Skip to content

  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
    • Business Directory
  • FAQ
  • JI Chai Celebration
  • JI@88! video
Scribe Quarterly arrives - big box

Search

Follow @JewishIndie

Recent Posts

  • חוזרים בחזרה לישראל
  • Jews support Filipinos
  • Chim’s photos at the Zack
  • Get involved to change
  • Shattering city’s rosy views
  • Jewish MPs headed to Parliament
  • A childhood spent on the run
  • Honouring Israel’s fallen
  • Deep belief in Courage
  • Emergency medicine at work
  • Join Jewish culture festival
  • A funny look at death
  • OrSh open house
  • Theatre from a Jewish lens
  • Ancient as modern
  • Finding hope through science
  • Mastering menopause
  • Don’t miss Jewish film fest
  • A wordless language
  • It’s important to vote
  • Flying camels still don’t exist
  • Productive collaboration
  • Candidates share views
  • Art Vancouver underway
  • Guns & Moses to thrill at VJFF 
  • Spark honours Siegels
  • An almost great movie 
  • 20 years on Willow Street
  • Students are resilient
  • Reinvigorating Peretz
  • Different kind of seder
  • Beckman gets his third FU
  • הדמוקרטיה בישראל נחלשת בזמן שהציבור אדיש
  • Healing from trauma of Oct. 7
  • Film Fest starts soon
  • Test of Bill 22 a failure

Archives

Tag: Trudeau

קנדה תמשיך לתמוך בפתרון שתי המדינות

קנדה תמשיך לתמוך בפתרון שתי המדינות

מעלה אדומים, ישראל (David Mosberg)

“עמדתה של קנדה נותרה ללא שינוי ואנו נמשיך לתמוך בפתרון של שתי המדינות במזרח התיכון”. כך אמר בפרלמנט, ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו. דבריו נאמרו על רקע תוצאות הבחירות בישראל, שעל פי הן שוב נבחר לרשות הממשלה, בנימין נתניהו. ראש ממשלת ישראל החדש-ישן הודיע ערב הבחירות, כדי לרכוש לעצמו עוד קולות מהימין, כי ממשלתו החדשה תכריז של סיפוח שטחים באזורי יהודה ושומרון. נתניהו אמר: “אנו דנים בהחלת הריבונות על מעלה אדומים וגם בדברים אחרים. לאחר ההכרה האמריקנית בריבונות ישראל ברמת הגולן, קיימים גם דיונים על סיפוח אזורים ביהודה ושומרון. אני הולך להכיל ריבונות אבל אני לא מבדיל בין גושי ההתיישבות לנקודות היישוב הבודדות. כל נקודת ישוב כזאת היא ישראלית ויש לנו אחריות כממשלת ישראל. כל אחד מבין שהקדנציה הבאה שלנו תהיה גורלית לשני הכיוונים – האם נוכל להבטיח את הביטחון שלנו ועל השטח החיוני של יהודה ושומרון שהוא פי עשרים גדול מעזה”.

לאור תוצאות הבחירות בישראל שאל חבר הפרלמנט הקנדי מטעם המפלגה הדמוקרטית החדשה, גיא קארון, את ראש הממשלה טרודו: “בינימין נתניהו ימשיך בתפקידו כראש הממשלה. בהבטחה של הרגע האחרון הוא הודיע כי יספח התנחלויות בגדה המערבית. אם ממשלת ישראל תעמוד בהבטחתה זו, עשויות להיות לכך משמעויות חמורות על היציבות באזור. עמדתה של קנדה עד היום היתה ברורה שאין ההתנחלויות חוקיות. ומועצת הביטחון של האומות המאוחדות מסכימה עם כך. האם ראש הממשלה יאשר כי קנדה תתייחס לסיפוחם של שטחים אלה כבלתי חוקיים ותפעל בהתאם בנושא?”

טרודו אמר בתגובה לשאלתו של קראון: “עמדתנו נותרה ללא שינוי. אנו תומכים בפתרון שתי המדינות ישראל לצד פלסטין במזרח התיכון. הפתרון הזה אמור להיות מושג באמצעות משא ומתן בין שני הצדדים. פעולות חד צדדיות כגון התנחלויות, אינן לגטימיות ואינן מסייעות בפתרון המצב במזרח התיכון”.

פרופסור קורן שהסתבך בקנדה קיבל תפקיד בכיר בקופת מכבי

פרופסורר גידי קורן, שניהל מעבדה לגילוי שימוש בסמים ובאלכוהול בבית החולים “סיק קידס” בטורונטו והסתבך, מונה לתפקיד מדען בכיר במכון המחקר של קופת החולים “מכבי”. יש שלא מבינים מדוע.

פרופסור קורן נחשב למומחה בעל שם עולמי בפרמקולוגיה, אך הוא הסתבך בפרשייה שהסעירה את קנדה, והובילה לבחינה מחודשת של כמה ממחקריו. וכן לוויתור על רישיון הרפואה שלו במחוז אונטריו. קורן החליט להסביר ראשונה את גרסתו למקרים החמורים ששמו נקשר בהם.

הפרופסור הפך לאחד החוקרים הבולטים בתחום בדיקת שיער לגילוי שימוש בסמים או באלכוהול. הוא הקים את מעבדת “מאת’ריסק” בבית החולים, שהייתה היחידה שהשתמשה בטכניקה הזו. שׁירותי הרווחה הקנדיים נעזרו בבדיקות שלה במשך כמעט שלושה עשורים. שנים עברו עד שוועדות חקירה קבעו כי ערכות הבדיקה שבהן השתמשו במעבדה היו לא תקינות. באותה עת בתי המשפט הסתמכו על הבדיקות שאמורות היו לספק מידע ראשוני – כקביעה חד-משמעית, על מנת להפריד ילדים ממשפחותיהם.

קורן טוען להגנתו: “הבדיקות שעשינו במעבדה לא גרמו לאף ילד לעזוב את ביתו. התפקיד שלי היה לבדוק שהילדים האלה נמצאים באזור בטוח. זאת הייתה מטרת העבודה. יש טעויות בכל מערכת והטיעון שילדים הורחקו מבתיהם זו עלילת דם. בישראל התחילו אותה קבוצה מאוד שמאלנית של רופאים לזכויות אזרח. ובעקבות כך הגשתי קובלנה פלילית. בית המשפט שעסק בסוגיה מצא בין השאר שבשום מקרה לא קרה שילד ניזוק מבדיקה זו או אחרת”.

