מקסיקו

הדירוג החדש של בלומברג

(Marco Verch/flickr)

כמעט שנה מאז התפרצה הקורונה, נראה כי ארה”ב וחלקים מאירופה מתחילים לצאת מהחשכה ומטפסים במעלה הדירוג החדש של בלומברג, שמבקש לבחון את האופן שבו מתמודדות 53 מדינות עם הנגיף.

למרות שבראש הכותרות בחלק ממדינות אלה, הופיעו בחודש האחרון בעיקר המאמצים שלהן בנושא החיסונים, ההתקדמות של חלק מהן במעלה הדירוג הושגה במידה רבה בזכות מאמצים משמעותיים יותר שננקטו על ידן בנושא חבישת מסיכת והותרת אזרחים בבתיהם. ארה”ב, מתכוננת להתאוששות כלכלית מהירה מהצפוי, ובדירוג פברואר של בלומברג זינקה המדינה שמונה מקומות לעבר המקום ה-27 ברשימה.

מי שממשיכה להוביל את הדירוג של בלומברג זה החודש הרביעי ברציפות היא ניו זילנד עם ציון של 77.6. בין היתר, הצליחה המדינה לשמור על הדירוג הגבוה היות ששמרה על הגבולות שלה סגורים במהלך פברואר, ביצעה ארבע עסקאות להשגת חיסונים והצליחה כמעט לחסל כליל את התפשטות הנגיף בקרבה.

במקום השני צועדת אוסטרליה, שעלתה מקום אחד בדירוג, וסינגפור במקום השלישי שירדה מקום אחד, ופינלנד במקום הרביעי שעלתה שלוש מקומות מהמקום השביעי. עוד בצמרת המדינות שמתמודדות בצורה הטובה ביותר עם הקורונה בעולם: נורווגיה במקום החמישי שעלתה מהמקום השישי, סין במקום השישי שירדה מקום אחד מהמקום השביעי, וטיוואן במקום השביעי שירדה שלושה מקומות מהמקום הרביעי. סוגרות את העשירייה הראשונה: דרום קוריאה במקום השמיני שעלתה ארבע מקומות, יפן במקום התשיעי שירדה בדירוג מקום אחד, ותאילנד במקום העשירי שעלתה ארבע מקומות. במקום האחד עשרה דנמרק, במקום התשיים עשרה קנדה, במקום השלוש עשרה הונג קונג ובמקום הארבעה עשרה ישראל עם ציון כולל של 59.6 והתקדמה מקום אחד מהמקום ה-15 – כמעט אך ורק בזכות מספר המתחסנים הגבוה. בפרמטר אחר שנבחן על ידי בלומברג – מספר מקרי הקורונה החודשי – ישראל צועדת בתחתית הרשימה עם 1,874 נדבקים בקורונה ל-100 אלף איש שנמדדו בחודש האחרון. רק פורטוגל (1,598 מקרים ל-100 אלף איש) וצ’כיה (2,156 מקרים ל-100 אלף איש) יותר גרועות ממנה. אחריה איחוד האמירויות במקום החמישה עשר, הודו במקום השישי עשרה ווערב הסעודית במקום השבעה עשר.

עורכי הדירוג כותבים כי “ישראל – המובילה העולמית בתחום החיסונים – מספקת הוכחה בעולם האמיתי לכך שחיסוני ה- mRNA הניסיוניים פועלים לא רק למניעת מקרי מוות אלא גם מאטים את קצב העברת הנגיף”. בבלומברג מציינים כי ישראל עלתה שלב אחד בדירוג למקום ה-14 “עם השקת החיסונים המהירה”, אף שזו עדיין לא השכיחה את גל המוטציה הבריטית שפוקד את המדינה ומדגים את הסכנה שהמוטציות ממשיכות להוות.

הדירוג מבוסס על פרמטרים שונים, ובכלל זה את מספר הנדבקים בקורונה בחודש האחרון ל-100 אלף איש, מספר המתים מקורונה בחודש האחרון ל-100 אלף איש, מספר המתים מהנגיף למיליון איש מתחילת המגפה, שיעור המאומתים העדכני בבדיקות קורונה, נגישות לחיסונים (שיעור האזרחים ששוריינו עבורם חיסונים), ומספר המתחסנים בפועל ל-100 תושבים.

