Tag: סחר

אושר הסכם הסחר החדש

אושר הסכם הסחר החדש בין קנדה לישראל בתקווה להכפיל את היקף הסחר.

בזמן שנשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, מאיים על מדינות בעולם ונלחם בהן כדי להשיג הסכמי סחר חדשים, קנדה וישראל אישרו את הסכם הסחר החדש ביניהן.

ביום שני בשבוע שעבר (העשרים ושבעה במאי) ניכנס לתוקפו החוק בקנדה ליסום הסכם הסחר החופשי החדש בין קנדה לישראל, שכולל מספר תיקונים משמעותיים, הרחבות והתאמות.

הסכם לאזור הסחר החופשי המקורי בין קנדה לישראל נחתם לפני יותר מעשרים שנה (באלף תשע מאות תשעים ושבע). הוא כלל בעיקר מוצרים תעשייתיים. ואילו ההסכם החדש שמפשט את כללי המקור, כולל תחומים רבים נוספים. בהם: חקלאות, מזון, סחר, סביבה, סחר ועבודה, סחר ומגדר, סחר אלקטרוני, טיפול בחברות קטנות ובינוניות וכן מניעת מגבלות בתחומי הגנת החי והצומח.

היקף הסחר בין קנדה ושיראל עמד בשנה שעברה על קרוב לשני מיליארד דולר. קנדה וישראל מצפות להכפיל את היקף הסחר ביניהן בתוך כחמש שנים, לאור ההסכם החדש שכאמור נכנס כבר לתוקפו.

שר המסחר הקנדי בממשלה הלברלית, ג’יימס גורדון קאר, אמר לאור השגת ההסכם בין קנדה לישראל: “אנחנו מתרשמים מכך שמדינה כמו ישראל עם שמונה וחצי מיליון תושבים היא מובילה כלכלית בעולם. הרקע שלנו מאוד דומה וחשוב לנו לפתח את היחסים הטובים עם ישראל”.

הסכם הסחר המשודרג פותח למעשה את הסחר החופשי בין קנדה לישראל לרמה של מאה אחוז, לעומת רמה של תשעים אחוז שאיפיינה את ההסכם הישן. קנדה מהווה שותפת סחר משמעותית של ישראל, כאשר בשנת אלפיים ושבע עשרה, היקף הסחר בין שתי המדינות עמד על יותר ממיליארד ושבע מאות מיליון דולר, עם מאזן סחר חיובי לטובת ישראל, בהיקף של כשלוש מאות ושישים מיליון דולר. בשנה זו היצוא הישראלי לקנדה עמד על כששת מאות חמישים ותשעה מיליון דולר. מדובר בעלייה של אחד עשר אחוז לעומת שנה קודם לכן. באותה עת היבוא הקנדי לישראל עמד על מאתיים תשעים ותשעה מיליון דולר. כבר במחצית השנה אשתקד נרשמו נתונים טובים בין שתי המדינות. הייצוא מישראל לקנדה עמד על כארבע מאות תשעים ושניים מיליון דולר. מדובר בעלייה של כשישים ואחד אחוז לעומת התקופה המקבילה שנה קודם לכן. ואילו הייבוא מקנדה לישראל עמד על כמאה ושישים מיליון דולר. ענפי יצוא הסחורות העיקריים מישראל לקנדה הם: מכונות (מהוות כעשרים ושלושה אחוז), כימיקלים (מהוווים כעשרים ושלושה אחוז) וציוד רפואי ואופטי (מהוווים כעשרה אחוזים). לעומת זאת ענפי יבוא העיקריים מקנדה לישראל הם: מכונות (מהווות כעשרים וחמישה אחוז), תחבורה (מהווה כעשרים ושלושה אחוז) וכימיקלים (מהווים כשלושה עשר אחוז).

במרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה ברכו על ההסכם החתום ואמרו: “קנדה וישראל ידידות ובעלות ברית מאז הקמתה של מדינת ישראל. האישרור של הסכם הסחר החופשי הקנדי-ישראל המודרני הוא עוד ציון דרך מרגש, ביחסים המיוחדים בין שתי הדמוקרטיות הליברליות. הסכם זה הוא תוצאה של עבודה שהחלה הממשלה הקודמת וממשיכתה – הממשלה הנוכחית. זו הוכחה שיחסי הידידות בין קנדה לישראל מתעלים מעל לקווים הפוליטיים. חידוש והרחבת הסכם הסחר החופשי פותח דלתות להזדמנויות חדשות בתחומי החדשנות, המדע והטכנולוגיה עבור הקנדים והישראלים כאחד. עם יחסי מסחר דו-צדדי בין קנדה לישראל שעברו את גבול המיליארד ושבע מאות מיליון דולר לפני כשנתיים, ההסכם החדש יפעל משמעותית לטובת שתי המדינות ויגדיל את כושר התחרותיות שלהן בשוק העולמי, ייצור מקומות עבודה חדשים וישפר את איכות החיים של הקנדים והישראלים”.

הסכם ליישום

(international.gc.ca)

הדיון הצעת החוק של הסכם יישום הסחר החופשי בין קנדה ישראל נמשך בימים אלה. בפועל מדובר בתיקון לחוק “סי-שמונים וחמש”.