Format ImagePosted on April 24, 2019April 14, 2019Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags "מאת'ריסק", Canada, elections, Gideon Koren, Hospital for Sick Children, Israel, Maccabi Healthcare Services, Middle East, Motherisk, Netanyahu, Trudeau, two-state solution, בחירות, בית החולים "סיק קידס", בנימין נתניהו, ג'סטין טרודו, גידי קורן, מזרח התיכון, פתרון שתי המדינות, קופת החולים "מכבי", קנדה

Rabbis call on Trudeau

Five local rabbis – Rabbi Lindsey bat Joseph, Rabbi Shmuel Birnham, Rabbi Laura Duhan Kaplan, Rabbi David Mivasair and Rabbi Dan Moskovitz – are among the 33 signatories to a public statement issued July 11 calling upon the Trudeau government to suspend Canada’s Safe Third Country Agreement with the United States. The 33 rabbis from across the country represent a diversity of Canadian Jewry.

The statement calls for the agreement to be suspended “until such time that Canadians can be confident that the United States is in fact a country to which refugee claimants can be returned safely.

“Our own Jewish people’s history instructs us of the necessity to find safe refuge in times of turmoil and lethal threat.

“Our people’s spiritual legacy teaches us that we must not stand idly by the blood of our sisters and brothers, regardless of where they are from.

“The Trump administration’s decision to separate children from their families seeking refuge along the U.S.-Mexican border and its neglect of a plan to reunite them seems to us to amply demonstrate that the U.S. is not a safe country to which refugees should be returned.”

The statement notes that the “agreement requires the Canadian government to review continually the human rights record of the U.S. There were calls to end the agreement in January 2017, when the Trump administration implemented its travel and immigration ban. At this time, it is clear beyond any reasonable doubt that Canada must review and re-evaluate the U.S. qualification as a safe third country.

“Nearly 2,000 children entering the U.S. for the purposes of claiming asylum between April and May have been separated from their families and are being held at detention centres. No one knows the effects of this trauma on these youth, but the human rights abuses are grotesque. According to ACLU, HRW, Amnesty International and media reports, minors are being held in metal cages, given foil blankets and, in many cases, without any visual stimuli in the format of books or toys. In some cases, parents are told their children will be taken for a bath but are not returned. Teenagers in cages are required to care for the younger children, including diaper changes. At one detention centre, staff are not allowed to console, lift or even touch the children, no matter how much agony or fear the child may express. Some children being held are still breastfeeding.”

The Canadian rabbis, “cognizant of our people’s own history as desperate refugees and our tradition of seeking justice … urge the Trudeau government to acknowledge that the United States is not a safe third country and to suspend the Safe Third Country Agreement until the U.S. meets its requirements.”

Posted on July 20, 2018July 18, 2018Author Rabbi David MivasairCategories WorldTags Canada, immigration, refugees, Trudeau, United States
טראמפ ממשיך להשתולל

טראמפ ממשיך להשתולל

פסגת הג’-7 שהתקיימה בשרלבוקס קוויבק שבקנדה. (צילום: Shealah Craighead)

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ממשיך להתנהג כבריון שכונתי, מאיים ומלכלך על המדינות הקרובות ובעיקר על השכנה ומי שנחשבה עד היום לידידה הקרובה ביותר – קנדה. כל בוקר מתעורר העולם וצופה בתדהמה כיצד נשיא ארה”ב מנהל את ענייניו ומגיב על כל עניין ועניין, באמצעות חשבון הטוויטר הרועש שלו. אין תקדים בעולם להתנהלות כה שערורייתית וחסרת אחריות, על מי שאמור לעמוד בראש העולם המערבי הדמוקרטי והנאור. בהתנהגותו הביזרית מצליח טראמפ לפצל את העולם המערבי ובעצם לבודד את ארה”ב, מול המחנה השני השפוי שכולל את קנדה ומדינות אירופה. מנהיגי רוסי וסין בוודאי נהנים לראות מה עושה טראמפ למערב. בחלומותיהם הוורודים ביותר הם לא היו מאמינים שנשיא אמריקני, יהיה זה שיצור אנרכיה ובלגן כה גדול בארה”ב ומחוצה לה, שתוך שהוא מבטל הסכמים מהסכמים שונים, ומראה שאין עוד תוקף לחתימתו.

פסגת הג’-7 שהתקיימה בשרלבוקס קוויבק שבקנדה, לא רק שלא הביאה להפגת המתח בין טראמפ לראשי מדינות אירופה, קנדה ויפאן, אלא אף הגבירה אותו לאור התנהלותו של נשיא ארה”ב. טראמפ הגיע באיחור לפסגת המדינות המתועשות וכיאה לו עזב לפני שהדיונים הסתיימו. תחילה הוא חתם על המסמך המסכם את הפסגה לפיו המדינות יילחמו בפרוטקציוניזם (מדיניות של הטלת מכסים על מוצרי יבוא לשם העצמת ייצור עצמי), אך לאחר מכן בדרכו לסינגפור (לפגישה עם שליט צפון קוריאה, קים ג’ונג און), הוא חזר בו ממה שהוסכם ובעצם פוצץ את פסגת הג’-7. במקביל טראמפ לא חדל להתקיף את ראש ממשלה קנדה, ג’סטין טרודו. הוא ציין שטרודו חלש, לא נאמן ובעצם תקע לו סכין בגב. על מה ולמה? אף אחד לא מבין.

גם שני יועציו הקרובים של טראמפ נקראו לעמוד לצידו והתקיפו את טרודו באופן חמור ביותר. היועץ הכלכלי של הנשיא, לארי קודלו, טען כי טרודו תקע

לנשיא סכין בגב. ואילו היועץ לענייני מסחר של הנשיא, פיטר נבארו, אמר מצידו כי יש מקום מיוחד בגיהנום לכל מנהיג שעוסק בחוסר תום לב בדיפולמטיה, כפי שטרודו עשה. לאחר מכן נבארו שכנראה נבהל מהביקורת הקשה שהוטחה בו לאור דבריו החמורים, חזר בו והתנצל על מה שאמר.

