קנדה

הסייף הישראלי שאול גורדון ישתתף באולימפיאדת מטעם קנדה

הסייף הישראלי שאול גורדון, ייצג את קנדה בתחרויות הסיף באולימפיאדת טוקיו שתתקיים בחודש הבא (יולי), ביחד עם 11 סייפים קנדים נוספים.

בניגוד לשאול, אחיו הצעירים מתי גורדון שמשחק רוגבי שביעיות ותמר גורדון שמתחרה אף היא בסיף, משתייכים דווקא לנבחרות ישראל. משפחת גורדון כולה גרה כאן בקנדה: האב אליהו גורדון עובד בממשלה הפדרלית בוונקובר, האם מוניקה גורדון מלמדת באוניברסיטת יו.בי.סי שבעיר, שאול לומד במונטריאול שקוויבק, מתי לומד בקינגסטון שבאונטריו ואילו תמר גרה עדיין עם ההורים בוונקובר.

שאול גורדון יליד תל אביב בן ה-26, גר בוונקובר מאז בגיל עשר. הוא סיים תואר ראשון

בשפה וספרות צרפתית באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה ב-2016. אחרי מכן עבר למונטריאול ללמוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מקגיל. השנה סיים לימודי תואר מתקדם במשפטים והוא מתמחה בחוקי חלל ותעופה.

גורדון עזב את ישראל בגיל ארבע ועבר עם משפחתו לטורינו שבאיטליה. בגיל שבע החל להתאמן בסיף בסגנון חרב. כשהיה בן 10 עברה המשפחה לקנדה. הוא משתייך לנבחרת קנדה מאז 2011. נבחרת הקנדית הגיעה עימו למקום השני במשחקי פאן אמריקה טורונטו ב-2015. גורדון הגיע למקום השני באליפות האמריקות בהוואנה ב-2018. הוא זכה באליפות ישראל וכן במקום השלישי במשחקי פאן אמריקה בלימה ב-2019. ואילו נבחרת קנדה הגיעה עמו באותם משחקים למקום השני. גורדון זכה במקום השמיני באליפות העולם בבודפשט ב-2019 וזה בעצם ההישג הגדול ביותר בקריירה שלו. כיום הוא מדורג במקום ה-22 בדירוג העולמי.

– איך ההרגשה להגיע אולימפיאדה?

“אני מרגיש טוב מאוד וזו הפעם הראשונה שלי באולימפיאדה. אך המטרה שלי למשחקים השתנתה לאחר הדחייה בשנה. אשתקד רציתי רק להגיע למשחקים. עתה היה לי זמן לחשוב על ציפיות גבוהות יותר. מה אני רוצה לעשות בטוקיו? האם רק להשתתף למשך חמש דקות במשחק אחד? או להשיג אחת מהמדליות שזו בעצם המטרה שלי עכשיו”.

– מה היו ההכנות בעידן המגפה?

“האימונים בראשית השנה התקיימו רק בקנדה בגלל המגבלות. החל ממארס אחרי כשנה ללא תחרויות, התחלתי להשתתף סוף סוף בתחרות בינלאומיות. בקנדה יש מערכת טובה לאימונים אך חסרים מתחרים. אני עושה הרבה אימונים טכניים ופיזיים. מתאמן פיזית ארבעה פעמים בשבוע ועובד על הטכניקה שש פעמים בשבוע. האימונים שלי נערכים במכון הלאומי לספורט במונטריאול”.
– איך אתה מרגיש כאשר אתה מייצג את קנדה ולא את ישראל?

“אני מרגיש ישראלי אך גם קנדי באותו זמן. אני מרגיש מחויבות לייצג את קנדה

במשחקים. המאמנים שלי קנדיים, המאמנים האחראים להכנות הפיזיות קנדיים, חברי משלחת, האדמיניסטרציה, הפסיכולוגים הספורטיביים והמומחים לתזונה – כולם מכאן. אני רוצה להמשיך ולייצג אותם ולהפוך אותם גאים בהישגים שלי. מזה תשע שנים שאני בנבחרת קנדה: בשנתיים הראשונות ייצגתי את הנוער ומאז 2013 אני בבוגרים”.

– תמר אחותך לעומתך מייצגת את נבחרת ישראל בסיף

“זו הייתה החלטה חכמה ומתאימה לה. היא למדה בצרפת במשך שנה ב-2019 והיה לה קשה לייצג את קנדה משם. לעומת זאת בתור סייפת ישראלית היא יכלה להשתתף ביותר תחרויות באירופה. וכן לקבל תמיכה כספית שזה מאוד חשוב בסיף. תמר מתחרה בסגנון חרב כמוני והיא פשוט יותר מוכשרת ממני ואף נמצאת בדרגה גבוהה ממני. אנו מתאמנים יחד כאשר אני מגיע לוונקובר. תמר כיום בת 17 והיא נחשבת לספורטאית מאוד חזקה. היא מתחרה עם בנים כי אין בנות ברמתה”.

תמר גורדון, כשהייתה בת 15, כמו אחיה הגדול שאול, זכתה גם כן באותה אליפות ישראל (2019) בתחרות לבוגרות למרות גילה הצעיר. היא אמורה לסיים את לימודי התיכון בעוד כשנה וחצי ולאחר מכן תלמד כנראה באחת האוניברסיטאות בארה”ב. בין ההישגים הבולטים ביותר שלה: מקום ראשון באליפות צרפת לקדטים (על גיל 17) ב-2019 וכן מקום השלישי באליפות אירופה לקדטים בקרואטיה אשתקד.

תמר על התתשפותה בנבחרת ישראל: “עם נבחרת ישראל יש לי יותר אפשרויות להשתתף בתחרויות סיף אירופאיות. מאוד חשוב לי להתחרות ברמה הגבוהה ביותר כאשר חלק מהסייפות הטובות בעולם נמצאות באירופה. אני מרגישה גם גאה לייצג מדינה כמו ישראל בקנה מדינה בינלאומי”.

– יש לך אח נוסף שגם הוא ספורטאי

“מתי בן ה-23 משחק רוגבי שביעיות. הוא היה הקפטן של נבחרת אוניברסיטת טורונטו כאשר למד בחוג ללימודים אירופיים. כיום הוא בנבחרת אוניברסיטת קווינס קינגסטון, ששם הוא לומד שנה שנייה במשפטים. השנה אין להם עונה בגלל המגפה. והכי חשוב הוא שמתי נמנה על נבחרת ישראל ברוגבי שביעיות”.

מתי על השתתפות בנבירת ישראל: “זה נותן לי היכולת להשתתף ביותר משחקים בינלאומיים וברמה הגבוהה ביותר האפשרית. וכן להכיר כמה שיותר ישראלים ולמצוא חברים. כך אני יכול לנסוע בכל העולם ולייצג את הנבחרת של המדינה בה נולדתי”.

– חברתך יאנה בוטביניק משתייכת לנבחרת ישראל בסיף. איך בכלל הכרתם?