לינדה פרום (מהמפלגה השמרנית) אמרה את הדברים הבאים בדיון בהצעת החוק: אני תומכת מאוד בחקיקה זו, שלדעתי מייצגת את קונצנזוס כללי בקנדה בשני נושאים: הראשון – חוק “סי-שמונים וחמש” מייצג את הערך של הסכמי סחר חופשי בקידום השגשוג של קנדה. השני – החקיקה הזאת מדגישה את חשיבות היחסים הבילטראליים הרחבים יותר של קנדה עם מדינת ישראל. על הצד המסחרי, קנדה חתמה על הסכם סחר חופשי עם ישראל לפני כעשרים שנה. מאז סחר הסחורות בין קנדה לישראל גדל פי שלושה. לפני כשנתיים הערך הכולל שלו הגיע למיליארד ושבע מאות מיליון דולר. עיקר היצוא והיבוא של קנדה לישראל נמצא במגזרים הבאים: מכונות תעשייתיות, מטוסים וחלקים, מוצרי פרמצבטיקה, ציוד חשמלי ואלקטרוני, אבנים יקרות, מכשירים מדעיים ומדויקים. מרבית היצוא הסחורות ומהיבוא הם בענפי הטכנולוגיה העילית. ואכן, קשרי המסחר של קנדה עם ישראל אופייניים ליחסים הקיימים בין שתי המדינות המתועשות והמתקדמות מבחינה טכנולוגית.

מספר מחוזות בקנדה זיהו את ההזדמנויות הטכנולוגיות הקיימות ביחסי המסחר שלנו עם ישראל. אין זה מפתיע כי נובה סקוטיה, ססקצ ‘ואן, אונטריו וקוויבק חתמו על הסכמי מדע, טכנולוגיה וחדשנות דו-צדדיים עם ישראל.

המשק הישראלי מעניק לקנדה שוק חשוב במזרח התיכון. סך היצוא הקנדי לישראל עמד על כארבע מאות מיליון דולר בשנה, בין השנים 2015 ל-2017. במקביל יבוא של כמיליארד ושלוש מאות מיליון לקנדה מקורו בישראל.

המשק הישראלי חזק וממשיך להתרחב, עם צמיחה של שלושה וחצי אחוזים אשתקד. לכן טבעי כי קנדה תבקש להפיק תועלת נוספת ממסחר זה. לפני כחמש שנם יזמה הממשלה הקונסרבטיבית לשעבר דיונים עם ישראל, להרחיב את הסכם הסחר הדו-צדדי שלנו. מו”מ זה הושלם בחודש יולי לשנה לאחר מכן, עם עדכון ארבעה פרקים בהסכם המקורי ובהרחבת הסכם הסחר החופשי, כך שיכללו שבעה פרקים חדשים. מדובר פרקים בנושאי מסחר אלקטרוני, קניין רוחני, אמצעים סניטריים ופיטו-סניטריים, חסמים טכניים סחר, סחר וסביבה, מסחר ועבודה, וכן סיוע במסחר. לאחר שהחוק החדש יהיה בתוקף מלא, קרוב למאה אחוז מהחקלאות הקנדית, החקלאות, הייצוא והדגים מישראל, ייהנו מטיפול תעריפי מועדף. זהו שיפור של תשעים אחוז לעומת המצב היום. יהיו גם הזדמנויות חדשות עבור חברות קנדיות בתחומי התעופה והחלל, טכנולוגיות החיים ומדעי החיים, וכן מגזרי האנרגיה. תחום התעופה והחלל, בפרט, מייצג שוק פוטנציאלי משמעותי עבור חברות קנדיות. קיימות הזדמנויות לחברות קנדיות באווירונאוטיקה, במערכות תקשורת, בכלי טיס בלתי מאוישים ובמערכות אחרות.

בכל הנוגע לטכנולוגיה נקייה ולאנרגיה בת קיימא, יש גם הזדמנויות משמעותיות. מגזרים אלה לצד ניהול מים יעיל, הם סדרי עדיפויות מרכזיים עבור ישראל ועבור התעשייה הישראלית. בניגוד לקנדה, לישראל אין משאבי מים ואנרגיה משמעותיים. חברות קנדיות הפועלות בתחום הטכנולוגיה הסולארית, אחסון אנרגיה, דלקים ביולוגיים, טכנולוגיות חיטוי מים, גילוי דליפות ושימוש חוזר בשפכים, מעניקות כיום הזדמנויות משופרות בשוק הישראלי.

עם זאת יש יותר הזדמנויות ביחס לחינוך ולמחקר. מוסדות חינוך על-תיכוניים קנדיים וישראלים נהנים באופן משמעותי משיתוף פעולה בין-לאומי, המבוסס על הסכמי מוסד-מוסד. וכן על תוכניות חילופי סגל וסטודנטים. לפני כשנתיים למדו בקנדה כשבעה מאות סטודנטים מישראל. ובמקביל קנדה קידמה בברכה יותר משבעים ושמונה אלף מבקרים מישראל באותה שנה. בכיוון ההפוך, כמעט כמאה אלף קנדים ביקרו בישראל לפני כשלוש שנים.

פרשת וואווי

מאנג וואנז’ו

סין יוצאת בחריפות נגד ארה”ב וקנדה לאור החלטת משרד המשפטים הקנדי, לפתוח בהליכי הסגרתה של סמנכ”ל הכספים וסגן יו”ר מועצת המנהלים של ענקית התקשורת הסינית וואווי, מאנג וואנז’ו, לארה”ב. הסינים טוענים כי ארה”ב פועלת נגד וואנז’ו וואווי משיקולים פוליטיים כיוון שהנשיא, דונלד טראמפ, ציין במספר הזדמנויות כי אם יראה שיש התקדמות במשא ומתן בין ארה”ב לסין להשגת הסכם סחר חדש, הוא יפעל לשחרורה של וואנז’ו. במקביל יביא לביטול האשמות נגדה ונגד החברה. בנוסף הסינים כועסים על ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, שלדבריהם יש לו כנראה סטנדרטים כפולים. זאת כיוון שלטענתם בסוגיית וואנז’ו הוא טוען כי אין מקום להתערבות הדרג הפוליטי, ורק לבית המשפט יש סמכות לפעול בנושא. בעוד שבפרשת העמדה לדין של “מנהליה המושחתים” של ענקית הקנדית אס.אן.סי לאוולין, הוא ניסה להתערב משיקולים פוליטיים, ולמנוע את המשך הליך המשפטי נגד החברה. לפיכך כפי שפורסם לאחרונה ראש האופוזיציה, אנדרו שייר, דורש מיידית את פיטורי טרודו. כצפוי רבים מתנגדים לדעתו בנושא.

