Tag: ונקובר

ונקובר מתחילה להיפתח מחדש לאט לאט

תושבים נהנים מהשמש החמה בפארק נלסון

(רוני רחמני) 

כבר למעלה מחודשיים שאנו נמצאים בסגר שלא היה כמותו מעולם. המראות מוונקובר ומשאר רחבי קנדה דומים למה שאנו רואים בעולם: רחובות ריקים, תורים ליד חנויות האוכל, הרבה שקט מסביב והטלוויזיות פועלות בבתים בהיקף שלא היה כדומתו מאז באו לעולם.

אני למזלי עובד מהבית מזה כשלוש שנים כך שלא הרגשתי שינוי משמעותי בגיזרה הזו, אם כי היקפי העבודה ירדו ובשלב זה קשה לאמוד את הנזקים הכספיים אצלנו בחברה. בתום יום העבודה במקום לקפוץ למכון הכושר בבניין ולרכב על אופניים ארבעים דקות, ולגמוע כאחד עשר עד שניים עשר קילומטרים, אני יוצא לצעוד ברחובות של ונקובר. אם אצעד בטיילת שליד הים אראה רבים רבים כמוני שהולכים להם, רצים, רוכבים על אופניים או סתם יושבים על הדשא ותופסים שמש. אם אחפש מקומות ריקים יותר אז אלך ברחובות העיר, מהדאון טאון החוצה דרך שלושת הגשרים שמחברים אותו עם החלק המערבי או המזרחי של ונקובר. אבל זה לא כל כך נעים נעים לצעוד היום ברחובות הכמעט ריקים של ונקובר. ההרגשה כבדה מה גם שמרבית חלונות הראווה של החנויות מכוסים בלוחות עץ כדי שלא יפרצו פנימה. ההומלסים נראים במספרים גדולים יותר וחלקם השתכנו להם בפתחי החנויות הסגורות. בערב רחובות העיר כל כך שקטים וריקים. נראה כאילו עוצר מלחמתי הוכרז על ידי השלטונות.

בפועל המלחמה היא מול אויב שאיננו רואים או שומעים אותו והוא עושה בנו שמות. אויב אכזרי מאין כמוה שגרם למותם של למעלה משלוש מאות אלף איש בעולם וגרם ליותר מארבעה וחצי מיליוני אנשים לחלות. מגפה של ממש.

ונקובר כמו ערים אחרות הפכה למשהו אחר, סיפמפטי פחות, נעים פחות, שקט הרבה יותר. אנו מתעוררים כל בוקר למציאות שלא הכרנו וכל הימים נראים דומים. לא פעם שאלתי את בת הזוג שלי האם היום זה יום שלישי והיא ענתה בפסקנות: “היום דווקא זהו יום רביעי”. בפעם אחרת חשבתי שמדובר ביום חמישי אך בפועל זה היה כבר יום שישי. החדשות הן אותן חדשות, הרעות הן אותן רעות והחיים כמעט עצרו מלכת.

לאור החדשות הטובות יותר שמספר המתים והחולים יורד בהתמדה במחוז בריטיש קולומביה שלנו, הממשלה המקומית הודיעה כי אנו מתחילים לפתוח את המשק לאט לאט. הממשלה קבעה תוכנית בת ארבעה שלבים כאשר בעצם השלב הראשון הוא השלב בו אנו מצאים כיום, כיוון שהמשק עבר לשעת חירום וכן מספר מגזרים המשיכו לפעול. כמו למשל תחבורה ציבורית, בניית ותיקון תשתיות, בניית ותיקון בניינים, חנויות מזון ועוד. השלב הרביעי והאחרון בתוכנית הוא פתיחה מלאה של המשק וזה יקרה שימצא החיסון היקר מפז לחיידק הקורונה הנוראי הזה. לכן אנו עוברים בימים הקרובים שלב השני בתוכנית הממשלתית. כבר בימים האחרונים ראיתי התעוררות ברחבי העיר. יותר אנשים ברחובות, בפרקים ובטיילות. יותר חנויות פתוחות. ההמשך יבוא.

לסיום שיר חדש שכתבתי לאחרונה:

אם אין מים נשתה חלב של פרה אדומה

אם אין חשמל נקושש עצים חומים ונעשה מדורה חמה

אם אין גז נעטוף את הבית בנילונים לבנים ארוכים ונרגיש כמו בחממה

אם לא נוכל לקרוא נתחיל לכתוב שירים ארוכים וסיפורים קצרים

אם לא נוכל לשמוע מוזיקה נתחיל להקיש במקלות רחבים על מחבתות וסירים גדולים

אם לא נוכל לצפות בטלוויזיה נעמוד במרכז החדר ונתחיל לנאום ארוכות על מה שקרה ועל עתיד המבריאים הרבים והחולים המעטים.

פרידה מחבר יקר

.שכונת הווסט אנד בוונקובר (Francisco Anzola)

ביום רביעי בבוקר אחרי ארוחת הבוקר ישבתי למספר דקות על הספה בסלון הגדול שלי בוונקובר, כדי לתכנן בקפידות את יום העבודה שלי. צריך להכניס תיקונים בסיפור על דני וילדותו מירושלים, להמשיך בהכנות ליריד הספרים הקרב וממשמש וכמובן בעיקר – לכתוב סוף סוף את הסיפור הזוי על ישראלי שהכיר לטינית בת”א, שכעובדת זרה טיפלה בקשישים. השניים התאהבו, עקרו ליבשת הצפון אמריקנית ומאז הם חיים באושר ואושר.

הסתכלתי על כתמי הרטיבות בסלוני כתוצאה מהדליפות הבלתי פוסקות. כידוע יורד הרבה גם בוונקובר וזה המחיר של החיים הרטובים כאן. אני עוד אתן בראש לבעל הבית שעד לרגע זה לא תיקן את הדרוש. מתי אוכל להינות מדירתי החדשה ללא מפריע שאלתי את עצמי ביאוש מה? לא רוצה ביורוקרטיות, לא רוצה רעש מהשכנים, לא רוצה מים בסלון. לא רוצה ולא רוצה.

