Skip to content
  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
    • Business Directory
  • FAQ
  • JI Chai Celebration
  • JI@88! video

Recent Posts

  • המלחמות של נתניהו וטראמפ
  • Zionism wins big in Vegas
  • Different but connected
  • Survival not passive
  • Musical celebration of Israel
  • Shoppe celebrates 25 years
  • Human “book” event
  • Reclaiming Jewish stories
  • Bema presents Perseverance
  • CSS honours Bellas z”l
  • Sheba Promise here May 7
  • Reflections from Be’eri
  • New law a desecration
  • Resilient joy in tough times
  • Rescue dog brings joy
  • Art chosen for new museum
  • Reminder of hope, resilience
  • The national food of Israel?
  • Story of Israel’s north
  • Sheltering in train stations
  • Teach critical thinking
  • Learning to bridge divides
  • Supporting Iranian community
  • Art dismantles systems
  • Beth Tikvah celebrates 50th
  • What is Jewish music?
  • Celebrate joy of music
  • Women share experiences 
  • Raising funds for Survivors
  • Call for digital literacy
  • The hidden hand of hate
  • Tarot as spiritual ritual
  • Students create fancy meal
  • Encouraging young voices
  • Rose’s Angels delivers
  • Living life to its fullest

Archives

Follow @JewishIndie
image - The CJN - Visit Us Banner - 300x600 - 101625

Byline: Roni Rachmani

מספר הישראלים המעוניינים לעזוב למדינה אחרת אלה הולך וגדל

 כצפוי מספר הישראלים המעוניינים לעזוב למדינה אחרת לאור המשבר הקשה הפוקד את המדינה בימים אלה הולך וגדל. זאת בעיקר לאור הרפורמה במערכת המשפטית אותה מציעה ממשלת הימין בראשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו. קנדה משמשת באופן קבוע אחד היעדים הבולטים בעולם להגירה כולל לאלה שרוצים להגיע מישראל. בקנדה יש כיום את הריכוז השלישי-רביעי בעולם של יהודים הגרים מחוץ לישראל וגם נקודה זו חשובה לישראלים

הנה מספר תגובות בנושא שמתפרסמות בימים אלה בפורומים השונים של ישראלים בקנדה של פייסבוק – בנושא המעבר מישראל אל קנדה

אלינור כהן כותבת: יש עלייה של מאה אחוז במספר הבקשות שאני מנהלת ואני מוצפת בשאלות ממשפחות שחושבות לעבור לגור בקנדה מהסיבות הכי עצובות שיש

לגבי נושא המחאה נגד תוכנית הרפורמה במערכת המשפט כותבת דפנה קדם: בטורונטו וונקובר אנו מוחים זה שבוע שלישי למען שמירת הדמוקרטיה בישראל. היא מציעה למעוניינים להצטרף לקבוצות המחאה בטורונטו, ונקובר או גם בערים אחרות בקנדה

אסנת קמחי חושבת לעבור עם המשפחה לקנדה. היא שואלת: אנו חושבים לעבור לקנדה. נשמח לקבל עצות, טיפים והמלצות

דניאלה בואנו גם היא מעוניינת לעבור לקנדה. היא כותבת בפורום: מחפשת לעשות רילוקיישן לקנדה עם בעלי והילד בן השנה. יש לי ניסיון של שלוש שנים בצילומי רנטגן של שיניים. אשמח באם תוכלו לעזור לי בנושא

ליאת מרסו מחפשת עזרה דחופה בנוגע להגירה לקנדה ושואלת איך מתחילים ובמי היא יכולה להיעזר

עידן סטולרוב מחפשת עורך דין מומחה להגירה לקנדה

נטלי קיינן מחפשת להכיר ישראלים שגרים באדמונטון שבמחוז אלברטה כיוון שהיא מעוניינת להגר לשם

ג’ניפר סיל כותבת כי אחיה בן העשרים ושתיים הוא שחקן כדורגל (חופשי) שמעוניין לעבור לקנדה. היא שואלת האם מישהו מכיר סוכן מקומי או מישהו אחר שיכול לעזור לו

אלמוני המציין כי משפחתו מתכננת להגר לקנדה בקיץ הקרוב. הוא שואל האם ניתן לפתוח חשבון בנק בקנדה און-ליין מישראל, כדי להעביר כספים לקראת ההגעה

אלדד בלייש שמעוניין לעבור לקנדה הוא טכנאי רנטגן. הוא שואל האם בקנדה מקבלים תעודות רשמיות מישראל ומה התהליך לאישורן

מאיה טאוב מעוניינת לעבור לקנדה והיא שואלת מה האתגר המרכזי של זוגיות ברילוקיישן

אלמונית כותבת כי היא גרה כיום בישראל. היא מעוניינת לחדש את האזרחות הקנדית שלה ולהשיג אזרחות קנדית לבעלה ולילדים. היא שואלת כיצד עושים זאת בצורה היעילה ביותר ומה התנאים לכך

מעיין עופרי שהיא פרמדיקית בישראל שואלת בפורום על פרמדיקים שעובדים כיום בקנדה. היא רוצה מידע מפורט בתחום התעסוקה הזה

מספר הפורומים של ישראלים בקנדה בפייסבוק הולך וגדל עם השנים. הרשימה כוללת כיום בין היתר: חמישה פורומים שונים בעלי אותו שם של ישראלים בקנדה (הכוללים 18 אלף חברים, שמונת אלפים חברים, שבעת אלפים חברים, שש מאות חברים, כחמש מאות חברים, כשלוש מאות חברים), שני פורומים בעלי אותו שם של ישראלים בטורונטו (הכוללים כעשרים ואחד אלף חברים ועשרת אלפים חברים), ישראלים החיים בקנדה (הכולל כארבעת אלפים ושש מאות חברים), ישראלים בהייטק באמריקה – מיועד לאלה שגרים בארה”ב ובקנדה (כולל כארבעת אלים חברים), סטודנטים ישראלים בקנדה (כולל אלף שלוש מאות חברים), שני פורומים בעלי או שם של ישראלים באמריקה – מיועד לאלה שגרים בארה”ב ובקנדה (כוללים עשרים אלף חברים ואלף ארבע מאות חברים) וכן קנדה למטיילים (הכולל כתשעת אלפים חברים)

Posted on March 1, 2023February 28, 2023Author Roni RachmaniCategories UncategorizedTags Canada, emigration, governance, immigration, Israel, Netanyahu, politics, בנימין נתניהו, הגירה, ישראל, משילות, פוליטיקה, קנדה
זרים שביקשו לרכוש נדל”ן בקנדה יאלצו להמתין

זרים שביקשו לרכוש נדל”ן בקנדה יאלצו להמתין

(צילום: Sam Gusway)

החל מראשית חודש ינואר, קנדה החלה לאסור על מרבית האזרחים הזרים לקנות נכסים לדיור במשך שנתיים. זאת, במקביל בעלייה בביקושים לעבור לקנדה ממדינות רבות בעולם

למשל: בקיץ האחרון, לאחר שבית המשפט העליון בארצות הברית ביטל את פסיקת (רו נגד וייד) ואת ההגנות הפדרליות על זכותן של נשים לעבור הפלה, נהרו המוני אמריקאים לאתר גוגל והקלידו את השאלה: איך לעבור לגור בקנדה. זאת תוך הקפצת מספר החיפושים בלא פחות משמונה מאות וחמישים אחוז בתוך שעה אחת בלבד. החיפושים של איך להפוך לאזרח קנדי מהשורה זינקו בחמש מאות וחמישים אחוז

ההחלטה לעבור ולהתגורר בקנדה נחשבת מזה זמן רב לתגובה כמעט אוטומטית כאשר המצב הפוליטי המקומי הופך לעגום במספר לא מבוטל של מדינות – כולל ישראל, ולא רק בארצות הברית. בבריטניה למשל נרשם זינוק משמעותי בחיפושים איך לעבור לקנדה במהלך חודש יוני אלפיים ושש עשרה. זאת זמן קצר לאחר פרסום משאל העם שבו הוחלט על פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי (הברקזיט)

אבל יתכן שממשלת קנדה בשלב זה מערימה קשיים על זרים לרכוש נדל”ן בעת הזו – במדינה השנייה בגדולה בעולם מבחינת שטח (אחרי רוסיה). זאת לאחר שהחל מראשית החודש שעבר (ינואר), נכנס לתוקף בקנדה איסור נרחב למשך שנתיים ימים על רכישת נדל”ן למגורים על ידי מי שאינם אזרחי המדינה

כמו מדינות רבות אחרות בזמן מגפת הקורונה, גם בקנדה נרשם זינוק חד הן במחירי הדיור והן במחירי השכירות לאחר שהריביות על הלוואות צנחו לשפל, וגררו עמן מטה את רמות המלאי בשוק. באלפיים עשרים ואחת בעיצומה של מערכת בחירות קשה, המפלגה הליברלית של ראש הממשלה ג’סטין טרודו, הזהירה כי משבר הדיור במדינה הולך והופך למשבר פוליטי. הביקוש לרכישת בתים בפרט ונדל”ן בכלל בקנדה מושכת ספסרים, תאגידים עשירים, ומשקיעים זרים. כך הכריז אתר קמפיין המפלגה הליברלית. בתים נועדו לאזרחי המדינה ולא למשקיעים. לאחר מערכת בחירות צמודה, באביב האחרון המפלגה הליברלית הציגה בשקט בשקט את החוק החדש והמשמעותי, שאוסר על אזרחים זרחים לרכוש נדל”ן בקנדה

