המשנה לנגיד הבנק המרכזי של קנדה חלקה שבחים לישראל על השגת יעדי האינפלציה החל משנות התשעים. (צילום: Grauesel)
המשנה לנגיד הבנק המרכזי של קנדה, ד”ר נדין בודו-טרכטנברג חלקה שבחים רבים למדינת ישראל, על שהצליחה להשיג את יעדי האינפלציה הרצויים החל משנות התשעים. דבריה של ד”ר בודו-טרכטנברג נאמרו במסגרת הרצאה לפני מספר ימים בכנס של הבנק המרכזי הקנדי, שעסק במדיניות המונטרית והכלים של המדיניות השונים להשגת המטרות שלה.
חלק מרכזי בהרצאתה של המשנה לנגיד עסק בהתפתחויות העיקריות ובאתגרים השונים, בהשגת יעדי האינפלציה בישראל בשנים האחרונות. לדבריה המשק הישראלי חווה בשנים האחרונות צמיחה כלכלית יציבה, עלייה בשכר, התחזקות המטבע המקומי (השקל) מול הדולר האמריקני ושאר המטבעות הבולטים, וכן שמירה על רמת אינפלציה נמוכה שלא רק שהיא מתחת ליעד שנקבע, אלא אף מצויה בתחום השלילי מזה כשלוש שנים.
ישראל חוותה עשור של היפר-אינפלציה בשנות השבעים וכן בתחילת שנות השמונים. ולאחר מכן עשור של מדיניות דיסאינפלציה שהתמקדה בחתירה לקצב של אינפלציה ההולך ופוחת. מאז שנת 2003 יעד האינפלציה של ישראל הוא בתחום שבין אחוז לשלושה אחוזים. למרות שרמת האינפלציה בהסתכלות אחורה על השנה האחרונה חרגה לפעמים מהטווח הזה, הסטייה נרשמה בעיקר בתקופות קצרות כתוצאה מתנודות בשערי החליפין. לפני כשלוש שנים חל שינוי משמעותי כאשר מאז נמצאת האינפלציה באופן עקבי, מתחת ליעד. עם זאת יש לציין, כי הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים הארוכים ממשיכות להיות מעוגנות היטב בתוך רצועת היעד, ובכך משקפות את אמון השוק במדיניות המונטרית של בנק ישראל.
חשיבות השמירה על יציבות המחירים בישראל קיבלה מישנה תוקף עם חקיקת חוק בנק ישראל החדש (בשנת 2010), שקבע כי תפקידו הראשון במעלה והחשוב ביותר של המוסד הוא לשמור על יציבות המחירים בשוק, ובמקביל לתמוך בצמיחה כלכלית וביציבות הפיננסית של המשק הישראלי. החוק החדש מאפשר להנהלת הבנק פרק זמן של שנה להחזיר את האינפלציה לרמת היעד, מה שנראה בזמן שהוא חוקק על ידי הכנסת – פרק זמן סביר. כך שיתאפשר לבנק המרכזי להכיל זעזועים זמניים, וכן גם אירועים חד-פעמיים שצפויים להסיט את האינפלציה מהיעד לזמן קצר.
לדברי המשנה לנגיד הבנק המרכזי של קנדה בשנים האחרונות בזמן שרבות מהמדינות ששותפות בסחר עם ישראל עמדו בפני משבר פיננסי חמור, וכלכלתן דישדשה, הכלכלה של מדינת ישראל צמחה בהתמדה, וכעת היא קרובה לשיעורה הפוטנציאלי, תוך שהיא נתמכת בעלייה מתמשכת בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, במיוחד של הנשים הישראליות, צמיחה בשיעור התעסוקה בכלל ענפי המשק, וכן בעלייה בשכר הריאלי והנומינלי, שאיפשרו התרחבות של הצריכה הפרטית. כמובן שהנתונים שמציגים תמונה זו לא התקבלו באופן רציף, ומלבד נתוני שוק העבודה שהיו חזקים באופן קבוע, חזינו בתנודתיות רבה של הנתונים, כולל אף תיקונים משמעותיים בנתוני החשבונות הלאומיים-הרבעוניים.
למרות העודף המובהק בחשבון השוטף, המשק הישראלי התמודד עם ביצועי החסר של מגזר היצוא. ההאטה ביצוא נבעה בין היתר מההאטה הכללית בסחר העולמי. יש לציין כי השקל הישראלי המשיך להתחזק, מעבר למה שהוערך בתחילה, דבר המשקף את ההתאמה הנורמלית לביצועים הטובים יחסית של המשק הישראלי.
ד”ר בודו-טרכטנברג מוסיפה עוד כי בישראל רמת האבטלה נמצאת ברמה הנמוכה ביותר מאז הקמת המדינה, ובמקביל השכר עולה בזמן שהאינפלציה נשארת ברמה נמוכה. בישראל גברה המודעות למחירים הגבוהים וגברה התחרות בתחום הקמעונאי, בעיקר עם התגברות השימוש באינטרנט. כיוון שרמת המחירים במדינה גבוהה היא מותירה מקום רב יותר להפחתת מחירים, שמקורה בתחרות המוגברת.
