Skip to content
  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • Business Directory
  • FAQ
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
  • JI Chai Celebration
  • JI@88! video

Recent Posts

  • Federation now across BC
  • Israel fighting for its existence
  • Deal strengthens Iran
  • Patriotic belonging diminishes
  • A campaign to engage
  • Upstanders’ first live event
  • Responding to Carney
  • Having your own home
  • Music a family tradition
  • Musical to warm heart
  • Community milestones … June 2026
  • Sharing her passion for Israel
  • Or Shalom reopens its doors
  • JFS from past to future
  • Need holistic approach
  • Sharing stories, advice
  • Journalist shares fears
  • Skills to live together
  • Road to independence
  • Cutting grass with scissors
  • Zionism as a solution
  • Deceit, desire & the divine
  • Reclaiming sacredness
  • Creative project ideas
  • Summer squares and cobbler
  • Thou shalt … summer commandments
  • Legal help for students
  • Revisiting myth of Lilith
  • Wrong person rebuked
  • Canada’s mixed messages
  • Questions for museum
  • Symposium on antizionism
  • Making soccer political
  • CJPAC lauds Pulver’s impact
  • City recognizes Vrba’s legacy  
  • Organ donation saves lives

Archives

Follow @JewishIndie
image - CJN box ad Rockowers 2026

Tag: Canada

מרכז להלבנת כספים

מרכז להלבנת כספים

(גלובל טי.וי)

קנדה משמשת מרכז להלבנת כספים של ארגון הטרור הלבנוני החיזבאללה שמקורם ממכירת סמים (בעיקר קוקאין). הסמים מועברים לקנדה מהמדינות הלטיניות ובהן קולומביה ומקסיקו, על ידי פעילים של החיזבאללה. הכספים ממכירת הסמים מולבנים ומשמשים למימון פעולות הטרור של הארגון. כך עולה מתחקיר נרחב של רשת החדשות גלובל טי.וי המקומית. ממשלת הקנדה החליטה לפני כשבועיים, במסגרת תקציב המדינה החדש לשנה זו, על הקמת כוח מיוחד למלחמה בהלבנות הכספים שהיקפם הולך וגדל. הלבנת הכספים קשורה בין היתר בעליית מחירי הנדל”ן בוונקובר וטורונטו, ולחילופין במשבר האופיואיד. יצוין כי ממשלת בריטיש קולומביה פועלת בחודשים האחרונים למגר את תופעת הלבנות הכספים במחוז, בין היתר באמצעות בתי קזינו ובנקים מחתרתיים. קרוב לוודאי שיש קשר בין גורמים סינים שמזה שנים מלבינים כסף בקנדה ובעיקר במחוז בריטיש קולומביה, לבין ארגון הטרור של החיזבאללה.

רשויות החוק בארצות הברית העבירו מידע רב למשטרה הפדרלית הקנדית (האר.סי.אם.פי) לפני כעשר שנים בדבר ארגון החיזבאללה, שמלבין כספים בקנדה. לפי התחקיר מתברר שאז במשטרה הפדרלית בחרו משום מה שלא לפעול. הועלו טענות בין היתר שהמשטרה הפדרלית הקנדית לא מעוניינת כלל, להתעסק בהלבנות כספים והברחות של סמים. רק בארבע השנים האחרונות החלה המשטרה הקנדית סוף סוף לחקור את הנושא לעומק. עוד נודע כי פעילים של ארגון הטרור הלבנוני מלבינים כספים בהיקפים גדולים מאוד, בעזרת מספר ארגוני פשע מקומיים. הפעילות מתבצעת בעיקר בחמש הערים הבאות בקנדה: טורונטו, מונטריאול, ונקובר, קלגרי והליפקס. גורם אמריקני מציין בהקשר זה כי מהחקירות השונות מתברר בצורה חד משמעית, כי ארגון הטרור הלבנוני מעורב במימון כספים מקנדה לפעילויות טרור, על ידי העברת כספים לקרטלי הסמים השונים. לדבריו בניגוד לקנדה רשויות החוק והאכיפה באוסטרליה פעלו נמרצות למגר את פעילות ארגון הטרור להלבנת כספים במדינה, והם זכו להצלחות לא מבוטלות בנושא. מהחקירות עלה כי כספים רבים לרכישת סמים עברו בין אוסטרליה לקנדה. אותו גורם אומר כי לפעילי החיזבאללה יש יכולות מעולות להלבין מיליארדי דולרים במדינות השונות.

חקירות דומות בנוגע להבנת כספים של ארגון החיזבאללה ממכירת סמים, מתקיימות במדינות נוספות שמשתייכות “לברית חמש העיניים” בנוסף כאמור לארה”ב וקנדה. מדובר בריטניה, אוסטרליה וכן ניו זילנד.

לפי החקירות המסובכות של האמריקנים בשיתוף בין היתר של הרשויות בקולומביה, עולה כי החיזבאללה פועל במשותף עם ארגוני פשע בינלאומיים ברחבי העולם. בין היתר במדינות כמו סין וההונג קונג, בשיתוף עם שכירי חרב, סוחרי סמים וקרטלי סמים גדולים (בהם קרטל מדיין של פאבלו אסקובר שחוסל לפני כעשרים ושש שנים). מהאזנות לשיחות טלפון רבות של פעילי החיזבאללה מתברר, שהארגון מפעיל את קשריו לפעילויותיו הפליליות השונות, ברחבי העולם. ובעיקר במדינות הבאות: ארה”ב, קנדה, אוסטרליה, פנמה, ירדן, דובאי וכמובן גם לבנון.

הפעילות של איראן וארגוני הטרור המסונפים לה התרחבה בשנים האחרונות משמעותית אל מדינות אמריקה הליטינית השונות. זאת בשל הסנקציות האמריקניות הקשות שהוטלו עליה והגבילו את יכולתה לגייס כסף, מימון לטרור וכלי נשק. מבחינת ארגון החיזבאללה לפעילות של מכירת הסמים למדינות המערב יש חשיבות עליונה ביותר. בכך הארגון גורם להחלשתו של האויב המערבי בשל ההתמכרות לסמים, וכן לאור העלויות הכספיות הגבוהות למלחמה במאבק בסחר ובהתמכרויות.

המשטרה הפדרלית הקנדית סירבה להגיב בפרשה ולפרט על חקירותיה בנושא החיזבאללה. באר.סי.אם.פי רק הסכימו לציין כי הם עובדים במשותף עם משטרות ברחבי העולם בנוגע לחקירות פליליות בינלאומיות.

