Skip to content
  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
    • Business Directory
  • FAQ
  • JI Chai Celebration
  • JI@88! video

Recent Posts

  • BGU fosters startup culture
  • Photography and glass
  • Is it the end of an era?
  • Taking life a step at a time
  • Nakba exhibit biased
  • Film festival starts next week
  • Musical with heart and soul
  • Rabbi marks 13 years
  • Keeper of VTT’s history
  • Gala fêtes Infeld’s 20th
  • Building JWest together
  • Challah Mom comes to Vancouver
  • What to do about media bias
  • Education offers hope
  • Remembrance – a moral act
  • What makes us human
  • המלחמות של נתניהו וטראמפ
  • Zionism wins big in Vegas
  • Different but connected
  • Survival not passive
  • Musical celebration of Israel
  • Shoppe celebrates 25 years
  • Human “book” event
  • Reclaiming Jewish stories
  • Bema presents Perseverance
  • CSS honours Bellas z”l
  • Sheba Promise here May 7
  • Reflections from Be’eri
  • New law a desecration
  • Resilient joy in tough times
  • Rescue dog brings joy
  • Art chosen for new museum
  • Reminder of hope, resilience
  • The national food of Israel?
  • Story of Israel’s north
  • Sheltering in train stations

Archives

Follow @JewishIndie
image - The CJN - Visit Us Banner - 300x600 - 101625

Byline: Roni Rachmani

טקס יום הזיכרון ואירוע יום העצמאות

טקס יום הזיכרון ואירוע יום העצמאות

טקס יום הזיכרון ואירוע יום העצמאות המרכזי בוונקובר יערכו בג’ואיש קומיונטי סנטר ובמרכז צ’אן סנטר

טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה 2018 יערך כרגיל מדי שנה בג’ואיש קומיונטי סנטר של אזור מטרו ונקובר, בשיתוף פעולה עם הג’ואיש פדרשיין של מטרו ונקובר. האירוע יתקיים ביום שלישי ה-17 באפריל החל מ-7.30 בערב והכניסה חופשית. בכך יפתח יום הזכרון בוונקובר ולמחרת יחול יום העצמאות השבעים להולדתה של ישראל. הג’ואיש פדריישן תקיים את האירוע המרכזי ליום העצמאות של ונקובר, במרכז צ’אן לאומניות הבמה בקמפוס של אוניברסיטה של בריטיש קולומביה. זאת, למחרת יום רביעי ה-18 באפריל, גם כן בשעה 7.30 בערב. באירוע החגיגי לאחר הנאומים, יתקיימו הופעות של האמנים הזמרת נינט טייב והזמר שלומי שבן.

טייב (בת ה-34) היא זוכת העונה הראשונה של תוכנית הטלוויזיה ‘כוכב נולד’. מלבד שירה היא גם משחקת ואף שימשה שדרנית ברדיו. ביולי 2016 טיבי ובעלה (יוסי מזרחי) ובתם עזבו את ישראל ועברו לגור בלוס אנג’לס.

שבן (בן ה-41) הוא זמר יוצר וגם פסנתרן ואף זכה ברפס אקו”ם. הוא נשוי לשחקנית יובל שרף ולזוג שני ילדים.

עלות מחירי הכרטיסים (רבים מהם כבר נמכרו): 18 דולר, 36 דולר או 70 דולר.

פשע בקנדה: תמונת הסלפי הסגירה את הרוצחת שחגרה חגורה בה רצחה את חברתה הטובה

מי היה מאמין שתמונת סלפי תמימה של שתי חברות טובות שהועלתה בפייסבוק, תביא להרשעתה בדין של אחת החברות שרצחה שעה קלה לאחר מכן את חברתה. סיפור הרצח המזעזע כאילו לקוח מאחד הפרקים של הבלש המיתולוגי הבריטי שרלוק הולמס.

לפנכי כשבועיים בית המשפט המחוזי בסיסקצ’ואן גזר על שיין אנטואן (בת ה-21), מהעיר ססקטון, שבע שנות מאסר על רצח חברתה הטובה בריטני גרגול (שהייתה בת 18 במותה), בחודש מרץ לפני כשלוש שנים. לפי חקירת המשטרה מתברר כי שתי הצעירות יצאו לבילוי משותף וביקרו במספר פבים ושתו הרבה וכנראה גם עישנו סמים. לאחר מכן התגלע וויכוח מר ביניהן, ובמהלכו אנטואן חנקה את גרגול והשליכה את גופתה בסמוך לאחד הכבישים בססקטון. ליד הגופה החוקרים מצאו חגורה שחורה גדולה.

במסגרת חקירה מאומצת חוקרי המשטרה בדקו את דף הפייסבוק של אנטואן ומצאו תמונה משותפת שלה עם גרגור, שצולמה זמן קצר לפני הרצח. אנטואן כדי להסתיר את העובדה כי היא הרוצחת הוסיפה לתמונה את הכיתוב: “לאן נעלמת חברתי הטובה?” החוקרים בדקו שוב ושוב את התמונה מקרוב, ולבסוף הבחינו גם בכלי הרצח: אנטואן חגרה את אותה חגורה שחורה גדולה שנמצאה ליד גופת חברתה שרצחה.

גזר הדין “הקל” באופן יחסי נקבע לאחר שאנטואן הודתה באחריות לרצח, אם כי היא ציינה שהיא אינה זוכרת שחנקה למוות את גרגול. היא אף לא יכלה להסביר לבית המשפט את המניעים שלה להרוג את חברתה הטובה, שכאמור שעה קודם השתיים בילו ונהנו ביחד. התביעה וההגנה הגיעו להסכם (עיסקת טיעון) על תקופת מאסר בת שבע השנים שהשופט כאמור אישר אותה. ההגנה ציינה כי אנטואן גדלה בבית הורים מאמצים וסבלה מהתעללויות במשך שנים רבות, דבר שהביא אותה לצרוך סמים ולשתות אלכוהול בדחיפות רבה. עורך דינה של אנטואן קרא בבית המשפט את הצהרתה בה נאמר בין היתר: “אני לעולם לא אסלח לעצמי על מה שעשיתי ושום דבר לא יחזיר לחיים את חברתי הטובה. אני מאוד מאוד מצטערת ודבר כזה בשום פנים ואופן לא היה צריך לקרות”. חרטה מאוחרת.

Format ImagePosted on February 14, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Brittney Gargol, Cheyenne Antoine, murder, Ninet Tayeb, Saskatoon, Shlomi Shaban, Vancouver, Yom Ha'atzmaut, Yom Hazikaron, בריטני גרגול, וונקובר, יום הזיכרון, יום העצמאות, נינט טייב, ססקטון, רצח, שיין אנטואן, שלומי שבן
הזוג שרמן נרצח

הזוג שרמן נרצח

בארי והאני שרמן. (צילום: jewishtoronto.com)

סוף לשמועות: הזוג היהודי–קנדי שרמן נרצח בכוונה תחילה. במקביל: מנכ“ל “אפוטקס” של שרמן התפטר בחשד לקבלת סודות מסחריים של טבע.

