ישראל

חודש שלישי ברציפות של הפגנות

(photo by Roni Rachmani)

בוונקובר כמו בעשרות רבות של ערים ברחבי העולם ממשיכים ישראל ויהודים מקומיים להפגין נגד המהפכה המשפטית של ממשלת נתניהו, ובעד שמרית הדמוקרטיה בישראל. ההפגנות בוונקובר נערכות זה החודש השלישי ברציפות עד כה נערכו כבר שנים עשר אירועים, בכיכר רובסון בדאון טאון בסמוך לוונקובר ארט גלרי – בימי ראשון בשתיים עשרה בצהריים. משתתפים בהן בין עשרים לחמישים איש לכל היותר. למארגני האירוע ברור שמטבע הדברים לישראלים וליהודים שגרים כאן אין רצון להשתתף באירועים קהילתיים כאלה או אחרים, או בהפגנות הקשורות בישראל. חשוב להם להראות שגם כאן יש הפגנות תמיכה בדמוקרטיה הישראלית ונגד הצעות החוק של נתניהו ואנשיו להריסתה, גם אם המשתתפים בהן הוא מועט באופן יחסי לערים אחרות בעולם

מארגני ההפגנות בארץ ובעולם כותבים באתר שלהם בפייסבוק: “עכשיו זה הזמן. הזמן השחור. עכשיו זה הרגע לקום ולזעוק: הארץ הזאת בנפשנו היא
מה שקורה בה היום יקבע מי היא תהיה ומי אנו וילדינו נהיה. (דויד גרוסמן)

ישראל נמצאת כעת תחת מתקפה על בסיס קיומה – על הדמוקרטיה שלה. מול המתקפה הזו קמה מחאה חסרת תקדים בישראל, בקרב ישראלים רבים ברחבי העולם. בשבת נצא מהבית – מוונקובר ועד סידני כדי לקחת חלק במאבק לעצירת המהפכה המשטרית, כדי להשמיע את קולנו במלחמה על

הדמוקרטיה. תביאו שלטים ודגלים, תביאו כלים מוזיקליים.
תבואו צבעוניים. אנחנו רוצים לשתף את הקהילות הפלורליסטיות וססגונית תזמינו את החברים שלכם, את המשפחות שלכם, את הילדים שלכם, את ההורים שלכם. תזמינו חברים שאוהבים את ישראל ורוצים לתמוך המאבק שלנו על הדמוקרטיה בארץ. הפיצו ושתפו”

בן הסיסמאות שמופצות בהפגנות בוונקובר ובערים אחרות בעולם כולל בישראל: “שקרן קטן”, “בא לריב”, “מלשכת ראש הממשלה מבקשים להבעיר”, “נתנהיו הסיר את הדמוקרטיה מהקבוצה”, “עשבים שולטים”, “אף אחד לא מדבר על צדק”, “יחריב לוין”, “שמחה ואסון”, “שהמדינה תישרף”, “דיקטטורה בעזרת אשם”, “מושחתים שתו אותנו בקשית”, “צדק עזב את הקבוצה”, “חירות עזב את הקבוצה”, “חירות סוף”, “אנו מחריבים בזאת”, “אתה ואני נהרוס את העולם”, “חיקקה בנוסקר”, “השר לביטחון על הפנים”, “משנכס אדר מרביצים בשמחה”, “ישראל מתפרקת”, “אני ימני דמוקרטי”, “הועדה למינוי שפוטים”, “איך אומרים איראן בעברית”, “אל תקרע לי עם”, “ביי-טק. ההפיכהמרסקת את הכלכלה”, “ביבי איבדת את זה”, “נלחמנו למען המדינה, עכשיו נילחם עליה”, “לא יהיה כלום, כי לא נשאר כלום”, “Jוקה עכשיו”, “אנחנו חרדים!”, “שלוש רשויות: מבצעת, מבצעת, מבצעת”, “אין לכם רשות (שופטת)”, “דמוקרטיה על מלא”, “אנחנו המחנה המשותף (הרוב הדמוקרטי)”, “אחדות עכשיו”, “שלא ידע דמקורטיה”, “נבצרות עכשיו”, “מר קלקלה”, “רפורמה עושים לאט לאט. הפיכה עושים מהר מהר”, “לא לדיקטטורה! נלחמים על הדמוקרטיה”, “חובה להתנגד”

מרבית המשתתפים בהפגנות בוונקובר כו העמיתים בישראל די מיואשים ממה שקורה בארץ, משלטונו המפחיד של בנימין נתניהו, שכל שחשוב לו הוא לשמור על כיסא ראש הממשלה. רבים לא מאמינים שאפשר לחזור אחורה לשלטון אחר – ללא נתניהו. לרבים ברור שכיבוש השטים כתוצאה ממלחמת ששת הימים מצד אחד ריבוי הילודה אצל החרדים ויוצא מדינות ערב, הביאו למצב הנוכחי, שבו הימין, החרדים והקיצוניים עושים כמעט כרצונם. מספר מפגינים שחזרו מישראל סיפרו על מצב הרוח שם שהוא קודר ביותר. לכולם כמעט ברור שהאשם העיקרי במצב הבלתי נסבל הזה שמביא נזק גדול ישראל הוא נתניהו. הוא נמצא בשלטון כבר למעלה מחמש עשרה שנים

תוכנית הנשיא הרצוג

יושב הראש של הפדרציה היהודית של אזור מטרו ונקובר, עזרא שנקן, קורא לממשלת ישראל וראשי האופוזיציה, לקבל את מתווה הנשיא, יצחק הרצוג, לאור המשבר החמור הפוקד את ישראל בחודשיים האחרונים. זאת, על רקע החלטת ממשלת הימין של בנימין נתניהו, להחיל רפורמה משמעותית על מערכת המשפט בישראל, שתאפשר לכנסת להיות מעל בית המשפט העליון. רבים בישראל אמינים כי כל הרפורמה תכליתה אחת – לשחרר את נתניהו מכתבי הדין העומדים נגדו בבית המשפט, כך שיוכל להמשיך ולשלוט במדינה עוד שנים רבות

שנקן מציין כי הוא כמו רבים אחרים בקהילה מודאג ממה שמתרחש בישראל בעת הזו. בניסיון לאחד את הקרעים בעם ולהגיע להבנות בישראל, ארגון הגג של כל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה שלח בחודש שעבר מכתב אל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראש האופוזיציה יאיר לפיד, לנהל משא ומתן בין הצדדים להגיע לפשרה – על סמך הצעות הנשיא הרצוג. במכתב נאמר עוד: “עקבנו מקרוב אחר הדיון החריף שהולך וגובר סביב הצעות הקואליציה הממשלתית, לערוך שינויים מהותיים ביחסים בין הכנסת ובית המשפט העליון. עקבנו במיוחד אחרי ההצעה לאפשר לכנסת לבטל החלטות של בית המשפט העליון (“פסקת ההתגברות”) ברוב קולות. אנו קוראים לכם לאמץ את ההצעות שהציע הנשיא, יצחק הרצוג, לקביעת אפיק לבחינה ופתרון של הסוגיות שהזכרנו. לא משנה כיצד יפתרו סוגיות אלו, תהליך זה יבטיח שדעותיהם של כל בעלי העניין ישקלו במלואן. אנו קוראים לכם להבהיר שאין די ברוב של שישים ואחד של מצביעים בכנסת, כדי לבטל החלטת של בית המשפט העליון. מהות הדמוקרטיה היא מצד אחד הכרה בשלטון הרוב, אך פירושה גם הגנה על זכויות המיעוט. אנו מכירים בכך שכל מערכת האיזונים והבלמים תהיה שונה מאלה שבמדינות שלנו, אך לשינוי כה דרמטי במערכת הממשל הישראלית, יהיו השלכות מרחיקות לכת בצפון אמריקה, הן בתוך הקהילה היהודית והן מחוצה לה”

