Skip to content

Where different views on Israel and Judaism are welcome.

  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
    • Business Directory
  • FAQ
  • JI Chai Celebration
  • [email protected]! video
Weinberg Residence Spring 2023 box ad

Search

Archives

"The Basketball Game" is a graphic novel adaptation of the award-winning National Film Board of Canada animated short of the same name – intended for audiences aged 12 years and up. It's a poignant tale of the power of community as a means to rise above hatred and bigotry. In the end, as is recognized by the kids playing the basketball game, we're all in this together.

Recent Posts

  • Not your parents’ Netanyahu
  • Finding community in art
  • Standing by our family
  • Local heads new office
  • Hillel BC marks its 75th
  • Give to increase housing
  • Alegría a gratifying movie
  • Depictions of turbulent times
  • Moscovitch play about life in Canada pre-legalized birth control
  • Helping people stay at home
  • B’nai mitzvah tutoring
  • Avoid being scammed
  • Canadians Jews doing well
  • Join rally to support Israeli democracy
  • Rallying in Rishon Le-Tzion
  • Opposition to policies
  • Condemn Smotrich’s comments
  • Making room for compassion
  • Fashion with a long history
  • מספר הישראלים המעוניינים לעזוב למדינה אחרת אלה הולך וגדל
  • Israelis not that divided
  • Artfully exploring heritage
  • Calling out antisemitism
  • Richmond adopts IHRA
  • Jewish film fest coming soon
  • Vernon’s Jewish community
  • Erez’s new CD shows mastery
  • Building skills and confidence
  • Book Fest epilogue event
  • Series tries to inspire climate action
  • Concerns over inflation
  • Helping feed community
  • A unique bat mitzvah
  • Living amid rocket attacks
  • Antisemitism fight continues
  • Different ways to celebrate

Recent Tweets

Tweets by @JewishIndie

Tag: בירוקרטיה

הבירוקרטיה מנצחת – פרק נוסף

הבירוקרטיה ממשיכה לנהל את החיים שלנו. הזכרתי בטורים הקודמים כי לאחר מותי אמי בחודש פברואר השנה , אחי בישראל ואני כאן בוונקובר, נדרשנו לטפל בצוואת ההורים, אך לאור הבירוקרטיה התהליך הפך למסובך ביותר

בנק הפועלים עיכב את שחרור הכסף מהחשבון של ההורים  “רק” בחודשיים. לאחר מאבקים ממושכים הם העבירו לנו את הכסף כך שהצליחו לסיים את המשימה הראשונה

עתה אנו מנהלים מאבק קשה עם בנק לאומי בנוגע לחשבון נאמנות בו הופקדו הכספים ממכירת הדירה של ההורים. עורכי הדין של המשפחה לא עזרו מספיק והבנק החזיק ומחזיק בכספים ללא שום סיבה. הרוכש העביר כבר את מלוא הכספים עבור רכישת הדירה ואף קיבל את המפתחות לידיו. אנו לעומת זאת קיבלנו עד לרגע זה רק תשלום אחד מהחשבון, המוחזק בנאמנות על ידי משרד עורכי הדין שלנו ומשרד עורכי הדין של הרוכש. לאחר חודש של מאבק ממושך קיבלנו סוף סוף את התשלום הראשון. הורדו ממנו סכומים נכבדים ובהם הוצאות המיסוי שעבורי הן היו גבוהות מאוד, כיוון שאיני תושב ישראל. כן הורדו דמי התשלום עבור משרד עורכי הדין והעמלות עבור המתווכים

במהלך השבועיים האחרונים אנו מנהלים מאבק קשה בעורכי הדין שלנו כדי שיפעילו לחץ על הבנק לשחרר לנו את התשלום השני. בפועל הם הלקוחות של הבנק ולא אנו, כיוון שהם מחזיקים בו את חשבון הנאמנות. לאחר שמפתחות הדירה הועברו כבר אל הרוכש, אין שום סיבה בעולם עבור בנק לאומי להחזיק בכספים שלנו. להערכתי כל הסחבת הזאת מצד הבנקים השונים מאפשרת להם לעשות רווחים מהכספים שלנו שמוחזקים בחשבונותיהם. אחרת אי אפשר להסביר את הסיבה לעיכובים הארוכים שלהם