המיליארדר הקנדי היהודי-קנדי בארי שרמן (77) ואשתו האני (75) נרצחו בכוונה תחילה, ב-15 בדצמבר. כך נמסר ע”י משטרת טורונטו ביום שישי לפני כעשרה ימים והדבר הביא לקיצן את השמועות שהזוג אולי התאבד.

במסיבת עיתונאים מתוקשרת מאוד של משטרת טורונטו התקיימה עם עיתונאים רבים נוכחים, ודוברה הייתה סוזאן גומז (ממחלקת הרצח במטשרת טורונטו) שאחרית לחקירה. נמסר על ידה כי לאחר חקירה ממושכת שנמשכה שישה שבועות, הגיעו החוקרים למסקנה שהזוג שרמן נרצח. גופותיהם נמצאו ישובות בסמוך לבריכה במרתף ביתם והם נחנקו באמצעות חגורות.

המשטרה מנסה לפתור עתה את הסוגיה הכפולה החשובה ביותר: מה המניע לרצח של השניים ומי אחראי/אחראים למעשה החמור. במשטרה ציינו כי החקירה מתמקדת ביומיים האחרונים (13-15 בדצמבר) שקדמו למותם של השרמנים. במסגרת זו החוקרים מנסים ליצור רשימה של כל מי שהגיע לביתם של הזוג באותם יומיים. ואז לדבר עם כל אחד מהם (אם טרם נחקרו עד כה).

בחקירה המשטרתית הושקעו עד כה למעלה מאלף שעות, נחקרו והתקיימו ראיונות לקרוב לכ-130 עדים. וכן נבדקו עשרות ממצאים בהם מספר סרטי וידאו ומכשירים סלולרים (במקרים אלו המשטרה נאלצה לבקש את אישור בית המשפט לשים את ידה על החומר). משניסתיימה החקירה הארוכה בביתם היוקרתי של הזוג בארי והאני שרמן (שהוצע למכירה לאחרונה תמורת כשבעה מיליון דולר) הוא הועבר לידי בני המשפחה.

בני משפחת השרמן לא היו מרוצים מחקירת המשטרה כיוון שלא הביאה לתוצאות עד כה, ולאור השמועות שהוריהם התאבדו. לכן הם שכרו חוקרים פרטיים שהגיעו לאותה מסקנה כי הזוג נרצח. לדעת החוקרים הפרטיים יותר מאדם אחד היו מעורבים ברצח.

אחד מחבריו הוותיקים של בארי שרמן אמר בראיון לתקשורת, כי המשטרה לא מצאה סימני פריצה בביתו, כיוון שכל מי שהכירו אותו היטב ידע, כי הוא היה פותח את דלת ביתו מייד וללא חשש לכל מי שהיה נוקש עליה. שרמן לא ראה שום סכנה שמאיימת עליו ועל אשתו.

שרמן הקים את חברת התרופות הגנרית אפוטקס שפועלת מאז שנת 1974. החברה מעסיקה כאחד עשר אלף עובדים ברחבי העולם, וההכנסות השנתיות שלה נאמדות בכמיליארד דולר. שרמן נחשב לאחד האנשים העשירים בקנדה והוא ממוקם במקום השתיים עשרה והמכובד ברשימה. הונו של שרמן נאמד בלמעלה מ-3.7 מיליארד דולר (אמריקני). הזוג עסק בפעילות פילנטרופית רחבה ותרם כספים רבים לגופים יהודים, לבתי חולים ועוד.

אחד מהעיתונאים החוקרים את פרשה מטעם הרשת הטלוויזיה הציבורית הסי.בי.סי. ציין, כי לשרמן היו אויבים רבים בתחום יצרניות התרופות, כיוון שחברתו חתכה מחירים ופגעה קשה בהכנסותיהן. במקביל היו לו סכסוכים רבים עם בני משפחה שונים, ובעבר הוא נתבע על ידי אחייניו בטענה שגרם להם נזק של כמילארד דולר בהתייחס לאפוטקס. הם הפסידו במשפט ואולצו לשלם לו כשלוש מאות אלף דולר.

ללא קשר לפרשת הרצח, גם כן באותו יום שישי (של ה-26 בינואר) הודיע נשיא ומנכ”ל אפוקטס ג’רמי דסאי, על התפטרותו. זאת לאור התביעה שהוגשה נגדו ונגד החברה, בגין קבלת סודיות מסחריים של חברת טבע גנריקה (בעלות חברת טבע הישראלית). בתביעה נאמר כי סמנכ”ל רגולציה לשעבר של טבע גנריקה ברינדר סנדהו, ניהלה קשר רומנטי ולאחר מכן הפכה לבית זוגתו של דאסי. במסגרת היחסים ביניהם היא העבירה לו את המידע המסחרי החסוי של טבע גנריקה.

Format ImagePosted on February 7, 2018February 5, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Apotex, Barry Sherman, Honey Sherman, Jeremy Desai, murder, Teva Pharmaceutical, Toronto, אפוטקס, בארי שרמן, ג'רמי דסאי, האני שרמן, חברת טבע, טורונטו, רצח
חסן דיאב שוחרר

חסן דיאב שוחרר

(צילום: justiceforhassandiab.org)

חסן דיאב שנחשד כי ביצע את הפיגוע בבית הכנסת בפריז בשנת 1980, שוחרר ממעצר בסוף השבוע. כך החליטו שני שופטים חוקרים של בית המשפט העליון בצרפת, שדחו את האשמות נגדו. דיאב חזר לקנדה והתייחד מחדש עם אשתו וילדיו. הוא ציין כי לא יתבע את ממשלת קנדה וכי הוא מבקש לחזור לימיו הקודמים.

דיאב נחשד באחריות לפיגוע בבית הכנסת הרפורמי (ברחוב קופרניק) ברובע ה-16 של פריז, בשמחת תורה (ב-3 באוקטובר 1980), בו נהרגו עורכת הסרטים בטלוויזיה הישראלית עליזה שגריר וכן שלושה אזרחים צרפתים. בנוסף ארבעים ואחד איש נפצעו. הפיגוע שנחשב אז לגדול ביותר נגד מטרה יהודית מאז מלחמת העולם השנייה, בוצע באמצעות מטען חבלה במשקל 10 ק”ג שהונח בתוך תיק, שהוצמד לאופנוע שחנה בסמוך לבית הכנסת. המטען הופעל זמן קצר לפני תום התפילה. ב-2007 בסיוע של המודיעין הגרמני והישראלי, אותר החשוד בפיגוע חסן דיאב בקנדה (לאחר שקודם לכן התגורר במשך שנים בארה”ב). דיאב הגיע לקנדה ב-1993 לאחר שקיבל אזרחות מקומית.