Format ImagePosted on April 3, 2019April 2, 2019Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, drugs, Global TV, Hezbollah, money laundering, RCMP, גלובל טי.וי, האר.סי.אם.פי, הלבנת הכספים, חיזבאללה, סמים, קנדה
תוכנית מימון חדשה לרוכשי דירות בפעם הראשונה

תוכנית מימון חדשה לרוכשי דירות בפעם הראשונה

אף על פי שהמחירים והמכירות ירדו ברוב הערים אשתקד, המחירים עדיין עלו בכשישים וארבעה אחוזים בוונקובר – בחמש השנים האחרונות.

החל מחודש ספטמבר הקרוב תופעל לראשונה תוכנית מימון לרוכשי נדל”ן בפעם הראשונה, שהכנסותיהם מגיעות מקסימום למאה ועשרים אלף דולר בשנה. סכום המשכנתא המובטחת יגיע למקסימום של ארבע מאות ושמונים אלף דולר.

סוכנות הדיור של קנדה תשקיע כמיליארד ורבע מיליארד דולר קנדי, במשך שלוש שנים, כדי לקנות בתים שמיועדים לרוכשי דירות בפעם הראשונה. וזאת כחלק מתוכניתה של ממשלה הליברלית בראשות, ג’סטין טרודו, להפוך את הדיור לזול יותר עבור הבוחרים הצעירים יותר במדינה.

על פי מסמכי התקציב הפדרלי שפורסמו בשבוע שעבר, רשות המשכנתאות והדיור הקנדית תעניק עד עשרה אחוז למימון בתים חדשים, ועד חמישה עשר אחוזים עבור בתים קיימים, כדי להפחית את עלויות המשכנתאות עבור רוכשים, בעלי הכנסה נמוכה עד בינונית. המימון יחול על המשכנתאות המבוטחות, אשר נדרשות אם הקונה מסוגל לשלם מקדמה על הנכס בשיעור של לפחות עשרים, שהוא מעוניין לרכוש.

במהלך זה שר האוצר ביל מורנאו, מבקש בעצם להרגיע את החששות בשוק הדיור הקנדי, לאחר עליית המחירים והשינויים בשנים האחרונות, שדחף את האופציה של בעלות על נדל”ן אל מחוץ להישג ידם של קנדים רבים, במיוחד הצעירים אשר עושים את צעדיהם הראשונים בשוק העבודה. אף על פי שהמחירים והמכירות ירדו ברוב הערים אשתקד, המחירים עדיין עלו בכשישים וארבעה אחוזים בוונקובר – בחמש השנים האחרונות (והגיעו אל מעל מיליון דולר ​​בממוצע לבית), ואילו בטורונטו הם עלו בכחמישים ושישה אחוז באותה תקופה. כך עולה מנתוני אגודת הנדל”ן של קנדה.

תוכנית חדשה זו של הממשלה שמעריכה כי כמאה אלף רוכשים נדל”ן חדשים ינצלו אותה, במשך שלוש שנים, עשויה לשמש נתון חיובי לשוק הנדל”ן, דבר הנחוץ כך כך צמיחה, כיוון שמורגשים סימנים ברורים שהכלכלה הקנדית נמצאת בתקופה של האטה.

תוכנית ההלוואות מבוססת למעשה על הרעיון של קבוצות קטנות שלא מטרות רווח בקנדה, שכבר היום מציעות הלוואות דומות עבור אנשים בעלי הכנסה נמוכה. התוכנית החדשה, שתקרא “תמריץ לקונה הבית בפעם הראשונה”, תושפעל בחודש ספטמבר ותהיה זמינה לקונים בפעם הראשונה, בעלי הכנסות שנתיות של עד מאה ועשרים אלף דולרי. סכום המשכנתא המבוטחת יגיע עד לארבע מאות שמונים אלף דולר.

כך למעשה רוכש בית חדש בסכום של ארבע מאות אלף דולרי שיעביר תשלום של עשרים אלף דולר כמקדמה (המהווה חמישה אחוז מסכום הרכישה), עשוי לקבל ארבעים אלף דולר (עשרה אחוז), כתרומה מסוכנות הדיור. לפיכך התשלום החודשי שלו עבור המשכתנא, יקטן מכאלפים דולר בחודש, לכאלף שבוע מאות וחמישים דולר לחודש, בהתבסס על משכנתא לעשרים וחמש שנים, כשאר הריבית של המשכנתא עומדת על שלושה וחצי אחוזים, לפי הדוגמה בתקציב.

“המהלך מטורף ויגרום לביקוש גדול יותר בשוק הנדל”ן שגם כך הוא תחרותי ביותר”, אומר אחד מבעלי חברות הנדל”ן המקומיות. הוא מוסיף: “מדוע הממשלה משחקת את תפקיד של אמאו ואבא ורוכשת בתים לכולם? זה לא הפתרון למחירי הבתים הגבוהים, אלה ניסיון לטפל בסימפטום פשוט על ידי זריקת כסף למשלמי המיסים כדי שירכשו בתים”.

בשלב זה זה ידוע כי אגודת הדיור הקנדית תיהנה מכל רווח במחיר הבית, או לחלופין פוטנציאלית תספוג חלק של מכל הפסד. נכון לעכשיו, לא ברור אם על בעל הדירה להחזיר את סכום ההלוואה במולאה, או את נתח ההון על בסיס הערך של הבית כאשר הנכס נמכר. פרטים אלה יפורסמו בחודשים הקרובים, אומרים גורמים במשרד האוצר הקנדי.

Format ImagePosted on March 27, 2019March 27, 2019Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Bill Morneau, Canada, federal budget, financing, housing, ביל מורנאו, דיור, מימון, קנדה, תקציב הפדרלי
?תחנת חלל חדש

?תחנת חלל חדש

התחנה תאפשר לאסטרונאוטים לאסוף סלעים מהירח, כמו הדוגמיות שהובאו בתכנית “אפולו”, ולמיין ולנתח אותן בתחנה, לפני החזרתן לכדור הארץ – נאס”א

תחנת החלל הבינלאומית המקיפה את כדור הארץ מאז 1998 ומאוישת דרך קבע מאז שנת 2000, מתקרבת לימי קיצה. שתי השותפות העיקריות בתחנה, סוכנות החלל האמריקנית נאס”א וסוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס, מתכננות להפסיק לתקצב את המבנה היקר ביותר בהיסטוריה – שבנייתו נמשכת כל הזמן עד ל-2024.