בסוף חודש ינואר ארה”ב הגישה בקשה רשמית לקנדה להסגרתה של וואנז’ו. ובית המשפט העליון של מחוז בריטיש קולומביה יקיים במאי דיון ראשון בנושא, אחד מתוך רבים שצפויים עוד לפנינו. כידוע הליך ההסגרה בין שתי המדינות יכול להימשך שנים רבות. וואנז’ו שוקלת לנצל את הזמן הרחב שיעמוד לרשותה כאן בוונקובר, ואף ללמוד באוניברסיטה של בריטיש קולומביה במסלול לתואר שני.

וואנז’ו נעצרה בשדה התעופה הבינלאומי של ונקובר בסוף חודש דצמבר. זאת בזמן שעצרה לחניית ביניים בטיסה שבין קונג קונג למקסיקו. שלטונות האכיפה של ארה”ב שקיבלו מידע על דבר הנחיתה של וואנז’ו בוונקובר, ביקשו ממשטרת הגבולות הקנדית לעצרה לאלתר. לאחר כשבועיים במעצר היא שוחררה בתנאים מגבילים על ידי בית המשפט העליון של המחוז. כתב האישום הפלילי של משרד המשפטים האמריקני כנגד וואווי, וואנז’ו ובכירים נוספים בחברה כולל עשרים ושלוש עבירות. ובהן: הונאת בנקים להסוות קשרים עם מסחריים עם איראן תוך כדי הפרת האמברגו עליה, גניבת סודות מסחריים וטכנולוגיות, זיופים, הלבנת הון, ניסיונות לשיבוש חקירה והשמדת ראיות.

בינתיים וואנז’ו היזדרזה להגיש תביעה נגד את קנדה על המעצר שלה לבקשת ארה”ב. וואנז’ו (בתו של מייסד וואווי) הגישה לפני מספר ימים תביעה אזרחית בבית המשפט העליון של מחוז קולומביה הבריטית נגד ממשלת קנדה, רשות

משטרת הגבולות הקנדית והמשטרה הפדרלית (האר.סי.אם.פי) – בשל טענתה “להפרות חמורות” של זכויות האזרח שלה. היא תובעת פיצויים כיוון “שהמעצר שלה שאינו חוקי הוא שרירותי, והחוקרים שלה לא עידכנו אותה בכוונה על הסיבה האמיתית של מעצרה, על זכותה לשמור על השתיקה ועל זכותה לקבל ייעוץ משפטי בהקדם”. עוד נכתב בתביעה של סמנכ”ל הכספים של וואווי, כי במקום לעצור אותה באופן מיידי, היא נחקרה שעות על ידי רשות הגבולות, תחת מסווה של בדיקת מכס שגרתית בשדה התעופה. וואנז’ו מציינת עוד כי שוטרי משטרת הגבולות החרימו את המחשב האישי שלה ואת הטלפון הסלולרי שלה, השיגו את הססיסמאות שלהם ובניגוד לחוק בדקו את התכנים שלהם.

יצויין כי וואווי הגישה בשבוע שעבר תביעה נגד השלטונות האמריקניים, בעקבות האיסור של הממשל על פקידיו ועל חברות אמריקניות להשתמש במכשירי החברה. התביעה תטען כי הממשל הפדרלי חרג מסמכותו ועליו לחשוף לבית המשפט, מדוע בישנתיים האחרונות הוא אסר על הפקידים והחברות האמריקניות להשתמש בציוד של וואווי.

מחריף המשבר

סמנכ”ל הכספים וסגן יו”ר מועצת המנהלים של ענקית התקשורת הסינית וואווי, מאנג וואנז’ו (2014).

ארה”ב הגישה סוף סוף את הבקשה הרשמית לקנדה להסגיר לידה את סמנכ”ל הכספים וסגן יו”ר מועצת המנהלים של ענקית התקשורת הסינית וואווי, מאנג וואנז’ו. זאת, לאור אישומים פליליים חמורים כנגדה וכנגד החברה. וואנז’ו נעצרה בשדה התעופה הבינלאומי של ונקובר בסוף חודש דצמבר, כאשר ביקשה להחליף מטוס בטיסה מהונג קונג למקסיקו דרך ונקובר. האמריקנים הם אלו שביקשו מהשלטונות הקנדיים לעצור אותה. בית המשפט העליון של מחוז בריטיש קולומביה הסכים לשחרר א וואנז’ו בתנאים מגבילים עד לדיון בבקשת ההסגרה, הליך שיכול להימשך שנים. הדיון הראשון בבית המשפט יתקיים בראשית חודש מרץ.

משרד המשפטים האמריקני פרסם בסוף חודש ינואר את כתב אישום הפלילי כנגד חברת וואווי, הסמנכ”ל וואנז’ו ומספר דיקרטורים בכירים נוספים, הכולל לא פחות מעשרים ושלוש עבירות. בהן: הונאת ארבעה בנקים (בהם אי’ץ.אי.בי.סי) להסוות קשרים עם מסחריים עם איראן תוך כדי הפרת האמברגו על איראן, גניבת סודות מסחריים וטכנולוגיות מחברת טי. מובייל האמריקנית, זיופים, הלבנת הון, ניסיונות לשיבוש חקירה והשמדת ראיות. במשרד המשפטים מציינים כי הפעילויות הבלתי חוקיות של וואווי ומנהליה נמשכו למעלה מעשור.