המונדיאל של 2026 יערך בקנדה-מקסיקו וארה”ב

הפעם נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ לא הצליח להפריע ולמנוע את אחדות המדינות צפון אמריקה. שלוש המדינות של היבשת הצפונית, קנדה, מקסיקו וארה”ב נבחרו על ידי קוגנרס פיפ”א לקיים את אליפות העולם בכדורגל – המונדיאל, בעוד שמונה שנים (2026). מול הצעה משותפת של שלוש המדינות שקיבלה 134 קולות, התחרתה מרוקו שקיבלה רק 65 קולות ולא היה לה סיכוי.

המונדיאל של צפון אמריקה יהיה גדול מקודמותיו וישתתפו בו ארבעים ושמונה נבחרות. שמונים המשחקיה של האליפות יתפרשו על פני שלושים וארבעה ימים. מרבית המשחקים שישים במספר יערכו מטבע הדברים בארה”ב, עשרה מהם יערכו במקסיקו ועשרה נוספים יערכו בקנדה (ומדובר רק בשלבים המוקדמים). המשחקים כאן יתקיימו באיצטדיוני הכדורגל של הערים טורונטו (אצטדיון בי.אם.או שמכיל 30,000 מקומות והוא כנראה יורחב ל-45,000), מונטריאול (האצטדיון האולימפי שמכיל 72,000 אלף מקומות) ואדמונטון (אצטדיון הקומונוולס שמכיל 56,418 מוקומות). שלושת האצטדיונים ידרשו לעבור מקצה שיפורים כדי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של פיפ”א.

המונדיאל התקיים במקסיקו ב-1970 (עם השתתפות ראשונה ואחרונה של נבחרת ישראל) וב-1986, וכן במארה”ב ב-1994. קנדה לעומת זאת אירחה את אליפות העולם בכדורגל לנשים ב-2015.

Format ImagePosted on June 20, 2018June 14, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, FIFA, soccer, Trudeau, Trump, United States, ארצות הברית, טראמפ, טרודו, כדורגל, פיפ"א, קנדה

An apology is the start

Prime Minister Justin Trudeau has said that he will make an apology in the House of Commons for the government of Canada’s 1939 decision to turn away the refugee ship MS St. Louis. The ship, carrying 907 German Jews, was denied entry at most North American and Caribbean ports before returning to Europe. Around half of the passengers were then accepted by the United Kingdom, the Netherlands, France and Belgium. About 500 were returned to Germany, where 254 were murdered by the Nazis.

Apologizing for the past has become common in Canada. Trudeau himself has apologized for Canada’s refusal in 1914 to allow the docking of the Komagata Maru, a ship carrying 376 migrants, mostly Sikh; apologized to gays and lesbians who were discriminated against by government in the past; exonerated six Tsilhqot’in chiefs who were hanged in 1864; and apologized to survivors of the Indian residential school system in Newfoundland and Labrador. The latter apology was necessary because this particular group was excluded from the 2008 residential schools apology made by Stephen Harper, when he was prime minister, because the schools there were not operated by the government of Canada. Harper also apologized, in 2006, for a head tax that penalized Chinese immigrants. Brian Mulroney, when he was prime minister, apologized, in 1988, for the internment of Japanese Canadians.

Such apologies are deeply important to the victimized communities, as evidenced by comments from Jewish community organizations last week.

“Canada is extraordinary not only because we strive to uphold the highest ideals,” said Shimon Koffler Fogel, chief executive officer of the Centre for Israel and Jewish Affairs, in a statement, “but also because we have the courage to address moments in our history when we failed to do so.… A formal apology will be a powerful statement to Holocaust survivors and their families, including St. Louis passengers who live in Canada today.”

Friends of Simon Wiesenthal Centre president Avi Benlolo said, “While an apology can never change the past, it can awaken the national conscience to ensure such grave mistakes are never repeated in the future.”

On the other hand, critics come from two sides: one arguing that we cannot change the past by apologizing in the present; the other contending that apologies are mere words.

The government’s recognition of past injustices is important, however. While political motivations are probably a factor in any government decision, this should not detract from the positive impacts an apology has on affected communities.

That said, if the objective is, as the prime minister and others have stated, to learn from the past and create a more just present and future, apologies should be accompanied by other undertakings, such as ongoing education, including curricula that teachers could download to contextualize issues, monuments at relevant locations marking the incidents (some of which already exist), a commitment to further commemoration or a host of other initiatives created in conjunction with affected communities.

Apologies, in other words, should not be the end of a conversation, but the start of a process.

Posted on May 18, 2018November 20, 2018Author The Editorial BoardCategories From the JITags Canada, Holocaust, MS St. Louis, reparations, Trudeau
טרודו מצטער על החלטת טראמפ

טרודו מצטער על החלטת טראמפ

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, והמתוקשרת של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, 2017. (צילום: @WhiteHouse)

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, הביע צער על החלטתו המתוקשרת של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, לבטל את הסכם הגרעין עם איראן שהושג ב-2015.

טרודו הודיע כי קנדה תמשיך לתמוך בהסכם הקיים, בו תומכות גם מדינות אירופה, גרמניה, בריטניה, צרפת, סין ורוסיה. טרודו אמר עוד שההסכם עם איראן אינו מושלם, אך הוא מונע ממדינה זו לפתח נשק אטומי. לדבריו קנדה תמשיך לתמוך בהסכם כמו גם מדינות נאט”ו האחרות. טרודו הוסיף עוד: “אנו מכבדים החלטות של מדינות אחרות לגבי מדיניות החוץ שלהן. אבל לגבי המטרות של קנדה, אנו נקבל החלטות לגבי מדיניות חוץ שלנו כאן באוטווה, ולא בוושינגטון או בכל מקום אחר”.

טרודו ציין עוד כי הוא בטוח שנושא ההסכם עם איראן יעמוד בראש הדיונים של מדינות הג’י-7 שיתכנסו לפגישה השנתית שלהן, בחודש הבא בקנדה.

אפסילור זכתה במכרז הצבא הקנדי שהיקפו כארבעה מיליון דולר

חברת אפסילור מישראל זכתה במכרז של משרד הביטחון הקנדי, עבור אספקת פתרונות לטעינת סוללות וניהול אנרגיה. זאת עבור פרויקט “החייל הדיגיטלי” של צבאה קנדה. אפסילור תפתח ותספק מטען חדשני, שיוכל לטעון במקביל שתיים עשרה סוללות עתירות אנרגיה של מערכת “החייל הדיגיטלי”.

בשלב ראשון תספק אפסילור ארבע מאות מטענים רב ערוציים, שירותים וחלקי חילוף, בהיקף של כשלושה מיליון דולר ארה”ב (כארבעה מיליון דולר קנדי). בחוזה יש גם אופציה להכפלת מספר מטענים במהלך ארבע השנים הקרובות.