בעודי מסיים את פרק המחשבות המייאש על צרותי, נכנסת פתאם לסלון במהירות של פרארי חדישה בת זוגתי שתחייה. בוודאי תבקש משהו ממני לשם שינוי מילמתי לעצמי. “רונימו יקירי”, אמרה בקול החיבתי שלה. “האם תוכל ללת לי כסף לרכישת פירות בשוק? אתה הרי כל כך אוהב לאכול את הפירות העסיסיים כאן. זה עושה לך כל כך טוב בבטן החמודה והרגישה שלך. ואני כל כך אוהבת לראות אותך מאושר כל כך יקירי אהובי”. הבנתי שלא אוכל להימלט שוב מהדרישה לתת לה כסף. זהו! הפעם שום תירוץ לא יעבוד כאשר מדובר בפירות שאני אוכל כל היום, כל יום. היא נגעה בנקודה מאוד רגישה בחיי – פירות חיי. הכנסתי את ידי לכיס שזו הפעולה הכי שנואה עלי בחיים. חשבתי לא פעם לתפור את הכיס ולסגור אותו לתמיד, כך שארנקי שהוא קודש הקודשים שלי, ינוח לו לעולמים ללא מטרד. הוצאתי את הארנק המקופל שהרהרתי שעתה הגיע הזמן להכניס בו קיפולים נוספים. שלפתי ממנו באיטיות ובעצבות שטר של חמישה דולר כחולים חדשים. הסתכלתי בצער רב על הפרידה הבלתי נמענת מחברי היקר והרגשתי שכל עולמי קורס בבת אחת. הפרידות האלה גומרות אותי והורסות את בריאותי. ביקשתי עוד דקה להחזיק בשטרי היקר וקירבתי אותו לליבי שפעם כתחנת כוח שעומדת לקרוס מהעומס. מהלב שלי החלש משהו העברתי את השטר לפי כדי שאוכל להעניק לו נשיקת פרידה אחרונה. פתאם אני שומע את בת זוגתי צווחת ליד הדלת הפתוחה: “יקירי! אינני יכולה להמתין כל היום בשביל הפירות שלך. בניגוד אליך יש לי גם עסק לנהל. מדוע שלא תקנה את הפירות בעצמך?” הבנתי שהפרידה זו היא סופית ומוחלטת והעברתי לה בצער רב את שטר חמשת הדולרים המסכן שלי. זו ממש התעללות חסרת רחמים בי ובו. עם סיום טקס העברת השטר מיד ליד שדאגתי שיהיה איטי ככל הניתן, אמרתי לה בתקיפות מהולה בכעס ותסכול: “אני מצפה לקבל בחזרה עודף והרבה. את קולטת?!” בעוד היא סוגרת את הדלת ואני שומע את צעדיה המהירים במדרגות התלולות מטה, מילמתי לעצמי “שעדיף שתחזיר לי מספר מטבעות מצלצלים זכר לשטר האבוד שלי”.

הרמתי ידיים: אאלץ להתמודד עם הרטיבות כיאה לוונקובר ועם אובדן חמשת הדולרים שלי, כיאה לדן פזרן. התיישבתי מול המחשב וניסיתי להירגע ולארגן את מחשבותי מחדש. כיצד אתחיל את הסיפור על העובדת הזרה שהכירה בישראל גבר והשניים במסגרת אהבתם עקרו לוונקובר הקרה והרחוקה? אולי אתחיל דווקא בדירה עם הסלון הגדול שהם שכרו בשכונת הווסט אנד?

מספר אחת ביבשת אמריקה

פארק קפילנו (Markus Säynevirta)

ונקובר: העיר מספר אחת ביבשת אמריקה – חלק ב’

פארק פופולרי נוסף, הנמצא בעיר הסמוכה צפון ונקובר – הוא פארק קפילנו שמראה את הצד הפראי של האזור. האטרקציה המרכזית בו היא גשר תלוי שמורכב משבעה קטעים שונים (בגובה של כשבעים וחמישה מטר מעל פני האדמה). הגשר שכמאה וחמישים מטרים אורכו, נחשב לאחד הארוכים בעולם והוא מואר בלילה כך שניתן לטייל בו גם בחשכה. בפארק יש פעילויות למשפחה, מסעדה ושבילי יער יפים, כולל אחד שמדמה הליכה על צוק וכולל רצפת זכוכית שתגרום להולכים להרגיש באוויר כשמתחת זורם נהר קפילנו.

אם רוצים לראות את אזור ונקובר והאיים באוקיאנוס שלחופו היא שוכנת, יש להמשיך אל הר הגראוס שגם הוא ממוקם בעיר צפון ונקובר. בעזרת קרוניות גדולות של הרכבל שיכולות להכיל עשרות אנשים, עולים כאלף ומאתיים מטרים אל הפסגה ורואים נוף עוצר נשימה. חובבי הספורט והאקסטרים יוכלו לשלב בביקור מסלולי ריצה הרריים, שבילי אופניים מאתגרים וריחוף באומגה. במקום גם יש שגם מופעי חיטוב עצים, סיור לימודי על דובים ודורסי לילה וטיסת מסוק. ביקור בהר הוא מבחינת חובה ומומלץ להקדיש לו יום שלם. מי שרוצה לראות את האזור מלמעלה ללא טיפוס להר, יכול לטוס במעלית במסע של מאה ושבעים מטר אל מגדל התצפית שנמשך כארבעים שניות בלבד.

אם ניתן להשיג מכונית שכורה, מומלץ מאוד להמשיך ולגלות את סביבת האזור ונקובר ולנסוע בכביש “סי טו סקאי”. מדובר באחד הכבישים היפים בעולם, שמתפתל לאורך החופים ומספק מראות יפים בכל עיקול, כולל אתרים היסטוריים ונקודות עצירה מיוחדות לתצפית.

אחד המבנים המעניינים בוונקובר הוא “קנדה פלייס”, שממקום במפרץ בורארד הצר באזור קול הרבור. ומה יש בו: מרכז כנסים גדול, מלון, מסעדות, ברים, מועדוני לילה, גלריות, הופעות, פעילויות למשפחה, ספא, ומרכז סחר. וכן מזח לספינות שממנו יוצאים הקרוזים להפלגות באיים שלחופי האוקיאנוס. הקנדים אוהבים לבלות בו בחורפים הקרים יחסית. בקיץ האזור שוקק ומלא אנרגיות. אחת האטרקציות המהנות ביותר היא “פלי אובר קנדה” שבו יוצאים למסע קולנועי אינטרקטיבי מעל נופיה המרהיבים של קנדה.