הצעת החוק באה בתגובה לתחושות פוליטיות רווחות, אולם נשמעה אבסורדית. כך אמר ג’קי צ’אן, מייסד ומנכ”ל חברת נדל”ן בייקר-ווסט בעיר ונקובר, שמשווקת דירות יוקרה במגדלי מגורים ברחבי קנדה. אמנם ונקובר וקנדה הן רב-תרבותיות, אולם קיימת תחושה כללית לפיה אסייתים, זרים ומהגרים מגיעים לכאן, קונים נדל”ן, זוללים את ההיצע וגורמים לעליות מחירים. מוסיף עוד צ’אן, שבעצמו נולד בהונג קונג והוא מתגורר בוונקובר כבר קרוב לשלושים שנה. מרבית הזרים שרוכשים נדל”ן אינם משקיעים ספקולנטים. אלה לדבריו מדובר רק במהגרים שקונים בתים כדי להתגורר בהם

מלבד זאת, מספר ממשלות מחוזיות שונות בקנדה כבר נוקטות בצעדים כדי לתת מענה למחירי הדיור הנוסקים. במחוז אונטריו שהוא הגדול בקנדה, הממשלה המקומית העלתה את המס על משקיעים זרים ספקולטיבים המשקיעים בנדל”ן, מעשרים אחוז לעשרים וחמישה אחוז. במחוז בריטיש קולומביה נקבע מס של עשרים אחוז על רוכשי בתים מחו”ל. ונדמה היה כי הצעדים הללו נושאים פרי – השקעות זרות בנכסי נדל”ן נפלו משיא של תשעה אחוזים ממכירות הנדל”ן למגורים ביוני אלפיים ושש עשרה לאחוז בודד ביוני שנה שעברה. זאת, לפי נתוני משרד האוצר של מחוז בריטיש קולומביה. אף יזם שפוי אפילו לא חשב על זה, אמר צ’אן. איזה הגיון יש באיסור הזה

עד אמצע שנה שעברה, המחירים ברחבי קנדה כבר החלו לרדת. אבל ביוני, בלי יותר מדי רעש, האיסור על קונים זרים אושר כחוק. למעשה, הוא חמק כמעט לחלוטין מהעין הציבורית, ואפילו מעיניהם של מומחי נדל”ן רבים. מה גם שטרודו ופוליטיקאים אחרים משום מה כמעט ולא התייחסו בפומבי לחוק מאז שנחקק, והוא זכה לכיסוי מועט באמצעי תקשורת המקומיים בקנדה

ייתכן כי הדבר נבע מכך שהחוק עורר טענות בדבר שנאת זרים. בזמן שמספר המהגרים לקנדה שובר שיאים – נתונים שפורסמו באוקטובר חשפו שמהגרים מהווים כעת כמעט רבע מהאוכלוסייה המקומית, כאשר הרוב המכריע מגיעים ממדינות הודו וסין. לדברי מספר וותיקים בענף הנדל”ן המקומי יש לכך קשר שמהגרים או משקיעים זרים ספגו הרבה מהאשמה למשבר הדיור ועליית המחירים, וזה היה נושא פוליטי גדול. כך אמר ברנדון אוגמונדסון, הכלכלן הראשי של איגוד הנדל”ן של מחוז בריטיש קולומביה. אך יש לזכור שמגיפת הקוביד חסמה כמעט לחלוטין, את הגישה לרכישת נדל”ן בבריטיש קולומביה על ידי משקיעים זרים. המחירים עדיין שברו שיאים חדשים, שכך שהוכח שהשחקנים הזרים אינם משמעותיים בשוק הנדל”ן המקומי. ולכן לאיסור החדש לא תהיה השפעה על הענף

בסוף שנה שעברה (שישה חודשים לאחר שהחוק נחקק) הממשלה הפדרלית פרסמה את התקנות לגבי אכיפת החוק והפטורים ממנו. למשל: החוק החדש אינו חל על בתי נופש באזורי קייט. בנוסף פטורים ממנו למשל רוכשי בתים בעלי מעמד של תושבים בקנדה, פליטים, זרים שנושאים לבני זוג קנדיים, אזרחים זרים שרוכשים בתים צמודי קרקע עם לפחות שלוש יחידות דיור. כמו גם סטודנטים זרים הלומדים בקנדה, ועוברים זרים בעלי רשיונות לעבוד בקנדה

יש הטוענים כי התקנות החדשות לא מספקות מענה הולם לדקויות החוק. אין בחוק החדש הבהרות משמעותיות. כך אומר סטיבן קריין, נשיא ומנכ”ל חברת סי.אי.אר.סי. שמייעצת לחברות בנושאי ניידות כוח אדם בשוק העבודה ורילוקיישן של עובדים זרים. משרדי תיווך טוענים כי חוסר הבהירות הזו גורמת בעצם לשיתוק בשוק. במקום למהר להספיק לקנות לפני כניסת החוק לתוקף, מרבית הקונים הזרים צפויים פשוט להמתין לתפוגת החוק בעוד שנתיים ימים. הלקוחות שלנו נמצאים בעמדת המתנה. כך אומרת ליזה קאופמן, מייסדת ושותפה במשרד התיווך סותביס אינטרנשונל רילטי בעיר מונטריאול שבמחוז קוויבק. לדבריה כאשר הלקוחות הזרים שומעים שאפילו המומחים בענף לא מצליחים להבין את החוק החודש, הם פשוט מעדיפים לוותר בעת הזו. קאופמן אומרת שרק לקוח בודד אחד שלה שהוא פנסיונר הגר בארצות הברית (ולא מוכן לחשוף את זהותו), הזדרז ורכש דירת נופש במונטריאול לפני כניסתו לתוקף של האיסור החדש – האוסר רכישת נדל”ן בקנדה על ידי זרים

בה בעת, בערים הגדולות של קנדה נרשמה ירידה במספר הקונים הזרים בשוק. באזור מטרו טורונטו למשל שיעור השתתפות הזרים בשוק הוא, לכל היותר בין שלושה אחוזים לשישה אחוזים. כך טוען קווין קריגר, נשיא מועצת ארגון חברות הנדל”ן של אזור טורונטו. בשיעור ההשקעה הנוכחית של זרים בנדל”ן המקומי, החוק החדש חסר משמעות אם מסתכלים על התמונה הגדולה של הענף, מוסיף קריגר

אבל כעת נראה כי קונים בינלאומיים חדשים לא ממהרים לשום מקום, ומוכנים להמתין עד לסיום תקופת האיסור בת השנתיים. פאולין אונגר ממשרד התיווך רויאל לפייג’ אדוונטג’ בעיר סמיתס פולס במחוז אונטריו, אומרת כי נרשם זינוק בפעילות הקנייה, לאחר הפרסום הראשוני בדבר החוק החדש בחודש אפריל. מאז, לדבריה, הלקוחות מחכים להנחיות, אבל לא קונים. זה במידה רבה מצב הנוכחי – והוא להמתין ולראות מה יקרה

Format ImagePosted on February 15, 2023February 9, 2023Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, foreigner buyers, housing prices, law, real estate, tax, חוק, מחירי הדיור, מס, נדל"ן, קונים זרים, קנדה
מקטאר לוונקובר

מקטאר לוונקובר

צלום: Province of British Columbia

לאחר סיום המונדיאל האחרון בקטאר לפני שבועות מספר, מתחילה ההיערכות למונדיאל הבא – אליפות העולם שתיערך לראשונה בשלוש מדינות בו זמנית: ארצות הברית, מקסיקו וקנדה. זאת בעוד כשלוש וחצי שנים: בחודשים יוני ויולי בשנת אלפיים עשרים ושש

הטורניר בצפון אמריקה יכלול יותר מקומות לאפריקה ומרכז אמריקה, העפלה צפויה של ניו זילנד, שדרוג מזערי לאירופה ורמה נמוכה בשלב הבתים. המארחות ארה”ב, קנדה ומקסיקו כבר מתחילות להיערך לקראת אירוח המונדיאל הראשון שיכלול לא פחות מארבעים ושמונה נבחרות

 אחרי סיום המשחקים בקטאר, בעולם הכדורגל מתחילים להביט קדימה אל עבר טורניר הבא שיתקיים בארצות הברית, קנדה ומקסיקו. כיוון שהטורניר בקטאר התקיים בינואר (לאור החום הכבד בקיץ שם), אוהדי הכדורגל ימתינו רק שלוש שנים וחצי עד המונדיאל הבא ולא ארבע כמו בדרך כלל. כידוע, למרות הביקורות הקשות, המונדיאל הבא יתקיים בפורמט שונה. יותר נבחרות, יותר משחקים ויותר שחקנים. לטענת הרבה מאוד מבקרים, גם צפויה רמה נמוכה מאוד של משחקים בשלב הבתים – לאור העפלה של נבחרות בינוניות ואף פחות מכך. הרחבת המונדיאל של צפון אמריקה תסייע בעיקר לנבחרות מאפריקה, אסיה מרכז וצפון אמריקה, וגם לניו זילנד. מי שייהנו פחות מכך באופן יחסי, הן הנבחרות הטובות יותר השייכות ליבשות של אירופה ודרום אמריקה. שם בית המוקדמות יכלול עשר נבחרות, ועשויות לעלות לשלבים המתקדמים לא פחות משמונה מהן. הסיפור המעניין מגיע הפעם מצפון ומרכז אמריקה. זאת כיוון ששלוש המארחות (ארצות הברית, מקסיקו וקנדה) עולות אוטומטית למונדיאל. ולכן ייפתחו שלושה מקומות נוספים ושתי נבחרות נוספות יגיעו לפלייאוף. בסופו של דבר יכול להיות שיהיו שמונה נציגות משם מצפון ומרכז אמריקה. ניו זילנד, שמאז הצטרפות אוסטרליה למוקדמות באסיה תמיד מסיימת במקום הראשון באוקיאניה, תהיה פייבוריטית ברורה לעלייה אוטומטית. נבחרת איי שלמה במוקדמות 2022 הגיעה לגמר נגד האול וייטס, תעפיל עד לפלייאוף אם שוב תסיים כסגנית

