Skip to content

Where different views on Israel and Judaism are welcome.

  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
    • Business Directory
  • FAQ
  • JI Chai Celebration
  • [email protected]! video
Weinberg Residence Spring 2023 box ad

Search

Archives

"The Basketball Game" is a graphic novel adaptation of the award-winning National Film Board of Canada animated short of the same name – intended for audiences aged 12 years and up. It's a poignant tale of the power of community as a means to rise above hatred and bigotry. In the end, as is recognized by the kids playing the basketball game, we're all in this together.

Recent Posts

  • Not your parents’ Netanyahu
  • Finding community in art
  • Standing by our family
  • Local heads new office
  • Hillel BC marks its 75th
  • Give to increase housing
  • Alegría a gratifying movie
  • Depictions of turbulent times
  • Moscovitch play about life in Canada pre-legalized birth control
  • Helping people stay at home
  • B’nai mitzvah tutoring
  • Avoid being scammed
  • Canadians Jews doing well
  • Join rally to support Israeli democracy
  • Rallying in Rishon Le-Tzion
  • Opposition to policies
  • Condemn Smotrich’s comments
  • Making room for compassion
  • Fashion with a long history
  • מספר הישראלים המעוניינים לעזוב למדינה אחרת אלה הולך וגדל
  • Israelis not that divided
  • Artfully exploring heritage
  • Calling out antisemitism
  • Richmond adopts IHRA
  • Jewish film fest coming soon
  • Vernon’s Jewish community
  • Erez’s new CD shows mastery
  • Building skills and confidence
  • Book Fest epilogue event
  • Series tries to inspire climate action
  • Concerns over inflation
  • Helping feed community
  • A unique bat mitzvah
  • Living amid rocket attacks
  • Antisemitism fight continues
  • Different ways to celebrate

Recent Tweets

Tweets by @JewishIndie

Tag: טימה כורדי

ראיון עם טימה כורדי חלק ב

ראיון עם טימה כורדי חלק ב

טימה כורדי (צילום: Facebook)

בראיון הטלוויזיה מול ביתך בראשית החודש האשמת את עצמך בטביעה של האחיינים שלך וגיסתך כיוון שאת נתת להם כסף שישלמו למבריחים, שהעבירו אותם מטורקיה ליוון דרך הים. “זה נכון. אני נתתי לאחי עבדאללה חמשת אלפים דולר עבור המבריחים. לא יכולתי לתת לו חסות שיעבור לקנדה, כיוון שהתחלתי עם האח הבכור מוחמד, ואין לי את היכולת הכספית לעזור ליותר מאח אחד כל פעם. עבדאללה צריך השתלת שיניים דחופה כיוון שאין לו שיניים בפה, וזה עולה כסף רב, אך החלטנו שקודם כל הוא יעבור עם המשפחה למערב אירופה. ואחר כך נמשיך. לצערי לא יהיה המשך”. כורדי נחנקת מדמעות ובוכה על מר גורלם של שלושת בני המשפחה שניספו. “הוא סיפר לי איך החזיק את שני הקטנים בידיו בניסיון להציל אותם, מאיימת הים. מי האמין שזה יהיה סופו של המסע. כמה עבדאללה מסכן עכשיו. הוא רוצה להישאר ליד קברם של ילדיו ואשתו. אני לא יודעת כמה זמן יקח לו להתאושש, אם יתאושש בכלל. ואם אביא את כל המשפחה לכאן וגם אביא אותו, כיצד הוא ירגיש כשהוא לבד, וכל האחים מלווים בילדיהם. גם אני שבורה לגמרי ולא מסוגלת לתפקד. אני לא יכולה לאחזור לעבודה כרגע. אני גם אני לא יודעת כמה זמן זה יקח לי לחזור לעצמי. קרה לנו אסון גדול שאני לא מאחלת לאף משפחה, לאף הורים”.