ונקובר היא ביתם של מהגרים רבים ממזרח אסיה ונהנית מסצנה תרבותית וקולינרית מפותחת בהשראתם. מרכז העיר מספק שפע של מסעדות אסיאתיות. באזור צ’יינה טאון האטרקציה היפה בו היא הגן הסיני של ד”ר סאן יט-סן. זהו הגן הסיני הראשון בקנדה שלא כל כך מטופח. יש בו שילוב בן אסתטיקה לטבע. יש בגן בריכת דגים ועצים מיניאטורים. הגן הוקם בשנת אלף תשע מאות שמונים ושש מחומרים טבעיים בלבד. הביתנים מעוצבים לפי מיטב הארכיטקטורה הסינית, והרמוניה נושבת בין שבילי הגן הודות לשילוב בין הצמחייה, מספר סלעים ואדריכלות שבמקום.

גאסטון, השכונה הוותיקה ביותר בוונקובר, היא אזור מתאים לכניסה אטית אל הערב באחת מעשרות המסעדות, המועדונים ובתי הקפה שבה. השכונה מפורסמת לא רק בזכות מקומות הבילוי, אלא גם הודות לשעון הקיטור קטן והצנוע שהוצב ברחוב, כאנדרטה לימים שבהם עברו מתחת לעיר צינורות קיטור לחימום הבתים. מנגנון השעון נחשב למודרני והוא מוציא אדים ומדי שעה, תוך השמעת נעימת הווסטמיניסטר.

ונקובר היא עיר של טבע. העיר מוקפת אטרקציות פראיות בשילוב של הרים גבוהים ומי האוקיאנוס. האנשים בה נחשבים אולי? ידידותיים ומנומסים. יש בעיר מוזיאון וגלריה, פארקים גדולים, מסעדות ופינות שקטות. זאת לצד ספורט אקסטרים ופעילות ימית. ונקובר היא בסיס יציאה לטיולי טבע והפלגות במערב קנדה, ומהווה מארחת נחמדה לבילוי של מספר ימים.

ונקובר: העיר מספר אחת

אחד המקומות הפופולריים בה הוא סטנלי פארק, שהוא אתר היסטורי לאומי. (flickr)

ונקובר: העיר מספר אחת ביבשת אמריקה – חלק א’

במרץ שנה שעברה פרסמה חברת הייעוץ הבינלאומית מרסר את דירוג הערים הכי טובות לגור בהן בעולם ואף אחד בוונקובר לא הופתע. כבר ידוע זה שנים שוונקובר היא העיר שהכי טוב לגור בה ביבשת אמריקה. עיר איכותיתת, תחבורה לא רעה, די נקייה, חינוך טוב, אטרקציות טבעיות וביטחון אישי לא רע. אין כמעט תחום שהיא לא טובה בו. ובעיקר היא עיר יפה. מצד אחד מפרץ עצום וירוק שעוטף את חצי האי בו שוכן הדאון טאון. ומצד שני מי האוקיאנוס השקט. ומסביב הרים מיוערים בעלי אוויר נקי וצונן. בחורף ונקובר אפורה, שותקת ודי ישנה, אך בקיץ העיר פורחת ותוססת. ולא רק כיף וטוב לגור בה, אלא מומלץ מאוד לבקר ולטייל בה. ונקובר שוכנת בקצה המערבי של קנדה ומספיקים יומיים או שלושה לטייל בה כדי להבין מדוע תיירים כל כך אוהבים אותה.

לקנדה יש דימוי של ארץ ענקית וריקה שבה הטבע הפראי שולט והאנשים בה רגועים ואדיבים. ובכן זה באמת די נכון. מספיק כדי לטייל מדינה כמה ימים או מספר שבועות כדי להבין שמתרגלים לזה מהר ואם העולם היה טוב יותר, אז הוא היה כנראה עולם יותר קנדי. מטרו ונקובר היא מטרופולין של קרוב לשניים וחצי מיליון איש שלא מעט מתושביו הם מהגרים מרחבי העולם, היא עיר די שונה גם בקנדה, מיוחדת, ירוקה ואולי וסוערת בחודשי הקייץ שהולך ומתחמם כאן.

חברת המחקר מובהב שמספקת מידע עבור אלה שמעוניינים לעבור ולגור בחו”ל, מדרגת את העיר ונקובר כעיר עם חיי הלילה המסעירים ביותר בקנדה. האמת? בכלל לא! ונקובר נחשבת לעיר ישנה לחלוטין ובמספר חודשי הקייץ החמים היא מתעוררת. טורונטו ומונטריאול הן הנחשבות לערים התוססות ביום ובלילה.

ונקובר הצעירה שהוקמה בתקופת תור הבהלה לזהב באמצע המאה התשע עשרה על ידי מחפשים שהתיישבו בשפך נהר פיירזר, צמחה במהירות בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת בעקבות גלי הגירה, והפכה כאמור לעיר מספר אחת באמריקה.

אחד הדברים שבולטים בוונקובר הוא שהיא ירוקה כחולה, בזכות הטבע שעוטף אותה. אחד המקומות הפופולריים בה הוא סטנלי פארק, שהוא אתר היסטורי לאומי. מדובר בפארק גדול שנמצא בקצה הדאון טאון. יש בו מסלולי ריצה, רכיבה על אופניים, רכיבה על סוסים, חופי רחצה, מספר קטן של סעדות וציוני דרך היסטוריים בהתפתחותה של העיר. זה מקום טוב להתחיל להכיר בו את העיר, גם בגלל הנוף היפהפה הנשקף ממנו. בפארק יש גם כמה נקודות ציון חביבות כמו העץ החלול – גזע של עץ ארז כבן שמונה מאות שנה שנפגע בסופה בשנת אלפיים ושש. במקום לכרות אותו הוא הפך לסמל לשימור הטבע בעיני תושבי העיר. גן שייקספיר שהוקם בהשראת יצירתו של המחזאי ברוקטו והמפורסם ואזור עמודי הטוטם – תשעה עמודים צבעוניים בעלי עיטורים אינדיאניים מקומיים בנקודת ברוקטון. תמונה שלהם על רקע ההרים והמפרץ היא חלק מהזיכרונות שתספק לכם ונקובר. בפארק נמצא האקוואריום העירוני, שבו תוכלו להתרשם ממגוון עצום של דגים ויונקים ימיים. האקוואריום הוא אחת האטרקציות המפורסמות של העיר, וקיימים בו מינים נדירים של דולפינים ולווייתנים.