“הכרנו באליפות העולם שנערכה בוושי סין ב-2018. מאמן נבחרת הדקר של קנדה, ויקטור גנצביץ, אותו אני מכיר מצוין, הציג אותי בפניה. גנצביץ הוא הבעלים והמאמן הראשי של מועדון הסיף בוונקובר ‘דינמו פנסינג’, בו התאמנתי במשך 15 שנים. יאנה רצתה ללמוד בארה”ב וביקשה לקבל אינפורמציה ממני. מאז אנו ביחד.

– אתם מתחרים בסגנונות שונים

“כן. אני מתחרה בחרב והיא מתחרה בדקר. החוקים שונים והשימוש בנשק שונה. בחרב מותר לפגוע רק מאזור החגורה למעלה כשאפשר להשתמש בכל חלקי הלהב לדקור ולהצליף. ואילו בדקר אפשר לפגוע בכל הגוף אך רק באמצעות דקירה אחת. אני בחרתי בחרב כי זה סגנון מהיר ואגרסיבי יותר. דקר לעומת זאת יותר מחושב, המתחרים יותר זהירים. משחק יכול להגיע עד ל-20-25 דקות בזמן שבחרב משחק נמשך בממוצע כחמש דקות. בסגנון השלישי,רומח, אפשר לפגוע בחזה, בבטן ובכל החלק האחורי של הגוף, כאשר כמו בדקר צריך לדקור את המתחרה. המשחק יותר ארוך מחרב ויותר קצר מדקר”.

בוטביניק (22) לומדת בימים בחוג למתמטיקה ומחשבים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. היא עלתה מרוסיה לישראל ב-2010 ובגיל 17 זכתה לראשונה בתואר אלופת ישראל לנוער. מאז 2019 היא נחשבת לבוגרת וסיימה במקום העשירי באליפות אירופה. כיום מדורגת בוטביניק במקום ה-68 בדירוג העולמי.

– איך זה יהיה להתחרות בטוקיו ללא קהל לאור המגפה?

“אכן הפעם לא יהיה קהל כך שתהיה זו אולימפיאדה שונה בתכלית. קהל חשוב מאוד בתחרות בסדר גודל כזה כמו אולימפיאדה. יחסר לי במיוחד שחברי משפחתי לא יכלו להגיע אך זה לא בשליטתי.

– מה קורה עם הלימודים שלך במונטריאול?

“השגתי כבר תואר במשפטים ואני יכול כבר לעבוד בתחום אך אסור לי לייצג לקוחות, לפני שאני אעבור את בחינת לשכת עורכי הדין. אחרי האולימפיאדה אנסה להשיג עבודה בניו יורק כך שאוכל להיות עם יאנה. זה גם טוב לסיף. ניו יורק כמובן יותר מעניינת מוונקובר והיא גם מצוינת לעבודה. התחלתי לבדוק הצעות עבודה עם מספר גדול של משרדי עורכי דין בניו יורק. המטרה שלי לעבור בסתיו לניו יורק וגם יאנה אמורה לחזור לשם באותה עת”.

הסכסוך במזרח התיכון הגיע גם לקנדה

המפגינים צועדים ברחוב רובסון מלווים בכוחות המשטרה שסגרה את הכבישים הסמוכים בדאון טאון ונקובר
(רוני רחמני)

הסכסוך הקשה במזרח התיכון בו מעורבת ישראל בימים אלה כולל ארגון הטרור החמאס, ישראלים יהודים וערבים בישראל ופלסטינים וכוחות הביטחון בשטחים – הגיע כצפוי גם לקנדה. הפגנות רבות משתתפים נערכו בימים האחרונים מצד תומכי הפלסטינים ומצד תומכי ישראל, בערים המרכזיות של קנדה. במרבית הפגנות נשמר השקט והסדר בצורה מכובדת, אך במספר אירועים בעיקר באלה שבטורונטו ומונטריאול, הותקפו אזרחים יהודים תומכי ישראל על ידי אזרחים מוסלמים שתומכים בצד הפלסטיני. המשטרה ביצעה כבר מספר מעצרים והיא מנהלת חקירה מואצת לעצור חשודים נוספים באלימות הקשה שהופנתה נגד אלו שתומכים בישראל.

בחלק מהפגנות התמיכה בפלסטינים החזיקו המפגינים כרזות עם דברי נאצה ושנאה מבישים נגד ישראל והיהודים בכלל, בהם: צלבי קרס, “ישראל פעלת נכון, היטלר יהיה גאה בך”, ישראל=נאצים”, “מוות לישראל”, “מה ההבדל בין ישראלי לנאצים” ועוד.

ההפגנה הגדולה ביותר התקיימה על ידי תומכי הפלסטינים בטורונטו ונכחו בה למעלה מחמשת אלפים משתתפים. באותה הפגנה נעצרו כבר על ידי המשטרה המקומית שלושה אזרחים מוסלמים, שתקפו קומץ של מפגינים יהודים שעמדו מולם, וכאמור מעצרים נוספים צפויים בימים הקרובים. המפגינים היהודים ספגו אבנים ובקבוקים, ואחד מהם אף הוכה במקלות, הוא נפגע בראשו ונזקק לטיפול רפואי דחוף. ואילו בהפגנה של תומכי ישראל במונטריאול נאלצה המשטרה המקומית להפעיל גז מדמיע לפזר בכוח אזרחים מוסלמים, שביקשו לפגוע באזרחים יהודים שהפגינו בעת שנערכה הפגנה בעד הפלסטינים.

ההפגנות של שני הצדדים בעד ונגד ישראל נערכו בין היתר בערים הבאות בקנדה: טורונטו, מונטריאול, ונקובר, קלגרי, אדמונטון, אוטווה, ויניפג, הליפקס וסנט ג’ונס.

המפגינים פונים מרחוב ג’ורג’יה לרחוב טרלו בדרכם למשרדים של הקונסוליה האמריקאית בדאון טאון ונקובר
*(רוני רחמני)*

אני עקבתי מקרוב אחרי הפגנה של תומכי הצד הפלסטיני שנערכה בוונקובר ביום שבת האחרון. כחמש מאות מפגינים בהם אזרחים מוסלמים, ילידי קנדה, אינדיאנים, תומכי המרקסיזם ואפילו קבוצה של ארגון שמאל יהודי קיצוני “הקול היהודי העצמאי” – השתתפו בה. תחילה התכנסו מאות מפגינים בכיכר שממול האולפנים של רשת השידור הציבורית הקנדית הסי.בי.סי, ברחוב המילטון בדאון טאון. לאחר סדרה של נאומים וקריאות נגד ישראל שנמשכה למעלה מחצי שעה, החלו המפגינים לצעוד באישור המשטרה כמובן, אל עבר הקונסוליה האמריקנית בעיר, שנמצאת ברחוב פנדר בדאון טאון. רחבות שלמים נסגרו על ידי השוטרים הרבים שנכחו במקום, והצועדים ללא התפרעויות עשו את המסלול מאולפני הסי.בי.סי, אל רחוב רובסון, משם לרחוב ג’ורג’יה ומשם המשיכו בהמוניהם עד לבניין בו שוכנת הקונסוליה האמריקנית.