טימה אני שואל בקושי רב, כיצד הרגשת כששמעת שהילדים ואימם ניספו בים? “התחלתי לצרוח כמו משוגעת ולא ידעתי מה קורה עימי. איבדתי את השליטה על עצמי. השכנים שמעו אותי ורצו בבהלה לראות מה קרה לי. ונדמה לי שאף הזעיקו את המשטרה. ביום רביעי בערב הלכתי לישון והיה לי חלום מאוז מוזר. חלמתי על אימי שיושבת מול המחשב ומקבלת הודעות מוזרות ומתחילה לצעוק, שכולם דואגים וכולם בוכים. כולם במשפחה ובין החברים ידעו שעבדאללה היה הילד החביב ביותר עליה. היא כמובן אהבה את כולנו מאוד, אך הוא היה הילד המיוחד שלה, ותראה מה קרה לו. כהתעוררתי בחמישי בבוקר ראיתי המון המון הודעות בטלפון, והבנתי שמשהו לא בסדר. עבדאללה יצא עם משפחה למסע בן חצי שעה ואף אחד לא שומע ממנו יומיים? התקשרתי מיד לאחותי בדמשק וקו הטלפון היה גרוע מאוד. אך הבנתי שמהו רע מאוד קרה לעבדאללה, והתחלתי לצרוח בטרוף. בעלי והבן שלי (בן ה-22) שגר למטה, התעוררו מייד ובאו אלי בבהלה. לא הייתי מסוגלת להתקשר שוב לאחותי וידי לא נענו לי. ביקשתי מבני שיחייג אליה. היא בכתה ושאלתי מה קרה. תגידי לי מה קרה עם עבדאללה צעקתי. לבסוף היא אמרה לי את האמת המרה מכל, שהוא איבד את אשתו ובניו בים. איזה אסון גדול קרה לנו. אני יודעת שבהתחלה הוא האשים את כל העולם במה שקרה לו. אחר כך הוא נרגע ונסגר תוך עצמו. אני מנסה לדבר איתו וזה נורא קשה. כשהוא הגיע לבית החולים לשם הובאו גופות אשתו והילדים, הוא ישב בחוץ והחזיק את בגדי הילדים ולא הפסיק להריח אותם. זה הזכרון האחרון שיש לו מגאליפ ואיילאן. איזה מסכן”. (היא שוב בוכה).

טימה: האם את בטוחה שהתמונה הקשה של גופתו של איילאן שנמצאה על החוף תשנה משהו, תעיר מישהו, הרי מאות ילדים נהרגו כבר בסוריה ולאף אחד כנראה זה לא איכפת? “כן. אני מאמינה שזה מסר מאלוהים. הוא לקח את שני הילדים ואימם לגן עדן. הם בטוחים עכשיו שם ויש להם חיים טובים יותר. והמסר הוא שיש לעצור את האלימות ולהפסיק את המלחמה הנוראית הזו. אני מקווה ובטוחה בעצם שכל העולם יתעורר ויתעשת, ויפסיק את המלחמה. זו השליחות של איילאן לעולם וזה המסר שהוא הביא עימו בטרם נלקח על ידי אלוהים”.

כשדברתי עם בעלך יום קודם לכן, הוא הסביר לי שהיה חשוב שתסבירי לעולם באנגלית, מה המשמעות של התמונה הקשה של אלייאן שוכב שם על החול. כורדי: “כן היה לי חשוב ביום הקשה הזה בחיי לנצל את ההזדמנות שניתנה בידי, ולהסביר לעולם כולו איזה סבל נוראי קורה שם בסוריה, וצריך למנוע את ההרג ושהורים נוספים יאבדו את ילדיהם. אנו בטוחה שכולם יתתעוררו עכשיו ויסיימו סוף למלחמה הקשה הזו. מותו של אלייאן הוא מחיר כבד מאוד למשפחה, אך אולי הוא יביא למשהו טוב. אולי יצא מזה משהו חיובי”.

