Skip to content
  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • Business Directory
  • FAQ
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
  • JI Chai Celebration
  • JI@88! video

Recent Posts

  • Or Shalom reopens its doors
  • JFS from past to future
  • Need holistic approach
  • Sharing stories, advice
  • Journalist shares fears
  • Skills to live together
  • Road to independence
  • Cutting grass with scissors
  • Zionism as a solution
  • Deceit, desire & the divine
  • Reclaiming sacredness
  • Creative project ideas
  • Summer squares and cobbler
  • Thou shalt … summer commandments
  • Legal help for students
  • Revisiting myth of Lilith
  • Wrong person rebuked
  • Canada’s mixed messages
  • Questions for museum
  • Symposium on antizionism
  • Making soccer political
  • CJPAC lauds Pulver’s impact
  • City recognizes Vrba’s legacy  
  • Organ donation saves lives
  • Theodore’s March premiere
  • A healing Shabbaton
  • Supplying healthy food
  • A chime of metal tags
  • Yellowknife seder a first
  • Ishai energizes, unifies
  • A Lag b’Omer to remember
  • Expanding the healing
  • Hannah Senesh – a unique hero
  • Community milestones … May 2026
  • Sharing her testimony
  • Fall fight takes leap forward

Archives

Follow @JewishIndie
image - The CJN - Visit Us Banner - 300x600 - 101625

Tag: ישראל

האופציה הקנדית

האופציה הקנדית

בעידן טראמפ: האופציה הקנדית תופסת תאוצה אצל ישראלים ואמריקנים כאחד. (צילום: Cynthia Ramsay)

בעידן הנשיא האמריקני השערורייתי ביותר בתולדות המדינה, דונלד טראמפ, האופציה לעבור לקנדה תופסת תאוצה אצל אמריקנים וגם אצל ישראלים. כך מסתבר.

עיתונאית הארץ, נעמי דרום, שגרה עם משפחתה בקיימברידג’ מסצ’וסטס בשנתיים האחרונות, כותבת על האופציה הקנדית. הטור שלה שכותרתו “מתי קנדה נהיתה מגניבה בהרבה מאמריקה?” פורסם לאחרונה. דרום כותבת בכותרת המשנה כי “כמו הרבה ישראלים ולא מעט אמריקאים, גם אנחנו רואים בקנדה חוף מבטחים שאליו נוכל להיסחף כשהאפשרויות האחרות יאזלו. אבל איך קרה שאמריקה התחילה נושאת עיניים לחברה הצפונית אחרי שנים של זלזול?”

דרום אומרת כי עבור ישראלים רבים שגרים ביבשת, קנדה נמצאת שם כאופציה, פוטנציאל רומנטי בלתי ממומש. נראה שהכל שם הרבה יותר קל ושפוי: זכויות סוציאליות שזכאים אליהן כבר לאחר חודשים מועטים, ויזה קלת יחסית להשגה, קהילה יהודית נחמדה ועוזרת (היא מתכוונת לקהילה בטורונטו), הקנדים מדברים אנגלית, לא אוהבים רובים ולא אוחזים בטירוף באולטרה קפיטליזם של הדוד סם.

דרום מציינת כי מאז שטראמפ נבחר כמועמד המפלגה הרפובליקנית קנדה זוהרת כיהלום צפוני. מושב הסובלנות וביטוח הבריאות האוניברסלי, המקום שבו אוהבים מהגרים, מקבלים אותם, מאמצים פליטים סורים ומצטלמים איתם. עד הבחירות האחרונות משל בקנדה סטיב הרפר, פוליטיקאי שמרן, לא פופולרי ושנוי במחלוקת, בעוד ארצות הברית התגאתה בנשיא ליברלי, רהוט ורחום. אבל מאז התהפכו היוצרות וקנדה מתהדרת בטרודו הליברל, הפמיניסט והסובלני. האמריקנים לעומת זאת, נלכדו במערכת בחירות מכוערת

שהסתיימה בבחירתו של האיש שעוד לא פגש ניאו-נאצי שהוא לא מחבב. לאימתם גילו האמריקנים שהם פתאם פחות שווים מהשכנה המנומנמת שבה התרגלו לזלזל.

בתקופת הפריימריז לבחירות בארה”ב כותבת דרום, עיתונאי קנדי נסע לסקר את אספת הבחירות של ברני סנדרס, שהוא ותומכיו נחשבו לשמאלנים קיצוניים בין השאר בשל תמיכתם בביטוח הבריאות הציבורי. “אנחנו בסך הכל רוצים מה שיש לכם”, אמרו תומכי סנדרס לעיתונאי הקנדי, “מה כל כך קיצוני בזה?”.

אם פרסום התוצאות לבחירות בארה”ב יותר ויותר אנשים הכניסו לגוגל את המשפט “איך מהגרים לקנדה”, יותר מאשר אי פעם מאז נוסד מנוע החיפוש. בחדש שעבר פורסם כי מספר שיא של מהגרים בעיקר מהאיטי, התייאשו מארצות הברית ועברו את הגבול לקנדה.

הניו יורקר פרסם כתבה לפני מספר חודשים תחת הכותרת “הייינו יכולים להיות קנדה”. הכותב אדם גופניק, שגדל בשתי המדינות כתב בין היתר כי אמריקה תייחל, תרצה להיות קנדה, תקנא בקנדה, תכה על חטא ועוד על המהפכה האמריקנית, ערש הדמוקרטיה המודרנית?

דרום מסבירה כי גם היא ומשפחתה שקלו בשלבים מסויימים לוותר על סיבוכי הוויזה האמריקאיים ולהגר צפונה. היתרונות ידועים. אך מה אנו יודעים על קנדה? מה יש לנו בקנדה שלא גדלנו עליה, לא ראינו בטלוויזיה סדרות שלה, לא צרכנו סרטים קנדיים. מה אנו יודעים על הפוליטיקה שם? בעוד שאמריקה זורמת בעורקינו, קנדה היא טריטוריה זרה ומושלגת.

על הביקור בטורונטו היא אומרת: האנשים מנומסים אבל לא באופן מוגזם. טורונטו נראית נחמדה והחברים שלנו שגרים בה מרוצים מהחיים בה.

בין תגובות הקוראים של הרשימה: “קנדה נעימה מארה”ב, שלווה מארה”ב, אינה מושחתת כמו ארה”ב ויקרה ממנה. זו מדינה ענקית ומגוונת וכן יותר אירופאית, פחות רודפת בצע, מסודרת יותר. מס הכנסה גבוה יותר אך ביטוח הבריאות זול בהרבה. בקנדה האווירה רגועה יותר, פחות חומרנית. ארה”ב היא מדינה לעשירים ועם טראמפ הפער בין עשירים לעניים ילך ויגדל”.