שני השופטים קבעו שהראיות נגד דיאב חלשות ולכן אין מקום להעמידו למשפט. התביעה הצרפתית הגישה מייד ערעור לבית המשפט נגד ההחלטה, וצפוי שגם נציגים משפטים של קורבנות האירוע ילכו בעיקבותיה ויבקשו לקיים לדיאב משפט.

דיאב (64) הוא אזרח קנדי יליד לבנון (בירות). בקנדה הוא שימש פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת אוטווה. דיאב נאבק במשך שנים בממשלה הקנדית שעצרה אותו ב-2008 בשל החשדות החמורים נגדו. לטענת הצרפתים הוא היה חבר פעיל בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין. מאז היה נתון לפיקוח ע”י השלטונות הקנדים (צמיד אלקטרוני הוצמד לרגלו) עד שהוסגר לצרפת לפני כשלוש שנים (באוקטובר 2014). מאז שהגיע לצרפת הוא שהה בכלא שמור בפאתי פריס.

לטענת התביעה הצרפתית דרכונו של דיאב נמצא בידי חברי החזית העממית לשחרור פלסטין ששהו באיטליה, שלושה ימים אחרי הפיגוע. ממצא זה הביא למעצרו. דיאב טען להגנתו כל הזמן כי הוא חף מפשע וכי בעת הפיגוע הוא היה סטודנט באוניברסיטת בירות. הוא ציין כל העת כי שלטונות צרפת בילבלו בינו ובין מישהו אחר.

ארגון הגג של יהודי צרפת כינה את החלטת השופטים לשחררו “שערורייתית וחסרת אחריות, וכן עלבון לקורבנות הפיגוע ונבי משפחותיהם”. לדברי ראשי הארגן שחרורו של דיאב יתפרש על ידי רבים ככניעה למעשי הטרור.

לטענת ערוץ 7 דיאב אמור היה להישאר בצרפת כיוון ששוחר למעצר בית בלבד על ידי בית המשפט. דרכונו היה שמור בבית המשפט בפריז אך הוא הצליח להוציא דרכון זמני משגרירות קנדה והמריא מייד לאוטווה.

אונר”א: קנדה תמשיך לתמוך בסוכנות בניגוד לארה”ב

קנדה מתכוונת להמשיך ולתמוך כספית באונר”א (סוכנות הסעד והעבודה לפליטי פלסטין), בניגוד לארה”ב. זאת לאור החלטת הנשיא דונלד טראמפ. ארה”ב ציינה כי תקטין במחצית את התמיכה הכספית בסוכנות. בשלב ראשון ארה”ב תכננה השנה להקציב לארגון כמאה עשרים וחמישה מיליון דולר, אך בפועל יועברו רק כשישים מיליון דולר. עד כה ארה”ב נחשבה לתורמת הגדולה ביותר של אונר”א (מימנה כ-30 אחוז מהתקציב הכולל), והיא הייתה מעבירה לה מדי שנה כשלוש מאות מיליון דולר. ואילו קנדה העבירה לארגון כחמישים מיליון דולר בשנתיים האחרונות, וכאמור היא תמשיך לעשות זאת גם בעתיד.

אונר”א פתחה במבצע לגיוס לא פחות מחמש מאות מיליון דולר לשם הבטחת השירותים שהיא מספקת לפלסטינים בשטחים, בעזה, ירדן, לבנון וסוריה.

Format ImagePosted on January 31, 2018January 28, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags bombing, Canada, Hassan Diab, Paris, synagogue, UNRWA, אונר"א, בית הכנסת, חסן דיאב, פיגוע, פריז, קנדה
בויל יופיע בבית המשפט

בויל יופיע בבית המשפט

ג’ושוע בויל (צילום: cbc.ca)

הקנדי שהוחזק בשבי באפגניסטן ונעצר על ידי משטרת קנדה בחשד לתקיפה מינית כליאה, ואיומים ברצח יופיע בבית המשפט בסוף החודש

ג’ושוע בויל הקנדי שהוחזק בשבי באפגניסטן ופקיסטן במשך כחמש שנים ביחד עם אשתו קייטלן קולמן ושלושת ילדיהם (שנולדו בשבי), ונעצר ע”י משטרת קנדה בחשד לתקיפה מינית, כליאה ואיומים ברצח, יופיע בבית המשפט ביום שישי הקרוב (ה-26 בחודש). תהיה זו הופעתו הרביעית בבית המשפט בדיון המתנהל נגדו. הדיון יתקיים שוב באמצעות שידור ווידאו ממקום מבית המעצר באוטווה בו שוהה בויל מאז נעצר. בויל השתתף בראשית החודש בדיון הראשון בבית המשפט, גם כן מבית המעצר. הדיון שהיה בעצם שלב ההקראה והנאשם רק ציין את פרטיו האישיים. בויל כאמור נמצא במעצר מאז נעצר וכנראה גם לאחר יום שישי לא ישוחרר בערבות.

העברות הפליליות החמורות המיוחסות לו כוללות חמישה עשר סעיפי אישום ובהם: שני סעיפים של תקיפה מינית, שני סעיפים של כליאה בלתי חוקית, שמונה סעיפים של תקיפה, איומים ברצח, הכריח את הקורבן ליטול חומר רעיל והטעיית המשטרה.

בויל בן השלושים וארבע, אשתו והילדים הגיעו לקנדה ב-13 באוקטובר, ולפי כתב האישום העברות המיוחסות לו התרחשו כבר מייד למחרת, בין ה-14 באוקטובר עד ל-30 בדצמבר (שזה היום בו הוא נעצר על ידי המשטרה).

בשלב זה לא נמסר מידע נוסף על הפרשה המוזרה הזו ולא נחשפה זהות קורבנות התקיפה. עורך הדין של בויל שאישר בפני התקשורת שאכן הוא במעצר ציין, כי מרשו יטען לחפותו בבית המשפט. אשתו קולמן (שהיא אזרחית אמריקנית) מסרה בתגובה, כי הטראומה שהוא עבר עם הסבל הרב במשך השנים בשבי עשו את שלהם והשפיעו עליו לרעה. לדבריה ברור שהוא אחראי למעשיו והיא מקווה שיזכה לריפוי ולטיפול לו הוא זקוק. לאור תגובת אשתו והעובדה שמייד עם חזרתו לקנדה עבר את העברות המיוחסות לו, ניתן להניח שהקורבנות בפרשה זו הם בני משפחתו: אשתו וילדיו (או לפחות אחד מהם). באופן רשמי המשטרה לא מסרה עדיין שום מידע בנושא ובית המשפט אסר לפרסם את פרטי הפרשה.