וואנז’ו (בת הארבעים ושש) היא בתו של מייסד וואווי הביליונר רן זנפיי. וואווי נחשבת ליהלום הגדול שבכתר הסיני. החברה, מנהליה ובעליה זוכים ליחס מיוחד במדינה. סין רואה בחומרה רבה את הפרשה דבר שגרם לקרע גדול ביחסים שבינה לבין ארה”ב וקנדה. בעקבות כך סין עצרה שני אזרחים קנדים כביכול מסיבות ביטחוניות, והטילה עונש מות על קנדי נוסף החשוד בהברחת סמים. קנדה לכן נמצאת במצב מאוד לא נוח כשהיא כלואה במאבק בין שתי המעצמות הגדולות והחזקות בעולם: ארה”ב מצד אחד וסין מהצד השני.

בקרב קהילת הסינים בקנדה הדעות חלוקות לגבי המקרה של וואנז’ו, וואווי והיחסים המתוחים בין סין לקנדה. סינים רבים מעדיפים בכלל להתרחק מנושאים פוליטיים. “התרבות הסינית היא מאוד טובה בללמד אותך להיות צייתן, לשמור חוק, לא לעשות גלים ולא לעורר רעש”, אומרים סינים שגרים בקנדה. לדבריהם הם חוששים שהמשבר ביחסי סין וקנדה יכול להשפיע לרעה אף על הסינים שגרים כאן בקנדה. יכולה להיווצר מתיחות ופער בין הסינים מסין לאלה שגרים כאן, במיוחד לאור העובדה שצנוזרה מופעלת בסין ומידע מוטעה מפורסם שם. בנוסף יש חשש שהממשלה הסינית יכולה לגרום נזק לסינים קנדים שעדיין עושים עסקים בסין, או שיש להם עדיין משפחה שם. לאור כך סינים רבים שגרים מקנדה מעדיפים שלא להתבטא כלל בנושא זה, ואף נמנעים מלהגיב בפלטפורמות החברתיות השונות.

להלן לקט תגובות של גולשים מקומיים בתגובה לפרסום פרשת מעצרה של וואנז’ו והאישומים החמורים נגדה ונגד חברת וואווי. מייק מציין עד כמה וואנז’ו חיה בתנאים מצויינים למרות שבית המשפט קבע תנאים מגבילים לשחרור שלה על תנאי. הוא מציין את הבית המפואר בו היא גרה, היא חופשיה לאכול בחוץ, לפגוש חברים ולעשות קניות. אדם אומר כי בוודאי יש סינים קנדים שחוששים שהם יחטפו על ידי סין בגלל דעותיהם. אדי אומר כי סינים מקומיים חוששים לבני משפחותיהם בסין אם הם אנטי וואווי. יש גם סינים כאן שחוששים מגזענות אם הם תומכים בסין. קייל טוען כי סינים קנדים שהתערו בחברה המקומית ברובם הם נגד מדיניות סין וואווי. כמובן שיש לקית בחשבון אם יש להם משפחה בסין.

הסכם הסחר החדש של צפון אמריקה

(תמונה: Alex Covarrubias)

לאחר חמישה עשר חודשים של משא ומתן קשה ומייגע בעידן טראמפ, נחתם סוף סוף הסכם הסחר החדש של מדינות צפון אמריקה. אירוע החתימה בו השתתפו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש ממשלת קנדה ג’סטין טרודו והנשיא היוצא של מקסיקו אנריקה פנייה (ביום האחרון לכהונתו), התקיים ביום שישי (הראשון בחודש דצמבר) בבואנוס איירס ארגנטינה. זאת בשולי פסגת עשרים המדינות בעלות הכלכלות החזקות בעולם הג’י-טוונטי. עתה יהיה מוטל גם על בתי המחוקקים של שלוש המדינות – ארה”ב, קנדה ומקסיקו – לאשר את ההסכם החדש.

הסכם הסחר החדש שנקרא יו.אס.אם. איי. (ארה”ב, מקסיקו וקנדה) מחליף את הסכם נפט”א הוותיק של מדינות צפון אמריקה (נחתם באלף תשע מאות תשעים וארבע), נולד לאחר מאבקים קשים, איומים והשמצות אין ספור מצד טראמפ. הנשיא האמריקני לא בחל כהרגלו בשום דרך להכריע את שתי שכנותיו לוותר על נפט”א ולהשיג הסכם חדש, לשלוש המדינות.

ההסכם יו.אס.אם.איי. דן בתחומים רבים. בהם: יבוא מכוניות, יבוא מוצרי חקלאות, יבוא חלב, יבוא תרופות, סוגיות של קניין רוחני, סוגיות של סחר דיגיטלי והמנגנון לפתרון סכסוכים בין המדינות. תוקפו של ההסכם שש עשרה שנים, ושלוש השותפות יבדקו אם יש מקום להכנסת שינויים בו רק בתום שש השנים הראשונות. מחוץ להסכם החתום נותרו מספר סוגיות משמעותיות שעדיין לא נפתרו ובהן: מכסים שארה”ב מטילה על יבוא מוצרי פלדה ואלומיניום מקנדה ומקסיקו. שתי המדינות מקוות שיצליחו להגיע להבנות עם ממשל טראמפ גם לגבי נושאים בוערים אלה.