לסיום אני שואל את כורדי האם יש לה מה להגיד על הצעתו של יו”ר האופוזיצה יצחק (בוזי) הרצוג, לאור משבר הפליטים באירופה, שגם על ישראל לסייע במאמץ לקלוט פליטים מסוריה. “אני גרה כאן עם בעלי האיטלקי והחשיבה שלי היא כיום מערבית. זה ידוע שישראל וסוריה נמצאים ביחסי עויינות ולא ברור לי אם אפשרי בכלל, לקלוט פליטים סורים בישראל. אך אם זה אפשרי בכך ניתן לעזור לפליטים, אין סיבה שזה לא יקרה. אגב אני שמעתי כבר לא פעם שישראל מטפלת בפצועים מסוריה”.

Format ImagePosted on September 24, 2015October 14, 2015Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags refugees, Syria, Tima Kurdi, טימה כורדי, סוריה, פליטים
ראיון עם טימה כורדי חלק א

ראיון עם טימה כורדי חלק א

(צילום: Facebook)

רציתי לדבר עם טימה כורדי ולשמוע קצת על תחושותיה הקשות, לאחר שאיבדה בראשית החודש את שני האחיינים שלה וגיסתה, עת ניסו לחצות עם אביהם עבדאללה כורדי את הים התיכון, בסירה עמוסה בת 16 פליטים של מבריחים, מטורקיה לאי היווני קוס. המסע הפשוט כיביכול שהיה אמור לקחת כחצי שעה, הפך לאחד האירועים המשמעותיים ביותר בתקשורת העולמית בתקופה האחרונה. וזאת לאור תוצאותיו ההרות אסון. האם ריהאם ושני בניה הקטנים גאליפ בן החמש ואיילאן בן השלוש טבעו למוות, ביחד עם עוד כ-12 פליטים סורים, לאחר שהסירה התהפכה בים הגועש. לאחר מכן, גופתו של איילאן נמצאה שרועה על החול בחופה של עיר הנמל הטורקית בודרום, והתמונה הזאת שתיזכר לעד, מסמלת יותר מכל את הטרגדיה האנושית עצומת הממדים של מלחמת האזרחים, שמתרחשת כל יום בארבע וחצי השנים האחרונות בסוריה, וגבתה כבר מחיר נוראי של למעלה ממאתיים אלף הרוגים, בהם ילדים רבים. גם הים התיכון עשה את שלו ולפי הערכה למעלה מאלפיים פליטים סורים טבעו בו.

שלא מרצונה הפכה טימה כורדי לדמות מבוקשת על ידי כל אמצעי התקשורת בעולם. זאת לאחר שחשפה את זהותה מול מצלמות הטלוויזיה, בראשית החודש, עת הזדהתה ואמרה כי היא הדודה של גאליפ ואיילאן הקטנים, ויש לה מה להגיד לעולם.

כורדי בת הארבעים וארבע עברה לקנדה ב-1992. היא נשואה כיום לקנדי ממוצא איטלקי בשם רוקו לוגוזו, ומחזיקה בסלון ליופי בעיר מגוריה קוקוויטלאם.

התקשרתי לביתה של כורדי ולוגוזו ענה. ביקשתי לדבר עימה ולאחר שהוא בדק איתה, ענה לי בנימוס, כי כורדי עייפה מאוד וכבר אין לה כוח לדבר עם התקשורת, לאחר שעיתונאים מכל העולם פונים אליה. הוא סיפר לי בקצרה מה קורה עם משפחתה הקרובה של כורדי, שיש לה שלוש אחיות ושני אחים ואב. אמה נפטרה לפני למעלה מעשר שנים. האב ואחת האחיות גרים בדמשק, ושאר האחים והאחיות שגרו בעיירה הכורדית קובאני שבצפון סוריה (הסמוכה לטורקיה), נמלטו עם המשכם של הקרבות הקשים וההרס הרב, ועברו לטורקיה. האח המבוגר במשפחה מוחמד (48) נמצא כרגע בגרמניה (בזמן שאשתו וחמשת ילדיו שוהים עדיין באיסטנבול). כורדי ניסתה להשיג אשרת הגירה לקנדה במעמד של פליטים למוחמד ומשפחתו, וזו נדחתה על ידי מחלקת ההגירה והאזרחות של הממשלה הפדרלית. בניגוד לפרסומים בתקשורת, היא לא הגישה בקשת הגירה לאחיה השני עבדאללה, שאיבד את משפחתו בים האכזר.