עורכי הדירוג מציינים, בין היתר, כי כלכלות עשירות שהיו בעבר בתחתית הרשימה, כמו צרפת, בלגיה ואיטליה, טיפסו במעלה הדירוג מאז החלה לפרסם אותו בלומברג בנובמבר ודחקו מטה מדינות כמו דרום אפריקה ואינדונזיה. כעת השליש התחתון של הדירוג מורכב ממדינות מתפתחות באמריקה הלטינית ובאפריקה.

השליטה של מדינות עשירות באספקת החיסונים העולמית – שמנכ”ל ארגון הבריאות העולמי כינה כ”כישלון מוסרי קטסטרופלי – ככל הנראה תמנע ממדינות עניות להתקדם במעלה הדירוג בחודשים הקרובים. כך לדוגמה מקסיקו נותרה בתחתית הדירוג במקום ה-53, האחרונה בין כל המדינות שנבדקו.

להאריך את הסגירה של הגבולות

(Wikimedia Commons)

שלוש המדינות של צפון אמריקה שוב החליטו להאריך את סגירת הגבולות היבשתיים ביניהן. זאת, פרט לנסיעות חיוניות והעברת סחורות ממדינה למדינה. סגירת הגבולות בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו החלה כבר בחודש מרץ השנה. לאור התפרצות מגיפת הקורונה במדינות השונות ובמספרים גדולים, בעיקר בארה”ב ומקסיקו. ומקביל לאור התמיכה הגורפת בסגירת הגבולות מצד אזרחי קנדה, רבים מעריכים בצפון אמריקה שהשיגרה ופתיחת מעברי הגבול מחדש לא תחזור עד לראשית השנה הבאה, לכל המוקדם.

בראשית חודש אוגוסט החליטו הממשלות של ארה”ב, קנדה ומקסיקו להאריך בשלושים ימים נוספים את הסגירה המשותפת של הגבולות היבשתיים ביניהן. וזאת מתוך רצון לבלום את ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה בשלוש מדינות אלה.

בשלב זה, מעברי הגבול בין ארה”ב ומקסיקו, ובמקביל בין ארה”ב וקנדה, יישארו סגורים עד העשרים ואחד בספטמבר, לכל הפחות. חשוב להבהיר כי הסגירה הממושכת לא משפיעה על הסחר הרב בין המדינות ושינוע של סחורות שונות (באמצעות משאיות). זאת, כמו גם על טיסות מסחריות שממשיכות להתקיים בין המדינות והעברת סחורות באמצעות מטוסים. רבים מבקרים את המדינות שלא מאפשרות להשתמש במעברי הגבול, אך מאפשרות לטוס ביניהן.

השר לביטחון המולדת בפועל של ארה”ב, צ’אד וולף, אישר את הדיווחים על המשך סגירת הגבולות בין המדינות. וולף אמר כי ארה”ב תמשיך לעבוד עם קנדה ומקסיקו כדי להאט את התפשטות מגיפת הקוביד. בהתאם לכך סוכם להאריך את המגבלה על תנועה שאינה חיונית, עד העשרים ואחד בספטמבר.

החל מהשמונה עשר במרץ השנה החליטו ארה”ב, קנדה ומקסיקו על סגירת מעברי הגבול. שלוש המדינות תיאמו זאת מראש והחליטו על המשך סגירת מעברי הגבולות ביניהן בחודש נוסף. זאת למעט נסיעות חיוניות ומעבר סחורות.

וולף ציין כי נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, אמר לפני מספר ימים כי הגבלת הנסיעות והגברת הפיקות על מעברי הגבולות בין המדינות, היא כלי נוסף במאבק בנגיף הקורונה.

שלוש הארכות נוספות בוצעו במאי ולאחר מכן ביוני ולאחרונה ביולי, עד העשרים ואחד בחודש זה. כך שההחלטה של שלוש המדינות של צפון אמריקה שהתקבלה לפני מספר ימים לא בדיוק הפתיעה רבים. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי בממשל טראמפ מבינים שיהיה צורך להאריך את סגירת הגבולות עד שסכנת הקורונה תחלוף, כאשר ההערכות מדברות על לפחות כמה חודשים נוספים שבהם הגבול יישאר סגור בין שלוש המדינות.