נבחרות כמו ג’מייקה, טרינידד וטובגו ואל סלבדור ייאבקו על חזרה לגביע העולמי ובדרום אמריקה ונצואלה – היחידה שמעולם לא עשתה זאת – יכולה לחלום על הופעת בכורה בזכות העובדה ששבעים אחוזים מהמתחרות בתמונה העלייה. השינוי היחיד שזוכה למשוב חיובי מכל הכיוונים הוא בשיטת הפלייאוף. במונדיאל אלפיים עשרים ושתיים למשל, הגיעו לפלייאוף ניו זילנד, פרו, קוסטה ריקה ואוסטרליה, בהגרלה עיוורת נקבעו שני משחקים שהניבו שתי עולות. בפורמט החדש שלב הפלייאוף יתקיים בשיטת ליגה אינטרקונטיננטלית, שתכלול שש נבחרות מחמש יבשות. הן ישחקו אחת נגד השנייה ושתי הראשונות יעפילו למונדיאל

הטורניר של המונדיאל אלפיים עשרים ושש ייערך בשישה עשר אצטדיונים שונים. אחד עשר בערים האלה בארצות הברית: ניו ג’רזי/ניו יורק, דאלאס, קנזס סיטי, יוסטון, אטלנטה, לוס אנג’לס, פילדלפיה, סיאטל, סן פרנסיסקו, בוסטון ומיאמי. שלושה בערים האלה במקסיקו: מקסיקו סיטי, גוודלחרה ומונטריי. שניים בערים האלה בקנדה: טורונטו וונקובר

למרות שהתאחדות הכדורגל העולמית (פיפ”א) החליטו לפני מספר שנים לשחק בפורמט של שישה עשר בתים, שיכללו שלוש נבחרות כל אחד, ייתכן שהתוכנית לא תצא אל הפועל במונדיאל של ארצות הברית, מקסיקו וקנדה. ויתכן שהמונדיאל הצפון אמריקני יתקיים באותה מתכונת ידועה של ארבע נבחרות בכל בית ובסך הכל מדובר בשנים עשר בתים. זאת מתוך רצון לשמור על תחרותיות עד המחזור האחרון של שלב הבתים. לפי התכנון המקורי הפורמט החדש: שישה עשר בתים כאשר יש שלוש נבחרות בכל אחד מהם (בהן אירופית אחת בכל בית). שתי הראשונות עולות לשלב פלייאוף שכולל שלושים ושניים נבחרות וממנו מעפילות לשמינית הגמר

משחקי גביע העולם הבאים בארצות הברית, מקסיקו וקנדה מבטיחים ככל הנראה רגיעה מסוימת בכל הנוגע לתאונות בנייה. זאת לעומת המחדלים הנוראיים שהתרחשו במונדיאל האחרון שנערך בקטאר. המונדיאל העשרים ושלוש במספר יתקיים בשלוש המדינות של צפון אמריקה (ארצות הברית, מקסיקו וקנדה) מצוידות באצטדיונים שהוקמו זה מכבר, בהבדל מאלה בקטאר. מרבית האיצטדיונים במדינות שיארחו את המונדיאל הבא הוקמו בחלקם במאה הקודמת ואחרים בשנים האחרונות. הידוע מביניהם שהפך

למיתוס הוא אצטדיון האצטקה במקסיקו סיטי, שבו נכבש “שער יד האלוהים” על ידי דייגו מראדונה, בשנת אלף תשע מאות שמונים ושש, במשחק רבע הגמר במונדיאל נגד אנגליה. לקראת המונדיאל הקרוב של ארצות הברית, מקסיקו וקנדה, צפוי שכמה מהאצטדיונים בהם יתקיימו משחקי הכדורגל יעברו שידרוג ושיפוץ ואף מספר המושבים יגדל משמעותית. יש להאמין שהפעם בניגוד למה שקרה בקטאר וללא הצדקה, העבודות השונות לא יביאו למותם של פועלים. אם זאת יש לזכור שבמונדיאל הקרוב של צפון אמריקה יש אלמנט שלילי מאוד משמעותי והוא: המרחקים הארוכים בין אתרי המשחקים של ארצות הברית, מקסיקו וקנדה. אלו יצריכו נסיעות וטיסות של מאות ואלפי קילומטרים. כך שהנוחות לא תהיה במיטבה באליפות העולם בכדורגל הבאה

הנבחרות של ארצות הברית וקנדה שהבטיחו כבר אוטומטית את השתתפותן במונדיאל של צפון אמריקה, מחפשות מסגרת איכותית להתחרות בה, במסגרת ההכנות שלהן לגביע העולם הביתי שלהן. זאת, כיוון שלא ישתתפו במוקמות של הבית הצפון אמריקאי לקראת המונדיאל. על כן שתי הנבחרות המארחות של אליפות העולם בכדורגל הבאה פנו לאחרונה התאחדות הכדורגל של דרום אמריקה, וביקשו להשתתף במשחקי אליפות דרום אמריקה לנבחרות, קופה אמריקה, שיערכו בשנת אלפיים עשרים וארבע. בכירים בהתאחדות הדרום אמריקנית מציינים כי אין להם התנגדות לצרף את ארצות הברית וקנדה למשחקי קופה אמריקה הבאים. לעומתן, נבחרת מקסיקו לא בוחנת לפי שעה להצטרף למשחקי הקופה אמריקה. יצויין כי מקסיקו השתתפה בקופה אמריקה בקביעות עד אלף תשע מאות תשעים ושלוש

אליפות הקופה אמריקה של שנת אלפיים עשרים וארבע, בה תשתתף נבחרת ארגנטינה כאלופה המכהנת החדשה, הייתה אמורה להתקיים באקוודור. זאת בהתאם לסבב הקבוע שנהוג בהתאחדות הדרום אמריקאית. אך אקוודור דחתה את האפשרות לארח את המשחקים ובשלב זה טרם ידוע היכן תיערך האליפות הדרום אמריקנית בכדורגל. יש סיכוי מסויים כי ארצות הברית עשויה לארח את קופה אמריקה, כמובן אם יאושר שהיא תוכל להשתתף באליפות. ארצות הברית אגב שיחקה כבר בקופה אמריקה ארבע פעמים. בשנת אלפיים ושש עשרה היא אף אף אירחה את הטורניר, במהדורה המיוחדת לכבוד מאה שנים שנים למפעל המכובד, שכללה גם שש נבחרות מצפון אמריקה. לעומת זאת קנדה מעולם לא השתתפה בטורניר הדרום אמריקני

נבחרת קנדה בכדורגל ממוקמת כיום במקום החמישים ושלושה בעולם, לפי רשימת הדירוג של פיפ”א. הנבחרת הקנדית הצליחה להעפיל לגביע העולם בכדורגל רק פעמיים: בשנת אלף תשע מאות שמונים ושש ולמונדיאל האחרון שנערך בקטאר. לעומת זאת הנבחרת הצליחה יותר באליפות של צפון ומרכז אמריקה, ואף זכתה בה בשנת אלפיים. ואילו בשנים אלפיים ושתיים ואלפיים ושבע הגיעה קנדה למקום השלישי. באלפיים ואחת הגיע קנדה למקומות שלוש-ארבע. הרכב הנבחרת הקנדית כולל כיום תשעה שחקנים המשתתפים במשחקי הכדורגל של הליגה קנדה. מדובר: בשישה המשחקים בקבוצה של מונטריאול, שניים המשחקים בקבוצה של טורונטו ואחד המשחק בקבוצה של ונקובר ואיטקאפס

Format ImagePosted on January 25, 2023January 24, 2023Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, FIFA, Mexico, soccer, United States, Vancouver, Whitecaps, World Cup, World Football Association, ארצות הברית, גביע העולם, ואיטקאפס, ונקובר, כדורגל, מקסיקו, פיפ"א, קנדה
ההגירה מישראל לקנדה צפויה לגדול

ההגירה מישראל לקנדה צפויה לגדול

(IDF Spokesperson’s Unit / CC BY-SA 3.0: צילום)

לאור תוצאות הבחירות הכלליות האחרונות שנערכו בישראל בראשית חודש נובמבר, צפוי שההגירה אל קנדה תגדל. יש ישראלים שיתייאשו מהמצב החדש בישראל, כאשר ממשלת ימין קמה בהשתתפות המפלגה הימנית קיצונית הציונות הדתית, והם מבקשים לעזוב את ישראל. כך ישראלים מתבטאים בפייסבוק

בשנים האחרונות ההגירה מישראל לקנדה נמצאת במגמת עלייה ועתה צפוי שיותר ישראלים יעברו אליה. לפי פייסבוק תומכי בנימין נתניהו, שקראו למתנגדיו “שמאלנים בוגדים” קוראים להם עכשיו “שמאלנים למטוסים”. ואכן יש סברה ישראלים לא מעטים יעזבו לחו”ל. אחד אנשי הימין כתב בפייסבוק: “לאור תוצאות הבחירות אנשי השמאל עוזבים את הארץ ולכן משבר הדיור מגיע לקיצו”. אחר מאלה שרוצים לעזוב שואל באמצעות פייסבוק: “איך עוזבים את ישראל ומהר?” התגובות: “מבקשים מקלט מדיני, משיגים דרכון פורטוגלי, זה הרבה יותר קל ממה שחושבים”. משפחה ישראלית שעברה להליפקס לפני חמש שנים כותבת בפייסבוק לאחר קיום הבחירות: “למדנו לאהוב את החיים כאן בקנדה. את השלווה, את הנופים, את האדיבות ואת השקט. אז נכון שלא הכל מושלם. ולא הכל קל. ולא הכל מרגישים שייכים. אבל בשורה התחתונה, מרגיש שכנראה עשינו את הדבר הנכון. ישראל עומדת היום בצומת דרכים, ואים להסתמך על הבחירות האחרונות, כנראה שאנחנו כבר אחרי הפניה”. תומך נתניהו שואל בפייסבוק היכן הם אלה שטענו כי אם ביבי חוזר הם יעזבו את הארץ?”