Format ImagePosted on September 13, 2017September 14, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, immigration, Israel, Trump, United States, ארצות הברית, הגירה, טראמפ, ישראל, קנדה
שישה סרטים ישראלים בפסטיבל של טורונטו

שישה סרטים ישראלים בפסטיבל של טורונטו

“מונטנה” סרט הביכורים של הבימאית והתסריטאית לימור שמילה (שהייתה עד כה מלהקת מוכרת של סרטים). (צילום: tiff.net/tiff/montana)

ישראל נמצאת במקום מכובד בעולם מבחינת היצירה הקולנועית. זאת לאור העובדה שלא פחות משישה סרטים ישראלים ישתתפו השנה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו, שחשב לשני בחשיבותו בעולם הקולנוע אחרי פסטיבל קאן. כידוע מדי שנה כוכבים ויוצרים רבים בתחום הקולנוע מגיעים לאירועי פסטיבל הסרטים של טורונטו.

להלן מידע בדבר שלושה מבין הסרטים הישראלים שיוקרנו בפסטיבל היוקרתי. במסגרת דיסקברי המשבצת המוקדשת ליוצרי העתיד של הקולנוע העולמי, שמומלץ לעקוב אחרי עבודתם, יוקרנו שני סרטים ישראלים. הראשון “מונטנה” סרט הביכורים של הבימאית והתסריטאית לימור שמילה (שהייתה עד כה מלהקת מוכרת של סרטים), שעוקבת אחרי צעירה החוזרת לבית ילדותה בעכו ממנו ברחה לאחר היעדרות ארוכה, לאור מות סבה. הצעירה מתאהבת במורה שהיא גם אמא, אותה היא פוגשת בזמן תקופת האבל ומתנהל קשר רומנטי אינטימי בין השתיים. כך גם מתגלה הסוד הקשה שגרם לצעירה לעזוב את עכו. “מונטנה” הוקרן כבר בפסטיבל הסרטים של חיפה. בסרט משתתפים בין היתר: נעה בירון, נטע שפיגלמן, חוה אורטמן ואבי מלכה. השני הוא “פיגומים” (קופרודוקציה ישראלית-פולנית) סרט הביכורים של הבימאי והתסריטאי מתן יאיר, שעוסק בקשר בין אב קשה ודומיננטי לבנו, תוך שהוא מצפה שהבן יחליף אותו בעבודתו על הפיגומים. הנער רואה חיים אחרים וטובים יותר לאחר שמגיע לבית הספר בו הוא לומד (בכיתה של תלמידים בעייתיים), מורה לספרות רגיש במיוחד לתלמידיו. “פיגומים” הוקרן כבר בהצלחה במסגרת הלא רשמית של פסטיבל קאן, וכן זכה בפרס התחרות הישראלית של פסטיבל הסרטים של ירושלים. בסרט משתתפים בין היתר: עמי סמולרצ’יק ואשר לקס.

במסגרת תצוגה מיוחדת יוקרן הסרט המדובר “פוקסטרוט” (קופרודוקציה ישראלית-גרמנית) של הבימאי והתסריטאי שמואל מעוז. הסרט עוסק בסיפורה של משפחה שנמצאת בקשר רחוק עם בנם החייל. האב בטעות גרם למותו של בנו למרות שלא התכוון לכך. הסרט יתחרה בפרס אריה הזהב של פסטיבל הקולנוע של ונציה. משתתפים בו בין היתר: ליאור אשכנזי, שרה אדלר ויונתן שיראי. מטבעה שרת החינוך, התרבות והספורט של ישראל, מירי רגב, ניצלה את ההזדמנות לבקר את הסרט במקום לתמוך ביוצריו, דבר המתבקש מתפקידה. רגב אמרה בין היתר את הדברים הבאים: “זוהי בושה וחרפה שהסרט “פוקסטרוט” של שמוליק מעוז ישתתף בפסטיבלי קולנוע נחשבים כפסטיבל טורונטו ופסטיבל ונציה. הדעת אינה סובלת, שסרטים המבאישים את שמו הטוב של צה”ל, הם אלו שנתמכים על ידי קרן הקולנוע הישראלי, הנתמכת על ידי המדינה, והם אלה שנבחרים להיות חלון הראווה של הקולנוע הישראלי בחו”ל”. בהקשר זה טענה רגב כי הסרט פוגע בשמו הטוב של צה”ל, בין היתר בשל סצנה הכלולה בו, כאשר קבוצת חיילים הנמצאת במחסום מפגינה אלימות קשה כלפי פלסטינים.

פסטיבל הסרטים של טורונטו נערך מדי שנה מאז 1976, במהלך חודש ספטמבר והוא נחשב לגדול בעולם. האירוע נמשך עשרה ימים ובמהלכו מוקרנים קרוב לארבע מאות סרטים. השנה יפתח הפסטיבל הארבעים ושתיים במספר ביום חמישי השבוע (השבעה בחודש) ויימשך עד ה-17 בחודש. על נותני החסות של האירוע נמנים: ויזה, רויאל בנק אוף קנדה, אייר פראנס, סינפלקס, סאן לייף פננשיאל, חברת התעופה דלתא, נשיונל בנק, פיצ’ה נובה, היץ’.אס.בי.סי, בריקס, אקורה רכב, מק קפה ובל. אירועי הפסטיבל בטורונטו מביאים להכנסה של כמאה ותשעים מיליון דולר לעסקים שונים בעיר ובקנדה בכלל. בין אורחי האירוע השנה: הלן מירן, אנג’לינה ג’ולי, גאל גרסיה ברנאל וחאווייר ברדם.

Format ImagePosted on September 6, 2017September 3, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags cinema, films, Israel, Toronto International Film Festival, הקולנוע, ישראל, סרטים, פסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו
לישראלים בקנדה

לישראלים בקנדה

כשמכניסים את המושג “ישראלים בקנדה” למנוע החיפוש של גוגל מקבלים מגוון רחב ומפורט, על אודות הישראלים כאן, מעשיהם והקשר בינם ולבין ישראל, קנדה ויהדות.

להלן חלק מתוצאות החיפוש בגוגל של המושג “ישראלים בקנדה” לפי הסדר שנקבע על ידי מנוע החיפוש:

(פורסם ב-19 באוגוסט 2017) “ביל ניגש, חשבנו שאנו מתים”: הישראלים שפגשו את הקלינטונים. בני הזוג גלעד מרמת גן ציינו 25 שנות נישואים בקנדה, ומצאו את עצמם באותו מלון עם ביל, הילרי והבת צ’לסי קלינטון.

(פורסם ב-15 באוגוסט 2017) “חוקרים ישראלים פיתחו אי.אל שמסוגלת להציע פתרונות יצרתיים”: המחקר, שבוצע בשת”פ של האוניברסיטה העברית עם קרנגי מלון מפנסילבניה, נערך בידי ד”ר דפנה שחף. היא מספרת שיכולת זיהוי הקשרים מקדמת את האנושות לעבר בינה מלאכותית בעלת דמיון ויכולת אלתור. החוקרים הציגו את הפיתוח שלהם בכנס קי.די.די 2017, הכנס החשוב ביותר בתחום שנערך בקנדה (הליפקס) לפני כשבועיים.