ועדת המכרזים של הצבא הקנדי בחרה באפסילור שהצעתה זכתה לניקוד טכני גבוה ומחיר תחרותי. וכן לאור הניסיון המוכח של אפסילור בפיתוח

מטענים צבאיים מתקדמים עבור צה”ל וצבאות נוספים במדינות המערב.

צבא קנדה נחשב לאחד הצבאות הפעילים ביותר מקרב קבוצת המדינות החברות בברית נאט”ו. במשך שנים רבות הצבא הקנדי נטל חלק משמעותי בפעילות, כמעט בכל אזורי העימות אשר בהם פעלה הברית הצפון אטלנטית. אזורי העימות כללו בין היתר את: יוגוסלביה, עיראק ואפגניסטן. במקביל הצבא הקנדי השתתף גם במשימות שונות של כוחות שמירת השלום של האו”ם.

במסגרת ההסכם בין אפסילור לצבא הקנדי יצויידו אלפי חיילים לוחמים קנדיים, במערכות לבישה של “החייל דיגיטלי”, כולל אמצעים מתוחכמים של אמצעי שליטה ובקרה, מערכת לניהול קרב, אמצעי תצפיות, הרכשת מטרות, תקשורת וכו’.

מאחר ורכיבי האנרגיה במערכת נדרשים לתמוך בכל הציוד האלקטרוני הלביש במשימות ממושכות של החיילים, זוהה נושא טעינת הסוללות כקריטי. לכן צבא קנדה פרסם את המכרז המיוחד לפיתוח ולייצור מטען ייעודי, שיעמוד במפרט גבוה במיוחד של דרישות טכניות ומבצעיות. כך למשל המטען נדרש לטעון מספר רב של סוללות במהירות, לפעול בשטח וכן תוך כדי נסיעה ברכב. וגם להתחבר להזנה ממקורות אנרגיה מגוונים, כדוגמת רשתות חשמל בכל רחבי העולם, כלי רכב שונים, ואפילו סוללות חד פעמיות. המטען החדש יהיה אטום לחלוטין למים ואבק, ויפעל באזורי אקלים שונים בעולם. המטען החדש,

שפיתחה אפסילור תומך בסוללות לבישות, שנמצאות בשימוש בצבאי הקנדי, וכן גם בצבאות נוספים של מדינות החברות בנאט”ו.

מנכ”ל אפסילור, אלכס סטפנסקי, אומר בתגובה לזכייה במכרז: “אנו גאים שהחברה שלנו נבחרה על ידי צבא קנדי, להיות חלק מהתוכניות היוקרתית של “החייל הדיגיטלי””. הוא הוסיף: “הזכייה במרכז של צבא קנדה ממחישה את התחרותיות ואת איכות פיתוח והמוצרים שלנו. אנו רואים בפרוייקט זה מקדם חשוב, שיסייע לנו להתמודד על מכרזים נוספים בקנדה, וכן בצבאות אחרים בנאט”ו ורחבי העולם”.

Format ImagePosted on May 16, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, Canadian Army, conflict, Epsilor, Iran, nuclear deal, peacekeeping missions, Trudeau, Trump, United States, איראן, אפסילור, ארה"ב, הסכם הגרעין, הצבא הקנדי, טראמפ, טרודו, כוחות שמירת השלום, עימות

Feminism needs mentioning

While a recent panel called Israel, Canada and Me in the Age of Trump covered many topics well, there was a noticeable omission – feminism.

Three of the four panelists at the Peretz Centre on April 9 were women – Dr. Shayna Plaut, Ofira Roll and Rabbi Susan Shamash, with Eviatar Bach. But most participating audience members were male, with moderator Stephen Aberle having to solicit a question from a woman near the end to provide a semblance of balance. Perhaps the aggressive tone coming from the floor, not to mention the police protection, was stifling for some women.

The event sponsor, Independent Jewish Voices, Vancouver, requested the police presence because of a threat by another Jewish political group to disrupt the event. Thankfully, while some of the other group’s members were in the audience and were quite outspoken, a stimulating, heartfelt and combative exchange between the panel and an audience of about 40 people took place without incident. Unfortunately, the emotionally charged atmosphere shut down exploration of two pressing questions regarding the rights of Palestinians in Israel: the two-state solution and the ongoing Jewish settlements in East Jerusalem and the occupied territories.

It was noted that, at the core of the tensions for Jews is a fundamental contradiction: the injustices experienced by the Palestinians in Israel go against Jewish values and teachings. As well, while Prime Minister Binyamin Netanyahu’s support of President Donald Trump may be politically expedient, it is morally questionable. Separate from the panel discussion, an American news commentator caught my attention with the suggestion that German Chancellor Angela Merkel now stands as the most seasoned and capable leader among Western democratic nations. I would add a third adjective to describe her – compassionate.

Perhaps just as practising Christians who voted for Trump in the American election last November were able to close their eyes to the “unChristian” aspects of his words and actions, so too has a segment of Jewish people who support “part” of what Trump stands for. All these diverse outlooks and allegiances fit with Plaut’s assertion: despite our conflicted and incongruent ideas, it is important to wade in and “engage in the messy.”

As hard as this is to do within ourselves, the difficulty is magnified when we try to maintain or reach a respectful dialogue. Tolerance is all good and well, but what happens when some voices become intolerable – that is, in denial of the truth and in support of racism, bigotry, misogyny? What happens when power – even democratically elected power – is used to exploit and oppress?

The panel fully addressed the fears many of us are feeling, including the danger of making decisions based on this emotion and the fact that fear can lead to a “them versus us” mentality. Surprisingly fascism, rooted in this negative feeling, was only mentioned once during the afternoon talk, when Bach used it to describe his view of Israel’s body politic as the left becomes more “lethargic.”

On the whole, we can’t afford to become lethargic and we can’t exclude women’s voices in favour of a “muscular” political agenda. The Women’s March on Washington on Jan. 21, held in conjunction with hundreds of solidarity marches elsewhere, gave us a taste of our collective power, as I personally witnessed by participating with about 15,000 women and men in Vancouver. We garnered praise for a day that was peaceful, inclusive, positive – and global.