כאשר היאוש גבר ולא רואים אופטימיות בטווח הקצר או אפילו הרחוק יותר, וכאשר ערכי הדמוקרטיה של ישראל הולכים ונמסים ולעומתם ערכים ימניים קיצוניים שתופסים מקום מרכזי במדינה, יש כאלה החושבים שהגיע הזמן לעזוב. כאמור קנדה היא אחד היעדים החמים בעולם כיום עבור ישראלים, שלא רוצים לעבור לאירופה או לארצות הברית

חברת דיווידשילד המתמחה במתן שירותי ביטוח עבור ישראלים הגרים בחו”ל, מסבירה מי זו קנדה: מדובר במדינה הצפונית ביותר בצפון אמריקה, המעוררת אצל רבים אסוציאציות של קור ושלג, אבל במציאות מדובר באחת המדינות הנחשקות בעולם להגירה ולרילוקיישן עם אוכלוסייה רב תרבותית, כלכלה יציבה, טבע מרהיב, נופים עוצרי נשימה ואיכות חיים גבוהה. קנדה נחשבת לאחת ממדינות ההגירה הפופולריות ביותר בקרב ישראלים, אם זה בזכות הכלכלה החזקה שלה, אפשרויות התעסוקה הרבות, קשרי המסחר הטובים ואיכות החיים הגבוהה. קנדה נחשבה למדינה ליברלית בעלת חוקי הגירה נוחים מאוד, שמטרתם למשוך אליה כוח עבודה משכיל ומקצועי. במהלך השנים עברה מדיניות ההגירה הקנדית שינויים רבים וכיום היא מתבססת בעיקר על קריטריונים כמו השכלה, גיל, ניסיון מקצועי ושליטה בשפות. המקצועות המבוקשים בקנדה, שעבורם הסיכוי הגדול ביותר לקבל אישור עבודה, הם בתחומים הבאים: רפואה וסיעוד, מחשבים, הנדסה, חינוך לגיל הרך, מרצים באקדמיה, תרגום, פסיכולוגיה וניהול בכיר

קנדה היא מדינה ענקית, השנייה בגודלה בעולם, עם צפיפות אוכלוסייה קטנה יחסית לשטחה הגדול – מה שמהווה אטרקטיביות רבה עבור ישראלים המעוניינים ברילוקיישן. כלכלתה של קנדה נחשבת ליציבה מאוד, שוק העבודה מגוון ושכר העבודה נחשב גבוה ביחס לשעות העבודה

אפשרויות התעסוקה בקנדה עבור מהגרים ישראלים נעות בין עבודות של צעירים, כמו: עבודה בעגלות ובמכירות, עבודת שיפוצים, טיפול בילדים והדרכות נוער בקהילות היהודיות; ועד משרות בחברות ההייטק הגדולות, בתחומים כמו הנדסת תוכנה; כמו כן, משרות בתחומי הסיעוד והרפואה בבתי החולים המתקדמים ביותר בקנדה

ישראלים המעוניינים ברילוקיישן לקנדה צריכים קודם כל למצוא מעסיק חוקי שידאג עבורם לויזת עבודה. החברה המעסיקה צריכה להיות בעלת משרדים הנמצאים בקנדה ועליה לקבל היתר ממשרד העבודה הקנדי להעסקת עובד שאינו קנדי

עם איכות חיים גבוהה, שירותי בריאות טובים, חינוך איכותי, כלכלה יציבה, חברה מקבלת, קהילה יהודית ענפה, שיעור פשיעה נמוך יחסית וטבע מרהיב – החיים בקנדה נחשבים בהחלט לנוחים ומלאי הזדמנויות

מערכת הבריאות בקנדה נחשבת לאחת מהטובות בעולם ומורכבת בעיקרה ממערכת ציבורית, הממומנת על ידי הציבור (בקנדה אין כמעט בכלל רפואה פרטית, כולל בתי החולים). כל אזרח קנדי, מהגר או תושב קבע זכאי לכיסוי רפואי מלא, כלומר כל ביקור רפואי, אשפוז בבית חולים וביצוע בדיקות רפואיות ניתן בחינם ובאופן שוויוני (למעט תרופות וטיפולי שיניים). העובדה כי כל השירותים הרפואיים ניתנים בחינם, אינה גורעת מאיכותם – ההפך: תקציב הבריאות בקנדה הוא גבוה מאוד, מה שמבטיח שירותים רפואיים איכותיים ויחס אישי

הדבר הראשון שעליכם לחשוב עליו כאשר אתם מתכננים מעבר מגורים לקנדה הוא כמובן עניין המגורים. אם אתם נשלחים לרילוקיישן, סביר להניח שהחברה המעסיקה תדאג עבורכם למגורים מסובסדים על חשבונה באזור העבודה. אם אתם עצמאיים או שעליכם למצוא מקום מגורים בכוחות עצמכם, זכרו כי גובה שכר הדירה משתנה בהתאם לאזור המגורים, הביקוש וסוג הדירה. פעמים רבות משתלם יותר לבחור במקום מגורים מעט רחוק מהמרכז ולהשתמש בתחבורה הציבורית היעילה

עניין נוסף שיש לדאוג לגביו כאשר עוברים עם ילדים לקנדה הוא החינוך. קנדה נחשבת למדינה שמשקיעה רבות בחינוך ומערכת החינוך שלה נחשבת לאחת הטובות בעולם. בקנדה יש מבחר גדול של בתי ספר ציבוריים ולצדם בתי ספר פרטיים, חלקם הגדול הוא בתי ספר יהודיים. ההרשמה לבתי הספר נעשית ישירות דרך מוסד הלימודים

הבחירה בין חינוך ציבורי ופרטי תלוי בשיקולים אישיים וכלכליים, אך שתי האופציות יבטיחו לילדכם חינוך איכותי. הלימודים במערכת הציבורית הם ליברלים יותר ויחשפו את ילדיכם למפגשים עם תלמידים ממגוונים אתניים שונים. הלימודים במערכת החינוך היהודית הפרטית אינם זולים וכוללים לצד הלימודים במקצועות הכלליים גם לימודי עברית ויהדות. חשוב לדעת, כי כל תלמיד חדש הנכנס למערכת החינוך הקנדית צריך לעבור מבחן באנגלית ובמתמטיקה כדי לקבוע את רמתו. מומלץ לקבוע מועד לראיון עוד בטרם הגעתכם לקנדה

אם חשובה לכם הקהילתיות, השמירה על הצביון היהודי והקרבה לישראלים נוספים, בקנדה אתם בהחלט תרגישו בבית. יהדות קנדה היא הרביעית בגודלה בעולם (אחרי ארה”ב, צרפת וישראל) וכיום חיים בקנדה למעלה מארבע מאות אלף יהודים. הקהילות היהודיות במדינה נחשבות מפותחות מאוד, בעלות קשרי קהילה חזקים והן מעניקות תמיכה רבה וסיוע למהגרים חדשים. המוקד המרכזי של ישראלים בקנדה היא העיר טורנטו, העיר הגדולה בקנדה ובירת מחוז אונטריו, בה מתגוררת הקהילה היהודית כוללת כמאתיים אלף אלף יהודים. יעד נוסף מרכזי עבור מהגרים ישראלים היא העיר מונטריאול הנמצאת במחוז קוויבק, המחוז הגדול בקנדה. במונטריאול נמצאת הקהילה היהודית השניה בגודלה בקנדה שמונה קרוב לכמאה אלף איש. בערים נוספות שבהן תמצאו קהילות יהודיות הן: ונקובר, ויניפג, אוטווה וקלגרי

מעבר מגורים עם כל המשפחה הוא לא קל אף פעם, אבל כשמדובר במדינה כמו קנדה סביר כי לצד קשיי המעבר, תחוו קליטה נעימה בזכות החברה הקנדית המקבלת והקהילה היהודית והישראלית המחבקת. עם זאת, יש לקחת בחשבון את כל ההשלכות והאתגרים העומדים בפניכם בעת מעבר למדינה רחוקה וקרה כמו קנדה

קושי נוסף עמו אתם צפויים להתמודד הוא מזג האוויר. קנדה היא מדינה קרה מאוד, עם חורף סוער וטמפרטורות שצונחות אל מתחת לאפס, לישראלים המגיעים ממדינה חמה לוקח זמן להתרגל לקור הקנדי. היתרון כאן הוא שכל שנה תזכו לראות שלג, הילדים יוכלו לבנות בובות שלג וללמוד לגלוש

Format ImagePosted on December 14, 2022December 13, 2022Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Binyamin Netanyahu, Canada, economy, education, elections, Facebook, healthcare system, immigration, Israel, Jewish identity, peace, weather, בחירות, בנימין נתניהו, הגירה, הצביון היהודי, חינוך, ישראל, כלכלה, מזג האוויר, מערכת הבריאות, פייסבוק, קנדה, שלום
מדד בועת הנדל”ן העולמי

מדד בועת הנדל”ן העולמי

בנק ההשקעות השוויצי יו.בי.אס פרסם לאחרונה את המדד השנתי שלו של בועות הנדל”ן בעולם. על פי המדד על רשימת עשר הערים המסוכנות ביותר מבחינת בועדת הנד”לן נמנות טורונטו וונקובר מקנדה, וכן תל אביב מישראל.על פי המדד של בועודת הנדל”ן של היו.בי.אס מחירי הדיור בעיר כמעט שילשו את עצמם בין השנים אלפיים ואחת לאלפיים ושבעה עשרה. שכר הדירה שמר על קצב עלייה לצד הגידול במחירי הרכישה, דבר ששיקף מחסור גדול בנכסים לדיור. לדברי עורכי המחקר, אחרי תקופת תיקון קצרה באלפיים ושמונה עשרה, חזר השוק לשלב נפיץ נוסף של קפיצת מחירים. בבנק יו.בי.אס מעריכים כי מחירי הנדל”ן למגורים בעשרים וחמש ערים מרכזיות בעולם, במסגרת הכנת הדין וחשבון, ממחצית שנה שעברה עד מחצית השנה הנוכחית, הואץ קצב הצמחיה הממוצע במחירי הדיור הנומינליים באותן ערים, עד כעשרה אחוזים. מדובר בשיעור הצמיחה הגבוה ביותר מאז שנת אלפיים ושבע