שנקן מבקש להדגיש שרק באמצעות הידברות בין הצדדים אפשר להגיע לפתרון הרצוי לכולם. לדבריו הפדרציה היהודית של אזור מטרו ונקובר, לא מביעה עמדת תמיכה בצד זה או אחר, והיא מאפשרת לשלל הדעות והגוונים השונים להשמיע את דעתם בנושא. “אנו לא ננקוט עמדה ספציפית בנושא ולכן גם לא נשתתף בהפגנות של חברי הקהילה היהודית בוונקובר, נגד הרפורמה של ממשלת נתניהו. לכל אחד יש זכות להביע את עמדותיו באופן חופשי. אם זאת כפי שאתה יכול לראות במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו וראש האופוזיציה יאיר לפיד, אנו מודאגים מאוד מהיבטי הרפורמה החדשה”

קהילת היהודים המקומית מקיימת מדי יום ראשון בחודשים האחרונים הפגנת הזדהות עם אלה שרוצים לשמור על הדמוקרטיה בישראל, בניגוד לעמדת הקואליציה שרוצה כאמור לבצע רפורמה מרחיקת לכת במערכת המשפט, תוך הענקת עדיפות לכנסת על בית המשפט העליון. הפגנות נערכות בכיכר רובסון בדאון טאון (בצמוד לוונקובר ארט גאלרי) ומעטים מקרב הקהילה מגיעים לאירועים, בין עשרה לשלושים איש בסך הכל. זה אולי מתאים לפרופיל של אלה שגרים במערב צפון אמריקה לעומת אלה שגרים במזרחה. שם במזרח חברי הקהילה היהודית פעילים הרבה יותר. בכל מקרה ידוע שרבים מתושבי אזור ונקובר משלל הקהילות השונות, מעדיפים שלא להיות פעילים בקרב קהילותיהם אלה להתבודד

יו”ר הפדרציה היהודית של אזור ונקובר אומר כי ממש בימים אלה משלחת בכירה של חברי ארגון הפדרציות היהודית של צפון אמריקה נמצאת בישראל, בניסיון ליצור גשר של הידברות בין שני הצדדים הניצים, על בסיס תוכניתו של הרצוג. כשלושים מנהיגים הפדרציות של צפון אמריקה קיימו ביקור חפוז בישראל, לאור המהומה הקשה שפקדה את המדינה. לדברי נשיא ומנכ”ל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, אריק פינגרהאט, הביקור הקצר ממחיש את הדאגה הכבדה בקרב הקהילה היהודית ממה שהוויכוח בישראל עורר. לדבריו זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הפדרציות בצפון אמריקה, שהן שולחות משלחת חירום לדון במדיניות הישראלית, עם מנהיגים בישראל

פינגורהט מציין כי משלחתו לא הצליחה להיפגש עם נתניהו, אך היא פגשה חברים בבכירים בקואליציה של ראש הממשלה, וכן את מנהיגי האופוזיציה והנשיא. המסר של המשלחת של ארגון הקהילות היהודית של צפון אמריקה לכל הצדדים הוא, שיש למצוא פשרה ולהרגיע את הרוחות לאור האווירה המקוטבת מאוד. ראש המשלחת ציין עוד כי יהודי צפון אמריקה נוטים להחזיק בעמדות פוליטיות ליברליות, ולהזדהות עם זרמים ליברלים ביהדות שנאבקו להכרה בישראל. חברי המשלחת מודאגים מחשש שזכויות המיעוט והפלורליזם הדתי עלולות להיחלש, בעקבות הרפורמה המשפטית המוצעת

יש לזכור שארגון הפדרציות היהודית של צפון אמריקה מכיל בתוכו למעלה מארבע מאות קהילות יהודית, בהן אחד עשר ברחבי קנדה. הקהילות מגייסות מדי שנה כשני מיליארד דולר לתמיכה בקהילות באוכלוסיות חלשות בארץ ובעולם

שנקן אומר כי תפקיד הפדרציה היהודית של אזור מטרו ונקובר הוא לאפשר לכל חברי הקהילה להתבטא באופן חופשי כרצונם. “אנו מנסים בימים קשים אלה לישראל להסביר את מה שקורה במדינה ומקיימים הדרכות בנושא. במקביל אנו מאפשרים לכל חבר הקהילה שלנו לומר את דברו בנושא. אך כפי שציינתי הפדרציה שברשותי לא תתמוך בשום צד בסכסוך הקשה זה, אלה רק תנסה לבנות גשר בין הניצים”

שנקן מסביר עוד כי: “יש דאגה רבה בקרב יהודית קנדה שנמנים על מאה ארבעים ושישה ארגונים שונים המסונפים לשתיים עשרה פדרציות. לראשונה נשמעים קולות חזקים מכאן בקנדה בנוגע למה שקורה בישראל. זהו תקדים שלא היה כמותו מאז נוסדה מדינת ישראל. זה רק מסביר לך את חומרת המצב ממה שקורה בישראל, ואת הדאגה העמוקה מכך של היהודים ברחבי קנדה”

לדברי שנקן אין זה חדש שישראל נמצאת במשבר קשה. בעצם הולדתה היה משבר גדול בה ובסביבה, במלחמת יום כיפור היה משבר נוראי, רצח ראש הממשלה יצחק רבין הביא למשבר גדול. ואכן גם הפעם הצעת הרפורמה של ממשלת נתניהו מביאה שוב משבר קשה לציבור ולחברה בישראל, וכן לקהילות היהודית ברחבי העולם. המשבר הישראלי מדגיש את הפערים בין הקבוצות השונות, אשכנזים וספרדים, חילונים ודתיים, יהודים וערבים, ימין ושמאל ועוד ועוד

“מה שקורה כיום בישראל קורה גם במקומות אחרים בעולם ואני מודאג מכך שאנשים לא מוכנים לדבר אחד עם השני, אלה רק צועקים אחד על השני. מוטל עלינו לדבר עם רעהו, ולהגיע להסכמות פשרות לאור חילוקי הדעות הקיימים בקרב אוכלוסיות השונות. לצערי כיום אי אפשר לדבר עוד ביננו אלה רק לצעוק ולריב וזו טרגדיה קשה מאוד לכולנו. הרפורמה בישראל מוסיפה שמן רותח למדורה בישראל, בזמן שמוטל על כולנו להתפשר ולקבל את תוכנית הנשיא הרצוג. אנו צריכים לעשות הכל כדי למצוא מכנה משותף בין הצדדים כי אין דרך אחרת”

יו”ר הפדרציה היהודית של אזור מטרו ונקובר מבטיח כי ארגוני יעשה הכל להסביר לקהילת היהודים כאן, מה בדיוק קורה בישראל ומה צריך לעשות כדי למצוא פתרון הולם למשבר החמור שנוצר לאור הצעת הרפורמה של ממשלת בנימין נתניהו

