Skip to content
  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
    • Business Directory
  • FAQ
  • JI Chai Celebration
  • JI@88! video

Recent Posts

  • Eby touts government record
  • Keep lighting candles
  • Facing a complex situation
  • Unique interview show a hit
  • See Annie at Gateway
  • Explorations of light
  • Help with the legal aspects
  • Stories create impact
  • Different faiths gather
  • Advocating for girls’ rights
  • An oral song tradition
  • Genealogy tools and tips
  • Jew-hatred is centuries old
  • Aiding medical research
  • Connecting Jews to Judaism
  • Beacon of light in heart of city
  • Drag & Dreidel: A Queer Jewish Hanukkah Celebration
  • An emotional reunion
  • Post-tumble, lights still shine
  • Visit to cradle of Ashkenaz
  • Unique, memorable travels
  • Family memoir a work of art
  • A little holiday romance
  • The Maccabees, old and new
  • My Hanukkah miracle
  • After the rededication … a Hanukkah cartoon
  • Improving the holiday table
  • Vive la différence!
  • Fresh, healthy comfort foods
  • From the archives … Hanukkah
  • תגובתי לכתבה על ישראלים שרצו להגר לקנדה ולא קיבלו אותם עם שטיח אדום
  • Lessons in Mamdani’s win
  • West Van Story at the York
  • Words hold much power
  • Plenty of hopefulness
  • Lessons from past for today

Archives

Follow @JewishIndie
image - The CJN - Visit Us Banner - 300x600 - 101625

Tag: ישראל

היהירות היא אחד האויבים הגדולים ביותר של ישראל

הישראלים יודעים הכל, מבינים בכל והם הכי טובים בכל דבר ועניין. ולמרות זאת שורת המחדלים הקשים של השבעה באוקטובר הוכיחה שבמציאות זה רחוק מהאמת

המודיעין לא תיפקד, השב”כ לא תיפקד, לקח לצה”ל 6-8 שעות להגיב על קריאת האזרחים (“הורגים אותנו”), החומה הטובה והטכנולוגית ביותר בעולם נפלה בתוך פחות מחמש דקות. צה”ל אישר לערוך מסיבת טבע ליד הגבול – שזה טמטום משווע. משאירים בסיסי צה”ל ריקים כי מדובר בחגים – וזה טמטום משווע נוסף. ממשלת המחדלים והשחיתות העבירה גדודים של חיילים לשמור על המתנחלים במקום על אזרחי העוטף. והיכן התצפיתניות שצפצפו על המידע שלהן כי הן “רק” חיילות

ומעל הכל התפיסה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ורבים אחרים שעדיף “לשמן” את החמאס שישתוק במקום לקדם את הרשות הפלסטינית

ישראל של היום היא מדינה ימנית מתחרדת ומשיחית. ולאור האמור לעיל אינני חושב שהיא יודעת כיצד באמת להתמודד עם השכנים ולדאוג לאזרחים

בישראל שכחו כי מחר צריך לחיות עם השכנים האלה אחרי שהפציצו אותם יומם ולילה. ארה”ב עשתה זאת באפגניסטן, עיראק ווייטנאם – והיא מזמן לא נמצאת במקומות האלה שהם רחוקים מאוד מארה”ב. לעומת זאת, ישראל תאלץ להתמודד עם השכנים שלה כל העת. אני לא חושב שנתניהו שעומד בראש ממשלה כושלת, הוא זה שאפשר לסמוך עליו. הוא ובעיקר תומכיו הרבים לא הולכים לשום מקום. הם רק הורסים את דמוקרטיה יום יום (ממש כמו בארה”ב של הדיקטטור דונלד טראמפ)

הסכם הפסקת האש הנוכחי נכפה על ישראל על ידי המושחת השני טראמפ שרוצה פרס נובל (כי אובמה קיבל אותו) ובעיקר כי יש לו, למשפחתו ולחבריו עסקים ענפים בקטאר ובאזור כולו. את המלחמה המיותרת בעזה אפשר היה לעצור לפי חודשים ארוכים. את אותו הסכם הפסקת האש אפשר היה להשיג אז, להציל יותר חטופים, והרבה פחות חיילים היו נהרגים. אז גם השנאה לישראל בכל העולם הייתה פחותה

טראמפ ונתניהו קוראים להסדר – הסכם שלום. באמת? האם ישראל והפלסטינים יחליפו שגרירים? עתה יותר מתמיד העולם הערבי לא יקבל את העבודה שישראל מסרבת לתת לפלסטינים מדינה והיא ממשיכה לעבות את ההתנחלויות

ולסיום עוד נקודה: מדינה שיודעת מול מי היא מתמודדת לא היתה מאפשרת לרבים רבים (החרדים) להשתמט מהצבא. ולא הייתה נותנת למחנה המשיחי לשלוט בסדר היום הציבורי

ובנימה האישית: הפעם היחידה שפחדתי ב-20 השנים האחרונות (בהן אני גר בקנדה) הייתה דווקא בביקור בישראל ליומיים אשתקד. אירעה הפסקת חשמל ארוכה וחששתי שהאיראנים מתקיפים. חבר שלי עובר מרמת השרון לתל אביב כי נמאס לו לגור ליד הצבא ולהוות מטרה להתקפות בעתיד. הוא גם ציין בפניי שבישראל הסתירו את ממדי הנזק העצום של הטילים האיראנים

הפעם הקודמת שפחדתי בחיי הייתה בעת מלחמת המפרץ בעיראק הראשונה (1991) עת 40 טילים נפלו על אזור תל אביב שאז גרתי בה. לי זה הספיק לכל החיים

אינני יודע מה יהיה בעתיד ואני מודע לסכנה של האיסלאם הקיצוני. אני באופן אישי אתאיסט ומתנגד באופן עקרוני לדתות שמביאות רק נזק ושנאה. האם הותקף כאן ע”י מוסלמים? אולי? בשלב זה מרבית המוסלמים הגרים במחוז שלי (בריטיש קולומביה שמכילה כ-4.5 מיליון תושבים) ומספרם מגיע לפחות מ-200 אלף – הם איראנים – ואין בהם שום סכנה לנו

אני לא צופה עתיד טוב לעולם אשר נהיה קיצוני דתי, ימני וכוחני והדיקטטורים הולכים ומשתלטים על כל הדמוקרטיות שנשארו

Posted on November 12, 2025November 12, 2025Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags ceasefire, corruption, democracies, failure, Israel, Netanyahu, Oct. 7, radical Islam, Trump, איסלאם קיצוני, דמוקרטיות, השבעה באוקטובר, טראמפ, ישראל, מחדלים, נתניהו, פסקת אש, שחיתות