במדד בועות הנדל”ן, הערים טורונטו שבקנדה – ראשונה ופרנקפורט שבגרמניה – שנייה ממשיכות להציג, כמו אשתקד, את רמות הסיכון הגבוהות ביותר בין שוקי הדיור העולמיים. סיכונים לבועה מוגברים נרשמים גם בציריך בשווייץ  – שלישית, מינכן בגרמניה – רביעית, הונג קונג בסין – חמישית, ונקובר בקנדה – שישית, אמסטרדם בהולנד – שביעית תל אביב בישראל – שמינית וטוקיו ביפן – תשיעית. למעשה, כל הערים שנבדקו, מלבד שתיים: פריז בצרפת ושטוקהולם בשבבדיה, חוו עלייה משמעותית במחירי הדיור

עורכי המחקר מסבירים כי כתוצאה משערי הריבית הנמוכים, התרחקו מחירי הדיור בעשור האחרון בהתמדה מרמות ההכנסה ומשכר הדירה. הערים השוכנות כרגע בטריטוריית סיכון לבועה חוו בתקופה זו עליות מחירים ממוצעות של כשישים אחוז במונחים מותאמים של הינפלציה, בעוד שההכנסה ושכר הדירה הריאליים גדלו רק בכשניים עשר אחוז נכתב. כעת .יש התחלה של נקודת מפנה בעקבות עליית שערי הריבית, אבל חוסר האיזון בשוקי הדיור העירוניים הגלובליים עדיין גבוה מאוד, שכן בלא מעט ערים המחירים אינם מסונכרנים עם שערי הריבית ההולכים וגדלים בעת הזו

עורכי המחקר מעריכים עוד כי ההאצה בצמיחת המשכנתאות שטרם נפרעו הייתה בולטת כמעט בכל הערים. לדבריהם זו גם השנה השנייה ברציפות שבה החוב הביתי גדל מהר יותר במידה ניכרת מאשר הממוצע לטווח ארוך. בנוסף, שיעורי הריבית למשכנתאות כמעט הכפילו את עצמם בממוצע בכל הערים שנבחנו, מאז נקודת השפל שלהם באמצע אלפיים עשרים ואחת. בשילוב עם מחירי נדל”ן הגבוהים, בנק יו.בי.אס מודים כי האפשרות לרכישת דירה על ידי שכיר בעל הכשרה גבוהה הוא נמוך בממוצע בשליש לעומת המצב לפני מגפת הקורונה שפקדה אותנו לפני למעלה משנתיים

לדברי קלאודיו סאפוטלי, מנהל תחום הנדל”ן במשרד מנהל ההשקעות הראשי ביו.בי.אס, האינפלציה וההפסדים על נכסים, הנובעים מהסערה הנוכחית בשווקים הפיננסיים, מפחיתים את כוח הרכישה של משקי הבית, דבר שמרסן את הביקוש למרחב מחיה נוסף. הכוונה לרכישת דירה נוספת מעבר לזו הקיימת. אי לכך, ענף הדיור הופך כעת לפחות אטרקטיבי כהשקעה כי עלויות ההלוואה בערים רבות עולות על התשואה של השקעות של קנייה לצורך השכרה

לדברי עורכי המחקר, דירוגי המדד לא גדלו בממוצע בהשוואה לשנה שעברה. בנוסף, הכנסות גבוהות וצמיחה של שוק ההשכרה בלמו גידול אפשרי נוסף בחוסר האיזון. מחירי הדיור באיזורים הכפריים צמחו מהר יותר מאשר בערים, זו השנה השנייה ברציפות. בנוסף, צמיחת המחירים הואטה במידה ניכרת במונחים מותאמים של האינפלציה. אך הערכות המחיר הנוכחיות הן גבוהות ביותר. בכל מקרה מציינים במחקר שהשגשוג הגלובלי בתחום הדיור מגיע כעת לסופו

מהמחקר עולה עוד כי בארה”ב, חמש הערים שנבחנו נמצאות בטריטוריית הערכת-היתר, וחוסר איזון נראה במיאמי ובלוס אנג’לס יותר מאשר בסן פרנסיסקו, בבוסטון ובניו יורק. שוקי   הדיור בשטוקהולם, פריז וסידני שבאוסטרליה נותרו בהערכת-יתר למרות מגמות צינון מסוימות. שוקי דיור אחרים המפגינ סימני הערכת-יתר כוללים את ז’נבה, לונדון, מדריד סינגפור. סאו פאולו, שנוספה השנה למדד, זוכה להערכה הוגנת, לצד ורשה ומילאנו

בדיקתה לעומק של הנתונים מגלה כי למרות השנה החזקה שעברה על שוק הדיור של דובאי, גם היא שוכנת כעת בטריטוריית ההערכה ההוגנת. לדברי עורכי המחקר, שוק הדיור של דובאי היה רכבת שדים בשני העשורים אחרונים, ככל שהביקוש התאים את עצמו במידה רבה להתפתחות מחירי הנפט. מחירי הנפט המשתנים תדיר, והגידול בכמות ההגירה, הפיחו חיים בשוק בשנה האחרונה. מחירי הדיור צמחו בעשרה אחוזים בין אמצע אלפיים עשרים ואחת לאמצע אלפיים עשרים ושתיים. שכר הדירה בארבעת הרבעונים האחרונים עלה על הצמיחה במחירי הדיור. לפיכך ממשיך השוק ליהנות מהערכה הוגנת

בשווייץ, הביקוש החזק המתמשך להשקעות בסביבה עם שיעור ריבית שלילי היה המנוע העיקרי של מגמת המחירים. מחירי הדיור באיזור עלו בכעשרים אחוז מאז תחילת המגפה. בסך הכול, היחס בין מחירי הרכישה לבין מחירי שכר הדירה יצא מאיזון, והשוק הפך לאיזור סיכון-לבועה. לדברי עורכי המחקר, מחירי הרכישה הגבוהים יחוו בקרוב בוחן מציאות, שמקורו בזינוק שיעורי הריבית של בנק סוויס השוויצרי. אך הודות להמשך צמיחת האוכלוסייה החזקה באיזור הכלכלי של ציריך, ייתכן שתתבצע התאמת מחירים לאורך זמן

פרנקפורט ומינכן בגרמניה מציגות את הסיכונים הגבוהים ביותר של בועת הנדל”ן בקרב שוקי איזור האירו. שתי הערים הגרמניות חוו בעשור האחרון כמעט הכפלה של מחירי הנכסים מבחינה נומינלית, למרות שהצמיחה הנוכחית הצטננה לכדי כחמישה אחוזים בין אמצע אלפיים עשרים ואחת לבין אמצע אלפיים עשרים ושתיים מהרמות הדו-ספרתיות הקודמות שלהן. השילוב של עלויות מימון גדלות ושל סיכויי צמיחה כלכלית נמוכים בשנה שעברה אמור להוציא אוויר ממנוע השפע ששרר בשוק, למרות שיעורי הנכסים הריקים הנמוך מאוד מבחינה היסטורית

הממצאים מראים כי שוק הדיור של אמסטרדם בהולנד הציג צמיחת מחירים חזקה ביותר בשוקי איזור האירו, עם שיעור של כשבעה עשר אחוז בערכים נומינליים, והעיר נמצאת כיום בטריטוריית הסיכון לבועה. במדריד, צמיחת המחירים הואצה גם כן מאז תחילת המגפה. עיר הבירה הספרדית נמצאת כעת בטריטוריית הערכת-היתר, למרות שבממוצע עובד בעל הכשרה במגזר השירותים יכול עדיין להרשות לעצמו את מרחב המחיה הגדול ביותר בקרב שוקי איזור האירו שנכללו במחקר

לצד ההתאוששות הכלכלית ושיעורי הריבית הנמוכים יותר לאחר המגפה, תמריצים לשיפוץ בניינים תמכו בעליית מחירים במילאנו באיטליה לאחר עשור של מחירי סטגנציה. מהצד השני, תחום הדיור בפריז משתרך מאחורי שוקי הדיור של איזור האירו. מחירי הנכסים הנומינליים סבלו מסטגנציה בין אמצע אלפיים עשרים ואחת לאלפיים עשרים ושתיים, ועקב כך נטשה פריז שבצרפת את טריטוריית הסיכון לבועה. אך פריז ממשיכה להיות שוק איזור האירו הכי פחות נגיש מבחינת מחירים במחקר

שוק הדיור בלונדון בבריטניה נמצא בטריטוריית הערכת-יתר. המחירים גבוהים בכשישה אחוזים מהשנה שעברה, כשהם נתמכים על ידי מחסור נכסי דיור מול הביקוש המוגבר שלאחר המגפה. שכר הדירה שם משתנה בחדות, כאשר קונים נתקלים בקשיים במציאת נכסים מתאימים. עם זאת, שיעורי המשכנתאות הגדלים, סיום חופשת מס הבולים בבריטניה והצפי הכלכלי הלא ברור מחלישים את הצפי בנוגע למחירים

לדברי עורכי המחקר, ורשה בפולין נהנתה מהיותה אחד משוקי העבודה החזקים במזרח אירופה, והחוזק הזה משך לשם אזרחים חדשים ומשקיעים מסוג רכישה לצורך השכרה. השוק ממשיך ליהנות מהערכה הוגנת, אך הדיור הפך בהדרגה לבלתי נגיש כלכלית בשל המחירים הגבוהים ושיעורי הריבית המטפסים במהירות. בניגוד לכך, למדיניות מוניטרית הדוקה יותר הייתה השפעה מיידית על שוק הדיור של שטוקהולם בשבדיה. עקב כך אירעה צניחת מחירים של יותר מעשרח אחוזים ברבעון השני השנה, שהקפיצה את דירוג המדד אל מחוץ לאיזור האירו והיישר לטריטוריית הערכת היתר

