Tag: איראן

טרודו מצטער על החלטת טראמפ

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, והמתוקשרת של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, 2017. (צילום: @WhiteHouse)

ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, הביע צער על החלטתו המתוקשרת של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, לבטל את הסכם הגרעין עם איראן שהושג ב-2015.

טרודו הודיע כי קנדה תמשיך לתמוך בהסכם הקיים, בו תומכות גם מדינות אירופה, גרמניה, בריטניה, צרפת, סין ורוסיה. טרודו אמר עוד שההסכם עם איראן אינו מושלם, אך הוא מונע ממדינה זו לפתח נשק אטומי. לדבריו קנדה תמשיך לתמוך בהסכם כמו גם מדינות נאט”ו האחרות. טרודו הוסיף עוד: “אנו מכבדים החלטות של מדינות אחרות לגבי מדיניות החוץ שלהן. אבל לגבי המטרות של קנדה, אנו נקבל החלטות לגבי מדיניות חוץ שלנו כאן באוטווה, ולא בוושינגטון או בכל מקום אחר”.

טרודו ציין עוד כי הוא בטוח שנושא ההסכם עם איראן יעמוד בראש הדיונים של מדינות הג’י-7 שיתכנסו לפגישה השנתית שלהן, בחודש הבא בקנדה.

אפסילור זכתה במכרז הצבא הקנדי שהיקפו כארבעה מיליון דולר

חברת אפסילור מישראל זכתה במכרז של משרד הביטחון הקנדי, עבור אספקת פתרונות לטעינת סוללות וניהול אנרגיה. זאת עבור פרויקט “החייל הדיגיטלי” של צבאה קנדה. אפסילור תפתח ותספק מטען חדשני, שיוכל לטעון במקביל שתיים עשרה סוללות עתירות אנרגיה של מערכת “החייל הדיגיטלי”.

בשלב ראשון תספק אפסילור ארבע מאות מטענים רב ערוציים, שירותים וחלקי חילוף, בהיקף של כשלושה מיליון דולר ארה”ב (כארבעה מיליון דולר קנדי). בחוזה יש גם אופציה להכפלת מספר מטענים במהלך ארבע השנים הקרובות.

ועדת המכרזים של הצבא הקנדי בחרה באפסילור שהצעתה זכתה לניקוד טכני גבוה ומחיר תחרותי. וכן לאור הניסיון המוכח של אפסילור בפיתוח

מטענים צבאיים מתקדמים עבור צה”ל וצבאות נוספים במדינות המערב.

צבא קנדה נחשב לאחד הצבאות הפעילים ביותר מקרב קבוצת המדינות החברות בברית נאט”ו. במשך שנים רבות הצבא הקנדי נטל חלק משמעותי בפעילות, כמעט בכל אזורי העימות אשר בהם פעלה הברית הצפון אטלנטית. אזורי העימות כללו בין היתר את: יוגוסלביה, עיראק ואפגניסטן. במקביל הצבא הקנדי השתתף גם במשימות שונות של כוחות שמירת השלום של האו”ם.

במסגרת ההסכם בין אפסילור לצבא הקנדי יצויידו אלפי חיילים לוחמים קנדיים, במערכות לבישה של “החייל דיגיטלי”, כולל אמצעים מתוחכמים של אמצעי שליטה ובקרה, מערכת לניהול קרב, אמצעי תצפיות, הרכשת מטרות, תקשורת וכו’.

מאחר ורכיבי האנרגיה במערכת נדרשים לתמוך בכל הציוד האלקטרוני הלביש במשימות ממושכות של החיילים, זוהה נושא טעינת הסוללות כקריטי. לכן צבא קנדה פרסם את המכרז המיוחד לפיתוח ולייצור מטען ייעודי, שיעמוד במפרט גבוה במיוחד של דרישות טכניות ומבצעיות. כך למשל המטען נדרש לטעון מספר רב של סוללות במהירות, לפעול בשטח וכן תוך כדי נסיעה ברכב. וגם להתחבר להזנה ממקורות אנרגיה מגוונים, כדוגמת רשתות חשמל בכל רחבי העולם, כלי רכב שונים, ואפילו סוללות חד פעמיות. המטען החדש יהיה אטום לחלוטין למים ואבק, ויפעל באזורי אקלים שונים בעולם. המטען החדש,

שפיתחה אפסילור תומך בסוללות לבישות, שנמצאות בשימוש בצבאי הקנדי, וכן גם בצבאות נוספים של מדינות החברות בנאט”ו.