(פורסם ב-16 באוגוסט 2017): “בתו של השגריר עשתה עליה. גאים בבת שלנו”: טליה פרידמן, בתו של שגריר ארה”ב בישראל, דיוויד פרידמן, הייתה בן 233 העולים החדשים מצפון אמריקה שהגיעו לישראל אתמול במטוס שכולו עולים, ע”י ארגון ‘נפש בנפש’. העולים החדשים הגיעו מ-19 מדינות בארה”ב, ומשני מחוזות שונים בקנדה.

(פורסם ב-30 ביולי 2017): “טוב ליהודים. חוק הלאום החדש נכון ונחוץ, אך הקישור שלו לדמוקרטיה שגוי”. החוק חשוב לא כדי להודיע לעולם שהמדינה שהזו שלנו, אלא דווקא כדי לקבוע שהיא איננה רק של היהודים בישראל, אלא של העם היהודי כולו ברחבי העולם. של אלה שחיים כאן, ושל אלה שחיים בארגנטינה, בארבייג’אן, בקנדה ובכל מקום גלות אחר.

(פורסם ב-19 באוגוסט 2017): “אני חייבת להסביר את הסכנה שבאסלאם, כי חייתי שם”. סנדרה סולומון נולדה ברמאללה למשפחה של פעילי טרור, ספגה שנאה לישראל ולמדה להעריץ מחבלים. היום, בחזית ההסברה היא לא מצליחה להבין איך מדינת ישראל מוותרת על כבודה וזכויותיה. בעלה קיבל עבודה בקנדה, והגיש בקשה להתאזרח שם.

(פורסם ב-11 בדצמבר 2015): “לקרוא ולקנא? ישראלים מצליחים בקנדה”. שלומית שטייר עברה עם משפחתה לקנדה במסגרת רילוקיישן שהיה אמור להמשך כשנתיים – אך בינתיים עברו כבר תשע שנים. דן גולוב נסע לפני כשש שנים לוונקובר כדי לעבוד קצת בעגלות, וכיום הוא הבעלים של חנות גדולה בוונקובר. אין נראים החיים של ישראלים שעברו לעבוד ולחיות במדינה השנייה בגודלה בעולם.

(פורסם ב-30 בינואר 2017): “מכללה בקנדה לסטודנט ישראלי, לא מקבלים ישראלים”. מחרימים: מכללה קנדית בשם בית הספר איילנד לאמנויות הבנייה שנמצא באי גבריולה השוכן בבריטש קולומביה, דחתה את בקשתו של סטודנט ישראלי ללמוד במוסד בגלל הסכסוך הישראלי-פלסתיני ובגלל ההתנחלויות הבלתי חוקיות.

(פורסם ב-12 באוגוסט 2017): “חוקרים ישראלים גילו כיצד בויתה החיטה הקדמונית”. המחקר גילה את המוטציות שאחראיות לתכונה החשובה בשינוי, והיא היכולת למנוע את התפזרות הזרעים ברוח, ובכך לשמור על היבול. המחקר בוצע עם חברה ישראלית אן.אר.גן מנס ציונה, ועם מעבדות מובילות בגרמניה, באיטליה, בקנדה, בישראל ובארה”ב.

(פורסם ב-24 באוקטובר 2016): “ישראלים נתקעו בקנדה. טרטרו אותנו, הפסדנו את החג בבית”. שדה התעופה בטורונטו שותק חלקית בשל רוחות עזות ונוסעים שלא הספיקו להגיע בזמן ממונטריאול בטיסה ארצה נתקעו במשך מספר כמה ימים. הם מותחים ביקורת על היחס של חברת התעופה (אייר קנדה) כאשר אף אחד לא נתן להם תשובות. הם נאלצו להגיע כל יום לשדה ולא נמצא פתרון.

Format ImagePosted on August 30, 2017August 29, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Google, Israel, גוגל, ישראל
פורום הישראלים בקנדה של תפוז

פורום הישראלים בקנדה של תפוז

פורום הישראלים בקנדה של אתר תפוז מכיל כבר ארבעה עשר אלף עוקבים. בהודעה של הנהלת הפורום נאמר בין היתר כי: פרום לקהילת הישראלים בקנדה הוא בית לישראלים הגרים במדינה השנייה בגודלה בעולם, למי שמעוניין לדעת על החיים כאן, ולאלו שבדרך. זה המקום ליצירת קשרים ומתן מידע לישראלים הרבים החיים ברחבי קנדה, עבודה, מגורים מסעדות ושאר הבילויים. הבמה פתוחה לכל נושא שמעניין את הישראלים.

לתפוז פורום נוסף בנושא ישראלים וקנדה והוא מתמקד באלה שעוברים לקנדה. לפורום זה יש כבר עשרת אלפים עוקבים. הוא משמש למתן סיוע הדדי ומקצועי, לאלו שמתחילים או נמצאים בהליך המעבר לקנדה. ובמקביל של אלה שכבר גרים כאן “ויש להם סבלנות”, רצון או אינטרס לעזור למי שמעוניין לעבור לקנדה. מטבע הדברים נושאי פורום זה מתמקדים בעיקר בהגירה, עבודה, לימודים, ניהול עסקים וגידול משפחה.

להערכת הפורומים של תפוז כמאה אלף ישראלים גרים כיום בקנדה. מרביתם כצפוי גרים באזור מטרו טורנטו וברחבי הפרובינציה הגדולה והעשירה של קנדה – אונטריו. אחריה בפרובינציה השנייה בגדולה בקנדה – מונטריאול. לפי הערכת ארגון הגג של הפדרציות היהודיות של קנדה, במדינה חיים כיום למעלה מארבע מאות אלף יהודים. מדובר אפוא בריכוז היהודים השלישי או רביעי בגודלו בעולם (מחוץ לישראל כמובן) אחרי ארה”ב, רוסיה וצרפת. יתכן שכיום מספר היהודים בקנדה אף משתווה לאלה של רוסיה וצרפת.

בחזרה לפורומים של הישראלים בקנדה. הנושאים המרכזיים העולים לדיון בפורום הישראלים בקנדה, במהלך בחודשים האחרונים הם: מערכת החינוך הציבורית הנחשבת למהטובות בעולם, חיפוש עבודה, האם ישראל יותר מושחתת מקנדה, שאלות בנוגע למיסוי לעצמאים, המלצות באיזה בנק לפתוח חשבון, מהן הדרכים להעברת כסף מישראל לקנדה, המיסים על רכישת בית או דירה בפעם הראשונה, ויזות עבודה, המלצות על חברות הובלה, רשיונות נהיגה, תחום האוכל, מבחן האזרחות בדרך לקבל אזרחות, השקעות בישראל של ישראלים שגרים בקנדה, רופאים ישראלים שעובדים בקנדה, מציאת יועצי מס, שיתוף פעולה בינלאומי של רשויות המיסים בקנדה וישראל, יועצי הגירה, טיסות מוזלות, היכן רוכשים ספרים משומשים בעברית, כמה זמן לוקח לקבל את הדרכון הקנדי המיוחל, שינויים בנושא הזכאות להגר לקנדה, האם אזרח קנדי שחיי תקופה ארוכה בקנדה מחויב להפוך לתושב, האם להשאיר את קרן הפנסיה בישראל ועוד.

