Skip to content

Where different views on Israel and Judaism are welcome.

  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
    • Business Directory
  • FAQ
  • JI Chai Celebration
  • [email protected]! video
Weinberg Residence Spring 2023 box ad

Search

Archives

"The Basketball Game" is a graphic novel adaptation of the award-winning National Film Board of Canada animated short of the same name – intended for audiences aged 12 years and up. It's a poignant tale of the power of community as a means to rise above hatred and bigotry. In the end, as is recognized by the kids playing the basketball game, we're all in this together.

Recent Posts

  • Who decides what culture is?
  • Time of change at the Peretz
  • Gallup poll concerning
  • What survey box to check?
  • The gift of sobriety
  • Systemic change possible?
  • Survivor breaks his silence
  • Burying sacred books
  • On being an Upstander
  • Community milestones … Louis Brier Jewish Aged Foundation, Chabad Richmond
  • Giving for the future
  • New season of standup
  • Thinker on hate at 100
  • Beauty amid turbulent times
  • Jewish life in colonial Sumatra
  • About this year’s Passover cover art
  • The modern seder plate
  • Customs from around world
  • Leftovers made yummy
  • A Passover chuckle …
  • המשבר החמור בישראל
  • Not your parents’ Netanyahu
  • Finding community in art
  • Standing by our family
  • Local heads new office
  • Hillel BC marks its 75th
  • Give to increase housing
  • Alegría a gratifying movie
  • Depictions of turbulent times
  • Moscovitch play about life in Canada pre-legalized birth control
  • Helping people stay at home
  • B’nai mitzvah tutoring
  • Avoid being scammed
  • Canadians Jews doing well
  • Join rally to support Israeli democracy
  • Rallying in Rishon Le-Tzion

Recent Tweets

Tweets by @JewishIndie

Tag: פליטים

עם או בלי נתניהו

עם או בלי נתניהו

קנדה תקלוט כאלפיים פליטים מישראל. (צילום: Wikimedia Commons)

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הוכיח שוב כי המדיניות שלו היא לא מדיניות באמת, וכי הוא משנה את דעתו על הזמן. וזאת בהתאם לכיוון שאליו נושבת הרוח. כך גם החלטתו האחרונה לשלוח למעלה משישה עשר אלף פליטים- מסתננים מאפריקה (ממדינות ארתיריה וסודן) שביקשו מקלט בישראל, למספר מדינות במערב. בהן לדבריו גרמניה, איטליה וקנדה. ולטענתו לאחר שכביכול הוא הגיע להסכם עם נציבות הפליטים של האו”ם בנוגע למשלוח המסתננים למדינות אלה, למרות שלהן לא היה ידוע על כך. מענין!

לפי ההסכם עם האו”ם 16,250 מבקשי מקלט מישראל יקלטו במדינות המערב. ישום ההסכם יבוצע בשלושה שלבים ויתפרש על פני חמש שנים תמימות. ובמקביל כ-16,250 מהפליטים יקבלו מעמד חוקי בישראל. הם יפוזרו באופן מאוזן ברחבי ישראל. וכן תוקם אף מינהלה מיוחדת שתעסוק בשיקום אזור דרום תל אביב הרעוע (וזאת על חשבון ההשקעה במתקן חולות לכליאת הפליטים שיסגר).

לאחר הודעתו כי הגיע להסכם ותוך שעות ספורות ביטל נתניהו בעצמו את החלטתו הקודמת, והחליט שלא לשלוח פליטים מישראל למדינות המערב. ומדוע? זאת לאור זעם במפלגות הימין בישראל שהביעו התנגדות נחרצת כי בעקבות החלטת נתניהו להעברת למעלה משישה עשר אלף הפליטים למערב, יקלטו במדינה השאר – כשמונה עשר אלף פליטים-מסתננים.