יש להזכיר כי לא מדובר במהלך חד צדדי. נראה שאזרחי מקסיקו וקנדה מגבים את החלטת הממשלות שלהם. לפי סקר שפורסם לאחרונה בקנדה מתברר כי שמונים וחמישה אחוז מהאזרחים תומכים בסגירת הגבול עם ארה”ב, עד סוף שנת אלפיים ועשרים.

על אף הקירבה הגיאוגרפית של שלוש המדינות, יש לזכור כי הן נמצאות במצבים שונים במאבקן כנגד נגיף הקורונה. בארה”ב שבה גרים כשלוש מאות ושלושים מיליון תושבים יש כבר למעלה מחמישה מיליון ומאתיים נשאים של המחלה, כאשר למעלה ממאה שישים ושבעה אלף איש מתו מהקורונה. בקנדה שבה מתגוררים כשלושים ושבעה מיליון איש יש כבר כמאה עשרים ואחד נשאים של המחלה, כאשר למעלה מתשעת אלפים מתו מהקורונה. ואילו במקסיקו שבה גרים כמאה ועשרים ושמונה מיליון איש יש כבר למעלה מכחצי מיליון נשאים של המחלה, כאשר למעלה מחמישים וחמישה אלף איש מתו מהקורונה. לפי הערכות קרוב לוודאי שלפחות במקסיקו מספר החולים והנפטרים מהמגיפה הקשה הרבה יותר גבוה.

הסכם הסחר החדש של צפון אמריקה

(תמונה: Alex Covarrubias)

לאחר חמישה עשר חודשים של משא ומתן קשה ומייגע בעידן טראמפ, נחתם סוף סוף הסכם הסחר החדש של מדינות צפון אמריקה. אירוע החתימה בו השתתפו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש ממשלת קנדה ג’סטין טרודו והנשיא היוצא של מקסיקו אנריקה פנייה (ביום האחרון לכהונתו), התקיים ביום שישי (הראשון בחודש דצמבר) בבואנוס איירס ארגנטינה. זאת בשולי פסגת עשרים המדינות בעלות הכלכלות החזקות בעולם הג’י-טוונטי. עתה יהיה מוטל גם על בתי המחוקקים של שלוש המדינות – ארה”ב, קנדה ומקסיקו – לאשר את ההסכם החדש.

הסכם הסחר החדש שנקרא יו.אס.אם. איי. (ארה”ב, מקסיקו וקנדה) מחליף את הסכם נפט”א הוותיק של מדינות צפון אמריקה (נחתם באלף תשע מאות תשעים וארבע), נולד לאחר מאבקים קשים, איומים והשמצות אין ספור מצד טראמפ. הנשיא האמריקני לא בחל כהרגלו בשום דרך להכריע את שתי שכנותיו לוותר על נפט”א ולהשיג הסכם חדש, לשלוש המדינות.

ההסכם יו.אס.אם.איי. דן בתחומים רבים. בהם: יבוא מכוניות, יבוא מוצרי חקלאות, יבוא חלב, יבוא תרופות, סוגיות של קניין רוחני, סוגיות של סחר דיגיטלי והמנגנון לפתרון סכסוכים בין המדינות. תוקפו של ההסכם שש עשרה שנים, ושלוש השותפות יבדקו אם יש מקום להכנסת שינויים בו רק בתום שש השנים הראשונות. מחוץ להסכם החתום נותרו מספר סוגיות משמעותיות שעדיין לא נפתרו ובהן: מכסים שארה”ב מטילה על יבוא מוצרי פלדה ואלומיניום מקנדה ומקסיקו. שתי המדינות מקוות שיצליחו להגיע להבנות עם ממשל טראמפ גם לגבי נושאים בוערים אלה.

