Canada – Page 22

שינוי כללי המשחק

שינוי כללי המשחק בקרב יצרניות המטוסים: בומברדייה תשתף פעולה עם איירבוס נגד בואינג. (צילום: Laurent Errera)

ההסכם לשיתוף הפעולה אסטרטגי בין יצרנית המטוסים האירופאית איירבוס לבין יצרנית המטוסים הקנדית בומברדייה, שנחתם ביום שני שעבר, משנה לחלוטין את כללי המשחק בענף יצרניות המטוסים הגדולות והמובילות בעולם. מעתה תוכל בומברדייה הנחשבת לשחקנית משנה בענף (בדומה ליצרנית המטוסים הברזילאית אמבראר), להתמודד ביחד עם השחקנית הראשית איירבוס – מול השחקנית הראשית השנייה בואינג האמריקנית. אין ספק שהאמריקנים לא אוהבים בלשון המעטה את ההסכם החדש.

ומה כולל ההסכם: איירבוס תחזיק ב-50% מהבעלות של הסדרה סי (מטוסים חסכוניים בסדר גודל בינוני עם 100-150 מקומות ישיבה, שמיועדים בעיקר לטיסות קצרות ובינוניות) של בומברדייה. חלקה של בומברדייה בסדרה ירד מ-62% ל-31% ואילו חלקה של ממשלת קוויבק ירד מ38% ל-19%. איירבוס לא תשלם עבור האחזקות ובתמורה היא תאפשר לבומברדייה נגישות לקווי הייצור שלה באלבמה ארה”ב, למערך המכירות והשיווק, למערך שירות הלקוחות ולכל מה שידרש כדי לעזור בדחיפת המכירות של הסידרה סי. כאשר ממשלת קוויבק העניקה בשנת 2015 הלוואה של מיליארד דולר קנדי לבומברדייה כדי להצילה מפשיטת רגל, היא קיבלה בתמורה מניות. שוויה של הסדרה סי הוערך בכשני מיליארד דולר קנדי. עתה עם הצטרפותה של איירבוס שווי הסדרה מוערך בלמעלה מארבעה מיליארד דולר.

ההסכם בין הצדדים נחתם בשלב זה ל-7.5 שנים ולאחריו, לא מן הנמנע שאחד הצדדים ירכוש את מלוא הבעלות על הסדרה סי, כאשר ממשלת קוויבק תצא מן התמונה. לאור ההסכם הממשלה הפדרלית הקנדית מקווה לקבל בחזרה את ההלוואה שהיא העניקה לסדרה סי של בומברדייה, בהיקף כ-400 מאות מיליון דולר קנדי.

בהנהלת בומברדייה מדגישים כי המערך הראשי ליצור מטוסי הסדרה סי ישאר בעיירה מיראבל בקוויבק, כמו עם המטה הראשי שלה. לא רק שלא יפוטרו עובדים אלה שיש סיכוי גדול שיועסקו עובדים נוספים, כיוון שהיקף המכירות של הסדרה צפוי לגדול בעקבות תמיכה של איירבוס. ועד העובדים של בומברדייה בירך על העיסקה והביע סיפוק מתוצאותיה החיוביות כלפי העובדים.

בבומברדייה מציינים עוד כי המגעים לשיתוף פעולה אסטרטגי עם איירבוס החלו כבר במהלך שנת 2015, ורק עתה הבשילו להסכם, ללא קשר למאבק עם בואינג והגזרות של הממשלה האמריקנית. בתאיד הקנדי מוספים כי הם ימשיכו במאבק המשפטי מול בואינג, כיוון שלטענתם ההלוואות שהתאגיד קיבל ממשלות קנדה וקוויבק לא סותרות את הסכמי הסחר עם האמריקנים. זאת ועוד: בואינג בכלל לא התחרתה עם בומברדייה על מכירת מטוסים לחברת התעופה דלתא האמריקנית. דלתא כבר הספיקה להודיע כי היא מברכת על השת”פ בין בומברדייה ואיירבוס.

ההסכם דרוש אישור של ממשלת קנדה וכמעט בוודאות היא תאשרו ללא מגבלות.

בואינג מצידה טוענת כי בומברדייה קיבלה סיוע כספי (סובסדיות) ממשלת קנדה וממשלת קוויבק, הנוגד את הסכמי הסחר בין ארה”ב לקנדה. לאור זאת החליטה ממשלת ארה”ב להטיל מיסים בהיקף חסר תקדים של 300% על מכירת סדרה סי של בומברדייה בארה”ב. הדבר יביא כמעט בודאות לחיסול העיסקה בין בומברדייה לדלתא, על מכירת 125 מטוסים מהסידרה סי. לפי בואינג הסובסדיות עזרו לבומברדייה להוריד משמעותית את מחיר המטוסים לדלתא. הממשלה הקנדית החליטה בתגובה בשלב זה שלא לרכוש מבואינג 88 מטוסי קרב, בהיקף של בין 15-19 מיליארד דולר. להערכת מומחים בענף עם בואינג בתמיכת ממשלת ארה”ב תמשיך את המאבק עם בומברדייה, לא מן הנמנע שממשלות אירופה יטילו בתגובה מצידן מכסים על מכירות של המטוסים האמריקניים במדינותיהן.