מנכ”ל אפסילור, אלכס סטפנסקי, אומר בתגובה לזכייה במכרז: “אנו גאים שהחברה שלנו נבחרה על ידי צבא קנדי, להיות חלק מהתוכניות היוקרתית של “החייל הדיגיטלי””. הוא הוסיף: “הזכייה במרכז של צבא קנדה ממחישה את התחרותיות ואת איכות פיתוח והמוצרים שלנו. אנו רואים בפרוייקט זה מקדם חשוב, שיסייע לנו להתמודד על מכרזים נוספים בקנדה, וכן בצבאות אחרים בנאט”ו ורחבי העולם”.

מתהדק הקשר בין קנדה לאיראן

שר החוץ, סטפן דיון. (צילום: Facebook)

מתהדק הקשר בין קנדה לאיראן: הוסרו מספר סנקציות כלכליות נגד המדינה האיסלאמית

קנדה ואיראן פותחות בדיאלוג לאחר כשלוש וחצי שנים של נתק טוטאלי בין שתי המדינות. במסגרת זו הממשלה הקנדית החליטה להסיר כבר מספר סנקציות כלכליות נגד איראן, בהן הקשורות בשירותים פיננסיים, יצוא ויבוא. כך הכריז שר החוץ, סטפן דיון, בסוף השבוע האחרון. סנקציות נוספות יוסרו בהמשך הדרך בשלבים כולל חידוש היחסים הדיפלומטיים, תוך שקנדה בוחנת את הפיקוח של האו”ם על תוכנית הגרעין של איראן, כדי למנוע מאיראן להמשיך ולפתח אותה, כמו למנוע ממנה את הפיתוח של טילים בליסטיים ארוכי טווח. דיון ציין כי קנדה תמשיך לבדוק מה קורה באיראן ותפעיל מדיניות בשלבים להסרת הסנקציות, לאור החששות מתפקידה של איראן במזרח התיכון כולל מול בני הברית כמו ישראל, ולאור “הרקורד” של איראן בתחום נושא זכויות האדם. דיון הוסיף עוד: “אני חושב שזה טוב לישראל שקנדה תוכל לדבר עם איראן. זו הייתה טעות לחשוב כי הבידוד עדיף על קשר וקשר אינו מהווה הסכמה”.

לדברי דיון תחומים רבים של הכלכלה הקנדית ירוויחו ממערכת היחסים המחודשת עם איראן. זה לא רק תעשיית התעופה והחלל, אלה גם תחבורה, חקלאות, התעשייה הפטרוכימית, תעשיית הכרייה ותעשיות הנפט והגז. לקנדה יש עדיין חששות כבדים בנוגע לשאיפותיה הגרעיניות של איראן, ולכן ימשכו המגבלות החמורות של יצוא מוצרים רגישים שלא ישלחו לאיראן וכל היתר יצוא ישקל בכל מקרה לגופו. קנדה תמשיך אפוא לקיים הגבלות חמורות על היצוא לאיראן של מוצרים, שירותים וטכנולוגיה שנחשבים לרגישים מהבחינה הביטחונית, לרבות מוצרים שיכולים לעזור לאיראן לייצר טילים גרעיניים או בליסטיים.

בתגובה להחלטת הממשלה להסיר את הסנקציות הצרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה פרסם את תגובתו בנידון. המרכז מציין כי איראן ממשיכה להיות איום ממשי עבור ישראל והיהודים ברחבי העולם. הסרת הסקנציות הבינלאומיות בעקבות ההסכם על תוכנית הגרעין של איראן, תנוצל על ידי המשטר האיראני וזה מקור חרדה רציני למרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה ושותפיו ברחבי העולם. קיימת סכנה ממשית שהקהילה הבינלאומית, מתוך נאיביות לאור הסכם הגרעין עם איראן, תקבל את איראן כחברה לגיטמית בקהילה הלאומית, למרות שהיא ממשיכה לתת חסות לטרור, מתעללת בזכויות אדם, מחוללת כאוס באזור וקוראת להשמדת ישראל.