מה תוכנן להמשך הדרך בחלל? נאס”א מעוניינת לבנות את תחנת החלל הבינלאומית הבאה סמוך ירח. התחנה תשמש את המדינות החברות בה כפלטפורמה למשימות מאוישות לירח, וכן גם עבור המשימה המאוישת הראשונה המתוכננת למאדים. לאחרונה החליטה ממשלת קנדה להצטרף רשמית למאמצים, עם התחייבות של ראש הממשלה, ג’סטין טרודו, להשקיע מיליארד וחצי דולר בבניית זרוע רובוטית חכמה, שתשמש לתיקונים ולתחזוקת התחנה, בדומה לזרוע שיוצרה על ידי קנדה וממשמשת כיום את תחנת החלל הבינלאומית.

קנדה מבטיחה עוד לבנות זרוע רובוטית קטנה ורגישה יותר, בדומה לרובוט הפועל בתחנת החלל הבינלאומית הנוכחית. הזרוע הרובוטית החכמה המיועדת לתחנת החלל החדשה, שלא כמו זו של התחנה הקיימת, תהיה אוטונומית לחלוטין. למה כוונה בעצם? לפי התכניות תחנת החלל שתמוקם לייד הירח, תהיה מבצעית בכל מצב וגם כשלא יהיו אסטרונאוטים על סיפונה.

כחלק מההתחייבות בת העשרים וארבע השנים, קנדה מתכוונת להקצות משאבים גם לעידוד עסקים קנדיים קטנים ובינוניים לפיתוח טכנולוגיות למשימות מאוישות לירח. זאת בדומה למכרזים שפרסמה לאחרונה נאס”א לפיתוח מערכת נחיתה מאוישת לירח.

בשנת 2017 חתם נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, על צו נשיאותי המורה לנאס”א לחזור ולנחות על הירח. לכן ייתכן שכבר בשנים הקרובות נראה אסטרונאוטים אמריקניים על הירח, עוד לפני השלמת התחנה הסמוכה לו. קנדה היא המדינה הראשונה שמצטרפת לארה”ב בהתחייבות כספית לבניית תחנת החלל החדשה.

לפי התכנית החלק הראשון של התחנה שיכלול את מערכות ההנעה והחשמל, ישוגר בשנת 2022. מעבורת החלל המאוישת הראשונה שתהיה אמריקנית, תצטרף אליו כבר בשנת 2024. התחנה תקיף את הירח במסלול אליפטי מאוד סביב נקודת לגראנז’ 2, נקודה יציבה יחסית בין מסות הארץ והירח (כשהוא נע במשך שישה ימים במרחק של בין 70,000 ק”מ ל-1,500 ק”מ מפני השטח של הירח). משימות מאוישות ובלתי-מאוישות יעגנו בדרכן לירח, למאדים וליעדים רחוקים יותר, כאשר בשנות ה-30 של המאה ה-21 צפויה המשימה המאוישת הראשונה למאדים להשתגר מהתחנה. לתחנת החלל סמוך לירח יכולים להיות יתרונות גדולים ומשמעותיים על פני שיגורים ישירים מהארץ לירח או מהארץ למאדים. כך למשל התחנה תאפשר לאסטרונאוטים לאסוף סלעים מהירח, כמו הדוגמיות שהובאו בתכנית “אפולו”, ולמיין ולנתח אותן בתחנה, לפני החזרתן לכדור הארץ. בנוסף כפי שיודע כל מי שצפה בסרט האימה המדע הבדיוני “לייף”, את הדוגמיות הראשונות ממאדים רצוי לנתח בתחנת חלל לפני שמנחיתים אותן על כדור הארץ. זאת בשל החשש לזיהום ביולוגי כאן.

אבל אולי היתרון הגדול ביותר של התכנית, לדעת התומכים הרבים שלה, נעוץ באפשרות לבנות מחדש ובביטחה יחסית את יכולות האסטרונאוטים וסוכנויות החלל בחלל העמוק. יש לזכור שמאז סיום תוכנית מעבורת החלל בשנת 2011, הנוכחות האנושית בחלל הוגבלה לשיגורים של חלליות רוסיות מסוג “סויוז” לתחנת החלל הבינלאומית, שמקיפה את כדור הארץ במסלול לווייני נמוך מאוד של כ-400 ק”מ מפני הים. התחנה תאפשר לבדוק את הכלים החדשים, כמו מעבורת החלל “אוריו” בחלל העמוק, ומבלי לסכן את אנשי הצוות במשימה ישירה לירח. בוודאי גם לא לסכנם במשימה בת שנה ויותר למאדים.

Format ImagePosted on March 20, 2019March 20, 2019Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, Israel, Mars, NASA, space, Trump, United States, ארה"ב, דונלד טראמפ, חלל, ישראל, מאדים, נאס"א, קנדה
Self-inflicted troubles

Self-inflicted troubles

There are few political leaders who can rest easy these days. Movements are sweeping the world, upending existing assumptions and bringing or threatening major change.

In Venezuela, the leadership is still contested between the far-left incumbent President Nicolás Maduro and the Western-backed opposition leader Juan Guaidó, who claims the presidency. In Brazil, a new rightist regime is making nice with U.S. President Donald Trump and Israeli Prime Minister Binyamin Netanyahu. Far-right parties continue to make gains in European elections, including last weekend’s vote in Estonia, while a movement in Spain is exhuming the fascist past of the Franco era.

In Canada, we appear to be in the midst of the most dramatic political scandal in recent memory. Former justice minister and attorney general Jody Wilson-Raybould’s testimony last week to the Commons’ Justice Committee blew the lid off what she called inappropriate, excessive political interference and veiled threats from the prime minister and other top government officials, who allegedly attempted to influence her decision around a criminal case involving the Quebec corporation SNC-Lavalin. Wilson-Raybould’s testimony painted a picture of a leadership that couldn’t differentiate between the partisan interests of the Liberal party and the judicious operations of the affairs of the government of Canada. The prime minister’s recently resigned former chief of staff, Gerald Butts, was to address the same committee this week, presumably to voice the narrative of the Prime Minister’s Office. But, before he had time to utter his first word, another cabinet minister, Treasury Board president Jane Philpott, abruptly quit cabinet Monday.

“I must abide by my core values, my ethical responsibilities and constitutional obligations,” Philpott declared in a written statement. “There can be a cost to acting on one’s principles, but there is a bigger cost to abandoning them.” Yikes! What does she know that we don’t know? And when do we find out?

The parallels and differences were stark on the same day last week between American and Canadian politics. While Wilson-Raybould was having her say, Trump’s former personal lawyer, Michael Cohen, was unloading a decade’s worth of pent-up hostility at his former boss in front of members of the U.S. Congress. While Wilson-Raybould was handled with figurative kid gloves by fellow Liberals on the committee (whose job, in some ways, was to defend the prime minister and his government on the issue), the reaction from Republicans toward their former ally was anything but cordial. Trump-allied congresspeople went at Cohen hammer and tong, accusing him of being a serial liar, the irony of the scene seemingly lost in their moral indignation.