זהו לא המקום היחיד שבוונקובר מספקת לחובבי הטבע. בדאון טאון של העיר תמצאו את מרכז עולם המדע, שבו תערוכות משתנות וקבועות, כולל היכל החלל שבו תקבלו מענה או לפחות כיוון חשיבה לגבי חייזרים, אסטוראידים וכוכבי לכת אחרים, כולל טיול בתחנת חלל.

מכבסת כסף מהמובילות בעולם

(Wikimedia)

קשה להאמין אך העיר היפה שאנו גרים בה ונקובר זוכה בימים אלה לכותרות גדולות בעולם כולו. אך זאת לא מהסיבות הנכונות. בימים האחרונים פורסמו נתונים קשים כל כמות הכספים האדירה המולבנת בעיר ובשאר רחבי מחוז בריטיש קולומביה. חומר למחשבה מעמיקה.

שורה של חקירות שהוזמנו על ידי ממשלת בריטיש קולומביה בראשות הפריימר, ג’ון הורגן, החליטה לבדוק לעומק את פרשות הלבנת הכספים, מקלט מתשלום מיסים ומקום להפקדת מזומנים ללא זהות, המתרחשות בוונקובר ובאזור מסביב. שרת האוצר בממשלתו של הורגן פרסמה לאחרונה דוחות שחשפו את ממדי התופעה המדגיאה הזו, שמשום מה בתקופת השלטון של המפלגה הליבראלית היא הושתקה. אך הממשלה בראשות המפלגה הדמוקרטית החדשה החליטה לשנות כיוון לעסוק בתופעת הכסף השחור כאן.

לפי ממצאי הדוחות בשנה שעברה לפי הערכה הולבנו באזור ונקובר למעלה משבעה מילארד דולר. מרבית סכום (למעלה מחמישה מיליארד) הושקע בנדל”ן. הדבר הביא לפי הערכה לעלייה של יותר מחמישה אחוזים במחירי הנדל”ן אשתקד. לא פלא שבוונקבור עצמה מחירי הנדל”ן עלו ביותר משבעים אחוז בחמש השנים האחרונות.

הממצאים המדהימים של הדוחות הממשלתיים ממחישים כיצד זרם מזומן רב להלבנה בבתי קזינו השונים, רכישת מכוניות ותכשיטים יקרים וכמובן לענף הנדל”ן.

להלן מספר ממצאים מהדוחות: נתח כזה של עסקאות הוא גדול מספיק כדי להביא להשפעה ניכרת על מחירי הנדל”ן. ההערכה היא כי הכסף המלוכלך גרם לעלייה משמותית של הנדל”ן בריטיש קולומביה. למשל מחירי הבתים עלו בשל כך מכארבעה חוזים לשבעה וחצי אחוזים בממוצע.

דיווחים קודמים של הממשלה גילו כיצד בתי קזינו במשך שנים קיבלו מיליוני דולרים במזומן, דחוסים לעתים קרובות בשקיות ובמזוודות של הוקי. לאחרונה פורסם איך השוק אפור משגשג ביצוא מכוניות יוקרה מונקובר לסין. זאת תוך קבלת מיליוני דולרים של החזרי מס מכירות רכבים לקונים בחו”ל. אבל כל אלה לא מגיעים אפילו קרוב למה שקורה בתחום הנדל”ן. מדובר מגזר שעל פי הערכות מהווה כשליש מהתוצר המקומי הגולמי של קולומביה הבריטית. הוא בעצם הדלק של הכלכלה המקומית.

לפי הערכות בממשלת המחוז למעלה ממאתיים מיליארד דולר הולבנו באזור ונקובר בעשרים השנים האחרונות. מרבית הכסף השחור הושקע בנדל”ן כאשר אחד מכל חמישה בתים נרכש במזומן, ולנכסים רבים אין זהות ברורה מי בעליהם. לפעמים למעלה מעשר דירות נרכשו עת ידי אותו גורם בבניין מגורים אחד. ידוע למשל על מקרה בו “סטודנט” רכש חמש עשרה דירות באותו בניין, תמורת כשלושים מיליון דולר. בעלי נכסים רבים פורעים את המשכנתאות שלהם מהר מאוד, יש בעלי נכסים שמחזיקים בעשרות משכנתאות בו זמנית.

על פי הדוחות של ממשלת מחוז בריטיש קולומביה: ונקובר רבתי הפכה למכבסת כספים של הפשע המאורגן בו שותפים גורמים זרים, כולל קרטלי סמים של מקסיקו, גורמי פשע מאורגן מאירן (כולל ארגון החיזבללה כפי שכבר פרסמנו) ומסין. האזור רכש לעצמו מוניטין שאין להכחישו כמקום נוח להלבנת הון, סחר בסמים והפקדת מזומנים בהיקף גדול.

הממשלה המחוזית מתכננת להקים מרשם ציבורי של בעלי קרקעות במהלך השנה, כדי לדעת בוודאות מי עומד מאחורי הנדל”ן היקר באזור כולו. במקביל הממשלה ממשיכה להפעיל לחצים על הממשלה הפדרלית לקבלת משאבים משמעותיים, להילחם בהון השחור. וכן להתקין חדשות כדי לפקח טוב יותר על עסקאות במזומן ועל פעילויות חשודות. לדברי שרת האוצר והיועץ המשפטי לממשלה החגיגה הסתיימה מבחינת אלה שנערכים להמשיך ולהלבין כספים כאן, באמצעים השונים שעמדו בידיהם עד כה.