מלחמת דוד בגוליית

קנדה נאבקת על עתידה של בומברדייה מול בואינג האמריקנית שמנסה לחסלה. (צילום: Jean Gagnon)

בעידן דונלד טראמפ קנדה נכנסת לכוננות כללית וממשלתה הליבראלית בראשות, ג’סטין טרודו, מנהלת בין היתר מאבק קשה למען עתידו של קונצרן התעופה בומברדייה איירוספייס מקוויבק, שהענקית האמריקנית בואינג מסיאטל מאיימת לחסלו. מאבק האיתנים הזה מתנהל בשולי הדיונים בשינויים בהסכמי הסחר החופשי של צפון אמריקה (נפטה) שהיקפם מוערך בלמעלה מטריליון דולר, המתנהלים בימים אלה בין ממשלות ארה”ב, קנדה ומקסיקו, לאור דרישותיו של הנשיא האמריקני. שלושה סבבים התקיימו כבר בין נציגי המדינות והדרך עוד ארוכה להגיע להסכמות אם בכלל, בזמן שהמשבר הגדול סביב פרשת בואינג-בומברדייה משאיר טעם מר אצל הקנדים, שחוששים מאוד מהתנהלותו המטורפת של טראמפ, המנהל מלחמות עם כול העולם ואשתו, ללא סימפטיה אפילו עם מדובר במדינה הקרובה ביותר לארה”ב בכל המובנים.

ועל מה נסוב המשבר בין שתי יצרניות המטוסים: בואינג טוענת כי בומברדייה קיבלה מענקי סובסידיה מהממשלה הקנדית (373 מיליון דולר) וממשלת קוויבק (מיליארד דולר), שמנוגדים להסכמי הסחר בין המדינות. גם ממשלת בריטניה העניקה סובסידיה לבומברדייה, כיוון שמפעל גדול שלה נמצא בצפון אירלנד ומעסיק כ-4,500 עובדים. כזכור ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, הצליחה להקים שוב ממשלה, בזכות המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית מצפון אירלנד, והיא רוצה להראות להם שעושה היא הכל למען בומברדייה.

לטענת בואינג הסובסדיות עזרו רבות לבומרדייה להוריד את משמעותית את המחיר בעיסקה עם דלתא (חברת התעופה השנייה בגדולה בארה”ב) שנחתמה ב-2016, לרכישת 125 מטוסים מהסדרה סי שהיא מייצרת. מדובר במטוסים לא גדולים (עד 150 מקומות ישיבה) שמיועדים לטווחי טיסה קצרים ובינוניים בלבד והם נחשבים לחסכוניים בדלק.

בואינג הגישה תביעה כנגד החברה הקנדית למשרד הסחר האמריקני, שפתח בחקירה מואצת ועדיין לא הסתיימה. המשרד החליט עקרונית להטיל מכסים בשיעורים חסרי תקדים של 219% על מכירות מטוסי סדירה סי של בומברדייה, לדלתא ולחברות אמריקניות נוספות, דבר שיהפוך את העיסקות ללא כידאיות. אם באמת יוטל המס הזה יביא הדבר קרוב לוודאי לחיסולה של סדרת הסי, למעט אם בומברדייה תצליח למכור את מטוס הנוסעים החדיש שלה לחברות אירופאיות וסיניות. התאיד הקנדי גם כך מקרטע ולא ברור כלל אם הוא יצליח לשרוד בשנים הבאות, לאור תחרות הולכת וגוברת עם שתי יצרניות המטוסים הענקיות בואינג וארייבוס האירופאית, והיצרנית באותו גודל אמבראר הברזילאית. גם חטיבת הרכבות של התאגיד – בומברדייה טרנספורטיישן (שמספקת רכבות וקטרים לרכבת ישראל) מתקשה לעמוד בתחרות עם יצרניות רכבות שונות, בהן מסין ולאור המיזוג בין סימנס הגרמנית ואלסטום הצרפתית.