בויל ואשתו שהו בשבי מאז 2012 לאחר שטיילו באפגניסטן (בעת שקולמן הייתה כבר בהריון). השניים טענו כי קולמן נאנסה בשבי ונאלצה להפיל את ילדה הרביעי. בנוסף הם טענו כי הם הוחזקו בתנאים קשים על ידי קבוצת טרור המזוהה עם הטאליבן. כל זאת עד לשיחרורם על ידי צבא פקיסטן. לאחר מכן המשפחה טסה לקנדה והחליטה להקים את ביתה כאן. כל זאת כמובן עד למעצרו של בויל שזכה לפרסום נרחב באמצעי התקשורת בעולם.

בשל העבודה שבויל עטור זקן וקולמן מכסה את ראשה כל הזמן, עולה הסברה כי השניים התאסלמו במהלך השבי.

טורוננטו עלתה לגמר: בין 20 הערים ברשימה של אמזון שמבקשת להקים מטה נוסף בשורה טובה לטורונטו ומחוז אונטריו: העיר משובצת ברשימת הערים הסופית שבאחת מהן יוקם מטה נוסף של אמזון. זאת במקביל למטה הנוכחי של החברה האמריקנית שנמצא בסייאטל. בשלב ראשון התמודדו 238 ערים מצפון אמריקה על הפרוייקט היוקרתי, בהן ונקובר.

אמזון החליטה כאמור כי בשלב הגמר יתמודדו 20 ערים: אחת מקנדה (טורונטו) ו-19 מארה”ב בהן ניו יורק, וושינגטון, בוסטון, שיקגו, לוס אנג’לס, מיאמי, אטלנטה, דלאס, דנוור, ניוארק, פילדלפיה, אוסטין, קולומבוס, פיטסבורג, ריילי, וירג’יניה הצפונית ונאשוויל.

המטה החדש של אמזון שיוקם באחת מהערים האלה יעסיק כ-50 אלף עובדים במהלך 10-15 השנים הבאות, וחברה תשקיע בפרוייקט כ-5 מיליארד דולר.

Format ImagePosted on January 24, 2018January 23, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Afghanistan, Amazon, Canadian, captive, Joshua Boyle, Toronto, אמזון, אפגניסטן, ג'ושוע בויל, קנדי, שבוי
אתגרי הביטחון

אתגרי הביטחון

לאור אתגרי הביטחון השונים הג’ואיש פדריישן של אזור מטרו ונקובר מינתה לאחרונה את דניאל היידנריך, לתפקיד מנהל הביטחון של הארגון. (צילום: jewishvancouver.com)

אנטישמיות בקנדה: גם בית כנסת בוויקטוריה קיבל מכתב שנאה

לרשימת בתי הכנסת ברחבי קנדה שקיבלו מכתבי שנאה מצטרף גם בית הכנסת קהילת עמנואל בוויקטוריה. לפי הערכה למעלה מאחד עשר בתי כנסת ברחבי קנדה קיבלו עד כה את מכתבי השנאה האנונימיים המדוברים. מחלקות פשעי שנאה של משטרות קנדה בערים השונות, פתחו בחקירה לבדוק את זהות שולחי מכתבי השנאה לבית כנסת ברחבי המדינה בחודש האחרון. עד כה ידוע שהמכתבים נשלחו למוסדות היהודים בערים הבאות: טורונטו (ארבעה בתי כנסת), מונטריאול (שני בתי כנסת), אוטווה, המילטון, קינגסטון, קלגרי, אדמונטון (שני בתי כנסת) וכן כאמור ויקטוריה.

המכתבים כוללים ציור של צלב קרס על מגן דוד צהוב עם דם נוטף, בצרוף הסלוגן “היהודים חייבים במיתה” גן כן עם דף נוטף. בשלב זה לא ברור האם קמפיין השנאה היה קשור לחג החנוכה שחל באותם ימים, או להכרזתו החד צדדית של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, כי ירושלים היא בירת ישראל, או שמדובר בפעילות אנטשימית “רגילה”.

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, אמר בתגובה לפרשה החמורה: “למעשי שנאה ואנטישמיות אלה אין מקום במדינתנו ואנו לא נסבול זאת”. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מכלל פשעי השנאה ברחבי קנדה כשלושה עשר אחוז מתבצעים כנגד הקהילה היהודית המקומית.

בבני ברית קנדה מציינים כי בשנת 2016 נרשמה עלייה משמעותית בהיקף של עשרים ושישה אחוז בפשעי שנאה נגד יהודים במדינה (1728 מקרים בסך הכל), לעומת השנה החולפת (2015). בבני ברית מוסיפים עוד כי 2016 הוותה שנת שיא בפעולות האנטישמיות מתוך 35 השנים האחרונות, שבהן הארגון מנהל רשום בנושא.

מכחישת שואה קנדית נעצרה בגרמניה

משטרת גרמניה עצרה לפני מספר ימים את מוניקה שייפר, מכחישת השואה שגרה בעיירה גא’ספר שבאלברטה. המשטרה המקומית חוקרת את שייפר לאור טענותיה שהשואה לא התקיימה – דבר הנחשב לעבירה פלילית בגרמניה. שייפר הגיעה למינכן כדי לתמוך במכחישת שואה אחרת סילביה סטולץ, שמשפטה מתנהל בימים אלה. סטולץ שימשה בעברה עורכת דין הורשעה כבר על הכחשת השואה. לטענת שייפר (שהיא בת להורים מגרמניה) השואה היא השקר העיקש ביותר בתולדות העולם. היא מציינת כי לא נהרגו בשואה שישה מיליון יהודים והיא אומרת בפשטות כי זהו שקר השישה מיליון.

לראשונה: מנהל ביטחון בפרדציה היהודית של ונקובר

לאור אתגרי הביטחון השונים הג’ואיש פדריישן של אזור מטרו ונקובר מינתה לאחרונה את דניאל היידנריך, לתפקיד מנהל הביטחון של הארגון. בתוכנית של עדיפויות אסטרטגיות ל-2020 נקבע כי יש צורך למנות מנהל מיוחד לעניניי ביטחון.

היידנריך שמכהן בתפקיד מאז חודש אוקטובר האחרון, הספיק להיפגש עם ראשי למעלה מעשרים ארגונים שונים שפועלים בקהילה, כדי לעמוד מקרוב על צרכי הביטחון שלהם, שיבואו לידי ביטוי בבקשותיהם לקבלת תקציבים כספיים מהממשלה הפדרלית. במקביל נעשה מאמץ לחזק את הקשר בין הארגונים לבין כוחות הביטחון המקומיים.

בתפקידו בפדרציה היידנריך מתמקד בשלושה תחומים עיקריים: אבטחה שוטפת של הקהילה היהודית והמוסדות השונים המסונפים אליה, קיום סדנאות מקצועיות כדי לסייע ולהדריך את הארגונים היהודים בנושא רמת הביטחון הנדרשת לאבטחתם, הפעלת רשת מתנדבי ביטחון לסייע למערך הביטחון של הארגונים השוינם ובעיקר באירועים.

