מדד המדינות המושחתות בעולם: קנדה במקום השמיני וישראל רק במקום השלושים ושתיים. (צילום: Cynthia Ramsay)
בימים האחרונים התפרסם מדד המדינות המושחתות בעולם לשנת 2017. המדד כולל מאה ושמונים מדינות שנסקרו, ומיקומן נקבע על פי השחיתות במגזר הציבורי, באמצעות שלושה עשר מקורות מידע משנים עשר מכוני מחקר עצמאיים ובלתי תלויים.
מהתוצאות עולה כי קנדה נמצאת במקום השמיני והגבוה בקרב המדינות הכי פחות מושחתות. ואילו ישראל איך לא לאור פרשות השחיתות הרבות שמאפיינות אותה, ובעיקר את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נמצאת מאחור במקום השלושים ושתיים.
להלן העשירייה הראשונה של המדינות הכי פחות מושחתות: ראשונה – ניו זילנד, שנייה – דנמרק, שלישית – פינלנד, רביעית – נורבגיה, חמישית – שוויץ, שישית – סינגפור, שביעית – שבדיה, שמינית – קנדה, תשיעית – לוקסמבורג ועשירית – הולנד.
העשירייה השנייה: אחד עשרה – בריטניה, שתיים עשרה – גרמניה, שלוש עשרה – אוסטרליה, ארבע עשרה – הונג קונג, חמש עשרה – איסלנד, שש עשרה – אוסטריה, שבעה עשרה – בלגיה, שמונה עשרה- ארצות הברית, תשעה עשרה – אירלנד ועשרים – יפן.
העשירייה השלישית: עשרים ואחד – אסטוניה, עשרים ושתיים – איחוד האמירויות הערביות, עשרים ושלושה – צרפת, עשרים וארבעה – אורגוואי, עשרים וחמשה – ברבדוס, עשרים וששה – בהוטן, עשרים ושבעה – צ’ילה, עשרים ושמונה – איי בהאמה, עשרים ותשעה – פורטוגל ושלושים – קטאר.
אחריהן במקום השלושים ואחד טיוואן, במקום השלושים ושתיים ישראל, במקום השלושים ושלושה ברוניי, במקום השלושים וארבעה בוטסואנה ובמקום השלושים וחמשה פולין.
ערים מתקדמות הופכות אשפה למשאב: ונקובר פועלת להיות העיר הירוקה בעולם
ערים רבות בעולם פועלות בשנים האחרונות לחסוך את העלות הגבוהה של סילוק פוסלת האשפה, הנוצרת בהן מדי יום בכמויות ענק. הן פועלות להפחית את כל צורות הפסולת שלהן, ולהשתמש בפסולת עד כמה שאפשר כמאשב, כך שהיא תהפוך לחומר גלם אחר. כך מדווח אתר הידען מישראל המפרסם מידע בתחום המדע והטכנולוגיה.
הערים בעולם הופכות למאוכלסות יותר וראשי הערים מחוייבים לשאת באחריות למצוא ולפתח פתרונות להרי הזבל שנוצרים בהן. הנוף העירוני הוא כיום הסביבה, שבה מתרכזים האתגרים הכרוכים בניהול חיים אנושיים מורכבים. בערים מתבזבות כמויות גדולות של אנרגיה, פחמן דו-חמצני, מזון, מים, מרחב וזמן. העירייות יכולות לפתור מספר בעיות בעת ובעונה אחת, ולהבטיח לתושבים, הפחתה משמעותית של חלק מהפסולת, תוך הפיכתה למשאב בעל יתרונות כלכליים.
כיום אין בהזרמת הפסולת למי הביוב פתרון סופי ויש להפחית מראש את הפסולת שנוצרת בערים, ולהשתמש בחלק גדול ממנה, לשימושים יעילים יותר. פעילות זו נקראת “כלכלה מעגלית”.
באתרי הטמנה האשפה של ונקובר לוכדים את גז המתאן הנפלט מהאשפה הרבה, ובחום שנוצר משריפתו משתמשים לחימום חממות בסמוך להם, בהן גדלות עגבניות. זו דוגמא טובה של יצור אררגיה חיובית מאשפה.
ונקובר שפועלת להיות העיר הירוקה ביותר בעולם, מחלקת לתושבים מיכלים נפרדים לאשפה רגילה, לפסולת אורגנית (כמו שאריות מזון, ענפים וגזם), לפסולת זכוכית, פסולת נייר, פסולת פלסתיק ועוד. עיריית ונקובר שמצפה מאזרחי העיר שיפעלו בהתאם עם הפסולת לסוגייה כמתבקש, שולחת מעת לעת פקחים לבדוק שזה אכן נעשה.
מן הפסולת האורגנית העירייה מפיקה את גז המתאן, וכן מוצרים מוצקים שיכולים לשמש לדישון הקרקע. לפתרונות אלה מספר יתרונות בעת ובעונה אחת: הם חוסכים לעיר הוצאות על אנרגיה, הם מפחתים משמעותית את הצורך בהטמנת פסולת באתרי האשפה וכן הם מועילים לענף החקלאות.