עם סיום השיחה, לוגוזו ואני סיכמנו שאנסה להתקשר שוב למחרת, ואולי אז כורדי תהיה במצב קל יותר ותוכל לשוחח עימי.
ואכן זה מה שקרה. התקשרתי למחרת ולוגוזו שוב ענה. הוא אמר לי שבדיוק הגיעו עכשיו אורחים לביתם. פלטתי שאולי אנסה להתקשר מאוחר יותר, אך הוא הספיק במהירות להתייעץ קצרות עם כורדי והעביר לה הטלפון. הרגשתי לא פשוט אחרי כל מה עבר עליה. כורדי כבר ידעה שאני עיתונאי ישראלי כך שלא היה צריך לפתוח בהסברים מי אני ואפשר היה לגשת מייד לשיחה. ביקשתי ממנה לספר לי על תחושותיה לאחר שאיבדה את שני אחיינה הקטנים וגיסתה. כורדי: “בדיוק אמרתי עכשיו לחברתי שהגיעה לביתנו, שאני לא יכולה לתאר לעצמי איך עבדאללה מרגיש עכשיו, לאחר שאיבד את כל משפחתו. הלוואי והייתי יכולה להיות איתו עכשיו בשעה הקשה הזו שלו. כואב לי מאוד מאוד כשאני חושבת עליו. הוא נורא שקט עכשיו ונמצא לבד בקובאני, היכן שילדיו ואשתו נקברו לפני מספר ימים. אני רוצה להוציא אותו משם ולהביא אותו אלינו בקנדה. אני רוצה לעזור לו. אבל מאוד קשה לדובב אותו. הוא נסגר בתוך עצמו”.

שאלתי את כורדי מתי היא ניפגשה לאחרונה עם האחיינים הקטנים גאליפ ואיילאן, והיא ציינה כי אף פעם לא ניפגשה עימם. “אבל כמעט כל יום הצלחתי לדבר עימם בטלפון, ולנחם אותם. הייתי מעורבת בחיים שלהם”. לפני קצת יותר משנה כורדי הגיעה לטורקיה כדי לפגוש את עבדאללה שהיה שם לבד, כיוון אשתו והילדים גרו אז בקובאני. עבדאללה הוא עבד בטורקיה והיה מבקר את משפחתו בקובאני בערך כל חצי שנה. מדוע הוא עבר בכלל לטורקיה אני שואל? “היו לו קצת קשרים שם והוא הצליח למצוא עבודה ולשלוח כסף למשפחתו. בקובאני המצב הלך ונהיה רע מיום ליום. המלחמה פגעה קשה מאוד בעיר והיה זה כמעט בלתי אפשרי עוד לשרוד בה. בדיוק בספטמבר אשתקד כאשר חזרתי מהביקור לקנדה, אשתו והילדים עזבו את קובאני ועברו אף הם לטורקיה, לגור עם אחי, ממש כאשר דאע”ש נכנסו לעיר והרסו את כולה”.

ומדוע עבדאללה רצה פתאם לעבור למערב אירופה, לגרמניה או למדינה אחרת קרובה? “מוחמד שהה כבר בגרמניה ואז עבדאללה חשב שאולי עדיף לעבור לשם, או נדמה לי שהוא תכנן לעבור לשוויץ, או אולי לאיטליה. זה לא היה ברור לי בדיוק. הוא האמין שבאחת המדינות האלה יהיה קל יותר להשיג עבודה, ולגדל את הילדים יותר בקלות. לגאליפ הייתה מחלת עור שלא מצאנו לה פתרון, והוא כל הזמן התגרד. לא יכלתי להביא אותם לכאן, ועבדאללה חשב שהמעבר לגרמניה או למדינה דומה יקל על הילדים הקטנים ויהיו להם חיים טובים יותר, לאחר שכל הזמן הם היו חולים וחלשים. וכן ימצא ריפוי למחלה של גאליפ”.

Posted on September 16, 2015October 14, 2015Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags refugees, Syria, Tima Kurdi, טימה כורדי, סוריה, פליטים
Proudly powered by WordPress