היידנריך שירת במשך כעשרים שנה בצבא הבריטי. לאחר מכן שימש במשך כשלוש עשרה שנים יועץ לענייני ביטחון בארגונים שונים בעולם (בהם בעיראק ואפגניסטן, קפריסין ודרום אפריקה). בוונקובר הוא שימש בין היתר ראש האבטחה של קניון אוקרידג’ ולאחר מכן מנהל הביטחון של מלון הדירות טראמפ ונקובר.

Format ImagePosted on January 17, 2018January 17, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags antisemitism, Congregation Emanu-El, Daniel Heydenrych, hate mail, Holocaust, Jewish Federation, Monika Schaefer, security, אנטישמיות, ביטחון, ג'ואיש פדריישן, דניאל היידנריך, מוניקה שייפר, מכתבי שנאה, קהילת עמנואל, שואה
תוכניות לקהילה הישראלית

תוכניות לקהילה הישראלית

שנה חדשה: תוכניות בעברית בג’ואיש קומיוניטי סנטר לקהילה הישראלית

הג’ואיש קומיוניטי סנטר של אזור מטרו ונקובר מפרסם בימים אלה מספר תוכניות בשפה העברית לשנת 2018, במסגרת אירועי תרבות יהודית וישראלית, שמיועדים לקהילה הישראלית. את האירועים מארגנת רכזת התרבות של הג’ואיש קומיוניטי סנטר איילת כהן.

להלן מספר תוכניות:

מועדון ארוחת בוקר לנשים ישראליות מדי יום ראשון בשעה 11 בבוקר. האירוע מיועד לישראליות חדשות וותיקות והן ידונו במה שמשותף להן, תוך נסיון ליצור קשרים ביניהן ובן הקהילה.

“דלת הקסמים” – מחזמר לילדים המבוסס על מיטב שיריה של המוסיקאית נורית הירש. ההצגה (שמיועדת לילדים בגילאי 2 עד 8) תתקיים ביום ראשון ה-28 בחודש, בשעה 11 בבוקר.סיפור המחזמר: הילדה מיכל מנסה להשיג מתנה מקורית ומיוחדת ליום ההולדת של אמה. היא יוצאת למסע לממלכת הצלילים בעזרת חבריה, שהם דמויות משיריה של הירש, אותם היא פוגשת בדרך. בין השירים שבמחזמר: מקהלה עליזה, בוקר של זהב, ברבאבא, הבית של פיסטוק, דלת הקסמים, מחרוזת פים פם פה ומחרוזת דיג דיג דוג.

ערב שירה בציבור “שירים שאימצנו” ביום ראשון ה-28 בחודש, בשעה 7 בערב. באירוע משתתפים מרים בני בליווי משה דנבורג ויונה בר סבר. אירוע השירה הבא יתקיים ביום ראשון ה-29 באפריל גם כן ב-7 בערב.

קורסים של עברית לילדים מדי יום רביעי אחר הצהריים, החל מיום רביעי השבוע (ה-10 בחודש) עד ה-14 במרץ. השיעורים לתלמידי הגן וכיתה א’ יועברו בין השעות 4.30-5.30. ואילו השיעורים לתלמידי כיתות ב’-ד’ יועברו בין השעות 5.30-6.30. הקורסים כוללים שיפור העברית בקריאה, כתיבה, דיבור והבנה. כן יועבר חומר על חגי ישראל, המורשת יהודית-ישראלית, בשילוב פעילויות משפחתיות.

לא מומלץ לנסות: רקון אומץ על ידי משפחה והפך לבן בית

רקונים (דביבונים בעברית) הם בעלי חיים ממשפחת היונקים שמקומם בטבע. למרות יופיים בשל הפרווה היפה שמכסה אותם, רבים מעדיפים להתרחק ככל הניתן מהרקונים שרק עושים צרות בצרורות. בחיפושים אחר אוכל בעיקר בפחי אשפה כטורפי לילה – הרקונים הופכים למאוד ארגרסיבים. הם מסוגלים לטרוף אף חתולים או כלבים קטנים. ידוע על מקרים בהם רקונים נשכו גם בני אדם ובעיקר ילדים קטנים. ולכן מי שמבחין בהם בדרך כלל שומר מרחק.

למרות זאת משפחת הולמן שמחזיקה בחווה של בעלי חיים במזרח יוניאק שבמחוז נובה סקוטיה, החליטה לאמץ רקון והעניקה לו את השם ראמבו. הרקון נמצא כתינוק בודד ורעב כמעט למוות על ידי חבורה של ילדים. הם העבירו אותו לטיפולה של משפחת הולמן בשל ניסיונם הרב בטיפול בבעלי חיים כולל רקונים. הביבי רקון הסתגל מהר מאוד לחיי המשפחה והפך לחלק ממנה. ראמבו ישן בלילות בחווה והוא חופשי ללכת לאן שירצה אך למרות זאת הוא מעדיף להישאר עם ההולמנים ומסרב לחזור לטבע. בלית ברירה הוא אומץ על ידם והפך לחיית מחמד. בזמן שראמבו מטייל עם בני המשפחה מחוץ לבית הוא קשור לרצועה ממש כמו כלב. למרות זאת לא מעט מאלה שמבחינים בו מעקמים את הפרצוף, בשל המוניטין הרע שיש לרקונים שכאמור נחשבים לבעלי חיים מסוכנים מאוד.

מומחית לחיות טוענת שלמרות שראמבו הסתגל לחיי בית יש לשחרר אותו בחזרה לטבע ובהקדם, כיוון שרקונים כאשר הם בני שנה הופכים לאגרסיבים ומסוכנים ביותר. ההולמנים מרגישים כי זה כבר מאוחר מדי לשחרר את ראמבו בחזרה לטבע והוחלט שישאר עימם. הם מתכננים בקרוב לסרס את הרקון שלהם ואז לבקש רשיון מהמועצה המקומית להחזיק בו כחוק.

Format ImagePosted on January 10, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Ayelet Cohen, Hebrew, Holman family, Jewish Community Centre, Jewish-Israeli heritage, Nova Scotia, racoon, איילת כהן, ג'ואיש קומיוניטי סנטר, מורשת יהודית-ישראלית, משפחת הולמן, נובה סקוטיה, עברית, רקון
אנטישמיות בקנדה

אנטישמיות בקנדה

המכתבים נשלחו למוסדות היהודים בערים הבאות: טורונטו (ארבעה בתי כנסת), מונטריאול (שני בתי כנסת), אוטווה, המילטון, קינגסטון, קלגרי ואדמונטון (שני בתי כנסת).