המשבר החמור בישראל

למרות המשבר החמור מאוד בישראל והפגנות גדולות במדינה נגד הרפורמה המשפטית של הממשלה, שנמשכות כבר למעלה מחודשיים, בקהילה היהודית בוונקובר עומדים מהצד ולא נוקטים בצעדים מעשיים. מדי שבוע בימי ראשון נערכת הפגנת הזדהות של יהודים בוונקובר עם המאבק של מתנגדי הרפורמה בישראל,ובודדים בלבד מגיעים לאירוע שמתקיים בכיכר רובסון, בסמוך לארט גלרי של ונקובר. אני השתתפתי באירוע שנערך ביום ראשון האחרון של חודש פברואר, ובסך הכל הגיעו תשעה מפגינים לכיכר רובסון. זה היה פשוט מחזה מביש לראשות בודדים ביותר בקרב קהילת היהודים המקומית שבכלל אכפת להם ממה שקורה בישראל. האדישות היא לא במקום כאשר הבית בישראל בוער, אמר לי אחד המפגינים נגד הרפורמה המשפטית

המפגינים נשאו שלטים בעברית ובאנגלית בגנות ראש הממשלה בנימין נתניהו, ותוכנית הרפורמה המשפטית שלו, שנועדה בעצם להפסיק את כל ההליכים המשפטיים נגדו ולשחרר אותו מהאפשרות שישלם מחיר כבד על החשדות הפליליות נגדו. נישאו נאומים קצרים והמפגינים התפזרו לכל עבר תוך תקווה שבהפגנות הבאות יגיעו רבים יותר. הישועה לישראל השפויה כנראה לא תגיע מוונקובר

גם ראשי הקהילה היהודית כאן נוהגים באיפוק מוגזם ולא עומדים לצד המפגינים הרבים בישראל נגד הרפורמה של ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו הקיצונית, כפי שעושות הקהילות היהודיות בארצות הברית. הפדרציה היהודית של אזור ונקובר הוציאה הודעה לאור האירועים החמורים בישראל, שהיא בעצם ההודעה של של הפדרציה היהודית של קהילות צפון אמריקה. בהודעה נאמר כי הפדרציה היהודית של קהילות צפון אמריקה שלחה מכתבים לראש הממשלה בנימין נתניהו וראש האופוזיציה יאיר לפיד, ובהם היא מציינת את דאגתה מהיבטי הרפורמה של מערכת המשפטי החדשה, תוך שהיא קוראת לשני הצדדים מייד לנהל משא ומתן לפשרה. כל זאת על סמך ההצעות של נשיא המדינה יצחק הרצוג. בפדרציה היהודית של צפון אמריקה מדגישים עוד כי יש לבצע שינויים מהותיים בהצעת החוק לרפורמה במערכת המשפטת של ממשלת בנימין נתניהו. השוניים כוללים בין היתר את ההחלטה ברפורמה כי כנסת ישראל יכולה ברוב קולות להפוך ולשנות החלטות של בית המשפט העליון של ישראל. עוד מודגש בדברי הפדרציה היהודית של קהילות צפון אמריקה כי, אסור שהכנסת של ישראל ברוב של שישים ואחד קולות בלבד – תבטל את החלטות של בית המשפט העליון של המדינה ויש במפורש להכיר גם זכויות של המיעוט

לדברי הפדרציה היהודית הקהילות של צפון אמריקה המכתבים שלה זכו לדיווחים נרחבים בתקשורת הישראלית ולאור כך זמן קצר לאחר הפרסומים קרא ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן גלוי להידברות עם האופוזיציה, כאשר ראש האופוזיציה יאיר לפיד, הסכים אף הוא עם עקרונות ההצעה של הפדרציה היהודית של קהילות צפון אמריקה. בפדרציה היהודית של קהילות צפון אמריקה מוסיפים עוד כי הם מעודדים מהצהרתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ואכן מאמינים ששני הצדדים צריכים לפעול במשותף כדי להתגבר על ההבדלים הקטנים מאוד שנותרו, כדי להתחיל במשא ומתן בין הצדדים באופן מידי ביותר

יו”ר הפדרציה היהודית של אזור ונקובר עזרא שנקן, מציין בהודעתו השבועית לקהילה המקומית בין היתר, כי לבו נשבר לאור הפוגרום הקשה של המתנחלים בישוב הפלסטיני חווארה, שהוא מנוגד לחלוטין לאופן שבו הוא מאמין שמוטל אל אנשים להתנהג. כזכור המתנחלים שרפו בתים, מכוניות ורכוש של פלסטינים לאחר שמחבל הרג שני מתנחלים. מאש שנתניהו חזר לשלטון גדלו אירועי הטרור בישראל באופן משמעותי

מספר הישראלים המעוניינים לעזוב למדינה אחרת אלה הולך וגדל

כצפוי מספר הישראלים המעוניינים לעזוב למדינה אחרת לאור המשבר הקשה הפוקד את המדינה בימים אלה הולך וגדל. זאת בעיקר לאור הרפורמה במערכת המשפטית אותה מציעה ממשלת הימין בראשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו. קנדה משמשת באופן קבוע אחד היעדים הבולטים בעולם להגירה כולל לאלה שרוצים להגיע מישראל. בקנדה יש כיום את הריכוז השלישי-רביעי בעולם של יהודים הגרים מחוץ לישראל וגם נקודה זו חשובה לישראלים

הנה מספר תגובות בנושא שמתפרסמות בימים אלה בפורומים השונים של ישראלים בקנדה של פייסבוק – בנושא המעבר מישראל אל קנדה

אלינור כהן כותבת: יש עלייה של מאה אחוז במספר הבקשות שאני מנהלת ואני מוצפת בשאלות ממשפחות שחושבות לעבור לגור בקנדה מהסיבות הכי עצובות שיש

לגבי נושא המחאה נגד תוכנית הרפורמה במערכת המשפט כותבת דפנה קדם: בטורונטו וונקובר אנו מוחים זה שבוע שלישי למען שמירת הדמוקרטיה בישראל. היא מציעה למעוניינים להצטרף לקבוצות המחאה בטורונטו, ונקובר או גם בערים אחרות בקנדה

אסנת קמחי חושבת לעבור עם המשפחה לקנדה. היא שואלת: אנו חושבים לעבור לקנדה. נשמח לקבל עצות, טיפים והמלצות

דניאלה בואנו גם היא מעוניינת לעבור לקנדה. היא כותבת בפורום: מחפשת לעשות רילוקיישן לקנדה עם בעלי והילד בן השנה. יש לי ניסיון של שלוש שנים בצילומי רנטגן של שיניים. אשמח באם תוכלו לעזור לי בנושא

ליאת מרסו מחפשת עזרה דחופה בנוגע להגירה לקנדה ושואלת איך מתחילים ובמי היא יכולה להיעזר

עידן סטולרוב מחפשת עורך דין מומחה להגירה לקנדה

נטלי קיינן מחפשת להכיר ישראלים שגרים באדמונטון שבמחוז אלברטה כיוון שהיא מעוניינת להגר לשם

ג’ניפר סיל כותבת כי אחיה בן העשרים ושתיים הוא שחקן כדורגל (חופשי) שמעוניין לעבור לקנדה. היא שואלת האם מישהו מכיר סוכן מקומי או מישהו אחר שיכול לעזור לו