על פי המחקר, מחירי הדיור בטוקיו ביפן הלכו וצמחו כמעט ברציפות במשך למעלה משני עשורים, תוך שהם נעזרים בתנאי מימון אטרקטיביים ובצמיחת האוכלוסייה. חוסר האיזון הגיע לסף הסיכון לבועה, ככל שהזמינות של רכישת הדירות המשיכה להתדרדר. אך סימני החלשה הופיעו לאחרונה: צמיחת המחירים פחתה בחצי לכדי חמשיה אחוזים לעומת השנה המקבילה, ומשתרכת מאחורי הממוצע הכלל ארצי זו הפעם הראשונה בעשר שנים. המחירים בסידני באוסטרליה השתנו באופן קיצוני ביותר משלושים אחוז באלפפים ועשרים ואלפיים עשרים ואחת, לפני שהידוק תנאי ההלוואות בשנה שעברה והקפיצות האגרסיביות של שיעורי הריבית השנה הפחיתו את הנגישות במידה רבה. עקב כך, המחירים כבר הספיקו לרדת ביותר מחמישה חוזים במהלך הרבעון השני של השנה. השוק נותר עדיין בהערכת-יתר גבוהה

השוק של הונג קונג בסין רשם תיקון של כארבעה אחוזים במחירים הנומינליים בין אמצע שנה שעברה לאמצע שנה זו – שיעור הצמיחה החלש ביותר מכל הערים שנבחנו במחקר. למרות זאת, השוק לא עזב עדיין את טריטוריית הסיכון לבועה. סינגפור נהנית ממיצוב בינלאומי חזק כמרכז עסקים, ומחירי הדיור גדלו באחד עשר אחוז נוספים בין אמצע אשתקד לבין אמצע השנה. המחקר עולה עוד כי ערי ארה”ב חוו צמיחת מחירים חזקה הרבה יותר מאז תחילת המגפה בהשוואה לשנים הקודמות. מיאמי ממשיכה ליהנות מהגירה חזקה פנימה ומעניין רב בקרב המשקיעים. היא רשמה את שיעורי צמיחת מחירי הרכישה ושכר הדירה השנתיים החזקים ביותר, ונדחפה עקב כך עמוק יותר אל טריטוריית הערכת-היתר. גם סן פרנסיסקו רשמה גידולים מרשימים במחירים. לנוכח היחלשות גיוסי העובדים לענף ההייטק והסיכויים להמשך הקיום של מודלי העסקה מרחוק ועבודה ההיברידית, הצפי עבור מחירי הדיור בסן פרנסיסקו הוא עגום למדי

חוסר האיזון בלוס אנג’לס כבר היה גבוה, וגדל אף יותר מאז השנה שעברה, משום שנגישות רכישת הנדל”ן כבר הגיעה קרוב לשיאים של כל הזמנים. בוסטון נהנתה מצמיחת ההכנסות הגבוהה ביותר מכל הערים במחקר, זאת על גבה של כלכלה חזקה ומגוונת. חוסר האיזון נשאר ללא שינוי ניכר לעומת השנה שעברה. מצד שני, ניו יורק הפגינה את צמיחת המחירים החלשה ביותר מאז אמצע אשתקד מכל הערים האמריקאיות שנכללו במחקר. היא ממשיכה להיגרר אחרי ערים ומדינות נגישות יותר וגם ידידותיות יותר מבחינת מיסוי, עסקים ורגולציה

רמות מחירי הנדל”ן בוונקובר ובטורונטו שבקנדה שילשו את עצמן בעשרים וחמש השנים האחרונות, אולם עלייה של שלושים וחמישה אחוז בדרך לרדת. לדברי עורכי המחקר, הזינוקים בשיעורי הריבית האחרונים של בנק המרכזי של קנדה היו ככל הנראה הקש ששבר את גב הגמל ותיקון מחירים מתבצע כבר עתה

שוק הדיור של תל אביב עבר לטריטוריית סיכון לבועת נדל”ן בפעם הראשונה, לאחר שמחירי הנדל”ן בעיר זינקו בכשמונה עשרה אחוז בין מחצית אלפיים ואחת למחצית אלפיים ושתיים – השיעור הגבוה ביותר מאז אלפיים ועשר

Format ImagePosted on November 2, 2022October 31, 2022Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags annual index of real estate bubbles, Tel Aviv, Toronto, UBS Swiss Real Estate Bubble Index, Vancouver, world, בנק ההשקעות השוויצי יו.בי.אס, ונקובר, טורונטו, מדד שנתי של בועות הנדל"ן, עולם, תל אביב

הבירוקרטיה מנצחת – פרק נוסף

הבירוקרטיה ממשיכה לנהל את החיים שלנו. הזכרתי בטורים הקודמים כי לאחר מותי אמי בחודש פברואר השנה , אחי בישראל ואני כאן בוונקובר, נדרשנו לטפל בצוואת ההורים, אך לאור הבירוקרטיה התהליך הפך למסובך ביותר

בנק הפועלים עיכב את שחרור הכסף מהחשבון של ההורים  “רק” בחודשיים. לאחר מאבקים ממושכים הם העבירו לנו את הכסף כך שהצליחו לסיים את המשימה הראשונה

עתה אנו מנהלים מאבק קשה עם בנק לאומי בנוגע לחשבון נאמנות בו הופקדו הכספים ממכירת הדירה של ההורים. עורכי הדין של המשפחה לא עזרו מספיק והבנק החזיק ומחזיק בכספים ללא שום סיבה. הרוכש העביר כבר את מלוא הכספים עבור רכישת הדירה ואף קיבל את המפתחות לידיו. אנו לעומת זאת קיבלנו עד לרגע זה רק תשלום אחד מהחשבון, המוחזק בנאמנות על ידי משרד עורכי הדין שלנו ומשרד עורכי הדין של הרוכש. לאחר חודש של מאבק ממושך קיבלנו סוף סוף את התשלום הראשון. הורדו ממנו סכומים נכבדים ובהם הוצאות המיסוי שעבורי הן היו גבוהות מאוד, כיוון שאיני תושב ישראל. כן הורדו דמי התשלום עבור משרד עורכי הדין והעמלות עבור המתווכים

במהלך השבועיים האחרונים אנו מנהלים מאבק קשה בעורכי הדין שלנו כדי שיפעילו לחץ על הבנק לשחרר לנו את התשלום השני. בפועל הם הלקוחות של הבנק ולא אנו, כיוון שהם מחזיקים בו את חשבון הנאמנות. לאחר שמפתחות הדירה הועברו כבר אל הרוכש, אין שום סיבה בעולם עבור בנק לאומי להחזיק בכספים שלנו. להערכתי כל הסחבת הזאת מצד הבנקים השונים מאפשרת להם לעשות רווחים מהכספים שלנו שמוחזקים בחשבונותיהם. אחרת אי אפשר להסביר את הסיבה לעיכובים הארוכים שלהם

בסך הכל אנו אמורים לקבל עוד שני תשלומים מכספי הדירה המוחזקים בחשבון הנאמנות ואז סוף סוף הסתיים התהליך הארוך והבלתי הגיוני. אנו נמצאים כבר כשמונה חודשים לאחר מות אימי ואני מעריך כי נזדקק לעוד חודש נוסף לסיים את ענייני צוואה

אפשר לסכם את השנתיים האחרונות קשות מאוד עבור משפחתי ועבורי. לפני כשנתיים מצבו הבריאותי של אבי הידרדר לתהומות קשות עד שבראשית שנה שעברה לא הייתה ברירה, אלה לאשפז אותו בבית החולים איכילוב. שם הוא נדבק בקוביד וזה מה שהביא בסופו של דבר למותו. אבא נקבר בשבעה בפברואר אשתקד עת היה בגיל תשעים ואחד וארבעה חודשים. לאור מגפת הקוביד לא יכולתי לטוס לישראל ולהגיע להלוויה ונאלצתי לראות את הטקס הקשה הזה באמצעות זום. הוא נקבר בבית הקברות האזרחי של קיבוץ מעלה החמישה סמוך לירושלים

לאחר שבעים ואחת שנות נישואים אמא הפכה לאלמנה. היא התאוששה ממותו של אבי ונדמה היה שיש לה חיים טובים באופן יחסי. אמא התאמנה כמעט כל יום, קראה הרבה והיו לה לא מעט חברות. מצב בריאותה היתה טוב וחשבנו שהיא תוכל לחיות עוד מספר שנים טובות. אך זה לא קרה: בראשית חודש פברואר השנה היא נחנקה מחתיכת תפוח שהיה בסלט. היא איבדה מייד את ההכרה וכעשרים דקות לא הגיע חמצן למוחה. אמא הועברה במצב קשה ביותר לבית החולים איכילוב ולאחר ארבעה ימים נקבע מותה. כמו אבא היא נקברה בשבעה בפברואר בהפרש של שנה, גם כן בקיבוץ מעלה החמישה. אמא הייתה בת תשעים ושתיים על סף תשעים ושלוש. הפעם הצלחתי להגיע להלוויה, שקודם לכן הספקתי עוד לבקר אותה בבית החולים, עת הייתה מונשמת. אני גם הראשון שראה אותה כבר לא בחיים

Posted on October 19, 2022October 14, 2022Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags banks, bureaucracy, consulate, death, Israel, בירוקרטיה, בנקים, ישראל, מוות, קונסוליה

הבירוקרטיה מנצחת

הבירוקרטיה ממשיכה לנהל את החיים שלנו. חשבתי שסיימנו את הבעיות הביורוקרטיות אך הן ממשיכות לצוץ ולמרר את חיינו. הזכרתי בטור הקודם כי לאחר מותי אמי, אחי ואני נדרשנו לטפל בצוואת ההורים, אך לאור הבירוקרטיה הכל הפך למסובך

