחנת החלל שתמוקם לייד הירח, תהיה מבצעית בכל מצב וגם כשלא יהיו אסטרונאוטים על סיפונה.

כחלק מההתחייבות בת העשרים וארבע השנים, קנדה מתכוונת להקצות משאבים גם לעידוד עסקים קנדיים קטנים ובינוניים לפיתוח טכנולוגיות למשימות מאוישות לירח. זאת בדומה למכרזים שפרסמה לאחרונה נאס”א לפיתוח מערכת נחיתה מאוישת לירח.

בשנת 2017 חתם נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, על צו נשיאותי המורה לנאס”א לחזור ולנחות על הירח. לכן ייתכן שכבר בשנים הקרובות נראה אסטרונאוטים אמריקניים על הירח, עוד לפני השלמת התחנה הסמוכה לו. קנדה היא המדינה הראשונה שמצטרפת לארה”ב בהתחייבות כספית לבניית תחנת החלל החדשה.

לפי התכנית החלק הראשון של התחנה שיכלול את מערכות ההנעה והחשמל, ישוגר בשנת 2022. מעבורת החלל המאוישת הראשונה שתהיה אמריקנית, תצטרף אליו כבר בשנת 2024. התחנה תקיף את הירח במסלול אליפטי מאוד סביב נקודת לגראנז’ 2, נקודה יציבה יחסית בין מסות הארץ והירח (כשהוא נע במשך שישה ימים במרחק של בין 70,000 ק”מ ל-1,500 ק”מ מפני השטח של הירח). משימות מאוישות ובלתי-מאוישות יעגנו בדרכן לירח, למאדים וליעדים רחוקים יותר, כאשר בשנות ה-30 של המאה ה-21 צפויה המשימה המאוישת הראשונה למאדים להשתגר מהתחנה. לתחנת החלל סמוך לירח יכולים להיות יתרונות גדולים ומשמעותיים על פני שיגורים ישירים מהארץ לירח או מהארץ למאדים. כך למשל התחנה תאפשר לאסטרונאוטים לאסוף סלעים מהירח, כמו הדוגמיות שהובאו בתכנית “אפולו”, ולמיין ולנתח אותן בתחנה, לפני החזרתן לכדור הארץ. בנוסף כפי שיודע כל מי שצפה בסרט האימה המדע הבדיוני “לייף”, את הדוגמיות הראשונות ממאדים רצוי לנתח בתחנת חלל לפני שמנחיתים אותן על כדור הארץ. זאת בשל החשש לזיהום ביולוגי כאן.

אבל אולי היתרון הגדול ביותר של התכנית, לדעת התומכים הרבים שלה, נעוץ באפשרות לבנות מחדש ובביטחה יחסית את יכולות האסטרונאוטים וסוכנויות החלל בחלל העמוק. יש לזכור שמאז סיום תוכנית מעבורת החלל בשנת 2011, הנוכחות האנושית בחלל הוגבלה לשיגורים של חלליות רוסיות מסוג “סויוז” לתחנת החלל הבינלאומית, שמקיפה את כדור הארץ במסלול לווייני נמוך מאוד של כ-400 ק”מ מפני הים. התחנה תאפשר לבדוק את הכלים החדשים, כמו מעבורת החלל “אוריו” בחלל העמוק, ומבלי לסכן את אנשי הצוות במשימה ישירה לירח. בוודאי גם לא לסכנם במשימה בת שנה ויותר למאדים.