עמדת המרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה לגבי החלטת הממשלה הקנדית החדשה ברורה. איראן מהווה איום רב לשלום העולמי והביטחון העולמי, וקנדה צריכה להתעמת עימה באמצעות כלים דיפלומטיים וכלכליים.

המרכז יודע כי המפלגה הליברלית של קנדה למרות תמיכתה בעמדתה תקיפה נגד איראן, מזה זמן רב מעדיפה גישה המאופיינת במעורבות קונסטרוקטיבית בניגוד לממשלה השמרנית הקודמת שתמכה חד-משמעית בבידודה של איראן. המרכז ישאר מאוד מודאג מהמאמץ של הקהילה הבינלאומית לחידוש הקשרים אם איראן, “ואנו נמשיך להראות שדיפולמטיה ללא לחץ כלכלי לא הייתה מביאה שינוי בהתנהגותה של איראן. תפקידנו להבטיח לבחון את הציוד והסחורות שיועברו לאיראן מקנדה, כדי לבחון שחברות קנדיות לא יעזרו לתוכנית הגרעין שלה ולבניית מערך הטילים הבליסטיים שלה”.

המרכז אומר עוד: “עכשיו יותר מתמיד הקהילה היהודית בקנדה צריכה לקחת חלק במדיניות הציבורית המקומית. אנו זקוקים לחברי הקהילה באשר הם כדי שישמיעו את קולם. בימים הקרובים המרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה, ישיק קמפיין חדש לגיוס אזרחי קנדה שמודאגים לקרוא לשר החוץ דיון, להמשיך ולהפעיל לחץ על איראן. יש באפשרותה של הקהילה היהודית להשפיע על הטיפול הכושל של הממשלה בתיק איראן, כשנעים קדימה”.

נתניהו לא אוהב את זה

התאגיד הקנדי בומברדייה שמספק מזה למעלה מעשר שנים קטרים וקרונות לרכבת ישראל, החל לבדוק את האפשרות למכור מטוסי נוסעים לאיראן. (צילום: bombardier.com)

נתניהו לא אוהב את זה: קנדה החליטה להסיר הסנקציות נגד איראן בשלבים

קנדה שנחשבה עד לאחרונה ידידה קרובה ביותר של ישראל מצטרפת למחנה של מדינות המערב (בהן ארה”ב, האיחוד באירופאי ואוסטרליה), שהחליטו להסיר את הסנקציות הכלכליות נגד איראן. זאת לבקשת האו”ם לאור חתימת הסכם הפיקוח על תוכנית הגרעין של איראן. שר החוץ הקנדי, סטפן דיון, הודיע בפרלמנט לפני מספר ימים כי ממשלת הליברלים בראשות ראש הממשלה ג’סטין טרודו, תסיר את הסנקציות נגד איראן במספר שלבים. בין הסקנציות שיוסרו יכללו בהמשך גם נורמליזציה ביחסים בין קנדה ואיראן, ופתיחתה מחדש של שגרירות קנדה בטהרן. הממשלה הקודמת בראשות ידידה הקרוב של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל ומי שעמד בראשה, סטפן הרפר, סגרה את השגרירות בטהרן בספטמבר 2012 בטענה שאיראן היא איום על השלום והביטחון בעולם, במסגרת ניתוק היחסים הדיפלומטים בין שתי המדינות.

התאגיד הקנדי בומברדייה שמספק מזה למעלה מעשר שנים קטרים וקרונות לרכבת ישראל, החל לבדוק את האפשרות למכור מטוסי נוסעים לאיראן. בהקשר זה אמר דיון: “אם איירבוס מסוגלת לעשות את זה (התאגיד הצרפתי חתם על עיסקה עם איראן למכירת מאה ושמונה עשר מטוסים ר.ר) למה בומברדייה לא יהיה מסוגל לעשות זאת. באיזה דרך זה עוזר לקנדה, לאזרחי איראן או לישראל באם קנדה פוגעת בתעשייה שלה?”