בין סיסמאות הרבות של המפגינים בעד הפלסטינים, לאור פעולת צה”ל בעזה, שנאמרו בהפגנה או שהופיעו על שלטים בהם החזיקו הצועדים: “אין צדק אין שלום”, “לשחר את פלסטין”, “פלסטין תקום בין הנהר לים”, “הפסיקו את שפיכות הדם”, “הפסיקו את ההפצצות”, “הפלסטינים הם מפלסטין”, “יש לעצור את המלחמה”, “יש להציל את שייח’ ג’ראח'”, “רציחת ילדים איננה נחשבת להגנה עצמית”, “הגידו במפורש את השם פלסטין”, “שתיקה היא אלימות”, “יש לחקור את פשעי המלחמה שמבצעת ישראל”, “יש לתת הגדרה עצמית לפלסטינים”, “יש להחרים את ישראל”. על הדלת הכניסה לקונסוליה האמריקנית שהייתה סגורה בעת ההפגנה, נכתבה הסיסמה באדום: “יש לשחרר את פלסטין, יש להפסיק את רצח העם וכן יש להפסיק את הכיבוש”.

בתגובה לתקיפת המפגינים היהודים בטורונטו, ציינו בארגון המרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה: “אנו מגנים בחריפות את ההתקפה והשנאה שהופנתה נגד יהודים. אין הצדקה לאלימות פוליטית ואלה ששונאים את ישראל שונאים גם את קנדה”.

שאול גורדון בתחרויות הסיף באולימפיאדת טוקיו

שאול גורדון

הסייף הישראלי שאול גורדון ייצג את קנדה בתחרויות הסיף באולימפיאדת טוקיו שתתקיים בחודש יולי הקרוב. אחד עשר סייפים נוספים ייצגו את קנדה באולימפיאדה ביפן.

גורדון יליד תל אביב בן ה-26, גר בעיר ריצ’מונד שליד ונקובר בריטיש קולומביה מאז היותו בגיל עשר. הוא סיים תואר ראשון בשפה וספרות צרפתית באוניברסיטת פנסילבניה, שבפילדלפיה ארה”ב בשנת 2016. לאחר מכן עבר גורדון למונטריאול כדי ללמוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מגיל. השנה הוא סיים לימודי תואר מתקדם שני במשפטים (על חוקי אבטחת החלל).

גורדון עזב את ישראל בגיל ארבע ועבר עם משפחתו לגור בעיר טורינו שבאיטליה. כבר בגיל שבע התחיל להתאמן בסייף בסגנון חרב. בגיל עשר (שש שנים לאחר מכן) עברה המשפחה לריצ’מונד. ומאז זה ביתו הקבוע למעט תקופות הלימודים הארוכות בארה”ב וקנדה.

בשנת 2019 זכה גורדון במקום השמיני באליפות העולם בבודפשט הונגריה שזה ההישג הגדול ביותר בקריירה שלו. באותה שנה הוא זכה גם במקום השלישי במשחקי פאן אמריקה שנערכו בלימה פרו. ואילו נבחרת קנדה שבה הוא משתתף הגיעה באותם משחקים למקום השני. הנבחרת הקנדית הגיעה עימו עוד פעם למקום השני במשחקי פאן אמריקה שנערכו בטורונטו בשנת 2015. גורדון זכה עם הנבחרת הקנדית גם במקום הראשון במשחקי גביע צפון אמריקה שהתקיימו בשנת 2011 בדאלאס טקסס. גורדון (המחזיק גם בדרכון ישראלי) זכה באוקטובר 2019 באליפות ישראל לבוגרים. כיום הוא מדורג במקום ה-22 בדירוג העולמי לסיף.

אחותו הצעירה של שאול, תמר גורדון, כשהייתה בת 15 זכתה גם כן באותה אליפות ישראל בסיף בתחרות לבוגרות (למרות גילה הצעיר). תמר גורדון (כיום היא בת 17) גם כן מתחרה בסגנון חרב, נמנית על נבחרת ישראל. היא אמורה לסיים את לימודי התיכון בריצ’מונד בעוד כשנה וחצי. לאחר מכן תלמד קרוב לוודאי באחת האוניברסיטאות בארה”ב. בשנה שעברה זכתה תמר גורדון מקום שלישי באליפות אירופה לקדטים (עד גיל 17) שהתקיימה בקרואטיה. היא זכתה במקום ראשון באליפות צרפת בשנת 2019. וכן הגיעה מקום שלישי בתחרות לקאדטים שנערכה בצרפת אשתקד.

אולימפיאדת טוקיו הייתה אמורה להתקיים במקור בקיץ אשתקד אך המשחקים הבינלאומיים נדחו לקיץ זה בגלל מגפת הקורונה. האולימפיאדה תיפתח ב-23 יולי ותימשך עד השמונה באוגוסט. לטוקיו אמורים להגיע למעלה מאחד עשר אלף ספורטאים (מ-207 מדינות), בהם לא פחות מ-85 ספורטאים מישראל. אם כן תהיה זו המשלחת הישראלית הגדולה ביותר אי פעם השתתפה במשחקים האולימפיים כלשהם. האולימפיאדה אמורה אגב להתקיים ללא קהל לאור המגפה חשש להידבקות עולמית.

שאול גורדון פגש את יאנה בוטביניק (בת ה-22) – שהיא סייפת הדקר הבכירה בישראל – בשנת 2018 באליפות העולם בוושי סין, ומאז הם ביחד. בוטביניק נמנית על נבחרת ישראל לומדת בימים אלה בחוג למתמטיקה ומחשבים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק בארה”ב. היא עלתה מרוסיה לישראל בשנת 2010, ומגיל 14 החלה להתאמן בסייף. בגיל 17 היא זכתה לראשונה בתואר אלופת ישראל (לגילאים אלו). משנת 2019 בוטביניק נחשבת לבוגרת והיא סיימה במקום עשר באליפות אירופה, וזכתה במדליית ארד בברטיסלבה סלובקיה. כיום היא מדורגת במקום ה-68 בדירוג העולמי לסיף.

האח האמצעי של שאול, מתי גורדון (23), משחק דווקא רוגבי והוא נמנה על נבחרת ישראל ברוגבי שבע. מתי גורדון למד במשך ארבע שנים בחוג ללימודים אירופיים באוניברסיטת טורונטו. עתה הוא נמצא בשנה השנייה של לימודי לתואר במשפטים אוניברסיטת קווינס קינגסטון אונטריו.

הדירוג החדש של בלומברג

(Marco Verch/flickr)

כמעט שנה מאז התפרצה הקורונה, נראה כי ארה”ב וחלקים מאירופה מתחילים לצאת מהחשכה ומטפסים במעלה הדירוג החדש של בלומברג, שמבקש לבחון את האופן שבו מתמודדות 53 מדינות עם הנגיף.