הנושאים המרכזיים שעולים לדיון בפורום של תפוז שמיועד לישראלים שעוברים לקנדה הם: ויזות לזכאים, זכויות לתושבים כשעוברים ממחוז למחוז, ויזות לסטודנטים, שאלות למהגרים ותיקים, רכישת בית מיד עם המעבר, איזה תארים אקדמיים תקפים בקנדה, הגירה לעובדים עצמאים, כיצד אפשר לבדוק מראש מהי רשימת הניקוד לצורכי הגירה, העברת כספים בין ישראל וקנדה, המלצות על עורכי דין להגירה, תשלומי פנסיה בישראל למי שגרים בקנדה, יוקר המחייה כאן, זמן הטפול בבקשה להתקבל ללימודים, משפחה בקנדה, פעוטונים בקנדה, שאלות בנוגע לסיכויי ההגירה, אישורי בדיקות רפואיות ואישור משטרה לספונסרשיפ, האם ניתן להחזיק ביותר משתי אזרחויות בקנדה, מה דרוש במעבר לקנדה, האם אפשר לבקש כרטיס פי.אר אם יש כבר אישורי עבודה וכמה זמן ההליך לוקח, מערכת הבריאות בקנדה, ויזת סטודנט, חיי הייטק בקנדה, לימודים בקולג’ או אוניברסיטה בקנדה, ביטוח בריאות לסטודנטים בקנדה, לימודים לתואר שני בקנדה, תרגום מסמכים לאנגלית באישור נוטריון, המרת שקלים ודולרים אמריקנים לדולר קנדי, מורה ללימוד אנגלית לבחינה בהליך ההגירה, כיצד שולחים מטענים לקנדה, מה עדיף קנדה או ארה”ב, מסלול מזורז לאישור עבודה ועוד.

Format ImagePosted on August 16, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, immigration, Israel, Tapuz, הגירה, ישראל, קנדה, תפוז
טרנד חדש

טרנד חדש

טרנד חדש: גידול משמעותי במספר המהגרים מישראל לקנדה. (צילום: DrRandomFactor)

מספר מבקשי המקלט יוצאי אפריקה שעזבו את ישראל ועברו לקנדה עלה משמעותית מתחילת שנה זו (2017), לעומת שנת 2016. זאת לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה של ישראל. כך מפרסם עיתון הארץ.

בהתאם לנתוני הרשות בחלק הראשון של שנת 2017 היגרו לקנדה מישראל קרוב לאלף אפריקאים. רובם המוחלט (כתשעים אחוז) הם יוצאי אריתראה והשאר מסודן (כשישה אחוזים) וממדינות נוספות (גם כן כשישה אחוזים). זאת לעומת כתשע מאות יוצאי שתי המדינות שעזבו את ישראל ועברו לקנדה בכל שנת 2016.

המהגרים מישראל לקנדה מקבלים כאן מעמד חוקי במסגרת התוכניות לקליטת פליטים. ממשלת קנדה מעניקה להם תושבות קבע מיד עם נחיתתם באחד משדות התעופה הבינלאומיים המקומיים, כולל זכויות סוציאליות מלאות וכן גם ביטוח בריאות (מדובר ביתרון משמעותי על פני מי שמהגר לארה”ב). לאחר שלוש שנים מלאות של מגורים בקנדה מהגרים אלה יכולים להתחיל בהליך לקבל בקשה לקבלת אזרחות מקומית קבועה.

כיום קנדה היא יעד מספר אחד של מבקשי מקלט שמבקשים להגר מישראל לאחת ממדינות המערב. אחריה במרחק רב נמצאות: הולנד, שוודיה, ארה”ב ונורבגיה. בסך הכל במחצית השנה הראשונה של 2017 כאלף שלוש מאות יוצאי אפריקה עברו מישראל לאחת ממדינות המערב. לעומת זאת יש ירידה במספר יוצאי אפריקה שחוזרים לגור בארצות המוצא שלהם.

קנדה הפכה ליעד מספר אחד למהגרים האפריקאים בשל מדיניותה הנוחה לאפשר להם להגיע לכאן, להיקלט ולקבל עזרה ואף להשתקע במדינה באופן קבוע. בין התנאים לקבלת המהגרים שמציבה ממשלת קנדה כיום: 1. מתברר שהמהגר לא יכול לחזור יותר לארצו 2. המהגר עובר בדיקות רפואיות מלאות 3. המהגר מפקיד עשרים וחמישה אלף שקל ערבות שיבטיחו כי הוא יוכל להתקיים בקנדה בשנה הראשונה (גם אם לא ימצא עבודה). 4. הגוף שמסייע להמהגר להיקלט מחוייב לדאוג לצרכים הבסיסיים שלו בשנה הראשונה.

לעומת קנדה מספר מבקשי המקלט בישראל ירד משמעותית בחמש השנים האחרונות, מאז 2012 – שהיתה שנת שיא במספר המהגרים האפריקאיים שהגיעו לארץ (מספרם נאמד אז בלמעלה מחמישים ושישה אלף איש). כיום חיים בישראל לפי הערכה באופן מורשה כשלושים ושמונה אלף מהגרים אפריקאים. ממשלת ישראל לוחצת בשנים האחרונות על המהגרים אלה לעזוב את המדינה ולחזור לארצם. מי שעוזב מקבל מענק מיוחד מהמדינה בגובה שלושת וחמש מאות דולר. ישראל כידוע מקשיחה את החוקים והתקנות נגד אזרחי היבשת השחורה בשנים האחרונות.

הקלות בוצעו בהסכמי היצוא והיבוא בין ישראל וקנדה

ישראל וקנדה חתמו לאחרונה על הסכם חדש להכרה הדדית בין התוכנית “גורם כלכלי מאושר” שמפעיל המכס בישראל, לבין תוכנית מקבילה שמפעילה רשות המכס הקנדית ונקראת “שותפים בהגנה”. על פי ההסכם החדש גורמים מאושרים ישראלים, מדובר מלמעלה ממאה גופים שעומדים בקריטריונים פיננסיים, בקריטריונים ביטחוניים ובתנאי החוק (בהם יצואנים, יבואנים, סוכני מכס, שמלחים בינלאומיים, נמלים ימיים, מסופים לוגיסטיים ועוד), שיזכו להקלות בהליכי כניסת טובין ושחרור הסחורות שלהם בקנדה. בנוסף מטעניהם יזכו לסיכון נמוך ובידוק דבר שיגרום לחסכון משמעותי הן בזמן והן בכסף. במקביל גורמים מאושרים קנדיים יזכו אף להקלות דומות בדומה לגורמים הישראליים.