אלמוני המציין כי משפחתו מתכננת להגר לקנדה בקיץ הקרוב. הוא שואל האם ניתן לפתוח חשבון בנק בקנדה און-ליין מישראל, כדי להעביר כספים לקראת ההגעה

אלדד בלייש שמעוניין לעבור לקנדה הוא טכנאי רנטגן. הוא שואל האם בקנדה מקבלים תעודות רשמיות מישראל ומה התהליך לאישורן

מאיה טאוב מעוניינת לעבור לקנדה והיא שואלת מה האתגר המרכזי של זוגיות ברילוקיישן

אלמונית כותבת כי היא גרה כיום בישראל. היא מעוניינת לחדש את האזרחות הקנדית שלה ולהשיג אזרחות קנדית לבעלה ולילדים. היא שואלת כיצד עושים זאת בצורה היעילה ביותר ומה התנאים לכך

מעיין עופרי שהיא פרמדיקית בישראל שואלת בפורום על פרמדיקים שעובדים כיום בקנדה. היא רוצה מידע מפורט בתחום התעסוקה הזה

מספר הפורומים של ישראלים בקנדה בפייסבוק הולך וגדל עם השנים. הרשימה כוללת כיום בין היתר: חמישה פורומים שונים בעלי אותו שם של ישראלים בקנדה (הכוללים 18 אלף חברים, שמונת אלפים חברים, שבעת אלפים חברים, שש מאות חברים, כחמש מאות חברים, כשלוש מאות חברים), שני פורומים בעלי אותו שם של ישראלים בטורונטו (הכוללים כעשרים ואחד אלף חברים ועשרת אלפים חברים), ישראלים החיים בקנדה (הכולל כארבעת אלפים ושש מאות חברים), ישראלים בהייטק באמריקה – מיועד לאלה שגרים בארה”ב ובקנדה (כולל כארבעת אלים חברים), סטודנטים ישראלים בקנדה (כולל אלף שלוש מאות חברים), שני פורומים בעלי או שם של ישראלים באמריקה – מיועד לאלה שגרים בארה”ב ובקנדה (כוללים עשרים אלף חברים ואלף ארבע מאות חברים) וכן קנדה למטיילים (הכולל כתשעת אלפים חברים)

ההגירה מישראל לקנדה צפויה לגדול

(IDF Spokesperson’s Unit / CC BY-SA 3.0: צילום)

לאור תוצאות הבחירות הכלליות האחרונות שנערכו בישראל בראשית חודש נובמבר, צפוי שההגירה אל קנדה תגדל. יש ישראלים שיתייאשו מהמצב החדש בישראל, כאשר ממשלת ימין קמה בהשתתפות המפלגה הימנית קיצונית הציונות הדתית, והם מבקשים לעזוב את ישראל. כך ישראלים מתבטאים בפייסבוק

בשנים האחרונות ההגירה מישראל לקנדה נמצאת במגמת עלייה ועתה צפוי שיותר ישראלים יעברו אליה. לפי פייסבוק תומכי בנימין נתניהו, שקראו למתנגדיו “שמאלנים בוגדים” קוראים להם עכשיו “שמאלנים למטוסים”. ואכן יש סברה ישראלים לא מעטים יעזבו לחו”ל. אחד אנשי הימין כתב בפייסבוק: “לאור תוצאות הבחירות אנשי השמאל עוזבים את הארץ ולכן משבר הדיור מגיע לקיצו”. אחר מאלה שרוצים לעזוב שואל באמצעות פייסבוק: “איך עוזבים את ישראל ומהר?” התגובות: “מבקשים מקלט מדיני, משיגים דרכון פורטוגלי, זה הרבה יותר קל ממה שחושבים”. משפחה ישראלית שעברה להליפקס לפני חמש שנים כותבת בפייסבוק לאחר קיום הבחירות: “למדנו לאהוב את החיים כאן בקנדה. את השלווה, את הנופים, את האדיבות ואת השקט. אז נכון שלא הכל מושלם. ולא הכל קל. ולא הכל מרגישים שייכים. אבל בשורה התחתונה, מרגיש שכנראה עשינו את הדבר הנכון. ישראל עומדת היום בצומת דרכים, ואים להסתמך על הבחירות האחרונות, כנראה שאנחנו כבר אחרי הפניה”. תומך נתניהו שואל בפייסבוק היכן הם אלה שטענו כי אם ביבי חוזר הם יעזבו את הארץ?”

כאשר היאוש גבר ולא רואים אופטימיות בטווח הקצר או אפילו הרחוק יותר, וכאשר ערכי הדמוקרטיה של ישראל הולכים ונמסים ולעומתם ערכים ימניים קיצוניים שתופסים מקום מרכזי במדינה, יש כאלה החושבים שהגיע הזמן לעזוב. כאמור קנדה היא אחד היעדים החמים בעולם כיום עבור ישראלים, שלא רוצים לעבור לאירופה או לארצות הברית

חברת דיווידשילד המתמחה במתן שירותי ביטוח עבור ישראלים הגרים בחו”ל, מסבירה מי זו קנדה: מדובר במדינה הצפונית ביותר בצפון אמריקה, המעוררת אצל רבים אסוציאציות של קור ושלג, אבל במציאות מדובר באחת המדינות הנחשקות בעולם להגירה ולרילוקיישן עם אוכלוסייה רב תרבותית, כלכלה יציבה, טבע מרהיב, נופים עוצרי נשימה ואיכות חיים גבוהה. קנדה נחשבת לאחת ממדינות ההגירה הפופולריות ביותר בקרב ישראלים, אם זה בזכות הכלכלה החזקה שלה, אפשרויות התעסוקה הרבות, קשרי המסחר הטובים ואיכות החיים הגבוהה. קנדה נחשבה למדינה ליברלית בעלת חוקי הגירה נוחים מאוד, שמטרתם למשוך אליה כוח עבודה משכיל ומקצועי. במהלך השנים עברה מדיניות ההגירה הקנדית שינויים רבים וכיום היא מתבססת בעיקר על קריטריונים כמו השכלה, גיל, ניסיון מקצועי ושליטה בשפות. המקצועות המבוקשים בקנדה, שעבורם הסיכוי הגדול ביותר לקבל אישור עבודה, הם בתחומים הבאים: רפואה וסיעוד, מחשבים, הנדסה, חינוך לגיל הרך, מרצים באקדמיה, תרגום, פסיכולוגיה וניהול בכיר

קנדה היא מדינה ענקית, השנייה בגודלה בעולם, עם צפיפות אוכלוסייה קטנה יחסית לשטחה הגדול – מה שמהווה אטרקטיביות רבה עבור ישראלים המעוניינים ברילוקיישן. כלכלתה של קנדה נחשבת ליציבה מאוד, שוק העבודה מגוון ושכר העבודה נחשב גבוה ביחס לשעות העבודה

אפשרויות התעסוקה בקנדה עבור מהגרים ישראלים נעות בין עבודות של צעירים, כמו: עבודה בעגלות ובמכירות, עבודת שיפוצים, טיפול בילדים והדרכות נוער בקהילות היהודיות; ועד משרות בחברות ההייטק הגדולות, בתחומים כמו הנדסת תוכנה; כמו כן, משרות בתחומי הסיעוד והרפואה בבתי החולים המתקדמים ביותר בקנדה

