Skip to content
  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • Business Directory
  • FAQ
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
  • JI Chai Celebration
  • JI@88! video

Recent Posts

  • Federation now across BC
  • Israel fighting for its existence
  • Deal strengthens Iran
  • Patriotic belonging diminishes
  • A campaign to engage
  • Upstanders’ first live event
  • Responding to Carney
  • Having your own home
  • Music a family tradition
  • Musical to warm heart
  • Community milestones … June 2026
  • Sharing her passion for Israel
  • Or Shalom reopens its doors
  • JFS from past to future
  • Need holistic approach
  • Sharing stories, advice
  • Journalist shares fears
  • Skills to live together
  • Road to independence
  • Cutting grass with scissors
  • Zionism as a solution
  • Deceit, desire & the divine
  • Reclaiming sacredness
  • Creative project ideas
  • Summer squares and cobbler
  • Thou shalt … summer commandments
  • Legal help for students
  • Revisiting myth of Lilith
  • Wrong person rebuked
  • Canada’s mixed messages
  • Questions for museum
  • Symposium on antizionism
  • Making soccer political
  • CJPAC lauds Pulver’s impact
  • City recognizes Vrba’s legacy  
  • Organ donation saves lives

Archives

Follow @JewishIndie
image - CJN box ad Rockowers 2026

Tag: Canada

קנדה מעוניית לרכוש מל”טים

קנדה מעוניית לרכוש מל”טים

איתן, מטוס ללא טייס על בסיס הרון טיפי, חיל האוויר הישראל, יום העצמאות 2017. (צילום: MathKnight and Zachi Evenor)

התעשייה האווירית (תע”א) של ישראל משתתפת במכרז חדש של הצבא הקנדי שיפורסם במהלך החודשים הקרובים, לאספקת מטוסים ללא טייס (מל”טים) שהיקפו נאמד בלמעלה ממיליארד דולר. בתע”א החליטו לחבור לצורך ההשתתפות במרכז עם חברה הקנדית אל.3 מאס (שמושבה בקוויבק) לאספקת טכנולוגיות, תקשורת, אינטגרציה של מערכות והשבחת מטוסים. החברה הקנדית היא זו שתוביל את הההצעה המשותפת למכרז.

המכרז של הצבא הקנדי נועד לאפשר רכישת מל”טים גדולים כולל המערכות הנלוות, במהלך ארבע השנים הקרובות. המל”טים הגדולים מתאימים לקנדה בשל שטחה הגדול ומזג האוויר הקר השורר בה במרבית עונות השנה. הצבא הקנדי מעוניין ברכישת כלי טיס מסוג זה בעיקר לטיפול בהברחות מעבר לקנדה (בדרך כלל מדובר בסמים ובכלי נשק), וכן להגן על נתיב אזור השיט הצפוני (המחבר בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס הפאסיפי). המל”טים יוכלו לשמש את הצבא הקנדי גם במשימות אזוריות ורחוקות בהשתתפות צבאות נוספים.

מול ההצעה של קבוצת תע”א ואל.3 מאס צפוייה להתמודד הצעה אמריקנית של ג’נרל אטומיקס, הנחשבת למתחרה קשה של התעשייה האווירית הישראלית. עם זאת, יתכן ולאור התקררות ביחסים בין קנדה לארה”ב, בשל התנהלותו של הנשיא דונלד טראמפ, לא מן הנמנה שהצבא הקנדי יעדיף הצעה משותפת קנדית-ישראלית על זו האמריקנית.

יצויין כי הצבא הקנדי שכר בעבר מל”טים קטנים (במשקל 1.2 טון) מתע”א. מל”טים אלה פעלו בשטחי אפגניסטן ולאחר מכן הוחזרו לתע”א.

קמפיין להחרמת מוצרים מארה“ב לאור התבטאויותיו של טראמפ נגד קנדה

אזרחים קנדים התחילו להתעורר סוף סוף ולהשיב מלחמה כנגד ההתבטאויות החמורות של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, כנגד בקנדה, שהתגברו מאוד בשבועות האחרונים.

הקנדים החליטו לראשונה לנהל קמפיין להחרמת מוצרים מארה”ב הנמכרים בחנויות השונות בהן ברשתות השיווק, בחנויות למכירת אלכוהול. כן מדובר על החרמת רשתות אמריקניות הפועלות בקנדה כמו מקדונלד’ס, וולמרט וסטארבקס. במקביל יציאה לחופשות בארה”ב תוחלף בחופשות מקומיות בקנדה, או במקומות אחרים בעולם. הקמפיין זוכה לגיבוי נרחב ברשתות החברתיות. אזרח מקומי בשם סקוט צ’מברלין, רכש מוצרים בסופרמרקט כאשר אף אחד מהם לא מיוצר בארה”ב. הוא העלה לרשת תמונה של סל המוצרים וכינה את את מה שקנה “סל ללא טראמפ”.

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, הגיב במהלך הדיונים בפרלמנט על הקמפיין החדש נגד ארה”ב. טרודו אמר בין היתר: “בימים האחרונים יש אווירה פטריוטית בקנדה”. כל שנותר הוא לקוות שקנדים רבים יצטרפו אל הקמפיין החשוב ויחרימו מוצרים אמריקנים בעידן טראמפ.

הבנק הקנדי סקוטיה בנק פרסם תחזית כלכלית קודרת לאור מלחמת הסחר – עליה הכריז טראמפ. לפי התחזית טראמפ במעשיו יגרום להשפעה שלילית על הכלכלות של ארה”ב, קנדה ומקסיקו. בינתיים נרשמות ירידות בבורסות של צפון אמריקה שאינן אוהבות בלשון של המעטה את מה שטרמפ עושה, ומה שהוא עושה זה בעצם לערער את הציבות הכלכלית בכל העולם.

בממשלה הקנדית לא מבינים כיצד יוטלו המכסים החדשים של טראמפ על יצור מכוניות בקנדה. הרי בהליך יצור והרכבת המכוניות הן עוברות בין ארה”ב לקנדה, בן שש לשבע פעמים. גורם בממשלה הקנדית שאל האם המכס יוטל על המכוניות בפעם הראשונה, השנייה, השלישית, הרביעית, החמישית או השישית?

טראמפ מתברר מתחיל לגרום נזק גם לחברות טכנולוגיות אמריקניות, לאור החלטתו לאכוף מכסים חדשים בין היתר על סין. המניה של אינטל למשל נפגעה קשות מהתנהלותו של טראמפ, כיוון שהכנסותיה בסין הסתכמו אשתקד בלא פחות מ-14.8 מיליארד דולר.