למרות שבראש הכותרות בחלק ממדינות אלה, הופיעו בחודש האחרון בעיקר המאמצים שלהן בנושא החיסונים, ההתקדמות של חלק מהן במעלה הדירוג הושגה במידה רבה בזכות מאמצים משמעותיים יותר שננקטו על ידן בנושא חבישת מסיכת והותרת אזרחים בבתיהם. ארה”ב, מתכוננת להתאוששות כלכלית מהירה מהצפוי, ובדירוג פברואר של בלומברג זינקה המדינה שמונה מקומות לעבר המקום ה-27 ברשימה.

מי שממשיכה להוביל את הדירוג של בלומברג זה החודש הרביעי ברציפות היא ניו זילנד עם ציון של 77.6. בין היתר, הצליחה המדינה לשמור על הדירוג הגבוה היות ששמרה על הגבולות שלה סגורים במהלך פברואר, ביצעה ארבע עסקאות להשגת חיסונים והצליחה כמעט לחסל כליל את התפשטות הנגיף בקרבה.

במקום השני צועדת אוסטרליה, שעלתה מקום אחד בדירוג, וסינגפור במקום השלישי שירדה מקום אחד, ופינלנד במקום הרביעי שעלתה שלוש מקומות מהמקום השביעי. עוד בצמרת המדינות שמתמודדות בצורה הטובה ביותר עם הקורונה בעולם: נורווגיה במקום החמישי שעלתה מהמקום השישי, סין במקום השישי שירדה מקום אחד מהמקום השביעי, וטיוואן במקום השביעי שירדה שלושה מקומות מהמקום הרביעי. סוגרות את העשירייה הראשונה: דרום קוריאה במקום השמיני שעלתה ארבע מקומות, יפן במקום התשיעי שירדה בדירוג מקום אחד, ותאילנד במקום העשירי שעלתה ארבע מקומות. במקום האחד עשרה דנמרק, במקום התשיים עשרה קנדה, במקום השלוש עשרה הונג קונג ובמקום הארבעה עשרה ישראל עם ציון כולל של 59.6 והתקדמה מקום אחד מהמקום ה-15 – כמעט אך ורק בזכות מספר המתחסנים הגבוה. בפרמטר אחר שנבחן על ידי בלומברג – מספר מקרי הקורונה החודשי – ישראל צועדת בתחתית הרשימה עם 1,874 נדבקים בקורונה ל-100 אלף איש שנמדדו בחודש האחרון. רק פורטוגל (1,598 מקרים ל-100 אלף איש) וצ’כיה (2,156 מקרים ל-100 אלף איש) יותר גרועות ממנה. אחריה איחוד האמירויות במקום החמישה עשר, הודו במקום השישי עשרה ווערב הסעודית במקום השבעה עשר.

עורכי הדירוג כותבים כי “ישראל – המובילה העולמית בתחום החיסונים – מספקת הוכחה בעולם האמיתי לכך שחיסוני ה- mRNA הניסיוניים פועלים לא רק למניעת מקרי מוות אלא גם מאטים את קצב העברת הנגיף”. בבלומברג מציינים כי ישראל עלתה שלב אחד בדירוג למקום ה-14 “עם השקת החיסונים המהירה”, אף שזו עדיין לא השכיחה את גל המוטציה הבריטית שפוקד את המדינה ומדגים את הסכנה שהמוטציות ממשיכות להוות.

הדירוג מבוסס על פרמטרים שונים, ובכלל זה את מספר הנדבקים בקורונה בחודש האחרון ל-100 אלף איש, מספר המתים מקורונה בחודש האחרון ל-100 אלף איש, מספר המתים מהנגיף למיליון איש מתחילת המגפה, שיעור המאומתים העדכני בבדיקות קורונה, נגישות לחיסונים (שיעור האזרחים ששוריינו עבורם חיסונים), ומספר המתחסנים בפועל ל-100 תושבים.

עורכי הדירוג מציינים, בין היתר, כי כלכלות עשירות שהיו בעבר בתחתית הרשימה, כמו צרפת, בלגיה ואיטליה, טיפסו במעלה הדירוג מאז החלה לפרסם אותו בלומברג בנובמבר ודחקו מטה מדינות כמו דרום אפריקה ואינדונזיה. כעת השליש התחתון של הדירוג מורכב ממדינות מתפתחות באמריקה הלטינית ובאפריקה.

השליטה של מדינות עשירות באספקת החיסונים העולמית – שמנכ”ל ארגון הבריאות העולמי כינה כ”כישלון מוסרי קטסטרופלי – ככל הנראה תמנע ממדינות עניות להתקדם במעלה הדירוג בחודשים הקרובים. כך לדוגמה מקסיקו נותרה בתחתית הדירוג במקום ה-53, האחרונה בין כל המדינות שנבדקו.

בעידן המגפה הקשה

את הלוויות של אבי ראיתי עם עוד מספר בני משפחה וחברים באמצעות “הזום” בשעה שתיים לפנות בוקר לפי שעון ונקובר.

הפעם הרגשתי מקרוב את הנזקים האיומים שמגיפת הקורונה עושה לנו, לחיינו, לקרובים כמו גם לרחוקים. אבי, משה רחמני, בן התשעים ואחד נדבק בנגיף בבית החולים איכילוב שבתל אביב, ולאחר פחות משבועיים נפטר מסיבוכים קשים. אני לצערי לא הצלחתי לעזוב את ונקובר והגיע להלוויתו שהתקיימה ביום ראשון האחרון, בבית הקברות האזרחי של קריית ענבים, בגלל שקשה מאוד לטוס מכאן בעת הזו. לפחות שתיים-שלוש עצירות בדרך ואני הייתי צריך לקבל בנוסף אישור מיוחד ממשלת ישראל להגיע להלוויה. לאחר מכן היה עלי להיכנס לסגר באיזה שהיא מלונית בישראל למשך כשבועיים ימים. ובחזרה לקנדה הייתי צריך לעבור הליך סיוטי דומה. החלטנו לכן במשפחתי שלא אטוס. זו היתה החלטה קשה אך מתבקשת בימים אלה.

את הלוויות של אבי ראיתי עם עוד מספר בני משפחה וחברים באמצעות “הזום” בשעה שתיים לפנות בוקר לפי שעון ונקובר. בקריית ענבים השעה הייתה שתיים עשרה בצהרים, וכארבעים איש הורשו להגיע לבית הקברות, בראשות אמי, לוצי רחמני שגם היא בת תשעים ואחת, ואחי, אמיר רחמני, שניהל את הטקס הקשה הזה. זה לא פשוט לראות איך קוברים את אבא שלך כל כך מרחוק – באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת, במקום פשוט להשתתף בטקס צנוע עם חברי משפחה וחברים קרובים. זה מאוד מוזר ויוצר הרגשה של ניכור ומרחק המאוד אופיינית לעידן מגיפת הקורונה, ששינתה את חיינו לחלוטין.

photo - My father, Moshe Rahmani, ninety-one years old, contracted the virus at Ichilov Hospital in Tel Aviv, and after less than two weeks died of serious complications — אבי, משה רחמני, בן התשעים ואחד נדבק בנגיף בבית החולים איכילוב שבתל אביב, ולאחר פחות משבועיים נפטר מסיבוכים קשים

אני נפגשתי עם אבי לאחרונה רק לפני קרוב לשנה. היה זה בחודש מארס אשתקד, שבוע לפני שקנדה הכריזה על סגר לאור המגפה שהחלה לתפוס תאוצה בכל רחבי העולם. הגעתי לישראל למספר ימים כדי לפגוש את הורי בביתם בתל אביב. הם חששו קצת מהחלטתי לטוס כי אולי אני אדבק ואז גם אסכן אותם. הביקור עבר בשלום ובשלווה. הספקתי לשבת עם הורי ערב ערב ולשוחח שעות על שלל נושאים. אחרי שבוע טסתי בחזרה לוונקובר ולא ידעתי אז (כמובן) שאלו יהיו הפגישות האחרונות שלי עם אבי.