While both Trudeau and Trump had a very bad week, impeaching Trump seems like a nearly impossible dream given the loyalty of most Republicans to defend his every action. But Trudeau, whose party is now facing almost certainly more challenging conditions in October’s election, may have an internal revolt on his hands if he does not somehow square the circle of the SNC-Lavalin catastrophe and its associated circus side-shows and, not secondarily, reassure his caucus that they’re not all going to get the boot because their leader interfered with a fundamental tenet governing the proper proceedings of justice and rule of law. This is probably far from over.

In Britain, Prime Minister Theresa May flounders about trying to find some resolution to the impending exit from the European Union, which is scheduled to happen in three weeks. The terms of that breakup – and whether it will take place as planned, be delayed or somehow permanently put on hold – remain entirely uncertain. The governing Conservatives and the opposition Labour party have all acted like amateurs through this process, stumbling from one failure to another. Last week, Labour announced they would support a second referendum on the issue, which could provide an escape hatch. If only the deadline for Brexit were not now being counted in hours.

In Israel, King Bibi faces the most serious threat to his leadership in years. Netanyahu was notified last week that he will almost certainly face indictment for bribery, fraud and breach of trust based on allegations that he has provided benefits to allies and friends in return for gifts like pink champagne and cigars, as well as allegedly bartering favours for positive media coverage. With an election now a month away, and facing a new opposition coalition headed by Benny Gantz, the former chief of general staff of the Israel Defence Forces, Netanyahu is not only fighting against the imminent criminal charges. He now faces, in Gantz, someone who neutralizes Bibi’s perpetual advantage over his political rivals – his reputation as a leader who is tough on security. While Netanyahu has tried to paint the apparently centrist Gantz as a “leftist,” most Israeli voters seem mainly concerned with the cost of living, inflation and other pocketbook issues. While the jockeying for coalitions after the vote is often as significant as the election results themselves, sober commentators are speculating that the Netanyahu era may not last much longer.

While political turmoil can have many sources, much of it in democracies comes straight from the highest levels of leadership – from the malfeasance or misfeasance of top elected officials themselves. Whatever the future has in store for Trudeau, Trump, May and Netanyahu, in each case, much of the damage they individually face is self-inflicted.

Format ImagePosted on March 8, 2019March 6, 2019Author The Editorial BoardCategories From the JITags Binyamin Netanyahu, Britain, Canada, Donald Trump, Israel, Justin Trudeau, politics, Theresa May, United States
פרשת וואווי

פרשת וואווי

מאנג וואנז’ו

סין יוצאת בחריפות נגד ארה”ב וקנדה לאור החלטת משרד המשפטים הקנדי, לפתוח בהליכי הסגרתה של סמנכ”ל הכספים וסגן יו”ר מועצת המנהלים של ענקית התקשורת הסינית וואווי, מאנג וואנז’ו, לארה”ב. הסינים טוענים כי ארה”ב פועלת נגד וואנז’ו וואווי משיקולים פוליטיים כיוון שהנשיא, דונלד טראמפ, ציין במספר הזדמנויות כי אם יראה שיש התקדמות במשא ומתן בין ארה”ב לסין להשגת הסכם סחר חדש, הוא יפעל לשחרורה של וואנז’ו. במקביל יביא לביטול האשמות נגדה ונגד החברה. בנוסף הסינים כועסים על ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, שלדבריהם יש לו כנראה סטנדרטים כפולים. זאת כיוון שלטענתם בסוגיית וואנז’ו הוא טוען כי אין מקום להתערבות הדרג הפוליטי, ורק לבית המשפט יש סמכות לפעול בנושא. בעוד שבפרשת העמדה לדין של “מנהליה המושחתים” של ענקית הקנדית אס.אן.סי לאוולין, הוא ניסה להתערב משיקולים פוליטיים, ולמנוע את המשך הליך המשפטי נגד החברה. לפיכך כפי שפורסם לאחרונה ראש האופוזיציה, אנדרו שייר, דורש מיידית את פיטורי טרודו. כצפוי רבים מתנגדים לדעתו בנושא.

בסוף חודש ינואר ארה”ב הגישה בקשה רשמית לקנדה להסגרתה של וואנז’ו. ובית המשפט העליון של מחוז בריטיש קולומביה יקיים במאי דיון ראשון בנושא, אחד מתוך רבים שצפויים עוד לפנינו. כידוע הליך ההסגרה בין שתי המדינות יכול להימשך שנים רבות. וואנז’ו שוקלת לנצל את הזמן הרחב שיעמוד לרשותה כאן בוונקובר, ואף ללמוד באוניברסיטה של בריטיש קולומביה במסלול לתואר שני.

וואנז’ו נעצרה בשדה התעופה הבינלאומי של ונקובר בסוף חודש דצמבר. זאת בזמן שעצרה לחניית ביניים בטיסה שבין קונג קונג למקסיקו. שלטונות האכיפה של ארה”ב שקיבלו מידע על דבר הנחיתה של וואנז’ו בוונקובר, ביקשו ממשטרת הגבולות הקנדית לעצרה לאלתר. לאחר כשבועיים במעצר היא שוחררה בתנאים מגבילים על ידי בית המשפט העליון של המחוז. כתב האישום הפלילי של משרד המשפטים האמריקני כנגד וואווי, וואנז’ו ובכירים נוספים בחברה כולל עשרים ושלוש עבירות. ובהן: הונאת בנקים להסוות קשרים עם מסחריים עם איראן תוך כדי הפרת האמברגו עליה, גניבת סודות מסחריים וטכנולוגיות, זיופים, הלבנת הון, ניסיונות לשיבוש חקירה והשמדת ראיות.

בינתיים וואנז’ו היזדרזה להגיש תביעה נגד את קנדה על המעצר שלה לבקשת ארה”ב. וואנז’ו (בתו של מייסד וואווי) הגישה לפני מספר ימים תביעה אזרחית בבית המשפט העליון של מחוז קולומביה הבריטית נגד ממשלת קנדה, רשות

משטרת הגבולות הקנדית והמשטרה הפדרלית (האר.סי.אם.פי) – בשל טענתה “להפרות חמורות” של זכויות האזרח שלה. היא תובעת פיצויים כיוון “שהמעצר שלה שאינו חוקי הוא שרירותי, והחוקרים שלה לא עידכנו אותה בכוונה על הסיבה האמיתית של מעצרה, על זכותה לשמור על השתיקה ועל זכותה לקבל ייעוץ משפטי בהקדם”. עוד נכתב בתביעה של סמנכ”ל הכספים של וואווי, כי במקום לעצור אותה באופן מיידי, היא נחקרה שעות על ידי רשות הגבולות, תחת מסווה של בדיקת מכס שגרתית בשדה התעופה. וואנז’ו מציינת עוד כי שוטרי משטרת הגבולות החרימו את המחשב האישי שלה ואת הטלפון הסלולרי שלה, השיגו את הססיסמאות שלהם ובניגוד לחוק בדקו את התכנים שלהם.