Format ImagePosted on June 27, 2018June 26, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags aerospace, army, Canada, economic outlook, Trump, UAVs, United States, ארה"ב, התעשייה האווירית של ישראל, טראמפ, מל"טים, צבא, קנדה, תחזית כלכלית
טראמפ ממשיך להשתולל

טראמפ ממשיך להשתולל

פסגת הג’-7 שהתקיימה בשרלבוקס קוויבק שבקנדה. (צילום: Shealah Craighead)

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ממשיך להתנהג כבריון שכונתי, מאיים ומלכלך על המדינות הקרובות ובעיקר על השכנה ומי שנחשבה עד היום לידידה הקרובה ביותר – קנדה. כל בוקר מתעורר העולם וצופה בתדהמה כיצד נשיא ארה”ב מנהל את ענייניו ומגיב על כל עניין ועניין, באמצעות חשבון הטוויטר הרועש שלו. אין תקדים בעולם להתנהלות כה שערורייתית וחסרת אחריות, על מי שאמור לעמוד בראש העולם המערבי הדמוקרטי והנאור. בהתנהגותו הביזרית מצליח טראמפ לפצל את העולם המערבי ובעצם לבודד את ארה”ב, מול המחנה השני השפוי שכולל את קנדה ומדינות אירופה. מנהיגי רוסי וסין בוודאי נהנים לראות מה עושה טראמפ למערב. בחלומותיהם הוורודים ביותר הם לא היו מאמינים שנשיא אמריקני, יהיה זה שיצור אנרכיה ובלגן כה גדול בארה”ב ומחוצה לה, שתוך שהוא מבטל הסכמים מהסכמים שונים, ומראה שאין עוד תוקף לחתימתו.

פסגת הג’-7 שהתקיימה בשרלבוקס קוויבק שבקנדה, לא רק שלא הביאה להפגת המתח בין טראמפ לראשי מדינות אירופה, קנדה ויפאן, אלא אף הגבירה אותו לאור התנהלותו של נשיא ארה”ב. טראמפ הגיע באיחור לפסגת המדינות המתועשות וכיאה לו עזב לפני שהדיונים הסתיימו. תחילה הוא חתם על המסמך המסכם את הפסגה לפיו המדינות יילחמו בפרוטקציוניזם (מדיניות של הטלת מכסים על מוצרי יבוא לשם העצמת ייצור עצמי), אך לאחר מכן בדרכו לסינגפור (לפגישה עם שליט צפון קוריאה, קים ג’ונג און), הוא חזר בו ממה שהוסכם ובעצם פוצץ את פסגת הג’-7. במקביל טראמפ לא חדל להתקיף את ראש ממשלה קנדה, ג’סטין טרודו. הוא ציין שטרודו חלש, לא נאמן ובעצם תקע לו סכין בגב. על מה ולמה? אף אחד לא מבין.

גם שני יועציו הקרובים של טראמפ נקראו לעמוד לצידו והתקיפו את טרודו באופן חמור ביותר. היועץ הכלכלי של הנשיא, לארי קודלו, טען כי טרודו תקע

לנשיא סכין בגב. ואילו היועץ לענייני מסחר של הנשיא, פיטר נבארו, אמר מצידו כי יש מקום מיוחד בגיהנום לכל מנהיג שעוסק בחוסר תום לב בדיפולמטיה, כפי שטרודו עשה. לאחר מכן נבארו שכנראה נבהל מהביקורת הקשה שהוטחה בו לאור דבריו החמורים, חזר בו והתנצל על מה שאמר.

המונדיאל של 2026 יערך בקנדה-מקסיקו וארה”ב

הפעם נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ לא הצליח להפריע ולמנוע את אחדות המדינות צפון אמריקה. שלוש המדינות של היבשת הצפונית, קנדה, מקסיקו וארה”ב נבחרו על ידי קוגנרס פיפ”א לקיים את אליפות העולם בכדורגל – המונדיאל, בעוד שמונה שנים (2026). מול הצעה משותפת של שלוש המדינות שקיבלה 134 קולות, התחרתה מרוקו שקיבלה רק 65 קולות ולא היה לה סיכוי.

המונדיאל של צפון אמריקה יהיה גדול מקודמותיו וישתתפו בו ארבעים ושמונה נבחרות. שמונים המשחקיה של האליפות יתפרשו על פני שלושים וארבעה ימים. מרבית המשחקים שישים במספר יערכו מטבע הדברים בארה”ב, עשרה מהם יערכו במקסיקו ועשרה נוספים יערכו בקנדה (ומדובר רק בשלבים המוקדמים). המשחקים כאן יתקיימו באיצטדיוני הכדורגל של הערים טורונטו (אצטדיון בי.אם.או שמכיל 30,000 מקומות והוא כנראה יורחב ל-45,000), מונטריאול (האצטדיון האולימפי שמכיל 72,000 אלף מקומות) ואדמונטון (אצטדיון הקומונוולס שמכיל 56,418 מוקומות). שלושת האצטדיונים ידרשו לעבור מקצה שיפורים כדי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של פיפ”א.

המונדיאל התקיים במקסיקו ב-1970 (עם השתתפות ראשונה ואחרונה של נבחרת ישראל) וב-1986, וכן במארה”ב ב-1994. קנדה לעומת זאת אירחה את אליפות העולם בכדורגל לנשים ב-2015.

Format ImagePosted on June 20, 2018June 14, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, FIFA, soccer, Trudeau, Trump, United States, ארצות הברית, טראמפ, טרודו, כדורגל, פיפ"א, קנדה
מכירת הבונדס תסתיים מחר

מכירת הבונדס תסתיים מחר

מפעל הבונדס ישראל יצא לדרך בסוף שנת 1950, כדי לסייע לישראל לאור הקשיים בהם נתקלה לאחר מלחמת העצמאות.

מחר (יום חמישי ה-31 בחודש) תסתיים מכירת הסדרה החדשה של אגרות החוב – בונדס ישראל של מדינת ישראל, המונפקים בקנדה לשנה זו. בוונקובר יתקיים מחר אירוע ביוזמת אגודת הידידים בקנדה של אוניברסיטת תל אביב ובונדס ישראל בקנדה, לקידום מכירת הבונדס של ישראל. אירוע דומה של ידי אגודת הידידים של האוניברסיטה מתקייים היום (יום רביעי) בקלגרי. ואילו אתמול הקיים אירוע בטורונטו. האירוע בוונקובר יתקיים במשרדים של חברת פשקן ברחוב בורארד בדאון טאון, בין השעות שמונה בבוקר לאחת אחר הצהריים. הוא יכלול ארוחת בוקר וארוחת צהריים. שלושת המרצים שישתתפו בו: ד”ר אוהד ברזילי מאוניברסיטת תל אביב, המשמש חוקר בתחום ניהול טכנולוגיה ומערכות מידע, שידבר על הפלטפרומה הדיגיטלית – ההגיון בעשייה של הכלכלה הדיגיטלית. פרופסור אוריה שביט מאוניברסיטת תל אביב, המשמש חוקר בתחום תאולוגיה ופוליטיקה באסלאם המודרני, שידבר על האסלאם הרדיקלי במדינות המערב. וכן פרופסור יניב אסף מאוניברסיטת תל אביב, המשמש חוקר במחלקה לנוירוביולוגיה, שידבר על הדור הבא של טכנולוגיית סריקת המוח.