בקנדה החליטו שלא להמתין להחלטותיו התמוהות של ראש ממשלת ישראל וכיאה למדינה הקולטת כל הזמן הגירה ממדינות מצוקה, הוחלט לקלוט כאלפיים פליטים-מסתננים מישראל. וזאת במהלך עצמאי ללא בקשה של ממשלת ישראל, שהחליטה לפני מספר חודשים לגרש את הפליטים האפריקנים מישראל בחזרה לאפריקה. הארש ז’אסוול, עוזר מיוחד לשר ההגירה, הפליטים והאזרחות של הממשלה הקנדית, אחמד חוסיין, מסר את ההודעה הבאה בנושא: “הממשלה שלנו כבר הוכיחה שהיא מובילה עולמית לקבל בברכה פליטים שנמלטים ממלחמות ורדיפות. ישוב פליטים אלה הוא חלק בהמסורת ההומנטרית הגאה של קנדה. אנו מוכחים שוב כי יש לנו אחריות משותפת לסייע לאלה שנעקרו, שהם נרדפים ומרביתם זקוקים להגנה ועזרה. אנו עוקבים מקרוב אחרי המתרחש בישראל, ונמצאים בקשר ישיר עם ממשלת ישראל. הגענו להסדר עם הרשויות בישראל להשעות את גירושם ומעצרם של פליטים שהגישו בקשה לעבור לקנדה, בעזרת נותני חסויות פרטיות מקנדה – עד לשיושלם הטיפול בעניינם. אנו ממשיכים ביחד עם נותני החסויות הפרטיות שיתכן ובקשותיהם מושפעות ממה שקורה בישראל. נציגות של משרד ההגירה, הפליטים והאזרחות הקנדי בתל אביב, יספק מכתבים למבקשים בקרב הפליטים להגר לקנדה, במסגרת החסויות הפרטיות, כדי לאשר שבקשותיהם נמצאות בהליך של אישור על ידנו. הם יוכלו להציג את המכתבים האלה בפני הרשויות בישראל. נכון לשלושים ואחד בדצמבר אשתקד אנו מטפלים בקרוב לכאלפיים בקשות של פליטים אפריקנים לעבור מישראל לקנדה, כאמור במסגרת נותני חסויות פרטיות מקנדה. וללא קשר במקביל, אנו ממשיכים בהתאם להכרזת ממשלת קנדה, בקליטת כארבעת אלפים פליטים מאריתריה, עד לסוף הנה הנוכחית”.

לדברי סוכנות האו”ם לפליטים השוכנת באוטווה, יש הסכם שקנדה תקלוט השנה לא פחות מכעשרת אלפים פליטים. באופן כללי יתכן שחלקם של פליטים אלה יגיעו אפילו מישראל.

במרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה הזדרזו לברך את שר ההגירה, הפליטים והאזרחות הקנדי, אחמד חוסיין, על הסכמתו כביכול לקלוט פליטים מישראל. במרכז אמרו והוסיפו עוד כי: “ישובם מחדש של מבקשי מקלט מישראל, הוא אתגר בינלאומי המצריך פתרון בינלאומי. ואכן קנדה נטלה על עצמה תפקיד מוביל בנשיאה באחריות הבינלאומית לישובם מחדש”.

Format ImagePosted on April 11, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags asylum seekers, Canada, Israel, Netanyahu, refugees, UN, United Nations, או"ם, האו"ם, ישראל, מבקשי מקלט, נתניהו, פליטים, קנדה
אפקט טראמפ

אפקט טראמפ

עשרות בורחים וארה”ב ועוברים את הגבול לקנדה בתקווה לזכות במקלט (צילום: Jimz47 via Wikimedia)

בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית והכרזתו כי יאסור על כניסת מוסלמים ממספר מדינות וילחם במהגרים הלא חוקיים במדינה, הגדילה משמעותית את מספר אלה שעוברים לקנדה. לפי הערכה מראשית השנה מאות בני אדם עברו את הגבול לקנדה באמצעות נמלי האוור והיבשה, בתוך תקווה להינות ממעמד של פליטים ולזכות במקלט. המגיעים מארה”ב מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות. אלה שנולדו במדינות ערב ויש להם מעמד חוקי בארה”ב, אך הם חוששים ממדיניות ההגירה החדשה של טראמפ. הם מגיעים לקנדה בעיקר בטיסות ומוכנים להליך קבלת מעמד של פליטים (הם מצויידים במסמכים ובכסף). על הקבוצה השנייה המסתננים – נמנים בעיקר מוסלמים מאפריקה שאין להם מעמד חוקי בארה”ב, וכצפוי גם הם חוששים לעתידם תחת שלטון טראמפ. הם חוצים את הגבול ושמחים להיתפס על ידי משטרה הפדרלית של קנדה שעוזרת להם. השוטרים בודקים את מצבם, מעניקים להם בגדים חמים ועוזרים להם לעלות את ילדיהם וחפציהם למכוניות המשטרה לאחר שקשרו את ידיהם. לאחר מכן הם מועברים לידי משטרת הגבולות של קנדה שעוזרת להם להתחיל בהליכי הבקשה לקבל מעמד של פליטים ולאחר מכן מקלט.

מרבית המסתננים מארה”ב חוצים את הגבול היבשתי לעבר מחוזות קוויבק ומניטובה (בעיקר לפנות בוקר), כיוון שאזורים אלה נחשבים לקלים “יחסית” למעבר רגלי. אך בגלל תנאי החורף הקשים ששוררים באזור המסתננים מסתכנים בחייהם, וחלקם אף מאבדים אצבעות לאחר צעידה של קילומטרים בקור העז. חלקם (בעיקר אלה שבאים עם בני משפחה וילדים) מצליחים למצוא מוניות, שיעזרו להם לחצות את הגבול, או שהם נעזרים במבריחים (ונאלצים לשלם אלפי דולרים). כל זאת עד לנקודות השיטור של המשטרה. כוחות הצלה קנדיים בהם אמבולנסים, פעילי הגירה ומתנדבים נמצאים באזורי הגבול, כדי לעזור למסתננים ולהעניק טיפול רפואי ראשוני לניזקקים.

לאור הגידול במספר המסתננים מארה”ב הוגדלו תקציבי הישובים הסמוכים לגבול המטפלים בהם. גם ראשי המחוזות נרתמים לעזור בתקציבים ואמצעים, וכן נעשתה פנייה לקבל עזרה מהממשלה הפדרלית. גם סוכנות האו”ם לפליטים החלה לבדוק את תופעת המסתננים לקנדה מקרוב. במשטרת הגבולות הקנדית מעריכים כי מאז נובמבר עת נבחר טראמפ לנשיא, מספר המבקשים לקבל מעמד של פליטים בקנדה עומד על כ-1,500 איש. ואילו בכל 2016 כשבעת אלפים איש עברו את הגבול היבשתי וביקשו מעמד של פליטים בקנדה. זהו גידול של כ-63 אחוזים לעומת שנת 2015. רק בינואר השנה כחמש מאות מסתננים הגיעו לקוויבק ולפחות כמאה וחמישים הגיעו למניטובה, וביקשו מעמד של פליטים בקנדה. לא ידוע על מספר המסתננים לקנדה שלא פונים לשלטונות והם פשוט נעלמים ברחבי המדינה הגדולה הזו.

להערכת גורמים מקצועיים עם השתפרות מזג האוויר ובוא האביב והגברת מדיניות ההגירה של טראמפ נגד פליטים וזרים, מספר המסתננים מארה”ב לקנדה יגדל משמעותית. לאור זאת מונטריאול הכריזה על עצמה בימים אלה כעיר מקלט לפליטים – שזה אומר להתחייב לעזור להם בהסדרת מעמדם החוקי ולא לגרש אותם. קדמו לה: טורונטו, המילטון ולונדון – כולן ממחוז אונטריו וונקובר שבבריטיש קולומביה. ערים נוספות בקנדה שוקלות להפוך לערי מקלט.

פליטים לא יכולים לעבור את הגבול מארה”ב לקנדה באופן חוקי כיוון, שלאור אמנה הבינלאומית בין שתי המדינות “הסכם המדינה השלישית הבטוחה”, עליהם לבקש מעמד של פליטים במדינה הראשונה אליה הגיעו (ארה”ב), לאחר שעזבו את מולדתם. אך אם הם מגיעים באופן לא חוקי הם כן יכולים לבקש מקלט.