אבי נולד בירושלים. הוא גדל בבית דתי אך כבר כתלמיד תיכון החליט לבחור בדרך אחרת – חילונית. אמי ילידת אוסטריה הגיעה עם משפחתה לישראל עת הייתה בת שמונה. תחילה לנהלל ולאחר מכן המשפחה התיישבה בירושלים. הורי הכירו איפוא בירושלים ולאחר שלוש שנות חברות התחתנו ונשארו ביחד למשך שבעים שנה עד למועד פטירתו של אבי. הם הספיקו לגדל את אחי ואותי בביתם ברחוב המלך ג’ורג’ שבמרכז העיר. לאחר שעזבנו את הבית, הורי עברו לשכונת בית הכרם. לבסוף הם מאסו בירושלים ולפני כשבע עשרה שנה עזרו אומץ ועברו לתל אביב ופתחו בחיים חדשים.

אבי עבד כל חייו בתחום הביטוח בתקופת מגוריו בירושלים. הוא יצא לפנסיה עם המעבר לתל אביב. בעת שגר בירושלים נחשב לאוהד שרוף של קבוצת הכדורגל בית”ר ירושלים, וצפה במשחקים רבים מהיציעים במגרשי הכדורגל ברחבי הארץ. בשנות השמונים המיר את המגרשים בטלוויזיה ועד לאחרונה צפה במרבית המשחקים של בית”ר.

אבא נחלש בתקופה האחרונה ולפני שלושה שבועות הוא אושפז לטיפול מאסיבי בבית החולים איכילוב. שם לתדהמת כולנו נדבק בקורונה ומטבע הדברים מצבו החמיר מיום ליום. אמי, אחי ושתיים מהנכדות הספיקו לבקר אותו יום לפני מותו. התמונה הייתה קשה מנשוא. עכשיו הוא לא סובל יותר.

היום אני יכול להביו היטב את המשפחות שאיבדו את יקיריהם שנדבקו בקורונה.

פורסמו בפייסבוק על ידי ישראלים

(pixy.org/58340)

ביידן שוחח לראשונה עם טרודו

מנהיגי מדינות עמם שוחח הנשיא ביידן עד כה, שבוע אחרי ההשבעה, לפי סדר השיחות: טרודו קנדה, לופז אוברדור מקסיקו, ג׳ונסון בריטניה, מקרון צרפת, מרקל גרמניה, סטולטנברג נאטו, פוטין רוסיה ויושיהידה סוגה יפן.

גידול במספר העולים לישראל מקנדה

גידול משמעותי במספר העולים מאארצות הברית, קנדה ובריטניה וכעת הם באים גם מלב המיינסטרים.

על תנועת העליה מקנדה – נפש בנפש

נפש בנפש היא תנועת העליה מאצורת הברית, קנדה ובריטניה. לפני שנה פורסם על קפיצה במספר המתענינים בעליה לארץ. בגלל הקורונה רבים דחו את הגעתם. משרד הפנים בישראל דורש מהם יותר ויותר מסמכים שלא ניתן להנפיק בימי הסגרים. ומה מה שחדש פרופיל העולים לעתיד: עד כה היו כמעט כל העולים מהארצות האנגלו סקסיות ארה”ב, בריטניה וקנדה. בהם מהפריפריה שלהן: דתיים, חרדים, מהגרים (בני יורדים), רוסים, פרסים, וגם גרי צדק. פה ושם עוד כמה בוגרי תגלית.

לא רק בבני ברק

משטרת מונטריאול פיזרה מתפללים יהודים חרדים שהפרו את הנחיות הקורונה. חלק מהמתפללים תקפו את השוטרים באלימות וקראו להם נאצים. שארבעה שוטרים נפצעו קל באירועים חמורים אלה.

הקלות של רישום ברשות המיסים הקנדית

בניגוד למדינות אחרות, כמו קנדה למשל, שבה אדם צריך רק להירשם ברשות המיסים ולקבל מיד, בלחיצת כפתור, כאלפיים דולר לחשבונו. את מרבית הכסף לא צריך כלל להחזיר. בישראל זה אחרת: ולמה כוונה? בלחיצת כפתור אני מקבל כסף יפה מן הממשלה מתוך ידיעה ברורה שאני כורה בור לעצמי. כי אחרי כן יהיה עלי להשיבו לקופת האוצר בריבית דריבית.

סדאמן של קנאטק יבוא מאורורה קנדה

תמונות שמטופל שלח לי, אומר שנראה מדהים.עוד לא עישן את הקנאביס, אם מישהו לקח אשמח לחוות דעת?

הדרכון הפורטגלי עבר את הקנדי

ארה״ב, אנגליה, נורווגיה, אוסטרליה, קנדה ועוד קרוב למעלה ממאה ושמונים מדינות אחרות כולן נשארו מאחורי הדרכון הפורטוגלי – שדורג בתור אחד מששת הדרכונים המובילים בעולם.

אינוקאן הישראלית נסחרת בבורסת טורונטו

כבוד לאינוקאן הישראלית שנסחרת בבורסת טורונטו בקנדה על הדרך שהיא עושה. אני עוקבת אחר החברה שהשקעתי בה, עוד בהיותה סטארט אפ לפני כשנתיים. הסיבה שבחרתי להשקיע דווקא בה מכל הסטארטאפים האחרים היתה לאחר כנס משקיעים בו פגשתי את הנהלת החברה.

חברות ישראליות בקנדה

משהו יודע היכן ניתן למצוא חברות ישראליות שיש להם סניפים בקנדה?

מחפשת בתי גידול לכלבים בבריטיש קולומביה

מישהו מכיר בתי גידול בקנדה? רצוי באיזור ונקובר בבריטיש קולומביה?

מחפשים יועץ מס בקנדה

מחפשים יועץ מס שמבין בסוגיות מיסוי בין ישראל לקנדה רצוי ישראלי, אבל מניחה שלא חובה.

עזרה למובטלים נפגעי הקורונה

ביום שלאחר הקורונה נשאר עם אלפי מובטלים, אחוז ניכר מהם בעלי משפחות שחיו מעל קו העוני לפני המשבר. איך מחזירים אותם לעמוד על הרגליים?