ארגון בונדס ישראל בקנדה יקיים אירוע מיוחד להוקרת חיילים בודדים המשרתים בצה”ל בחודש הבא. האירוע יתקיים בטורונטו בבית הכנסת שערי שמיים ב-26 ביוני, בין 7.30 ל-9.30 בערב.

אגרות החוב של ישראל בונדס בקנדה מונפקים פעמיים בחודש: בראשון ובחמישה עשר. להלן התעריפים של אגרות הבונדס הבולטים בקנדה, שמחר כאמור הוא הדד-ליין לרכישתם. למי שמשקיע לפחות 25,000 דולר: שנתיים 2.58%, שלוש שנים 2.88%, חמש שנים 3.47%, עשר שנים 4.25% וחמש עשרה שנים 4.45%. למי שמשקיע לפחות 5,000 דולר: שנתיים 2.43%, שלוש שנים 2.73%, חמש שנים 3.32%, עשר שנים 4.10% וחמש עשרה שנים 4.30%.

הבונדס או בשמו הרשמי מפעל מלווה העצמאות והפיתוח הוא ארגון העוסק במכירת אגרות חוב של ישראל ליהודים בתפוצות. מפעל הבונדס יצא לדרך בסוף שנת 1950, כדי לסייע לישראל לאור הקשיים בהם נתקלה לאחר מלחמת העצמאות. את המפעל יזמו ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון, ביחד עם שר האוצר אליעזר קפלן ושרת העבודה גולדה מאיר. וכן עם שלושה מראשי קהילת היהודים בארה”ב: הפוליטיקאי הנרי מורגנטאו, איש העסקים, הפילנתרופ ומראשי המגבית היהודית המאוחדת שמואל (סם) רוטברג, ומנכ”ל המגבית היהודית המאוחדת והרב הרפורמי הנרי מונטור. בן גוריון זימן לישראל חמישים מנהיגים בולטים קרב קהילות היהודים בארה”ב ובארצות אחרות, והציע להם להקים את הפרוייקט שיאפשר מימון כספי לצרכים הדוחקים של המדינה. אגרות הבונדס החלו להימכר בארה”ב ב-1951, במדינות אמריקה הלטינית ב-1951, בקנדה ב-1953 ובמערב אירופה ב-1954.

בשנות השישים של ישראל הבונדס היה אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של תקציב הפיתוח של הממשלה. הכספים שהגיעו מהיהודים בחו”ל עזרו להקמת מספר פרוייקטים לאומיים חשובים מאוד בישראל. בהם: המוביל הארצי, מפעלי ים המלח, תחנת הכוח אורות רבין בחדרה ופיתוח הנמל הימי בחיפה, הנמל הימי באשדוד והנמל הימי באילת. בשנות השמונים ולאחריהם שימשו הכספים של הבונדס כעזרה חיונית לפרוייקטים לאומיים נוספים. בהם: עליית היהודים מברית המועצת לשעבר, עליית היהודים מאתיופיה, הרחבת נמל התעופה בן-גוריון (ובניית טרמינל 3), שיפורים במערך של רכבת ישראל ותשתיות נוספות. עד סוף שנות השבעים מפעל הבונדס הצליח לגייס למעלה ממיליארד דולר. ומאז המפעל מגייס מדי שנה למעלה ממיליארד דולר. מדובר בסכום שהוא כמחצית ממה שישראל מגייסת ברחבי העולם כולו מדי שנה. עד היום מפעל הבונד גייס למעלה משלושים ושלושה מיליארד דולר.

Format ImagePosted on May 30, 2018May 31, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, Diaspora, economy, Israel Bonds, בונדס ישראל, כלכלה, קנדה, תפוצות

An apology is the start

Prime Minister Justin Trudeau has said that he will make an apology in the House of Commons for the government of Canada’s 1939 decision to turn away the refugee ship MS St. Louis. The ship, carrying 907 German Jews, was denied entry at most North American and Caribbean ports before returning to Europe. Around half of the passengers were then accepted by the United Kingdom, the Netherlands, France and Belgium. About 500 were returned to Germany, where 254 were murdered by the Nazis.

Apologizing for the past has become common in Canada. Trudeau himself has apologized for Canada’s refusal in 1914 to allow the docking of the Komagata Maru, a ship carrying 376 migrants, mostly Sikh; apologized to gays and lesbians who were discriminated against by government in the past; exonerated six Tsilhqot’in chiefs who were hanged in 1864; and apologized to survivors of the Indian residential school system in Newfoundland and Labrador. The latter apology was necessary because this particular group was excluded from the 2008 residential schools apology made by Stephen Harper, when he was prime minister, because the schools there were not operated by the government of Canada. Harper also apologized, in 2006, for a head tax that penalized Chinese immigrants. Brian Mulroney, when he was prime minister, apologized, in 1988, for the internment of Japanese Canadians.

Such apologies are deeply important to the victimized communities, as evidenced by comments from Jewish community organizations last week.

“Canada is extraordinary not only because we strive to uphold the highest ideals,” said Shimon Koffler Fogel, chief executive officer of the Centre for Israel and Jewish Affairs, in a statement, “but also because we have the courage to address moments in our history when we failed to do so.… A formal apology will be a powerful statement to Holocaust survivors and their families, including St. Louis passengers who live in Canada today.”

Friends of Simon Wiesenthal Centre president Avi Benlolo said, “While an apology can never change the past, it can awaken the national conscience to ensure such grave mistakes are never repeated in the future.”

On the other hand, critics come from two sides: one arguing that we cannot change the past by apologizing in the present; the other contending that apologies are mere words.

The government’s recognition of past injustices is important, however. While political motivations are probably a factor in any government decision, this should not detract from the positive impacts an apology has on affected communities.

That said, if the objective is, as the prime minister and others have stated, to learn from the past and create a more just present and future, apologies should be accompanied by other undertakings, such as ongoing education, including curricula that teachers could download to contextualize issues, monuments at relevant locations marking the incidents (some of which already exist), a commitment to further commemoration or a host of other initiatives created in conjunction with affected communities.