העיר חמישית היקרה בעולם

ונקובר העיר חמישית היקרה בעולם מבחינת מחירי דירות ברמה הגלובלית. (Mac9)

חברת הנדל”ן סי.בי.אר.אי פירסמה את הדוח השנתי שבדק את שוקי הנדל”ן בשלושים וחמש ערים לשנה הנוכחית. אסיה בראש הנכסים היקרים כשהונג קונג במקום הראשון שנה חמישית ברציפות, סינגפור שנייה ושנגחאי שלישית. ניו יורק היא העיר היקרה ביותר לשכירות.

אסיה שלטה ברשימה של שווקי הנכסים היקרים ביותר בעולם: אחרי הונג קונג סינגפור במקום השני ושנגחאי במקום השלישי. על פי הדוח המחיר הממוצע של בית בהונג קונג בשנה זו הוא יותר ממיליון ומאתיים אלף דולר. הביקוש הגבוה וההיצע המועט העלו את מחירי הנדל”ן לרמות בלתי אפשריות בשנים האחרונות. ולכן ישנן תכניות ליצירת אי מלאכותי בעלות שמונים מיליארד דולר אשר אמור להקל מעט על מצוקת הדיור.

הערים הסיניות שנזן ובייג’ין נכנסו גם הן לרשימת עשר הערים היקרות ביותר השנה, והגיעו למקומות החמישי והתשיעי בהתאמה. ונקובר בה המחיר הממוצע של בית מגורים עומד על שמונה מאות ושישה אלף אלך דולר – היא העיר הצפון אמריקאית היקרה ביותר במובן זה, והרביעית בסך הכל בעולם. לוס אנג’לס וניו יורק נמצאות גם הן בעשירייה הראשונה. לונדון שהגיעה למקום השמיני ברשימה היא העיר היקרה באירופה. קונים פוטנציאליים בבירת אנגליה יצטרכו לקחת בחשבון הוצאה של ששת מאות ארבעים ושבעה אלף דולר בשנה זו. הערים הזולות ביותר לרכישת בית שנסקרו היו: איסטנבול, הו צ’י מין סיטי ובנגקוק. הערים שראו את העלייה החדה ביותר במחירים הן: ברצלונה, דבלין ושנגחאי.

בכל הקשור לשוק השכירות העיר היקרה ביותר היא ניו יורק, בה שכר הדירה בממוצע הוא אלפים שמונה מאות ארבעים וארבעה דולר (לחודש). אבו דאבי והונג קונג הן שתי הערים היקרות ביותר הבאות, עם שכר דירה ממוצע של יותר מאלפיים ושבע מאות דולר. העלייה החדה ביותר בדמי השכירות לעומת שנה שעברה נרשמה דווקא בליסבון, בה המחירים עלו ביותר מעשרים אחוז. הערים הזולות ביותר להשכרת דירה הן: בנגקוק, איסטנבול ומונטריאול (אם כי מידע במדד זה לא היה זמין עבור חמש ערים שונות).

ככלל אנחנו רואים שהעלייה במחירי הבתים מאיטה בעודנו נעים אל עבר סופו של מחזור נכסי ארוך. כך אמרה ג’נט סיבריטס, ראש מחלקת מחקר של סי.בי.אר.אי בריטניה. לדבריה אנו מצפים ששיעורי הרבית העולים ישפיעו על ערים בארה”ב. ואמצעי הקירור השונים ישפיעו אל האזור הפסיפי-אסייתי.

להלן מחירי דירות ממוצעים לפי דוח החיים הגלובליים: במקום העשירי פריז כשהמחיר עומד על כשש מאות עשרים ושישה אלף דולר (מדובר על התייקרות של תשעה אחוזים בשנה האחרונה). במקום התשיעי בייג’ינג שהמחיר עומד על שש מאות עשרים ותשעה אלף דולר. במקום השמיני לונדון שהמחיר עומד על שש מאות ארבעים ושבעה אלף דולר. במקום השביעי ניו יורק שהמחיר עומד על שש מאות שבעים וארבעה אלף דולר. במקום השישי לוס אנג’לס כשהמחיר עומד על שש מאות שבעים ותשעה אלף דולר (מדובר על התייקרות של שישה וחצי אחוזים בשנה האחרונה). במקום החמישי שנזן כשהמחיר עומד על שש מאות ושמונים אלף דולר. במקום הרביעי ונקובר כשהמחיר עומד על שמונה מאות וחמישה עשר אלף דולר. במקום השלישי שנגחאי כשהמחיר עומד על שמונה מאות שבעים ושלושה אלף דולר (מדובר על התייקרות של אחד עשר אחוז בשנה האחרונה). במקום השני סינגפור כשהמחיר עומד על שמונה מאות שבעים וארבעה אלף דולר. ובמקום הראשון הונג קונג כשהמחיר זהה – שמונה מאות שבעים וארבעה אלף דולר.

אירועים אנטישמיים בטורונטו

תלונות הועברו למשטרת טורונטו בנוגע לסיטקרים האנטישמיים והפוסטרים להחרמת ‘ארומה’ והמוצרים מישראל. (צילום: booledozer)

ארגון בני ברית בטורונטו מדווח על התגברות האנטישמיות בעיר, ובפעילות להחרים מוסדות ישראלים ומוצרים ישראלים. לדברי הארגון סיטקרים אנטישמיים עם צלבי קרס והסלוגן: “צעירים נאצים נמצאים כאן” הודבקו לאחרונה, ברחבי טורונטו על עמודים ברחובות ובמקומות נוספים, בהם במסעדה. במקביל הודבקו פוסטרים להחרים את רשת בתי הקפה הישראלית ‘ארומה” ומוצרים מתוצרת ישראל.

תלונות הועברו למשטרת טורונטו בנוגע לסיטקרים האנטישמיים והפוסטרים להחרמת ‘ארומה’ והמוצרים מישראל.

לדברי בני ברית בשנת 2017 אירעו 1,752 אירועים אנטישמיים בקנדה, לעומת 1,728 ב-2016. בחלוקה לאזורים להלן ארבעת המחוזות המובילים: במקום הראשון אונטריו עם 808 מקרים, במקום השני קוויבק עם 474 מקרים, במקום השלישי אלבטרה עם 206 מקרים ובמקום הרביעי בריטיש קולומביה עם 165 מקרים.