ישראלים המעוניינים ברילוקיישן לקנדה צריכים קודם כל למצוא מעסיק חוקי שידאג עבורם לויזת עבודה. החברה המעסיקה צריכה להיות בעלת משרדים הנמצאים בקנדה ועליה לקבל היתר ממשרד העבודה הקנדי להעסקת עובד שאינו קנדי

עם איכות חיים גבוהה, שירותי בריאות טובים, חינוך איכותי, כלכלה יציבה, חברה מקבלת, קהילה יהודית ענפה, שיעור פשיעה נמוך יחסית וטבע מרהיב – החיים בקנדה נחשבים בהחלט לנוחים ומלאי הזדמנויות

מערכת הבריאות בקנדה נחשבת לאחת מהטובות בעולם ומורכבת בעיקרה ממערכת ציבורית, הממומנת על ידי הציבור (בקנדה אין כמעט בכלל רפואה פרטית, כולל בתי החולים). כל אזרח קנדי, מהגר או תושב קבע זכאי לכיסוי רפואי מלא, כלומר כל ביקור רפואי, אשפוז בבית חולים וביצוע בדיקות רפואיות ניתן בחינם ובאופן שוויוני (למעט תרופות וטיפולי שיניים). העובדה כי כל השירותים הרפואיים ניתנים בחינם, אינה גורעת מאיכותם – ההפך: תקציב הבריאות בקנדה הוא גבוה מאוד, מה שמבטיח שירותים רפואיים איכותיים ויחס אישי

הדבר הראשון שעליכם לחשוב עליו כאשר אתם מתכננים מעבר מגורים לקנדה הוא כמובן עניין המגורים. אם אתם נשלחים לרילוקיישן, סביר להניח שהחברה המעסיקה תדאג עבורכם למגורים מסובסדים על חשבונה באזור העבודה. אם אתם עצמאיים או שעליכם למצוא מקום מגורים בכוחות עצמכם, זכרו כי גובה שכר הדירה משתנה בהתאם לאזור המגורים, הביקוש וסוג הדירה. פעמים רבות משתלם יותר לבחור במקום מגורים מעט רחוק מהמרכז ולהשתמש בתחבורה הציבורית היעילה

עניין נוסף שיש לדאוג לגביו כאשר עוברים עם ילדים לקנדה הוא החינוך. קנדה נחשבת למדינה שמשקיעה רבות בחינוך ומערכת החינוך שלה נחשבת לאחת הטובות בעולם. בקנדה יש מבחר גדול של בתי ספר ציבוריים ולצדם בתי ספר פרטיים, חלקם הגדול הוא בתי ספר יהודיים. ההרשמה לבתי הספר נעשית ישירות דרך מוסד הלימודים

הבחירה בין חינוך ציבורי ופרטי תלוי בשיקולים אישיים וכלכליים, אך שתי האופציות יבטיחו לילדכם חינוך איכותי. הלימודים במערכת הציבורית הם ליברלים יותר ויחשפו את ילדיכם למפגשים עם תלמידים ממגוונים אתניים שונים. הלימודים במערכת החינוך היהודית הפרטית אינם זולים וכוללים לצד הלימודים במקצועות הכלליים גם לימודי עברית ויהדות. חשוב לדעת, כי כל תלמיד חדש הנכנס למערכת החינוך הקנדית צריך לעבור מבחן באנגלית ובמתמטיקה כדי לקבוע את רמתו. מומלץ לקבוע מועד לראיון עוד בטרם הגעתכם לקנדה

אם חשובה לכם הקהילתיות, השמירה על הצביון היהודי והקרבה לישראלים נוספים, בקנדה אתם בהחלט תרגישו בבית. יהדות קנדה היא הרביעית בגודלה בעולם (אחרי ארה”ב, צרפת וישראל) וכיום חיים בקנדה למעלה מארבע מאות אלף יהודים. הקהילות היהודיות במדינה נחשבות מפותחות מאוד, בעלות קשרי קהילה חזקים והן מעניקות תמיכה רבה וסיוע למהגרים חדשים. המוקד המרכזי של ישראלים בקנדה היא העיר טורנטו, העיר הגדולה בקנדה ובירת מחוז אונטריו, בה מתגוררת הקהילה היהודית כוללת כמאתיים אלף אלף יהודים. יעד נוסף מרכזי עבור מהגרים ישראלים היא העיר מונטריאול הנמצאת במחוז קוויבק, המחוז הגדול בקנדה. במונטריאול נמצאת הקהילה היהודית השניה בגודלה בקנדה שמונה קרוב לכמאה אלף איש. בערים נוספות שבהן תמצאו קהילות יהודיות הן: ונקובר, ויניפג, אוטווה וקלגרי

מעבר מגורים עם כל המשפחה הוא לא קל אף פעם, אבל כשמדובר במדינה כמו קנדה סביר כי לצד קשיי המעבר, תחוו קליטה נעימה בזכות החברה הקנדית המקבלת והקהילה היהודית והישראלית המחבקת. עם זאת, יש לקחת בחשבון את כל ההשלכות והאתגרים העומדים בפניכם בעת מעבר למדינה רחוקה וקרה כמו קנדה

קושי נוסף עמו אתם צפויים להתמודד הוא מזג האוויר. קנדה היא מדינה קרה מאוד, עם חורף סוער וטמפרטורות שצונחות אל מתחת לאפס, לישראלים המגיעים ממדינה חמה לוקח זמן להתרגל לקור הקנדי. היתרון כאן הוא שכל שנה תזכו לראות שלג, הילדים יוכלו לבנות בובות שלג וללמוד לגלוש

הבירוקרטיה מנצחת – פרק נוסף

הבירוקרטיה ממשיכה לנהל את החיים שלנו. הזכרתי בטורים הקודמים כי לאחר מותי אמי בחודש פברואר השנה , אחי בישראל ואני כאן בוונקובר, נדרשנו לטפל בצוואת ההורים, אך לאור הבירוקרטיה התהליך הפך למסובך ביותר

בנק הפועלים עיכב את שחרור הכסף מהחשבון של ההורים “רק” בחודשיים. לאחר מאבקים ממושכים הם העבירו לנו את הכסף כך שהצליחו לסיים את המשימה הראשונה

עתה אנו מנהלים מאבק קשה עם בנק לאומי בנוגע לחשבון נאמנות בו הופקדו הכספים ממכירת הדירה של ההורים. עורכי הדין של המשפחה לא עזרו מספיק והבנק החזיק ומחזיק בכספים ללא שום סיבה. הרוכש העביר כבר את מלוא הכספים עבור רכישת הדירה ואף קיבל את המפתחות לידיו. אנו לעומת זאת קיבלנו עד לרגע זה רק תשלום אחד מהחשבון, המוחזק בנאמנות על ידי משרד עורכי הדין שלנו ומשרד עורכי הדין של הרוכש. לאחר חודש של מאבק ממושך קיבלנו סוף סוף את התשלום הראשון. הורדו ממנו סכומים נכבדים ובהם הוצאות המיסוי שעבורי הן היו גבוהות מאוד, כיוון שאיני תושב ישראל. כן הורדו דמי התשלום עבור משרד עורכי הדין והעמלות עבור המתווכים

