בריטיש קולומביה

מבול של גשם שלא היה כדוגמתו

ראש ממשלת בריטיש קולומביה, ג’ון הורגן, ציין כי עלינו להסביר לשבעת מיליארדי תושבי כדור הארץ כי מוטל עלינו לפעול עכשיו, למנוע מאירועים כאלה לקרות בעתיד

(flickr.com/photos/bcgovphotos)

מצב חירום הוכרז ביום רביעי האחרון שעבר במחוז בריטיש קולומביה שבמערב המדינה עקב גשמי זעף שירדו כאן במשך חמישה ימים ברציפות (מסוף שבוע שעבר ועד יום שני), וגרמו לנזקים אדירים, מספר קורבנות בנפש ולמותם של אלפי בהמות בחוות שהפכו לבריכות מים עמוקות. כמות הגשם הענקית באותם חמשת ימים שווה בעצם לכמות גשם בחודש רגיל בבריטיש קולומביה. באזורים נוספים בצפון מערב אמריקה – בצדו השני של הגבול – בארה”ב כמות המשקעים הגדולה, גרמה לנזקים קשים בדומה למה שקרה בקנדה.

ממשלת בריטיש קולומביה ביקשה את עזרת הצבא הפדרלי ופנתה אף לקבל עזרה ממחוז אלברטה הסמוך. זאת בנוסף להגעת כוחות רבים ממערכי הביטחון וההנדסה של המחוז, בתוספת עזרה של מאות מתנדבים. כל אלה עובדים יום ולילה, מנסים להעביר למקלטי חירום אלפי אזרחים שנתקעו באזורי השיטפונות הקשים, ומנסים להציל בהמות רבות שנתקעו באזורים חקלאים מלאי מים.

כבישים וגשרים רבים נעלמו מתחת למים הגועשים, נהרות עלו על גדותיהם והציפו אזורים נרחבים, סחף בלתי פוסק הרס בתים ותשתיות. תמונות קשות אלה הן רק חלק ממה שמוטל על עובדי ההנדסה לטפל בו בשבועות ואף בחודשים הקרובים. עבודות ייבוש שטחים מוכי השיטפונות כבר החלו בעזרת משאבות שעובדות יומם ולילה, במקביל לפינוי וניקוי של אזורים אלה שנראים כמו אחרי מלחמה קשה בה ניצח כרגיל הטבע.

התחממות כדור הארץ מורגשת היטב בבריטיש קולומביה שנחשבה למקום בעל מזג אוויר נוח, בחורף ובקיץ. אך לא כך עוד בשנה האחרונה: בקיץ האחרון הגיעו הטמפרטורות לשיא של כל הזמנים – קרוב לחמישים מעלות צלזיוס. לאור כך כשבע מאות קשישים, חולים והומלסים מצאו את מותם, ומערך האמבולנסים קרס תחת עומס פינוי נפגעי החום לבתי החולים. במקביל כמות השריפות בקיץ עברה כל שיא וגמרה לנזקים כבדים ביותר לטבע ולרכוש. יש מומחים שטוענים ששריפת עצים וצומחים אחרים, סייעו לתופעות הסחף הקשות לאור הגשמים בימים האחרונים. השריפות גורמות כנראה גם להגבלה של יכולות הקרקע לספוג כמויות גדולות של מים. לאור כמות גשם אדירה שירדה במשך חמישה ימים ללא הספק, תופעה שלא מוכרת במחוז, נגרם נזק קשה ביותר שייקח אולי שנים לתקנו. בשלב זה ידוע כבר על אישה אחת שנהרגה מסחף של בוץ ועל שלושה נעדרים שנעלמו בכביש שהפך לאגם. במחוז חוששים שמספר הקורבנות יעלה בימים הקרובים.

בלבד לפגיעה בנפש, בבעלי החיים ולרכוש, נגרם גם נזק גדול למערכי ההסעה של סחורות ומזון בכל חלקי בריטיש קולומביה. וכן נחסמה הכניסה לנמל הימי של ונקובר שהוא הגדול בקנדה ובמערב צפון אמריקה. לכן צפוי מחסור במוצרים שונים בימים הקרובים והממשלה מנסה למצוא פתרונות גם בנושא זה. זאת בנוסף לבעיית שינוע הסחורות ובעיות במערך האספקה העולמי לאור מגפת הקוביד. מחירי סחורות שונות לא מפסיקים לעלות והמחסור צפוי שיגרום לעליות נוספות במחירים.