מחלקת פשעי שנאה של משטרת קנדה פתחה בחקירה לבדוק את זהות שולחי מכתבי השנאה לבית כנסת ברחבי המדינה. עד כה ידוע כבר על לפחות עשרה בתי כנסת שקיבלו מכתבי שנאה אנונימיים בימים האחרונים. המכתבים נשלחו למוסדות היהודים בערים הבאות: טורונטו (ארבעה בתי כנסת), מונטריאול (שני בתי כנסת), אוטווה, המילטון, קינגסטון, קלגרי ואדמונטון (שני בתי כנסת).

המכתבים כוללים ציור של צלב קרס על מגן דוד צהוב עם דם נוטף, בצרוף הסלוגן “היהודים חייבים במיתה” גן כן עם דף נוטף. בשלב זה לא ברור האם קמפיין השנאה היה קשור לחג החנוכה שחל באותם ימים, או להכרזתו החד צדדית של נשיא ארה”ב דולנד טראמפ, כי ירושלים היא בירת ישראל, או שמדובר בפעילות אנטשימית “רגילה”.

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, אמר בתגובה לפרשה החמורה: “למעשי שנאה ואנטישמיות אלה אין מקום במדינתנו ואנו לא נסבול זאת”.

בבני ברית קנדה מציינים כי בשנת 2016 נרשמה עלייה משמעותית בהיקף של עשרים ושישה אחוז בפשעי שנאה נגד יהודים במדינה (1728 מקרים בסך הכל), לעומת השנה החולפת (2015). בבני ברית מוסיפים עוד כי 2016 הוותה שנת שיא בפעולות האנטישמיות, מתוך 35 השנים האחרונות, בהן הארגון מנהל רשום בנושא.

כלבים כלבים בואו הביתה: נהגי משאיות מחזירים הביתה כלבים שהלכו לאיבוד ברחבי קנדה

מי אמר שלנהגי משאיות לא איכפת משום דבר חוץ מעבודתם. מתברר שבשנים האחרונות נהגי משאיות שנוסעים ברחבי המדינה הגדולה הזו מחזירים לביתם הרבה כלבים שהלכו לאיבוד. האיחוד מחדש עם בעלי הכלבים מרגש ביותר. הנהגים עושים זאת ללא שום עלויות וכולם שמחים.

מרגרט פוסטר-הייד (ממחוז אונטריו) שהייתה בעברה בעצמה נהגת משאית כבדה, החליטה שיש מקום לנצל את ההזדמנות שנהגי משאיות נוסעים בכל רחבי קנדה, לשם החזרת כלבים אבודים הביתה. היא הקימה לפני כארבע שנים רשת באינטרנט בשם “גיבורי הכביש מעופפים נודדים”, שמקשרת בין בעלי כלבים שאבדו וקיבלו מידע שהם נמצאו במרחק גדול מביתם, לבין נהגים שעובדים בכל רחבי קנדה. בעלי הכלבים ממלאים את פרטי הכלבים שאבדו, היכן הם אבדו, היכן נמצאו והיכן הם גרים. המידע נמסר לנהגים בשטח שמקבלים מידע מפורט היכן לאסוף את הכלבים שנמצאו. הם מעלים אותם לתא הנהג במשאיות שלהם ומסיעים אותם לאחר כבוד לנקודת המפגש עם בעליהם.

כאמור הנהגים כמו גם פוסטר-הייד לא גובים שום כסף על השרות המבורך שהם מספקים. בעלי הכלבים שלא נדרשים לשלם על החזרת כלביהם הביתה, בדרך כלל מכבדים את הנהגים במתנות וכרטיסי שי לשימוש בבתי קפה ומסעדות.

לדברי פוסטר-הייד עד כה הרשת של נהגי המשאיות עזרו בהחזרת לא פחות מארבע מאות כלבים לבעליהם המודאגים. רק בימים האחרונים נהג בשם סקוט סטיבנס, החזיר ממחוז בריטיש קולומביה למחוז אלברטה כלב בשם פרנקי. הכלב הלך לאיבוד לפני כחמישה חודשים (במהלך קיץ האחרון), נמצא בריא ושלם מרחק של לא פחות מ-1,200 ק”מ מביתו. מדובר בכלב טיפולי מיוחד שברח מהבייביסיטר שלו לאחר שזה שיחרר אותו מהרצועה, בזמן שבעליו אשלי פאור (אם יחידה לילדה קטנה בת שלוש) שהתה בבית החולים. פרנקי יודע להריח את רמת הסוכר בדמה של פאור וכן הוא עוזר לה להירגע מהחרדות הרבות שלה. סטיבנס שמח מאוד להחזיר את פרנקי במשאית שלו לבית בעליו. פרנקי במפגש עם פאור ובתה קפץ משמחה ולקיק את שתיהן ממושכות. אכן הוא שמח לחזור הביתה.

Format ImagePosted on January 3, 2018January 1, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags antisemitism, B’nai Brith Canada, Canada, dogs, hate crimes, truck drivers, אנטישמיות, בבני ברית קנדה, לבים, נהגי משאיות, פשעי שנאה, קנדה
קשה להאמין חלק שני

קשה להאמין חלק שני

קשה להאמין שאדית ומייקל סימס בעלי הקפה המיתולגי צ’יזקייק הלכו לעולמם. (צילום: רוני רחמני)

בעת התיישבו בוונקובר לפני כארבעים שנים תחילה מייקל התפרנס מהופעות בבתים של אנשים באירועים כמו ימי הולדת, ובכל אירוע בו יכל לנגן ולשיר. ואילו אדית הכניסה כסף הביתה ממכירות של חפצים משומשים. יום אחד הם מצאו חנות להשכרה ברחוב גראנוויל, הקרובה מאוד לגשר גראנוויל שמקשר בין הדאון טאון לחלקה המערבי של ונקובר. הבעלים הקודם של המסעדה ששכנה במקום נאלץ לסגור את העסק, כיוון שבעותה עת פרצה שביתה במערכת עיתון הוונקובר סאן שהייתה ממוקמת ממול, כך שלא היו קליינטים. אדית ומייקל סימס קפצו על המציאה והשקיעו את כל הכסף שהיה להם (כ-14 אלף דולר) – וכך נפתח קפה צ’יזקייק אצטרה. מייקל אמר לי בשעתו כי הוא בסך הכל חיפש מקום לנגן, וללא שום תוכנית עסקית התגלגל הרעיון לפתוח את הקפה ולמכור בו עוגות גבינה איכותיות לפי מתכון שהוא מצא. השניים נהגו בחוכמה כאשר החליטו לפתוח את הקפה בשעות הערב החל משבע, בזמן ששאר בתי הקפה נסגרים. המקום פעל עד אחת אחר חצות. כך שהיום היה פנוי עבורם לכל מה שרצו וחפצו לעשות. למיקום הספיציפי של הקפה (מחוץ לדאון טאון) היה יתרון משמעותי כיוון שתמיד אפשר היה למצוא חנייה לידו.

photo - Cheesecake Etc. closedבשבועות הראשונים הקפה היה ריק אך לאחר מכן לאט לאט המקום החל להתמלא. צעירים ומבוגרים כאחד באו לשמוע את מייקל מנגן ושר עם אשתו, ונהנו לאכול עוגת גבינה ברוטב תות שדה או שוקולד. תוך תקופה קצרה צ’יזקייק הפך לשם דבר והמקום משמש לעלייה לרגל עד היום. קרוב לארבעים שנה בית הקפה מלא מדי ערב. הוא פתוח בכל ימות השנה ורק בערב חג המולד הוא סגור לבקשת עובדים שרוצים לשהות עם בני משפחותיהם.