That historic action has since faded into a grim reality, as women (along with LGBTQ people and visible minorities) witness Trump, who has a lengthy record of misogyny, working alongside his almost exclusively white male cabinet, take backward steps on human rights. Government actions have included an executive order to block funding to organizations that support abortion services, a travel ban targeting some Muslim countries and the appointment of a Supreme Court justice that could lead to legal changes regarding women’s reproductive rights.

In contrast, Canadian feminists and their allies’ success in decriminalizing abortion remains uncontested. To his credit, Prime Minister Justin Trudeau pledged $650 million in March for women’s sexual and reproductive health around the world, stating “a lack of choices in reproductive health mean that they [women] either are at risk of death, or simply cannot contribute and cannot achieve their potential.”

But, when Trump applauded Trudeau’s initiative to organize a joint women’s entrepreneur project in February, many questioned how sincere this “pro-women” gesture was. A diversity of board members not only benefits women, but expands business approaches and ideas. And women are underrepresented at this level, only holding 18.8% of Fortune 1000 company board seats in 2015 and 20.6% of the seats on Fortune 500 boards. The Trump-Trudeau roundtable with North American businesswomen may have raised awareness on women’s value in the workplace, but did the session result in a significant step toward equality or simply provide an image-boost for the male leaders involved?

Certainly in stark contrast to Trump’s male-dominated inner circle is Trudeau’s cabinet, with half of its members female, appointed from a caucus where women comprise 27% of Liberal members of Parliament. However, Canada only ranks 50th out of 190 countries on proportion of national-level female politicians. As well, five of the 15 women in Trudeau’s cabinet are in junior positions.

In Israel, women have also been elected in greater numbers over time but men are still at the helm. Economic equality also eludes Israeli women at every level. This appears to be the narrative for women in most democracies, Scandinavian nations providing some important exceptions.

Systemic, rather than cosmetic, changes need to be made within institutions – including provisions for harassment-free parliamentary debate so female politicians can thrive without being subject to intimidation and emotional abuse. Indeed, all forms of violence faced by women from all walks of life must be addressed, most urgently among indigenous women in Canada, a long-ignored and tragic reality.

When policies impacting the vast majority of women are implemented, the ramifications are significant. Consider that women continue to be the primary childcare provider: according to Statistics Canada, women comprise 80% of single parents with a child and three quarters of part-time workers are women.

So why, again using Statistics Canada figures, do women make 87 cents for every man’s dollar – a gap even wider for visible minorities and immigrant women? Pay equity legislation is a move in the right direction and provinces that do not have this, such as Alberta, are shown to have a wider gap.

The spread of part-time, precarious jobs affects all workers, but especially women, and has led to a groundswell of campaigns across North America to raise the minimum wage. In British Columbia, 63% of minimum wage earners are women, according to the B.C. Federation of Labour, and these are not only teenagers – 80% of all minimum wage earners are over 20 years old.

Malala Yousafzai was recently bestowed with an honorary Canadian citizenship by the Trudeau government, her bravery and powerful messages to girls and women inspiring global admiration. She would undoubtedly agree that, in these politically uncertain times, we must strive for a climate of respect and tolerance and ensure women are an integral part of dialogues and policies.

Janet Nicol is a teacher at Killarney Secondary School in Vancouver, freelance writer and local historian. She has written previously about an early-20th-century Jewish-Canadian human rights lawyer, Israel Rubinowitz, for the Jewish Independent.

 

Posted on April 28, 2017April 26, 2017Author Janet NicolCategories Op-EdTags equality, feminism, Trudeau, Trump, women
סדר עדיפויות שונה

סדר עדיפויות שונה

ג’סטין טרודו יחמיץ את טקס השבעתו של דונלד טראמפ. (צילום: Alex Guibord)

לראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, יש סדר עדיפויות משלו והוא בחר שלא יגיע לטקס השבעתו של הנשיא החדש של ארה”ב, דונלד טראמפ, שיערך ב-20 בחודש בוושינגטון הבירה. זאת כיוון שהוא יהיה עסוק בסיור ברחבי קנדה בעותה עת. טרודו ישלח משלחת קנדית רמת דרג לטקס במקומו אך עדיין לא פורסם מי הם חבריה.

טרודו יבקר בחמש פרובינציות בין ה-17 ל-20 בחודש ויפגש עם תושבים מקומיים כדי לשמוע את דעתם בנושאים שונים, לקראת השנה שנייה של הליברלים בשלטון. לאחר מכן הוא יתארגן לנהל את ישיבות הקבינט שיערכו באלבטרה (23-24) ויעסקו בתקציב הפדרלי. וכן בסוגיה: כיצד להיערך למדיניות של השלטון החדש בארה”ב בראשות טראמפ, שמבקש בין היתר לבטל את הסכם הסחר החופשי בין ארה”ב, קנדה ומקסיקו.

מחקר קנדי ממליץ שלא לגור ליד כבישים סואנים שמזיקים לבריאות

מחקר קנדי חדש ממליץ לתושבים שלא לגור באזורים רועשים ובעלי רמת זיהום גבוהה כמו כבישים סואנים, כיוון שזה עלול לגרום לנזקים בריאותיים קשים. המחקר המקיף נערך במחוז אונטריו במשך אחד עשר שנים. הוא עקב אחר 4.4 מיליון צעירים בגילאים שבין 20-55, וכן אחר 2.2 מיליון מבוגרים בגילאים שבין 55-85. המחקר פורסם ב-4 בחודש בכתב העת הרפואי היוקרתי הבריטי “לנסט”.

לפי תוצאות המחקר מגורים בסביבה רועשת מעלים את הסיכון לחלות במחלת הדמנציה. אלו שגרים במרחק של כחמישים מטר מכביש סואן מעלים את רמת הסיכון שלהם לחלות במחלה בשיעור של שבעה אחוזים. אלו שגרים במרחק של מעל חמישים מטר ועד מאה מטר מכביש סואן מעלים את רמת הסיכון שלהם לחלות בארבעה אחוזים, ואילו שחיים במרחק של מעל מאה מטר ועד מאתיים מטר מגדילים את רמת הסיכון שלהם בשני אחוזים בלבד.