Apologies, in other words, should not be the end of a conversation, but the start of a process.

Posted on May 18, 2018November 20, 2018Author The Editorial BoardCategories From the JITags Canada, Holocaust, MS St. Louis, reparations, Trudeau
Jewish Heritage Month

Jewish Heritage Month

York Centre Liberal MP Michael Levitt and Sen. Linda Frum hold copies of Bill S-232, the Canadian Jewish Heritage Month Act. (photo from CJN)

From now on, May will be Canadian Jewish Heritage Month across the country. The bill proclaiming the annual event passed its third and final reading in the House of Commons on March 28. The vote was unanimous.

The Canadian Jewish Heritage Month Act, known as Bill S-232, passed in the Senate before heading to the House. It received royal assent and became law on March 29, making this month the inaugural Jewish Heritage Month.

Sponsored by Conservative Sen. Linda Frum and Liberal MP Michael Levitt, the bill was introduced in December 2016, though the groundwork for it was laid in 2015, when former Mount Royal MP Irwin Cotler introduced the substance of the bill.

Canadian Jewish Heritage Month “will provide an opportunity for all Canadians to reflect on and celebrate the incredible contributions that Jewish Canadians have made to our country, in communities across Canada,” said Levitt in a statement.

“I am delighted that Canadian Jewish Heritage Month will be enacted into law in time to celebrate in May,” Frum said in a statement to the CJN prior to the royal assent being given. Jewish Heritage Month “will provide many opportunities for all Canadians to learn about the significant contributions of the Jewish community in Canada.”

The evening before the bill’s passage, several MPs spoke warmly of the Canadian Jewish community’s history and contributions to the country.

Referring to Toronto’s Jews, Toronto Liberal MP Julie Dabrusin said, “We have made our mark in the city, showing all the things we can contribute in so many ways through our cultural centres, art and food.”

She noted Toronto’s many Jewish cultural offerings, including the Ashkenaz Festival, the Toronto Jewish Film Festival and classes at the Miles Nadal Jewish Community Centre. Jewish Heritage Month “is going to be a chance to celebrate so much of what we have,” Dabrusin said.

British Columbia Conservative MP Dan Albas said, “in virtually every Canadian endeavour, in virtually every decade since the 1930s, Jewish Canadians have made significant and important contributions to virtually every area of Canadian life.”

It was a “proud moment” in February 2016 when 229 MPs passed a motion condemning the global boycott, divestment and sanctions campaign against Israel, Albas stated. He made special mention of those running the Okanagan Jewish Community Centre in his riding.

London, Ont., NDP MP Irene Mathyssen mentioned Canada’s “none is too many” policy in regards to the admission of European Jews between 1933 and 1945, and of the ship MS St. Louis, which carried 907 German Jews and was refused entry to Canada in 1939, sending 254 passengers to their deaths in the Holocaust.

In the years following the Second World War, nearly 100 Holocaust survivors found their way to the southern Ontario city. Many “became active in the life of London as business leaders, doctors, academics, retailers, developers and political activists. They also developed religious organizations, corporations and charities,” Mathyssen said.

She noted the launch, in 2006, of the Shoah Project at London’s Jewish community centre to record survivors’ testimonies, and she quoted from them.

Luc Berthold, a Quebec Conservative, noted that Canada is not the first country to create a Jewish heritage month. In 2006, former U.S. president George W. Bush signed a resolution proclaiming the month of May as the time to celebrate the contributions of the American Jewish community.

Berthold praised Quebec’s Jewish community and listed many household names from the province: poet and singer Leonard Cohen; television host Sonia Benezra; Alan B. Gold, who, in 1970, became the first Jew appointed chief justice of the Provincial Court of Quebec (now the Court of Quebec), and then the chief justice of the Quebec Superior Court in 1983; Dr. Victor Goldbloom, the first Jew appointed to a provincial cabinet; Maurice Pollack of Quebec City department store fame; real estate tycoon Marcel Adams; grocery magnate Sam Steinberg; and the Reitman family, owners of the women’s clothing chain.

In his remarks, Levitt paid lengthy tribute to Cotler, his “dear friend and mentor” and “one of the world’s preeminent international legal minds and human rights advocates.”

This type of initiative “helps Canadians understand one another by allowing different communities and cultures to be showcased and celebrated,” stated Shimon Koffler Fogel, chief executive officer of the Centre for Israel and Jewish Affairs. “Understanding and appreciating the contribution different communities make to Canada brings us close together as Canadians.”

To mark passage of the bill, Friends of Simon Wiesenthal Centre released a 72-page resource guidebook, available to community groups and school boards across the country, to enhance participation in Jewish Heritage Month.

Ontario passed the Jewish Heritage Month Act in 2012. It, too, sets aside each May to mark various events on the Jewish calendar, including the UJA Walk for Israel, the Toronto Jewish Film Festival, Jewish Music Week and Israel’s Independence Day.

– For more national Jewish news, visit cjnews.com

Format ImagePosted on May 18, 2018November 20, 2018Author Ron Csillag CJNCategories NationalTags Canada, Jewish culture, Jewish Heritage Month, Judaism, Linda Frum, Michael Levitt
טרודו מצטער על החלטת טראמפ

טרודו מצטער על החלטת טראמפ

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, והמתוקשרת של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, 2017. (צילום: @WhiteHouse)

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, הביע צער על החלטתו המתוקשרת של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, לבטל את הסכם הגרעין עם איראן שהושג ב-2015.

טרודו הודיע כי קנדה תמשיך לתמוך בהסכם הקיים, בו תומכות גם מדינות אירופה, גרמניה, בריטניה, צרפת, סין ורוסיה. טרודו אמר עוד שההסכם עם איראן אינו מושלם, אך הוא מונע ממדינה זו לפתח נשק אטומי. לדבריו קנדה תמשיך לתמוך בהסכם כמו גם מדינות נאט”ו האחרות. טרודו הוסיף עוד: “אנו מכבדים החלטות של מדינות אחרות לגבי מדיניות החוץ שלהן. אבל לגבי המטרות של קנדה, אנו נקבל החלטות לגבי מדיניות חוץ שלנו כאן באוטווה, ולא בוושינגטון או בכל מקום אחר”.

טרודו ציין עוד כי הוא בטוח שנושא ההסכם עם איראן יעמוד בראש הדיונים של מדינות הג’י-7 שיתכנסו לפגישה השנתית שלהן, בחודש הבא בקנדה.