במהלך השבועיים האחרונים אנו מנהלים מאבק קשה בעורכי הדין שלנו כדי שיפעילו לחץ על הבנק לשחרר לנו את התשלום השני. בפועל הם הלקוחות של הבנק ולא אנו, כיוון שהם מחזיקים בו את חשבון הנאמנות. לאחר שמפתחות הדירה הועברו כבר אל הרוכש, אין שום סיבה בעולם עבור בנק לאומי להחזיק בכספים שלנו. להערכתי כל הסחבת הזאת מצד הבנקים השונים מאפשרת להם לעשות רווחים מהכספים שלנו שמוחזקים בחשבונותיהם. אחרת אי אפשר להסביר את הסיבה לעיכובים הארוכים שלהם

בסך הכל אנו אמורים לקבל עוד שני תשלומים מכספי הדירה המוחזקים בחשבון הנאמנות ואז סוף סוף הסתיים התהליך הארוך והבלתי הגיוני. אנו נמצאים כבר כשמונה חודשים לאחר מות אימי ואני מעריך כי נזדקק לעוד חודש נוסף לסיים את ענייני צוואה

אפשר לסכם את השנתיים האחרונות קשות מאוד עבור משפחתי ועבורי. לפני כשנתיים מצבו הבריאותי של אבי הידרדר לתהומות קשות עד שבראשית שנה שעברה לא הייתה ברירה, אלה לאשפז אותו בבית החולים איכילוב. שם הוא נדבק בקוביד וזה מה שהביא בסופו של דבר למותו. אבא נקבר בשבעה בפברואר אשתקד עת היה בגיל תשעים ואחד וארבעה חודשים. לאור מגפת הקוביד לא יכולתי לטוס לישראל ולהגיע להלוויה ונאלצתי לראות את הטקס הקשה הזה באמצעות זום. הוא נקבר בבית הקברות האזרחי של קיבוץ מעלה החמישה סמוך לירושלים

לאחר שבעים ואחת שנות נישואים אמא הפכה לאלמנה. היא התאוששה ממותו של אבי ונדמה היה שיש לה חיים טובים באופן יחסי. אמא התאמנה כמעט כל יום, קראה הרבה והיו לה לא מעט חברות. מצב בריאותה היתה טוב וחשבנו שהיא תוכל לחיות עוד מספר שנים טובות. אך זה לא קרה: בראשית חודש פברואר השנה היא נחנקה מחתיכת תפוח שהיה בסלט. היא איבדה מייד את ההכרה וכעשרים דקות לא הגיע חמצן למוחה. אמא הועברה במצב קשה ביותר לבית החולים איכילוב ולאחר ארבעה ימים נקבע מותה. כמו אבא היא נקברה בשבעה בפברואר בהפרש של שנה, גם כן בקיבוץ מעלה החמישה. אמא הייתה בת תשעים ושתיים על סף תשעים ושלוש. הפעם הצלחתי להגיע להלוויה, שקודם לכן הספקתי עוד לבקר אותה בבית החולים, עת הייתה מונשמת. אני גם הראשון שראה אותה כבר לא בחיים

הבירוקרטיה מנצחת

הבירוקרטיה ממשיכה לנהל את החיים שלנו. חשבתי שסיימנו את הבעיות הביורוקרטיות אך הן ממשיכות לצוץ ולמרר את חיינו. הזכרתי בטור הקודם כי לאחר מותי אמי, אחי ואני נדרשנו לטפל בצוואת ההורים, אך לאור הבירוקרטיה הכל הפך למסובך

הזכרתי עוד כי לאור דרישות בלתי הגיוניות של בנק הפועלים בישראל שמחזיק בחשבון הבנק של הורי, נאלצתי בסוף חודש אוגוסט לטוס לסן פרנסיסקו, כדי להשיג אישור של הקונסוליה הישראלית שם של חתימתי. הפגישה בקונסוליה הממוקמת בבניין משרדים במרכז העסקים של סן פרנסיסקו, נקבעה ליום שלישי (23 באוגוסט) לפני הצהריים. נאמר לי מראש כי אסור לי להביא תיק, מחשב או טלפון, ולכן לקחתי את המסמכים במעטפה. אחרי שעברתי תשאול בטחוני ארוך המתנתי לתורי במשרד. כעבור מספר דקות סימנה לי הפקידה לגשת לדלפק שילדה. הצגתי בפניה חמישה מסמכים משפטיים (בהם זה שעבור הבנק). כל שעליה היה לעשות הוא לאשר שאני חתמתי עליהם. תכננתי לגשת לסניף של פדקס שנמצא בסמוך לקונסוליה לשלוח את המסמכים מהאושרים לאחי בישראל. לתדהמתי הפקידה בקונסוליה הודיעה לי כי הם יבדקו את המסמכים במשך חמישה ימי עבודה, ורק לאחר מכן אוכל לקבל. טענותי כי אני צריך את המסמכים בדחיפות ועל הקונסוליה מוטל רק לאשר את חתימתי, לא הועילו. המתנתי לבואה של סגנית הקונסול שבדקה שאני הוא אני (מול הדרכון הישראלי שלי ותעודת הזהות), ואישרה את חתימתי. שאלתי גם אותה מדוע אינני יכול לקבל את המסמכים המאושרים לידי, והיא הסבירה כי על הקונסוליה לבדוק אותם לעומק. לא עזרו כל תחנוני ונאלצתי לקבל את רוע הגזרה. לאור כך שילמתי לקונסוליה עבור בדיקת המסמכים ועבור המשלוח שלהם מסן פרנסיסקו לביתי בוונקובר. כך שהתנהלות הקונסוליה גרמה לי עיכוב בשליחת המסמכים החתומים לישראל והדבר היה כרוך גם בהוצאות כספיות נוספות

חזרתי לוונקובר ב-28 באוגוסט ושוחחתי עם בנו של אחי שגר בניו ג’רסי. גם הוא נאלץ לאשר את חתימתו מול הקונסוליה הישראלית. הוא בחר לעשות זאת בקונסוליה בניו יורק. לתדהמתי לאחר שחתימתו אושרה הוא קיבל את המסמכים בחזרה לידיו, ובניגוד לקונסוליה בסן פרנסיסקו, הקונסוליה בניו יורק לא החזיקה במסמכים במשך חמישה ימים. זה רק חיזק את הרגשתי שהקונסוליה הישראלית בסן פרנסיסקו פעלה שלא כשורה, ואסור היה לה לבדוק את המסמכים, אלה רק לאשר את חתימתי ולהחזירם אלי מייד

למחרת הגעתי בחזרה לוונקובר, קיבלתי את המעטפה מהקונסוליה הישראלית, בהם חמשת המסמכים החתומים על ידי, שאושרו על ידיה. הלכתי מדי לסניף של פקדס הקרוב לביתי ושלחתי את המסמכים בדואר אקספרס לאחי בישראל. נאמר לי כי בתוך ארבעה ימים (עד ה-31 בחודש) אחי יקבל את המעטפה במשרדו בירושלים. שילמתי על השירות “המיוחד” של פקדס מאה שבעים וחמישה דולר. במשך הימים הבאים בדקתי באתר של פדקס את התנהלות משלוח המעטפה מוונקובר לירושלים. נדהמתי לראות שפקדס עבודת בחוסר יעילות, שגרם לעיכוב במשלוח הדחוף של המעטפה אחי למעלה מחמישה ימים תמימים. המעטפה נשלחה על ידי פקדס משדה התעופה של ונקובר למרכז של פדקס בממפיס טנסי. משם הועברה המעטפה למרכז של פקדס באינדיאנפוליס אינדיאנה. לאחר מכן המעטפה נשלחה לאירופה והגיעה מרכז פקדס בשדה התעופה שארל דה גול פריז. משם היא הועברה למרכז פקדס בקלן שבגרמניה. רק בשבת בערב המעטפה נחתה סוף סוף בנמל התעופה בן גוריון והוחזקה במתקן פקדס עד יום שני בבוקר, עד שהועברה לאחי. כאמור הבירוקרטיה מנצחת ובגדול