הממשלה הקנדית החליטה להשיב מלחמה לכוונות האמריקנים וטרודו לשם שינוי בנאום חריף לתקשורת, הודיע כי ממשלתו לא תדון עם בואינג שתובעת את הממשלה, על עיסקת רכישת שמונים ושמונה מטוסי קרב חדישים לחייל האוויר הקנדי, בהיקפים של בין 15 ל-19 מיליארד דולר. טרודו אף ציין כי ממשלתו נהגה כשורה ובסך הכל היא העניקה הלוואות לבומברדייה. כך טענה גם מיי. הפרמייר של קוויבק, פיליפה קולרד, יצא בחריפות גדולה נגד בואינג על הכוונה לפגוע בבומברדייה, שהמעסיקה אלפי עובדים במחוז. בצרוף כל ראשי האופוזיציה קולרד הודיע כי ינהל מאבק עיקש נגד הגזרות האמריקניות, ושום מטוס או אפילו חלק של בואינג לא יכנס לקנדה כל עוד לא יבוטל המכס הכבד נגד בומברדייה.

בינתיים מתברר כי גם ממשלת ברזיל החליטה לצאת למלחמה נגד בומברדייה באותו נושא שפוגע באמבראר, והיא פנתה כבר לארגון הסחר העולמי.

האופציה הקנדית

בעידן טראמפ: האופציה הקנדית תופסת תאוצה אצל ישראלים ואמריקנים כאחד. (צילום: Cynthia Ramsay)

בעידן הנשיא האמריקני השערורייתי ביותר בתולדות המדינה, דונלד טראמפ, האופציה לעבור לקנדה תופסת תאוצה אצל אמריקנים וגם אצל ישראלים. כך מסתבר.

עיתונאית הארץ, נעמי דרום, שגרה עם משפחתה בקיימברידג’ מסצ’וסטס בשנתיים האחרונות, כותבת על האופציה הקנדית. הטור שלה שכותרתו “מתי קנדה נהיתה מגניבה בהרבה מאמריקה?” פורסם לאחרונה. דרום כותבת בכותרת המשנה כי “כמו הרבה ישראלים ולא מעט אמריקאים, גם אנחנו רואים בקנדה חוף מבטחים שאליו נוכל להיסחף כשהאפשרויות האחרות יאזלו. אבל איך קרה שאמריקה התחילה נושאת עיניים לחברה הצפונית אחרי שנים של זלזול?”

דרום אומרת כי עבור ישראלים רבים שגרים ביבשת, קנדה נמצאת שם כאופציה, פוטנציאל רומנטי בלתי ממומש. נראה שהכל שם הרבה יותר קל ושפוי: זכויות סוציאליות שזכאים אליהן כבר לאחר חודשים מועטים, ויזה קלת יחסית להשגה, קהילה יהודית נחמדה ועוזרת (היא מתכוונת לקהילה בטורונטו), הקנדים מדברים אנגלית, לא אוהבים רובים ולא אוחזים בטירוף באולטרה קפיטליזם של הדוד סם.

דרום מציינת כי מאז שטראמפ נבחר כמועמד המפלגה הרפובליקנית קנדה זוהרת כיהלום צפוני. מושב הסובלנות וביטוח הבריאות האוניברסלי, המקום שבו אוהבים מהגרים, מקבלים אותם, מאמצים פליטים סורים ומצטלמים איתם. עד הבחירות האחרונות משל בקנדה סטיב הרפר, פוליטיקאי שמרן, לא פופולרי ושנוי במחלוקת, בעוד ארצות הברית התגאתה בנשיא ליברלי, רהוט ורחום. אבל מאז התהפכו היוצרות וקנדה מתהדרת בטרודו הליברל, הפמיניסט והסובלני. האמריקנים לעומת זאת, נלכדו במערכת בחירות מכוערת

שהסתיימה בבחירתו של האיש שעוד לא פגש ניאו-נאצי שהוא לא מחבב. לאימתם גילו האמריקנים שהם פתאם פחות שווים מהשכנה המנומנמת שבה התרגלו לזלזל.

בתקופת הפריימריז לבחירות בארה”ב כותבת דרום, עיתונאי קנדי נסע לסקר את אספת הבחירות של ברני סנדרס, שהוא ותומכיו נחשבו לשמאלנים קיצוניים בין השאר בשל תמיכתם בביטוח הבריאות הציבורי. “אנחנו בסך הכל רוצים מה שיש לכם”, אמרו תומכי סנדרס לעיתונאי הקנדי, “מה כל כך קיצוני בזה?”.

אם פרסום התוצאות לבחירות בארה”ב יותר ויותר אנשים הכניסו לגוגל את המשפט “איך מהגרים לקנדה”, יותר מאשר אי פעם מאז נוסד מנוע החיפוש. בחדש שעבר פורסם כי מספר שיא של מהגרים בעיקר מהאיטי, התייאשו מארצות הברית ועברו את הגבול לקנדה.

הניו יורקר פרסם כתבה לפני מספר חודשים תחת הכותרת “הייינו יכולים להיות קנדה”. הכותב אדם גופניק, שגדל בשתי המדינות כתב בין היתר כי אמריקה תייחל, תרצה להיות קנדה, תקנא בקנדה, תכה על חטא ועוד על המהפכה האמריקנית, ערש הדמוקרטיה המודרנית?