אפסילור זכתה במכרז הצבא הקנדי שהיקפו כארבעה מיליון דולר

חברת אפסילור מישראל זכתה במכרז של משרד הביטחון הקנדי, עבור אספקת פתרונות לטעינת סוללות וניהול אנרגיה. זאת עבור פרויקט “החייל הדיגיטלי” של צבאה קנדה. אפסילור תפתח ותספק מטען חדשני, שיוכל לטעון במקביל שתיים עשרה סוללות עתירות אנרגיה של מערכת “החייל הדיגיטלי”.

בשלב ראשון תספק אפסילור ארבע מאות מטענים רב ערוציים, שירותים וחלקי חילוף, בהיקף של כשלושה מיליון דולר ארה”ב (כארבעה מיליון דולר קנדי). בחוזה יש גם אופציה להכפלת מספר מטענים במהלך ארבע השנים הקרובות.

ועדת המכרזים של הצבא הקנדי בחרה באפסילור שהצעתה זכתה לניקוד טכני גבוה ומחיר תחרותי. וכן לאור הניסיון המוכח של אפסילור בפיתוח

מטענים צבאיים מתקדמים עבור צה”ל וצבאות נוספים במדינות המערב.

צבא קנדה נחשב לאחד הצבאות הפעילים ביותר מקרב קבוצת המדינות החברות בברית נאט”ו. במשך שנים רבות הצבא הקנדי נטל חלק משמעותי בפעילות, כמעט בכל אזורי העימות אשר בהם פעלה הברית הצפון אטלנטית. אזורי העימות כללו בין היתר את: יוגוסלביה, עיראק ואפגניסטן. במקביל הצבא הקנדי השתתף גם במשימות שונות של כוחות שמירת השלום של האו”ם.

במסגרת ההסכם בין אפסילור לצבא הקנדי יצויידו אלפי חיילים לוחמים קנדיים, במערכות לבישה של “החייל דיגיטלי”, כולל אמצעים מתוחכמים של אמצעי שליטה ובקרה, מערכת לניהול קרב, אמצעי תצפיות, הרכשת מטרות, תקשורת וכו’.

מאחר ורכיבי האנרגיה במערכת נדרשים לתמוך בכל הציוד האלקטרוני הלביש במשימות ממושכות של החיילים, זוהה נושא טעינת הסוללות כקריטי. לכן צבא קנדה פרסם את המכרז המיוחד לפיתוח ולייצור מטען ייעודי, שיעמוד במפרט גבוה במיוחד של דרישות טכניות ומבצעיות. כך למשל המטען נדרש לטעון מספר רב של סוללות במהירות, לפעול בשטח וכן תוך כדי נסיעה ברכב. וגם להתחבר להזנה ממקורות אנרגיה מגוונים, כדוגמת רשתות חשמל בכל רחבי העולם, כלי רכב שונים, ואפילו סוללות חד פעמיות. המטען החדש יהיה אטום לחלוטין למים ואבק, ויפעל באזורי אקלים שונים בעולם. המטען החדש,

שפיתחה אפסילור תומך בסוללות לבישות, שנמצאות בשימוש בצבאי הקנדי, וכן גם בצבאות נוספים של מדינות החברות בנאט”ו.

מנכ”ל אפסילור, אלכס סטפנסקי, אומר בתגובה לזכייה במכרז: “אנו גאים שהחברה שלנו נבחרה על ידי צבא קנדי, להיות חלק מהתוכניות היוקרתית של “החייל הדיגיטלי””. הוא הוסיף: “הזכייה במרכז של צבא קנדה ממחישה את התחרותיות ואת איכות פיתוח והמוצרים שלנו. אנו רואים בפרוייקט זה מקדם חשוב, שיסייע לנו להתמודד על מכרזים נוספים בקנדה, וכן בצבאות אחרים בנאט”ו ורחבי העולם”.

Format ImagePosted on May 16, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, Canadian Army, conflict, Epsilor, Iran, nuclear deal, peacekeeping missions, Trudeau, Trump, United States, איראן, אפסילור, ארה"ב, הסכם הגרעין, הצבא הקנדי, טראמפ, טרודו, כוחות שמירת השלום, עימות
חידון על קנדה

חידון על קנדה

אתר מסע אחר מפרסם בימים אלה חידון גיאוגרפי על קנדה, בעברית כמובן. החידון כולל חמש עשרה שאלות המבליטות את היחודיות של קנדה ואת מה שקשור בה.

שאלה ראשונה: איזה מהזמרים הבאים לא נולד בקנדה? הזמר ברוס ספרינגסטין, הזמר לאונרד כהן או הזמר ג’סטין ביבר. התשובה הנכונה: הזמר האמריקני ברוס ספרינגסטין.

שאלה שנייה: מהן שתי השפות הרשמיות בקנדה? השפות צרפתית וספרדית, השפות אנגלית וניב אינדיאני מקומי או השפות אנגלית וצרפתית. התשובה הנכונה: השפות אנגלית וצרפתית.

שאלה שלישית: אין נראה הדגל של קנדה? פסים אדומים-לבנים ושלושה כוכבים, שני פסים אדומים, מרובע לבן ועליו עלה או חצי לבן, חצי אדום. התשובה הנכונה: שני פסים אדומים, מרובע לבן ועליו עלה.

שאלה רביעית: המטבע הנהוג בקנדה נקרא? פרנק קנדי, דולר קנדי או פלורינט קנדי. התשובה הנכונה: דולר קנדי.

שאלה חמישית: בעבר קנדה הייתה מושבה? צרפתית, בלגית או בריטית. התשובה הנכונה: מושבה בריטית.

שאלה שישית: מהו המאכל הלאומי של קנדה? סירופ מייפל, ריבת פירות יער או דבש מפירות הדר. התשובה הנכונה: סירופ מייפל.

שאלה שביעית: ממה מפיקים את המאכל הקנדי הלאומי סירופ מייפל? עצי תפוזים, עצי תאנה או עצי אדר. התשובה הנכונה: עצי אדר.

שאלה שמינית: קנדה נחשבת למדינה? המדינה המאוכלסת ביותר בעולם, המדינה השנייה בשטחה בעולם או המדינה הצפונית ביותר בעולם. התשובה הנכונה: המדינה השנייה בשטחה בעולם.

שאלה תשיעית: מרבית תושבי קנדה גרים באזור? דרום המדינה, מרכז המדינה או בצפון המדינה. התשובה הנכונה: דרום המדינה.

שאלה עשירית: מה הקשר בין ראש הממשלה הנוכחי ג’סטין טרודו לראש הממשלה בעבר פייר טרודו? השניים הם אב ובן, השניים הם סב וכנד או השניים הם אחים. התשובה הנכונה: השניים הם אב ובן.

שאלה אחת עשרה: מהי הבירה של קנדה? העיר אוטווה, העיר אדמונטון או העיר ויניפג. התשובה הנכונה: העיר אוטווה.