מדוע עזבתי את ישראל ואינני חושב לחזור ארצה

היום השאלה האם להמשיך ולגור בישראל, לעזוב או לחזור ולגור בה או לעשות עלייה -היא רלוונטית יותר מאי פעם. מצד אחד ישראל נמצאת במצב בטחוני, כלכלי וחברתי לא פשוטים, ומצד שני האנטישמיות ופגיעה בישראלים וביהודים היא ממשית ביותר

אני עזבתי את תל אביב ועברתי לגור בוונקובר שבמערב קנדה לפני למעלה מעשרים שנה. אני יכול רק להצטער שלא עזבתי שנים קודם לכן בעת היותי צעיר יותר כי זה היה חלום חיי. חברו לחלום ההרגשה שהפכתי להיות זר בישראל ולכן העדפתי להיות זר בחו”ל. בנוסף, המצב הבטחוני של ישראל גם הוא הטריד אותי. אילו הן שלוש הסיבות המרכזיות שהביאו אותי לעזוב את ישראל. כבר בראשית שנות השמונים (אחרי השירות  הצבאי) התחלתי לחלום על מעבר לחו”ל ולצערי רק כעבור עשרים שנה הגשמתי זאת

לקום ולעזוב לחו”ל זה דבר לא פשוט שכרוך בהרבה מאוד סיכונים. וצריך גם אומץ רב והאמת שזה היה חסר במקרה שלי. רק בסוף שנת 2004 כאשר קיבלתי את הניירת ההגירה לקנדה החלטתי שהפעם אני לא נותן לעצמי שום הנחות ותירוצים – מדוע שלא לעזוב. כעבור שלושה חודשים סיימתי את כל ענייני בתל אביב ועליתי למטוס שהביא אותי לוונקובר, בה אני חי עד היום

בשנות השמונים והתשעים רציתי לעבור לאירופה (תחילה ללונדון ולאחר מכן לאמסטרדם). בראשית אלפיים זכיתי בגרין קארד ואז החלטתי לעבור לניו יורק. אך היעדר האומץ כפי שציינתי והעבודה שכל כך אהבתי בתחום המדיה: “החזיקו” אותי בישראל. עבדתי בעיתונות במשך שבעה עשרה שנים והיה לי מאוד קשה להיפרד ממנה. בשנים האחרונות למגורי בישראל קיבלתי הצעות מפתות מהעורכים המובילים בעיתונות אך דחיתי את כולן, כי אחרת הייתי מתקשה עוד יותר קשה לעזוב. משה ורדי הציע לי לעבוד בידיעות אחרונות, אמנון דנקנר – מעריב, גיא רולניק ואיתן אבריאל – דה מרקר (שהיה מופרד אז מהארץ) וחגי גולן – גלובס

לבסוף הצלחתי להתגבר על כל המכשולים הנפשיים ועזבתי את ישראל לטובת קנדה. מרבית בני משפחתי וחברי הבינו אותי, ותמכו בצעדי. כמובן שהיו בודדים שלא ראו בעין טובה את “ירידתי” מישראל ולאורך הזמן היחסים ביננו הפכו לקרירים ואף נותקו. הגעתי לוונקובר, ובשנותי הראשונות עבדתי כמחפש מידע בחברה כלכלית. לשמחתי במשך מרבית שנותי כאן כתבתי (כפרילנס) עבור ידיעות אחרונות ווינט על מה שקורה בקנדה. לפני למעלה מאחת עשרה שנים הצטרפתי לחברה הפיננסית המספקת הלוואות סאב-פריים, ואני משמש מבקר החברה ואף עובד מהבית בשמונה השנים האחרונות

עוד שגרתי בישראל ראיתי עתיד שחור למדינה שהופכת להיות יותר דתית-חרדית-ימנית-לאומנית. אז התחלתי לקלוט שאין לי יותר מקום במדינה בה נולדתי וגדלתי ושהייתה בית מצויין במשך שנים. לצערי המציאות השתנתה לרעה וכאמור התחלתי להרגיש זר בישראל. מצאתי את עצמי שייך למיעוט שהוא וקטן וכיום ההבדלים בין שני המחנות עצומים ולא ניתנים לגישור. מלחמת ששת הימים עם הניצחון הגדול הביאה את תחילתה של תנועת ההתיישבות בשטחים הכבושים. וכך גם החל לגדול המחנה המשיחי. ומטבע הדברים לדתיים וחרדים יש הרבה ילדים והמספרים מנצחים. מציאות זו לא מתיישבת עם עקרונותי ודרכי ועל כן מצאתי לי בית חדש בקנדה

כיום אני מנותק כמעט לחלוטין מהוויה והתרבות הישראלית ורק השפה העברית מקשרת אותי לישראל. הקשר עם בני משפחה וחברים בישראל עדיין חשוב לי אך במקביל המרחק ביני ובין המדינה הולך וגדל. ישראל לא תשוב עוד להיות ביתי

Posted on October 29, 2025October 22, 2025Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags immigration, Israel, politics, Vancouver, הגירה, ונקובר, ישראל, פוליטיקה

מדוע האנטישמיות הולכת וגואה בעולם

 אנו עדים לעליה משמעותית באנטישמיות ברחבי העולם אחרי השבעה באוקטובר. על כך אין מחלוקת

אך נשאלת השאלה מה הביא לעלייה הכל כך משמעותית באנטישמיות כולל פגיעה פיזית ביהודים וישראלים בעולם? למרבה הצער בישראל מעדיפים שלא להתעסק בסיבות אלה רק בתוצאות שכידוע הן קשות מאוד ולא מוצדקות בשום מקרה

קודם כל: הגל האנטישמי הנוכחי לא החל מהשבעה באוקטובר אלא לאחריו. זאת, לאחר שבעולם החלו לראות את התמונות הקשות מרצועת עזה. גם הפעולות המזויעות של החמאס ושותפיו בשבעה באוקטובר שכללו רצח, אונס ועוד מעשים בלתי אנושיים – לא יכולים לשמש כתירוץ לפגיעה והריגת אלפי ילדים, נשים ואחרים שגרו ברצועת עזה. אי אפשר לטעון שכל תושבי הרצועה הם אנשי חמאס ושאר הארגונים, למרות שקל לעשות זאת. המראות הקשים האלה מהרצועה הם שהדליקו את מדורת השנאה הנוכחית כנגד הישראלים והיהודים בעולם. בישראל לא רוצים להבין זאת וממשיכים להתעלם מהמציאות הקשה של תושבי רצועת עזה, שחלקם הגדול אף מורעבים. לא פלא שישראל הפכה כיום לאחת המדינות השנואות בעולם. כצפוי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא אחד האנשים השנואים ביותר בישראל וכן ברחבי העולם כולו