יצויין כי וואווי הגישה בשבוע שעבר תביעה נגד השלטונות האמריקניים, בעקבות האיסור של הממשל על פקידיו ועל חברות אמריקניות להשתמש במכשירי החברה. התביעה תטען כי הממשל הפדרלי חרג מסמכותו ועליו לחשוף לבית המשפט, מדוע בישנתיים האחרונות הוא אסר על הפקידים והחברות האמריקניות להשתמש בציוד של וואווי.

Format ImagePosted on March 6, 2019Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, China, Huawei, Meng Wanzhou, trade, United States, ארה"ב, וואווי, מאנג וואנז'ו, סחר, סין, קנדה
Don’t dismiss findings

Don’t dismiss findings

A survey of Jewish Canadians indicates that we are not a Zionist monolith. This will be news to no one who has enjoyed a family seder or logged onto social media in recent years. However, it is useful to have a fairly comprehensive public opinion survey on the range of issues that tend to most divide us.

For some, the organizations that co-sponsored the survey will lead to outright dismissal. Undertaken by the polling firm EKOS on behalf of Independent Jewish Voices Canada (IJV) and  (UJPO), the goal of the exercise was no doubt to show considerable support for the positions espoused by these two groups that are routinely critical of Israeli policies.

By and large, though, the methodologies of the survey appear to have been relatively unbiased, and to ignore the findings is to bury our heads in sand.

Almost half (48%) of Jewish Canadians surveyed believe that “accusations of antisemitism are often used to silence legitimate criticism of Israeli government policies.” More than one-third (37%) have a negative opinion of the Israeli government. On the matter of the United States moving its embassy to Jerusalem, 45% oppose and 42% support the move. Nearly one-third (30%) think that a boycott of Israel is reasonable and 34% also oppose Parliament condemning those who endorse such a boycott. Almost one in three (31%) oppose the military blockade of the Gaza Strip.

The sponsors of the survey see the results as evidence that Jews whose positions are often dismissed as marginal actually represent a large swath of Canadian Jewish opinion.

We quibble with aspects. One question asks: “In 2004, the International Court of Justice ruled unanimously that the wall built by the Israeli government on Palestinian territory violates international law. In response, one year later, over 170 Palestinian citizens’ organizations called for a boycott to pressure Israel to abide by international law. Do you consider the Palestinians’ call for such a boycott to be reasonable?” It may be a bit much to ask someone answering a phone at dinnertime to disagree with something called the International Court of Justice and 170 Palestinian organizations. Overall, though, most of the questions were not misleading nor did they have preambles intended to lead the respondents, as did this one. The survey does, nonetheless, reflect a prevailing narrative that Israel has no legitimate security concerns and erects barriers along the West Bank and blockades Gaza just for fun. But that is the playing field we are on.

Whatever criticisms or doubts we might have about the survey should not distract us from the reality it means to deliver. There are serious divisions between Diaspora Jews and the approach of the government of Israel. Ignoring, papering over or stigmatizing these differences of opinion will harm both Jewish cohesion in the Diaspora and crucial support for Israel. As we have said in this space many times over the years, Israel’s leaders must make decisions based on its security needs, not on what makes it easier for Diaspora Jews to be proud Zionists. However, we do Israel and our own community a disservice by isolating and denouncing those who disagree with the positions of our main communal agencies.

An election is approaching in Israel and that could lead to more of the same or to a significant shift in policy – or to some sort of hybrid between the two. Things change quickly, particularly in that part of the world, and what is true in a survey today may not be true in a year or five.

Even if Israeli policies remain largely the same after April’s election, it is probably not a sustainable position for Canadian or other Diaspora Jewish communities to pretend that a (seemingly) growing chorus of dissent is nonexistent, insignificant, misguided or ill-willed. That is a recipe for irrelevance, particularly among younger Jews.

In fairness, the idea that the Jewish “establishment” is a monolith is an unjust characterization. A diversity of opinions exists in our communal organizations and, certainly, in the plethora of traditional media (like this one) and new media (blogs, online publications and social platforms), a million flowers bloom. So, we challenge the premise that our community enforces a strict ideological membership code. But, we definitely could be better at acknowledging the full range of diversity – even if that means arguing and contesting positions, or even shifting our communal narrative. Indeed, that is entirely in keeping with our community’s tradition.

The survey raises questions we rightfully should be addressing.

Format ImagePosted on March 1, 2019February 27, 2019Author The Editorial BoardCategories NationalTags Canada, Diaspora Jews, IJV, Independent Jewish Voices Canada, Israel, politics, poll, survey, UJPO, United Jewish People’s Order
מחריף המשבר

מחריף המשבר

סמנכ”ל הכספים וסגן יו”ר מועצת המנהלים של ענקית התקשורת הסינית וואווי, מאנג וואנז’ו (2014).

ארה”ב הגישה סוף סוף את הבקשה הרשמית לקנדה להסגיר לידה את סמנכ”ל הכספים וסגן יו”ר מועצת המנהלים של ענקית התקשורת הסינית וואווי, מאנג וואנז’ו. זאת, לאור אישומים פליליים חמורים כנגדה וכנגד החברה. וואנז’ו נעצרה בשדה התעופה הבינלאומי של ונקובר בסוף חודש דצמבר, כאשר ביקשה להחליף מטוס בטיסה מהונג קונג למקסיקו דרך ונקובר. האמריקנים הם אלו שביקשו מהשלטונות הקנדיים לעצור אותה. בית המשפט העליון של מחוז בריטיש קולומביה הסכים לשחרר א וואנז’ו בתנאים מגבילים עד לדיון בבקשת ההסגרה, הליך שיכול להימשך שנים. הדיון הראשון בבית המשפט יתקיים בראשית חודש מרץ.