שאלה שתיים עשרה: מהו הספורט הלאומי של קנדה? משחק ההוקי קרח, משחק הפוטבול או משחק הכדורגל. התשובה הנכונה: משחק ההוקי קרח.

שאלה שלוש עשרה: מהן שתי המילים הראשונות בהמנון של קנדה? “קנדה לנצח”, “קנדה אהובתי” או “הו קנדה”. התשובה הנכונה: “הו קנדה”.

שאלה ארבע עשרה: מהי העיר הגדולה ביותר של קנדה? העיר קוויבק סיטי, העיר טורונטו או העיר מונטריאול. התשובה הנכונה: העיר טורונטו.

שאלה חמש עשרה: כמה משטחה של קנדה מכוסה כולו ביערות? עשירית משטחה של המדינה, שליש משטחה של המדינה או מחצית משטחה של המדינה. התשובה הנכונה: מחצית משטחה של המדינה.

מסע אחר ממליץ על תחנות ברוקינס הקנדיים

הרוקיס הקנדיים משתרעים על פני 1,450 ק”מ בפרובינציות של אלבטרה ובריטיש קולומביה, ונחשבים לאזורי הטבע מהיפים בעולם. פסגות הרים מרשימות שמושלגות מרבית ימי השנה, נהרות ומפלי מים עשירים, קניונים גדולים, אגמים שצבע המים שלהם טורקיז, מעניינות מים חמים, יערות עצי אשוח גדולים, קרחונים גדולים ושדות קרח.

אלה עשרות התחנות ברוקיס שלא מומלץ להחמיץ: העיירה באנף שהיא שער היציאה להרי הרוקי, קניון ג’ונסטון בפארק הלאומי באנף, אגם לואיז האהוב במיוחד ברוקיס, אגם מוריין שנדרך אליו פתוחה רק בקיץ, דרך פארק אייספילדס ואגם פייטו הנחשבת לאחת הדרכים היפות בעולם, שדה הקרח קולומביה שכוללת שישה קרחונים, אגם מליין בשמורת ג’ספר, מפלי טקקאו הגבוהים ביותר ברוקיס, הר רובסון הגבוה ביותר ברוקיס ורכבת הרי הרוקי למי שתקציב כספי אינו מהווה בעייה עבורו.

Format ImagePosted on May 9, 2018May 9, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, Masa Acher, quiz, חידון, מסע אחר, קנדה
שיתוף הפעולה הטכנולוגי

שיתוף הפעולה הטכנולוגי

שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין קנדה לישראל מתרחב משמעותית. (צילום: tec_estromberg)

מועצת המנהלים של קרן קנדה-ישראל תממן שמונה פרוייקטים חדשים בסכום כולל של כחמישה עשר מליון שקל (שהם כמישה מיליון ושלוש מאות אלף דולר קנדי). הפרוייקטים יבוצעו בשיתוף פעולה עם חברות בתחומים הבאים: חקלאות, רובטיקה, תקשורת לווינים, טכנולוגיות, מזון וטכנולוגיה נקייה (קלינטק). רשימת שמונה החברות שזכו בתקציבים של קרן קנדה-ישראל כוללת את: פלורה-פוטוניקה – בתחומי החקלאות, אינובופרו – בתחומי החקלאות, סי-נייצ’ר – בתחומי החקלאות, אף.אף.אר רובוטקס – בתחומי הרובוטים לחקלאות, גילת רשתות לווינים – בתחומי תקשורת לווינים, קנופי מדיה – בתחומי הטכנולגיות לאינפורמציה ותקשורת, אטלנטיום טכנולוגיות – בתחומי המזון והטכנולוגיה הנקייה (קלינטק) ואפקון בקרה ואוטומציה – בתחומי הטכנולוגיה הנקייה (קלינטק).

יצויין שקנדה כיום היא אחת השותפות המשמעותיות של ישראל, בתחום החדשנות. בנוסף לשיתוף הפעולה עם קרן קנדה-ישראל, מתבצעים שיתופי פעולה נוספים עם ממשלת מחוז קוויבק, ממשלת מחוז אונטריו וגורמים נוספים, בתחומי בריאות, תחבורה חכמה ועוד. התקציב הכולל של מחקר ופיתוח הכולל של פרוייקטים בין קנדה וישראל שאושרו בשנה האחרונה, עומד על לא פחות מכארבעים ושניים מיליון שקל (שהם כחמישה עשר מיליון דולר קנדי).

אומר שר הכלכלה של ממשלת ישראל, אלי כהן: “קשרי החדשנות בין ישראל לקנדה קיימים כבר יותר מארבעים שנה. מדובר במנוף כלכלי בילטרלי חשוב מאין כמוהו, המחבר בין חברות, חוקרים, ויזמים ישראלים וקנדים. שיתוף הפעולה הטכנולוגי שלנו עם קנדה, על מגוון ערוציו הוא נכס אסטרטגי חשוב למדינת ישראל ולאקוסיסטם הטכנולוגי שלנו”.

מנכ”ל רשות החדשנות ,אהרון אהרון, מוסיף: “קנדה מפעילה מערכות חדשנות מתקדמות ומפותחות מאד, הן ברמה הפדרלית והן ברמה המקומית. רשות החדשנות מפעילה מגוון תכניות ברמות שונות שמאפשרות לחברות טכנולוגיה ישראליות בתחומים שונים ליהנות ממערכות חדשנות אלה, ולשתף פעולה עם חברות וגופים קנדיים”.

הקרן הדו-לאומית קנדה-ישראל שמופעלת על ידי רשות החדשנות הוקמה לפני כעשרים וארבע שנים (ב-1994). מאז היא עוסקת בחיבור שבין חברות טכנולוגיה בין שתי המדינות. וזאת במימון של פרוייקטים של מחקר ופיתוח משותפים. בנוסף לקרן הדו-לאומית, רשות החדשנות מפעילה מספר הסכמי שיתוף פעולה עם גורמים נוספים בקנדה. כאמור בהם בין היתר ממשלת מחוז אונטריו. במסגרת זו אושרו בחודש פברואר שנה זו ארבעה פרוייקטים חדשים בתחומי: החקלאות, טכנולוגיה נקייה (קלינטק), תעופה, חלל וטכנולוגיות לאינפורמציה ותקשורת. ההיקף הכספי של פרוייקטים אלה עומד על כארבעה מיליון שקל (שהם כמיליון וחצי דולר קנדי). גם עם ממשלת קוויבק נחתמו (בשנה שעברה) הסכמים ליישום ארבעה פרוייקטים חדשים, בסכום של כעשרה מיליון שקל (שהם כשלושה וחצי מיליון דולר קנדי). הרשות לחדשנות מפעילה בנוסף תוכנית ייעודית של אימות פתרונות בריאות לקשישים בבתי חולים בכל רחבי קנדה. ובמקביל הרשות לחדשנות מפעילה תוכנית חדשה בתחומי התחבורה החכמה בקנדה.