האופוזיציה בקנדה, קרי מפלגת השמרנים יצאה בביקורת קשה נגד טרודו על שחתם כביכול על הסכם רע לקנדה. נראה שהמפלגה של אנדרו שיר שכחה לחלוטין שבכלל להגיע להסכם כלשהו עם טראמפ זה נחשב להשיג חשוב. בנק אוף אמריקה מציין דווקא כי קנדה עשתה וויתורים סמליים בלבד. לפי אנליסטים של הבנק חלק מסעיפי ההסכם הם סמליים בעיקרם. ההסכם כולל הפחתה קטנה בפרוטקציוניזם לרפתנים מקנדה. עתה ליצרני החלב האמריקאים תהיה גישה לכארבעה אחוזים משוק החלב הקנדי לעומת כשלושה וחצי אחוזים שהיו נהוגים עד כה. השינוי הנ”ל יגדיל את ייצוא החלב האמריקני לקנדה בכשבעים מיליון דולר בלבד.

בעקבות התנהלות טראמפ בתקופת המשא ומתן להשגת הסכם הסחר החדש המדובר, נוצר משבר עמוק מאוד ביחסי ארה”ב וקנדה שלא קרה אף פעם. שתי המדינות שנחשבו עד כה למדינות ידידותיות ביותר. תמיד ארה”ב ראתה בקנדה נכס אסטרטגי חשוב ביותר ורק טראמפ באופן כל כך מוזר טען שקנדה היא איום ביטחוני על ארה”ב. נו באמת? טראמפ שכח מספר דברים על קנדה כמו למשל: היא תמיד הייתה נאמנה לארה”ב והיא שותפת הסחר השניה בגודלה של ארה”ב לאחר סין. עם השגת ההסכם הופשרו היחסים בין ארה”ב וקנדה אך לא נראה שהם יחזרו לקדמותם כל עוד טראמפ מכהן כנשיא בבית הלבן.

מיד עם היכנסו לבית הלבן לפני קרוב לשנתיים הודיע הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, כי הסכם נפט”א הוא הסכם גרוע מאוד לארה”ב ויש להחליפו. טראמפ הפנה את זעמו בעיקר לכיוון קנדה ומסע ההשמצות וההשפלות כנגדה הגיע לשיאו, עת הנשיא האמריקני סירב ללחוץ את ידו של רה”מ קנדה, ג’סטין טרודו, באו”ם בסוף חודש ספטמבר. טראמפ הגדיל לעשות והצהיר כי “אנחנו לא ממש אוהבים את הנציגים שלהם”. הנשיא האמריקאי התכוון לשרת החוץ הקנדית כריסטיה פרילנד, שעשתה רבות להשגת ההסכם המדובר.

הסכם סחר חדש

סוף למשבר העמוק ביחסי ארצות הברית וקנדה בעידן טראמפ: שתי המדינות הגיעו סוף סוף להסכם סחר חדש. בפועל קנדה תצטרף להסכם הסחר שהושג כבר בין ארה”ב למקסיקו בסוף חדש אוגוסט. הסכם הסחר המשולש בין המדינות של צפון אמריקה שיחליף את הסכם נפט”א (נחתם באלף תשע מאות תשעים וארבע), יקרא יו.אס.אם.סי.איי (ארה”ב, מקסיקו וקנדה). הוא אמור להיחתם בין הצדדים בסוף נובמבר בטקס חגיגי, לאחר שיקבל את אישורי בתי המחוקקים של שלוש המדינת.

קנדה יש לזכור היא שותפת הסחר השניה בגודלה של ארה”ב לאחר סין. ועל כן להסכם החדש יש משמעות כלכלית גדולה מאוד לשתי המדינות השכנות, וכמובן גם למקסיקו. ההסכם החדש דן בתחומים רבים. ובהם: יבוא מכוניות, יבוא מוצרי חקלאות, יבוא חלב, יבוא תרופות, סוגיות של קניין רוחני, סוגיות של סחר דיגיטלי והמנגנון לפתרון סכסוכים בין המדינות. תוקפו של ההסכם שש עשרה שנים, ושלוש השותפות יבדקו אם יש מקום להכנסת שינויים בו רק בתום שש השנים הראשונות.