הדיבורים של שרי הממשלה בדבר החלת הריבונות הישראלית על השטחים הכבושים, תוך כדי עיבוי ההתנחליות שהן דבר ביומו, וכן הגליית כל תושבי הרצועה בהתאם למשנתו הגרועה של נשיא ארה”ב המטורף, דונלד טראמפ, רק מגבירה את השנאה כלפי הישראלים והיהודים בעולם. החלת הריבונות והגליית הפלסטינים מהרצועה עשויות גם להרחיק מדינות ערביות מהסכמי השלום עם ישראל

ולאור זאת ולמרות הכל, ממשלת נתניהו מאלצת את צה”ל להמשיך ולהילחם בעזה כאשר מחיר הדמים הוא גבוה ביותר. כשש מאות חיילים נהרגו מאז כניסת צה”ל לעזה לאחר השבעה באוקטובר

מרבית החטופים שחזרו לישראל שוחררו באמצעות משא ומתן וצה”ל הצליח לשחרר בעצמו מספר בודד של חטופים. ומהצד השני נהרגו אלפי אזרחים מקומיים ברצועת עזה כתוצאה מפעילות צה”ל

לאור זאת אני שואל בקול גדול: כמה עוד חפים מפשע משני הצדדים צריכים להיהרג בעזה כדי שממשלת הדמים של נתניהו תואיל להוציא את הצבא משם? האם המספרים הגבוהים האלה שהשאירו אלפי משפחות יתומות מתאבלות על אובדן יקיריהם – לא מספיקים לכם? האם אתם רוצים וצריכים בעוד נהרות של דם באזור

בישראל בדרך כלל לא חושבים על רק על היום ולא על מחר ובוודאי ובוודאי שזה לא מטריד את ממשלת נתניהו: לא העליה הקשה באנטישמיות ברחבי העולם, לא העמקת הפילוג בתוך ישראל ולא המשך אבדן חיים משני הצדדים. בישראל בעידן של נתניהו שכחו כנראה שהאירועים הקשים האלה ברצועת עזה ישליכו גם על עתידה של ישראל ושכנותיה

יש לזכור שרבים בקרב הטרוריסטים הפלסטינים שאחראים על פעולות טרור רצחניות בישראל לאורך השנים, שייכים למשפחות שאיבדו את יקיריהן בפעולות שונות של צה”ל. ולכן לא מן הנמנע שתמונה זו תחזור על עצמה בעתיד הנראה לעין, וחלק מהטרוריסטים העתידים לפגוע בישראלים ימנו על משפחות פלסטיניות שאיבדו את יקיריהן ברצועת עזה. אני חושש שהתוצאה של הנזק העצום בעזה תעלה לישראל במחיר כבד בעתיד. וכמו שציינתי היינו כבר בסרט הזה בעבר

ארה”ב השאירה נזק רב במקומות בהן צבאה פעל בהם אפגניסטן, עיראק ווייטנאם. אך מדינות אלו רחוקות מאוד מארה”ב, לעומת רצועת עזה הסמוכה לישראל. מוטב היה אם ממשלת נתניהו הייתה חושבת גם על המחר, ועל כך שישראל מוקפת בשכנות שצריך להמשיך לחיות עימן גם בעתיד

Posted on October 16, 2025October 8, 2025Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags 7 באוקטובר, antisemitism, Gaza, Israel, Netanyahu, Oct. 7, politics, war, אנטישמיות, ישראל, מלחמה, נתניהו, עזה, פוליטיקה

ישראל ממשיכה לדעוך ונתניהו ממשיך לחגוג

כאשר גרתי בישראל צפיתי שהמדינה תלך למקומות לא נכונים והיא תעמוד מול סכנות הולכות וגוברות מכל הכיוונים. אחד מחברי הטובים טען אז שאני רואה שחורות, מגזים בפסימיות שלי ונבואותי הרעות לא יתגשמו. לאורך השנים האחרונות החבר שינה את דעתו לגבי נבואותי מקצה לקצה. ועכשיו הוא טוען שהמציאות הקשה בה ישראל נמצאת, היא הרבה יותר קשה ממה שחזיתי ולכן נבואותי היו אופטימיות מידי

אני יכול להבין את אלה שרוצים להיות אופטימיים, לראות את האור, לשמוח ולעסוק בדברים חיוביים. אך אסור לשכוח שמי שמתעלם מהמציאות הקשה ביותר בה ישראל נמצאת כיום, מאפשר לראש הממשלה המושחת, בנימין נתניהו, להמשיך בדרכו הגרועה תוך חיסול הדמוקרטיה. ההיסטוריה מלמדת אותנו שמנהיגים רעים הולכים ותופסים תאוצה כאשר אין כח גדול שעומד מולם ועוצר אותם. אזרחים שמעדיפים לעסוק בחיי היום יום ולהתעלם ממה שקורה בישראל, יתעוררו יום אחד ויראו שהדמוקרטיה נמוגה לחלוטין, שזכויותיהם נעלמו ואין להם יותר זכות בחירה. ישראל בשליטת נתניהו צועדת לכיוון המסוכן הזה במלוא העוצמה. כי כידוע נתניהו חושב רק על נתניהו ולא אכפת לו מאחרים, בהם המשפחות השכולות, משפחות החטופים, תושבי ישובי הספר ואחרים

כל עוד לא יתאגדו כל כוחות האופוזיציה בניסיון רציני להפיל את ממשלת נתניהו המסוכנת, כל עוד לא יצאו לרחובות מיליוני אזרחים להפגין נגדה ונגד המדיניות שלה, הרכבת שצועדת אל התהום האסוני הזה לא תיעצר. על תושבי ישראל לנקוט בכל הצעדים האפשריים לעצור את נתניהו וממשלתו הרעה ולמנות תחתם ממשלה שפוייה שתדאג לישראל ולא לעצמה. המלחמה בעזה מיותרת, עולה במחיר רב של חיילים שנופלים, החטופים לא משוחררים וגם פלסטינים רבים נהרגים ללא סיבה מוצדקת. לאור זאת, ישראל הפכה כיום להיות אחת המדינות המנודות והשנואות בעולם. ולא פלא שהאנטישימיות מרימה ראש, וישראלים ויהודים נפגעים כל הזמן פיזית מאלה ששונאים אותם. האנטישמיות צפויה להחמיר כל עוד צה”ל ממשיך לפעול בעזה ולפגוע ולהרוג אזרחים מקומיים שם