Format ImagePosted on March 1, 2017February 26, 2017Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Manitoba, Quebec, refugees, Trump, אפקט טראמפ, טראמפ, מניטובה, פליטים, קוויבק
יהודים בקנדה עושים מעשים חיוביים

יהודים בקנדה עושים מעשים חיוביים

מחנה הפליטים הסורים זעתרי בירדן. (צילום: U.S. Department of State via commons.wikimedia.org)

יהודים בקנדה עושים מעשים חיוביים: עוזרים בשיפוץ מסגד שנשרף ומסייעים להביא פליטים מסוריה

בדרך כלל שוררים יחסים טובים בין קהילות היהודים והמוסלמים בקנדה בניגוד למקומות אחרים בעולם. לאור הימים הקשים, המאורעות במזרח התיכון ואירועי הטרור שמשפיעים גם על קנדה, נתרמים בהקהילה היהודית באזורים שונים ברחבי המדינה לעזור לאחרים, ובמקרה זה מדובר במוסלמים.

חברים בקהילה היהודית וראשי בית הכנסת ‘בית ישראל’ שבעיר פטרבורו במחוז אונטריו נרתמים בימים האחרונים לעזור קהילה המוסלמית המקומית, שהמסגד היחיד שלה נפגע בשריפה בשבוע שעבר. מדובר בפעילות פלילית שמוגדרת על ידי המשטרה כפשעי שנאה, לאור פעולות הטרור של דאע”ש בפריז. עלות השיפוץ של המסגד נאמדת בשמונים אלף דולר ובקהילה יהודית עוזרים בהשגת מימון לפרוייקט, שיימשך מספר שבועות. כן הוצע למוסלמים להשתמש במתקן בית הכנסת לקיום תפעילותיהם עד שהמסגד יהיה כשיר לפעילות מלאה.

במקביל וללא קשר מספר קהילות יהודיות בקנדה נערכות לעזור לקליטת פליטי המלחמה בסוריה. זאת לאור החלטת הממשלה הליברלית החדשה ברשות ראש הממשלה, ג’סטין טרודו, להביא לקנדה עשרים וחמישה אלף פליטים עד לסוף שנה זו. בימים הקרובים הממשלה תפרט את תוכנית העבודה לקליטת הפליטים שעלותה מוערכת בכמיליארד דולר. עלות הבאת וקליטת משפחה בת ארבע נפשות מוערכת בין שלושים עד ארבעים אלף דולר בשנה. ארגונים כמו הג’ואיש פמלי סרוויס משתפים פעולה עם הכנסיה המאוחדת של קנדה להקצאת משאבים ומתקנים לקליטת הפליטים. קהילת היהודים של קמפלוס ברשות הג’ואיש קומיונטי סנטר המקומי החלה במגבית לגיוס כספים לעזור לפליטים מסוריה, בשיתוף ארגונים מקומיים אחרים. ואילו בית הכנסת ‘טמפל שולום’ בוונקובר קיים מגבית לגיוס כספים לפליטים. במגבית גוייסו תוך מספר ימים כארבעים אלף דולר.