ראש ממשלת בריטיש קולומביה, ג’ון הורגן, ציין כי עלינו להסביר לשבעת מיליארדי תושבי כדור הארץ כי מוטל עלינו לפעול עכשיו, למנוע מאירועים כאלה לקרות בעתיד. הורגן ביקש להדגיש כי אין ספק שהתחממות כדור הארץ גורמת לתופעות מזג אוויר קשות שמורגשות כבר היטב במערב קנדה, בקיץ האחרון שהיה חם ביותר ובסוף ימי הסתיו עת ירד מבול נוראי של גשם. מכת הגשם הזו לדבריו היא אירוע של פעם בחמש מאות שנה. האם בעולם מקשיבים? לא בטוח.

שרידי 215 ילדים נמצאו בבית ספר

בובות ונעליים לזכר הקורבנות במדרגות שליד הגלריה לאמנות בוונקובר
(רוני רחמני)

שרידיהם של 215 ילדים, חלקם היו בגיל שלוש בלבד, נמצאו בפרובינציית בריטיש קולומביה, במקום שבו ניצב בעבר בית ספר גדול. במוסד זה קובצו בני קהילות האינדיאנים שהופרדו בכוח ממשפחותיהם ברחבי המדינה – במטרה להטמיע אותם באוכלוסייה הקנדית הכללית. ההודעה על מציאת השרידים זכתה לפרסומים נרחבים בכל העולם, אחרי שהם התגלו לפני כשבועיים בסיוע מכ”ם חודר-קרקע. מומחים אומרים כי גופות נוספות עשויות להימצא, משום שבאותו האזור נותרו שטחים נוספים שהיו שייכים לבית הספר ושטרם נערך בהם חיפוש.

התגלית הקשה שנחשפה היא עדות לזוועות שחוללו ממשלת קנדה והכנסייה הקתולית לעשרות אלפי תלמידים, שהשתייכו לקהילות האינדיאנים מאז המאה ה-19 ועד לשנות ה-70 של המאה העשרים. למעלה מ-150 אלף ילדים שהשתייכו לקהילות האלה נדרשו באותן שנים לעזוב את משפחותיהם ולעבור ללמוד בפנימיות נוצריות במימון המדינה הקנדית. זאת, כחלק מתוכנית שנועדה להטמיע אותם בחברה הכללית. הילדים אולצו להמיר את דתם לנצרות, לא הותר להם לדבר בשפת אבותיהם, ורבים מהם ספגו מכות והתעללויות מילוליות ופיזיות, בכלל זה התעללויות מיניות מצד מורים. לפי טענות עד 6,000 מהילדים מתו בבתי הספר האלה.

בית הספר שבאדמתו נמצאו השרידים שהוכרזו לפני כשבועיים שוכן ליד העיר קמלופס שבקולומביה הבריטית, והוא היה הגדול מבין 139 בתי הספר המיוחדים שהוקמו בשלהי המאה ה-19 לצורך הטמעת בני האינדיאנים. בכל זמן נתון שהו בו עד 500 תלמידים. הוא הופעל על-ידי הכנסייה הקתולית בשם ממשלת קנדה מ-1890 ועד שנסגר ב-1969.

פרסום הפרשה עורר תגובות נרגשות במערכת הפוליטית הקנדית. ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, מסר כי הגילוי, שאותו הגדיר “מטריד”, שובר את לבו: “זו תזכורת כואבת לפרק אפל ומביש בתולדות ארצנו”, אמר טרודו. ראש ממשלת בריטיש קולומביה, ג’ון הורגן, הצהיר כי הוא “נחרד ושבור לב” בעקבות הגילוי של שרידי הגופות, וכינה זאת “טרגדיה בממדים שאי-אפשר לדמיין”. הוא אמר כי הגילוי הזה מדגיש את האלימות וההשלכות הקשות של הפנימיות שבהן שוכנו בני האינדיאנים.

ממשלת קנדה כבר התנצלה כבר באופן רשמי בשנת 2008 על הסבל הקשה שחוו בני האינדיאנים בבתי הספר המיוחדים שהמדינה הקימה לצורך הטמעתם, והודתה כי ההתעללויות הפיזיות והמיניות בבתי הספר מהסוג הזה היו תופעה נפוצה. רבים מהתלמידים לשעבר העידו כי הוכו רק משום שדיברו את שפת אבותיהם, ורבים מהם גם איבדו קשר עם הוריהם והתנתקו ממנהגיהם. מנהיגי קהילות האינדיאנים טענו לאורך השנים כי מסורת ההתעללויות והבידוד של הילדים האלה, היא הסיבה הראשית לשיעורים הגבוהים של עוני, אלימות, התאבדויות והתמכרויות לאלכוהול ולסמים בקהילותיהם.