הזכרתי עוד כי לאור דרישות בלתי הגיוניות של בנק הפועלים בישראל שמחזיק בחשבון הבנק של הורי, נאלצתי בסוף חודש אוגוסט לטוס לסן פרנסיסקו, כדי להשיג אישור של הקונסוליה הישראלית שם של חתימתי. הפגישה בקונסוליה הממוקמת בבניין משרדים במרכז העסקים של סן פרנסיסקו, נקבעה ליום שלישי (23 באוגוסט) לפני הצהריים. נאמר לי מראש כי אסור לי להביא תיק, מחשב או טלפון, ולכן לקחתי את המסמכים במעטפה. אחרי שעברתי תשאול בטחוני ארוך המתנתי לתורי במשרד. כעבור מספר דקות סימנה לי הפקידה לגשת לדלפק שילדה. הצגתי בפניה חמישה מסמכים משפטיים (בהם זה שעבור הבנק). כל שעליה היה לעשות הוא לאשר שאני חתמתי עליהם. תכננתי לגשת לסניף של פדקס שנמצא בסמוך לקונסוליה לשלוח את המסמכים מהאושרים לאחי בישראל. לתדהמתי הפקידה בקונסוליה הודיעה לי כי הם יבדקו את המסמכים במשך חמישה ימי עבודה, ורק לאחר מכן אוכל לקבל. טענותי כי אני צריך את המסמכים בדחיפות ועל הקונסוליה מוטל רק לאשר את חתימתי, לא הועילו. המתנתי לבואה של סגנית הקונסול שבדקה שאני הוא אני (מול הדרכון הישראלי שלי ותעודת הזהות), ואישרה את חתימתי. שאלתי גם אותה מדוע אינני יכול לקבל את המסמכים המאושרים לידי, והיא הסבירה כי על הקונסוליה לבדוק אותם לעומק. לא עזרו כל תחנוני ונאלצתי לקבל את רוע הגזרה. לאור כך שילמתי לקונסוליה עבור בדיקת המסמכים ועבור המשלוח שלהם מסן פרנסיסקו לביתי בוונקובר. כך שהתנהלות הקונסוליה גרמה לי עיכוב בשליחת המסמכים החתומים לישראל והדבר היה כרוך גם בהוצאות כספיות נוספות

חזרתי לוונקובר ב-28 באוגוסט ושוחחתי עם בנו של אחי שגר בניו ג’רסי. גם הוא נאלץ לאשר את חתימתו מול הקונסוליה הישראלית. הוא בחר לעשות זאת בקונסוליה בניו יורק. לתדהמתי לאחר שחתימתו אושרה הוא קיבל את המסמכים בחזרה לידיו, ובניגוד לקונסוליה בסן פרנסיסקו, הקונסוליה בניו יורק לא החזיקה במסמכים במשך חמישה ימים. זה רק חיזק את הרגשתי שהקונסוליה הישראלית בסן פרנסיסקו פעלה שלא כשורה, ואסור היה לה לבדוק את המסמכים, אלה רק לאשר את חתימתי ולהחזירם אלי מייד

למחרת הגעתי בחזרה לוונקובר, קיבלתי את המעטפה מהקונסוליה הישראלית, בהם חמשת המסמכים החתומים על ידי, שאושרו על ידיה. הלכתי מדי לסניף של פקדס הקרוב לביתי ושלחתי את המסמכים בדואר אקספרס לאחי בישראל. נאמר לי כי בתוך ארבעה ימים (עד ה-31 בחודש) אחי יקבל את המעטפה במשרדו בירושלים. שילמתי על השירות “המיוחד” של פקדס מאה שבעים וחמישה דולר. במשך הימים הבאים בדקתי באתר של פדקס את התנהלות משלוח המעטפה מוונקובר לירושלים. נדהמתי לראות שפקדס עבודת בחוסר יעילות, שגרם לעיכוב במשלוח הדחוף של המעטפה אחי למעלה מחמישה ימים תמימים. המעטפה נשלחה על ידי פקדס משדה התעופה של ונקובר למרכז של פדקס בממפיס טנסי. משם הועברה המעטפה למרכז של פקדס באינדיאנפוליס אינדיאנה. לאחר מכן המעטפה נשלחה לאירופה והגיעה מרכז פקדס בשדה התעופה שארל דה גול פריז. משם היא הועברה למרכז פקדס בקלן שבגרמניה. רק בשבת בערב המעטפה נחתה סוף סוף בנמל התעופה בן גוריון והוחזקה במתקן פקדס עד יום שני בבוקר, עד שהועברה לאחי. כאמור הבירוקרטיה מנצחת ובגדול

Posted on September 21, 2022September 22, 2022Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags banks, bureaucracy, consulate, death, Israel, San Francisco, בירוקרטיה, בנקים, ישראל, מוות, סן פרנסיסקו, קונסוליה

ביורוקרטיה קשה נוסח ישראל

במדינת ישראל הבירוקרטיה חוגגת ומקשה על החיים. לאחר מותי אמי, אחי ואני נדרשנו לטפל בצוואתה ובצוואה של אבא, ולוודא שהיא בוצעה כהלכה. אחי וחמשת ילדיו ואני יורשים את דירת ההורים בתל אביב, ואילו הכסף שהיה מונח בחשבון הבנק של ההורים יחולק בין אחי וביני. כביכול צוואה פשוטה אך לאור הבירוקרטיה הישראלית הכל הפך למסובך

להלן מספר דוגמאות שיבהירו את הבעיות שבדרך

בנק הפועלים ששם להורי יש את החשבון קיבל את כל החתימות של הילדים של אחי, של אחי ושלי. כיוון שאני גר מחוץ לישראל, עדיין לא ידוע לנו האם אם בנק הפועלים יבקש ממני גם אישור מהקונסוליה הישראלית, בנוסף לזה שהבאתי עורך דין ונוטריון בוונקובר. כיוון הליך הבדיקה של הבנק עלול להימשך שבועות ארוכים, החלטתי לטוס לסן פרנסיסקו כדי להשיג אישור של הקונסוליה הישראלית שם של חתימתי. אם הבנק אכן יבקש אישור זה בעוד מספר שבועות המסמכים יהיו כבר אז בידי אחי (לאחר שאשלח אותם אליו בדואר אקספרס)

חשבון נאמנות עורכי הדין של שני הצדדים בנוגע למכירת הדירה בתל אביב, אמור להיפתח בבנק לאומי. אחי קיבל מידע כי גם בנק לאומי יעלה דרישות כמו בנק הפועלים בנוגע לחתימות שלי. בנק לאומי בשלב מוקדם זה עדיין לא ביקש דבר ואחי לא מעוניין לעורר את המתים. צריך לקוות שעד מועד נסיעתי בתוך מספר ימים, נדע היכן אנו עומדים מול בנק זה. אם גם הם יבקשו אישור על חתימתי אוכל להביא אותו מהקונסוליה בסן פרנסיסקו, בדומה לאישור המיועד לבנק הפועלים. אם בנק לאומי לא יעדכן אותנו עד יום נסיעתי תהיה לנו בעייה קשה

עורכי הדין של רוכשי הדירה דורשים כמו שני הבנקים, שכל שבעת היורשים ימלאו טפסים ויחתמו עליהם במסגרת העברת מסמכים לטאבו. אני אמור לקבל מסמך כזה מאחי עד ערב הנסיעה, ואז אקח גם אותו לקונסוליה הישראלית בסן פרנסיסקו לקבל את האישור שלהם

עבור אלה שגרים בקנדה, השגת חתימות על מסמכים משפטיים שיוכרו במדינות אחרות מאוד מסובכת. זאת כיוון שקנדה לא חתומה על אמנת האג משנת אלף תשע מאות שישים ואחת. לכן בידי עומדות שתי אפשרויות. הראשונה – להחתים עורך דין ונוטריון מקומי על הטפסים. לאחר מכן לשלוח את הטפסים שלו לאישור ממשלת בריטיש קולומביה שנמצאי בעיר ויקטוריה. ולאחר מכן עלי לקבל גם את האישור של הקונסוליה הישראלית בטורונטו

לחילופין אני יכול לגשת ישירות לקונסוליה הישראלית בקנדה. תחילה חשבתי שעדיף לי לטוס שוב לישראל, להגיע לבנקים ומשרדי עורכי הדין השונים,  לחתום על כל המסמכים הנדרשים ולגמור הכל מול הפקידים הקטנים, בתוך חמש דקות. אך כיוון שזה יקר בטירוף ואין לי יותר כוח לטוס כל כך הרבה שעות, מדובר בפעם השלישית השנה, חשבתי תחילה לטוס לקונסוליה הישראלית בטורונטו. בגלל מגפת הקוביד, הקונסוליה בטורונטו לא מספקת בימים אלה שירותים לישראלים בונקובר. בסוף מצאתי רעיון טוב וזול יותר – הקונסוליה הישראלית בסן פרנסיסקו. הקונסוליה בסן פרנסיסקו, גם היא בגלל מגפתי הקוביד, לא מספקת בימים אלה שירותים לישראלים בסיאטל הסמוכה לוונקובר. לכן אני טס לסן פרנסיסקו. קבעתי כבר פגישה בקונסוליה הישראלית שם, ויש לי גם הזדמנות הזדמנות ראשונה לבקר לראשונה בעיר היפה הזו. מי היה מאמין שצוואה כה פשוטה אשר כוללת דירה אחת וחשבון בנק אחד תהפוך למסע בירוקרטי בלתי סביר, בלתי הגיוני ואף לא אנושי. חבל שבישראל זה קורה

Posted on September 14, 2022August 24, 2022Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags bureaucracy, death, family, Israel, ביורוקרטיה, ישראל, מות, משפחה

ישראלים בקנדדה

מהצצה לאתר של קבוצת ישראלים בקנדה שמופיע בפייסבוק ניתן להבין מה הם רוצים, מה חסר להם, מה הם מחפשים ובמקביל מה יש להם להציע. קרוב לששת אלפי ישראלים חברים בקבוצת ישראלים בקנדה שנוסד בנובמבר אלפיים וחמש עשרה בטורונטו.