עורכי המחקר מציינים כי החשיפה ההולכת וגדלה לתנועת רכבים שמגבירה את זיהום האוויר והרעש, תוך גידול באחוז האוכלוסייה שגרה ליד כבישים, יכולים להפוך לנטל בריאותי ציבורי גדול. מדי שנה מתים בעולם כשלושה מיליון איש רק מתוצאה של זיהום אוויר (שמגביר את הסיכון לחלות במחלות שונות בהן: מחלת לב, מחלת ריאות, מחלות נשימה וסרטן). להערכת מומחים בריטים מדובר במחקר מעניין וחשוב מאוד, וזה בהחלט הגיוני שהמגורים ליד כבישים סואנים מגבירים את הסיכוי לחלות בדמנציה. וזאת כיוון שזיהומים ורעשים מרכבים עשוים להשפיע על פעילות המוח לאורך זמן. ולכן ברור שלא מומלץ לאוכלוסייה לגור ליד כבישים סואנים.

דמנציה (בעברית שיטיון או קהיון) היא מחלה שגורמת לפגיעה רחבת היקף בתפקודו הקוגנטיבי של האדם. התפקוד הקוגנטיבי כולל את כל היכולות המוחיות הגבוהות של בני האדם, בהם: שפה, זיכרון, תפיסה, יכולת למידה, יכולת לבצע אנליזה וסינתזה (ובכך להבין את המציאות היום יומית). הגורם השכיח ביותר לדמנציה הוא מחלת אלצהיימר, שבה מתנוונים ומתים תאים מייצרי אצטילכולין באזורים שונים של המוח, ויוצרים פגיעה משמעותית ומתקדמת בתפקוד הקוגנטיבי. גורמים נוספים למחלה הם: פרקינסון, הנטינגטון, איידס, שימוש בסמים, השמנה, טרשת עורקים, רמות גבוהות של חומצת אמינו, לחץ דם גבוה או נמוך, חולשה, עישון, סכרת, פגיעות ראש, דום נשימה בשינה, עששת, מחסור בוויטמין די ומחסור בוויטמין בי-12. בדרך כלל מחלת הדמנציה פורצת בגילאים מבוגרים. כאחוז וחצי מכלל האוכלוסייה יחלו בדמנציה עד גיל 65, ועשרים אחוז מהאוכלוסייה יחלו במחלה מעל גיל 85. לפי נתוני הסטטיסיקה בעולם יש כיום כחמישים מיליון חולי דמנציה ומדי שנה מתווספים כשמונה מיליון חולים נוספים.

Format ImagePosted on January 11, 2017January 11, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags dementia, health, noise, pollution, Trudeau, Trump, בריאות, דמנציה, זיהום, טראמפ, טרודו, רעש
לאור נאום ג’ון קרי

לאור נאום ג’ון קרי

ג’ון קרי בישראל בשנת 2013. (צילום: U.S. Embassy Tel Aviv via Wikimedia)

דוברת משרד החוץ של קנדה חוזרת על עמדתה הרשמית של ממשלת ג’סטין טרודו, שתומכת בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל שתביא לסיומו של הסכסוך במזרח התיכון. דבריה נאמרו לאור נאומו של שר החוץ של ארה”ב, ג’ון קרי, שתקף בשבוע שעבר בנאום פרידה את ישראל, שלדבריו ממשיכה לבנות בשטחים ובכך מסכנת את אופציית הקמת המדינה הפלסטינית. לדברי מפלגת הירוקים הקנדית מדיניות נתניהו מהווה איום על השלום.

הדוברת של שר החוץ סטפן דיון, שנטל גניון, ציינה “שכתוצאה מהנחישות לבניית שלום קבוע בין ישראל והמדינה הפלסטינית, קנדה תתמוך במאמצים לקיים את פתרון שתי המדינות, וליצור את התנאים ששני הצדדים יחזרו לנהל משא ומתן ישיר למציאת שלום כולל, צודק ובר קיימא”.

חבר הפרלמנט מטעם המפלגה הקונסרבטיבית, פיטר קנט, תקף את ממשלת טרודו הליברלית לאור השתיקה שלה (אותה הגדיר “כמבישה אך לא מפתיעה”), על ההחלטה האנטי ישראלית שהתקבלה במועצת הביטחון של האו”ם. הוא הביע גם אכזבה מהממשל היוצא של אובמה בנושא. קנט ציין עוד כי עתה יותר מתמיד ישראל זקוקה לידידיה ולבני בריתה. לדבריו הדבר היחיד שמעניין את ממשלת טרודו הוא להיות שוב חברה במועצת הביטחון של האו”ם.

לעומתו חברת המפלגה הדמוקרטית החדשה, הלן לורדייר, וראש המפגלת הירוקים, אליזבט מאי, ציינו כי הן תומכות בדברי קרי לגבי ישראל והמזרח התיכון. לורדייר: “להתנחלויות הישראליות יש השפעה שלילית על הסיכויים לשלום. ומה שאנו רוצים באזור זה שלום לכולם”. ואילו מאי אמרה: “הייתי רוצה לראות שקנדה תנקוט עמדה תקיפה יותר. כמו שג’ון קרי אמר חברים הם שם גם כדי להגיד לך שמשהו אינו מתאים או אינו מקובל. המדיניות של נתניהו היא איום על תהליך השלום. אנשים צריכים להיות מסוגלים לומר את זה בכל רם מבלי שטון של לבנים ירדו עליהם”. מאי הוסיפה עוד כי חבל שארה”ב התמתינה כל כך הרבה זמן להפסיק עם החלטות הווטו שלה באו”ם.

יצויין כי מפלגת הירוקים הורידה מסדר היום את התמיכה בתנועת הבי.די.אס להחרמת ישראל, לאור איומיה של מאי לפרוש מההנהגה. המפלגה החליטה בראשית דצמבר לתמוך בהחרמת מוצרים ישראלים המיוצרים בשטחים.

כפי שפורסם בשבוע שעבר ראש ממשלת קנדה לשעבר, סטיבן הרפר, יצא נגד החלטת מועצת הביטחון של האומות המאוחדות שהכריזה לפני כשבועיים, כי ההתנחלויות של ישראל בשטחים אינן חוקיות ויש לפנותן. הרפר הגיב לתגובה של הנשיא הנבחר של ארה”ב, דונאלד טראמפ, שאמר: “בנוגע לאו”ם הדברים יראו אחרת אחרי העשרים בינואר”. הרפר בוודאי היה מסתדר עם טראמפ בכל הנוגע לסוגיית המזרח התיכון בכלל ולישראל בפרט. אך מעניין כיצד שני האישים היו מתנהלים אחד כלפי השני, בזמן שהרפר יצא נחרצות נגד פעילותה של רוסיה והעומד בראשה, הנשיא ולדימיר פוטין, והפעיל חרמות וסנקציות שונות, בעוד שטראמפ מסתדר עם רוסיה, מנהל מערכת יחסים די חברית עם פוטין והוא אף מינה לתפקיד שר החוץ אישיות מקורבת למנהיג הרוסי? הכל פוליטיקה.