אבדה ונמצאה: טבעת אירוסים שנעלמה בחוף הושבה לבעליה

את טקס האירוסים שלהם דרין ריימר ואשתו לעתיד קתלין מקולי לא ישכחו. האירוע שהתחיל יפה וכמעט הסתיים בעוגמת נפש גדולה, נגמר בסוף טוב. רמייר (34) הזמין את בת זוגתו בחמש השנים האחרונות מקולי (27), לארוחת ערב חגיגית בעיר החוף טופינו שבוונקובר איילנד. אחרי הארוחה השניים ירדו לחוף הסמוך כשגשם ירד כמעט ללא הפסקה. הם החלו ללכת על החול הרטוב ופתאם ריימר נעצר, ירד על ברכיו, הוציא טבעת מכיסו ואמר למקולי: “הינשאי לי”. מקולי ששמחה מאוד אמרה “כן” ומייד הוסיפה: “אוי לא”. ומדוע, כי הטבעת שריימר ענדה על אצבעה הרטובה החליקה ונעלמה בחול כשבחוץ שלטה החשכה. לאחר שהתעשתו, השניים החלו לגשש בעזרת ידיהם על החול הרטוב בסמוך אליהם ולא מצאו דבר. הם המשיכו בחיפוש אחר הטבעת האבודה כמעט לאורך כל הלילה, עד שהתייאשו וחזרו לבית המלון, כשהם רטובים, עייפים ואצבעות ידיהם קפואות. למחרת בבוקר המשיכו השניים בחיפוש ולא מצאו את הטבעת. תושבי טופינו ואפילו השוטרים ששמעו על דבר הטבעת שנעלמה, פתחו במבצע חיפוש נרחב בחוף. לאחר מספר שעות הצליח אחד מהתושבים בעזרת מגלה מתכות למצוא את החפץ היקר. ריימר ומקולי הנרגשים שמחו עד דמעות. ריימר ניקה את את הטבעת מהחול ושוב ענד אותה על אצבעה של מקולי, אך הפעם בזהירות רבה, תוך שהוא בודק היטב שאין סיכוי שתיפול.

ריימר סירב להגיד מה עלות הטבעת שלא הייתה מבוטחת, אך ציין כי מדובר בטבעת הזהב לבן עשויה בהזמנה אישית, ועליה ציור של שושנה ולהבות מזהב צהוב, וכן מוטבעים מסביב מספר יהלומים. הוא הוסיף שסיפור הטבעת שאבדה חיזק את הקשר בין השניים, לאחר שהתמודדו בהצלחה עם מצב לחץ קשה.

Format ImagePosted on November 24, 2015November 23, 2015Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Caitlin McAuley, Darrin Reimer, Kamloops Jewish community, mosque, Peterborough, refugees, Syria, Temple Sholom, terrorism, דרין ריימר, טמפל שולום, טרור, מסגד, סוריה, פטרבורו, פליטים, קהילת היהודים של קמפלוס, קתלין מקולי
ראיון עם טימה כורדי חלק ב

ראיון עם טימה כורדי חלק ב

טימה כורדי (צילום: Facebook)

בראיון הטלוויזיה מול ביתך בראשית החודש האשמת את עצמך בטביעה של האחיינים שלך וגיסתך כיוון שאת נתת להם כסף שישלמו למבריחים, שהעבירו אותם מטורקיה ליוון דרך הים. “זה נכון. אני נתתי לאחי עבדאללה חמשת אלפים דולר עבור המבריחים. לא יכולתי לתת לו חסות שיעבור לקנדה, כיוון שהתחלתי עם האח הבכור מוחמד, ואין לי את היכולת הכספית לעזור ליותר מאח אחד כל פעם. עבדאללה צריך השתלת שיניים דחופה כיוון שאין לו שיניים בפה, וזה עולה כסף רב, אך החלטנו שקודם כל הוא יעבור עם המשפחה למערב אירופה. ואחר כך נמשיך. לצערי לא יהיה המשך”. כורדי נחנקת מדמעות ובוכה על מר גורלם של שלושת בני המשפחה שניספו. “הוא סיפר לי איך החזיק את שני הקטנים בידיו בניסיון להציל אותם, מאיימת הים. מי האמין שזה יהיה סופו של המסע. כמה עבדאללה מסכן עכשיו. הוא רוצה להישאר ליד קברם של ילדיו ואשתו. אני לא יודעת כמה זמן יקח לו להתאושש, אם יתאושש בכלל. ואם אביא את כל המשפחה לכאן וגם אביא אותו, כיצד הוא ירגיש כשהוא לבד, וכל האחים מלווים בילדיהם. גם אני שבורה לגמרי ולא מסוגלת לתפקד. אני לא יכולה לאחזור לעבודה כרגע. אני גם אני לא יודעת כמה זמן זה יקח לי לחזור לעצמי. קרה לנו אסון גדול שאני לא מאחלת לאף משפחה, לאף הורים”.