דרום מסבירה כי גם היא ומשפחתה שקלו בשלבים מסויימים לוותר על סיבוכי הוויזה האמריקאיים ולהגר צפונה. היתרונות ידועים. אך מה אנו יודעים על קנדה? מה יש לנו בקנדה שלא גדלנו עליה, לא ראינו בטלוויזיה סדרות שלה, לא צרכנו סרטים קנדיים. מה אנו יודעים על הפוליטיקה שם? בעוד שאמריקה זורמת בעורקינו, קנדה היא טריטוריה זרה ומושלגת.

על הביקור בטורונטו היא אומרת: האנשים מנומסים אבל לא באופן מוגזם. טורונטו נראית נחמדה והחברים שלנו שגרים בה מרוצים מהחיים בה.

בין תגובות הקוראים של הרשימה: “קנדה נעימה מארה”ב, שלווה מארה”ב, אינה מושחתת כמו ארה”ב ויקרה ממנה. זו מדינה ענקית ומגוונת וכן יותר אירופאית, פחות רודפת בצע, מסודרת יותר. מס הכנסה גבוה יותר אך ביטוח הבריאות זול בהרבה. בקנדה האווירה רגועה יותר, פחות חומרנית. ארה”ב היא מדינה לעשירים ועם טראמפ הפער בין עשירים לעניים ילך ויגדל”.

Newcomers settling in

From left to right: Rabbi Dan Moskovitz, Meha Qewas, the Hon. Jody Wilson-Raybould, Hesen Mostefa, Brenda Karp and two of the Mostefas’ children. (photo from Temple Sholom)

“I am not scared,” says Meha Qewas, sitting at her small dining table with her 1-year-old daughter on her lap. In front of us is a plate of knefa, a very rich, sweet cheese dish covered in syrup, together with huge tumblers of juice many times bigger than what I’m used to being offered. Meha clearly values hospitality. The only thing sweeter than the mid-morning “snack” is the ebullience and warmth that flows out of Meha and her husband Hesen Mostefa.

When she says she is fearless, Meha is talking about finding work in Vancouver. Despite the challenges, she is confident both in her new friends in the Vancouver Jewish community and in her own ability to master English and overcome whatever other obstacles she may meet. Her confidence is not groundless: Meha was the main force behind and organizer of getting her husband and three children first out of Syria, then out of Iraq, the country where they took refuge for five years. “I wanted my children out of there,” she says, recalling the sight of Syrian children and youth in Iraq taking up smoking and selling candy on the street to make income for their families in the packed, rat-infested refugee housing.

Hesen also has a remarkable story to tell. Trained as a surgeon in Syria, he volunteered in Iraq with Médecins Sans Frontières (Doctors Without Borders), which eventually hired him as a doctor. During the years they spent in Iraq, Hesen put in long days with MSF while Meha struggled to take care of the children, run a household and plan their flight from Iraq. Eventually, Meha succeeded in securing passage to Canada with the help of sponsors from Vancouver’s Temple Sholom.

Temple Sholom’s efforts to sponsor Syrian refugees started with a High Holidays sermon from Rabbi Dan Moskovitz about the refugees’ plight. Members of the shul immediately formed a committee of volunteers to bring in at least one family, and others, if possible.

Meetings with the Jewish Federation of Greater Vancouver and the Anglican Diocese followed (the diocese is a federally approved sponsor for refugees with which other groups can team). The committee learned about private sponsorship and began working through Mosaic, a local agency that serves newcomers and refugees, and were connected to the Mostefas. The process to bring them to Canada was started.

In December 2015, however, Canada pulled some immigration services out of Iraq and began working through Jordan. A letter that Moskovitz gave to Senator Mobina Jaffer about the Mostefa family and their situation apparently found its way to the prime minister, and services in Iraq were reinstated as a result.

“In the end, over 200 people from shul got involved,” Moskovitz said. “I met personally with anyone who expressed concern about whether bringing in the refugees was a good idea. Most got on board with the initiative and I’m happy to say that, now that they [the Mostefas] are here, everyone in the community is thrilled.”

The synagogue’s efforts did not end there. They have since brought in another family, Bawer Issa, Shinhat Ahmed and their newborn son. The Issa family was welcomed at a Shabbat service in the synagogue on Aug. 25 (it can be seen on YouTube). Bawer spoke movingly at that event, recounting how some people had asked him if he was surprised, as a Muslim, that he had been rescued by Jews.

“We were not surprised,” he told the congregation. “Growing up in Iraq, we were brainwashed at school every day to hate Israelis and Jews as our number one enemy. My Kurdish father always told us not to care what they said, not to believe it. He told us that Israel had been the first to send aid when Saddam Hussein bombed us with chemical weapons.” Citing Israel’s continued support for Kurdish self-rule, Bawer said that he had already known that Jews were their friends.