בדוח מיוחד שפורסם לפני יותר מחמש שנים על ידי ועדת האמת והפיוס, נקבע כי לפחות 3,200 ילדים מתו כשהם סובלים מהתעללות והזנחה. לא ברור אם הילדים ששרידיהם נמצאו כעת נמנים עם הילדים שמותם כבר תועד. או שקרוב לוודאי שמציאת שדירי הילדים פירושה המעשי הוא שמספר המתים הרשמי גדול ממה שהיה ידוע עד כה. הטכנולוגיות החדישות שפותחו בשנים האחרונות מסייעות כעת בחיפושים אחרי קורבנות נוספים, ומנהלי החיפושים האלה מקווים שהתשובות שיעלו בהם יעזרו למשפחות לסגור מעגל.

ממשלת קנדה כבר הסכימה בעבר לפצות את התלמידים של קהילות האינדיאנים שהופרדו ממשפחותיהם, על השנים שבהן אולצו לשהות בפנימיות האפלות. לאחר שוועדת האמת והפיוס הגדירה את מה שעברו התלמידים האינדיאנים רצח עם תרבותי, החליטה הממשלה להקציב לפיצוי הילדים והמשפחות שלהם קרוב לשני מיליארד דולר.

חופשות מקומיות

הביקור בטופינו התפרש על פני לילה אחד

בפעמיים האחרונות כתבתי ארוכות על הטיול הטוב שעשיתי לוויקטוריה הבירה של מחוז בריטיש קולומביה. זאת בעידן הקוביד כאשר אי אפשר לטוס יותר לאירופה שאני אוהב אלה “רק” לטייל במחוז היפה שלנו.

לאחרונה הספקתי לבקר בשני מקומות בבריטיש קולומביה לראשונה מאז עברתי לקנדה לפני למעלה משש עשרה שנה. הראשון שלא היה מעניין במיוחד – היה לעיירה טופינו בקצה הרחוק (המערבי) של האי ונקובר והשני שהיה מאוד מעניין – היה העיר קולונה בעמק אוקנגן.

לטופינו טסתי במטוס הים שנוחת במים כך שפגשתי מעט נוסעים בטרמינלים הקטנים של ונקובר ושל טופינו. הטיסה לטופינו נמשכה שישים וחמש דקות ובמטוס הקטן מלבד הטייס היו עוד שתי נוסעות. הנוף מהמטוס שטס בגובה נמוך מרשים ביותר. תחילה רואים את פארק סנטלי ולאחר מכן את מי האוקיאנוס השקט השקטים בדרך לאי ונקובר. גם חציית האי מהצד המזרחי למערבי כדי להגיע לטופינו יפה ביותר.

טופינו היא עיירה קטנה שמונה בסך הכול כאלפיים תושבים. מרבית התיירים באים אליה כדי לגלוש בגלים הגבוהים של האוקיאנוס או לעשות ספורט אתגרי אחר. וכן לטייל ביערות הגשם ובסביבה.

בגלל מגפת הקוביד האיים של האינדיאנים שסמוכים לטופינו היו סגורים למטיילים ולכן נאצלתי להסתפק בטופינו הקטנה בלבד. בתור תייר שמחפש תרבות לא מצאתי הרבה לעצמי בטופינו. לאחר הנחיתה הלכתי ברגל בערך כרבע שעה למלון מאק הממוקם ברחוב הראשון בסמוך למים. המלון היה נחמד ונקי אך בגלל המגפה הקפטריה שלו הייתה סגורה ולכן אכלתי במסעדות בחוץ.