משרד המשפטים האמריקני פרסם בסוף חודש ינואר את כתב אישום הפלילי כנגד חברת וואווי, הסמנכ”ל וואנז’ו ומספר דיקרטורים בכירים נוספים, הכולל לא פחות מעשרים ושלוש עבירות. בהן: הונאת ארבעה בנקים (בהם אי’ץ.אי.בי.סי) להסוות קשרים עם מסחריים עם איראן תוך כדי הפרת האמברגו על איראן, גניבת סודות מסחריים וטכנולוגיות מחברת טי. מובייל האמריקנית, זיופים, הלבנת הון, ניסיונות לשיבוש חקירה והשמדת ראיות. במשרד המשפטים מציינים כי הפעילויות הבלתי חוקיות של וואווי ומנהליה נמשכו למעלה מעשור.

וואנז’ו (בת הארבעים ושש) היא בתו של מייסד וואווי הביליונר רן זנפיי. וואווי נחשבת ליהלום הגדול שבכתר הסיני. החברה, מנהליה ובעליה זוכים ליחס מיוחד במדינה. סין רואה בחומרה רבה את הפרשה דבר שגרם לקרע גדול ביחסים שבינה לבין ארה”ב וקנדה. בעקבות כך סין עצרה שני אזרחים קנדים כביכול מסיבות ביטחוניות, והטילה עונש מות על קנדי נוסף החשוד בהברחת סמים. קנדה לכן נמצאת במצב מאוד לא נוח כשהיא כלואה במאבק בין שתי המעצמות הגדולות והחזקות בעולם: ארה”ב מצד אחד וסין מהצד השני.

בקרב קהילת הסינים בקנדה הדעות חלוקות לגבי המקרה של וואנז’ו, וואווי והיחסים המתוחים בין סין לקנדה. סינים רבים מעדיפים בכלל להתרחק מנושאים פוליטיים. “התרבות הסינית היא מאוד טובה בללמד אותך להיות צייתן, לשמור חוק, לא לעשות גלים ולא לעורר רעש”, אומרים סינים שגרים בקנדה. לדבריהם הם חוששים שהמשבר ביחסי סין וקנדה יכול להשפיע לרעה אף על הסינים שגרים כאן בקנדה. יכולה להיווצר מתיחות ופער בין הסינים מסין לאלה שגרים כאן, במיוחד לאור העובדה שצנוזרה מופעלת בסין ומידע מוטעה מפורסם שם. בנוסף יש חשש שהממשלה הסינית יכולה לגרום נזק לסינים קנדים שעדיין עושים עסקים בסין, או שיש להם עדיין משפחה שם. לאור כך סינים רבים שגרים מקנדה מעדיפים שלא להתבטא כלל בנושא זה, ואף נמנעים מלהגיב בפלטפורמות החברתיות השונות.

להלן לקט תגובות של גולשים מקומיים בתגובה לפרסום פרשת מעצרה של וואנז’ו והאישומים החמורים נגדה ונגד חברת וואווי. מייק מציין עד כמה וואנז’ו חיה בתנאים מצויינים למרות שבית המשפט קבע תנאים מגבילים לשחרור שלה על תנאי. הוא מציין את הבית המפואר בו היא גרה, היא חופשיה לאכול בחוץ, לפגוש חברים ולעשות קניות. אדם אומר כי בוודאי יש סינים קנדים שחוששים שהם יחטפו על ידי סין בגלל דעותיהם. אדי אומר כי סינים מקומיים חוששים לבני משפחותיהם בסין אם הם אנטי וואווי. יש גם סינים כאן שחוששים מגזענות אם הם תומכים בסין. קייל טוען כי סינים קנדים שהתערו בחברה המקומית ברובם הם נגד מדיניות סין וואווי. כמובן שיש לקית בחשבון אם יש להם משפחה בסין.

Format ImagePosted on February 13, 2019February 13, 2019Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, China, Huawei, Meng Wanzhou, trade, United States, ארה"ב, וואווי, מאנג וואנז'ו, סחר, סין, קנדה
המדינות הטובות בעולם

המדינות הטובות בעולם

קנדה הגיעה למקום השלישי, לפי סקר שנתי חדש של ארגון יו.אס ניוז אנד וורד ריפורט לשנה הנוכחית. (צילום: Maliz Ong)

שוויץ היא המדינה הטובה בעולם לפי סקר שנתי חדש של ארגון יו.אס ניוז אנד וורד ריפורט לשנה הנוכחית. גם אשתקד שוויץ תפסה את המקום הראשון מבין שמונים מדינות שנסקרו. קנדה הגיעה למקום השלישי והמכובד לעומת מקום שני אשתקד. ואילו ישראל הגיעה השנה למקום העשרים ותשעה לעומת מקום שלושים אשתקד. הנתונים לסקר נאספו מראיונות שבוצעו עם לא פחות מכעשרים ואחד אלף איש ברחבי העולם.

להלן עשר המדינות הטובות בעולם לפי הסקר החדש: ראשונה-שוויץ (אשתקד ללא שינוי במקום הראשון), שנייה-יפאן (אשתקד במקום החמישי), שלישית- קנדה (אשתקד במקום השני), רביעית-גרמניה (אשתקד במקום השלישי), חמישית-בריטניה (אשתקד במקום הרביעי), שישית-שבדיה (אשתקד ללא שינוי במקום השישי), שביעית-אוסטרליה (אשתקד ללא שינוי במקום השביעי), שמינית-ארה”ב (אשתקד ללא שינוי במקום השמיני), תשיעית-נורבגיה (אשתקד במקום שניים עשר) ועשירית-צרפת (אשתקד במקום התשיעי)

להלן העשירייה השנייה בסקר: אחד עשר-הולנד (אשתקד במקום העשירי), שניים עשר-ניו זינלד (אשתקד במקום השלושה עשר), שלושה עשר-דנמרק (אשתקד במקום האחד עשר), ארבע עשר-פינלנד (אשתקד ללא שינוי במקום הארבע עשר), חמישה עשר-סינגפור (אשתקד במקום השישה עשר), שישה עשר-סין (אשתקד במקום העשרים), שבעה עשר-בלגיה (אשתקד לא דורגה כלל בסקר), שמונה עשר-איטליה (אשתקד במקום החמישה עשר), תשעה עשר-לוקסמבורג (אשתקד במקום השמונה עשר) ועשרים-ספרד (אשתקד במקום התשעה עשר).

להלן העשירייה השלישית: עשרים ואחד-אירלנד (אשתקד ללא שינוי במקום העשרים ואחד), עשרים ושניים-דרום קוריאה (אשתקד ללא שינוי במקום העשרים ושניים), עשרים ושלושה-איחוד האמירויות הערביות (אשתקד ללא שינוי במקום העשרים ושלושה), עשרים וארבעה-רוסיה (אשתקד במקום העשרים ושישה), עשרים וחמישה-פורטוגל (אשתקד במקום העשרים וארבעה), עשרים ושישה-תאילנד (אשתקד במקום העשרים ושבעה), עשרים ושבעה-הודו (אשתקד במקום העשרים וחמישה), עשרים ושמונה-ברזיל (אשתקד במקום העשרים ותשעה), עשרים ותשעה-ישראל (אשתקד במקום השלושים), שלושים-יוון (אשתקד במקום העשרים ושמונה).