בסך הכל אנו אמורים לקבל עוד שני תשלומים מכספי הדירה המוחזקים בחשבון הנאמנות ואז סוף סוף הסתיים התהליך הארוך והבלתי הגיוני. אנו נמצאים כבר כשמונה חודשים לאחר מות אימי ואני מעריך כי נזדקק לעוד חודש נוסף לסיים את ענייני צוואה

אפשר לסכם את השנתיים האחרונות קשות מאוד עבור משפחתי ועבורי. לפני כשנתיים מצבו הבריאותי של אבי הידרדר לתהומות קשות עד שבראשית שנה שעברה לא הייתה ברירה, אלה לאשפז אותו בבית החולים איכילוב. שם הוא נדבק בקוביד וזה מה שהביא בסופו של דבר למותו. אבא נקבר בשבעה בפברואר אשתקד עת היה בגיל תשעים ואחד וארבעה חודשים. לאור מגפת הקוביד לא יכולתי לטוס לישראל ולהגיע להלוויה ונאלצתי לראות את הטקס הקשה הזה באמצעות זום. הוא נקבר בבית הקברות האזרחי של קיבוץ מעלה החמישה סמוך לירושלים

לאחר שבעים ואחת שנות נישואים אמא הפכה לאלמנה. היא התאוששה ממותו של אבי ונדמה היה שיש לה חיים טובים באופן יחסי. אמא התאמנה כמעט כל יום, קראה הרבה והיו לה לא מעט חברות. מצב בריאותה היתה טוב וחשבנו שהיא תוכל לחיות עוד מספר שנים טובות. אך זה לא קרה: בראשית חודש פברואר השנה היא נחנקה מחתיכת תפוח שהיה בסלט. היא איבדה מייד את ההכרה וכעשרים דקות לא הגיע חמצן למוחה. אמא הועברה במצב קשה ביותר לבית החולים איכילוב ולאחר ארבעה ימים נקבע מותה. כמו אבא היא נקברה בשבעה בפברואר בהפרש של שנה, גם כן בקיבוץ מעלה החמישה. אמא הייתה בת תשעים ושתיים על סף תשעים ושלוש. הפעם הצלחתי להגיע להלוויה, שקודם לכן הספקתי עוד לבקר אותה בבית החולים, עת הייתה מונשמת. אני גם הראשון שראה אותה כבר לא בחיים

Posted on October 19, 2022October 14, 2022Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags banks, bureaucracy, consulate, death, Israel, בירוקרטיה, בנקים, ישראל, מוות, קונסוליה

הבירוקרטיה מנצחת

הבירוקרטיה ממשיכה לנהל את החיים שלנו. חשבתי שסיימנו את הבעיות הביורוקרטיות אך הן ממשיכות לצוץ ולמרר את חיינו. הזכרתי בטור הקודם כי לאחר מותי אמי, אחי ואני נדרשנו לטפל בצוואת ההורים, אך לאור הבירוקרטיה הכל הפך למסובך