הביקור בטופינו התפרש על פני לילה אחד בלבד וטוב שכך מבחינתי כי לא מצאתי עניין בעיירה הקטנה והנידחת הזו. ירדתי לחוף הים הפראי וטיילתי להנאתי. לאחר מכן הסתובבתי במרכז העיירה הקטן ומצאתי קפה נחמד לאחר הצהריים. בחיפושי הנואשים אחר תרבות מצאתי את הגלריה של רועי הנרי ויקרס. מדובר באמן אינדיאני (בן שבעים וחמש כיום) שזכה להכרה ברחבי העולם ואף קיבל פרסים רבים. רכשתי ספר שמכיל את היצירות שלו אותו הבאתי כמתנה לבת זוגתי בוונקובר. לאחר הביקור בגלריה המעניינת חיפשתי מקום לארוחת ערב. מתברר שבערב בטופינו ישנן ארבע מסעדות פתוחות וחוץ מזה כל העיירה סגורה. לאחר הארוחה הסתובבתי קצת באזור ומצאתי שתושבי העיירה הולכים לישון מוקדם מאוד. אחרי שמונה בערב הכול חשוך וסגור.

למחרת בשעות הצהריים המוקדמות הייתי אמור לטוס בחזרה לוונקובר במטוס הימי אך בגלל הערפל הכבד הטיסה בוטלה לצערי. כיוון שבקו טופינו ונקובר יש רק טיסה יומית אחת של המטוס הימי הבנתי שלא אוכל באותו יום לעשות את הדרך חזרה עמו כאמור בגלל הערפל. בנוסף הייתה טיסה אחת בלבד של מטוס רגיל (מופעל על ידי חברת פיסיפיק קוסטל) אך היא כבר יצאה לכיוון ונקובר. לכן לא הייתה לי בררה אלה לחפש אוטובוס הביתה.

למזלי ברגע האחרון מצאתי אוטובוס בקו טופינו אל העיר נאיימו שבמזרח האי ונקובר. היה זה אוטובוס קטן והנסיעה נמשכה כארבע עשות תמימות. באמצע נאלצנו לעצור לחצי שעה כיוון שתיקנו את הכביש בין טופינו לננאיימו. לאחר מכן עצרנו למספר דקות לשתייה ושירותים בפורט אלברני ומשם הגענו במהירות יחסית לננאיימו. המעבורת עדיין לא עזבה את המעגן בנניאמו, כך שיכולתי לעלות עליה ולשוט בנוחות לעבר ווסט ונקובר. משם מצאתי אוטובוס מהיר לדאון טאון ונקובר והגעתי סוף סוף הביתה. אם כן הדרך חזרה נמשכה שעות מרובות עד שהגענו לוונקובר.

ונקובר מתחילה להיפתח מחדש לאט לאט

תושבים נהנים מהשמש החמה בפארק נלסון

(רוני רחמני)

כבר למעלה מחודשיים שאנו נמצאים בסגר שלא היה כמותו מעולם. המראות מוונקובר ומשאר רחבי קנדה דומים למה שאנו רואים בעולם: רחובות ריקים, תורים ליד חנויות האוכל, הרבה שקט מסביב והטלוויזיות פועלות בבתים בהיקף שלא היה כדומתו מאז באו לעולם.

אני למזלי עובד מהבית מזה כשלוש שנים כך שלא הרגשתי שינוי משמעותי בגיזרה הזו, אם כי היקפי העבודה ירדו ובשלב זה קשה לאמוד את הנזקים הכספיים אצלנו בחברה. בתום יום העבודה במקום לקפוץ למכון הכושר בבניין ולרכב על אופניים ארבעים דקות, ולגמוע כאחד עשר עד שניים עשר קילומטרים, אני יוצא לצעוד ברחובות של ונקובר. אם אצעד בטיילת שליד הים אראה רבים רבים כמוני שהולכים להם, רצים, רוכבים על אופניים או סתם יושבים על הדשא ותופסים שמש. אם אחפש מקומות ריקים יותר אז אלך ברחובות העיר, מהדאון טאון החוצה דרך שלושת הגשרים שמחברים אותו עם החלק המערבי או המזרחי של ונקובר. אבל זה לא כל כך נעים נעים לצעוד היום ברחובות הכמעט ריקים של ונקובר. ההרגשה כבדה מה גם שמרבית חלונות הראווה של החנויות מכוסים בלוחות עץ כדי שלא יפרצו פנימה. ההומלסים נראים במספרים גדולים יותר וחלקם השתכנו להם בפתחי החנויות הסגורות. בערב רחובות העיר כל כך שקטים וריקים. נראה כאילו עוצר מלחמתי הוכרז על ידי השלטונות.