ועוד בנושא ישראל: חברת הפרלמנט מטעם המפלגה הקונסרבטיבית שמנסה להתמודד על ראשות המפלגה, קלי ליץ’, והמכונה טראמפ של קנדה לאור ההתבטאיות החמורות שלה, ציינה כי אם תעמוד בראש המפלגה שגם תנצח בבחירות הכלליות ולכן תכהן כראש ממשלה, היא תעביר את שגרירות קנדה לירושלים. נוכח החלטת מועצת הביטחון ודברי קרי “על קנדה להפגין את תמיכתה בישראל” אמרה ליץ’.

Format ImagePosted on January 4, 2017January 4, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, Israel, Kerry, settlements, Trudeau, two-state solution, United States, ארה"ב, טרודו, ישראל, להתנחלויות, פתרון שתי המדינות, קנדה, קרי
הרפר יוצא נגד החלטת מועצת הביטחון של האו”ם

הרפר יוצא נגד החלטת מועצת הביטחון של האו”ם

מועצת הביטחון של האומות המאוחדות שהכריזה בשבוע שעבר כי ההתנחלויות של ישראל בשטחים אינן חוקיות. (צילום: UN/Manuel Elias)

ראש ממשלת קנדה לשעבר, סטיבן הרפר, יוצא נגד החלטת מועצת הביטחון של האומות המאוחדות שהכריזה ביום שישי בשבוע שעבר כי ההתנחלויות של ישראל בשטחים אינן חוקיות ויש לפנותן. כידוע ארה”ב נמנעה בהצבעה ולא הטילה וטו כך שנסללה הדרך לקבל את ההחלטה נגד ישראל וההתנחלויות. לעומת זאת ממשלת קנדה ברשות ג’סטין טרודו, בחרה עד כה שלא להגיב כלל להחלטת מועצת הביטחון. אם זאת סביר להניח שטרודו התומך בפתרון שתי המדינות בוודאי היה מישר קו עם מועצת הביטחון.

הרפר בעצם הגיב בחשבון הטוויטר שלו לתגובה של הנשיא הנבחר של ארה”ב, דונאלד טראמפ, שאמר בטוויטר כי לאור החלטת מועצת הביטחון את הדברים הבאים: “בנוגע לאו”ם – הדברים יראו אחרת אחרי ה-20 בינואר”. כידוע טראמפ יכנס לתפקידו בבית הלבן ב-20 בינואר 2017 (כ-90 אלף גולשים אהבו את דברי טראמפ). הרפר תמך בתגובת טראמפ להצבעה והודה על על התנגדותו הפומבית להחלטת מועצת הביטחון (כ-2,500 גולשים תמכו בדברי הרפר)”.

בתגובה לדברי הרפר הגולשים באינטרנט מיהרו להביע את עמדתם בעד ונגד. להלן שלוש תגובות “מעניינות ונאורות” התומכות בדברי הרפר, שמוכיחות שוב באיזה תקופה אנו נמצאים, כאשר אנשים מרשים לעצמם להגיד הכל. אחד הגולשים כתב: “קנדה צריכה מספר התקפות טרור מאסיביות. אולי זה יעורר את האידיוטים שיבינו עם מה ישראל צריכה להתמודד מדי יום מול האיסלאם”. גולש אחר: “אובמה מראה את צבעיו האמיתיים בנוגע לאו”ם המושחת והפוך. אני שמח שהוא עוזב”. ועוד גולש: “זו הנקמה של אובמה כיוון שמורשתו לא אומרת כלום אחרי ה-20 בינואר. טוב להרפר. עתה היכן טרודו עומד?”

משחקים בלגו: העירייה מצאה דרך להתקרב לתושבים

בוונקובר כמו בערים אחרות אין קשר חם בין העירייה לתושבים המקומיים, שממעטים להגיע למפגשים משותפים. בהנהלת העירייה של ונקובר הגיעו למסקנה שצריך למצוא דרך להתקרב אל תושבי העיר. לאחר בדיקות מקיפות שונות שכללו בין היתר משאל לתושבים באינטרנט, נמצא הפתרון המיוחל: קוביות לגו. מתברר שמשחק הלגו יוצר קשר בלתי אמצעי ומתמשך בין הצדדים שמשתתפים בו. מועדון הלוגו של ונקובר הובא בסוד העניין והפך לשותף מרכזי בפרוייקט החדש בין העירייה לתושבים. המועדון אחראי מעתה על אספקת חמישים סטים של קוביות למפגשים בין שני הצדדים. חברי המועדון בונים דגם ראשוני של נשוא הפגישה למשל מרכז קניות חדש, והמשתתפים שיושבים סביב שולחן גדול, ממשיכים בבניית הפרוייקט וכל מה שסביבו, תוך כדי שיחה. בהנהלת העייריה מציינים שהלוגו מאפשר לתושבים להיפתח יותר בקלות לנושאים שונים, ומספר התושבים שמגיע למפגשים הולך וגדל. בהם צעירים ובני נוער שהעייריה חפצה לשמוע גם את דעתם בנושאים שונים ובעיקר אלה הקרובים להם.

צים מרחיבה את השירותים באוקיאנוס האטלנטי כולל קנדה וארה”ב

חברת הספנות הישראלית צים החליטה להרחיב את שירותיה באזור האוקיאנוס האטלנטי, שכוללים גם את קנדה וארה”ב. כל זאת לשפר את שירותי הפריום בין החופים המזרחיים של קנדה וארה”ב עם ארצות הים התיכון – איטליה וצרפת.

השינויים שכוללים הוספת הקווים עם הפעלת חמש אוניות יבואו לידי ביטוי החל מחודש אפריל 2017. הנמלים בארה”ב אותם יפקדו האוניות הם: ניו יורק, נורפולק וסוואנה. ואילו בקנדה מדובר בנמל של הליפקס. הנמל בהפליקס נחשב לאחד החשובים ביותר בקנדה והוא משמש לנקודה המוצא המרכזית של קנדה לספינות שמפליגות לאירופה. אגב רבים מהמהגרים לקנדה נחתנו לראשונה בנמל הליפקס.