יצוין כי זה ההסכם הרביעי שמדינת ישראל חותמת מאז שנת 2011 בתחום הקלות ביצוא וביבוא. לישראל יש כבר הסכמים דומים עם שלוש המדינות הבאות: ארה”ב, דרום קוריאה וטייוואן. מנהל המכס הישראלי נמצא בימים אלה בהליכים מתקדמים לחתום על הסכמים דומים עם מדינות נוספות בהן סין.

Format ImagePosted on July 26, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Africa, Canada, economics, immigration, Israel, אפריקה, הגירה, ישראל, כלכלי, קנדה
החלטות ממשלת ישראל פוגעות

החלטות ממשלת ישראל פוגעות

הכותל (צילום: Golasso)

יו”ר מועצת המנהלים של הג’ואיש פדריישן: “החלטות ממשלת ישראל פוגעות במרקם היחסים המיוחד בין הקהילות בקנדה לישראל”

“ההחלטות האחרונות שהתקבלו על ידי ממשלת ישראל פוגעות מאוד מרקם יחסים המיוחד שקיים בין הקהילות בקנדה לישראל”. דברים חמורים אלה נאמרים על ידי יו”ר מועצת המנהלים של הג’ואיש פדריישן של מטרו ונקובר, קרן ג’יימס. זאת, בתגובת להחלטות הממשלה על הקפאת מתווה הכותל שהיה אמור לאפשר להכשיר את החלקה הדרומית, שם יהיה ניתן לקיים תפילה שוויונית. וההחלטה בנושא חוק הגיור שקובע כי כל הגיורים יהיו רק במסגרת הרבות הראשית בישראל, וכן תהיה בחינה של כל הגיורים שכבר קיימים. משמעות הדבר שיהודים שמשתכיים לזרמים שונים ביהדות דבר שמאפיין את הרוב הגדול של יהדות התפוצה, יהדותם לא תהיה מוכרת על ידי ישראל. אם כן גל המחאות הקשות נגד החלטת הממשלה שהתחיל בקרב יהודי ארה”ב מתפשט גם לקנדה. יש לזכור שבקנדה יש כיום את הקהילת היהודים השלישית בגודלה בעולם, מחוץ לישראל.

ג’יימס (ילידת 1952) כיום היא אשת עסקים שגרה בוונקובר, ועבר נמנתה על נבחרת השחייה של קנדה לאולימפיאדת מינכן שערכה ב-1972, בה נרצחו תשעה ספורטאים ושני מאמנים של נבחרת ישראל על ידי טרוריסטים.

ג’יימס ביקרה בחודש שעבר בישראל כולל אצבע הגליל, במסגרת השותפות של שש קהילות יהודיות בקנדה (מוונקובר, אוטווה, קלגרי, אדמונטון, וויניפג והליפקס) עם האזור שבצפון. השותפות בין הקהילות לאצבע הגליל כוללת קצאת מיליוני שקלים לטובת מערכות החינוך והרפואה באזור, וכן פעילויות משותפות עם אחד עשר בתי ספר באזור, משלחות נוער ותורמים רבים. ג’יימס מזכירה שהקהילה היהודית בוונקובר מקיימת מערכת יחסים מיוחדת עם אצבע הגליל לאורך עשרים השנים האחרונות, שכוללת השקעות כספיות גדולות, על מנת לשפר את איכות החיים של התושבים המקומיים. “במהלך שנים אלו נבנה גשר חי בין שתי הקהילות, שכולל חברויות רבות של בני משפחה אחת גדולה, של עם אחד”.

ג’יימס מוסיפה: “כל זה עומד בניגוד מוחלט להחלטות ממשלת ישראל בנושא מרחב תפילה שיווני בכותל ובנושא חוק הגיור, שמעניק לרבנות שליטה על הגדרת מי הוא יהודי. ובכך מעמיד את הסטטוס של אלפי יהודים בסימן שאלה”. היא מדגישה כי החלטות הממשלה בסוגיות חשובות אלה פוגעות במשמעות התפיסה של מה זה להיות עם אחד, והממשלה שולחת מסר לרוב היהודים בצפון אמריקה כי היא איננה מכירה ביהדותם. “זה מעמיד את המשך תמיכתם של יהודי התפוצות בישראל במצב של סיכון משמעותי. ולכן המצב כרגע הוא חמור ביותר”.

לדברי ג’יימס היא משתייכת לאחד מבתי הכנסת הגדולים ביותר של ונקובר, בו גברים ונשים יושבים ומתפללים ביחד. וכן נשים חובשות כיפה וטלית אם כך הן חפצות. לא מעט גברים ונשים מבית כנסת זה עשו עלייה לישראל. סגנון תפילה זה המשותף לגברים ונשים הוא הנורמה המקובלת עבור מרבית היהודים החיים בצפון אמריקה. ג’יימס מסיימת בדברים אלה: “אני מאמינה כי הזהות המשותפת של כולנו כעם יהודי אחד, ללא קשר לזרם היהדות אליו כל אחד מאתנו בוחר להשתייך, גדולה ומשמעותית לגשר על כל שוני באשר הוא”.

יצויין כי הקונסולית הכללית של ישראל בקנדה, גלי ברעם, שלחה מברק למשרד החוץ בישראל כי קיבלה מסרים חריפים מבכירים בקהילות היהודיות בטורונטו וונקובר, שמזהירים כי שתי החלטות הממשלה יחמירו את הניכור כלפי ישראל, בקרב הדור הצעיר של יהודי קנדה. לדבריה אחד הרבנים בקנדה אמר לה כי סטודנטים יהודים אומרים שמה שישראל עושה זו אנטישמיות”.

Format ImagePosted on July 12, 2017July 11, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, Diaspora, Gali Baram, Israel, Karen James, Kotel, גלי ברעם, התפוצות, ישראל, כותל, קנדה, קרן ג'יימס
המכביה העשרים

המכביה העשרים

טקס פתיחת משחקי המכביה יערך באצטדיון טדי בירושלים בשישה ביולי. (צילום: Lyulyev Danny)

נבחרת קנדה למשחקי המכביה העשרים תגיע עם למעלה משש מאות ספורטים ותשתתף בשמונה ענפים שונים. והם: כדורגל, טניס, שחייה, כדורעף חופים, טריאלתון, סופטבול, כדור בסיס ורכיבה על אופניים. נבחרות הנוער והצעירים של קנדה למכביה יתחרו בשלושה ענפים: כדורסל, כדורגל והוקי.

כוכב נבחרת הבוגרים הקנדית הוא ג’וש בינשטוק (בן השלושים ושש) שנחשב לשחקן כדורעף החופים מהטובים בעולם, ומיקומו הוא תשע בטבלה העולמית. הוא השתתף כבר בשתי מכביות ונשא את הדגל הקנדי בטקס פתיחת המכביה הקודמת. בינשטוק זכה פעמיים באליפות של קנדה למשחקי כדורעף חופים. יש סיכוי שגם ברון נוסבאום (בן העשרים וארבע) שנחשב לכוכב חדש בכדורעף החופים של קנדה, יגיע אף הוא למכביה בישראל. נוסבאום הגיע למקום השלישי באליפות העולם עד לגיל 19.