בפועל המלחמה היא מול אויב שאיננו רואים או שומעים אותו והוא עושה בנו שמות. אויב אכזרי מאין כמוה שגרם למותם של למעלה משלוש מאות אלף איש בעולם וגרם ליותר מארבעה וחצי מיליוני אנשים לחלות. מגפה של ממש.

ונקובר כמו ערים אחרות הפכה למשהו אחר, סיפמפטי פחות, נעים פחות, שקט הרבה יותר. אנו מתעוררים כל בוקר למציאות שלא הכרנו וכל הימים נראים דומים. לא פעם שאלתי את בת הזוג שלי האם היום זה יום שלישי והיא ענתה בפסקנות: “היום דווקא זהו יום רביעי”. בפעם אחרת חשבתי שמדובר ביום חמישי אך בפועל זה היה כבר יום שישי. החדשות הן אותן חדשות, הרעות הן אותן רעות והחיים כמעט עצרו מלכת.

לאור החדשות הטובות יותר שמספר המתים והחולים יורד בהתמדה במחוז בריטיש קולומביה שלנו, הממשלה המקומית הודיעה כי אנו מתחילים לפתוח את המשק לאט לאט. הממשלה קבעה תוכנית בת ארבעה שלבים כאשר בעצם השלב הראשון הוא השלב בו אנו מצאים כיום, כיוון שהמשק עבר לשעת חירום וכן מספר מגזרים המשיכו לפעול. כמו למשל תחבורה ציבורית, בניית ותיקון תשתיות, בניית ותיקון בניינים, חנויות מזון ועוד. השלב הרביעי והאחרון בתוכנית הוא פתיחה מלאה של המשק וזה יקרה שימצא החיסון היקר מפז לחיידק הקורונה הנוראי הזה. לכן אנו עוברים בימים הקרובים שלב השני בתוכנית הממשלתית. כבר בימים האחרונים ראיתי התעוררות ברחבי העיר. יותר אנשים ברחובות, בפרקים ובטיילות. יותר חנויות פתוחות. ההמשך יבוא.

לסיום שיר חדש שכתבתי לאחרונה:

אם אין מים נשתה חלב של פרה אדומה

אם אין חשמל נקושש עצים חומים ונעשה מדורה חמה

אם אין גז נעטוף את הבית בנילונים לבנים ארוכים ונרגיש כמו בחממה

אם לא נוכל לקרוא נתחיל לכתוב שירים ארוכים וסיפורים קצרים

אם לא נוכל לשמוע מוזיקה נתחיל להקיש במקלות רחבים על מחבתות וסירים גדולים

אם לא נוכל לצפות בטלוויזיה נעמוד במרכז החדר ונתחיל לנאום ארוכות על מה שקרה ועל עתיד המבריאים הרבים והחולים המעטים.

נושא הלבנת הכספים בבריטיש קולומביה

השר האחראי בממשלה הפדרלית על הפחתת הפשע המאורגן בקנדה, ביל בלייר, אמר כי אם הם ידרשו, פקידי הממשלה יעידו בפני הוועדה המיוחדת.

הממשלה הפדרלית בראשות המפלגה הליברלית והמשטרה הפדרלית (האר.סי.אם.פי) הודיעו בנפרד, כי ישתפו פעולה עם ועדת החקירה המיוחדת שתבדוק את נושא הלבנת הכספים במחוז בריטיש קולומביה. על הקמת הוועדה החליט הפריימר של בריטיש קולומביה, ג’ון הורגן, ובראשה יעמוד שופט בית המשפט העליון אוסטין קלאן.

השר האחראי בממשלה הפדרלית על הפחתת הפשע המאורגן בקנדה, ביל בלייר, אמר כי אם הם ידרשו, פקידי הממשלה יעידו בפני הוועדה המיוחדת. זה כולל גם נציגים של האר.סי.אם.פי, סוכנות המודיעין לנושאים פיננסים ופ’ינטרק. המידע ימסר על ידם כל אימת שידרשו ובלבד שלא יסכן חקירות בהם הם עוסקים.

בלייר הוסיף כי הממשלה הפדרלית נקטה כבר במספר צעדים משמעותיים בנושא הלבנת ההון. בין היתר הממשלה השקיעה שבעים מיליון דולר נוספים למשך חמש השנים הבאות, כדי להקים כוח משימה מיוחד להילחם בהלבנת כספים. הממשלה החליטה גם להגביר את קליטת ואיסוף המידע הפיננסי בנושא.