בומברדייה סובל בשנים האחרונות מהפסדים כספיים גדולים שנאמדים בתשעה מיליון דולר אמריקאי, ופתיחת שוק חדש כמו איראן, יכולה לתרום מאוד לקופת התאגיד. איראן כידוע משוועת למטוסי נוסעים חדשים כיוון שצי המטוסים שלה ישן ביותר, והיא הצהירה כבר כי ברצונה לרכוש מאה ושישים מטוסים חדשים. חברות קנדיות נוספות מעוניינות לנהל מגעים עם האיראנים למכירת מרכולתם לאחר הסרת הסקנציות, והן רואות בשוק האיראני פוטנציאל גבוה, במיוחד לאור מצב הכלכלה בעולם. מומחה למסחר בינלאומי מטורונטו אומר כי חברות קנדיות רבות רואות באיראן הזדמנות גדולה לעסקים. יש לזכור ששמונים מיליון איש גרים באיראן, היא נחשבת למדינה עם חינוך ברמה גבוהה והיקף כלכלתה נאמד בארבע מאות מיליארד דולר. החברות שמגלות עניין באיראן שייכות בעיקר לתחומי ענפי הנפט, הגז, והטכנולוגיה, יצרניות מוצרי מזון ובעיקר חלב ובקר.

בינתיים ממשלת קנדה החדשה כבר כועסת על ישראל. הממשלה העבירה מסר חריף לישראל בשבוע שעבר, והביעה את דאגתה מהאלימות הגוברת בין הפלסטינים לישראלים, ומהמשך הבנייה בהתנחלויות. לדברי דיון: “קנדה כבעלת ברית איתנה וידידה של ישראל, קוראת לעשות את כל המאמצים על מנת להפחית את האלימות וההסתה ולסייע ביצירת תנאים לחזרה לשולחן המשא ומתן”.

יהודיה נדקרה באופן קשה במונטריאול אך לא על רקע אנטישמי

אישה יהודיה (בת 27) שמחזיקה בדרכון ישראלי וגרה במונטריאול, נפצעה ביום רביעי בשבוע שעבר על ידי גבר שדקר אותה. אירוע התקיפה החמור אירע בשדרות מונקלנד שבשכונת נוטרדאם-דה-גארס, בזמן שהאישה הלכה לבדה ברחוב שעות המאוחרות של הלילה. האישה שנפגעה בפלג גופה העליון הועברה במהירות לבית החולים הכללי של מונטריאול ומצבה הוגדר כקשה. היא לומדת באוניברסיטה לתואר שני ולא לבשה שום ביגוד עם סממן יהודי. לבקשת בעלה שמה לא הותר לפרסום

משטרת מונטריאול פתחה בחקירה מואצת של הפרשה והמניע לפגיעה באישה. השוטרים הצליחו לעצור את החשוד בדקירה (בן 25) שנמלט מהאזור. לדברי המשטרה לא מדובר באירוע על רקע אנטישמי. לחשוד ששמו הותר לפרסום (מתיו רוברז’) עבר פלילי והוא שוחרר בעבר על תנאי ונמצא בתקופת מבחן. רוברז’ כנראה היה נתון להשפעת סמים בעת שדקר את היהודיה.

יחסים יותר מאוזנת?

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם ראש ממשלת קנדה ג’סטין טרודו בוועידת האקלים של האו”ם. (צילום: youtube.com)

האם רוחות קרות מנשבות מקנדה: ג’סטין טרודו צפוי להנהיג מדיניות יותר מאוזנת כלפי ישראל

ראש ממשלת קנדה החדש מטעם המפלגה הליברלית, ג’סטין טרודו, לא דומה כלל לראש הממשלה היוצא מטעם השמרנים, סטיבן הרפר, שהובס בבחירות הפדרליות האחרונות שהתקיימו בחודש אוקטובר. זאת גם בנוגע לייחס למדינת ישראל. טרודו נחשב עדיין לראש ממשלה “ירוק” כיוון שהוא בתפקיד מספר חודשים ספורים, אך כבר ניתן להבחין שמערכת היחסים ההדוקה ביותר בין ישראל לקנדה שאיפיינה את ממשלת הרפר, לא תחזור על עצמה. הרפר הרגיש מאוד בנוח עם ראש ממשלה של ישראל, בנימין נתניהו. שיאו של הקשר ההדוק הזה בין שני האישים, בא לידי ביטוי בביקור ההיסטורי של הרפר בישראל התקיים בחודש ינואר 2014. המשלחת הגדולה של של הרפר לישראל כללה פעילים בולטים בקהילה היהודית הקנדית. חלק מהם הוטסו במטוס שלו וחלק אחר “רק” התארחו בישראל על חשבון משלם המיסים הקנדי.