האופוזיציה בקנדה, קרי מפלגת השמרנים יצאה בביקורת קשה נגד טרודו על שחתם כביכול על הסכם רע לקנדה. נראה שהמפלגה של אנדרו שיר שכחה לחלוטין שבכלל להגיע להסכם כלשהו עם טראמפ זה נחשב להשיג חשוב. בנק אוף אמריקה מציין דווקא כי קנדה עשתה וויתורים סמליים בלבד. לפי אנליסטים של הבנק חלק מסעיפי ההסכם הם סמליים בעיקרם. ההסכם כולל הפחתה קטנה בפרוטקציוניזם לרפתנים מקנדה. עתה ליצרני החלב האמריקאים תהיה גישה לכארבעה אחוזים משוק החלב הקנדי לעומת כשלושה וחצי אחוזים שהיו נהוגים עד כה. השינוי הנ”ל יגדיל את ייצוא החלב האמריקני לקנדה בכשבעים מיליון דולר בלבד.

בעקבות התנהלות טראמפ בתקופת המשא ומתן להשגת הסכם הסחר החדש המדובר, נוצר משבר עמוק מאוד ביחסי ארה”ב וקנדה שלא קרה אף פעם. שתי המדינות שנחשבו עד כה למדינות ידידותיות ביותר. תמיד ארה”ב ראתה בקנדה נכס אסטרטגי חשוב ביותר ורק טראמפ באופן כל כך מוזר טען שקנדה היא איום ביטחוני על ארה”ב. נו באמת? טראמפ שכח מספר דברים על קנדה כמו למשל: היא תמיד הייתה נאמנה לארה”ב והיא שותפת הסחר השניה בגודלה של ארה”ב לאחר סין. עם השגת ההסכם הופשרו היחסים בין ארה”ב וקנדה אך לא נראה שהם יחזרו לקדמותם כל עוד טראמפ מכהן כנשיא בבית הלבן.

מיד עם היכנסו לבית הלבן לפני קרוב לשנתיים הודיע הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, כי הסכם נפט”א הוא הסכם גרוע מאוד לארה”ב ויש להחליפו. טראמפ הפנה את זעמו בעיקר לכיוון קנדה ומסע ההשמצות וההשפלות כנגדה הגיע לשיאו, עת הנשיא האמריקני סירב ללחוץ את ידו של רה”מ קנדה, ג’סטין טרודו, באו”ם בסוף חודש ספטמבר. טראמפ הגדיל לעשות והצהיר כי “אנחנו לא ממש אוהבים את הנציגים שלהם”. הנשיא האמריקאי התכוון לשרת החוץ הקנדית כריסטיה פרילנד, שעשתה רבות להשגת ההסכם המדובר.

ביקור מוצלח

שרת החוץ של קנדה כריסטיה פרילנד ניפגשה עם נשיא המדינה ראובן ריבלין. (צילום: Mark Neiman, GPO)

שרת החוץ של קנדה כריסטיה פרילנד קיימה ביקור בישראל לפני כשבועיים, שנחשב למוצלח מבחינת שתי המדינות. מדובר בביקור ראשון של השרה פרילנד בישראל. זאת מאז נכנסה לתפקידה בחודש ינואר אשתקד (עת החליפה את סטפן דיון), בממשלה הליברלית של ראש הממשלה הנוכחי ג’סטין טרודו.

פרילנד קיימה בישראל שלוש פגישות רשמיות. היא ניפגשה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. לאחר מכן עם נשיא המדינה ראובן ריבלין. ולבסוף עם יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין. השרה הקנדית קיימה אף ביקור בכותל המערבי.

לאחר הביקור בישראל כמתוכנן שרת החוץ הקנדית ביקרה גם במחנה פליטים פלסטיני, וכן היא ניפגשה עם שר החוץ של הרשות הפלסטינית ריאד אלמלכי. יצוין כי הביקור הרשמי בישראל של שרת החוץ לא זכה לדיווחים נרחבים במיוחד בתקשורת המקומית. בישראל כנראה מתייחסים עדיין לקנדה כאל מדינה שולית כבעבר. ובכך מתעלמים מעליית קרנה של קנדה בעולם בעיקר נוכח העומד בראשה טרודו. עוד שוכחים בישראל את העובדה שבקנדה יש כיום את אחד הריכוזים הגדולים ביותר של יהודים בעולם.

פרילנד ציינה בצער את הפגיעות ביהודים הגרים בקנדה. היא אמרה בסוגייה הקשה הזאת את הדברים הבאים: “אני מצטערת להגיד שהיהודים הם הקבוצה הפגיעה ביותר כיום בקנדה מפעילות של פשעי שנאה. בין אם מדובר בוונדליזים, גרפיטי, תעמולה של שינאה או תגובות גיזעניות ברשת”. השרה הוסיפה כי בניין הג’ואיש קומיונטי סנטר באזור הבחירה שלה בטורונטו, קיבל איומים על פצצה שכביכול הוטמנה בו בשנה שעברה.

בנושאים המדיניים אמרה פרילנד: “לגבי מה שקורה בגבול עם עזה זו תזכורת לכולנו כמה הביטחון שם שברירי, ושצריך לעבוד יחד ולחתור לשלום ביחד. אנחנו תומכים בזכות של ישראל לחיות בשלום במזרח התיכון”. לדברי שרת החוץ ישראל וקנדה ירחיבו את שיתוף הפעולה בנושא מלחמה בטרור.

פרילנד הודיעה עוד בפגישה עם ראש ממשלה כי קנדה מתעתדת להעביר כסף במזומן לרצועת עזה, כדי לתרום לשיפור המצב הכלכלי שם. בפועל מדובר על מיליוני דולרים שקנדה תעביר לרצועת עזה. פרילנד אמרה בנושא: “קנדה נענתה לבקשה בנושא של שליח האו”ם למזרח התיכון ניקולאי מלדנוב, אשר הסביר כי ברצועה יש מחסור במזומנים וזה מאוד מקשה על קיום מסחר”. נתניהו מצדו אמר כי ישראל אינה מתנגדת לכוונת קנדה לעביר מזומנים לרצועת עזה, אך ביקש להדגיש כי יש לדאוג לכך שהכסף לא יגיע לידי טרוריסטים ולא לידי אונר”א.