Format ImagePosted on December 28, 2016December 28, 2016Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Harper, Israel, Lego, Obama, settlements, shipping, Trudeau, Trump, UN, United Nations, Vancouver, Zim, אובמה, האו"ם, הרפר, התנחלויות, וונקובר, טראמפ, טרודו, ישראל, לגו, ספנות, צים
פרשת האף-35

פרשת האף-35

קנדה שוקלת שוב את האפשרות לרכוש את המטוסים האמריקנים היקרים. (צילום: f35.com)

ממשלת קנדה בראשות ג’סטין טרודו, תשקול שוב את האפשרות לרכוש את מטוסי הקרב החמקניים האף-35. עלות המטוס אמריקני מתוצרת לוקהיד מרטין נאמדת בסכום שיא של כמאה ועשרה מיליון דולר. זאת למרות הביקורת מגורמים שונים בקנדה ומחוצה לה על העלויות הגבוהות הכרוכות ברכישתו.

המפלגה הליברלית הודיעה במפורש בקמפיין הבחירות שלה להחלפת ראש הממשלה הקודם, סטיבן הרפר, כי אם טרודו יבחר לראשות הממשלה החדשה הוא לא ירכוש את האף-35 עבור חיל האוויר הקנדי. אך בחודשים האחרונים ממשל טרודו כבר לא נשמע חד משמעי בהתנגדותו למטוס, שאמור להחליף את מטוסי הסי.אף-18 הישנים. וכאמור נשמעים קולות אחרים בממשלה ואופציית רכישת האף-35 שוב עומדת על הפרק.

במקביל לחשיבה המחודשת בקנדה הנשיא הנבחר של ארה”ב, דונלד טראמפ, יצא שוב בהצהרה שלופה מהמותן כי פרוייקט האף-35 הוא יקר מדי ויצא מכלל שליטה. הנזק המיידי: מניית לוקהיד מרטין נחתכה בבורסה האמריקנית, וההפסד נאמד בכשני מיליארד דולר. הפנטגון הזמין תשעים מטוסי אף-35 לחיל האוויר האמריקני בעלות כוללת של 391 מיליארד דולר. טראמפ יכול לנסות לבטל או להקטין את העיסקה עם לוקהיד, אך כל שינוי תלוי באישור הקונגרס, שברובו עומד מאחוריה. לוקהיד מצידה טוענת כי היא השקיעה סכומים גבוהים כדי להביא להורדה במחירו של המטוס (ירד כבר בכשבעים אחוז). יצור האף-35 מהווה כעשרים אחוז מההכנסות של מפעל לוקהיד מרטין וארבעים וחמש חברות אמריקניות שותפות בפרוייקט, שיצר כמאה ארבעים אלף מקומות עבודה.

photo - The F-35 can reach a speed of Mach 1.6, its flight range is 2,220 kilometres; it is 15.7 metres long, 4.3 metres tall and its wingspan of 10.7 metres. The plane can carry about 16 tons of bombs, missiles and fuel
האף-35 יכול להגיע למהירות של 1.6 מאך, טווח הטיסה שלו 2,220 ק”מ, אורכו 15.7 מטר, גובהו 4.3 מטר ומוטת הכנפיים שלו 10.7 מטר. המטוס יכול לשאת כ-16 טון של פצצות, טילים ודלק. (צילום: f35.com)

ישראל קיבלה בראשית שבוע שעבר את שני המטוסים הראשונים של האף-35, מתוך השלושים ושלושה שנרכשו כבר על ידה, ושירכיבו שתי טייסות. הקבינט המדיני- ביטחוני של ממשלת ישראל החליט בחודש שעבר לרכוש עוד שבעה עשר מטוסים. אז גם תורכב טייסת שלישית בחיל האוויר. יצויין כי הממשל האמריקני אישר למכור לישראל בסך הכל שבעים וחמישה מטוסי אף-35. חיל האוויר הישראלי בשיתוף פעולה עם התעשיות הצבאיות, ישביחו מספר מערכות של המטוס בהן: פיקוד, שליטה, תקשורת ומיחשוב. בנוסף ישראל תתקין במטוס מערכות נשק מקומיות ומיכלי דלק גדולים יותר מהמקוריים. וכן תחזוקת המטוס תתבצע בישראל ולא במרכזים האזוריים של לוקהיד מרטין בארה”ב ובמספר יבשות נוספות. חיל האוויר הישראלי יקים גם מרכז לוגיסטיקה ייעודי למטוסים בבסיס שבנבטים, אליו הגיעו שני המטוסים הראשונים בשבוע שעבר.

המטוס מכונה בארץ “אדיר” וישראל היא המדינה הראשונה במזרח התיכון שמחזיקה בו. אחת עשר מדינות שותפות בפרוייקט האף-35 בנוסף לארה”ב: קנדה, בריטניה, איטליה, הולנד, אוסטרליה, דנמרק, נורווגיה, טורקיה, יפאן, קוריאה וישראל.

האף-35 יכול להגיע למהירות של 1.6 מאך, טווח הטיסה שלו 2,220 ק”מ, אורכו 15.7 מטר, גובהו 4.3 מטר ומוטת הכנפיים שלו 10.7 מטר. המטוס יכול לשאת כ-16 טון של פצצות, טילים ודלק. הוא בעל יכולת טיסה חמקנית ללא זיהוי המכ”מ. אורך חייו של המטוס היקר מוערך בחמישים וחמש שנים.

לא בטוח שהמטוס המשוכלל יעמוד בציפיות של אילו שרוכשים אותו. בעיות בהליכי הפיתוח הפכו את האף-35 לפרוייקט הביטחוני היקר ביותר בתולדות ארה”ב. לא מעט תקלות ליוו את הליך פיתוח המטוס בהן: קריסת מערכת המיחשוב, גילוי סדקים באחת הכנפיים, תחזוקה יקרה ואיטית, רמת רעש גבוהה מאוד וצבע מתקלף. הרוסים והסינים טוענים מצידם כי פיתחו מכ”מים שיכולים לאתר את מטוס הקרב החמקן. טווח המטוס כחמקן הוא 1,100 ק”מ בלבד ומקרה כזה הוא לא יוכל להגיע מישראל לאיראן.

Format ImagePosted on December 21, 2016December 21, 2016Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags F-35, Lockheed Martin, Trudeau, האף-35, טרודו, לוקהיד מרטין

Posts pagination

Previous page Page 1 Page 2 Page 3 Page 4 Next page
Proudly powered by WordPress