את הישראלים המתנגדים לנתניהו אפשר לחלק לשלוש קבוצות: הקבוצה הראשונה כוללת את אלה שיעשו כל מאמץ להילחם בו, להביא לפיטוריו ובעצם פיטורי כל הממשלה הנוראית הזו. הקבוצה השנייה כוללת את אלה שמבינים שישראל תמשיך להידרדר לתהומות עמוקים עוד יותר. ועל כן מבחינתם הפתרון היחידי האפשרי הוא לעזוב את המדינה. הקבוצה השלישית כוללת את החלשים והתבוסתנים המציינים כי אין מה לעשות אלה לקבל את גזרות נתניהו כמו שהן, ולקוות לטוב

בתור אחד שנולד וגדל בישראל עצוב לי לראות את תהליך הנסיגה הגדולה של המדינה וההידרדרות הבלתי נתפסת הזו. יש שטוענים שכל הרע החל מהשבעה באוקטובר, אך אני חושב שזה התחיל הרבה שנים קודם לכן. בחודשים האחרונים, חברו הטוב של נתניהו במשך שנים, הסופר איל מגד, התנתק ממנו והחל לבקר אותו בחריפות. מגד הוא דוגמא טובה לחברים ומעריצים מושבעים של נתניהו ומשפחתו, שיום אחד התעוררו והבינו שהוא אסון למדינה. אני כבר אמרתי זאת בסוף שנות השמונים. נתניהו תמיד היה נתניהו: נוכל, שקרן פתולוגי, אינטרסנט ומגלומן. טועה מגד ה מציין כי הוא הבחין בתכונותיו השליליות של נתניהו רק אחרי השבעה באוקטובר. מגד היה עד אז פשוט עיוור שהעריץ את נתניהו

אם לא יקומו הישראלים ברובם ויהפכו לאקטיביים כדי להעיף את שלטונו של נתניהו, ישראל תלך לאבדון. אם לא תקום ממשלה חדשה ושפויה בקרוב זה יהיה אסון. הנזק שנתניהו גורם כל יום הוא כבד מנשוא.

Posted on September 10, 2025October 8, 2025Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags 7 באוקטובר, antisemitism, Gaza, Israel, Netanyahu, Oct. 7, politics, war, אנטישמיות, ישראל, מלחמה, נתניהו, עזה, פוליטיקה

טראמפ עוזר לנתניהו ונתניהו עוזר לטראמפ

 במדינות מתוקנות מנהיגים כמו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, היו יושבים בכלא כבר מזמן. אך כיום לצערנו ישראל וארה”ב כבר מזמן לא מדינות מתוקנות, הדמוקרטיה בהן חלשה ומחולשת מדי יום. והציבור או שאינו מבין את חומרת המצב או שלא אכפת לו. מכל מקום: הנזק שגורמים נתניהו וטראמפ למדינותיהם הוא קבוע ובר קיימה ולא יתוקן גם לאחר שהם יעלמו מהמפה הפולטית. יקח מספר דורות אם בכלל להחזיר את המצב לקדומו

בביקורו השלישי בחודשים האחרונים של נתניהו בבית הלבן, נראה המנהיג הישראלי זורח כאילו זכה בפייס. הרי בישראל נתניהו כבר אינו מקובל, ורבים מבינים עד כמה הוא הזיק ומזיק למדינה. אך בבית הלבן כשטראמפ לצידו, מרגיש נתניהו ממש כמו בבית. הרי מה אפכת לו שהוא האחראי הראשי למחדלי השבעה באוקטובר, שחטופים נהרגו כיוון שהוא סירב להגיע להסכמות עם החאמס, ושחיילים רבים כמו פלסטינים רבים נהרגים כמעט כל יום לחינם בעזה

נתניהו המושחת לא התבייש להציע שחברו האמריקני המושחת יקבל את פרס נובל לשלום. עבור מה? עבור הצלחתו להפסיק את המלחמה בין רוסיה לאוקראיינה? האם הצליח טראמפ להביא שלום בין ישראל לאיראן, או בין ישראל לפלסטינים, או בין ישראל לחמאס, או בין ישראל לסוריה, או בין ישראל לערב הסעודית, או בין ישראל ללבנון

אך כאשר שני מנהיגים מושחתחים נפגשים, כל אחד רוחץ את גבו של השני ויש הרבה מה לרחוץ שם. לכן טראמפ לא התבייש לקרוא למערכת המשפט בישראל להפסיק את משפטו של נתניהו. איזה מעמד יש לנשיא ארה”ב שהוא יכול בכלל לצאת בדרישה שכזו

ועל התערבות טראמפ במערכת המשפט בישראל כותב פרופסור אמנון סלע:
אינני קורא מתמיד של ישראל היום. לכן מזמן לא קראתי כתבה של אמנון לורד. כבר לפני שנים רבות הוא הסתמן כאיום כעיתונאי של ה-דיפ-סטייט, מתלהם, לא מדוד. בכתבה החדשה של רבעי אמיתות וחצאי שקרים, הבנתי את גודל החרפה בהתערבותו החצופה של טראמפ במערכת המשפט. נצחון הבורות השמרנית התאפשר, בין השאר בשל התערבות האוונגליסטים ושאר עובדי הדת. מיד יצא הקבינט המטורלל נגד הדמוקרטיה, ומה שנשאר, תוך עשרים וארבע שעות הוא ליבה את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בהבל-פה הוא סיפח את קנדה וגרנלנד. והסיר מיסים משכבת המיליונרים שהשמינה

בשניה הפכה אמריקה לגדולה כשמפרץ מכסיקו הפך למפרץ אמריקה. באצילות אופיינית לימין לורד תקף את הנשיא ביידן. באותו שאר-רוח שביבי תקף את אובמה. את תמיכת שתי המפלגות ביבי ולורד השליכו הימה לאחר הליך הרס שיטתי של מערכת המשפט האמריקנית, עם נגיחות בקונסטיטוציה. נפנה הנשיא האמריקני הידיד (לפעמים) לנפץ את מערכת המשפט בישראל. זה הנשיא שעסק בפרוסטיטוציה תחת שמי אותו אל. לפני שבע שנים בעצת ביבי ידידו הוא סייע לאיראן להעשיר אורניום. בעצת ביבי ידידו הוא יצא למלחמה נגד אותו איום, ולא הואילו אזהרות הפנטגון והסי.אי.איי, נגד סמכות הקונגרס, אותו קונגרס שתקפו תומכיו, בליווי תפילות דרעי בעל הנס הטרמפיזם מטמא את העולם. נכון, לא לדעת כולם