מיד עם היכנסו לבית הלבן לפני קרוב לשנתיים הודיע הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, כי הסכם נפט”א הוא הסכם גרוע מאוד לארה”ב ויש להחליפו. טראמפ החל במסע איומים קשים נגד קנדה ומקסיקו. זאת כדי לאלצן לחתום על הסכם סחר חדש. טראמפ הפנה את זעמו בעיקר לכיוון קנדה ומסע ההשמצות וההשפלות כנגדה הגיע לשיאו, עת הנשיא האמריקני סירב ללחוץ את ידו של רה”מ קנדה, ג’סטין טרודו, באו”ם בסוף חודש ספטמבר. טראמפ הגדיל לעשות והצהיר כי “אנחנו לא ממש אוהבים את הנציגים שלהם”. הנשיא האמריקאי התכוון בוודאי לשרת החוץ הקנדית, כריסטיה פרילנד, שעשתה רבות להשגת ההסכם המדובר. לטראמפ יתכן והפריע שפרילנד הוכיחה שהיא עומדת על שלה ופועלת בנחרצות לטובת האינטרסים הקנדיים – ועוד מדובר באישה! בשל התנהגותו הבוטה של טראמפ מערכת היחסים בין שתי המדינות שנחשבו לקרובות בעולם, הידרדרה לרמה שלא זכורה מעולם.

נציגי ארה”ב, קנדה ומקסיקו פתחו במגעים מואצים וארוכים להגיע להסכם החדש. לאחר שלושה עשר חודשים תמימים של משא ומתן הושג ההסכם הראשון בין ארה”ב ומקסיקו, בסוף החודש באוגוסט. ואילו ביום ראשון לפני כעשרה ימים (ה-1 באוקטובר), הושג ההסכם השני בין ארה”ב וקנדה. כל הצדדים נאלצו לוותר על חלק מהדרישות והתנאים המוקדמים להשגת הסכם סחר חדש של מדינות צפון אמריקה. נושא טעון אחד נשאר מחוץ להסכם ועל קנדה וארה”ב מוטל להמשיך ולדון בסוגיה, עד להשגת פתרון מוסכם. מדובר במכסי המגן שהאמריקנים מטילים על ייצוא של פלדה ואלומיניום מקנדה. מכל מקום מחלוקת זו לא תמנע את החתימה המשולשת על ההסכם החדש.

האופוזיצה בקנדה מיהרה לתקוף את ממשלת טרודו על כביכול הוויתורים הגדולים שעשתה לאמריקנים, כדי להגיע להסכם. לעומת זאת בנק אוף אמריקה מציין כי קנדה עשתה וויתורים סמליים בלבד. לפי אנליסטים של הבנק חלק מסעיפי ההסכם הם סמליים בעיקרם. ההסכם כולל הפחתה קטנה בפרוטקציוניזם לרפתנים מקנדה. עתה ליצרני החלב האמריקאים תהיה גישה ל-3.59 אחוזים משוק החלב הקנדי לעומת 3.25 אחוזים שהיו נהוגים עד כה. השינוי הנ”ל יגדיל את ייצוא החלב האמריקני לקנדה בכ-70 מיליון דולר בלבד.

עם השגת ההסכם אמר טראמפ על טרודו: “הבעייה היחידה של ג’סטין היא שהוא אוהב את העם שלו, הוא נלחם קשה למען עמו. תמיד היו לנו יחסים טובים והם קצת הידרדרו בחודשיים האחרונים”.

מאה ימים

דונלד טראמפ משנה דעתו כל הזמן: מתנגד להסכם הסחר עם קנדה ומקסיקו, תומך בו, מתנגד לו ותומך בו. (צילום: Gage Skidmore)

