שירו הגאוני של של שלום חנוך, מחכים למשיח, שנכתב בשנת 1985, מתאים למה שקורה בישראל היום לא פחות מאז. כותב חנוך בשירו: “תאונה למי שואל ארציאלי הבן. תאונה למדינה עונה השוטר המסכן. הבורסה נפלה, אנשים קופצים מהגג, גם משיח קפץ והודיעו שהוא נהרג. הכל אבוד, בוכה עזרא דהן הקבלן. משיח בשמיים ואנחנו בלי הכסף כאן. וירדנה היפה ממלמלת זה לא ייתכן. משיח לא בא משיח גם לא מטלפן. דצמבר המר זעקו כותרות בעיתון. ושר האוצר נתן במבט ראיון. הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם, מה שבא בקלות באותה הקלות יעלם. האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול ואותי מעניינת ירדנה יותר מהכל. הולך למילואים וסופר את הכסף שאין. משיח לא בא. משיח גם לא מטלפן”
חנוך הסביר בשעתו את הרקע לכתיבת מחכים למשיח: “כעסתי על הציבור שנתן לאנשים ברמה בלתי מתקבלת על הדעת להנהיג אותו. כעסתי על כך שהעריצו דמגוגים טיפשים, שכל מה שמעניין אותם זה הפוזה בטלוויזיה. נדבקו למישהו והפכו אותו לגדול בשעה שצריכים היו לדרוש ממנו מקסימום של אמינות, אמת, אחריות, רמה מוסרית ושכלית. חיינו במדינה מטורפת, והראשון שצריך היה ללכת הביתה היה בגין עצמו. אבל הוא הבין רק כשהגיע בנפילה הגדולה שלו לקרקע. אין בעיני דבר נורא יותר מאנשים שעושים החלטות קלות לגבי החיים שלנו בשם הדמוקרטיה. כעסתי ואני אכעס עוד הרבה על ההפסד הגדול של המלחמה. על כך אין כפרה ואין סליחה”
היום בישראל המצב עוד הרבה יותר חמור מהמצב לפני ארבעים שנה. מנהיג דיקטטור נוכל, בנימין נתניהו, יושב על כיסא כמלך כבר יותר משבעה עשרה שנה. נתניהו לא מתכוון ללכת הביתה ומתכנן להמשיך ולשלוט בישראל עוד שנים רבות. רבים ממתנגדיו טוענים כל העת שהנה הוא כבר הולך הביתה וכל פעם הם מתבדים מחדש. מדהים לדעת עד כמה בישראל הציבור מטומטם כפי שאומר חנוך במחכים למשיח, וממשיך לתת לנתניהו וחבריו המושחתים להמשיך ולנהל את ענייני ישראל, שהולכת ושוקעת. בעולם ישראל נחשבת כיום לאחת המדינות המבודדות השנואות ביותר. לא פלא שהאנטישמיות כלפי ישראלים ויהודים בעולם מגיעה לשיאים חדשים כל הזמן. כלפי פנים: מדינת ישראל מפורקת לחלוטין בין מחנה מתנגדי נתניהו לבין חבורת המעריצים העיוורים שלו. אין סיכוי לגשר בין הפערים שנוצרו והשנאה הפנימית עברה כבר מזמן את הגבול. נתניהו האחראי הראשי לפציול החברתי בישראל, כמו גם לבידוד של ישראל בעולם, לא יקח שום אחריות על מעשיו והפאשלות הגדולות שלו לאורך כל ימי שלטונו. כמו ראש ארגון פשע בעולם התחתון, נתניהו מעולם לא לקח אחריות על מעשיו שגרמו לישראל נזק קשה ביותר, שקשה להאמין שאפשר לתקנו
בשיחות שלי עם בני משפחה וחברים בישראל, הם אומרים לי כל העת כי מרבית העם שונא את נתניהו וימיו כראש ממשלה ספורים. כך הם אמרו לי מיד לאחר השבעה באוקטובר, כך אמרו לי שוב לקראת סוף שנה שעברה, ולאחר מכן לפני מספר חודשים בעת אישור התקציב החדש בכנסת. עכשיו הם טוענים כי בעת הזו נתניהו הולך הביתה. אז חלומות לחוד ומציאות לחוד
האופוזיציה לנתניהו וממשלתו הנוראית היא חלשה עד גיחוח והיא איננה מסוגלת לארגן את השורות, לאחד את כל המפלגות המתנגדות לו, לארגן הפגנות ואספות עם, להשבית את המשק ולהפעיל את כל מה שניתן כנגדו. המצב בישראל וקשה ולנתניהו לא אכפת כלל כל עוד הוא יושב על כיסא המלך