הנה לקט של שאלות, בקשות והצעות חברי הקבוצה השונים המתפרסמות באתר הקבוצה בפייסבוק:

לני מציעה למכירה גחנון קובנה במחיר שמונה דולר ליחידה. כולל תוספות של ביצה, סחוג ורסק במחיר שלושה עשרה דולר ליחידה.

שמעון שגר בישראל טס החודש לקנדה והוא קיבל שני חיסונים. הוא שואל האם הוא צריך לבצע בדיקת קוביד לפני הטיסה?

יובל שגם הוא גר בישראל שואל האם רישיון הנהיגה הישראלי שלו תופס גם בקנדה? או צריך להוציא רשיון נהיגה בינלאומי לפני שמגיעים לכאן?

רות שואלת את מי מבין אלה שעברו את הגבול לבאפלו ארה”ב עם רכבם: האם צריך לעשות בדיקות קוביד? האם מעבר הגבול פתוח כבעבר עשרים וארבע שעות ביממה?

סמדר שגרה בטורונטו מחפשת להשכרה בית שלם בן ארבעה חדרים באזור טורנהיל בטורונטו.

אלמוג שגר בישראל מציין שהוא נמצא במדינה כבר שלוש שנים, אחרי שגר בארה”ב במשך ארבע שנים. אלמוג מעוניין עתה להגר לקנדה והוא מחפש עבודה כטכנאי לתקן דלתות מתכת לחניות פרטיות, או כמנעולן, כשיש לו ניסיון רב בשני התחומים. הוא מציין עוד כי ישמח לקבל עזרה ומידע בדבר הגירה, הקהילה היהודית בקנדה, כשרות וכל מה שיש להוסיף בנושא.

סאו שגר בישראל שואל איך ואיפה מוציאים ויזת תייר לקנדה? מה העלויות וכמה זמן זה לוקח? הוא רוצה בחודשים ספטמבר ואוקטובר לטוס לקנדה עד חודש ימים, ושואל האם שבועיים יספיקו לטייל בוונקובר ובטורונטו, או שזה לחוץ מדי מבחינת הזמן? שאו מציין שראה גם את הרכבת השקופה ומדובר כנראה ברכבת נוסעת מוונקובר לבאנף שבאלבטרה וכידוע הכרטיסים שלה יקרים ביותר.

אלינה מישראל שואלת האם מישהו יודע אם צריך לתרגם את חוזה הגירושין לאנגלית ואת האישור של האבא שמאפשר לילדים להגר לקנדה?

עדי מישראל מספרת כי משפחתה שוקלת להגר לקנדה (באזור טורונטו והסביבה). מדובר בזוג הורים ושלושה ילדים בני שש, שמונה ושתיים עשרה. עדי במקצועה היא קוסמטיקאית ומניקוריסטית והיא שואלת האם היא יכולה בתחום הזה שלה לעבוד כעצמאית בטורונטו? או שהיא צריכה ללמוד את התחום מחדש?

ויקה מישראל אומרת כי היא בעלה וילדתם שוקלים להגר לקנדה. היא שואלת מי מכיר יועץ הגירה אמין בישראל, מבין אלה שבעזרתו הם היגרו לקנדה בשנים האחרונות?

אוריאל הוא אזרח קנדי המשרת בצה”ל ביחידה קרבית ועכשיו הוא משתחרר. הוא מחפש עבודה עם שכר טוב במונטריאול.

נינה הגרה בטורונטו מחפשת יועצת הגירה לקנדה.

לירון הגרה בישראל מספרת שהיא ואחותה מגיעות לקנדה למשך חודש ימים. היא מוסיפה שהן צריכות כרטיסים לסלולר לכדי להיות בקשר אחת עם השנייה, ושואלת על המלצות היכן לרכוש אותם במחירים מוזלים?

מוטי מחפש עורך דין מעולה המתמחה בהגירה לקנדה, ויש לו באמת ניסיון רב וידע בכל ההליכים.

דודו מישראל מחפש במונטריאול קייטרינג כשר במחיר סביר עבור חינה לפני החתונה.

ארינה שואלת היכן מומלץ לקחת חופשה בן עשרה ימים בקנדה? מבקשת לתת עדיפות למקומות עם חופים, מים ועגמים. היא כבר הייתה בקולונה וקמפלוס ומעדיפה לגלות מקומות חדשים.

יבול מישראל קיבל קבל שני חיסונים שפג תוקפם והוא שאול האם הוא יכול להיכנס לקנדה?

Posted on August 17, 2022August 18, 2022Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, commerce, Facebook, immigration, Israelis, הגירה, ישראלים, מסחר, פייסבוק, קנדדה

חמש שנים לעבודה מהבית

לפני חמש שנים קיבלתי אישור מהמנהלים הבכירים במקום העבודה שלי לעבור לעבוד מהבית. ארזתי את מעט החפצים שלי שהיו במשרד בדאון טאון ונקובר והעברתי אותם לביתי. חברת הובלה העבירה את הכל השאר, כולל: מחשב, שולחן למחשב עם שני מוניטורים, כיסא משרדי, מגירות על גלגלים ועוד.

לראשונה בחיי עבדתי מהבית בקביעות וזה מאוד מאוד מתאים לי. כמבקר החברה אני צריך שקט בסביבה, בזמן שאני עובד ובודק האם הכל נעשה בחברה כשורה. מכל מקום בגלל אופיי אני מעדיף תדיר לעבוד לבד, לא בקבוצות, לא בצוותים ולא עם אחרים. סוף סוף הגשמתי את רצוני ואני עובד מהבית וזאת עוד הרבה לפני מגפת הקוביד.

המשרד של החברה נמצא במרחק של פחות מחמש עשרה דקות הליכה מביתי, כך שאם אני צריך להגיע לפגישה או לדיון כלשהו, זה נמצא ממש קרוב אלי. ובעצם אני יכול ליהנות משני העולמות: לבצע את העבודה יומיומית שלי מהבית ולהגיע למשרד כשצריך.

אחרי הצבא עת גרתי בישראל: התחלתי לעבוד בדרך כלל במקומות עבודה שיותר קרובים לביתי בזמן שגרתי אז בירושלים. הדבר נמשך עת עברתי לתל אביב. גרתי במרכז העיר ומקום עבודתי תמיד היה במרחק הליכה קצר.

כשעברתי לוונקובר לפני שבעה עשרה וחצי שנים, במרבית הזמן אותו נוהג שלי נשמר. אני גר במרכז ומקום העבודה קרוב. במשך עשר השנים הראשונות כאן שכרתי דירה קטנה ברחוב בארקלי בווסט אנד בסמוך לסנטלי פארק. אחרי שבעה חודשים של חיפושים אחרי עבודה התחלתי לעבוד במחסן של חברה לאספקת תכשיטים. כל יום צעדתי למחסן במשך כ-45 דקות. את אותה דרך עשיתי בהליכה בחזרה לבית. לאחר מספר חודשים עברתי לחברה העוסקת בגבייה ותפקידי היה לחפש מידע ובעיקר מספרי טלפון של חייבים. (זאת, עקב התמחותי בחיפוש מידע ולאור העובדה ששימשתי עיתונאי בישראל במשך שנים רבות). כמובן שמיקומה של החברה היה בדאון טאון של ונקובר, ובמרחק של כעשרים דקות מביתי לכל היותר. עבדתי בחברת הגבייה למעלה משבע שנים ורק בשנה האחרונה שלי שם קרה שינוי מהותי. בגלל שינוי בבעלות בקרב בעלי המניות והעליה המהותית בשכר הדירה, החברה עזבה את הדאון טאון ועברה לעיר ברנבי הסמוכה לונקובר. המשרדים החדשים מוקמו בצפון ברנבי בסמוך לברנדווד מול. כיוון שאני לא מחזיק ברכב מאז שעברתי לוונקובר, נאלצתי כל יום לבזבז קרוב לשעה כדי להגיע לעבודה. הייתי נוהג ללכת ברגל עד תחנת הרכבת הקלה של סקייטריין, ברחוב בווררד. ומשם הייתי מגיע לתחנת הרכבת של ברנדווד מול בברנבי, והולך ברגל עוד מספר דקות עד למשרד.

זו הייתה השנה האחרונה שלי בחברת הגבייה. משם עברתי לעבוד בחברה המספקת הלוואות בסב-פריים למי שאינו יכול לקבל הלוואות מהבנק, בשל קרדיט גרוע. בחברה זאת אני עובד במשך למעלה משמונה השנים האחרונות ממש עד היום.

בחצי השנה הראשונה שלי: משרדי החברה היו ממוקמים במערב העיר (במקריות בקרוב למחסן התכשיטים בו עבדתי בעבר). לאחר מכן עברנו לשמחתי לדאון טאון, כך שהייתי צועד כיום יום כחמש עשרה דקות למשרד. לפני כשבע שנים עברתי לדירה משלי בצד השני של רחוב בארקלי, בסמוך לרחוב בווררד. שוב מדובר היה במרחק הליכה קצר של כחמש עשרה דקות מהבית למשרד. ולפיכך העיקרון שלי לעבוד קרוב לבית נמשך כמעט כל חיי בישראל וכן בקנדה.

כאמור לפני חמש שנים ממש שברתי את העיקרון של עצמי והתחלתי לעבוד מהבית. אני מקווה שזה ימשך לעד.

Posted on August 5, 2022Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags home, Israel, Vancouver, work, בית, ונקובר, ישראל, עבודה

Posts pagination

Previous page Page 1 … Page 7 Page 8 Page 9 … Page 40 Next page
Proudly powered by WordPress