המפלגה השמרנית תכיר בירושלים כבירת ישראל

מפלגת השמרנים הקנדית בראשות אנדרו שייר, תכיר בירושלים כבירת ישראל כפי שארה”ב עשתה. ארה”ב הבטיחה להעביר את שגרירותה מתל אביב לירושלים בקרוב. כך הכריז שייר אם מפלגתו תנצח בבחירות 2019 את מפלגת השלטון הליבראלית בראשות ג’סטין טרודו. בהודעה רשמית של השמרנים נאמר בין היתר כי: “המפלגה מכירה בעובדה כי ישראל, כמו לכל מדינה ריבונית אחרת, שמורה הזכות לקבוע היכן תמצא בירתה”.

יש לזכור שהמפלגה השמרנית בראשות סטיבן הרפר, החזיקה בשלטון במשך קרוב לעשר שנים. דווקא הרפר שהיה מקורב מאוד לישראל, לא חשב להכיר בירושלים כבירת ישראל. שייר חושב אחרת.

Format ImagePosted on April 25, 2018April 25, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Andrew Scheer, Canada, Conservative Party, Israel, Jerusalem, technology, אנדרו שייר, טכנולוגיה, ירושלים, ישראל, מפלגה השמרנית, קנדה
עם או בלי נתניהו

עם או בלי נתניהו

קנדה תקלוט כאלפיים פליטים מישראל. (צילום: Wikimedia Commons)

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הוכיח שוב כי המדיניות שלו היא לא מדיניות באמת, וכי הוא משנה את דעתו על הזמן. וזאת בהתאם לכיוון שאליו נושבת הרוח. כך גם החלטתו האחרונה לשלוח למעלה משישה עשר אלף פליטים- מסתננים מאפריקה (ממדינות ארתיריה וסודן) שביקשו מקלט בישראל, למספר מדינות במערב. בהן לדבריו גרמניה, איטליה וקנדה. ולטענתו לאחר שכביכול הוא הגיע להסכם עם נציבות הפליטים של האו”ם בנוגע למשלוח המסתננים למדינות אלה, למרות שלהן לא היה ידוע על כך. מענין!

לפי ההסכם עם האו”ם 16,250 מבקשי מקלט מישראל יקלטו במדינות המערב. ישום ההסכם יבוצע בשלושה שלבים ויתפרש על פני חמש שנים תמימות. ובמקביל כ-16,250 מהפליטים יקבלו מעמד חוקי בישראל. הם יפוזרו באופן מאוזן ברחבי ישראל. וכן תוקם אף מינהלה מיוחדת שתעסוק בשיקום אזור דרום תל אביב הרעוע (וזאת על חשבון ההשקעה במתקן חולות לכליאת הפליטים שיסגר).

לאחר הודעתו כי הגיע להסכם ותוך שעות ספורות ביטל נתניהו בעצמו את החלטתו הקודמת, והחליט שלא לשלוח פליטים מישראל למדינות המערב. ומדוע? זאת לאור זעם במפלגות הימין בישראל שהביעו התנגדות נחרצת כי בעקבות החלטת נתניהו להעברת למעלה משישה עשר אלף הפליטים למערב, יקלטו במדינה השאר – כשמונה עשר אלף פליטים-מסתננים.

בקנדה החליטו שלא להמתין להחלטותיו התמוהות של ראש ממשלת ישראל וכיאה למדינה הקולטת כל הזמן הגירה ממדינות מצוקה, הוחלט לקלוט כאלפיים פליטים-מסתננים מישראל. וזאת במהלך עצמאי ללא בקשה של ממשלת ישראל, שהחליטה לפני מספר חודשים לגרש את הפליטים האפריקנים מישראל בחזרה לאפריקה. הארש ז’אסוול, עוזר מיוחד לשר ההגירה, הפליטים והאזרחות של הממשלה הקנדית, אחמד חוסיין, מסר את ההודעה הבאה בנושא: “הממשלה שלנו כבר הוכיחה שהיא מובילה עולמית לקבל בברכה פליטים שנמלטים ממלחמות ורדיפות. ישוב פליטים אלה הוא חלק בהמסורת ההומנטרית הגאה של קנדה. אנו מוכחים שוב כי יש לנו אחריות משותפת לסייע לאלה שנעקרו, שהם נרדפים ומרביתם זקוקים להגנה ועזרה. אנו עוקבים מקרוב אחרי המתרחש בישראל, ונמצאים בקשר ישיר עם ממשלת ישראל. הגענו להסדר עם הרשויות בישראל להשעות את גירושם ומעצרם של פליטים שהגישו בקשה לעבור לקנדה, בעזרת נותני חסויות פרטיות מקנדה – עד לשיושלם הטיפול בעניינם. אנו ממשיכים ביחד עם נותני החסויות הפרטיות שיתכן ובקשותיהם מושפעות ממה שקורה בישראל. נציגות של משרד ההגירה, הפליטים והאזרחות הקנדי בתל אביב, יספק מכתבים למבקשים בקרב הפליטים להגר לקנדה, במסגרת החסויות הפרטיות, כדי לאשר שבקשותיהם נמצאות בהליך של אישור על ידנו. הם יוכלו להציג את המכתבים האלה בפני הרשויות בישראל. נכון לשלושים ואחד בדצמבר אשתקד אנו מטפלים בקרוב לכאלפיים בקשות של פליטים אפריקנים לעבור מישראל לקנדה, כאמור במסגרת נותני חסויות פרטיות מקנדה. וללא קשר במקביל, אנו ממשיכים בהתאם להכרזת ממשלת קנדה, בקליטת כארבעת אלפים פליטים מאריתריה, עד לסוף הנה הנוכחית”.

לדברי סוכנות האו”ם לפליטים השוכנת באוטווה, יש הסכם שקנדה תקלוט השנה לא פחות מכעשרת אלפים פליטים. באופן כללי יתכן שחלקם של פליטים אלה יגיעו אפילו מישראל.

במרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה הזדרזו לברך את שר ההגירה, הפליטים והאזרחות הקנדי, אחמד חוסיין, על הסכמתו כביכול לקלוט פליטים מישראל. במרכז אמרו והוסיפו עוד כי: “ישובם מחדש של מבקשי מקלט מישראל, הוא אתגר בינלאומי המצריך פתרון בינלאומי. ואכן קנדה נטלה על עצמה תפקיד מוביל בנשיאה באחריות הבינלאומית לישובם מחדש”.