בין הספורטאים מוונקובר ניתן למנות את כריסטופר קייפ (בן הארבעים וארבע) שישתתף בריצת חצי מרתון במכביה. קייפ שהחלים מניתוח קשה לפני כחצי שנה מקווה להשיג תוצאה מכובדת בריצה של שעה ו-45 דקות.

ספורטאי בולט נוסף בנבחרת הקנדית הוא המתאבק משה קליימן. הוא הספורטאי הקנדי הראשון שגדל והתחנך בישיבה. קליימן שגר באינגלווד שבניו ג’רסי משמש מאמן כושר במקצועו. הוא נעזר בתרומות מהציבור למימון נסיעתו לישראל.

image - Maccabiah 2017 logoהמכביה העשרים תתקיים בין הארבעה בחודש יולי ל-18 ביולי, ומרבית המשחקים מטבע הדברים יערכו בירושלים. מדובר במכביה הגדולה ביותר שנערכה אי פעם וישתתפו בה למעלה מעשרת אלפים ספורטאים וכעשרים ושתיים אלף מלווים (בהם חברי משפחה וחברים, חברי משלחות של שמונים מדינות מרחבי העולם. בסך הכל יתקיימו כשלושת אלפים תחרויות בארבעים ושבעה ענפי ספורט שונים (בהם: כדורגל, כדורסל, טניס, אתלטיקה, כדור בסיס, רכיבה על אופניים, הוקי, שחייה, ג’ודו, קט-רגל, קארטה, גולף, טריאלתון, סופטבול וכדורעף). במכביה יוענקו אלפיים ומאה מדליות מזהב, כסף וברונזה לספורטאים המצטיינים.

טקס פתיחת משחקי המכביה יערך באצטדיון טדי בירושלים בשישה ביולי, וכן טקס הסיום יתקיים בו ב-17 בחודש. תחרויות המכביה יערכו בכל רחבי הארץ אך מרביתם יתקיימו כאמור בירושלים, בסימן חמישים שנה לאיחוד העיר (לאור החלטת ממשלת ישראל). משחקי הנוער והצעירים של המכביה בהשתתפות כשלושת אלפים בני נוער יערכו כולם במתחם הספורטן בחיפה.

ממשלת ישראל העבירה עשרים ושישה מליון ש”ח למימון משחקי המכביה העשרים, כאשר תקציב השיווק של האירוע יעמוד על 5.5 מיליון שקל. יו”ר מכבי התנועה העולמית הוא יאיר המבורגר, מנכ”ל מכבי התנועה העולמית הוא אייל טיברגר, יו”ר המכביה העשרים הוא עו”ד אמיר פלד, יו”ר הטקסים והאירועים של המכביה הוא נעם סמל ומנהל הקריאייטיב של המכביה הוא איתי בלאיש.

את לפיד משחקי המכביה העשרים זכה להזניק הג’ודאי הישראלי אורי ששון (שזכה במדליית ארד במשחקים האולימפיים שנערכו בריו דה ז’ניירו אשתקד). הוא העניק את הלפיד לנשיא ראובן ריבלין ב-26 בחודש דצמבר. אחרי האירוע בבית הנשיא בירושלים יצא הלפיד למסע בן שישה חודשים שיסתיים בטקס הפתיחה של המשחקים, כאמור באצטדיון טדי בשישה ביולי.

מכבי התנועה העולמית מקיימת את המכביה מדי ארבע שנים מאז שנת 1932. מדובר במפעל הציוני-יהודי בתחום הספורט הגדול ביותר בעולם. בתנועה העולמית חברים כארבע מאות אלפי חברים משישים מדינות שונות.

יצויין כי שלושת הקריטריונים המהותיים המאפשרים לספורטאים להשתתף במכביה הם: לפחות אחד מההורים הביולוגים של הספורטאי הוא יהודי. המשתתף לא פעיל בשום דת אחרת מלבד היהדות. אם המשתתף התגייר התהליך נעשה רק על ידי אחד מהמוסדות המוכרים.

Format ImagePosted on May 30, 2017May 30, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Israel, Jerusalem, Maccabiah Games, ירושלים, ישראל, משחקי המכביה
תפסיקו ליילל ותתחילו להילחם

תפסיקו ליילל ותתחילו להילחם

ויויאן ברקוביצ’י (צילום: Foreign Affairs/Government of Canada via National Post)

שגרירת קנדה בישראל לשעבר ויויאן ברקוביצ’י: “השימוש בביקורת על ישראל כדי לבקר את היהודים הוא פשוט אובסביבי”

“קל לבקר את ישראל וקל לפעול נגדה. בכל המוסדות באו”ם רואים את הפעילות הזאת. השימוש בביקורת על ישראל כדי לבקר את היהודים הוא פשוט אובססיבי”. את הדברים אמרה שגרירת קנדה לישראל לשעבר, ויויאן ברקוביצ’י, במסגרת ראיון שערך עימה אתר אנרג’י. ברקוביצ’י מונתה לתפקיד על ידי ראש הממשלה הקודם של קנדה, סטיבן הרפר, והיא נאלצה לפרוש מתפקידה לאחר כשנתיים וחצי בלבד (ביולי אשתקד), לאור החלטת ראש הממשלה הנוכחי של קנדה, ג’סטין טרודו, להחליפה בדבורה ליינוס, שהייתה השגרירה באפגניסטן וקודם לכן עבדה בשגרירות קנדה בוושינגטון. ברקוביצ’י שהיא עורכת דין יהודיה מטורונטו היתה חסרה ניסיון דיפלומטי. היא אף גרה תקופתה מסויימת בישראל ופעלה בעבר בין היתר בתחום התקשורת הקנדית. ברקוביצ’י נחשבה מטבע הדברים לפרו-ישראלית בצורה מובהקת, יצאה נחרצות נגד החאמס, הרשות הפלסטינית והמשטר האיראני ויתכן ובממשל של טרודו לא אהבו זאת. בקהילה היהודית בקנדה לא קיבלו את החלפתה בהפתעה של ממש.

בנוגע לעליית הימין הקיצוני והתגברות הלאומיות במדיניות המערב אמרה ברקוביצ’י: “תמיד הייתה אנטישמיות בארה”ב ובקנדה, בדיוק כמו התנועות החברתיות שפעלו בשנות השישים לא העלימו את הגזענות. גם אני עת הייתי השגרירה של קנדה בישראל, הואשמתי בחוסר נאמנות לארצי בשל היותי יהודייה”.

ברקוביצ’י לא מקבלת את הטענות שהממשלה בקנדה מתעלמת מהאנטישמיות. לדבריה: “זה פשוט לא בסדר העדיפות שלהם מפני שזה לא משרת את האינטרסים הפולטיים שלהם”.