במהלך השנים חלו מספר שינויים והתאמות בקפה אך בעקרון רוח המקום נשמרה עד היום. צ’יזקייק היה ממקומות הבילוי הראשונים בוונקובר שבו נאסר על הלקוחות לעשן.

לפני מספר שנים הזוג סימס רכשו את הבניין של הקפה וצרפו לצ’יזקייק את שתי החנויות שמצדדיו, כך שבימים עמוסים המקום מכיל עוד מקומות ישיבה לאורחים. במקביל הבן דן לקח את מושכות הניהול לידו ואדית ומייקל היו יותר חופשיים לטייל ולנוח.

אני הייתי נוהג לפגוש את הזוג מעת לעת. בדרך כלל היינו נפגשים בערבים בקפה ונהנים משיחות נפש וכן מנהלים דיונים עמוקים בנושאים פוליטיים ואחרים. לפעמים היינו נפגשים בסטודיו מאחורי הקפה בו אדית ומייקל נהגו לשהות לעיתים. או שנפגשנו בדירה היפה שלהם בקול הארבור. לעתים היינו נפגשים לפני הצהריים לברנץ’ בצ’יזקייק שהיה סגור באותן שעות, או בבית קפה בולגרי בווסט אנד שהיה חביב על בני הזוג.

תמיד היה לנו על מה לדבר, בין אם בנושאים משפחתיים, נושאי היום יום או כאמור בנושאים פוליטיים. בשנים האחרונות לחייה אדית גילתה רגישות גדולה יותר לנושא היהודי והיא החלה לחשוש יותר לגורלם. אני ניסיתי להרגיע אותה שהכל בסדר וישאר בסדר, אך כנראה שהגיל עשה את שלו והיא הייתה מאוד מודאגת. מייקל לעומתה תמיד נשאר אופטימי ונראה לא ממש מודאג ממה שקורה בעולם. הוא תמיד האמין בפתרונות חיוביים לכל בעייה וסכסוך.

אני מתקשה להאמין שאדית ומייקל סימס שייכים לנחתל העבר ולא אראה אותם עוד. ממש בלתי נתפס בעיני. מכל מקום הם ישארו בזכרוני ובמחשבותי ואזכור עד כמה היו נחמדים, שמחים וטובים לכל. יהיה זכרם ברוך.

Format ImagePosted on December 20, 2017December 13, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Cheesecake Etc., Edith Sims, Mike Sims, אדית סימס, מייקל סימס, צ'יזקייק
קשה להאמין חלק ראשון

קשה להאמין חלק ראשון

קשה להאמין שאדית ומייקל סימס בעלי הקפה המיתולגי צ’יזקייק הלכו לעולמם. (צילום: רוני רחמני)

בתאריך ה-17פברואר 2005 עזבתי את תל אביב ועברתי לגור בוונקובר. לפני שעזבתי מסר לי אבי טלפון של זוג מבוגרים מוונקובר שהוא ואימי הכירו באמצעות חברים. הוא אמר לי שקוראים להם אדית ומייקל סימס, שיש להם קפה שנקרא צ’יזקייק אצטרה. וכן שמייקל מנגן בקפה בפסנתר והוא ואדית שרים יחדיו. נשמע לי מוזר.

ממש בימים הראשונים לשהותי בעיר כשעוד שכרתי חדר במלון ליד אינגליש ביי בשכונת הווסט אנד השקטה, ולא היה לי הרבה מה לעשות, החלטתי לבקר את הזוג סימס. הרמתי טלפון והצגתי את עצמי וקבענו להיפגש בקפה שלהם. הם היו בעצם האנשים הראשונים שפגשתי בוונקובר, בנוסף לחבר אחד שעוד הכרתי מישראל (קובי אשכנזי).

אני זוכר היטב את ההליכה בלילה הקר והרטוב מהמלון אל הקפה של אדית ומייקל. אז עוד לא הייתי מורגל בהליכות ארוכות והדרך נראתה לי ארוכה ולא נגמרת. כשהגעתי לקפה הופתעתי לדעת שאכן קוראים לו צ’יזקייק אצטרה. ואכן מייקל ישב על יד הפסנתר מנגן ושר, ובחלק מהשירים אדית הצטרפה אליו בשירה. כל מה שאבי אמר היה נכון.

מייד נוצר קשר חם ביננו והוא נשמר לאורך כמעט שלוש עשרה שנים ברציפות. רק מותם הפתאומי של אדית ומייקל שהחליטו ללכת יחדיו מעולמנו לעולמם של המתים (אדית בת 77 ומייקל בן 79), ביום שני ה-27 בנובמבר, קטע אותו. בחיים כמו במותם השניים תמיד היו ביחד. אני זוכר כי תמיד כשראיתי אחד, ידעתי שכעבור דקות בודדות גם השני יופיע. הם גרו ביחד, עבדו ביחד, טיילו ביחד, נפשו ביחד, נפגשו עם חברים ביחד, שהו עם המשפחה ביחד, הופיעו כמעט לכל אירוע ביחד, החזיקו במחשב אחד, באימייל אחד ובמכשיר סלולר אחד.

הידיעה על מותם של אדית ומייקל הדהים אותי. ישבתי בביתי צפון בתוך עצמי והרגשתי ממש בהלם. עצור, עצוב ומרגיש כאחד שהתייתם מזוג כל כך נעים הליכות, צנוע ושמח. מי יכול להגיד משהו רע עליהם? לא ימצא אחד כזה. פשוט לא. ולראייה עשרות הגיבו באינטרנט לאור פרסום הידיעה על מותם של אדית ומייקל. כולם כאחד אמרו רק דברים טובים והביעו צער עמוק על הפרידה הקשה מהזוג.

צ’יזקייק הזכיר לי בית קפה בצרפת בשל האווירה הרומנטית, האורות הנמוכים, התמונות בשחור לבן מסביב, הקירות הצבועים באדום והנעימות ששררה במקום. זאת ממש כמו עידית ומייקל שהצליחו להעביר למקום אווירה מיוחדת, משהו מעצמם, אולי בעצם הרבה מעצמם. מייקל כל פעם שהגעתי לצ’יזקייק ניגן נפלא ואהבתי בעיקר את הקטעים כשהוא מאלתר ג’אז, בסגנון ניו יורקי. ואילו אדית הייתה בעלת קול זהב ועדין שהזכיר לי מאוד את קולה של הזמרת הצרפתית אדית פיאף.