טימה אני שואל בקושי רב, כיצד הרגשת כששמעת שהילדים ואימם ניספו בים? “התחלתי לצרוח כמו משוגעת ולא ידעתי מה קורה עימי. איבדתי את השליטה על עצמי. השכנים שמעו אותי ורצו בבהלה לראות מה קרה לי. ונדמה לי שאף הזעיקו את המשטרה. ביום רביעי בערב הלכתי לישון והיה לי חלום מאוז מוזר. חלמתי על אימי שיושבת מול המחשב ומקבלת הודעות מוזרות ומתחילה לצעוק, שכולם דואגים וכולם בוכים. כולם במשפחה ובין החברים ידעו שעבדאללה היה הילד החביב ביותר עליה. היא כמובן אהבה את כולנו מאוד, אך הוא היה הילד המיוחד שלה, ותראה מה קרה לו. כהתעוררתי בחמישי בבוקר ראיתי המון המון הודעות בטלפון, והבנתי שמשהו לא בסדר. עבדאללה יצא עם משפחה למסע בן חצי שעה ואף אחד לא שומע ממנו יומיים? התקשרתי מיד לאחותי בדמשק וקו הטלפון היה גרוע מאוד. אך הבנתי שמהו רע מאוד קרה לעבדאללה, והתחלתי לצרוח בטרוף. בעלי והבן שלי (בן ה-22) שגר למטה, התעוררו מייד ובאו אלי בבהלה. לא הייתי מסוגלת להתקשר שוב לאחותי וידי לא נענו לי. ביקשתי מבני שיחייג אליה. היא בכתה ושאלתי מה קרה. תגידי לי מה קרה עם עבדאללה צעקתי. לבסוף היא אמרה לי את האמת המרה מכל, שהוא איבד את אשתו ובניו בים. איזה אסון גדול קרה לנו. אני יודעת שבהתחלה הוא האשים את כל העולם במה שקרה לו. אחר כך הוא נרגע ונסגר תוך עצמו. אני מנסה לדבר איתו וזה נורא קשה. כשהוא הגיע לבית החולים לשם הובאו גופות אשתו והילדים, הוא ישב בחוץ והחזיק את בגדי הילדים ולא הפסיק להריח אותם. זה הזכרון האחרון שיש לו מגאליפ ואיילאן. איזה מסכן”. (היא שוב בוכה).

טימה: האם את בטוחה שהתמונה הקשה של גופתו של איילאן שנמצאה על החוף תשנה משהו, תעיר מישהו, הרי מאות ילדים נהרגו כבר בסוריה ולאף אחד כנראה זה לא איכפת? “כן. אני מאמינה שזה מסר מאלוהים. הוא לקח את שני הילדים ואימם לגן עדן. הם בטוחים עכשיו שם ויש להם חיים טובים יותר. והמסר הוא שיש לעצור את האלימות ולהפסיק את המלחמה הנוראית הזו. אני מקווה ובטוחה בעצם שכל העולם יתעורר ויתעשת, ויפסיק את המלחמה. זו השליחות של איילאן לעולם וזה המסר שהוא הביא עימו בטרם נלקח על ידי אלוהים”.

כשדברתי עם בעלך יום קודם לכן, הוא הסביר לי שהיה חשוב שתסבירי לעולם באנגלית, מה המשמעות של התמונה הקשה של אלייאן שוכב שם על החול. כורדי: “כן היה לי חשוב ביום הקשה הזה בחיי לנצל את ההזדמנות שניתנה בידי, ולהסביר לעולם כולו איזה סבל נוראי קורה שם בסוריה, וצריך למנוע את ההרג ושהורים נוספים יאבדו את ילדיהם. אנו בטוחה שכולם יתתעוררו עכשיו ויסיימו סוף למלחמה הקשה הזו. מותו של אלייאן הוא מחיר כבד מאוד למשפחה, אך אולי הוא יביא למשהו טוב. אולי יצא מזה משהו חיובי”.