הערים הטובות למגורים: ונקובר, טורונטו וקלגרי בעשירייה הראשונה

שבועון החדשות הבריטי האקונומיסט מדרג כמדי שנה את הערים הטובות בעולם למגורים. מאה ארבעים ערים דורגו לשנת 2017 על פי הפרמטרים הבאים: היציבות הכלכלית, רמת שירותי הבריאות, התרבות והסביבה, החינוך והתשתיות. כרגיל בשנים האחרונות ערים מקנדה ואוסטרליה שולטות בעשירייה הראשונה של הערים הטובות בעולם לחיות בהן. זאת על פי מחלקת המחקר של האקונומיסט.

הנה הן עשר הערים הטובות בעולם למגורים:

ראשונה-מלבורן (מאוסטרליה): בולטת בתחומי החינוך (ציון 100), התשתיות (ציון 100), רמת שירותי הבריאות (ציון 100), התרבות והסביבה (ציון 95.1), היציבות הכלכלית (ציון 95). הציון הכולל של מלבורן הוא: 97.5.

שנייה-וינה (מאוסטריה): בולטת בתחומי החינוך (ציון 100), התשתיות (ציון 100), רמת שירותי הבריאות (ציון 100), היציבות הכלכלית (ציון 95), התרבות והסביבה (ציון 94.4). הציון הכולל של וינה הוא: 94.4.

שלישית-ונקובר (מקנדה): בולטת בתחומי החינוך (ציון 100), רמת שירותי הבריאות (ציון 100), התרבות והסביבה (ציון 100), היציבות הכלכלית (ציון 95), התשתיות (ציון 92.9). הציון הכולל של ונקובר הוא: 97.3.

רביעית- טורונטו (מקנדה): בולטת בתחומי החינוך (ציון 100), רמת שירותי הבריאות (ציון 100), היציבות הכלכלית (ציון 100), התרבות והסביבה (ציון 98.1), התשתיות (ציון 96.4). הציון הכולל של טורונטו הוא: 97.2.

חמישית- קלגרי (מקנדה): בולטת בתחומי החינוך (ציון 100), רמת שירותי הבריאות (ציון 100), היציבות הכלכלית (ציון 100), התשתיות (ציון 96.4), התרבות והסביבה (ציון 89.1). הציון הכולל של קלגרי הוא: 96.6.

שישית-אדלייד (מאוסטרליה): בולטת בתחומי החינוך (ציון 100), רמת שירותי הבריאות (ציון 100), התשתיות (ציון 96.4), היציבות הכלכלית (ציון 95), התרבות והסביבה (ציון 94.2). הציון הכולל של אדלייד הוא: 96.6.

שביעית- פרת’ (מאוסטרליה): בולטת בתחומי החינוך (ציון 100), רמת שירותי הבריאות (ציון 100), התשתיות (ציון 100), היציבות הכלכלית (ציון 95), התרבות והסביבה (ציון 88.7). הציון הכולל של פרת’ הוא: 95.9.

שמינית-אוקלנד (מניו זינלנד): בולטת בתחומי החינוך (ציון 100), התרבות והסביבה (ציון 97), רמת שירותי הבריאות (95.8), היציבות הכלכלית (ציון 95), התשתיות (ציון 92.9). הציון הכולל של אוקלנד הוא: 95.7.

תשיעית-הלסינקי (מפינלנד): בולטת בתחומי רמת שירות הבריאות (ציון 100), היציבות הכלכלית (ציון 100), התשתיות (ציון 96.4), החינוך (ציון 91.7), התרבות והסביבה (ציון 88.7). הציון הכולל של הלסינקי הוא: 95.6.

עשירית-המבורג (מגרמניה): בולטת בתחומי רמת שירותי הבריאות (ציון 100), התשתיות (ציון 100), התרבות והסביבה (ציון 93.5), החינוך (ציון 91.7), היציבות הכלכלית (ציון 90). הציון הכולל של המבורג הוא: 95.

החיים כמו בסרט

גשם של חפצים ניתך על עוברי אורח מקומה תשעה עשרה של אחד הבניינים בווסט אנד. (צילום: Victoria Nguyen via cbc.ca)

הסצנה לקוחה מסרט – לא? מדובר בסיפור אמיתי לחלוטין. עוברי אורח שהלכו על המדרכה ברחוב הארו שבשכונת הווסט אנד, באחד מימי שבת האחרונים, בסביבות שלוש אחר הצהריים, נדהמו לראות פתאם ים של חפצים עפים לעבריהם, מאחד הבניינים (מספרו 1650). מהמרפסת בקומה תשעה עשרה נחתו החפצים אחד אחרי השני. תחילה נזרקו עשרות דפים שהתנפנפו להם להנאתם ברוח. לאחר מכן הגיע התור של החפצים הכבדים ורהיטים בהם כיסאות שעפו ללא רחם מהקומה, ונחתו במהירות על המדרכה. הרעש היה גדול ושברי חפצים וזכוכיות של רכבים עפו לכל עבר.

עוברי האורח חששו מאוד מהמראה הביזרי וחלקם אף צעקו “או מיי גוד”. ובנס אף אחד מהם לא נפגע. אך חפצים כבדים שנחתו על מספר מכוניות שחנו במקום גרמו להם נזק לא קטן. כמה מהאזרחים המבוהלים התקשרו למשטרה וניידת עם שוטרים הוזעקה למקום. השוטרים פתחו בחקירה מואצת ועצרו את הגבר (בן 56), שהשליך את החפצים מדירתו החוצה. התברר להם שהאיש היה תחת השפעת סמים קשה. לכן הוא הועבר תחילה לבדיקה מקיפה בבית החולים הסמוך. לאחר מכן הוא הוחזר לידי המשטרה ונכלא למעצר. המשטרה החליטה להגיש נגד האיש כתב אישום שיכלול מספר סעיפים, בהם גרימת נזק לרכבים ולבניין עצמו.