ועל התנהלות ממשלת ישראל הפוגעת בשלטון החוק אומר איש הצבא הבכיר לשעבר בני ברבש: מחובתנו להציב מול הבריונות השלטונית אמצעי הרתעה יעילים ולמתוח קו עצירה שממנו לא נסוגים. מחיקת עברו והוויתו של כל אדם, יהיה זה אלוף, טוראי או סתם אזרח שלא בא לשלטון טוב בעיניים, היא פרקטיקה מוכרת וידועה של המשטרים האפלים ביותר במאה העשרים, שמפני אחד מהם הזהיר יאיר גולן עצמו. מחר תחליט הממשלה לשלול את תאריו האקדמיים של מדען מזהיר ומחרתיים היא תפקיע משופט עליון את משרתו כי פסיקתו לא תישא חן בעיניהם

Posted on August 20, 2025July 15, 2025Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Amnon Sela, democracy, Israel, Netanyahu, Oct. 7, Trump, United States, אמנון סלע, ארה"ב, דמוקרטיה, טראמפ, ישראל, נתניהו, שבעה אוקטובר

לאן נתניהו לוקח את ישראל

:איש צבא בכיר לשעבר שמשתייך למחנה השמאל בישראל אומר על בנימין נתניהו

זה כמעט שנתיים לא השיגה ישראל הכרעה במלחמתה נגד ארגון טרור המצויד ב”טנדרים וכפכפים”, כדברי ראש הממשלה, למרות שכבר הרגה כשני אחוז מתושבי הרצועה. אבל אל דאגה, האיש הזה החליט לפצות אותנו על הכישלון בחזית הקטנה בפתיחת חזית נוספת, ראויה ללביאים שכמותנו, בפותחו במלחמה נגד מדינה ששטחה גדול משטחנו פי 66 ואוכלוסייתה מונה פי עשר מאוכלוסיית ישראל, כולל ערבים וחרדים שלא נושאים בנטל הבטחוני, וממעטים לשאת (שלא באשמתם) בנטל הכלכלי והטכנולוגי

ישראל שיכולה הייתה לסיים את המלחמה בעזה כבר לפני שנה, לשחרר את כל חטופיה ולהיכנס, תחת חסות אמריקאית, להסכמי נורמליזציה, בריתות צבאיות וכינון יחסים דיפלומטיים עם המדינות הסוניות המתונות, לו רק הסכימה לקדם את פתרון שתי המדינות, החליטה להעדיף את החזון המשיחי, את העליונות היהודית, את הגזענות, את האפרטהייד ואת מלאכת השמד והגירוש של תושבי הרצועה

ישראל שהפכה עבור הפלסטינים את רפיח וג’יבאליה למה שסטלינגרד מסמלת לרוסים, ומרד גטו ורשה ליהודים, מעניקה עכשיו לאיראנים על מגש של כסף את מה שהעניקו היפנים לאמריקאים בפרל הארבור: מוטיבציה מטורפת להשיב מלחמה שערה המוזנת על ידי עלבון צורב. התלכדות פנימית, ונחישות סבלנית וארוכת טווח לפגוע בנו אנושות

התבונה המדינית המינימלית מחייבת לנטרל איומים אפשריים ולחזק בריתות אזוריות בבואך להבעיר חזית חדשה גדולה ומאיימת. אבל אנחנו, סרבנים אולטימטיביים שכמותנו לכל פשרה, לכל הסדר, העדפנו להעצים את ההתלקחות האזורית, כי זו הייתה הדרך היחידה לשמר את לכידותה של הממשלה, להשכיח את מחדל העוטף ואת החטופים, וללכד שוב את עדר הכבשים הפבלובי על ידי השמעת רעם תופי המלחמה. עובדה, כולם מריירים

המלחמה שפתחנו נגד איראן בשורת חיסולים המזכירה מלחמת כנופיות יותר מאשר מלחמה בין אומות לא תשיג הכרעה. היא אולי הצליחה להנחית מכה ראשונית מכאיבה, אבל מהר מאוד היא תהפוך למלחמת התשה והקזת דם שעלולה להימשך שבועות, חודשים ואפילו שנים, וזאת בשעה שאורך הנשימה שלנו, בכל מובן אפשרי קצר יותר מזה של האיראנים

כדאי להיזכר במלחמת איראן עיראק שנמשכה 8 שנים גבתה קרוב למיליון הרוגים, חיילים ואזרחים, איראניים, מעל למיליון נכים, שני מיליון עקורים ואומה שמשננת עד היום בהתלהבות את הסיסמה ‘ג’נג, ג’נג תא פירוזי’ (מלחמה, מלחמה עד הניצחון)

המוטיבציה להשיג נשק גרעיני ולהגיע למאזן אימה מול ישראל שכבר מזוינת בנשק כזה רק תתחזק, והנזקים שאנחנו נסב לפרויקט הגרעיני יתוקנו תוך חודשים או שנים מועטות

אני רוצה להאמין בכל לבי שמישהו סביב שולחן מקבלי ההחלטות לקח בחשבון את התסריט ההגיוני הזה ואולי מישהו הרגיע אותו שמיתקפה מוצלחת תערער את המשטר ותביא להפלתו. אולי. אין לדעת. כרגע מסתמן שהסולידריות של אזרחי איראן עם המשטר דווקא גדלה תחת רושם המהלומה הראשונה

אז יצאנו למלחמה להשיג מטרה מוגבלת מבלי לקחת בחשבון שאולי היא תתרחב לעימות מתיש וארוך. לא צריך אלפי טילים ביום כדי להכניס את מדינת ישראל לטרפת, לסגור את נמלי התעופה והים שלה ולגרום לה נזקים כלכליים, נפשיים ולאומיים חמורים

מספיק כמה עשרות שיגיעו למטרות מדי שבוע כדי לסגור את המרחב האווירי, לשבש את שגרת החיים, לחבל אנושות בכלכלה המקרטעת ובמוסדות החינוך, להפוך את המציאות כאן לבלתי אפשרית, לפחות לאלו שלא מצוידים במקלטים אטומיים

אז יצאנו למלחמה להסיר סכנה עתידית שנויה במחלוקת וקיבלנו סכנה מיידית שלא ברור עד כמה אנחנו מוכנים להשלכותיה

Posted on July 23, 2025July 4, 2025Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Gaza, Iran, Israel, Netanyahu, nuclear weapons, war, איראן, ישראל, מלחמה, נשק גרעיני, נתניהו, עזה