למען היום שלאחר המשבר, צריך להקים כבר עכשיו תכניות שיקום כלכליות ותעסוקתיות שיחלצו את המשפחות מהעוני ויחזירו אותן למסלול העבודה במהירות.

בינתיים, הרמנו את הכפפה והתחלנו עם תכנית משלנו. קידום, תכנית חירום מבית ידידות טורונטו למשפחות שנפגעו כלכלית כתוצאה ממשבר הקורונה, מציעה להן ליווי כלכלי, תעסוקתי ומשפחתי מותאם אישית, באמצעות מלווה משפחות בעל הכשרה בתחום. התכנית מסובסדת באופן מלא, עם עלות דמי רישום בלבד.

אנו קוראים לממשלה להקים תכנית דומות שיחלצו את המשפחות מהעוני שנכפה עליהן, ויחזירו אותן ליציבות כלכלית.

ניסויים קליניים בתרסיס לאף למניעת קורונה

(sanotize.com/covid-19)

בריטניה החלה בשבוע שעבר לערוך ניסויים קליניים בתרסיס לאף למניעת התפשטות חיידק הקורונה, שמיוצר על ידי חברה בוונקובר “סנוטיז”. החברה בבעלות הישראלית, ד”ר גילי רגב, שמשמשת גם המנכ”לית שלה. קנדה השלימה כבר את השלב הראשון בניסויים הקליניים שלה ואילו ארה”ב אמורה להתחיל בניסויים דומים בימים הקרובים. בישראל לעומת זאת שוקלת מערכת הבריאות להגדיר את התרסיס של “סנוטייז” כמכשיר רפואי ולא כתרופה, כך שהתהליך לאישורו יהיה הרבה יותר מהיר.

התריס לאף של “סנוטיז” מבוסס על תרכובות שנמצאות במזון ויוצרות תחמוצת חנקן בכמות קטנה. הוא אמור לסייע במניעת מעבר נגיף הקורונה דרך האף ומערכת הנשימה. לדברי ד”ר רגב החברה קוראת למוצר חומר חיטוי לאף – בדומה לג’ל חיטוי לידיים למניעת התפשטות הקורונה. לדבריה מאה איש שהשתתפו בשלב הראשון של הניסויים הקליניים בקנדה והשתמשו בתרסיס, ואף אחד מהם לא חלה בנגיף.

ד”ר רגב למדה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה את הדוקטורט בביוכמיה. לאחר מכן עברה לוונקובר והיא הקימה כאן את “סנוטיז” ביחד עם ד”ר כריס מילר לפני כארבע שנים.

קנדה רכשה פי חמישה חיסונים מהנדרש אך חיסנה רק אחוז מהאוכלוסייה

סיפור כשלון שמעורר תמיהה מתרחש בקנדה. המדינה שרכשה מראש יותר מנות של חיסונים נגד הקורונה מכל מדינה אחרת (כמעט פי חמישה מהנדרש), ומערכת הבריאות הציבורית שלה נחשבת מצויינת ומתוקצבת כראוי. אך למרות זאת, בקנדה התחסנו עד כה רק כאחוז אחד מכלל האוכלוסיה. ממש מביש.

לדעת המומחה, ריאן אימגרונדל, קנדה נתנה כל כך הרבה תשומת לב לאחסון הזריקות בהקפאה, ולא מספיק תשומת לב לשלב שבו הן יוצאות מההקפאה ועוברות לזרוע של האזרחים. הרשויות היו מודאגות לגבי דרישות האחסון, ונראה שהם “שכחו” שהזריקות היו אמורות למעשה להינתן לאנשים.

מומחה למחלות זיהומיות באוניברסיטת טורונטו, ד”ר איזק בוגוך, הסביר מדוע ישראל הצליחה להפיץ את החיסון בצורה מסיבית הרבה יותר. לדבריו ישראל היא מדינה קטנה והאוכלוסייה מרוכזת הרבה יותר מאשר קנדה. כידוע קנדה היא המדינה השנייה בגודלה בעולם מבחינת שטח. האוכלוסיה של קנדה מפוזרת באזורים שונים ומרוחקים זה מזה. צריך שרשרת אספקה (בטמפרטורות הנמוכות) לשמירה על החיסונים, וזה מסובך באזורים מרוחקים, כפריים ונטולי שירותים. זה אתגר מאוד גדול בקנדה.

אמזון לא עוצרת: רוכשת לראשונה מטוסי ארוכי טווח להעברת משלוחים מקנדה

ענקית המסחר האלקטרוני האמריקנית אמזון ממשיכה לגדול בתקופת משבר הקורונה, ורוכשת לראשונה מטוסים ארוכי טווח להעברת מישלוחים לאירופה ואזורים מרוחקים נוספים. עד כה החברה רק החכירה מטוסים להעברת המישלוחים.

אמזון חתמה לפני מספר ימים על הסכמים לרכישת אחד עשר מטוסי בואינג שבע שש שבע/שלוש מאות: שבעה מחברת התעופה האמריקנית דלתא וארבעה מחברת התעופה הקנדית ווסט ג’ט. מטוסי הנוסעים יוסבו לקרגו ויוכנסו לשימוש ע”י אמזון.

זו אגב הוכחה נוספת שחברות התעופה מקטינות את צי המטוסים שלהן לטיסות ארוכות טווח, נוכח המשבר הקשה שפוקד את ענף התעופה.

אמזון החליטה לפני כשנתיים להטיס בעצמה את מטעניה לכל רחבי ברחבי העולם, והיא מחזיקה כיום בציא ענק של שמונים מטוסים מוחכרים. עתה החברה כאמור רוכשת מטוסים והציא שלה יגדל אפוא לתשעים ואחד מטוסים. לפי הערכות אמזון מתכוונת להמשיך ולהגדיל את ציא המטוסים שלה למאתיים, בדומה למתחרה האמריקנית שלה להעברת מטענים – חברת יו.פי.אס.

אמזון מעסיקה כיום קרוב למיליון עובדים ברחבי העולם ושווי השוק שלה נאמד ביותר מטריליון דולר.

קנדה חסמה רכישה סינית של מכרה זהב בארקטיקה

(photo: TMAC Resources via nunavutnews.com)

ממשלת קנדה חסמה את החברה המולאמת הסינית שאנדונג מרכישת מכרה זהב במדבר הארקטי בקנדה. זאת במסגרת החלטתו של ראש הממשלה, ג’סטין טרודו, לעמוד איתן אל מול ההשפעה הגוברת של סין על המדינה ובייחוד על האזורים הצפוניים שלה.

מדובר בהחלטה השנייה של טרודו שהטיל וטו על עסקה ביוזמת סין מאז שנכנס לתפקידו לפני כשלוש שנים. בכך הוא נסוג באופן חלקי ממטרת מדיניות שהציב בתחילת דרכו לטפח קשרים כלכליים אדוקים יותר עם סין.