העורב שמשגע את ונקובר עומד להיות אבא

העורב קנאק שזכה לחשיפה גדולה לאור מעשיו יוצאי דופן, עומד להיות אבא. כך מדווח שון ברגמן שהוא חברו האנושי של קנאק. לדברי ברגמן קנאק ובת זוגתו ססייר שומרים על הביצים בקן שלהם, ויושבים עליהן לסרוגין. ברגמן לא יודע כמה ביצים בדיוק יש לזוג העורבים. הוא משקיף על הקן בפריסקופ ומשקפת שקיבל משכניו שגרים לידו במזרח ונקובר. ברגמן פרסם את המידע על קנאק שעומד להיות אבא בדף הפייסבוק המיוחד שפתח עבורו “קנאק אנד איי”.

בראשית השנה קנאק הפריע לדוור של קנדה פוסט לחלק דואר בקירבת ביתו של ברגמן. כיוון שהעורב הטריד כל הזמן את הדוור החליטה רשות הדואר להפסיק את חלוקת הדואר באזור. הדוור מצא אז דרך לשמח את קנאק והוא התחיל להביא לו בוטנים. ומאז השניים הפכו להיות חברים והדואר שוב מחולק כבעבר.

סרט תעודי שהכין ברגמן על יחסיו עם קנאק (במימון טלאס) הוקרן בפסטיבל סרטים בניו יורק בראשית השנה.

לפני כשלוש שנים בהיותו גוזל קנאק נפל מקן ונמצא על ידי ילד שגידל אותו בביתו. ברגמן שהוא דייר בביתו של אב הילד הלך ביום השחרור לטבע לצפות בעורב, ואז הציפור עפה הישר אליו והתיישבה על כתפו. מאז הם חברים ומבלים שעות. קנאק רגיל לחברת בני האדם, אינו פוחד מהם והם יכולים ללטף אותו ולגעת בו כמו כל חיית מחמד אחרת.

ברגמן התקין טבעת פלסתיק אדומה על רגלו השמאלית של העורב. עשרות אלפי גולשים עוקבים מקרוב אחרי מעשיו שמתועדים בתמונות ובסרטי וידאו. גם אמצעי החדשות מסקרים את מעשיו של העורב שזכה לחשיפה עולמית.

העורב זכה לחשיפה ראשונה בעת שהתיישב על צוואר של צעיר שרכב על אופניים בקרבת ביתו של ברגמן, שהחליט מאז לתעד את מעשיו בפייסבוק. קנאק צולם כשהוא גונב מפתחות, גונב כרטיסים של הגרלה בפארק שעשועים, נוסע ברכבת קלה ומבקר במקדונלד’ס. הוא אף גנב סכין מזירת פשע ותמונתו כשהוא עף עם הסכין והדם עליה נעוצה בפיו זכתה לסיקור עולמי.

מדד השחיתות

מדד המדינות המושחתות בעולם: קנדה במקום השמיני וישראל רק במקום השלושים ושתיים. (צילום: Cynthia Ramsay)

בימים האחרונים התפרסם מדד המדינות המושחתות בעולם לשנת 2017. המדד כולל מאה ושמונים מדינות שנסקרו, ומיקומן נקבע על פי השחיתות במגזר הציבורי, באמצעות שלושה עשר מקורות מידע משנים עשר מכוני מחקר עצמאיים ובלתי תלויים.

מהתוצאות עולה כי קנדה נמצאת במקום השמיני והגבוה בקרב המדינות הכי פחות מושחתות. ואילו ישראל איך לא לאור פרשות השחיתות הרבות שמאפיינות אותה, ובעיקר את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נמצאת מאחור במקום השלושים ושתיים.

להלן העשירייה הראשונה של המדינות הכי פחות מושחתות: ראשונה – ניו זילנד, שנייה – דנמרק, שלישית – פינלנד, רביעית – נורבגיה, חמישית – שוויץ, שישית – סינגפור, שביעית – שבדיה, שמינית – קנדה, תשיעית – לוקסמבורג ועשירית – הולנד.

העשירייה השנייה: אחד עשרה – בריטניה, שתיים עשרה – גרמניה, שלוש עשרה – אוסטרליה, ארבע עשרה – הונג קונג, חמש עשרה – איסלנד, שש עשרה – אוסטריה, שבעה עשרה – בלגיה, שמונה עשרה- ארצות הברית, תשעה עשרה – אירלנד ועשרים – יפן.

העשירייה השלישית: עשרים ואחד – אסטוניה, עשרים ושתיים – איחוד האמירויות הערביות, עשרים ושלושה – צרפת, עשרים וארבעה – אורגוואי, עשרים וחמשה – ברבדוס, עשרים וששה – בהוטן, עשרים ושבעה – צ’ילה, עשרים ושמונה – איי בהאמה, עשרים ותשעה – פורטוגל ושלושים – קטאר.

אחריהן במקום השלושים ואחד טיוואן, במקום השלושים ושתיים ישראל, במקום השלושים ושלושה ברוניי, במקום השלושים וארבעה בוטסואנה ובמקום השלושים וחמשה פולין.

ערים מתקדמות הופכות אשפה למשאב: ונקובר פועלת להיות העיר הירוקה בעולם

ערים רבות בעולם פועלות בשנים האחרונות לחסוך את העלות הגבוהה של סילוק פוסלת האשפה, הנוצרת בהן מדי יום בכמויות ענק. הן פועלות להפחית את כל צורות הפסולת שלהן, ולהשתמש בפסולת עד כמה שאפשר כמאשב, כך שהיא תהפוך לחומר גלם אחר. כך מדווח אתר הידען מישראל המפרסם מידע בתחום המדע והטכנולוגיה.

הערים בעולם הופכות למאוכלסות יותר וראשי הערים מחוייבים לשאת באחריות למצוא ולפתח פתרונות להרי הזבל שנוצרים בהן. הנוף העירוני הוא כיום הסביבה, שבה מתרכזים האתגרים הכרוכים בניהול חיים אנושיים מורכבים. בערים מתבזבות כמויות גדולות של אנרגיה, פחמן דו-חמצני, מזון, מים, מרחב וזמן. העירייות יכולות לפתור מספר בעיות בעת ובעונה אחת, ולהבטיח לתושבים, הפחתה משמעותית של חלק מהפסולת, תוך הפיכתה למשאב בעל יתרונות כלכליים.