At the upcoming biennial meeting in Boston of the Central Conference of American Rabbis, the umbrella organization of the Reform movement, a resolution – that Moskovitz helped write – will call for the sponsorship of 36 more refugee families by Canadian congregations.

The wider Vancouver community is invited to welcome the Issa and Mostefa families on Sept. 10, at 11:30 a.m., at a reception at Temple Sholom that also marks the first day back of the synagogue’s Hebrew school. An RSVP is requested to 604-266-7190 or via templesholom.ca/get-know-new-canadians.

Matthew Gindin is a freelance journalist, writer and lecturer. He writes regularly for the Forward and All That Is Interesting, and has been published in Religion Dispatches, Situate Magazine, Tikkun and elsewhere. He can be found on Medium and Twitter.

Recalling our history

An architectural rendering of the proposed Jewish Legion Centennial Pavilion to be built in Windsor, N.S. (image from MacKay-Lyons Sweetapple Architects Ltd.)

David Ben-Gurion and Yitzhak Ben-Zvi will be among more than 1,000 men remembered when the 100th anniversary of the Jewish Legion is commemorated next year in Windsor, N.S.

These two prominent Jewish community leaders, who became the first prime minister and second president of the state of Israel, respectively, were part of the legion, which was approved by the British War Office as a Jewish military contingent for active duty during the First World War. Ben-Gurion and Ben-Zvi, as members of the training squad, earned 50 cents a day and slept in a bell tent on Nova Scotia earth.

photo - David Ben-Gurion, taken in Windsor, N.S., in 1918 — David Ben-Gurion, taken in Windsor, N.S., in 1918. *(photo from West Hants Historical Society)*

Jewish recruits from across Canada and the United States assembled at the Imperial Recruits Depot, located at Windsor’s Fort Edward, in 1918. Fort Edward served as a basic training centre and point of departure for all North American recruits of the Jewish Legion. Once their training was complete, they went to England, where they joined other Jewish battalions for the last phases of the campaign against the Ottoman Turks. This Jewish fighting force, which included the 38th, 39th, 40th and 42nd battalions of the Royal Fusiliers, would become known as the Jewish Legion.

In a letter to Windsor’s mayor in 1966, Ben-Gurion wrote, “In Windsor, one of the great dreams of my life, to serve as a soldier in a Jewish unit to fight for the liberation of Israel, became a reality. I will never forget Windsor, where I received my first training as a soldier and where I became a corporal.”

The Jewish Legion Centennial Society, chaired by former Atlantic Jewish Council executive director Jon Goldberg and guided by Sara Beanlands, principal of Boreas Heritage Consulting Inc., is commemorating the centennial of the training of the Jewish Legion in Windsor. In conjunction with the town of Windsor, West Hants Historical Society and the Atlantic Jewish Council, events are planned for the town in May and September of 2018. As well, a distinct earthworks Centennial Pavilion will be built, with considerable private funding, near Fort Edward. Names of the more than 1,000 North American Jewish trainees will be listed on a Wall of Honour at the pavilion.

To donate to the Centennial Pavilion or for further information, contact Goldberg at [email protected] or 1-902-221-2174. For historical information or to include a name of a Jewish Legion soldier, contact Sara Beanlands at [email protected] or 1-902-483-7999.

An Israeli internet hit

Renny Grinshpan’s videos have gained quite an audience. (photo from Renny Grinshpan)

Born and raised in Toronto, Renny Grinshpan is the daughter of an Israeli-born dad and a Toronto-born mom. Her sister, Eden, works as a host on the food scene in Canada and the United States and recently hosted Top Chef Canada. For her part, Grinshpan is a bit of a celebrity herself – in Israel.

After finishing high school in Toronto, Grinshpan moved to New York City, where she studied history at New York University before heading to Columbia University to pursue her master’s in journalism. After six years in New York, she moved to Tel Aviv to be with her Israeli partner, Hadar Amar, and they still live there. This past June, the couple was married.

“Hadar and I met through a mutual friend at a bar in Tel Aviv,” she said. “We now live together in Tel Aviv. He works in strategic consulting.”

Grinshpan has been in Tel Aviv for about three years. “When I came here,” she said, “I worked as a content writer for Tross Creative House for a year. My boss there, Yaniv Tross, encouraged me to quit and start on-camera work, so I did. He cast me in my first video – a crowdfunding video for a start-up product that works against period cramps (Livia). Since then, I’ve been working as a freelance host, content creator and actor.”

Grinshpan became known in Israel’s comedy scene for her role on HaIsraeliot (the Israeli Girls), a Facebook page with female Israeli comedians, including Leah Lev and Meital Avni.

“I don’t do live shows,” said Grinshpan. “I tried stand-up comedy and realized it’s the scariest thing ever … and I am no adrenaline junkie!”