בפגישה עם הנשיא אמרה שרת החוץ הקנדית כי הביקור מהווה הזדמנות להעמיק את קשרי הידידות בין שתי המדינות, וכן לשוחח על האתגרים עימם מתמודדות כיום הדמוקרטיות השונות ברחבי עולם. הנשיא ריבלין אמר לשרה כי יקיים בשנה הבאה ביקור גומלין בקנדה. על כך הגיבה פרילנד: “אני שמחה ונרגשת מביקורך ואנו מצפים לקבל את פניך בברכה”.

בפגישה עם יו”ר הכנסת אמרה פרילנד: “היחסים החמים בין שתי המדינות אינם צריכים להיות מושפעים מפוליטיקה. טיב היחסים בין קנדה לישראל הוא אסטרטגי. עבדנו קשה ואנחנו שומרים על כך בהצלחה”. שרת החוץ אמרה עוד כי אוכלוסיית היהודים בקנדה היא השלישית בגודלה בעולם, והקהילה היהודית בקנדה פעילה ומשפיעה מאוד במדינה”.

קנדה וישראל החליטו בעקבות הביקור של שרת החוץ הקנדית בישראל, לקדם מספר פרוייקטים משותפים. ובהם: אישרור אמנת הסחר החופשי המעודכנת, קידום שיתוף הפעולה בטנכנולוגיה, בסחר, בחלל, בתעופה ובביטחון הסייבר. ובמקביל לשתף פעולה עם מדינות שלישיות כמו עם מדינות אחדות באפריקה.

הסכם סחר חדש

סוף למשבר העמוק ביחסי ארצות הברית וקנדה בעידן טראמפ: שתי המדינות הגיעו סוף סוף להסכם סחר חדש. בפועל קנדה תצטרף להסכם הסחר שהושג כבר בין ארה”ב למקסיקו בסוף חדש אוגוסט. הסכם הסחר המשולש בין המדינות של צפון אמריקה שיחליף את הסכם נפט”א (נחתם באלף תשע מאות תשעים וארבע), יקרא יו.אס.אם.סי.איי (ארה”ב, מקסיקו וקנדה). הוא אמור להיחתם בין הצדדים בסוף נובמבר בטקס חגיגי, לאחר שיקבל את אישורי בתי המחוקקים של שלוש המדינת.

קנדה יש לזכור היא שותפת הסחר השניה בגודלה של ארה”ב לאחר סין. ועל כן להסכם החדש יש משמעות כלכלית גדולה מאוד לשתי המדינות השכנות, וכמובן גם למקסיקו. ההסכם החדש דן בתחומים רבים. ובהם: יבוא מכוניות, יבוא מוצרי חקלאות, יבוא חלב, יבוא תרופות, סוגיות של קניין רוחני, סוגיות של סחר דיגיטלי והמנגנון לפתרון סכסוכים בין המדינות. תוקפו של ההסכם שש עשרה שנים, ושלוש השותפות יבדקו אם יש מקום להכנסת שינויים בו רק בתום שש השנים הראשונות.

מיד עם היכנסו לבית הלבן לפני קרוב לשנתיים הודיע הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, כי הסכם נפט”א הוא הסכם גרוע מאוד לארה”ב ויש להחליפו. טראמפ החל במסע איומים קשים נגד קנדה ומקסיקו. זאת כדי לאלצן לחתום על הסכם סחר חדש. טראמפ הפנה את זעמו בעיקר לכיוון קנדה ומסע ההשמצות וההשפלות כנגדה הגיע לשיאו, עת הנשיא האמריקני סירב ללחוץ את ידו של רה”מ קנדה, ג’סטין טרודו, באו”ם בסוף חודש ספטמבר. טראמפ הגדיל לעשות והצהיר כי “אנחנו לא ממש אוהבים את הנציגים שלהם”. הנשיא האמריקאי התכוון בוודאי לשרת החוץ הקנדית, כריסטיה פרילנד, שעשתה רבות להשגת ההסכם המדובר. לטראמפ יתכן והפריע שפרילנד הוכיחה שהיא עומדת על שלה ופועלת בנחרצות לטובת האינטרסים הקנדיים – ועוד מדובר באישה! בשל התנהגותו הבוטה של טראמפ מערכת היחסים בין שתי המדינות שנחשבו לקרובות בעולם, הידרדרה לרמה שלא זכורה מעולם.

נציגי ארה”ב, קנדה ומקסיקו פתחו במגעים מואצים וארוכים להגיע להסכם החדש. לאחר שלושה עשר חודשים תמימים של משא ומתן הושג ההסכם הראשון בין ארה”ב ומקסיקו, בסוף החודש באוגוסט. ואילו ביום ראשון לפני כעשרה ימים (ה-1 באוקטובר), הושג ההסכם השני בין ארה”ב וקנדה. כל הצדדים נאלצו לוותר על חלק מהדרישות והתנאים המוקדמים להשגת הסכם סחר חדש של מדינות צפון אמריקה. נושא טעון אחד נשאר מחוץ להסכם ועל קנדה וארה”ב מוטל להמשיך ולדון בסוגיה, עד להשגת פתרון מוסכם. מדובר במכסי המגן שהאמריקנים מטילים על ייצוא של פלדה ואלומיניום מקנדה. מכל מקום מחלוקת זו לא תמנע את החתימה המשולשת על ההסכם החדש.