טרודו קיבל טלפון מנתניהו מייד עם זכייתו בבחירות בחודש אוקטובר. שני האישים נפגשו לשיחה קצרה ומתוקשרת היטב בסוף חודש נובמבר, במסגרת ועידת האקלים בפריז. הפגישה הייתה אמנם חיובית אך לא הזכירה במאום את חמימות היחסים בין הרפר לנתניהו. טרודו הודה לנתניהו על שהזמין אותו לבקר בישראל באופן רשמי אך הודיע שישמח להגיע “כשזה יתאפשר”?

בתשע וחצי שנות כהונתו של הרפר הוא נחשב לתומך הגדול של ישראל בעולם. וכידוע הוא עמד מאחורי ישראל בכל עניין ועניין. טרודו לעומת זאת כמו אביו, פייר אליוט טרודו ששימש רה”מ קנדה בשנים 1968-1979 ו1980-1984, צפוי להנהיג מערכת יחסים יותר מאוזנת עם ישראל, תוך ניסיון לחזק את הקשרים עם מדינות ערב, שנחלשו בתקופת הרפר. שר החוץ שלו, סטפן דיון, אמר כבר הזדרז והודיע שקנדה מבקשת לחזור לתפקידה המסורתי (לפני עידן הרפר), ולהיות מתווך הוגן בין הצדדים במזרח התיכון, תוך חיזוק הקשרים עם מדינות ערב. להערכת פרשנים ממשלת טרודו לא תתמוך עוד אוטומטית בישראל וכל נושא יבחן לגופו. הממשלה הקנדית צפויה להשמיע גם ביקורת קשה יותר על ההתנחלויות והבנייה בשטחים. טרודו כמו הרפר תומך בפתרון של שתי המדינות פלסטין לצד ישראל והוא בוודאי יזכיר זאת לראשי ישראל בדחיפות רבה יותר, כאפשרות היחידה להשגת שלום באזור. לפני השבעתו לראש הממשלה טרודו התקשר לראשי הקהילה היהודית בקנדה, הבטיח להם להמשיך ולעבוד בשיתוף פעולה מלא עימם והזכיר שוב את תמיכתו החשובה בישראל.

טרודו כמו אביו הודיע כי קנדה בתקופתו תתנגד לחרם על ישראל “שזה סוג חדש של אנטישמיות”. אך מצד שני הוא בחר לא הגיב על ההחלטת האיחוד האירופאי מחודש נובמבר, לסמן מוצרים מיוצרו בההתנחלויות. הרפר בוודאי היה נוהג אחרת. בנושא איראן הגרעינית הרפר עמד בקו אחד עם נתניהו (אך לא לא קיבל את “נאום הקווים האדומים” של נתניהו באומות המאוחדות). לעומתו טרודו מצדד בהסכם בין איראן למעצמות ואירופה. לדבריו: “מדובר בצעד בכיוון הנכון”.

טרודו שלח ברכה ליהודים קראת החנוכה שהייתה הרבה יותר צנועה, לעומת הברכות החמות והארוכות של הרפר. טרודו בוודאי לא ינהג כמו שהרפר שלקראת ראש השנה, היה שולח כרטיסי ברכה אישיים (עם תמונה שלו ומשפחתו) לרבים מבין חברי הקהילה היהודית. הדבר עורר תמיהה כפולה: כיצד משרדו של הרפר ידע מהן הכתובות של היהודים, ומדוע קהילות זרות אחרות לא “זכו” לקבל כרטיסי ברכה ממנו. הרפר ידע להעריך את כוחה הפוליטי של הקהילה היהודית כאן שכיום היא השלישית בגדולה בעולם מחוץ לישראל.