מחכים למשיח

שירו הגאוני של של שלום חנוך, מחכים למשיח, שנכתב בשנת 1985, מתאים למה שקורה בישראל היום לא פחות מאז. כותב חנוך בשירו: “תאונה למי שואל ארציאלי הבן. תאונה למדינה עונה השוטר המסכן. הבורסה נפלה, אנשים קופצים מהגג, גם משיח קפץ והודיעו שהוא נהרג. הכל אבוד, בוכה עזרא דהן הקבלן. משיח בשמיים ואנחנו בלי הכסף כאן. וירדנה היפה ממלמלת זה לא ייתכן. משיח לא בא משיח גם לא מטלפן. דצמבר המר זעקו כותרות בעיתון. ושר האוצר נתן במבט ראיון. הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם, מה שבא בקלות באותה הקלות יעלם. האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול ואותי מעניינת ירדנה יותר מהכל. הולך למילואים וסופר את הכסף שאין. משיח לא בא. משיח גם לא מטלפן”

חנוך הסביר בשעתו את הרקע לכתיבת מחכים למשיח: “כעסתי על הציבור שנתן לאנשים ברמה בלתי מתקבלת על הדעת להנהיג אותו. כעסתי על כך שהעריצו דמגוגים טיפשים, שכל מה שמעניין אותם זה הפוזה בטלוויזיה. נדבקו למישהו והפכו אותו לגדול בשעה שצריכים היו לדרוש ממנו מקסימום של אמינות, אמת, אחריות, רמה מוסרית ושכלית. חיינו במדינה מטורפת, והראשון שצריך היה ללכת הביתה היה בגין עצמו. אבל הוא הבין רק כשהגיע בנפילה הגדולה שלו לקרקע. אין בעיני דבר נורא יותר מאנשים שעושים החלטות קלות לגבי החיים שלנו בשם הדמוקרטיה. כעסתי ואני אכעס עוד הרבה על ההפסד הגדול של המלחמה. על כך אין כפרה ואין סליחה”

היום בישראל המצב עוד הרבה יותר חמור מהמצב לפני ארבעים שנה. מנהיג דיקטטור נוכל, בנימין נתניהו, יושב על כיסא כמלך כבר יותר משבעה עשרה שנה. נתניהו לא מתכוון ללכת הביתה ומתכנן להמשיך ולשלוט בישראל עוד שנים רבות. רבים ממתנגדיו טוענים כל העת שהנה הוא כבר הולך הביתה וכל פעם הם מתבדים מחדש. מדהים לדעת עד כמה בישראל הציבור מטומטם כפי שאומר חנוך במחכים למשיח, וממשיך לתת לנתניהו וחבריו המושחתים להמשיך ולנהל את ענייני ישראל, שהולכת ושוקעת. בעולם ישראל נחשבת כיום לאחת המדינות המבודדות השנואות ביותר. לא פלא שהאנטישמיות כלפי ישראלים ויהודים בעולם מגיעה לשיאים חדשים כל הזמן. כלפי פנים: מדינת ישראל מפורקת לחלוטין בין מחנה מתנגדי נתניהו לבין חבורת המעריצים העיוורים שלו. אין סיכוי לגשר בין הפערים שנוצרו והשנאה הפנימית עברה כבר מזמן את הגבול. נתניהו האחראי הראשי לפציול החברתי בישראל, כמו גם לבידוד של ישראל בעולם, לא יקח שום אחריות על מעשיו והפאשלות הגדולות שלו לאורך כל ימי שלטונו. כמו ראש ארגון פשע בעולם התחתון, נתניהו מעולם לא לקח אחריות על מעשיו שגרמו לישראל נזק קשה ביותר, שקשה להאמין שאפשר לתקנו

בשיחות שלי עם בני משפחה וחברים בישראל, הם אומרים לי כל העת כי מרבית העם שונא את נתניהו וימיו כראש ממשלה ספורים. כך הם אמרו לי מיד לאחר השבעה באוקטובר, כך אמרו לי שוב לקראת סוף שנה שעברה, ולאחר מכן לפני מספר חודשים בעת אישור התקציב החדש בכנסת. עכשיו הם טוענים כי בעת הזו נתניהו הולך הביתה. אז חלומות לחוד ומציאות לחוד

האופוזיציה לנתניהו וממשלתו הנוראית היא חלשה עד גיחוח והיא איננה מסוגלת לארגן את השורות, לאחד את כל המפלגות המתנגדות לו, לארגן הפגנות ואספות עם, להשבית את המשק ולהפעיל את כל מה שניתן כנגדו. המצב בישראל וקשה ולנתניהו לא אכפת כלל כל עוד הוא יושב על כיסא המלך

Posted on July 9, 2025July 4, 2025Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Israel, Netanyahu, politics, Shalom Hanoch, Waiting for the Messiah, ישראל, מחכים למשיח, נתניהו, שלום חנוך

היהירות הישראלית עולה ביוקר

בתור אחד שגר בישראל ארבעים וחמש שנים אני מכיר מקרוב את היהירות הישראלית שרק הולכת ומתעצמת כל הזמן. הישראלים יודעים הכל, הם מבינים הכל, ישראל היא המדינה החשובה בעולם, והישראלים יכולים להסביר בקלות ללא ישראלים: מה צריך לעשות, כיצד לפעול, מה חשוב באמת ועד כמה הישראלים הם מה שבאמת חשוב

נראה לי שהניצחון הגדול במלחמת ששת הימים שהפך את ישראל למעצמה צבאית עליונה, כאשר כל מדינות העולם מכירות בהצלחתה הגדולה, היא נקודת הציון המשמעותית, כאשר מאותה עת היהירות בישראל הלכה וגדלה, הלכה והתעצמה

אנו זוכרים היטב את הכבוד הגדול לו זכרו הבכירים בצבא לאור הניצחון במלחמה שארכה רק שישה ימים. כל הדלתות נפתחו בפניהם, כולם רצו להיצמד אליהם וליהנות מחברתם. מאז גם מדד השחיתות בישראל החל לעלות וכיום הוא נוגע בשמים

תוצאות המלחמה הביאו את ישראל לשלוט בשטחים הכבושים ומאז נולדה תנועת המשיחיות שהקימה התנחלויות באזורים אלה ופגעה קשות באזרחים המקומיים הפלסטינים. גם אצל המתנחלים שמספרם הולך וגדל במשך השנים, היהירות היא תכונה בולטת אשר גורמת לנזק גדול למדינה ואזרחיה

בין הבודדים שיצא נגד חגיגות הניצחון במלחמה היה פרופ’ ישעיהו ליבוביץ’, שטען כי הניצחון ובעקבותיו אחזקת השטחים הכבושים יביאו נזק גדול לישראל בהמשך הזמן. נביא הזעם ליבוביץ’ צדק וישראל הולכת בכיוון הלא נכון, אזרחיה מפוצלים ללא אפשרות של איחוד, ממשלתה מושחתת והיא מבודדת יותר מתמיד בעולם