באשר לשאלה האם לא נכון לפעול משפטית נגד ההסתה נגד היהודים ברשתות החברתיות, אמרה השגרירה לשעבר: “גם הנוצרים טוענים כך. אנו לוחמים בזירה התקשורתית, והגישה התבוסתנית שזה לא צודק לא תעזור. יש להילחם בצורה מאורגנת תוך שימוש בצעירים מוכשרים למלחמה הזו. אני ממליצה שתפסיקו ליילל ותתחילו להילחם. אנו חייבים להגיב, לפעול עכשיו”.

הג’י.פי.אס אשם: כך טען נהג שרכבו נמצא במנהרה של הרכבת הקלה בטורונטו

נהג שרכבו נמצא תקוע על פסי הרכבת הקלה בטורונטו מאשים את מכשיר הג’י.פי.אס, שלדבריו כיוון אותו למקום. הרכב מסוג מיצ’ובישי כסוף שנתקע גרם לשיבושי תנועה חמורים של מערך הרכבת הקלה בעיר, בשעות הבוקר העמוסות שנמשכו כשש שעות תמימות.

אחד הנהגים של הרכבת הקלה שהסיע את הרכבת בסביבות חמש בבוקר נדהם לראות רכב תקוע על המסילה באחת המנהרות בדאון טאון. הוא הצליח לעצור את הרכבת מבלי לפגוע ברכב והזעיק את אנשי התחזוקה. מנוף מיוחד הובא למקום (כיוון שגרר של רכבים גם כן היה נתקע על המסילה) כדי להזיז את הרכב, ולאפשר לחדש את תנועת הרכבות הקלות בעיר.

מסתבר שבעל הרכב שנתקע בסביבות חצות ברח תחילה ממקום האירוע. למחרת בבוקר הוא הגיע למנהרה וכשראה את מפעיל הרכבת הקלה עומד במקום לידה, הוא התחיל לברוח שוב אך נתפס על ידו. לטענתו הוא נהג הישר לפסים שבמנהרת הרכבת הקלה, כיוון שכאמור הג’י.פי.אס ברכבו כיוון אותו לשם. דובר מערך התחבורה הציבורית של טורונטו, ברד רוס, לא מקבל את גירסת הנהג, כיוון שהרכב נסע על פסים קרוב לשמונה מאות מטר אל כיוון תחנת יוניון (שהיא התחנה המרכזית של התחבורה הציבורית בטורונטו), וזה דבר נדיר. לדברי רוס קרו בעבר מקרים בהם בעלי רכבים נתקעו על מסילות התחבורה הציבורית אך אף פעם הרכבים לא נמצאו עמוק בתוך המנהרות. הנהג קיבל דוח ובשלב זה לא ברור אם יפתחו נגדו הליכים פליליים.

Format ImagePosted on March 8, 2017March 7, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags antisemitism, driver ויויאן ברקוביצ'י, GPS, Israel, light rail, Toronto, Vivian Bercovici, אנטישמיות, ג'י.פי.אס, טורונטו, ישראל, נהג, רכבת הקלה
לאור נאום ג’ון קרי

לאור נאום ג’ון קרי

ג’ון קרי בישראל בשנת 2013. (צילום: U.S. Embassy Tel Aviv via Wikimedia)

דוברת משרד החוץ של קנדה חוזרת על עמדתה הרשמית של ממשלת ג’סטין טרודו, שתומכת בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל שתביא לסיומו של הסכסוך במזרח התיכון. דבריה נאמרו לאור נאומו של שר החוץ של ארה”ב, ג’ון קרי, שתקף בשבוע שעבר בנאום פרידה את ישראל, שלדבריו ממשיכה לבנות בשטחים ובכך מסכנת את אופציית הקמת המדינה הפלסטינית. לדברי מפלגת הירוקים הקנדית מדיניות נתניהו מהווה איום על השלום.

הדוברת של שר החוץ סטפן דיון, שנטל גניון, ציינה “שכתוצאה מהנחישות לבניית שלום קבוע בין ישראל והמדינה הפלסטינית, קנדה תתמוך במאמצים לקיים את פתרון שתי המדינות, וליצור את התנאים ששני הצדדים יחזרו לנהל משא ומתן ישיר למציאת שלום כולל, צודק ובר קיימא”.

חבר הפרלמנט מטעם המפלגה הקונסרבטיבית, פיטר קנט, תקף את ממשלת טרודו הליברלית לאור השתיקה שלה (אותה הגדיר “כמבישה אך לא מפתיעה”), על ההחלטה האנטי ישראלית שהתקבלה במועצת הביטחון של האו”ם. הוא הביע גם אכזבה מהממשל היוצא של אובמה בנושא. קנט ציין עוד כי עתה יותר מתמיד ישראל זקוקה לידידיה ולבני בריתה. לדבריו הדבר היחיד שמעניין את ממשלת טרודו הוא להיות שוב חברה במועצת הביטחון של האו”ם.

לעומתו חברת המפלגה הדמוקרטית החדשה, הלן לורדייר, וראש המפגלת הירוקים, אליזבט מאי, ציינו כי הן תומכות בדברי קרי לגבי ישראל והמזרח התיכון. לורדייר: “להתנחלויות הישראליות יש השפעה שלילית על הסיכויים לשלום. ומה שאנו רוצים באזור זה שלום לכולם”. ואילו מאי אמרה: “הייתי רוצה לראות שקנדה תנקוט עמדה תקיפה יותר. כמו שג’ון קרי אמר חברים הם שם גם כדי להגיד לך שמשהו אינו מתאים או אינו מקובל. המדיניות של נתניהו היא איום על תהליך השלום. אנשים צריכים להיות מסוגלים לומר את זה בכל רם מבלי שטון של לבנים ירדו עליהם”. מאי הוסיפה עוד כי חבל שארה”ב התמתינה כל כך הרבה זמן להפסיק עם החלטות הווטו שלה באו”ם.

יצויין כי מפלגת הירוקים הורידה מסדר היום את התמיכה בתנועת הבי.די.אס להחרמת ישראל, לאור איומיה של מאי לפרוש מההנהגה. המפלגה החליטה בראשית דצמבר לתמוך בהחרמת מוצרים ישראלים המיוצרים בשטחים.

כפי שפורסם בשבוע שעבר ראש ממשלת קנדה לשעבר, סטיבן הרפר, יצא נגד החלטת מועצת הביטחון של האומות המאוחדות שהכריזה לפני כשבועיים, כי ההתנחלויות של ישראל בשטחים אינן חוקיות ויש לפנותן. הרפר הגיב לתגובה של הנשיא הנבחר של ארה”ב, דונאלד טראמפ, שאמר: “בנוגע לאו”ם הדברים יראו אחרת אחרי העשרים בינואר”. הרפר בוודאי היה מסתדר עם טראמפ בכל הנוגע לסוגיית המזרח התיכון בכלל ולישראל בפרט. אך מעניין כיצד שני האישים היו מתנהלים אחד כלפי השני, בזמן שהרפר יצא נחרצות נגד פעילותה של רוסיה והעומד בראשה, הנשיא ולדימיר פוטין, והפעיל חרמות וסנקציות שונות, בעוד שטראמפ מסתדר עם רוסיה, מנהל מערכת יחסים די חברית עם פוטין והוא אף מינה לתפקיד שר החוץ אישיות מקורבת למנהיג הרוסי? הכל פוליטיקה.