נשיא ארה”ב, דונלאד טראמפ, ממשיך לשנות את דעתו בכל נושא ונושא גם במלאת מאה ימים לכהונתו. אף אחד ממקורביו, בממשלו, ממשלתו ובקרב חברי הקונגרס מטעם מפלגתו, לא יודעים מה ילד יום וממה לצפות מטראפ שמעורר מבוכה רבה. לכן גם לא מפתיע במיוחד שטראמפ שהודיע כי הסכם הסחר הצפון אמריקני של ארה”ב עם קנדה ומקסיקו – נפט”א “הוא גרוע ביותר בהיסטוריה”, לאחר מכן אמר כי יוכנסו בו רק תיקונים קטנים בכל הנוגע לקנדה. אחרי כן הודיע טראמפ בשבוע שעבר כי הוא יבטל את הסכם נפט”א (ואף כבר הכין טיוטה של צו נשיאותי לסגת מההסכם), ולאחר יום חזר בו והודיע כי הוא כי ימשיך לתמוך בו, תוך הכנסת תיקונים מסויימים. זאת לאחר ששוחח בטלפון עם נשיא מקסיקו, אנריקה פנייה וראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, שביקשו ממנו להשאיר את הסכם הסחר על כנו, כי אחרת יגרם נזק גדול יותר לשלושת הצדדים, ולפעול במשותף במטרה לשפרו. טראמפ ציין כי אם הוא מסוגל לעשות עיסקה הוגנת עבור ארה”ב במקום לבטל את ההסכם המדובר, זה מה שהוא יעשה. נשיא ארה”ב הוסיף: “אנחנו מתכוונים לתת הזדמנות טובה למשא ומתן מחודש לשיפור תנאי ההסכם, שהתחיל ממש כבר בימים אלה”.

טרודו מצידו אמר לעיתונאים לאחר ששוחח עם טראמפ בטלפון, כי השיחה בין השניים הייתה מוצלחת. בשיחה הוא הבהיר לנשיא ארה”ב כי יציאת ארה”ב מההסכם תגרום כאב גדול לשתי המדינות. שני האישים סיכמו ביניהם לשפר את תנאי ההסכם לטובת שלוש המדינות השותפות בו. טראמפ אישר לאחר מכן כרגיל באמצעות טוויטר כי הסכים לבקשתם של טרודו לשנות את תנאי הסכם הסחר במקום לבטלו.

הסכם ליצירת אזור סחר חופשי של צפון אמריקהי בין ארה”ב, קנדה ומקסיקו – נפט”א – נולד בשנת 1994. אז חתמו עליו ראשי המדינות: נשיא ארה”ב ביל קלינטון, ראש ממשלת קנדה, בריאן מלרוני ונשיא מקסיקו קרלוס סאלינס. אגב מלרוני השמרני נחשב למקורב לטראמפ במשך שנים, ולכן הוא משמש כיום כיועץ לממשלת טרודו הליברלית שמנסה ללמוד כיצד לנהוג במגעים מול הנשיא האמריקני הבלתי צפוי לחלוטין.

נפט”א נועד לביטול רוב המכסים בין שלוש המדינות וכן להסדיר את מעבר כוח האדם והסחורות בין ארה”ב למקסיקו. ההסכם יועד בעיקר לשפר את מצבם של ענף החקלאות, ענף ייצור המכוניות וכן ענף הטקסטיל. ההסכם שנחשב למבורך בעיני רבים בהם גם מומחים בתחום הכלכלה, שילש את כמות המסחר וההשקעות בין ארה”ב, קנדה ומקסיקו. במונחי שווי כוח הקנייה של התוצר הלאומי הגולמי של החברות בהסכם, הוא יצר את גוש הסחר החופשי הגדול בעולם. ובמונחי תמ”ג נומינלי נחשב נפט”א להסכם הסחר השני לאחר הסכם איגוד הסחר החופשי של הגוש האירופאי המאוחד.

הסכם נפט”א הביא לכך שהתגבר סחר החוץ בין שלוש המדינות וכלכלן צמחו במהלך התקופה מאז נחתם. כלכלת קנדה צמחה בקצב הגבוה ביותר, אחריה כלכלת ארה”ב ואחרונה כלכלת מקסיקו. לפי משרד המסחר של ארה”ב: מאז חתימת ההסכם רמת האבטלה במשק האמריקני ירדה, בו בזמן שנרשם גידול מתמיד בשכר העובדים הריאלי לשעה. כן נרשם גידול בשכר העובדים של מקסיקו ואף גידול ביצוא החקלאי של ארה”ב לקנדה ומקסיקו. המומחים מציינים כי נפט”א הזיק לתעסוקה בארה”ב הרבה פחות מהתחרות עם סין ומדינות אחרות, ודווקא ביטולו עלול לפגוע בתעשיות האמריקניות.