In her Facebook videos, Grinshpan delves into different aspects of Israeli culture from a Canadian perspective. As a relatively new olah (immigrant), these observations come naturally for her.

“I think my main audience is Israeli women,” she said. “It makes sense to me that Israelis are my biggest audience, because I think everyone enjoys hearing about themselves the most, especially from an outsider’s perspective.”

Grinshpan gained experience in video during her journalism studies at Columbia, where she focused on video journalism and learned how to film, edit and build a narrative visually.

“I made several short documentary-style videos that year and the year following,” she said. “When I worked at Tross, I got experience writing creatively for the first time – writing scripts for product and crowdfunding videos for start-ups.

“When I started freelancing after Tross, I worked not only as an actor and host, but also continued working as a content writer and videographer behind the scenes. I also worked as a model and voiceover actor – anything to earn a living in the creative video realm!”

Grinshpan has spent some time as a visitor in Vancouver and had much good to say about the experience. “I love Vancouver!” she said. “Thank you for giving me some of the best times!

“Being a tourist in Vancouver made me feel like I’m really athletic, which could not be farther from the truth! I found that, in touring the city, I was biking through Stanley Park (it’s a forest!), hiking up a waterfall in North Van, trying out long-boarding for the first time and canoeing again (like in my childhood). I was so active just by being there, which, again, is not reflective of my standard state.”

Looking ahead, Grinshpan said she dreams of co-hosting a food and travel talk show across Israel or Canada with her big sister one day.

To follow or see more of Grinshpan, visit facebook.com/heyitsrenny or check out youtube.com/watch?v=d9pPtsFplaI and youtube.com/watch?v=nYKvpVlOVmU.

Rebeca Kuropatwa is a Winnipeg freelance writer.

נגד השנאה והגזענות

למזל בודדים השתתפו בהפגנת ארגוני הימין הקיצוני נגד ההגירה לקנדה, ביום שבת מול בית עיריית ונקובר. מולם עמדו כארבעת אלפים אזרחים שהגיעו למחות נגדם. (צילום: Cynthia Ramsay)

ראשי הקהילה היהודית בקנדה פרסמו בימים האחרונים הודעות פומביות המגנות נחרצות את השנאה והגזענות בקנדה, ארה”ב וספרד. זאת לאור האירועים האחרונים שהתרחשו בצפון אמריקה ובאירופה.

יו”ר מועצת המנהלים של הפדרציה היהודית של אזור מטרו ונקובר, קרן ג’יימס אמרה בהודעתה: “אנו מקפידים להביע גינוי נגד כל הביטויים של אפליה, שנאה, גזענות, שנאת זרים, הומופוביה ואנטישמיות בחברה שלנו. הם מאיימים על החברה הרב-תרבותית שלנו שהיא מסבירת פנים, אוהבת ומגוונת. ובמיוחד הם מתנגדים למחויבות שלנו לקבל ולהכליל שהם הערכים שהקהילה היהודית תמיד דוגלת בהם. אנו מביעים דאגה עמוקה ביותר מהאירועים שאורגנו על ידי הארגונים התומכים בעליונות הגזע הלבן והמתנגדים להגירה, בונקובר. צריך שיהיה ברור שאנו מגנים בצורה חד משמעית את העצרת הגזענית הזו. הקהילה שלנו יודעת היטב, כי כל ביטויי השינאה המכוונים למיעוטים בסופו של דבר מאיימים על החברה כולה. צריך לגלות אפס סובלנות לכל הביטויים הגזעניים בחברה שלנו. עלינו לזכור שקנדה אינה חסינה מאתגרים של אפליה, שנאה, גזענות, שנאת זרים, הומופוביה ואנטשימיות. בואו נעבוד ביחד כדי להבטיח שכולם ירגישו רצויים בעיר שלנו”.

מנכ”ל הפדרציה היהודית של אזור מטרו ונקובר, עזרא שנקן, אמר בהודעתו: “אני חייב קודם כל לנצל הזדמנות זו כדי לגנות את אירועי האלימות בשרלוטסוויל ובספרד בשבוע שעבר. אני בטוח שאתם מזדעזעים כמוני על השנאה והגזענות, הרצח חסר הטעם של הת”ר הייר בשרלוטסוויל ושל שלושה עשר האנשים בספרד, כאשר עשרות נוספים נפצעו. אפשר להרגיש זאת בקלות גם בקנדה, בזמן שאנו מתגאים כל כך במרקם הרב תרבותי של ארצנו, ואנחנו גם מתחלחלים מעצרות שנאה כמו זו שהייתה בשרלוטסוויל. למרבה הצער אנו לא חסינים לגמרי וכפי שאתם יודעים התקיימה עצרת של הימין הקיצוני ביום שבת האחרון מול בניין עיריית ונקובר. הפדרציה שלנו בשותפות עם המרכז לענייני היהודים וישראל בקנדה פרסמנו הודעה המגנה את עצרת הימין הקיצוני. אנו תמיד נשמיע את קולנו במחאה כאשר אנחנו רואים גזענות ושנאה, ואנו גם שמחים לראות שגם ראש העיר של ונקובר, גרג רוברטסון, היה קולני בהתנגדותו ואמר כי לשנאה ולגזענות אין מקום בעיר הזו”.