בית עולות איבד את מעמדו כגוף צדקה

(Michel Rathwell) .משרדי הרשות המיסוי הקנדית באוטווה

רשות המיסוי הקנדית (הסי.אר.איי) הודיעה במהלך החודש שעבר לארגון היהודי-חרדי “בית עולות” מטורונטו, כי הוא יאבד את מעמדו כגוף צדקה לצורכי מס. זאת כיוון שהארגון העביר תרומות למכינות קדם-צבאיות בישראל ולגופים הנמצאים מעבר לקו הירוק. לפי תקנות המיסוי בקנדה “בית עולות” עבר על כללי החוק הקנדי למתן תרומות מצד קרנות צדקה. “בית עולות” כך התברר תרם כספים לפרוייקטים הקשורים לצה”ל בניגוד לכללי המס בקנדה. במקרה כזה הארגון לא זכאי לפטור במס. כן גם התורמים שלו עצמם לא זכאים לפטורים במס. על פי רשות המיסוי הקנדית תרומות הכספים למכינות הצבאיות על ידי הארגון שיפרו את היעילות של הצבא הישראלי. המידע בעניין “בית עולות” פורסם לאחרונה ברשת החדשות המקומית גלובל ניוז.

הארגון “בית עולות” הוא גוף צדקה יהודי-קנדי שמגייס מדי שנה עשרות מיליוני דולרים למטרות יהודיות, שחלקם הגדול מיועדים לישראל. הארגון פועל מאז אלף תשע מאות ושמונים והוא ממקום במקום השישים ושניים, בקרב רשימת העמותות לצדקה הפועלות בקנדה. בשנת אלפיים ושבעה עשרה “בית עולות” גייס תרומות בהיקף שישים ואחד מיליון דולר קנדי. שנה קודם לכן הוא גייס תרומות בהיקף ארבעים וחמישה מיליון דולר. ואילו באלפיים וחמש עשרה גוייסו ארבעים ושניים מיליון דולר. מרבית הכספים מועברים כתרומות לפרוייקטים מחוץ לקנדה. ולכן “בית עולות” נמצא במקום החמישה עשר בקרב רשימת העומותות הקנדיות לצדקה שמעבירות כספים לחו”ל.

רשות המס הקנדית שביצעה בדיקה בנושא “בית עולות” הודיעה לראשיו כי תרומותיו של הארגון למכינות קדם-צבאיות מהוות בפועל תמיכה בצה”ל. בנוסף נטען כי מדובר בהפרה של התנאים המחייבים גופי צדקה שפועלים שלא למטרות רווח, לא לתרום לפרוייקטים צבאים זרים. אז כספים שנתרמו על ידי תורמים שונים לא יוכרו כהוצאה מוכרת לצורכי מס. לא ברור בשלב זה כמה בדיוק כסף העביר “בית עולות” למכינות הצבאיות בישראל, ולאן בדיוק הכסף יועד.

“בית עולות” דחה את הפרשנות של ממשלת קנדה. בארגון אומרים כי התרומות נועדו לתמוך בפעילות חינוכית ודתית במכינות הצבאיות ולא לסיוע ישיר לצבא הישראל.

במקביל לתלונה בנוגע להעברת תרומות למכינות הצבאיות טוענת רשות המיסוי הקנדית, כי “בית עולות” תרם מיליון ומאתיים אלף דולר קנדי לגופים בשטחים הכבושים. בממשלת קנדה אומרים: סיוע להתנחלויות הישראליות בשטחים הכבושים עומד בניגוד למדיניות הציבורית של קנדה, וכן בניגוד לחוק הבינלאומי. ב”בית עולות” אמרו בתגובה לכך כי התרומות היו מיועדות לתמיכה במשפחות חלשות, בעיקר מהמגזר החרדי הגרות בשטחים. ברשות המיסוי הקנדית לא מקבלים את הסברי הארגון היהודי.

כפי שפרסמנו לאחרונה רשות המיסוי הקנדית בודקת מזה מספר שנים את פעילותה של קרן קיימת קנדה, לאור מידע שהתקבל לידיה כי הארגון עבר על כללי החוק הקנדי למתן תרומות מצד קרנות צדקה, ותרמה כספים לפרוייקטים הקשורים לצה”ל.