Format ImagePosted on April 11, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags asylum seekers, Canada, Israel, Netanyahu, refugees, UN, United Nations, או"ם, האו"ם, ישראל, מבקשי מקלט, נתניהו, פליטים, קנדה
Gerrer Rebbe’s “tent”

Gerrer Rebbe’s “tent”

Gerrer Chassidim consider the burial place of Rebbe Avraham Mordechai Alter and his son, Rabbi Pinchas Menachem Alter, a holy site in Jerusalem. (photo by Gil Zohar)

Among the many events this spring marking 70 years of Israel’s independence is the yahrzeit of Rebbe Avraham Mordechai Alter, known as the Imrei Emes, who served as the fourth admor (rabbinic sage) of the Gerrer Chassidim from 1905 until his death in Jerusalem on June 3, 1948, during Shavuot.

Since the capital of the nascent Jewish state was under siege during the War of Independence, the rebbe’s disciples were unable to bury their sage in Mount of Olives Cemetery, where the pious have been laid to rest since biblical times. Unwilling to bury their master in the city’s improvised graveyard in the abandoned Palestinian village of Sheikh Bader (today Givat Ram), they instead turned his shtibl (small house of prayer) on Yehosef Shwartz Street near the Machane Yehuda food market into a mausoleum.

The Sfas Emes Yeshiva, which Alter founded in 1925 during a visit to Palestine, and where he lived from 1940 – after escaping Nazi-occupied Poland when his followers paid an enormous bribe to gain his release – has today evolved into one of the most unusual shrines in Jerusalem. His son, Rabbi Pinchas Menachem Alter, the seventh Gerrer Rebbe, also resided in the yeshivah complex and was buried alongside his father in 1996. On the yahrzeits of the two rebbes, thousands of Gerrer Chassidim – who distinguish themselves from other Chassidic groups by placing their peyot (sidelocks) into their skullcaps and tucking their pants into their socks, called hoyzn-zokn – flock to the pilgrimage site.

photo - A garden lies to the side of the ohel, and the façade of the adjoining building recalls the original Ger yeshivah in Góra Kalwaria, Poland
A garden lies to the side of the ohel, and the façade of the adjoining building recalls the original Ger yeshivah in Góra Kalwaria, Poland. (photo by Gil Zohar)

The decision to entomb Pinchas Alter, known as the Pnei Menachem, beside his father sparked opposition from the Jerusalem municipality, but the funeral went ahead. A red-brick ohel (tent) was erected over their twin graves, turning the courtyard into a holy site for the Gerrer Chassidim, who constitute the largest such ultra-Orthodox group in the country, numbering more than 100,000 members, who are concentrated in Jerusalem, Bnei Brak and Ashdod.

The ohel includes separate men’s and women’s sections. A garden lies to the side of the ohel, and the façade of the adjoining building recalls the original Ger yeshivah in Góra Kalwaria, Poland – a small town on the Vistula River, 25 kilometres southeast of Warsaw. A partially open roof above the ohel permits ritual impurity from the dead to exit so that kohanim (Jews of the priestly caste) may visit the gravesite.

Toronto businessman and philanthropist Daniel Goldberg wants to build on the fame of Jerusalem’s Gerrer shrine to secure and restore the sect’s historic home in Góra Kalwaria. The name means Mount Calvary or Skull Hill in Polish, explained Goldberg, whose mother’s family came from the area. But the town, called Ger or Gur in Yiddish, was also called Nowa Jerozolima (New Jerusalem), reflecting its holiness for both Jews and Christians.

Goldberg, who together with other Canadian donors has supported the preservation of several historic synagogues in Hungary, views the restoration of Jewish landmarks in Góra Kalwaria as critical to combating antisemitism and acknowledging Poland’s complex role in the Holocaust.

“I am visiting Poland after Pesach and will be meeting with various people from our Jewish community there,” he said. “I have been in contact with the different leaderships, including in Gur. So many communities were wiped out during the war. It is vital that we support our history in such places.”

In 1802, Góra Kalwaria’s “de non tolerandis Judaeis” law prohibiting Jewish settlement was annulled, and Jews became the predominant ethnic group in the town, Goldberg noted. Between 1852 and 1939, the Jewish population tripled, from 1,161 (half of the town’s population) to around 3,600, as Góra Kalwaria became an important Chassidic centre.

When the Nazis invaded Poland in September 1939, they immediately targeted Góra Kalwaria’s Jews. The town’s ethnic German mayor Ewald Jauke banned Jewish residents from engaging in trade, crafts and pigeon breeding. Jews were also forbidden from listening to radio broadcasts. A group of 100 Jews was conscripted daily in front of the town hall for forced labour.

In the spring of 1940, some 400 Jews from Lodz, Pabianice, Aleksandrow, Sierpc, Wloclawek and Kalisz were deported to Góra Kalwaria. That June, a ghetto was established with 3,500 residents. The ghetto was liquidated Feb. 25-26, 1941. About 3,000 Jews were deported to the Warsaw Ghetto, and ultimately murdered in the summer of 1942 in the Treblinka death camp. Only 35 of Góra Kalwaria’s residents survived the war. The Jewish community was never reconstituted after liberation.

For Goldberg, the coming 70th yahrzeit of the Imrei Emes and the controversial amendment to Poland’s 1998 Act on the Institute of National Remembrance by the country’s ruling Law and Justice party, criminalizing the words “Polish Holocaust,” offer an opportunity to celebrate Jews’ deep roots in the country.

Goldberg wants to preserve the physical remains of Góra Kalwaria’s Jewish community. These include the 1903 synagogue building at ulica Pijarskiejj, now used as a shop. Across the street is a metal gate at the yard that marks the home and house of prayer of Rabbi Yitzhak Meir Alter (1798-1866), the founder of the Gerrer dynasty, known as the Chiddushei HaRim, after his primary rabbinic tome by that title. Above the entrance, one can still see the Magen David rosette window depicted in the Gerrer Jerusalem mausoleum.

“I am continuing my efforts [in Góra Kalwaria and elsewhere] despite the discomfort it always causes politically with the local municipalities. No town or city likes to admit to antisemitism,” said Goldberg.

Gil Zohar is a journalist based in Jerusalem.

Format ImagePosted on March 23, 2018March 23, 2018Author Gil ZoharCategories WorldTags Canada, Daniel Goldberg, Gerrer Chassidim, Góra Kalwaria, history, Imrei Emes, Israel, Pnei Menachem, Poland

Posts pagination

Previous page Page 1 … Page 19 Page 20 Page 21 … Page 26 Next page
Proudly powered by WordPress