לאור היהירות הישראלית בעקבות תוצאות מלחמת ששת הימים, ישראל לא הייתה מוכנה וחטפה על הראש מהמצרים והסורים במלחמת יום כיפור. לממשלה, לצבא ולאזרחים בכלל היה ברור כי אף אחד לא יוכל על ישראל ואין סיכוי שהיא תופתע. המציאות הוכיחה אחרת

אחרי מלחמת יום כיפור ועדת החקירה הממלכתית, חשבנו לרגע שתהיה ירידה משמעותית במדד היהירות הישראלי אך טעינו. לא מעט ישראלים ירדו מהמדינה לאור השבר הגדול שנוצר אז, אך בחו”ל הם המשיכו לנהוג ביהירות ושחצנות לא פחותה מזו שבישראל

ואם לא הספיק המחדל הנוראי של מלחמת יום כיפור, כעבור חמישים שנה שוב היהירות והשחצנות הישראלית, הביאו את המחדל הקשה ביותר בתולדות המדינה והוא של השבעה באוקטובר. בישראל חשבו שהצבא מוכן, שהמודיעין יודע, שהגדר האלקטרונית תגן על ישראל ובעיקר יודעת הכל ממשלת נתניהו היהירה והמושחתת – וכמובן כל המערכות קרסו מול מחבלי החמאס הנוראים

אייר קנדה לא חוזרת לישראל

אייר קנדה חברת התעופה הקנדית, שהייתה אמורה לחדש את טיסותיה לישראל במהלך חודש יוני הודיעה על דחייה נוספת וצפויה לחדש טיסותיה רק בספטמבר. זאת בעקבות המצב הביטחוני והטיל ששוגר מתימן ונחת בשטח נמל התעופה בן גוריון

מנכ”לית אייר קנדה בישראל, רות בן צור, אומרת כי לאחר בדיקה מעמיקה עם גורמי הביטחון, הוחלט בחברה שלא לחדש את הטיסות לישראל. אייר קנדה מחוייבת לישראל ולהמשיך לטוס אליה, כי שהיא עושה כבר למעלה משלושים שנה. כמובן החברה מחוייבת גם ללקוחות הרבים שלה. אייר קנדה תמשיך לפעול בנחישות כאשר יתאפשר לה לחדש את הטיסות לישראל, ולספק את השירות המקצועי והאיכותי שהלקוחות רגילים אליו. אליו הערכים החשובים לאייר קנדה

כזכור אל על הפסיקה את הטיסות הישירות לקנדה במהלך חודש אוקטובר לפני כשלוש שנים. באל על הסבירו את ההחלטה על רקע חוסר כדאיות כלכלית, והמטוסים הוסטו ליעדים רווחים יותר. מדובר בהחלטה תמוהה במקצת לאור כך שבקנדה יש את אחד מהריכוזים הגדול של יהודים וישראלים בעולם

Posted on June 25, 2025June 11, 2025Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Air Canada, El Al, Hamas terrorists, history, Israel, Netanyahu, Oct. 7, Six Day War, Yom Kippur War, אייר קנדה, אל על, היסטוריה, השבעה באוקטובר, ישראל, מחבלי החמאס, מלחמת יום כיפור, מלחמת ששת הימים, נתניהו

לאן ישראל הולכת

מלחמת הזדון של הממשלה נגד המדינה והחברה הישראלית נמשכת ללא הפוגה. התוצאות ניכרות בכל אתר. יו”ר ועדת החוקה ממשיך את מלחמתו נגד המערכת המשפטית. מצרים מאשימה את ישראל בהפרת הסכם השלום ומצמצת את שיתוף הפעולה הדיפלומטי. הולנד ונורווגיה מאיימות בהפסקת שיתוף הפעולה הצבאי והמדיני. ישראל מפליאה להכות בתימן, אבל מספיק טיל תימני אחד כדי לצמצם את מספר הטיסות לישראל מהלך שמבודד את ישראל

הצהרות מדיניות של שרים, בורים ביחב”ל מחבלות במעמדה הבינלאומי של ישראל. דירוג האשראי מצביע על סיכונים כלכליים. מתרחב הנתק בין ביבי נתניהו לדונלד טראמפ. עוד ועוד כתבות של אנשי ימין מוכיחות את הצורך המידי בהחלפת הממשלה שפשטה את הרגל גם מבחינה מדינית וגם מבחינה מוסרית

הסוציאל דמוקרטיה הישראלית מתה והחליפה אותה מין יהדות יהירה, שחצנית מבית שמאי. בעוד ההלכות כמעט כולן הן על-פי בית הילל

ומה נאמר על טראמפ: הוא שונא לוזרים. ברגע שהוא סימן את נתניהו כלוזר, כינה אותו מחסום דרכים להגיע להסדרים ואמר כי מתקפה עצימה חדשה בעזה כפי שנתניהו מתכנן היא מאמץ מבוזבז, הוא לקח אליו את המושכות והטיל את נתניהו לצד הדרך. בממשל האמריקאי גוברת תחושת המיאוס מנתניהו אחרי שטראמפ קרע את המסכה מעל פניו: הוא יודע שהוא נלחם למען הישרדותו הפוליטית בלבד, שהרי טראמפ מבין בזה דבר או שניים, כי גם הוא נרקיסיסט הפועל בעיקר למען עצמו. וברגע שטראמפ הפנים שנתניהו מהתל בו, שאין לו כוונה לסיים את המלחמה בעזה, שאין לו תכנית ליום שאחרי

טראמפ הגיע להסכמות עם החות’ים שלא כללו את ישראל, הודיע על משא ומתן ישיר עם איראן בלי לתת לנתניהו הצצה לפרטיו, ועכשיו כשהוא בסעודיה, חומד את ארמונותיה וכספה, הוא הולך להגיע כנראה להסכמים שלא כוללים נורמליזציה עם ישראל כתנאי לשיתוף פעולה עם ארצות־הברית. נותרנו מאחור, כי ראש הממשלה נתניהו הדיר עצמו – לא כי הוא חשב שהמהלכים שמקדם טראמפ הם רעים, אלא כי הם לא מתחברים לנוכלות האופפת אותו ולא מתאימים למתווה שהגה במוחו כדי להישאר בשלטון ויהי מה

טראמפ נענה לתביעותיו של נתניהו לפני כעשר שנים לצאת מהסכם הגרעין, שאמנם לא היה מושלם אבל היה טוב. היו אלו הימים שבהם נתניהו התייחס לטראמפ בהתנשאות כאל אידיוט שימושי, וניצל את חוסר הבנתו במהלכים מדיניים־ביטחוניים כדי לסובב אותו על האצבע הקטנה. הגלגל התהפך: עכשיו, טראמפ הוא זה שזוקר את אצבעו ונותן לנתניהו להסתחרר עליה. הוא עושה מה שהוא רוצה ומה שנכון בעיניו: מדבר ישירות עם חמאס כדי לשחרר חטופים. גם הוא מבין ששלום עושים עם האויב, גם כשהוא מר ואכזר. מנעד הרגשות של טראמפ מצומצם, אבל נושא החטופים נגע לליבו, והוא נרתם להביא לשחרורם מהמנהרות בעזה