בקרן קיימת קנדה הגיבו לדבר החקירה בעניינם: “קרן קיימת קנדה תמשיך לעבוד במשותף עם רשות המיסוי לבדיקת הפעילויות שלנו. בעבר היינו מעורבים בפעילויות צדקה הקשורות בעקיפין בצה”ל. רבים מהפרוייקטים היו לטובת בין היתר איכות החיים של החילים ובני משפחותיהם. כל הפרוייקטים האלה נמצאים על שטחים השייכים לצה”ל והכסף לא הועבר לצבא. אנו לא ידענו שהפרוייקטים שלנו יהיו מטרה לחקירה של רשות המיסוי הקנדית, כיוון שהם נמצאים על אדמה בבעלות צה”ל. מייד שקיבלנו מידע על כך הפסקנו את התמיכה בפרוייקטים אלה. מזה מספר שנים אנו לא תורמים כספים לפרוייקטים על אדמת בצה”ל”.

המדינות הטובות בעולם

קנדה הגיעה למקום השלישי, לפי סקר שנתי חדש של ארגון יו.אס ניוז אנד וורד ריפורט לשנה הנוכחית. (צילום: Maliz Ong)

שוויץ היא המדינה הטובה בעולם לפי סקר שנתי חדש של ארגון יו.אס ניוז אנד וורד ריפורט לשנה הנוכחית. גם אשתקד שוויץ תפסה את המקום הראשון מבין שמונים מדינות שנסקרו. קנדה הגיעה למקום השלישי והמכובד לעומת מקום שני אשתקד. ואילו ישראל הגיעה השנה למקום העשרים ותשעה לעומת מקום שלושים אשתקד. הנתונים לסקר נאספו מראיונות שבוצעו עם לא פחות מכעשרים ואחד אלף איש ברחבי העולם.

להלן עשר המדינות הטובות בעולם לפי הסקר החדש: ראשונה-שוויץ (אשתקד ללא שינוי במקום הראשון), שנייה-יפאן (אשתקד במקום החמישי), שלישית- קנדה (אשתקד במקום השני), רביעית-גרמניה (אשתקד במקום השלישי), חמישית-בריטניה (אשתקד במקום הרביעי), שישית-שבדיה (אשתקד ללא שינוי במקום השישי), שביעית-אוסטרליה (אשתקד ללא שינוי במקום השביעי), שמינית-ארה”ב (אשתקד ללא שינוי במקום השמיני), תשיעית-נורבגיה (אשתקד במקום שניים עשר) ועשירית-צרפת (אשתקד במקום התשיעי)

להלן העשירייה השנייה בסקר: אחד עשר-הולנד (אשתקד במקום העשירי), שניים עשר-ניו זינלד (אשתקד במקום השלושה עשר), שלושה עשר-דנמרק (אשתקד במקום האחד עשר), ארבע עשר-פינלנד (אשתקד ללא שינוי במקום הארבע עשר), חמישה עשר-סינגפור (אשתקד במקום השישה עשר), שישה עשר-סין (אשתקד במקום העשרים), שבעה עשר-בלגיה (אשתקד לא דורגה כלל בסקר), שמונה עשר-איטליה (אשתקד במקום החמישה עשר), תשעה עשר-לוקסמבורג (אשתקד במקום השמונה עשר) ועשרים-ספרד (אשתקד במקום התשעה עשר).

להלן העשירייה השלישית: עשרים ואחד-אירלנד (אשתקד ללא שינוי במקום העשרים ואחד), עשרים ושניים-דרום קוריאה (אשתקד ללא שינוי במקום העשרים ושניים), עשרים ושלושה-איחוד האמירויות הערביות (אשתקד ללא שינוי במקום העשרים ושלושה), עשרים וארבעה-רוסיה (אשתקד במקום העשרים ושישה), עשרים וחמישה-פורטוגל (אשתקד במקום העשרים וארבעה), עשרים ושישה-תאילנד (אשתקד במקום העשרים ושבעה), עשרים ושבעה-הודו (אשתקד במקום העשרים וחמישה), עשרים ושמונה-ברזיל (אשתקד במקום העשרים ותשעה), עשרים ותשעה-ישראל (אשתקד במקום השלושים), שלושים-יוון (אשתקד במקום העשרים ושמונה).