כיום אין בהזרמת הפסולת למי הביוב פתרון סופי ויש להפחית מראש את הפסולת שנוצרת בערים, ולהשתמש בחלק גדול ממנה, לשימושים יעילים יותר. פעילות זו נקראת “כלכלה מעגלית”.

באתרי הטמנה האשפה של ונקובר לוכדים את גז המתאן הנפלט מהאשפה הרבה, ובחום שנוצר משריפתו משתמשים לחימום חממות בסמוך להם, בהן גדלות עגבניות. זו דוגמא טובה של יצור אררגיה חיובית מאשפה.

ונקובר שפועלת להיות העיר הירוקה ביותר בעולם, מחלקת לתושבים מיכלים נפרדים לאשפה רגילה, לפסולת אורגנית (כמו שאריות מזון, ענפים וגזם), לפסולת זכוכית, פסולת נייר, פסולת פלסתיק ועוד. עיריית ונקובר שמצפה מאזרחי העיר שיפעלו בהתאם עם הפסולת לסוגייה כמתבקש, שולחת מעת לעת פקחים לבדוק שזה אכן נעשה.

מן הפסולת האורגנית העירייה מפיקה את גז המתאן, וכן מוצרים מוצקים שיכולים לשמש לדישון הקרקע. לפתרונות אלה מספר יתרונות בעת ובעונה אחת: הם חוסכים לעיר הוצאות על אנרגיה, הם מפחתים משמעותית את הצורך בהטמנת פסולת באתרי האשפה וכן הם מועילים לענף החקלאות.

אוכל על חשבון המתים

(צילום: Brandon Godfrey)

לדין שיינדלר תושב אזור ונקובר מסתבר שיש מנהג מוזר ביותר שאינו זוכה כלל להערכה. במשך עשר השנים האחרונות הוא נוהג להופיע בעשרות טקסי אשכבה שונים (בעיקר אלה שנערכים במועדוני גולף מהודרים), ולהינות בחינם מהאוכל והשתייה שמוגשים בהם – לקרובים של הנפטרים. שיינדלר שיהיה ברור לא מוזמן כלל לאירועים אלה והוא פשוט מופיע אליהם כאילו הוא אחד ממקורבי הנפטרים. הוא אינו מדבר עם אחד וללא בושה ניגש לאחד השולחנות העמוסים אוכל מתיישב ומתחיל לאכול. לאחר סיום הארוחה המכובדת כאשר מילא את כרסו, הוא מכבד את עצמו בשתיית מספר כוסות של בירה או יין ואז נעלם. מספר קרובים של נפטרים מציינים כי הם ראו את שיינדלר אף לוקח אוכל הבייתה. וחוזר חלילה. איך הוא לא מתבייש?

במשך השנים הצטברו עדויות רבות בגין התנהגותו השערוריית והביזארית של שיינדלר שהוא איש מבוגר המרכיב משקפיים עם שיער שיבה לראשו, שכנראה נחשב לאיש בודד מאד בעולמנו וחי לבד. לא מעט תושבים מקומיים ראו אותו שוב ושוב בטקסי האשכבה שונים. אז גם החלו להגיע תלונות כנגדו לתחנות הרדיו והטלוויזיה המקומיות שהולכות ונערמות.

במספר מקרים ניגשו לשיינדלר קרובי משפחה שלא הכירו אותו ושאלו אותו ישירות איך וכיצד הוא קשור לנפטר. לפי תשובתו המתחמקת הם הבינו מייד שהוא לא מכיר את הנפטר כלל. באחד המקרים אומרת אישה שאימא נפטרה, כי שיינדלר סיפר לה שכביכול שאימא ואימו היו חברות טובות. ואימא נהגה להסיע את אימו אף למקומות שונים כולל לקניות. נו באמת? “אך מה לעשות” אומרת האישה “לאמי לא היה רשיון נהיגה ואף לא רכב”. לאחר השיחות הלא נעימות הללו שיינדלר היה קם ומסתלק מהמקום בשקט ומהירות רבה.

לתשובת כתבת תחנת הטלוויזיה ‘גלובלניוז’ שתפסה אותו ליד ביתו, אמר שיינדלר שלא הרגיש בנוח עם הראיון (הוא לא הפסיק להתגרד, להוריד ולהרכיב את משקפיו), כי הוא אכן מבקר בטקסי ההשכבה, אך זה נובע לטענתו לאור כביכול תחקיר שהוא עושה במסגרת ספר שהוא כותב. הספר שהולך להיות פרוייקט מאוד ארוך יעסוק בסיפור מפחיד מאוד הוא מוסיף. הוא דחה את הטענה כי הוא מגיע לאירועים בגלל האוכל והשתייה בחינם. שיינדלר הודה כי הוא נהג לבקר בשלושה עד ארבעה טקסי הלוויות מדי חודש לאורך שנים רבות. את המידע בדבר האירועים לכיבוד המתים הוא פשוט מצא במודעות אבל בעיתונות של משפחות הנפטרים. להגנתו אמר עוד כי הוא כן נהג לשוחח מעת לעת עם האורחים באירועים, אך הוא לא יכול לספר להם מדוע הוא נוכח במקום. לאור התלונות הרבות נגדו הבטיח שיינדלר להפסיק ולבקר בטקסי הלוויות שאליהם לא הוזמן. הוא גם התנצל. לא ברור עדיין האם יש אמת בדבריו כי הוא אכן כותב ספר. שיספר זאת למתים.

אחד מהגושלים באינטרנט שקרא על מעלליו הרבים של שיינדלר הגיב באופן הבא: “כשיבוא היום ונקווה לא בזמן הקרוב כולנו נגיע להלוויתו שלו”. גולש אחר הגיב בחריפות גדולה יותר: “מדוע שלא נעמוד על הכבר שלו ובתור נשתין עליו?”. גם אחת הגולשות הגיבה בחריפות רבה על התנהגותו של שיינדלר: “אין שום תרוץ למעשיו. האיש הזה הוא כדור רפש שמנצל צער של אנשים אחרים כדי להשיג רווח פרטי. זה מעורר רחמים”. ולסיום גולשת אחרת ענתה בתחכום: “יש כאלה שהולכים לסרטים ויש אחרים שהולכים להלוויות”.