למזל בודדים השתתפו בהפגנת ארגוני הימין הקיצוני נגד ההגירה לקנדה, ביום שבת מול בית עיריית ונקובר. מולם עמדו כארבעת אלפים אזרחים שהגיעו למחות נגדם. כוחות מתוגברים של המשטרה נכחו במקום והם תארו את האירועים “כידידותיים”. בסך הכל רק חמישה מפגינים נעצרו על ידי המשטרה ושניים נוספים הובלו אל מחוץ לאזור ההפגנה.

מנכ”ל המרכז לענייני היהודים וישראל בקנדה, שמעון פוגל, אמר בהודעתו בין היתר את הדברים הבאים: “אנו מזועזעים מן הדימויים העולים משרלוטסוויל. תצוגה של נאצים והתומכים בעליונות של הגזע הלבן מזעזעת ומגעילה, את כל בני הרצון הטוב. עבור הקהילה שלנו, ובמיוחד עבור ניצולי השואה זה במיוחד צורם ומזכיר לנו את הרגעים האפלים ביותר בהיסטוריה שלנו. עבור אלה שמחוץ לקהילה היהודית, שרלוטסוויל צריכה לשמש תזכורת נחרצת לכך שהאינטישמיות היא אמיתית, הרסנית וקשורה קשר הדוק עם צורות אחרות של גזענות ושנאה. הקהילה היהודית מכירה היטב את השפעת השנאה הזאת. גם במדינה פלורליסטית כמו קנדה, היהודים נותרו הקהילה הדתית הממוקדת ביותר לפשעי השאה. ברור שאנו לא חסינים, אבל אנחנו לא לבד. קנדה היא בין המקומות הטובים ביותר בעולם להיות בו יהודים. יש לזכור שהמצב הביטחוני שלנו בקנדה לא השתנה גם היום”.

Commemorating Yom Hazikaron

Left to right, Canadian Defence Attaché Col. Tony Lovett, Canadian Ambassador to Israel Deborah Lyons and Israel Defence Forces Widows and Orphans chief executive officer Yuval Lipkin light a memorial candle. (photo from IDFWO)

Canadian Ambassador to Israel Deborah Lyons, who attended a memorial lighting at Israel Defence Forces Widows and Orphans’ (IDFWO’s) office in Givat Shmuel to commemorate Yom Hazikaron, said, “Having had the opportunity to learn about the IDFWO and attend the bar and bat mitzvah in Jerusalem early after my arrival in Israel last year, I was, and remain, very impressed by the number of programs provided to support the widows and orphans of Israel’s fallen soldiers.”

The connection between Canada and IDFWO is at many levels. Every year, Canadian families open their homes to IDFWO orphans as they visit Toronto as part of the B’nai Mitzvah North America trip. And, as part of Toronto’s Bnei Akiva Schools’ effort to experience the Holy Land from a variety of perspectives, IDFWO organized for them to meet with the Israel Air Force at Sde Dov airport, where the pilots spoke about IDF orphans and the price they paid to protect the state of Israel.

For more information on IDFWO, visit idfwo.org/eng.

NCSY at Sheba centre

Dr. Amit Segev gets his heart checked out by one of the participants in NCSY Canada’s Jewish Journeys summer program. Segev gave all the teens a stethoscope to commemorate their visit to Sheba Medical Centre. (photo from SMC)

More than 30 teenage participants from NCSY Canada’s Jewish Journeys summer program were recently treated to a VIP tour of Sheba Medical Centre’s Olga and Lev Leviev Heart Centre.

Dr. Amit Segev, director of Sheba Medical Centre’s cardiac division, showed the group a short presentation of how the heart can malfunction and what doctors can do to save patient’s lives in such instances. As there is nothing like a dose of reality to enhance the experience, Segev showed the teens a live view of a medical procedure being performed on a patient suffering from a heart malfunction.

As a token of appreciation for their visit – and perhaps spur their interest in a future medical career – Segev gave each participant a Sheba Medical Centre stethoscope.

פורום הישראלים בקנדה של תפוז

פורום הישראלים בקנדה של אתר תפוז מכיל כבר ארבעה עשר אלף עוקבים. בהודעה של הנהלת הפורום נאמר בין היתר כי: פרום לקהילת הישראלים בקנדה הוא בית לישראלים הגרים במדינה השנייה בגודלה בעולם, למי שמעוניין לדעת על החיים כאן, ולאלו שבדרך. זה המקום ליצירת קשרים ומתן מידע לישראלים הרבים החיים ברחבי קנדה, עבודה, מגורים מסעדות ושאר הבילויים. הבמה פתוחה לכל נושא שמעניין את הישראלים.