השניים היו יהודים: אדית ילידת סקוטלנד שגדלה בטורונטו ואילו מייקל היה אמריקני יליד בוסטון. הם הכירו דווקא בישראל בשנת 1961 (עת הייתי בן שנתיים). מייקל שימש באותה עת נגן קלידים של הזמר שמעון ישראלי, בתוכניתו המיתולוגית ‘סתם יום של חול’. אדית ומייקל שמבט ראשון התאהבו אחד בשני, החליטו שלא להישאר בישראל ועברו לבוסטון. לאחר שנה (1962) התחתנו. אחרי שנולד בנם יחידם דן, הוצאות המחייה האמירו ובעיקר הטפולים הרפואיים בילד היו יקרים מאוד, בזמן שלזוג סימס לא היה כלל כסף. לכן הם החליטו לחצות את הגבול לקנדה ולעבור לוונקובר. הם התאהבו מייד בעיר היפה הזו שהפכה לביתם במשך כארבעים השנים האחרונות.

Format ImagePosted on December 13, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Cheesecake Etc., Edith Sims, Mike Sims, אדית סימס, מייקל סימס, צ'יזקייק
דוגווקר נמצאה בריאה

דוגווקר נמצאה בריאה

אנט פויטרס, דוגווקר שנעלמה בטבע ,נמצאה בריאה ושלמה עם הכלבים לאחר שלושה ימים. (צילום: Marcel Poitras via CBC)

אפשר להגדיר זאת כמעט כנס: דוגווקר שנעלמה עם שלושה כלבים בהר איגל הנחשב לאזור טבע פראי ליד קוקויטאלם, כאשר גשם לא מפסיק לרדת ומלווה במשבי רוח חזקה, נמצאה בריאה ושלמה לאחר שלושה ימים. אנט פויטרס (בת 56) שנחבלה נמצאה בהשגחת בית החולים ושוחררה לביתה בימים האחרונים. בעלה מרסל פויטרס שכמעט ואבדה תקוותו, פשוט עמד חסר אונים לנוכח הידיעה כי אשתו נמצאה והכל בסדר. בהתרגשות רבה כשהוא מתקשה לנשום הציע פוטירס לכל בני הזוג לחבק את בן הזוג השני שלהם חזק חזק.

פויטרס הנחשבת לדוגווקר מקצועית (היא אף מטפסת הרים בעלת ניסיון רב), הכלבים אוהבים אותה ובעליהם בוטחים בה לחלוטין. היא מכירה היטב את ההר ואזור הטבע הפראי, את השבילים והמעברים הרבים ופעמים רבות כבר צעדה שם עם כלבים. כאמור באחד הימים הגשומים ביותר השנה, פויטרס יצאה להליכה ארוכה עם שלושה כלבים (אחד מהם הוא שלה). לאחר שלא שבה הבייתה ושעות עברו מאז שנראתה לאחרונה, בעלה נאלץ להזעיק את המשטרה הפדראלית. שוטרי האר.סי.אם.פי גייסו מומחים בחיפושים מכל בריטיש קולומביה, וקראו לעזרה לצוות החילוץ והצלה של קוקיטלאם שמאתר מטיילים שאבדו בטבע. בכוחות משותפים הם יצאו לחפש אחר הדוגווקר. כמאה איש עסקו בחיפוש המאסיבי בעזרת כלבים מיוחדים, שני רכבי שטח ושני מסוקים שנעו מעליהם ללא הרף (עם חיישני אינפרה אדומים שיוכלו לקלוט את חום גופה של פויטרס). רק ביום השלישי לחיפושים שכמעט כבר כולם איבדו תקווה במיוחד לאור העובדה כי מזג אוויר קשה שרר באזור, נמצאה פויטרס בשעות הבוקר ביחד עם שלושת הכלבים. הליקופטר אחד פינה אותה מהאזור למקום מבטחים, בזמן שעיניה כוסו כיוון שהיא סובלת מפחד גבהים. שם היא הולבשה בבגדים חמים והועברה לטיפול והשגחה בבית החולים. שני הליקופטורים נוספים פינו את שלושת הכלבים שנמצאו בריאים ושלמים. הכלבים הועברו לבעליהם והאיחוד היה מרגש מאוד.

שוטרי האר.סי.אם.פי מסרו כי הדוגווקר נמצאה באזור סבוך ליד קו הימים שהוא מחוץ לאזור המיועד למטיילים. מתברר כי היא החליקה על בול עץ, בגלל הרטיבות לאור גשם החזק. צלעותיה כאבו מאוד והיא ולא יכלה ללכת עוד. בזמן החלקה הטלפון שלה הלך לאיבוד. כל שנותר לה היה למצוא מחסה עם הכלבים, כאשר היא חיממה אותם והם חיממו אותה. ביום השלישי להיעדרותה כאשר מזג האוור השתפר במקצת, היא הבחינה באחד המסוקים שחג מעליה אך הטייסים שבו לא רואה אותה. היה ברור לה כי היא לא תוכל להחזיק מעמד לילה נוסף בחוץ, בקור וברטיבות הרבה. למזלה צוות המחפשים שנע באזור השמיע קריאות וציפצף במשרוקיות מיוחדות. היא ענתה והכלבים נבחו וכך כולם נמצאו.

מרסל פוטירס לא שכח להודות ממושכות לכוחות ההצלה והמחפשים הרבים שמצאו את אשתו ושלושת הכלבים, באזור קשה לתנועה ומסוכן להליכה. הוא הזכיר לכולם לקחת ערכות הצלה ושמיכות כי אף פעם אי אפשר לדעת מה יכול לקרות בשטח.

לאחר שפוטריס התאוששה במקצת, בעלי שני הכלבים ששהו עימה בשלושת הימים הקשים בחייה, הגיעו לבקרה בבית החולים. מיד שהכלבים נכנסו לחדרה הם קפצו למיטה שלה ולא הפסיקו ללקק את פניה באהבה רבה. אחד הכלבים אף נשכב לידה והניח את ראשו על גופה שהיה מכוסה בשמיכה של בית החולים. הדוגווקר שכאמור השתחררה כבר מבית החולים, סביר להניח שתחזור בקרוב לעבודה שהיא אוהבת ותמשיך לטייל עם הכלבים.

Format ImagePosted on December 6, 2017December 4, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Annette Poitras, dog walker, אנט פויטרס, דוגווקר

Posts pagination

Previous page Page 1 … Page 23 Page 24 Page 25 … Page 40 Next page
Proudly powered by WordPress