הווטו עשוי לפגוע ביחסים בין המדינות, שהם בלאו הכי מתוחים לאחר שקנדה עצרה את סמנכ”ל הכספים של וואווי, מנג וואנגז’ו, שהיא גם בתו של המייסד. וואנגז’ו נעצרה בוונקובר לפני שנתיים בחשד לפיהם חברת וואווי, הפרה את הסנקציות הבינלאומיות האמריקניות נגד איראן. לאחר מכן סין עצרה שני קנדים בהאשמות שהפרו את חוקי ביטחון המדינה, וטרודו תיאר את המעצרים כנקמה על מעצרה של המנכ”לית מווואווי.

שאנדונג (מהחברות גדולות בעולם לכריית זהב) רצתה לרכוש את חברת טמאק, אשר בבעלותה מכרה שנמצא כמעט מאתיים ק”מ ק”מ צפונית למעגל הארקטי, תמורת כמאה וחמישים מיליון דולר.

בכירים לשעבר בקהילייה הצבאית והביטחונית הקנדית יצאו נגד העסקה. הם טענו שהיא תעניק לסין גישה גדולה מדי לאזור הארקטי, אזור בעל רגישות בגלל חשיבותו הגדולה כנתיב מסחר ומקור למינרלים בעלי ערך.

על פי החוק בקנדה, הממשלה צריכה לבדוק כל רכישה בידי ישות חיצונית השייכת למדינה כשלהי, ויש ל הזכות לבלום עסקאות כאלה על בסיס שיקולי ביטחון לאומי.

בשגרירות סין באוטווה הגיבו כי על קנדה לספק סביבת שוק הוגנת וללא אפליה ליוזמות מכל המדינות, כולל סין. כל פוליטיזציה או התערבות בתירוץ של ביטחון לאומי היא שגויה, אמרה עוד בשגרירות.

בפעם הראשונה שממשלתו של טרודו הטילה וטו על עסקה עם סין הייתה לפני כשנתיים. אז קנדה בלמה את הרכישה של קבוצת אקון ע”י חברת סי.סי.סי.סי מתוך שיקולים של ביטחון לאומי.

ההחלטה לגבי שאנדונג משקפת החשיבה מחדש של ממשל טרודו בנוגע למדיניות מול בייג’ינג. דיפלומטים בדימוס וחוקרי מדיניות חוץ מתלוננים, שקנדה התמקדה זמן רב מדי בהגנה על אינטרסים מסחריים כמו יצוא מזון, כורים ושירותים פיננסיים, ולא הצליחה לראות שהתוקפנות של סין כמעצמה בעולם תחת שלטונו של הנשיא, שי ג’ינפינג, המגיעה הרבה מעבר לזה.

על כולנו להיות מעט יותר חכמים בהבנת הכלים שהממשלה הסינית מוכנה להשתמש בהם, שאינם לפי הנורמות אליהן אנו רגילים מול בעלות ברית החושבות כמונו, אמר טרודו.

שר החוץ של קנדה, פרנסואה־פיליפ שמפאן, הבטיח מדיניות חדשה לגבי סין אבל הזהיר מפני אימוץ גישה לוחמנית, כפי שהציעו כמה מיריביו הפוליטיים הניציים של טרודו. בואו לא ניגרר לפיתוי של רטוריקה קשוחה וחסרת אחריות אשר לא תייצר תוצאות של ממש, אמר.

אם תשים קנדה קץ לפרשת הסגרת וואנגז’ו זה עשוי לתת לה את כוח ההינף לדרוש מסין יותר. עורכי הדין שלה דיברו עם בכירים במשרד המשפטים האמריקאי בשבועות האחרונים, לגבי הסכם על פיו היא תודה בחלק מן ההאשמות נגדה. בתמורה התובעים יסכימו לדחות ואולי אחר כך לבטל את כתב האישום, אם היא תשתף פעולה.

עסקה בנושא וואנגז’ו עשויה לגרום לסין להחזיר לקנדה את שני העצורים הקנדיים, מזה כשנתיים. מייקל קובריג, דיפלומט קנדי שהיה בחופשה ומייקל ספאבור, איש עסקים קנדי. מעצר שניהם נחשב כאחד הגורמים להאצת השיחות בנושא של וואנגז’ו מול ארה”ב.

קנדה מתחילה לחסן את התושבים

ממשלת קנדה מתחילה בימים אלה להפעיל את מערך המסובך והמורכב של החיסון נגד נגיף הקורונה. מדובר בחיסון של ענקית התרופות האמריקנית פייזר וחברת הטכנולוגיות הגרמנית ביונטק. קנדה הייתה אפוא המדינה השנייה בעולם שהעניקה אישור רגולטורי לשימוש בחיסון של פייזר וביונטק, ועוד לפני ארצות הברית.

רשויות הבריאות של קנדה העניקו ביום רביעי בשבוע שעבר את האישור לשימוש בחיסון לנגיף קורונה של החברות פייזר וביונטק. הלת’ קנדה – הסוכנות האחראית על הרגולציה של תרופות, פרסמה הודעה רשמית באתר האינטרנט שלה כי החיסון יעיל ובטוח לשימוש. קנדה צפויה לקבל כמאתיים וחמישים אלף מנות חיסון של פייזר ויביונטק במהלך חודש זה (דצמבר), ועוד כארבע מיליון מנות חיסון עד חודש מרץ שנה הבאה.

האישור ניתן במסגרת מדיניות זמנית (חדשה) שמאפשרת אישור מואץ של תרופות. זאת, בדומה לאישורי החירום שמעניק האף.די.אי – מינהל המזון והתרופות של ארה”ב. אגב הסוכנות האמריקנית העניקה את האישור שלה לשימוש בחיסון של פייזר ויביונטק בסוף השבוע האחרון.

אישור לחיסון נסמך על ראיות לכך שהוא בטוח, יעיל ובאיכות טובה, כתבה הסוכנות הלת’ קנדה. יצוין כי ממשלת קנדה הליברלית בראשות ראש הממשלה, ג’סטין טרודו, רכשה בסך הכל עשרים מיליון מנות מהחיסון של פייזר וביונטק, המספיקות לחסן עשרה מיליון תושבים. לקנדה שמורה האופציה לרכוש חמישים ושש מיליון מנות חיסון נוספות מפייזר וביונטק. הסוכנות הקנדית הלת’ קנדה בוחנת בימים אלה עוד שלושה חיסונים אחרים, בהם החיסון של חברת מודרנה האמריקנית. חשוב לזכור שממשלת קנדה הזמינה יותר מנות חיסון לנפש מכל מדינה אחרת בעולם.

פקידים קנדים אמרו כי במסגרת הסכם הרכישה עם פייזר וביונטק, מנות החיסון לא יכלו להישלח לקנדה עד לקבלת האישור – שכאמור התקבל בשבוע שעבר. טרודו מצידו אמר כי קנדה תחל לקבל את המשלוח הראשון כבר בשבוע זה, בכפוף לקבלת האישור של הלת’ קנדה. רשויות הבריאות של עשר הפרובינציות ושלוש הטריטוריות של קנדה, יעניקו את החיסונים בחינם לתושביהן. רשויות הבריאות שלהן הן אלה שיחליטו באופן עצמאי איך יקוצו החיסונים בשטחים שלהן – כאשר בשלב זה מספר מנות החיסון של פייזר וביונטק הוא נמוך ביותר.