להלן העשרייה הרביעית: שלושים ואחד-קטאר (אשתקד במקום השלושים וחמישה), שלושים ושניים-ערב הסעודית (אשתקד במקום השלושים ושבעה), שלושים ושלושה-פולין (אשתקד במקום השלושים ושניים), שלושים וארבעה-טורקיה (אשתקד במקום השלושים וארבעה), שלושים וחמישה-מקסיקו (אשתקד במקום השלושים ואחד), שלושים ושישה-קרואטיה (אשתקד במקום החמישים), שלושים ושבעה-דרום אפריקה (אשתקד במקום השלושים ותשעה), שלושים ושמונה-מלזיה (אשתקד במקום השלושים וארבעה), שלושים ותשעה-ויאטנם (אשתקד במקום הארבעים וארבעה), ארבעים-מצרים (אשתקד במקום הארבעים ושניים).

להלן חמשת המקומות הבאים בסקר: ארבעים ואחת-צ’כיה (אשתקד במקום הארבעים ושניים), ארבעים ושניים-מרוקו (אשתקד במקום הארבעים ושבעה), ארבעים ושלושה-אינדונזיה (אשתקד במקום הארבעים ואחת), ארבעים וארבעה-קוסטה ריקה (אשתקד במקום הארבעים וחמישה), ארבעים וחמישה-סרילנקה (אשתקד במקום החמישים ואחד).

מה אומרים עורכי הסקר על מצבה הכלכלי של קנדה: קנדה שהיא המדינה השנייה בגודלה בעולם מבחינת שטח, היא מדינת היי טק תעשייתית עם רמת חיים גבוהה. מגזר השירותים הוא הנהג הכלכלי הגדול ביותר בקנדה, המדינה היא יצואנית משמעותית של אנרגיה, מזון ומינרלים. קנדה מדורגת במקום השלישי בעולם ברמת עתודות הנפט המוכחות שלה, והיא בפועל מפיקת הנפט החמישית בגודלה בעולם.

ומה אומרים עורכי הסקר על מצבה הכלכלי של ישראל: למרות שמדובר במדינה קטנה יחסית לישראל יש תפקיד חשוב בכלכלה העולמית. למדינה כלכלה שוק הון חזקה והיצוא העיקרי שלה כולל בעיקר: טכנולוגיהמתקדמת, חיתוך יהלומים ותרופות. המדינה מפותחת מאוד במונחים של תוחלת חיים, השכלה, הכנסה לנפש ואינדיקטורים נוספים של מדד הפיתוח האנושי. מצד שני הכלכלה של ישראל נחשבת לאחת הכלכלות הכי לא שוויונית בעולם המערבי, עם פערים משמעותיים בין עשירים לעניים.

ראש ממשלת קנדה: אמשיך להתנגד לארגון הקורא להחרמת ישראל

(צילום: Pixabay)

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, הודיע כי ימשיך להתנגד לארגון הבינלאומי הקורא להחרמת ישראל – הדי.בי.אס. דבריו של טרודו נאמרו בשבוע שעבר במסגרת כנס בחירות פתוח לכל שהתקיים בעיר סנט קטרינס שבמחוז אונטריו. ראש הממשלה השיב לאחד מהשואלים שביקש לבדוק האם הוא מתכוון להתנצל על כך, שגינה בעבר את ארגון הדי.בי.אס. טרודו אמר בתגובה לשאלה: “כשיש ארגונים כמו הדי.בי.אס שמחפשים להציג דמוניזציה ודה-לגיטימציה למדינת ישראל, וכשיש סטודנטים שמפחדים להגיע  לאוניברסיטאות ולמכללות בקנדה בגלל דתם, חייבים להכיר בכך שיש דברים שלא מקובלים כלל. אסור לאף אחד להפלות אם לגרום לאנשים להרגיש שלא בטוח בגלל הדת שלהם. וזה בדיוק מה שארגון הדי.בי.אס עושה. אנטישמיות הייתה קיימת ומוכרת בעבר. וגם היום המתקפות נגד העם היהודי מהוות אחוז גבוה בקרב פשעי השנאה בקנדה ובעולם כולו. עלינו להבין שחלק מהאנטישמיות כיום מנוהלת לא רק נגד יחידים, אלא גם נגד מדינת ישראל בכלל. עלינו להיזהר לכן שלא לתמוך באנטשימיות החדשה הזו – שמבקרת וקוראת לעשות חרם על ישראל”.