לסיום אני שואל את כורדי האם יש לה מה להגיד על הצעתו של יו”ר האופוזיצה יצחק (בוזי) הרצוג, לאור משבר הפליטים באירופה, שגם על ישראל לסייע במאמץ לקלוט פליטים מסוריה. “אני גרה כאן עם בעלי האיטלקי והחשיבה שלי היא כיום מערבית. זה ידוע שישראל וסוריה נמצאים ביחסי עויינות ולא ברור לי אם אפשרי בכלל, לקלוט פליטים סורים בישראל. אך אם זה אפשרי בכך ניתן לעזור לפליטים, אין סיבה שזה לא יקרה. אגב אני שמעתי כבר לא פעם שישראל מטפלת בפצועים מסוריה”.

Format ImagePosted on September 24, 2015October 14, 2015Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags refugees, Syria, Tima Kurdi, טימה כורדי, סוריה, פליטים
ראיון עם טימה כורדי חלק א

ראיון עם טימה כורדי חלק א

(צילום: Facebook)

רציתי לדבר עם טימה כורדי ולשמוע קצת על תחושותיה הקשות, לאחר שאיבדה בראשית החודש את שני האחיינים שלה וגיסתה, עת ניסו לחצות עם אביהם עבדאללה כורדי את הים התיכון, בסירה עמוסה בת 16 פליטים של מבריחים, מטורקיה לאי היווני קוס. המסע הפשוט כיביכול שהיה אמור לקחת כחצי שעה, הפך לאחד האירועים המשמעותיים ביותר בתקשורת העולמית בתקופה האחרונה. וזאת לאור תוצאותיו ההרות אסון. האם ריהאם ושני בניה הקטנים גאליפ בן החמש ואיילאן בן השלוש טבעו למוות, ביחד עם עוד כ-12 פליטים סורים, לאחר שהסירה התהפכה בים הגועש. לאחר מכן, גופתו של איילאן נמצאה שרועה על החול בחופה של עיר הנמל הטורקית בודרום, והתמונה הזאת שתיזכר לעד, מסמלת יותר מכל את הטרגדיה האנושית עצומת הממדים של מלחמת האזרחים, שמתרחשת כל יום בארבע וחצי השנים האחרונות בסוריה, וגבתה כבר מחיר נוראי של למעלה ממאתיים אלף הרוגים, בהם ילדים רבים. גם הים התיכון עשה את שלו ולפי הערכה למעלה מאלפיים פליטים סורים טבעו בו.

שלא מרצונה הפכה טימה כורדי לדמות מבוקשת על ידי כל אמצעי התקשורת בעולם. זאת לאחר שחשפה את זהותה מול מצלמות הטלוויזיה, בראשית החודש, עת הזדהתה ואמרה כי היא הדודה של גאליפ ואיילאן הקטנים, ויש לה מה להגיד לעולם.

כורדי בת הארבעים וארבע עברה לקנדה ב-1992. היא נשואה כיום לקנדי ממוצא איטלקי בשם רוקו לוגוזו, ומחזיקה בסלון ליופי בעיר מגוריה קוקוויטלאם.

התקשרתי לביתה של כורדי ולוגוזו ענה. ביקשתי לדבר עימה ולאחר שהוא בדק איתה, ענה לי בנימוס, כי כורדי עייפה מאוד וכבר אין לה כוח לדבר עם התקשורת, לאחר שעיתונאים מכל העולם פונים אליה. הוא סיפר לי בקצרה מה קורה עם משפחתה הקרובה של כורדי, שיש לה שלוש אחיות ושני אחים ואב. אמה נפטרה לפני למעלה מעשר שנים. האב ואחת האחיות גרים בדמשק, ושאר האחים והאחיות שגרו בעיירה הכורדית קובאני שבצפון סוריה (הסמוכה לטורקיה), נמלטו עם המשכם של הקרבות הקשים וההרס הרב, ועברו לטורקיה. האח המבוגר במשפחה מוחמד (48) נמצא כרגע בגרמניה (בזמן שאשתו וחמשת ילדיו שוהים עדיין באיסטנבול). כורדי ניסתה להשיג אשרת הגירה לקנדה במעמד של פליטים למוחמד ומשפחתו, וזו נדחתה על ידי מחלקת ההגירה והאזרחות של הממשלה הפדרלית. בניגוד לפרסומים בתקשורת, היא לא הגישה בקשת הגירה לאחיה השני עבדאללה, שאיבד את משפחתו בים האכזר.

