מצעד הנשים בוונקובר ,21 בינואר השנה. (צילום: Roni Rachmani)
ראש ממשלת קנדה לשעבר, סטיבן הרפר, יוצא במתקפה נגד הנשיא החדש של ארה”ב, דונלד טראמפ. עם זאת הרפר לא מגיב כלל ליחסים ההדוקים בין טראמפ ושר החוץ שלו, לבין רוסיה ומנהיגה ולדימיר פוטין. הרפר וממשלתו החרימו את רוסיה בעיקר בגלל פעילותיה באוקריאנה, והובילו את המאבק הנחרץ ביותר בקרב מחנה מדינות המערב נגד פוטין.
מעניין כיצד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, היה מתייחס לדברי הרפר כנגד טראמפ. כזכור הרפר ונתניהו ניהלו מערכת יחסים הדוקה ביותר וראש ממשלת קנדה לשעבר נחשב לידיד הקרוב ביותר של ישראל. עתה נתניהו מרגיש שיש לו הרבה במשותף עם טראמפ שלא מפסיק להבטיח שיתמוך באופן משמעותי בישראל, ואף יעביר את שגרירות ארה”ב מתל אביב לירושלים.
הרפר דיבר ביום חמישי שעבר בניו דלהי וזו בעצם הפעם הראשונה שהוא מדבר ישירות על נושאים פוליטיים בינלאומיים, מאז הובס בבחירות הפדרליות בנובמבר 2015 על ידי הליברלים בראשות ג’סטין טרודו. נאומו החשוב (בן החצי שעה) של הרפר התקיים בפני הפורום של קרן המחקר אובזרוור, שדן בעתיד העולם בעידן טראמפ. הרפר התייחס בנאומו לסידרה של זעזועים פוליטיים המתרחשים בעולם כיום, בהם החלטת בריטניה לעזוב את אירופה ובחירתו של טראמפ לנשיאות בארה”ב.
הרפר קורא למדיניות החוץ של טראמפ חוסר ודאות גלובלית. לדבריו שלטונו הבדלני של טראמפ הוא המקור עיקרי לאי הוודאות הבינלאומית. מדיניותו החדשה של טראמפ היא ציון דרך של שינוי מדיניות החוץ של ארה”ב, לעומת שבעים השנים האחרונות. לדברי הרפר אין לנו מושג ברור מה מתכוון הנשיא החדש של ארה”ב לעשות, אך יש לנו מספר קווי מתאר רחבים, והמשמעותי שבהם כאמור הוא לחזור אחורה ולהפוך את אבני היסוד של מדיניות החוץ האמריקנית, שמתקיימת מאז מלחמת העולם השנייה.
הרפר אומר כי טראמפ מתכוון להפחית משמעותית את מעורבות ארה”ב בעניינים בינלאומיים עולמיים, והוא יהיה מונחה על ידי אינטרסים כלכליים צרים. והראשונה שעל הפרק היא סין, שנחשבת על ידיו בוחריו ליריב גיאופוליטי ולכן יש לנקוט במדיניות קשה נגדה. ראש ממשלת קנדה לשעבר חושב שהנשיא החדש של ארה”ב יעבוד עם דידים ובני ברית של ארה”ב, אך עתה הם יאלצו להביא נכסים אמיתיים לשולחן הדיונים עם השלטון האמריקני. הוא לא הזכיר את קנדה במפורש אך התכוון גם אליה. הרפר ציין עוד כי השינוי במדיניות עם מדיניות ידידותיות יבוא לביטוי בראש ובראשונה עם מדינות אירופה.
הרפר טען עוד כי טראמפ הוא נשיא חסר תקדים בהיסטוריה של ארה”ב, והוא דוחה את הרעיון שאמריקה לבד צריכה לקבל את האחריות על נושאים עולמיים. רבים ממנהיגים העולם לא יאהבו את השינוי במדיניות החוץ של ארה”ב, שתתבסס מעתה על אינטרסים לאומיים חיוניים של ארה”ב, המוגדרים באופן צר ובעיקר מתייחסים לאינטרסים הכלכליים. המדיניות הבינלאומית החדשה הזו של ארה”ב תיצור סיכונים משמעותיים לעולם.
הרפר מאמין שהשינוי המשמעותי הנוסף במדיניות הבינלאומית של ארה”ב תחת שלטונו של טראמפ, מתייחס כאמור לגבי סין. בעידנו ארה”ב תפסיק להתייחס לגידול של סין כדבר שפיר וחיובי, אלא שיש להפסיק ולממן את היריב הגיאופוליטי. זה הולך להדאיג מאוד בעיקר נוכח המאזן השלילי המאסיבי ביחסי הסחר בין שתי מדינות אלה. היחס של טראמפ לסין מתאים להשקפה בדעת הקהל האמריקנית שתמיד הייתה סקפטית בנוגע לגבי מדיניות החוץ של ארה”ב כלפי סין, והאם היא באמת יותר הזדמנות מאשר איום.