להלן העשרייה הרביעית: שלושים ואחד-קטאר (אשתקד במקום השלושים וחמישה), שלושים ושניים-ערב הסעודית (אשתקד במקום השלושים ושבעה), שלושים ושלושה-פולין (אשתקד במקום השלושים ושניים), שלושים וארבעה-טורקיה (אשתקד במקום השלושים וארבעה), שלושים וחמישה-מקסיקו (אשתקד במקום השלושים ואחד), שלושים ושישה-קרואטיה (אשתקד במקום החמישים), שלושים ושבעה-דרום אפריקה (אשתקד במקום השלושים ותשעה), שלושים ושמונה-מלזיה (אשתקד במקום השלושים וארבעה), שלושים ותשעה-ויאטנם (אשתקד במקום הארבעים וארבעה), ארבעים-מצרים (אשתקד במקום הארבעים ושניים).

להלן חמשת המקומות הבאים בסקר: ארבעים ואחת-צ’כיה (אשתקד במקום הארבעים ושניים), ארבעים ושניים-מרוקו (אשתקד במקום הארבעים ושבעה), ארבעים ושלושה-אינדונזיה (אשתקד במקום הארבעים ואחת), ארבעים וארבעה-קוסטה ריקה (אשתקד במקום הארבעים וחמישה), ארבעים וחמישה-סרילנקה (אשתקד במקום החמישים ואחד).

מה אומרים עורכי הסקר על מצבה הכלכלי של קנדה: קנדה שהיא המדינה השנייה בגודלה בעולם מבחינת שטח, היא מדינת היי טק תעשייתית עם רמת חיים גבוהה. מגזר השירותים הוא הנהג הכלכלי הגדול ביותר בקנדה, המדינה היא יצואנית משמעותית של אנרגיה, מזון ומינרלים. קנדה מדורגת במקום השלישי בעולם ברמת עתודות הנפט המוכחות שלה, והיא בפועל מפיקת הנפט החמישית בגודלה בעולם.

ומה אומרים עורכי הסקר על מצבה הכלכלי של ישראל: למרות שמדובר במדינה קטנה יחסית לישראל יש תפקיד חשוב בכלכלה העולמית. למדינה כלכלה שוק הון חזקה והיצוא העיקרי שלה כולל בעיקר: טכנולוגיהמתקדמת, חיתוך יהלומים ותרופות. המדינה מפותחת מאוד במונחים של תוחלת חיים, השכלה, הכנסה לנפש ואינדיקטורים נוספים של מדד הפיתוח האנושי. מצד שני הכלכלה של ישראל נחשבת לאחת הכלכלות הכי לא שוויונית בעולם המערבי, עם פערים משמעותיים בין עשירים לעניים.

Format ImagePosted on February 6, 2019February 6, 2019Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags best countries in the world, Canada, Israel, ישראל, קנדה
Much work left to do

Much work left to do

One of the displays in the exhibit Canada Responds to the Holocaust, 1944-1945, which was at the Vancouver Holocaust Education Centre in 2016. (photo by Cynthia Ramsay)

Nearly half of Canadians are not able to name a single Holocaust concentration camp. A large number of Canadians do not know that six million Jews died in the Shoah, offering up numbers like two million, with nearly one in four admitting outright that they just don’t know. Among millennials, those aged 18 to 34, the numbers are particularly disturbing: 22% have not heard of the Holocaust or are not sure whether they have (which seems like much the same thing). One in three Canadians thinks that this country had an open immigration policy for Jewish refugees in the 1930s, unaware that very few Jews were permitted into Canada in the lead up to genocide.

These are some of the details found in a survey conducted on behalf of the Azrieli Foundation and the Claims Conference. The study was based on 1,100 interviews of Canadians to coincide with International Holocaust Remembrance Day Sunday. (See story, “Emerging from terrible abyss. ”)

On the positive side, 85% of respondents said it’s important to keep teaching about the Holocaust in order to prevent such a thing from happening again, while 82% said that all students should learn about this part of history.

In reality, it is unlikely that all Canadian students will learn about the Holocaust. In British Columbia, for example, the Holocaust only became part of the core curriculum with the overhaul of the entire provincial curriculum three years ago – and only if the teacher chooses to include it. The history of genocide is one module that teachers are able to select from a range of subject components at particular grade levels. Therefore, it is still a crapshoot whether a student graduating from the British Columbia education system will have much or any knowledge on the subject.

It is extraordinarily unlikely that the curriculum will be revised again any time soon to make Holocaust education mandatory across the system. Educators complain, with good reason, that they are expected to teach more content than there are hours in a day. Competing needs, including career preparation and life skills, contend with subjects like history for class time.

In Canada, where the educational curriculum is determined by every province, similar discussions take place across the country and a patchwork of curricula exist.

At the same time, a massive shift in the larger culture has taken place, eliminating what had been, until the last few decades, a largely shared body of knowledge. In the days when there were only a couple of television networks, and hard copy newspapers were most people’s sources of information, everyone would generally be aware of similar issues and events. Half of all televisions in the United States in 1978, for example, were tuned in to the nine-and-a-half-hour miniseries Holocaust (a program that was admittedly not without its critics among Jews, historians and others).

The internet and the proliferation of cable TV channels has refracted our attention in unlimited directions. People now largely self-select the information they receive and that can blind us to matters outside of our spheres.

In a better world, knowledge of the Holocaust would be universal. In the world we live in, it remains vital to continue to focus attention on the subject whenever possible – and to use this history to educate about other genocides and violations of humanity while not diminishing the uniqueness of the Shoah itself.

Organizations devoted to the critical work of Holocaust education, including the Vancouver Holocaust Education Centre, are carrying a heavy burden for the larger society and depend on public support to meet their mandate. The Azrieli Foundation, which undertook this study, publishes survivor memoirs and funds a variety of Holocaust-related projects across Canada. Other groups, to varying degrees, share the burden of teaching this history, including universities, synagogues, Hillels, book publishers and authors, and so forth.