הזכרתי עוד כי לאור דרישות בלתי הגיוניות של בנק הפועלים בישראל שמחזיק בחשבון הבנק של הורי, נאלצתי בסוף חודש אוגוסט לטוס לסן פרנסיסקו, כדי להשיג אישור של הקונסוליה הישראלית שם של חתימתי. הפגישה בקונסוליה הממוקמת בבניין משרדים במרכז העסקים של סן פרנסיסקו, נקבעה ליום שלישי (23 באוגוסט) לפני הצהריים. נאמר לי מראש כי אסור לי להביא תיק, מחשב או טלפון, ולכן לקחתי את המסמכים במעטפה. אחרי שעברתי תשאול בטחוני ארוך המתנתי לתורי במשרד. כעבור מספר דקות סימנה לי הפקידה לגשת לדלפק שילדה. הצגתי בפניה חמישה מסמכים משפטיים (בהם זה שעבור הבנק). כל שעליה היה לעשות הוא לאשר שאני חתמתי עליהם. תכננתי לגשת לסניף של פדקס שנמצא בסמוך לקונסוליה לשלוח את המסמכים מהאושרים לאחי בישראל. לתדהמתי הפקידה בקונסוליה הודיעה לי כי הם יבדקו את המסמכים במשך חמישה ימי עבודה, ורק לאחר מכן אוכל לקבל. טענותי כי אני צריך את המסמכים בדחיפות ועל הקונסוליה מוטל רק לאשר את חתימתי, לא הועילו. המתנתי לבואה של סגנית הקונסול שבדקה שאני הוא אני (מול הדרכון הישראלי שלי ותעודת הזהות), ואישרה את חתימתי. שאלתי גם אותה מדוע אינני יכול לקבל את המסמכים המאושרים לידי, והיא הסבירה כי על הקונסוליה לבדוק אותם לעומק. לא עזרו כל תחנוני ונאלצתי לקבל את רוע הגזרה. לאור כך שילמתי לקונסוליה עבור בדיקת המסמכים ועבור המשלוח שלהם מסן פרנסיסקו לביתי בוונקובר. כך שהתנהלות הקונסוליה גרמה לי עיכוב בשליחת המסמכים החתומים לישראל והדבר היה כרוך גם בהוצאות כספיות נוספות

חזרתי לוונקובר ב-28 באוגוסט ושוחחתי עם בנו של אחי שגר בניו ג’רסי. גם הוא נאלץ לאשר את חתימתו מול הקונסוליה הישראלית. הוא בחר לעשות זאת בקונסוליה בניו יורק. לתדהמתי לאחר שחתימתו אושרה הוא קיבל את המסמכים בחזרה לידיו, ובניגוד לקונסוליה בסן פרנסיסקו, הקונסוליה בניו יורק לא החזיקה במסמכים במשך חמישה ימים. זה רק חיזק את הרגשתי שהקונסוליה הישראלית בסן פרנסיסקו פעלה שלא כשורה, ואסור היה לה לבדוק את המסמכים, אלה רק לאשר את חתימתי ולהחזירם אלי מייד

למחרת הגעתי בחזרה לוונקובר, קיבלתי את המעטפה מהקונסוליה הישראלית, בהם חמשת המסמכים החתומים על ידי, שאושרו על ידיה. הלכתי מדי לסניף של פקדס הקרוב לביתי ושלחתי את המסמכים בדואר אקספרס לאחי בישראל. נאמר לי כי בתוך ארבעה ימים (עד ה-31 בחודש) אחי יקבל את המעטפה במשרדו בירושלים. שילמתי על השירות “המיוחד” של פקדס מאה שבעים וחמישה דולר. במשך הימים הבאים בדקתי באתר של פדקס את התנהלות משלוח המעטפה מוונקובר לירושלים. נדהמתי לראות שפקדס עבודת בחוסר יעילות, שגרם לעיכוב במשלוח הדחוף של המעטפה אחי למעלה מחמישה ימים תמימים. המעטפה נשלחה על ידי פקדס משדה התעופה של ונקובר למרכז של פדקס בממפיס טנסי. משם הועברה המעטפה למרכז של פקדס באינדיאנפוליס אינדיאנה. לאחר מכן המעטפה נשלחה לאירופה והגיעה מרכז פקדס בשדה התעופה שארל דה גול פריז. משם היא הועברה למרכז פקדס בקלן שבגרמניה. רק בשבת בערב המעטפה נחתה סוף סוף בנמל התעופה בן גוריון והוחזקה במתקן פקדס עד יום שני בבוקר, עד שהועברה לאחי. כאמור הבירוקרטיה מנצחת ובגדול

Posted on September 21, 2022September 22, 2022Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags banks, bureaucracy, consulate, death, Israel, San Francisco, בירוקרטיה, בנקים, ישראל, מוות, סן פרנסיסקו, קונסוליה
Proudly powered by WordPress