ביורוקרטיה קשה נוסח ישראל

במדינת ישראל הבירוקרטיה חוגגת ומקשה על החיים. לאחר מותי אמי, אחי ואני נדרשנו לטפל בצוואתה ובצוואה של אבא, ולוודא שהיא בוצעה כהלכה. אחי וחמשת ילדיו ואני יורשים את דירת ההורים בתל אביב, ואילו הכסף שהיה מונח בחשבון הבנק של ההורים יחולק בין אחי וביני. כביכול צוואה פשוטה אך לאור הבירוקרטיה הישראלית הכל הפך למסובך

להלן מספר דוגמאות שיבהירו את הבעיות שבדרך

בנק הפועלים ששם להורי יש את החשבון קיבל את כל החתימות של הילדים של אחי, של אחי ושלי. כיוון שאני גר מחוץ לישראל, עדיין לא ידוע לנו האם אם בנק הפועלים יבקש ממני גם אישור מהקונסוליה הישראלית, בנוסף לזה שהבאתי עורך דין ונוטריון בוונקובר. כיוון הליך הבדיקה של הבנק עלול להימשך שבועות ארוכים, החלטתי לטוס לסן פרנסיסקו כדי להשיג אישור של הקונסוליה הישראלית שם של חתימתי. אם הבנק אכן יבקש אישור זה בעוד מספר שבועות המסמכים יהיו כבר אז בידי אחי (לאחר שאשלח אותם אליו בדואר אקספרס)

חשבון נאמנות עורכי הדין של שני הצדדים בנוגע למכירת הדירה בתל אביב, אמור להיפתח בבנק לאומי. אחי קיבל מידע כי גם בנק לאומי יעלה דרישות כמו בנק הפועלים בנוגע לחתימות שלי. בנק לאומי בשלב מוקדם זה עדיין לא ביקש דבר ואחי לא מעוניין לעורר את המתים. צריך לקוות שעד מועד נסיעתי בתוך מספר ימים, נדע היכן אנו עומדים מול בנק זה. אם גם הם יבקשו אישור על חתימתי אוכל להביא אותו מהקונסוליה בסן פרנסיסקו, בדומה לאישור המיועד לבנק הפועלים. אם בנק לאומי לא יעדכן אותנו עד יום נסיעתי תהיה לנו בעייה קשה

עורכי הדין של רוכשי הדירה דורשים כמו שני הבנקים, שכל שבעת היורשים ימלאו טפסים ויחתמו עליהם במסגרת העברת מסמכים לטאבו. אני אמור לקבל מסמך כזה מאחי עד ערב הנסיעה, ואז אקח גם אותו לקונסוליה הישראלית בסן פרנסיסקו לקבל את האישור שלהם

עבור אלה שגרים בקנדה, השגת חתימות על מסמכים משפטיים שיוכרו במדינות אחרות מאוד מסובכת. זאת כיוון שקנדה לא חתומה על אמנת האג משנת אלף תשע מאות שישים ואחת. לכן בידי עומדות שתי אפשרויות. הראשונה – להחתים עורך דין ונוטריון מקומי על הטפסים. לאחר מכן לשלוח את הטפסים שלו לאישור ממשלת בריטיש קולומביה שנמצאי בעיר ויקטוריה. ולאחר מכן עלי לקבל גם את האישור של הקונסוליה הישראלית בטורונטו

לחילופין אני יכול לגשת ישירות לקונסוליה הישראלית בקנדה. תחילה חשבתי שעדיף לי לטוס שוב לישראל, להגיע לבנקים ומשרדי עורכי הדין השונים, לחתום על כל המסמכים הנדרשים ולגמור הכל מול הפקידים הקטנים, בתוך חמש דקות. אך כיוון שזה יקר בטירוף ואין לי יותר כוח לטוס כל כך הרבה שעות, מדובר בפעם השלישית השנה, חשבתי תחילה לטוס לקונסוליה הישראלית בטורונטו. בגלל מגפת הקוביד, הקונסוליה בטורונטו לא מספקת בימים אלה שירותים לישראלים בונקובר. בסוף מצאתי רעיון טוב וזול יותר – הקונסוליה הישראלית בסן פרנסיסקו. הקונסוליה בסן פרנסיסקו, גם היא בגלל מגפתי הקוביד, לא מספקת בימים אלה שירותים לישראלים בסיאטל הסמוכה לוונקובר. לכן אני טס לסן פרנסיסקו. קבעתי כבר פגישה בקונסוליה הישראלית שם, ויש לי גם הזדמנות הזדמנות ראשונה לבקר לראשונה בעיר היפה הזו. מי היה מאמין שצוואה כה פשוטה אשר כוללת דירה אחת וחשבון בנק אחד תהפוך למסע בירוקרטי בלתי סביר, בלתי הגיוני ואף לא אנושי. חבל שבישראל זה קורה

חמש שנים לעבודה מהבית

לפני חמש שנים קיבלתי אישור מהמנהלים הבכירים במקום העבודה שלי לעבור לעבוד מהבית. ארזתי את מעט החפצים שלי שהיו במשרד בדאון טאון ונקובר והעברתי אותם לביתי. חברת הובלה העבירה את הכל השאר, כולל: מחשב, שולחן למחשב עם שני מוניטורים, כיסא משרדי, מגירות על גלגלים ועוד.

לראשונה בחיי עבדתי מהבית בקביעות וזה מאוד מאוד מתאים לי. כמבקר החברה אני צריך שקט בסביבה, בזמן שאני עובד ובודק האם הכל נעשה בחברה כשורה. מכל מקום בגלל אופיי אני מעדיף תדיר לעבוד לבד, לא בקבוצות, לא בצוותים ולא עם אחרים. סוף סוף הגשמתי את רצוני ואני עובד מהבית וזאת עוד הרבה לפני מגפת הקוביד.

המשרד של החברה נמצא במרחק של פחות מחמש עשרה דקות הליכה מביתי, כך שאם אני צריך להגיע לפגישה או לדיון כלשהו, זה נמצא ממש קרוב אלי. ובעצם אני יכול ליהנות משני העולמות: לבצע את העבודה יומיומית שלי מהבית ולהגיע למשרד כשצריך.

אחרי הצבא עת גרתי בישראל: התחלתי לעבוד בדרך כלל במקומות עבודה שיותר קרובים לביתי בזמן שגרתי אז בירושלים. הדבר נמשך עת עברתי לתל אביב. גרתי במרכז העיר ומקום עבודתי תמיד היה במרחק הליכה קצר.