האופוזיצה בקנדה מיהרה לתקוף את ממשלת טרודו על כביכול הוויתורים הגדולים שעשתה לאמריקנים, כדי להגיע להסכם. לעומת זאת בנק אוף אמריקה מציין כי קנדה עשתה וויתורים סמליים בלבד. לפי אנליסטים של הבנק חלק מסעיפי ההסכם הם סמליים בעיקרם. ההסכם כולל הפחתה קטנה בפרוטקציוניזם לרפתנים מקנדה. עתה ליצרני החלב האמריקאים תהיה גישה ל-3.59 אחוזים משוק החלב הקנדי לעומת 3.25 אחוזים שהיו נהוגים עד כה. השינוי הנ”ל יגדיל את ייצוא החלב האמריקני לקנדה בכ-70 מיליון דולר בלבד.

עם השגת ההסכם אמר טראמפ על טרודו: “הבעייה היחידה של ג’סטין היא שהוא אוהב את העם שלו, הוא נלחם קשה למען עמו. תמיד היו לנו יחסים טובים והם קצת הידרדרו בחודשיים האחרונים”.

שינוי כללי המשחק

שינוי כללי המשחק בקרב יצרניות המטוסים: בומברדייה תשתף פעולה עם איירבוס נגד בואינג. (צילום: Laurent Errera)

ההסכם לשיתוף הפעולה אסטרטגי בין יצרנית המטוסים האירופאית איירבוס לבין יצרנית המטוסים הקנדית בומברדייה, שנחתם ביום שני שעבר, משנה לחלוטין את כללי המשחק בענף יצרניות המטוסים הגדולות והמובילות בעולם. מעתה תוכל בומברדייה הנחשבת לשחקנית משנה בענף (בדומה ליצרנית המטוסים הברזילאית אמבראר), להתמודד ביחד עם השחקנית הראשית איירבוס – מול השחקנית הראשית השנייה בואינג האמריקנית. אין ספק שהאמריקנים לא אוהבים בלשון המעטה את ההסכם החדש.

ומה כולל ההסכם: איירבוס תחזיק ב-50% מהבעלות של הסדרה סי (מטוסים חסכוניים בסדר גודל בינוני עם 100-150 מקומות ישיבה, שמיועדים בעיקר לטיסות קצרות ובינוניות) של בומברדייה. חלקה של בומברדייה בסדרה ירד מ-62% ל-31% ואילו חלקה של ממשלת קוויבק ירד מ38% ל-19%. איירבוס לא תשלם עבור האחזקות ובתמורה היא תאפשר לבומברדייה נגישות לקווי הייצור שלה באלבמה ארה”ב, למערך המכירות והשיווק, למערך שירות הלקוחות ולכל מה שידרש כדי לעזור בדחיפת המכירות של הסידרה סי. כאשר ממשלת קוויבק העניקה בשנת 2015 הלוואה של מיליארד דולר קנדי לבומברדייה כדי להצילה מפשיטת רגל, היא קיבלה בתמורה מניות. שוויה של הסדרה סי הוערך בכשני מיליארד דולר קנדי. עתה עם הצטרפותה של איירבוס שווי הסדרה מוערך בלמעלה מארבעה מיליארד דולר.

ההסכם בין הצדדים נחתם בשלב זה ל-7.5 שנים ולאחריו, לא מן הנמנע שאחד הצדדים ירכוש את מלוא הבעלות על הסדרה סי, כאשר ממשלת קוויבק תצא מן התמונה. לאור ההסכם הממשלה הפדרלית הקנדית מקווה לקבל בחזרה את ההלוואה שהיא העניקה לסדרה סי של בומברדייה, בהיקף כ-400 מאות מיליון דולר קנדי.

בהנהלת בומברדייה מדגישים כי המערך הראשי ליצור מטוסי הסדרה סי ישאר בעיירה מיראבל בקוויבק, כמו עם המטה הראשי שלה. לא רק שלא יפוטרו עובדים אלה שיש סיכוי גדול שיועסקו עובדים נוספים, כיוון שהיקף המכירות של הסדרה צפוי לגדול בעקבות תמיכה של איירבוס. ועד העובדים של בומברדייה בירך על העיסקה והביע סיפוק מתוצאותיה החיוביות כלפי העובדים.

בבומברדייה מציינים עוד כי המגעים לשיתוף פעולה אסטרטגי עם איירבוס החלו כבר במהלך שנת 2015, ורק עתה הבשילו להסכם, ללא קשר למאבק עם בואינג והגזרות של הממשלה האמריקנית. בתאיד הקנדי מוספים כי הם ימשיכו במאבק המשפטי מול בואינג, כיוון שלטענתם ההלוואות שהתאגיד קיבל ממשלות קנדה וקוויבק לא סותרות את הסכמי הסחר עם האמריקנים. זאת ועוד: בואינג בכלל לא התחרתה עם בומברדייה על מכירת מטוסים לחברת התעופה דלתא האמריקנית. דלתא כבר הספיקה להודיע כי היא מברכת על השת”פ בין בומברדייה ואיירבוס.

ההסכם דרוש אישור של ממשלת קנדה וכמעט בוודאות היא תאשרו ללא מגבלות.

בואינג מצידה טוענת כי בומברדייה קיבלה סיוע כספי (סובסדיות) ממשלת קנדה וממשלת קוויבק, הנוגד את הסכמי הסחר בין ארה”ב לקנדה. לאור זאת החליטה ממשלת ארה”ב להטיל מיסים בהיקף חסר תקדים של 300% על מכירת סדרה סי של בומברדייה בארה”ב. הדבר יביא כמעט בודאות לחיסול העיסקה בין בומברדייה לדלתא, על מכירת 125 מטוסים מהסידרה סי. לפי בואינג הסובסדיות עזרו לבומברדייה להוריד משמעותית את מחיר המטוסים לדלתא. הממשלה הקנדית החליטה בתגובה בשלב זה שלא לרכוש מבואינג 88 מטוסי קרב, בהיקף של בין 15-19 מיליארד דולר. להערכת מומחים בענף עם בואינג בתמיכת ממשלת ארה”ב תמשיך את המאבק עם בומברדייה, לא מן הנמנע שממשלות אירופה יטילו בתגובה מצידן מכסים על מכירות של המטוסים האמריקניים במדינותיהן.