במקביל המשטרה הפדרלית הודיעה בנפרד כי גם היא תשתף פעולה באופן מלא עם הוועדה לחקירת הלבנת הכספים במחוז.

ממשלת בריטיש קולומביה החליטה לבדוק לעומק את פרשת הלבנת הכספים, מקלט מתשלום מיסים ומקום להפקדת מזומנים ללא זהות, המתרחשות בוונקובר ובאזור. הממשלה פרסמה לאחרונה דוחות שחשפו את ממדי התופעה החמורה, כאשר בתקופת השלטון המפלגה הליבראלית היא הושתקה.

בשנה שעברה לפי הערכה הולבנו באזור ונקובר למעלה משבעה מילארד דולר. למעלה מחמישה מיליארד מהסכום המולבן הושקע בנדל”ן. הדבר הביא לפי הערכה לעלייה של יותר מחמישה אחוזים במחירי הנדל”ן אשתקד. לא פלא שבוונקבור עצמה מחירי הנדל”ן עלו ביותר משבעים אחוז בחמש השנים האחרונות.

הממצאים של הדוחות הממשלתיים ממחישים כיצד זרם מזומן רב להלבנה בבתי קזינו השונים, רכישת מכוניות ותכשיטים יקרים וכמובן לענף הנדל”ן.

דיווחים קודמים של הממשלה גילו כיצד בתי קזינו במשך שנים קיבלו מיליוני דולרים במזומן. ואילו לאחרונה פורסם איך השוק האפור משגשג ביצוא מכוניות יוקרה מונקובר לסין. זאת תוך קבלת מיליוני דולרים בגין החזרי מס מכירות רכבים לקונים בחו”ל. אבל כל אלה לא קרובים למה שקורה בתחום הנדל”ן. מדובר במגזר שעל פי הערכות מהווה כשליש מהתוצר המקומי הגולמי של המחוז והוא בעצם הדלק של הכלכלה המקומית.

לפי הערכות בממשלת המחוז למעלה ממאתיים מיליארד דולר הולבנו באזור ונקובר בעשרים השנים האחרונות. מרבית הכסף השחור הושקע כאמור בנדל”ן כאשר אחד מכל חמישה בתים נרכש במזומן, ולנכסים רבים אין זהות ברורה מי בעליהם. לפעמים דירות רבות נרכשו עת ידי אותו גורם בבניין מגורים אחד. בעלי נכסים רבים פורעים את המשכנתאות שלהם מהר מאוד, ויש בעלי נכסים שמחזיקים בעשרות משכנתאות בו זמנית.

על פי הדוחות של ממשלת מחוז בריטיש קולומביה: ונקובר רבתי הפכה למכבסת כספים של הפשע המאורגן בו שותפים גורמים זרים. על הגורמים הפליליים נמנים: קרטלי סמים של מקסיקו, גורמי פשע מאורגן מאירן כולל ארגון החיזבללה, וגורמי פדע מסין. אזור ונקובר רכש לעצמו מוניטין שאין להכחישו כמקום נוח להלבנת הון, סחר בסמים והפקדת מזומנים בהיקף גדול.

הממשלה המחוזית מתכננת להקים מרשם ציבורי של בעלי קרקעות במהלך השנה, כדי לדעת בוודאות מי עומד מאחורי הנדל”ן היקר באזור כולו. במקביל הממשלה ממשיכה להפעיל לחצים על הממשלה הפדרלית לקבלת משאבים משמעותיים, להילחם בהון השחור. וכן להתקין חדשות כדי לפקח טוב יותר על עסקאות במזומן ועל פעילויות חשודות.

ביקור מלכותי

(צילום:רוני רחמני)

ביקור ראשון לנסיכים המלכותיים ויליאם וקייט במחוז בריטיש קולומביה וטריטוריית יוקון, ביחד עם ילדיהם הקטנים ג’ורג’ (בן השלוש) ושרלוט (בת השנה וארבעה חודשים). הביקור הקודם של הנסיכים בקנדה נערך ב-2011 מיד לאחר חתונתם (באפריל 2011), עת ביקורו במחוז אלבטרה.