עם סיום השיחה, לוגוזו ואני סיכמנו שאנסה להתקשר שוב למחרת, ואולי אז כורדי תהיה במצב קל יותר ותוכל לשוחח עימי.
ואכן זה מה שקרה. התקשרתי למחרת ולוגוזו שוב ענה. הוא אמר לי שבדיוק הגיעו עכשיו אורחים לביתם. פלטתי שאולי אנסה להתקשר מאוחר יותר, אך הוא הספיק במהירות להתייעץ קצרות עם כורדי והעביר לה הטלפון. הרגשתי לא פשוט אחרי כל מה עבר עליה. כורדי כבר ידעה שאני עיתונאי ישראלי כך שלא היה צריך לפתוח בהסברים מי אני ואפשר היה לגשת מייד לשיחה. ביקשתי ממנה לספר לי על תחושותיה לאחר שאיבדה את שני אחיינה הקטנים וגיסתה. כורדי: “בדיוק אמרתי עכשיו לחברתי שהגיעה לביתנו, שאני לא יכולה לתאר לעצמי איך עבדאללה מרגיש עכשיו, לאחר שאיבד את כל משפחתו. הלוואי והייתי יכולה להיות איתו עכשיו בשעה הקשה הזו שלו. כואב לי מאוד מאוד כשאני חושבת עליו. הוא נורא שקט עכשיו ונמצא לבד בקובאני, היכן שילדיו ואשתו נקברו לפני מספר ימים. אני רוצה להוציא אותו משם ולהביא אותו אלינו בקנדה. אני רוצה לעזור לו. אבל מאוד קשה לדובב אותו. הוא נסגר בתוך עצמו”.

שאלתי את כורדי מתי היא ניפגשה לאחרונה עם האחיינים הקטנים גאליפ ואיילאן, והיא ציינה כי אף פעם לא ניפגשה עימם. “אבל כמעט כל יום הצלחתי לדבר עימם בטלפון, ולנחם אותם. הייתי מעורבת בחיים שלהם”. לפני קצת יותר משנה כורדי הגיעה לטורקיה כדי לפגוש את עבדאללה שהיה שם לבד, כיוון אשתו והילדים גרו אז בקובאני. עבדאללה הוא עבד בטורקיה והיה מבקר את משפחתו בקובאני בערך כל חצי שנה. מדוע הוא עבר בכלל לטורקיה אני שואל? “היו לו קצת קשרים שם והוא הצליח למצוא עבודה ולשלוח כסף למשפחתו. בקובאני המצב הלך ונהיה רע מיום ליום. המלחמה פגעה קשה מאוד בעיר והיה זה כמעט בלתי אפשרי עוד לשרוד בה. בדיוק בספטמבר אשתקד כאשר חזרתי מהביקור לקנדה, אשתו והילדים עזבו את קובאני ועברו אף הם לטורקיה, לגור עם אחי, ממש כאשר דאע”ש נכנסו לעיר והרסו את כולה”.

ומדוע עבדאללה רצה פתאם לעבור למערב אירופה, לגרמניה או למדינה אחרת קרובה? “מוחמד שהה כבר בגרמניה ואז עבדאללה חשב שאולי עדיף לעבור לשם, או נדמה לי שהוא תכנן לעבור לשוויץ, או אולי לאיטליה. זה לא היה ברור לי בדיוק. הוא האמין שבאחת המדינות האלה יהיה קל יותר להשיג עבודה, ולגדל את הילדים יותר בקלות. לגאליפ הייתה מחלת עור שלא מצאנו לה פתרון, והוא כל הזמן התגרד. לא יכלתי להביא אותם לכאן, ועבדאללה חשב שהמעבר לגרמניה או למדינה דומה יקל על הילדים הקטנים ויהיו להם חיים טובים יותר, לאחר שכל הזמן הם היו חולים וחלשים. וכן ימצא ריפוי למחלה של גאליפ”.

Posted on September 16, 2015October 14, 2015Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags refugees, Syria, Tima Kurdi, טימה כורדי, סוריה, פליטים
Proudly powered by WordPress