מלחמת דוד בגוליית

קנדה נאבקת על עתידה של בומברדייה מול בואינג האמריקנית שמנסה לחסלה. (צילום: Jean Gagnon)

בעידן דונלד טראמפ קנדה נכנסת לכוננות כללית וממשלתה הליבראלית בראשות, ג’סטין טרודו, מנהלת בין היתר מאבק קשה למען עתידו של קונצרן התעופה בומברדייה איירוספייס מקוויבק, שהענקית האמריקנית בואינג מסיאטל מאיימת לחסלו. מאבק האיתנים הזה מתנהל בשולי הדיונים בשינויים בהסכמי הסחר החופשי של צפון אמריקה (נפטה) שהיקפם מוערך בלמעלה מטריליון דולר, המתנהלים בימים אלה בין ממשלות ארה”ב, קנדה ומקסיקו, לאור דרישותיו של הנשיא האמריקני. שלושה סבבים התקיימו כבר בין נציגי המדינות והדרך עוד ארוכה להגיע להסכמות אם בכלל, בזמן שהמשבר הגדול סביב פרשת בואינג-בומברדייה משאיר טעם מר אצל הקנדים, שחוששים מאוד מהתנהלותו המטורפת של טראמפ, המנהל מלחמות עם כול העולם ואשתו, ללא סימפטיה אפילו עם מדובר במדינה הקרובה ביותר לארה”ב בכל המובנים.

ועל מה נסוב המשבר בין שתי יצרניות המטוסים: בואינג טוענת כי בומברדייה קיבלה מענקי סובסידיה מהממשלה הקנדית (373 מיליון דולר) וממשלת קוויבק (מיליארד דולר), שמנוגדים להסכמי הסחר בין המדינות. גם ממשלת בריטניה העניקה סובסידיה לבומברדייה, כיוון שמפעל גדול שלה נמצא בצפון אירלנד ומעסיק כ-4,500 עובדים. כזכור ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, הצליחה להקים שוב ממשלה, בזכות המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית מצפון אירלנד, והיא רוצה להראות להם שעושה היא הכל למען בומברדייה.

לטענת בואינג הסובסדיות עזרו רבות לבומרדייה להוריד את משמעותית את המחיר בעיסקה עם דלתא (חברת התעופה השנייה בגדולה בארה”ב) שנחתמה ב-2016, לרכישת 125 מטוסים מהסדרה סי שהיא מייצרת. מדובר במטוסים לא גדולים (עד 150 מקומות ישיבה) שמיועדים לטווחי טיסה קצרים ובינוניים בלבד והם נחשבים לחסכוניים בדלק.

בואינג הגישה תביעה כנגד החברה הקנדית למשרד הסחר האמריקני, שפתח בחקירה מואצת ועדיין לא הסתיימה. המשרד החליט עקרונית להטיל מכסים בשיעורים חסרי תקדים של 219% על מכירות מטוסי סדירה סי של בומברדייה, לדלתא ולחברות אמריקניות נוספות, דבר שיהפוך את העיסקות ללא כידאיות. אם באמת יוטל המס הזה יביא הדבר קרוב לוודאי לחיסולה של סדרת הסי, למעט אם בומברדייה תצליח למכור את מטוס הנוסעים החדיש שלה לחברות אירופאיות וסיניות. התאיד הקנדי גם כך מקרטע ולא ברור כלל אם הוא יצליח לשרוד בשנים הבאות, לאור תחרות הולכת וגוברת עם שתי יצרניות המטוסים הענקיות בואינג וארייבוס האירופאית, והיצרנית באותו גודל אמבראר הברזילאית. גם חטיבת הרכבות של התאגיד – בומברדייה טרנספורטיישן (שמספקת רכבות וקטרים לרכבת ישראל) מתקשה לעמוד בתחרות עם יצרניות רכבות שונות, בהן מסין ולאור המיזוג בין סימנס הגרמנית ואלסטום הצרפתית.

הממשלה הקנדית החליטה להשיב מלחמה לכוונות האמריקנים וטרודו לשם שינוי בנאום חריף לתקשורת, הודיע כי ממשלתו לא תדון עם בואינג שתובעת את הממשלה, על עיסקת רכישת שמונים ושמונה מטוסי קרב חדישים לחייל האוויר הקנדי, בהיקפים של בין 15 ל-19 מיליארד דולר. טרודו אף ציין כי ממשלתו נהגה כשורה ובסך הכל היא העניקה הלוואות לבומברדייה. כך טענה גם מיי. הפרמייר של קוויבק, פיליפה קולרד, יצא בחריפות גדולה נגד בואינג על הכוונה לפגוע בבומברדייה, שהמעסיקה אלפי עובדים במחוז. בצרוף כל ראשי האופוזיציה קולרד הודיע כי ינהל מאבק עיקש נגד הגזרות האמריקניות, ושום מטוס או אפילו חלק של בואינג לא יכנס לקנדה כל עוד לא יבוטל המכס הכבד נגד בומברדייה.

בינתיים מתברר כי גם ממשלת ברזיל החליטה לצאת למלחמה נגד בומברדייה באותו נושא שפוגע באמבראר, והיא פנתה כבר לארגון הסחר העולמי.