כשעברתי לוונקובר לפני שבעה עשרה וחצי שנים, במרבית הזמן אותו נוהג שלי נשמר. אני גר במרכז ומקום העבודה קרוב. במשך עשר השנים הראשונות כאן שכרתי דירה קטנה ברחוב בארקלי בווסט אנד בסמוך לסנטלי פארק. אחרי שבעה חודשים של חיפושים אחרי עבודה התחלתי לעבוד במחסן של חברה לאספקת תכשיטים. כל יום צעדתי למחסן במשך כ-45 דקות. את אותה דרך עשיתי בהליכה בחזרה לבית. לאחר מספר חודשים עברתי לחברה העוסקת בגבייה ותפקידי היה לחפש מידע ובעיקר מספרי טלפון של חייבים. (זאת, עקב התמחותי בחיפוש מידע ולאור העובדה ששימשתי עיתונאי בישראל במשך שנים רבות). כמובן שמיקומה של החברה היה בדאון טאון של ונקובר, ובמרחק של כעשרים דקות מביתי לכל היותר. עבדתי בחברת הגבייה למעלה משבע שנים ורק בשנה האחרונה שלי שם קרה שינוי מהותי. בגלל שינוי בבעלות בקרב בעלי המניות והעליה המהותית בשכר הדירה, החברה עזבה את הדאון טאון ועברה לעיר ברנבי הסמוכה לונקובר. המשרדים החדשים מוקמו בצפון ברנבי בסמוך לברנדווד מול. כיוון שאני לא מחזיק ברכב מאז שעברתי לוונקובר, נאלצתי כל יום לבזבז קרוב לשעה כדי להגיע לעבודה. הייתי נוהג ללכת ברגל עד תחנת הרכבת הקלה של סקייטריין, ברחוב בווררד. ומשם הייתי מגיע לתחנת הרכבת של ברנדווד מול בברנבי, והולך ברגל עוד מספר דקות עד למשרד.

זו הייתה השנה האחרונה שלי בחברת הגבייה. משם עברתי לעבוד בחברה המספקת הלוואות בסב-פריים למי שאינו יכול לקבל הלוואות מהבנק, בשל קרדיט גרוע. בחברה זאת אני עובד במשך למעלה משמונה השנים האחרונות ממש עד היום.

בחצי השנה הראשונה שלי: משרדי החברה היו ממוקמים במערב העיר (במקריות בקרוב למחסן התכשיטים בו עבדתי בעבר). לאחר מכן עברנו לשמחתי לדאון טאון, כך שהייתי צועד כיום יום כחמש עשרה דקות למשרד. לפני כשבע שנים עברתי לדירה משלי בצד השני של רחוב בארקלי, בסמוך לרחוב בווררד. שוב מדובר היה במרחק הליכה קצר של כחמש עשרה דקות מהבית למשרד. ולפיכך העיקרון שלי לעבוד קרוב לבית נמשך כמעט כל חיי בישראל וכן בקנדה.

כאמור לפני חמש שנים ממש שברתי את העיקרון של עצמי והתחלתי לעבוד מהבית. אני מקווה שזה ימשך לעד.

נסיעה שנייה לישראל

חזרתי מנסיעה שנייה לישראל בסוף חודש מאי. בראשית חודש פברואר טסתי בדחיפות לישראל כיוון שאמי היתה מאושפזת במצב קריטי בבית החולים איכילוב שליד ביתה, לאחר שנחנקה מחתיכת תפוח שהיתה בסלט שאכלה. היא נפטרה לאחר מספר ימים ונקברה בדיוק באותו יום בו אבי נקבר, שנה קודם לכן. הנסיעה השנייה לישראל במאי בוצעה על ידי כדי לעזור לאחי להמשיך ולפנות דברים מדירת הורי, במקביל לחתימה על מסמכים שונים בפני עורך הדין של המשפחה. זו בעצם הפעם הראשונה מאז שעזבתי את ישראל לפני למעלה משבע עשרה שנים (בראשית שנת אלפיים וחמש), שאני מגיע לשני ביקורים בשנה. מודה אני שזה יותר מדי בשבילי. הטיסות הארוכות, השינויים בזמנים וכן באופי של שתי המדינות (ישראל וקנדה) מעייפים מאוד

הביקור הנוכחי בישראל היה קצר ונועד כאמור לטיפול בעניינים משפחתיים ולא מפגשים חברתיים. לכן לראשונה מאז עזבתי את ישראל, לא הודעתי מראש לאף אחד מחברי שאני מגיע. למעט אחי ואשתו, באותה סיבה לא פגשתי את שאר חברי המשפחה. כיוון שהספקתי לעמוד בכל המחויבויות ניצלתי את מספר הימים המועט שנשאר לי לפגוש מספר קטן של חברים קרובים. למרות ההיכרות הארוכה, אותה שפה (עברית) בה אנו מדברים, הרגשתי הפעם יותר מתמיד כמה אנו רחוקים זה מזה. אין ספק שהמגורים מחוץ לישראל, הפכו אותי לרחוק וזר מול מה שקורה במדינה, ובעיקר אצל אלה שגרים בה. אינני בטוח שהייתי היום יכול לגור בישראל. זו מדינה שהולכת ומשתנה תדיר ולצערי לכיוון הלא נכון

לפני שטסתי בחזרה לוונקובר הצלחתי להסתובב קצת ברחובותיה העמוסים לעייפה של תל אביב. ומה מצאתי: רעש קשה שחלקו נובע מבניית רכבת תחתית, פקקים אינסופיים ובעיקר ישראלים שלא אכפת להם מכלום. הם מדברים בטלפונים בכל מקום, מעשנים בכל פינה, צופרים נון-סטופ בעת הנהיגה הפרועה שלהם ועוד ועוד. בכל ביקור אני שם לב שגם בתל אביב כמות חובשי הכיפות הולך וגדל. הזכרתי זאת לבעלת בית קפה בכיכר מסריק והיא הגיבה במשפט אחד: “כמות הדתיים והבורים הולך וגדל”. כנראה שהיא צודקת

לאחרונה שמענו שהממשלה החילופית בראשות בנט ולפיד לראש הממשלה הנצחי – נתניהו, לא הצליחה במשימתה להחזיק קדנציה שלמה, ובחירות חדשות יערכו במהלך חודש אוקטובר. לפיכך יש סיכוי גדול שנתניהו שעומד למשפט על מעלליו הלא חוקיים, יחזור שוב לכס השלטון, לאחר שישב כבר על כיסא ראש הממשלה במשך כחמש עשרה שנים. זה הדבר האחרון שישראל צריכה כיום, וזה הדבר העיקרי שימשיך להזיק למדינה ולאזרחיה. נתניהו הוא מלך מלכי הפילוגים. בתקופת שלטונו ההסתה נגד גורמי אכיפת החוק ובית המשפט גדלה באופן משמעותי, כמו גם השסע בין האזרחים: דתיים מול חילוניים, ימנים מול שמאליים, ספרדים מול אשכנזים ויהודים מול ערבים

כשאני מסתובב כיום בישראל אני מרגיש זר לחלוטין. אינני מתחבר למה קורה במדינה, אינני אוהב את התנהגות הישראלים וסדר העדיפות שלהם. גם מבחינה תרבותית אני מרגיש כיום רחוק וזר. זה לא מתאים לי יותר. הישראלים הופכים יותר ויותר ללאומניים, ימנים ודתיים. במקום דו שיח יש יותר שנאה ואלימות מילולית (ולפעמים גם פיזית), במקום סדר יום חדש ובריא יותר למדינה ולאזרחיה: ישראל חוזרת לאחור והדת תופסת מקום מרכזי בחיים

כשעזבתי את תל אביב בטיסה בחזרה לוונקובר, נשמתי עמוקות וניסיתי לארגן את מחשבותי. למסקנה אחת ברורה הגעתי: בשנים הקרובות אינני מתכוון לחזור ולבקר בישראל