(Manitoba Conservation / gov.mb.ca)
טקס ההזדווגות השנתי של נחשי בירית מצויים מצליח למשוך אליו אלפי בני אדם, בהם חובבי נחשים ושונאי נחשים כאחד. במשך ימים אחדים באביב, המבקרים מגיעים למאורות נחשים במקום שנקרא נארסיס במחוז מניטובה.
האזור מושך אליו את הנחשים בדיוק מאותן סיבות שגרמו לחקלאים רבים לנטוש אותו לפני עשרות שנים. האדמה מורכבת משכבת עפר דקה על גבי סלע גיר שהמים שחקו. כך נוצרה רשת מערות קטנות שאליהן אפשר להגיע דרך בולענים בקרקע. במקום קר כמו קנדה הנחשים מצאו להם בית מושלם לחורף.
פרץ הנחשים הנראה בכל אביב ובעשרת הימים שבהם הם עסוקים בחגיגות ההזדווגות, תלויים בעיקר מזג האוויר שקשה לחזות אותו. עננים, טמפרטורות נמוכות וגשם עשויים להשאיר את כל הנחשים מתחת לפני הקרקע. זה שנים רבות שהנחשים זוחלים החוצה בדיוק בזמן, מה שהפך את הצפייה בהם לטיול פופולרי ביום האם. האביב האחרון היה קר והנחשים הגיחו החוצה רק לקראת סוף מאי.
מן הסתם מדובר בריכוז הנחשים הגדול בעולם, אומר מרצה לביולוגיה באוניברסיטה של מדינת אורגון, פרופסור רוברט מייסון. כמעט מזה שלושים שנה הוא מגיע לנארסיס בכל אביב. מדהים אותו כמה אנשים רוצים לראות את הנחשים האלה הוא מוסיף. לדבריו הנחשים הם השגרירים המושלמים של עולם הזוחלים. אלמלא הנחשים נארסיס היתה נותרת עיירת רפאים. ומה יש בה: תחנת הדלק נטושה בסמוך להריסות של בית.
המדענים עורכים לרוב את מחקריהם באזורים קטנים של מאורות נחשים בשטחים פרטיים. אבל שירות חיות הבר של מניטובה הקים פארק סביב מאורות הנחשים, שבחורף משמשות בית לכשבעים אלף מהם. הם אמנם מסוגלים להכיש אך אין בכך סכנה לבני האדם.
בפארק השוכן מצפון לנארסיס מוצבים ספסלים ושולחנות פיקניק, שלטי הסבר ושבילי כורכר המובילים אל תוך חורשת צפצפות קטנה וגבעה. הנקודות הפופולריות ביותר הן ארבעה בולענים באזור הזה. גודלו של כל בולען הוא כשל חדר גדול, ועומקם מגיע לכשלושה עד ארבעה מטרים. תחילה, נדמה כי הבולען מכוסה בצמחייה ירוקה. מאחר שזו זזה, ניתן להבין מיד כי המקום רוחש נחשים. עוביים של מרבית הנחשים כשל מרקר והגדול ביותר עשוי להגיע לאורך של חצי מטר. במקומות שונים במאורה הנקבות שגדולות יותר מהזכרים, מתפתלות בתוך פקעות תזזיתיות של זכרים קטנים
אמנית מהעיר ווינפג, נט סוסטריק, שביקרה בפעם הראשונה במקום עם משפחתה, אמרה כי היא נגעלה קצת בהתחלה מהנחשים שהיו קלועים אחד בתוך השני. זה נראה לה תחילה כמו שטיח חלקלק ושמנוני. לאחר שאזרה אומץ והרימה את אחד הנחשים בידיה היא הבינה כי הם לא כל כך נוראיים, אלא דווקא יצורים נוחים ויפהפיים. סוסטריק פחדה מנחשים עד שהעזה להרים אחד ולהחזיק בו. בעלה של סוסטריק שהוא רופא בחדר מיון, השווה את המקום לסרט של אינדיאנה ג’ונס. אי אפשר היה לראות את הקרקע משום שהיא מכוסה בשכבה שנעה ומתפתלת ללא הרף, הוא אמר.
הפארק הוא שמורת חיות בר יוצאת דופ, שבה ההנהלה מעודדת את המבקרים לגעת בבעלי החיים, אך לא בנקבות. המבקרים הופתעו לגלות שהנחשים אינם ריריים או קשקשיים למגע, אלא רכים ומשיים כמו ארנבי אנגורה מתפתלים. לדבריהם הנחשים ממש מתמוססים לתוך היד. גם הצלילים שמשמיעים הנחשים התפתיעו את המבקרים. הם אינם מלחששים או שורקים. גוש הנחשים המתחככים זה בזה ובקרקעית המאורה מייצרים צליל שלדבריהם דומה לאוושת רוח המנשבת בין ענפי עצים בעוצמה גבוהה ביותר.