תסריט שעוסק בגזענות נגד יהודים עלה לגמר פסטיבל סרטי נעורים

שני אחים שעלו עם משפחתם מקנדה לישראל וגרים כיום באשקלון, זאת לאחר שהם ומשפחתם סבלו לטענתם מגל אנטישמיות. האחים החליטו לעשות על זה סרט. התסריט שהוא בעצם מתאר את סיפור חייהם המעניין, עלה לשלב גמר תחרות של פסטיבל סרטי נעורים ארצי בישראל. כעת הם ממתינים לתוצאות הגמר שיפורסמו קרוב לוודאי במהלך החודש הקרוב.

האחים חיים (בן השמונה עשרה) ומנחם (בן השבעה עשרה) לבית סמיערק, לומדים כיום במגמת תקשורת בישיבת צביה אשר באשקלון. התסריט שלהם משתתף בגמר התחרות הארצית של התסריט הטוב ביותר בפסטיבל סרטי נעורים, לזכרו של התלמיד מתן בד”ט שנפטר לפני שש עשרה שנים (שתיים עשרה שנים שנים לאחר שמוחו נפגע בצורה קשה מהלך תאונת צלילה באילת, כאשר היה זה בזמן טיול שנתי בכיתה י”ב). בגמר התחרות משתתפים בנוסף עוד ארבעה תסריטים נבחרים. זאת מתוך שבעים תסריטים שהגיעו לשלב הראשון בתחרות מכל רחבי הארץ.

התסריט אותו כתבו כאמור שני האחים עוסק בנושא גזענות כלפי יהודים בקנדה בכלל, וכלפי המשפחה שלהם בפרט. הגזענות לדבריהם היא זו שגרמה למשפחה לעזוב את קנדה ולעלות לישראל לפני כשנתיים.

האחים סמיערק נחשבים עדיין בישראל על תקן של עולים חדשים, לומדים כיום בישיבת צביה באשקלון. המשפחה כולה המונה שבע נפשות עלתה לישראל: שני ההורים, שני האחים ושלוש אחיות. הם בחרו לגור באשקלון.

בקנדה שני האחים למדו במגמת תקשורת ועתה הם ממשכים את לימודיהם באותה מגמה בישיבה באשקלון. אל הפרוייקט הקולנועי שלהם מצטרפים שני בוגרי מגמת התקשורת בישיבה (אביב סיאני ומאור מיכאלי) אשר יפיקו את סרט, עם יזכה במקום הראשון בתחרות. השופטים בגמר התחרות (בהם: נציגי עיריית רעננה, נציגי בנק מזרחי-טפחות ונציגי משרד החינוך) וכן גם נציגי המשפחות התרשמו מאוד מהתסריט והסיפור האישי של שני האחים.

חיים סמיערק אומר על הפרוייקט שלו ושל אחיו הצעיר מנחם: “אני חושב שזה תסריט ממש טוב. מדובר בסיפור האישי שלנו שחווינו בקנדה. חשוב לנו לספר זאת לכולם. נפלה בידינו ההזדמנות לעלות לגמר תחרות הסרטים. במידה ונזכה בתחרות וכך גם יתאפשר להקהל נרחב לצפות בסרט שלנו – תהיה זאת ממש גאווה בשבילנו”. במהלך החודש הקרוב יקבלו האחים תשובה אם התסריט שלהם זכה במקום הראשון בתחרות החשובה.