הנסיך ויליאם, הדוכס מקיימברידג’ והנסיכה קייט, הדוכסית מקיימברידג’, הגיעו במטוס (של חיל האוויר של קנדה) ביום שבת אחר הצהריים ונחתו בבירה ויקטוריה. כל הביקור הרשמי כמתחייב בתקנון (ממלכות חבר העמים הבריטי), ממומן על ידי משלם המיסים הקנדי. עם נחיתתם, קיבלו אותם נציג המלכה אליזבט המושל של קנדה, דיוויד ג’ונסטון ואשתו שרון ג’ונסטון, ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו ואשתו סופי גרגואר טרודו, נציגת המלכה המושלת של בריטיש קולומביה, ג’ודי גאושון, והפריימר של בריטיש קולומביה, קריסטי קלארק ובנה היימש קלארק. אלפי תושבים המתינו שעות לקבל בחום ואהבה את הזוג המלכותי הבריטי בשדה התעופה של ויקטוריה.

ויליאם וקייט שמו לעצמם למטרה לפגוש הפעם בביקור העמוס לעייפה בן שמונת הימים, נציגים של שכבות שונות באוכלוסיה, ובעיקר את החלשים בבריטיש קולומביה ויוקון. וכן הם ביקשו לראות מקרוב מה קורה בנושא איכות הסביבה בטריטוריות השונות של האינדיאנים.

וויליאם וקייט הגיעו מוויקטוריה לקוהל הרבור בוונקובר במטוס צף, ביום ראשון לקראת אחת עשרה בבוקר. הם התקבלו כאן על ידי עשרות אלפי תושבים שהמתינו להם משעות הבוקר המוקדמות, בג’ק פול פלז’ה שליד הלהבה של אולימפיאדת ונקובר 2010. תחילה עברה קבוצה גדולה של עיתונאים וצלמים. לאחריהם אנשי ביטחון ומשטרה רבים. עם הגעתם של ויליאם וקייט, רבים החלו לצרוח ומהצלמות צילמו ללא הפסק. הפעם ללא ליווי הילדים הרגישו השניים יותר חופשיים לנוע בשביל הבטוח, שנוצר עבורם בין המבקרים הרבים. וויליאם לחץ ידיים ודיבר עם הקהל בצד השמאלי של השביל, ובאותה עת קייט עשתה את אותו הדבר בצד הימני. לאחר מכן השניים נכנסו ללימוזינה מפוארת ובלווית מכוניות ביטחון ומשטרה רבות, הם נסעו במהירות להמשך הביקור בדאון טאון, שכלל מספר תחנות.

ויליאם וקייט נפגשו עם נציגים של ‘הפירסט ניישן’ (אינדיאנים) אתמול בוונקובר איילנד, והיום בוונקובר. הם ביקרו במעון מיוחד לנשים בהריון ואימהות צעירות (‘שיוואי’), שסובלות מבעיות נפשיות והתמכרויות לסמים ואלכוהול, בדאון טאון אייסט סייד. לאחר מכן הם ביקרו במוסד של ארגון שירותי ההגירה של בריטיש קולומביה, שמטפל בפליטים חדשים שהגיעו מסוריה, גם הוא ממוקם בדאון טאון אייסט סייד (ג’סטין טרודו הסביר בביקור לנסיכים כיצד ממשלתו מטפלת בשיתוף פעולה עם האזרחים בשלושים ואחד אלף פליטים, שהגיעו כבר מסוריה). לאחרי כן השניים השתתפו בטקס קבלת פנים באולם ‘בטאלס גארדן’ בדאון טאון, למנהיגים צעירים בעלי הישגים מרחבי קנדה, כולל נציגים של נבחרות קנדה למשחקים האולימפיים ולמשחקי אולימפיאדת הנכים, בריו דה ז’ניירו. האירוע כלל נאום של ראש הממשלה טרודו.

החלק האחרון בביקור המאוד מתוקשר של הזוג המלכותי בוונקובר, באמצעות אמצעי תקשורת מכל העולם, כלל את התחנה של משמר החופים בחוף של קיצ’לאנו. השניים הגיעו למקום בסביבות שלוש אחר הצהריים, וניפגשו עם נציגים שונים של צוותי חירום והצלה, נושא הקרוב אישית לוויליאם, שעד לאחרונה הטיס בעצמו מסוק של צוותי החירום בבריטניה.

אל הזוג הצטרפו בחלקים מהביקור בוונקובר, כאמור ג’סטין טרודו ואשתו סופי, קריסטי קלארק, וכן ראש עיריית ונקובר, גרגור רוברטסון. עם סיום הביקור בקיצ’לאנו טסו הנסיכים בחזרה לוויקטוריה, לבית הממשלה בו הם לנים עם ילדיהם.