צי’זקייק חוגג ארבעים שנות פעילות ומציין שנתיים למותם של הבעלים (רוני רחמני)
הקפה המיתולגי צ’יזקייק אצטרה יחגוג בקרוב ארבעים שנות פעילות. הקפה נמצא ברחוב גראנוויל מייד לאחר הגשר (שמחבר את העיר עם הדאון טאון), בסמוך לשדרה הרביעית.
ביום ראשון האחרון (העשרים בחודש) נערך טקס אזכרה לבעלי צי’זקייק, אדית ומייקל סימס, בבית העלמין שבפוינט רוברטס ארה”ב (שסמוכה לדלתה שבמחוז בריטיש קולומביה). באירוע שאורגן על ידי בנם יחידם של הזוג, דניאל סימס ואשתו פטרישיה, כלל חשיפת המצבה מעל הקבר. השתתפו בו בני משפחה וחברים קרובים.
אדית ומייקל סימס שמו קץ לחייהם ביחד (אדית הייתה בת 77 ומייקל היה בן 79), ב-27 בנובמבר לפני שנתיים. בחיים כמו במותם השניים תמיד היו ביחד: הם גרו ביחד מרגע שהתחתנו בשנות העשרים המוקדמות של חייהם, הם עבדו ביחד בקפה, טיילו ברחבי העולם ביחד, נפשו ביחד, נפגשו ביחד עם החוג הנרחב של החבריהם מכל קצוות עולם, שהו יחדיו באירועי משפחה שונים, הופיעו כמעט לכל אירוע ביחד, החזיקו במחשב אחד, באימייל אחד ובמכשיר סלולר אחד.
מייקל חלה בנסיעתם האחרונה של הזוג לצרפת ודרום אפריקה ולקה בשיתוק חלקי. המחלה הפריעה לו למהמשיך ולתפקיד כרגיל, הוא התקשה בהליכה ובעיקר בנגינה על פסנתר – הדבר שהכי אהב לעשות. גם אדית כבר לא הייתה בקו הבריאות ולכן הם החליטו יחדיו להיפרד מהחיים. לא במקרה הם עשו זאת בסטודיו שלהם שממוקם מאחורי בית הקפה.
דן לקח את מושכות ניהול בית הקפה לידיו והמקום ממשיך להיות מלא מדי ערב, שבעה בימים בשבוע, מזה קרוב לארבעים שנה.
רבים רבים בוונקובר ובמקומות אחרים בעולם הצטערו לשמוע על מותם הפתאמי של אדית ומקייל סימס. לא נמצא אף אחד שאמר משהו רע עליהם. רבים הגיבו על פרסום הידיעה בעיתון “הוונקובר סאן” על מותם. נכתבו דברים טובים מאוד והובע צער עמוק על הפרידה מהזוג האהוב. להלן חלק מתגובות: “אדית ומייקל היו זוג נפלא ותמיד קיבלו בברכה, באהבה ובנוחות את הלקוחות”. “כמה היו נחמדים ונדיבים”. “איזה זוג מדהים. אבידה גדולה”. “זוג כל כך נחמד, אני שבור לשמוע את החדשות הרעות”. “צ’יזקייק היה מקום נפלא לעבוד בו בגלל אדית ומייקל”. “אהבתי את האווירה והמוסיקה. מאוד מאוד עצוב”. “אני בהלם לשמוע את החדשות הנוראיות. אדית ומייקל היו זוג כל כך נחמד, נעים וחם”. “הם היו נשמות יפות, נדיבים, מתוקים וטהורים. חיו בדרכם והיו מאוד מיוחדים”.
צ’יזקייק הזכיר בית קפה בפאריז בשל האווירה הרומנטית, האורות הנמוכים, התמונות בשחור לבן, הקירות באדום והנעימות ששררה במקום. מייקל ניגן נפלא ואהב לאלתר ג’אז. אדית אהבה לשיר וקול זהב שלה הזכיר מאוד את קולה של הזמרת הצרפתית הידועה אדית פיאף.
השניים היו יהודים: אדית ילידת סקוטלנד שגדלה בטורונטו ומייקל אמריקני יליד בוסטון. הם הכירו בישראל בשנת 1961 והתאהבו במבט ראשון. לאחר שנה החליטו השניים להינשא בטורונטו. ולאחר מכן הזוג עבר לבוסטון. אחרי שנולד בנם דן הם החליטו לעבור לוונקובר, שהפכה לביתם החם במשך כארבעים השנים האחרונות.
יום אחד בשנת 1979 אדית ומייקל מצאו חנות להשכרה ברחוב גראנוויל ובמקום נפתח קפה צ’יזקייק אצטרה. לאט לאט הקפה החל להתמלא ורבים באו לשמוע את מייקל מנגן ושר עם אשתו, ונהנו לאכול עוגת גבינה ברוטב תות שדה או שוקולד. תוך תקופה קצרה צ’יזקייק הפך לשם דבר והמקום שימש לעלייה במשך שנים וגם כיום – כאמור זה קרוב לארבעים שנה.