לתפוז פורום נוסף בנושא ישראלים וקנדה והוא מתמקד באלה שעוברים לקנדה. לפורום זה יש כבר עשרת אלפים עוקבים. הוא משמש למתן סיוע הדדי ומקצועי, לאלו שמתחילים או נמצאים בהליך המעבר לקנדה. ובמקביל של אלה שכבר גרים כאן “ויש להם סבלנות”, רצון או אינטרס לעזור למי שמעוניין לעבור לקנדה. מטבע הדברים נושאי פורום זה מתמקדים בעיקר בהגירה, עבודה, לימודים, ניהול עסקים וגידול משפחה.

להערכת הפורומים של תפוז כמאה אלף ישראלים גרים כיום בקנדה. מרביתם כצפוי גרים באזור מטרו טורנטו וברחבי הפרובינציה הגדולה והעשירה של קנדה – אונטריו. אחריה בפרובינציה השנייה בגדולה בקנדה – מונטריאול. לפי הערכת ארגון הגג של הפדרציות היהודיות של קנדה, במדינה חיים כיום למעלה מארבע מאות אלף יהודים. מדובר אפוא בריכוז היהודים השלישי או רביעי בגודלו בעולם (מחוץ לישראל כמובן) אחרי ארה”ב, רוסיה וצרפת. יתכן שכיום מספר היהודים בקנדה אף משתווה לאלה של רוסיה וצרפת.

בחזרה לפורומים של הישראלים בקנדה. הנושאים המרכזיים העולים לדיון בפורום הישראלים בקנדה, במהלך בחודשים האחרונים הם: מערכת החינוך הציבורית הנחשבת למהטובות בעולם, חיפוש עבודה, האם ישראל יותר מושחתת מקנדה, שאלות בנוגע למיסוי לעצמאים, המלצות באיזה בנק לפתוח חשבון, מהן הדרכים להעברת כסף מישראל לקנדה, המיסים על רכישת בית או דירה בפעם הראשונה, ויזות עבודה, המלצות על חברות הובלה, רשיונות נהיגה, תחום האוכל, מבחן האזרחות בדרך לקבל אזרחות, השקעות בישראל של ישראלים שגרים בקנדה, רופאים ישראלים שעובדים בקנדה, מציאת יועצי מס, שיתוף פעולה בינלאומי של רשויות המיסים בקנדה וישראל, יועצי הגירה, טיסות מוזלות, היכן רוכשים ספרים משומשים בעברית, כמה זמן לוקח לקבל את הדרכון הקנדי המיוחל, שינויים בנושא הזכאות להגר לקנדה, האם אזרח קנדי שחיי תקופה ארוכה בקנדה מחויב להפוך לתושב, האם להשאיר את קרן הפנסיה בישראל ועוד.

הנושאים המרכזיים שעולים לדיון בפורום של תפוז שמיועד לישראלים שעוברים לקנדה הם: ויזות לזכאים, זכויות לתושבים כשעוברים ממחוז למחוז, ויזות לסטודנטים, שאלות למהגרים ותיקים, רכישת בית מיד עם המעבר, איזה תארים אקדמיים תקפים בקנדה, הגירה לעובדים עצמאים, כיצד אפשר לבדוק מראש מהי רשימת הניקוד לצורכי הגירה, העברת כספים בין ישראל וקנדה, המלצות על עורכי דין להגירה, תשלומי פנסיה בישראל למי שגרים בקנדה, יוקר המחייה כאן, זמן הטפול בבקשה להתקבל ללימודים, משפחה בקנדה, פעוטונים בקנדה, שאלות בנוגע לסיכויי ההגירה, אישורי בדיקות רפואיות ואישור משטרה לספונסרשיפ, האם ניתן להחזיק ביותר משתי אזרחויות בקנדה, מה דרוש במעבר לקנדה, האם אפשר לבקש כרטיס פי.אר אם יש כבר אישורי עבודה וכמה זמן ההליך לוקח, מערכת הבריאות בקנדה, ויזת סטודנט, חיי הייטק בקנדה, לימודים בקולג’ או אוניברסיטה בקנדה, ביטוח בריאות לסטודנטים בקנדה, לימודים לתואר שני בקנדה, תרגום מסמכים לאנגלית באישור נוטריון, המרת שקלים ודולרים אמריקנים לדולר קנדי, מורה ללימוד אנגלית לבחינה בהליך ההגירה, כיצד שולחים מטענים לקנדה, מה עדיף קנדה או ארה”ב, מסלול מזורז לאישור עבודה ועוד.