Skip to content

Where different views on Israel and Judaism are welcome.

  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
    • Business Directory
  • FAQ
  • JI Chai Celebration
  • [email protected]! video

Search

Archives

"The Basketball Game" is a graphic novel adaptation of the award-winning National Film Board of Canada animated short of the same name – intended for audiences aged 12 years and up. It's a poignant tale of the power of community as a means to rise above hatred and bigotry. In the end, as is recognized by the kids playing the basketball game, we're all in this together.

Recent Posts

  • New housing partnership
  • Complexities of Berlin
  • Obligation to criticize
  • Negev Dinner returns
  • Women deserve to be seen
  • Peace is breaking out
  • Summit covers tough issues
  • Jews in trench coats
  • Lives shaped by war
  • The Moaning Yoni returns
  • Caring in times of need
  • Students are learning to cook
  • Many first-time experiences
  • Community milestones … Gordon, Segal, Roadburg foundations & West
  • מקטאר לוונקובר
  • Reading expands experience
  • Controversy welcome
  • Democracy in danger
  • Resilience amid disruptions
  • Local heads CAPE crusaders
  • Engaging in guided autobiography
  • Recollecting Auschwitz
  • Local Houdini connection
  • National library opens soon
  • Regards from Israel …
  • Reluctant kids loved camp
  • An open letter to Camp BB
  • Strong connection to Israel
  • Why we need summer camp
  • Campers share their thoughts
  • Community tree of life
  • Building bridges to inclusion
  • A first step to solutions?
  • Sacre premières here
  • Opening gates of kabbalah
  • Ukraine’s complex past

Recent Tweets

Tweets by @JewishIndie

Tag: laundry

לא מכונה ולא כביסה

לא מכונה ולא כביסה

סטנלי פארק (Jester7777 at English Wikipedia)

התמקמתי סוף סוף בדירה החדשה בסמוך לסטנלי פארק הגדול, היפה והירוק (בניגוד למה שאנו רגילים לו בישראל). אמרתי לעצמי בשקט: “ברוך הבא למשכנך החדש והיפה. סוף סוף תוכל לכתוב בשקט כך שרק נשימותי ישמעו להן ברחבי חדר העבודה או בסלון שלך”.

מעבר מדירה לדירה נחשב אצלי לפרויקט חיים גדול ממש כמו ההליכה של עם ישראל ארבעים שנה במדבר ואולי יותר מכך.

השינויים האלה דורשים ממני מאמץ פיזי ונפשי אדיר! ומתישים אותי לחלוטין. ההחלמה פרויקטים נוראים שכאלה נמשכת אצלי לפעמים אפילו שנים.

התמקמתי סוף סוף בדירה החדשה בסמוך לסנטלי פארק הגדול, היפה והירוק (בניגוד למה שאנו רגילים לו בישראל). אמרתי לעצמי בשקט: “ברוך הבא למשכנך החדש והיפה. סוף סוף תוכל לכתוב בשקט כך שרק נשימותי ישמעו להן ברחבי חדר העבודה או בסלון שלך”.

כמעט והתקנתי מזוזה בכניסה לבית מרוב שמחה וסיפוק על ההישג הגדול שלי: הצלחתי לעבור דירה ונשארתי בחיים. האם מישהו שומר עלי מלמעלה? או שמה מלמטה? או מכל מקום אחר?

התעוררתי בבוקר בבהלה לאור רעש ממספר שכנים שגרים בדירה למטה. ניחמתי את עצמי במחשבה כי זה בוודאי רעש זמני שיחלוף מן העולם מחר.

התה הרותח ליווה אותי לשולחן הנוח בסלון הענק שלי שמזכיר מגרש כדורסל של הפועל ירושלים ללא יציעים. “למה זקוק עוד בנאדם” מילמלתי לעצמי בשימחה מול התה המהביל. “יש לי את כל התנאים הדרושים לעצמי לשבת ולכתוב. אין תירוצים ושלא יהיו תירוצים – ברור?” הוספתי לדבר אל עצמי בשקט.

פתחתי את המחשב הנייד שלי שרק לאחרונה השקעתי סוף סוף מצלצלים בשיפור התוכנה שלו. הצצתי ברשימת הרעיונות הארוכה שהכנתי לעצמי עוד מוקדם בבוקר, אחרי שהרעש בחוץ נרגע קמעה. כך נראה שיש תשתית לא מבוטלת לתחילת כתיבת סיפור חדש. “הגיע הזמן, הגיע הזמן” אמרתי לעצמי מספר פעמים.

ממש ברגע הקלדת המשפט הראשון שמעתי את הדלת הבית נפתחת בזעם שכמעט מוטט את הצירים, הקירות והרצפה כאחת. “מה קרה?” שאלתי בפחד תוך שאני רועד מההמולה הנוראית, את בת זוגתי אהובתי שתחייה. היא שהזיעה כל כולה כנראה מאמץ ההליכה הביתה ובטח גם מפתיחת הדלת בצורה הדרמטית הזו כמו בסרט אימים, אמרה לי חלושות: “אהובי היקר. מכונת הכביסה האהובה שלנו התקלקלה לה. אני כל כך עצובה וממש נואשת. הנה הנה מגיע הטכנאי שיטפל בה כראוי ויחזיר אותה למוטב”.

נדהמתי מהצרה החדשה שנפלה עלי ורציתי מייד להחזיר את בת הזוג היקרה שלי למוטב, ולהעיף אותה ואת המכונה שלה לקיביני מט. “שילכו שתיהן כמה שיותר רחוק ממני. רק שילכו. ומה ביקש בן האדם? רק קצת שקט ולכתוב כמו שאני אוהב. האם זה מוגזם?”, שוב מילמלתי לעצמי. אז משום מקום חטפתי קריזה ופני האדימו כמו שמיים סוערים לפני סערה קשה. נעמדתי ליד שולחני וצעקתי על הגברת שלי תוך שאני מנפנף את הידיים למעלה, כך שאולי אלוהים ישמע ויצילני מצרותי החדשות: “האם את מבינה שאני צריך לכתוב! לא אתן לך ולמכונה המזויינת שלך להפריע לי. עברתי לכאן בשארית הכוחות שלי ואני מרגיש ממש כמו לימון שנסחט עד תומו. לא מכונה ולא כביסה -מבינה?”

בת זוגתי צנחה על הכיסא ליד החלון ונראתה כמו גופה לפני קבורתה. חששתי שמה הגזמתי בתגובתי והשפעתי על בריאותה שמימילא לא הייתה כל כך טובה. לשמחתי ראיתי שהיא מתאוששת די במהירות וצופה ארוכות בנוף היפה שנראה מהחלון. כן אלו העצים העתיקים של סטנלי פארק שגילם נאמד במאות שנים, בדיוק כפו שאני הרגשתי.

Format ImagePosted on November 6, 2019November 6, 2019Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags laundry, moving, Stanley Park, Vancouver, וונקובר, כביסה, מעבר, סטנלי פארק
Proudly powered by WordPress