אונטריו: יוחלף השם של רחוב הקרוי על שמו של קצין נאצי

ארגון בני ברית קנדה ניהל מאבק ממושך במשך שנים, לשנות את שמו של רחוב בעיר אייקס שבמחוז אונטריו, הנושא את שמו של נאצי. למעלה מאלף חתימות הושגו על ידי בני ברית ומועצת העירייה הסכימה להתחיל בהליך לשינוי השם.

הרחוב שמעורר סערה באייאקס, קרוי עד היום על שמו של קצין חיל הים הנאצי, הנס לנגדורף. כאמור לאחר קמפיין ממושך של בני ברית קנדה אישרה מועצת העיר את החלפת השם. יצויין כי לישיבת מועצת העיר הגיע ניצול שואה שהעיד ממושכות על הזוועות של הנאצים.

נציג ארגון בני ברית בקנדה מייקל מוסטין, אמר בסיפוק כי אישור ההחלטה לשינוי שם הרחוב, דווקא בתקופה כזו של התגברות התפרצויות האנטישמיות בקנדה, מהווה בשורה וקרן אור.

קצת הסיטוריה: שהמייסדים של ארגון בני ברית היו שנים עשר מהגרים יהודים מגרמניה, שהקימו את הסניף הראשון בארצות הברית. מטרתם הייתה לאחד את עם ישראל באשר הוא נמצא. כיום הארגון פעיל במספר גדול של מדינות ברחבי העולם. הוא עוסק במגוון רחב של פעילויות חברתיות, רווחה, פעילות למען זכויות האדם, התנגדות למיסיון, והתנגדות לגזענות ואנטישמיות.

רילוקיישן בחו”ל

(Pete Linforth/Pixabay)

ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות הובילו להיווצרות פערים בין מדינות מתקדמות ומדינות מתפתחות. מדינות רבות זקוקות לכוח אדם מיומן הבקיא ברזי הטכנולוגיה ומדינות נוספות מגייסות עובדים צעירים לצורך ביצוע עבודות פשוטות שונות. העידן המודרני והעובדה כי העולם הפך לכפר גלובלי, מספקים אפשרויות רבות לתעסוקה בכל רחבי העולם. לכן תופעת הרילוקיישן הופכת לנפוצה במיוחד יותר ויותר. חלק מאלה עושים רילוקיישן חוזרים לאחר סיום חוזה העבודה או הלימודים לארץ מוצאם. ואילו החלק האחר נשאר לגור באותן מדינות ואז הסטטוס שלהם משתנה למהגרים.

בשנים האחרונות לאור מה שקורה בישראל מתרבה מאוד מספר הישראלים שמבקשים לעבור ולגור במדינות אחרות, כמהגרים, כסטודנטים או על תקן של רילוקיישן. זאת למספר שנים או לצמיתות.

מדי שנה יוצאים מישראל אלפי עובדים לשליחות בחוץ לארץ מטעם מקום עבודתם. כמו כן, צעירים רבים נוסעים לצורך לימודים לתארים מתקדמים. זאת כאשר חלקם מחזיקים במשפחות וחלקם מעוניינים לפתח קריירה עצמאית. על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כעשרים אלף משפחות עוזבות את ישראל מדי שנה ועושות רילוקשיין למדינות שונות בחו”ל.

ארבעת היעדים המבוקשים ביותר לרילוקיישן מצד הישראלים הם המדינות: קנדה, ארצות הברית, הולנד ובריטניה.

קנדה נחשבת למדינה מתקדמת מאוד ומציעה רמת חיים טובה, משכורות גבוהות ותנאים סוציאליים מצוינים. ישראלים רבים בוחרים בקנדה כיעד לרילוקיישן וזאת בזכות איכות החיים וההשתלבות הנוחה והמהירה. כידוע מספר הישראלים שמהגרים לקנדה הולך ולגדל מדי שנה וכיום יש בה את הריכוז הרביעי בגודלו בעולם של יהודים. משכורת ממוצעת בקנדה מוערכת בלמעלה מחמישים אלף דולר בשנה.

ארה”ב מהווה יעד מבוקש עבור ישראלים לצרכי עבודה וזאת בזכות מגוון אפשרויות התעסוקה והשכר הגבוה. כן יש לזכור את ההסכמים בין המדינות ישראל וארה”ב. רובם של הישראלים בוחרים לגור במדינות במערב קליפורניה ובמזרח ניו יורק, שמציעות מרכזי תעסוקה גדולים דוגמת עמק הסיליקון. רבים מהישראלים המבצעים רילוקיישן לארצות הברית הינם עובדי ענף הייטק, מהנדסי תוכנה, מנהלי מוצרים ועוד. משכורת ממוצעת בענף ההייטק בארה”ב יכולה להגיע ליותר ממאה ושמונים אלף דולר בשנה.

הולנד מושכת אליה עובדים מענף ההייטק וכן עובדים בתחומי ההנדסה, התעשייה והניהול, האמנות ועוד. הולנד נחשבת למדינה שמאפשרת השתלבות בצורה נוחה וקלה ומציעה תנאים סוציאליים טובים ורמת שכר גבוהה. מדובר במדינה קטנה עם הרבה היסטוריה מצד אחד אך גם עם הרבה התפתחות טכנולוגית מצד שני. יש גם לזכור שהולנד נחשבת למדינה מאוד ליברלית. בהולנד השכר הממוצע מגיע ללמעלה מחמישים ושתיים אלף דולר.

עיר הבירה של בריטניה לונדון נחשבת לעיר בינלאומית ומודרנית המשלבת בצורה טובה בין עסקים לבין פנאי ובידור. לונדון נחשבת ליקרה, אולם יוקר המחייה בה התמתן בשנים האחרונות ודומה לזה הקיים בתל אביב שדווקא התייקרה מאוד לאחרונה. הדרישה באנגליה ובמיוחד בעיר לונדון היא בעיקר לעובדים בתחומי טכנולוגיה, פרסום, אינטרנט, מובייל ופיננסים. בבריטניה השכר הממוצע עומד על למעלה מארבעים וחמישה אלף דולר.

רילוקיישן לצרכי לימודים: ישראלים רבים בוחרים ללמוד בחו”ל בעיקר במקצועות בהם תנאי הקבלה בארץ נוקשים, כמו וטרינריה ורפואת שיניים. בנוסף, לימודים בחו”ל מציעים מסלולי הכשרה שאינם נלמדים בארץ. שכר הלימוד משתנה בין מדינה למדינה ובין מסלולים שונים. שכר הלימוד יכול לנוע בין כמה אלפי דולר או כמה אלפי יורו לשנה, ולהגיע אף עד לשבעים אלף דולר לשנה במוסדות לימוד יוקרתיים במיוחד. במספר מדינות כמו דנמרק, גרמניה ובנורבגיה הלימודים הם בחינם גם עבור סטודנטים זרים.