Unquestionably, the most powerful form of Holocaust education is firsthand testimony from survivors and witnesses. British Columbians who are survivors of the Holocaust have spoken to tens of thousands of students but, in a handful of years, this method of transmitting history will no longer be possible. Innovative strategies are being developed, such as the New Dimensions in Testimony oral history project, a collaboration involving Steven Spielberg’s USC Shoah Foundation, which includes holographic representations of survivors with whom students and others can interact virtually. This project recognizes that the issue is not only to continue educating, but to find ever-advancing means of doing so effectively.

The breadth of the challenge was underscored by Prof. Jan Grabowski, who delivered the Rudolf Vrba Memorial Lecture at the University of British Columbia last November. He and a team of scholars and researchers are visiting town and city archives across Poland, doing primary research on the events that led to the murder of three million Jews in that country. In other words, we’re still compiling the most basic facts of that history and, it may be safe to say, we are just as far away as ever as to understanding the larger moral questions – How? Why? – the Holocaust raises. Much work remains to be done.

Format ImagePosted on February 1, 2019January 29, 2019Author The Editorial BoardCategories From the JITags Canada, education, genocide, Holocaust, VHEC
ראש ממשלת קנדה: אמשיך להתנגד לארגון הקורא להחרמת ישראל

ראש ממשלת קנדה: אמשיך להתנגד לארגון הקורא להחרמת ישראל

(צילום: Pixabay)

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, הודיע כי ימשיך להתנגד לארגון הבינלאומי הקורא להחרמת ישראל – הדי.בי.אס. דבריו של טרודו נאמרו בשבוע שעבר במסגרת כנס בחירות פתוח לכל שהתקיים בעיר סנט קטרינס שבמחוז אונטריו. ראש הממשלה השיב לאחד מהשואלים שביקש לבדוק האם הוא מתכוון להתנצל על כך, שגינה בעבר את ארגון הדי.בי.אס. טרודו אמר בתגובה לשאלה: “כשיש ארגונים כמו הדי.בי.אס שמחפשים להציג דמוניזציה ודה-לגיטימציה למדינת ישראל, וכשיש סטודנטים שמפחדים להגיע  לאוניברסיטאות ולמכללות בקנדה בגלל דתם, חייבים להכיר בכך שיש דברים שלא מקובלים כלל. אסור לאף אחד להפלות אם לגרום לאנשים להרגיש שלא בטוח בגלל הדת שלהם. וזה בדיוק מה שארגון הדי.בי.אס עושה. אנטישמיות הייתה קיימת ומוכרת בעבר. וגם היום המתקפות נגד העם היהודי מהוות אחוז גבוה בקרב פשעי השנאה בקנדה ובעולם כולו. עלינו להבין שחלק מהאנטישמיות כיום מנוהלת לא רק נגד יחידים, אלא גם נגד מדינת ישראל בכלל. עלינו להיזהר לכן שלא לתמוך באנטשימיות החדשה הזו – שמבקרת וקוראת לעשות חרם על ישראל”.

תסריט שעוסק בגזענות נגד יהודים עלה לגמר פסטיבל סרטי נעורים

שני אחים שעלו עם משפחתם מקנדה לישראל וגרים כיום באשקלון, זאת לאחר שהם ומשפחתם סבלו לטענתם מגל אנטישמיות. האחים החליטו לעשות על זה סרט. התסריט שהוא בעצם מתאר את סיפור חייהם המעניין, עלה לשלב גמר תחרות של פסטיבל סרטי נעורים ארצי בישראל. כעת הם ממתינים לתוצאות הגמר שיפורסמו קרוב לוודאי במהלך החודש הקרוב.

האחים חיים (בן השמונה עשרה) ומנחם (בן השבעה עשרה) לבית סמיערק, לומדים כיום במגמת תקשורת בישיבת צביה אשר באשקלון. התסריט שלהם משתתף בגמר התחרות הארצית של התסריט הטוב ביותר בפסטיבל סרטי נעורים, לזכרו של התלמיד מתן בד”ט שנפטר לפני שש עשרה שנים (שתיים עשרה שנים שנים לאחר שמוחו נפגע בצורה קשה מהלך תאונת צלילה באילת, כאשר היה זה בזמן טיול שנתי בכיתה י”ב). בגמר התחרות משתתפים בנוסף עוד ארבעה תסריטים נבחרים. זאת מתוך שבעים תסריטים שהגיעו לשלב הראשון בתחרות מכל רחבי הארץ.

התסריט אותו כתבו כאמור שני האחים עוסק בנושא גזענות כלפי יהודים בקנדה בכלל, וכלפי המשפחה שלהם בפרט. הגזענות לדבריהם היא זו שגרמה למשפחה לעזוב את קנדה ולעלות לישראל לפני כשנתיים.

האחים סמיערק נחשבים עדיין בישראל על תקן של עולים חדשים, לומדים כיום בישיבת צביה באשקלון. המשפחה כולה המונה שבע נפשות עלתה לישראל: שני ההורים, שני האחים ושלוש אחיות. הם בחרו לגור באשקלון.

בקנדה שני האחים למדו במגמת תקשורת ועתה הם ממשכים את לימודיהם באותה מגמה בישיבה באשקלון. אל הפרוייקט הקולנועי שלהם מצטרפים שני בוגרי מגמת התקשורת בישיבה (אביב סיאני ומאור מיכאלי) אשר יפיקו את סרט, עם יזכה במקום הראשון בתחרות. השופטים בגמר התחרות (בהם: נציגי עיריית רעננה, נציגי בנק מזרחי-טפחות ונציגי משרד החינוך) וכן גם נציגי המשפחות התרשמו מאוד מהתסריט והסיפור האישי של שני האחים.

חיים סמיערק אומר על הפרוייקט שלו ושל אחיו הצעיר מנחם: “אני חושב שזה תסריט ממש טוב. מדובר בסיפור האישי שלנו שחווינו בקנדה. חשוב לנו לספר זאת לכולם. נפלה בידינו ההזדמנות לעלות לגמר תחרות הסרטים. במידה ונזכה בתחרות וכך גם יתאפשר להקהל נרחב לצפות בסרט שלנו – תהיה זאת ממש גאווה בשבילנו”. במהלך החודש הקרוב יקבלו האחים תשובה אם התסריט שלהם זכה במקום הראשון בתחרות החשובה.

Format ImagePosted on January 30, 2019January 24, 2019Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags antisemitism, BDS, boycott, Canada, film, Israel, Justin Trudeau, youth, אנטישמיות, ג'סטין טרודו, די.בי.אס, ישראל, להחרמת, סרטים, פסטיבל סרטי נעורים ארצי בישראל, קנדה

Posts pagination

Previous page Page 1 … Page 16 Page 17 Page 18 … Page 26 Next page
Proudly powered by WordPress