טראמפ דוהר עתה למזרח התיכון כשהוא נחוש לשנות אותו מהיסוד: משימתו היא להביא לסיום המלחמה בעזה, לשחרור החטופים ולשיקום הרצועה. הוא מגייס את סעודיה ושאר מדינות המפרץ כדי להוביל מהלך גדול: גם הסכם עם איראן שנתניהו לא שותף בסודותיו, גם שיתוף מדינות ערב בתכניות היום אחרי בעזה

בימין הישראלי שמחו וצהלו על בחירתו של טראמפ וסילוקו של ביידן. הם טעו לחשוב שהוא יהיה המריונטה שלהם. טראמפ הראה להם שהוא לא סופר אותם: הוא חדור מטרה להביא למהפך של שלום באזור, שישרת אותו היטב – הוא גם יקבל מקטאר ארמון מעופף, וגם סעודיה תזרים מילארדים לארצות־הברית

Posted on June 11, 2025June 11, 2025Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags economic risks, Israel, Israel’s international standing, Netanyahu, politics, Trump, טראמפ, ישראל, מעמדה הבינלאומי של ישראל, סיכונים כלכליים, פוליטיקה, תניהו

חוזרים בחזרה לישראל

 בחודשים האחרונים לא מעט ישראלים שעברו לקנדה עקב המלחמה, בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, חוזרים בחזרה לישראל. קנדה הפעילה תוכנית מיוחדת עבור הישראלים עקב המלחמה, ואיפשרה להם לקבל רישיון עבודה לשלוש שנים. לאחר מכן יתאפשר להם במקרים מסוימים לקבל תושבות קבע ואזרחות. כמה עשרות אלפי ישראלים ניצלו אפשרות זו ועברו לקנדה בשנה וחצי האחרונות. מרביתם מטבע הדברים עברו לגור בטורונטו שבה יש את הריכוז הגדול ביותר של יהודים וישראלים בקנדה

עתה המצב התהפך ורבים מישראלים אלה חוזרים הביתה לאחר שלא הצליחו להתאים את עצמם למגורים קבועים בקנדה. זאת, בעיקר כיוון שלא תכננו נכונה מראש את החיים הצפויים להם במדינה הקנדית. לפי הערכה כחמישים אחוז מאלה שעברו לקנדה בגלל השבעה באוקטובר יחזרו בסופו של דבר לישראל

רוב הישראלים שחוזרים לישראל אמרו לעצמם נעבור לקנדה ואז נזרום, וזאת כמובן לא תוכנית טובה. רובם הבינו רק בדיעבד שלא תהיה להם אפשרות להישאר בקנדה מעבר לשלוש השנים של קבלת רישיון העבודה. אם הם היו קוראים מידע לפני המעבר או מבררים באתרים ייעודיים, הם היו חוסכים לעצמם עשרות או מאות אלפי שקלים. ישנם גם ישראלים שגילו בדיעבד שבמקום שבו הם נחתו בקנדה – הם לא יוכלו לקבל תושבות ואחרי ששכרו בית, רשמו את הילדים לבית הספר ומצאו עבודה, הם נאלצים לעבור לגור באזור אחר.
ישנם מקרים קיצונים יותר של ישראלים שלצערם לא הצליחו למצוא עבודה, ונאלצו לבקש מחברי הקהילה היהודית עזרה במגורים ומזון. במקרים כאלה הומלץ להם לחזור מייד לישראל, להתארגן מחדש ולנצל את רישיון העבודה שלהם בעתיד

קבוצות הפייסבוק מהוות מקום בו אפשר לשאול ישראלים אחרים את כל השאלות שמטרידות אתם לפני המעבר, אך הבעיה מתחילה כשמקבלים עשר תשובות שונות ורובן אינן נכונות ואף מטעות. כשמתכננים מהלך כזה מורכב, חובה לקבל תשובות מקצועיות, המתאימות למצב האישי של השואל ולא להסתמך על מידע שניתן מאנשים, שחלק מהם היגרו לפני שנים רבות כשמערכת ההגירה היתה שונה והתנאים בקנדה היו שונים. ישנם גם יועצים מטעם עצמם ובעלי אינטרסים כלכליים, שמסתובבים בקבוצות השונות ומחלקים עצות בחינם – גם במקרה הזה חינם עלול לעלות הרבה כסף בטווח הארוך

חלק מסוים מאלפי הישראלים שהגיעו לקנדה ארזו מזוודה, ובהחלטה של רגע הזמינו כרטיס טיסה ועברו. ישנם צעירים, ששמעו מחברים שעברו לקנדה ללא שום תכנון מראש. אך לאחר כמה חודשים בקנדה הבינו שמכיוון ואין להם אפילו תעודת בגרות ולכן יהיה להם קשה לקבל את תושבות הקבע, ועל כן חזרו לישראל

יש ישראלים שחזרו לישראל מקנדה למרות שקיבלו רישיון העבודה והתחילו לעבוד, אך לאחר כמה חודשים הבינו שהחיים בקנדה אינם נוצצים כפי שדמיינו. הם הרגישו מנותקים מהמשפחה והחברים והתקשו להתאקלם בתרבות החדשה. אחרי מספר חודשים, החליטו לחזור לישראל ולהתחיל את חייהם מחדש

המעבר לקנדה כולל גם הסתגלות לשוני תרבותי נרחב. רבים מהישראלים גילו כי התרבות הקנדית שונה באופן משמעותי מזו הישראלית. הקנדים ידועים ברוגע שלהם לעומת הפלפליות הישראלית. כמו כן, הנורמות החברתיות וההתנהלות היומיומית בקנדה שונות מהותית מאלו שבישראל. ישראלים רבים חושבים שכמו בישראל הם יתארחו בבתי חברים וגם ילדיהם יוזמנו על ידי החברים שלהם לאחר יום הלימודים ולחלופין. אך זה לא קורה, כיוון שבקנדה קובעים פגישות חברתיות כולל בין ילדים, מספר ימים או אפילו שבוע מראש, ואין מקום לספונטניות הישראלית

Posted on May 14, 2025April 16, 2025Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, cultural differences, Israel, Oct. 7, work permit, ישראל, קנדה, רישיון עבודה, שבעה באוקטובר, שוני תרבותי

Posts pagination

Page 1 Page 2 … Page 12 Next page
Proudly powered by WordPress