ועוד בנושא ישראל: חברת הפרלמנט מטעם המפלגה הקונסרבטיבית שמנסה להתמודד על ראשות המפלגה, קלי ליץ’, והמכונה טראמפ של קנדה לאור ההתבטאיות החמורות שלה, ציינה כי אם תעמוד בראש המפלגה שגם תנצח בבחירות הכלליות ולכן תכהן כראש ממשלה, היא תעביר את שגרירות קנדה לירושלים. נוכח החלטת מועצת הביטחון ודברי קרי “על קנדה להפגין את תמיכתה בישראל” אמרה ליץ’.

Format ImagePosted on January 4, 2017January 4, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, Israel, Kerry, settlements, Trudeau, two-state solution, United States, ארה"ב, טרודו, ישראל, להתנחלויות, פתרון שתי המדינות, קנדה, קרי
הרפר יוצא נגד החלטת מועצת הביטחון של האו”ם

הרפר יוצא נגד החלטת מועצת הביטחון של האו”ם

מועצת הביטחון של האומות המאוחדות שהכריזה בשבוע שעבר כי ההתנחלויות של ישראל בשטחים אינן חוקיות. (צילום: UN/Manuel Elias)

ראש ממשלת קנדה לשעבר, סטיבן הרפר, יוצא נגד החלטת מועצת הביטחון של האומות המאוחדות שהכריזה ביום שישי בשבוע שעבר כי ההתנחלויות של ישראל בשטחים אינן חוקיות ויש לפנותן. כידוע ארה”ב נמנעה בהצבעה ולא הטילה וטו כך שנסללה הדרך לקבל את ההחלטה נגד ישראל וההתנחלויות. לעומת זאת ממשלת קנדה ברשות ג’סטין טרודו, בחרה עד כה שלא להגיב כלל להחלטת מועצת הביטחון. אם זאת סביר להניח שטרודו התומך בפתרון שתי המדינות בוודאי היה מישר קו עם מועצת הביטחון.

הרפר בעצם הגיב בחשבון הטוויטר שלו לתגובה של הנשיא הנבחר של ארה”ב, דונאלד טראמפ, שאמר בטוויטר כי לאור החלטת מועצת הביטחון את הדברים הבאים: “בנוגע לאו”ם – הדברים יראו אחרת אחרי ה-20 בינואר”. כידוע טראמפ יכנס לתפקידו בבית הלבן ב-20 בינואר 2017 (כ-90 אלף גולשים אהבו את דברי טראמפ). הרפר תמך בתגובת טראמפ להצבעה והודה על על התנגדותו הפומבית להחלטת מועצת הביטחון (כ-2,500 גולשים תמכו בדברי הרפר)”.

בתגובה לדברי הרפר הגולשים באינטרנט מיהרו להביע את עמדתם בעד ונגד. להלן שלוש תגובות “מעניינות ונאורות” התומכות בדברי הרפר, שמוכיחות שוב באיזה תקופה אנו נמצאים, כאשר אנשים מרשים לעצמם להגיד הכל. אחד הגולשים כתב: “קנדה צריכה מספר התקפות טרור מאסיביות. אולי זה יעורר את האידיוטים שיבינו עם מה ישראל צריכה להתמודד מדי יום מול האיסלאם”. גולש אחר: “אובמה מראה את צבעיו האמיתיים בנוגע לאו”ם המושחת והפוך. אני שמח שהוא עוזב”. ועוד גולש: “זו הנקמה של אובמה כיוון שמורשתו לא אומרת כלום אחרי ה-20 בינואר. טוב להרפר. עתה היכן טרודו עומד?”

משחקים בלגו: העירייה מצאה דרך להתקרב לתושבים

בוונקובר כמו בערים אחרות אין קשר חם בין העירייה לתושבים המקומיים, שממעטים להגיע למפגשים משותפים. בהנהלת העירייה של ונקובר הגיעו למסקנה שצריך למצוא דרך להתקרב אל תושבי העיר. לאחר בדיקות מקיפות שונות שכללו בין היתר משאל לתושבים באינטרנט, נמצא הפתרון המיוחל: קוביות לגו. מתברר שמשחק הלגו יוצר קשר בלתי אמצעי ומתמשך בין הצדדים שמשתתפים בו. מועדון הלוגו של ונקובר הובא בסוד העניין והפך לשותף מרכזי בפרוייקט החדש בין העירייה לתושבים. המועדון אחראי מעתה על אספקת חמישים סטים של קוביות למפגשים בין שני הצדדים. חברי המועדון בונים דגם ראשוני של נשוא הפגישה למשל מרכז קניות חדש, והמשתתפים שיושבים סביב שולחן גדול, ממשיכים בבניית הפרוייקט וכל מה שסביבו, תוך כדי שיחה. בהנהלת העייריה מציינים שהלוגו מאפשר לתושבים להיפתח יותר בקלות לנושאים שונים, ומספר התושבים שמגיע למפגשים הולך וגדל. בהם צעירים ובני נוער שהעייריה חפצה לשמוע גם את דעתם בנושאים שונים ובעיקר אלה הקרובים להם.

צים מרחיבה את השירותים באוקיאנוס האטלנטי כולל קנדה וארה”ב

חברת הספנות הישראלית צים החליטה להרחיב את שירותיה באזור האוקיאנוס האטלנטי, שכוללים גם את קנדה וארה”ב. כל זאת לשפר את שירותי הפריום בין החופים המזרחיים של קנדה וארה”ב עם ארצות הים התיכון – איטליה וצרפת.

השינויים שכוללים הוספת הקווים עם הפעלת חמש אוניות יבואו לידי ביטוי החל מחודש אפריל 2017. הנמלים בארה”ב אותם יפקדו האוניות הם: ניו יורק, נורפולק וסוואנה. ואילו בקנדה מדובר בנמל של הליפקס. הנמל בהפליקס נחשב לאחד החשובים ביותר בקנדה והוא משמש לנקודה המוצא המרכזית של קנדה לספינות שמפליגות לאירופה. אגב רבים מהמהגרים לקנדה נחתנו לראשונה בנמל הליפקס.

Format ImagePosted on December 28, 2016December 28, 2016Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Harper, Israel, Lego, Obama, settlements, shipping, Trudeau, Trump, UN, United Nations, Vancouver, Zim, אובמה, האו"ם, הרפר, התנחלויות, וונקובר, טראמפ, טרודו, ישראל, לגו, ספנות, צים

Posts pagination

Previous page Page 1 … Page 10 Page 11 Page 12 Page 13 Next page
Proudly powered by WordPress