בתקופה שבה מדינות מתועשות בכל העולם מתמודדות עם ירידה בילודה והזדקנות כוח העבודה, קנדה מהמרת על כך שהגירה תצליח למנוע הידרדרות של הכלכלה. לאוכלוסיית קנדה, אחת המדינות הדלילות ביותר בתושבים בעולם ביחס לשטחה, נוסף מדי שנה מספר תושבים השווה לתושבי סן פרנסיסקו. באחרונה היא עברה לראשונה את רף הארבעים מיליון תושבים, והצמיחה צפויה להימשך בקצב מהיר ככל שיגיעו למדינה עוד ועוד מהגרים, פליטים וסטודנטים
עבור ממשלתו של ג’סטין טרודו, ניסוי ההגירה המסיבי הזה הוא גם דרך להרחיב את שוק העבודה, בזמן שהתחרות על עובדים מקצועיים נהיית קשה יותר. הניסוי הזה גם משקף את השאיפה של קנדה לטווח הארוך להרחיב את הנוכחות הבינלאומית שלה ולצאת מהצל הכבד של שכנתה ארה”ב, שבה חיים פי שמונה יותר אנשים, והתמ”ג שלה גדול כמעט פי שתיים עשרה
עכשיו, כשאנשים נכנסים לקנדה בקצב חסר תקדים, היא מתמודדת עם אתגר מיידי: כיצד לעודד את הצמיחה באזורים הכפריים שזקוקים נואשות לדם חדש, תוך מזעור הפגיעה במרכזי הערים העמוסים באנשים
לכאורה, היתרונות הכלכליים ברורים מאליהם. הגידול באוכלוסייה הגביר את גיוסי העובדים והצריכה, ועזר לכלכלה לעמוד איתנה בפני שורה של העלאות ריבית שביצע הבנק המרכזי של קנדה, עד כדי כך שהחודש נאלץ הבנק המרכזי לחזור להדק את המדיניות המוניטרית לאחר הפסקה. ואולם בקנדה, ששוק הנדל”ן שלה היה במשך תקופה אחד הלוהטים בעולם, התוכנית של הממשלה גררה ביקורת על כך שהעלאת יעדי ההגירה רק מגדילה את התמ”ג, בלי להעלות את רמת חייהם של התושבים
התמ”ג הריאלי לנפש בקנדה כמעט שלא השתנה בעשור האחרון, וצפוי ליפול מהשיא שרשם אשתקד, על פי תחזית הבנק המרכזי של קנדה. הצמיחה בפריון לא זזה, וההכנסה הפנויה לא עומדת בקצב עליית מחירי הבתים. אפילו כלכלנים בולטים שתומכים בהגירה אומרים עכשיו שקנדה הרחיקה לכת
לא הגיוני להגדיל מהר כל כך את האוכלוסייה בפרק זמן קצר כל כך, אומר דיוויד דודג’, לשעבר בכיר בבנק המרכזי של קנדה, שעבד לפני כמה עשורים במערכת שממנה התפתחה תוכנית ההגירה הנוכחית. המהירות של השינוי הזה מגדילה את העלויות ומפחיתה את הפריון שנוסף משום שאין מספיק זמן לאנשים להסתגל
ממשלתו של טרודו הציבה יעד של הוספת חצי מיליון תושבי קבע מדי שנה. עם זאת, בשנה שעברה, סטודנטים זרים, עובדים זמניים ופליטים היו קבוצה גדולה אף יותר ממהגרי הקבע, מה שהביא את סך הכניסות של מהגרים לשיא של מיליון. קנדה רשמה גידול שנתי של כשלושה אחוזים באוכלוסייה, המהיר ביותר בקרב הכלכלות המפותחות, וכזה שנרשם דווקא במדינות מתפתחות
בקנדה התושבים מסבירי פנים כלפי מהגרים יותר מבמדינות אחרות, הודות למסגור ההגירה כמדיניות כלכלית ובזכות הגיאוגרפיה המבודדת יחסית, שמגבילה הגירה לא חוקית. מאז אלף תשע מאות שישי ושבע, קנדה נשענת על מערכת שבה מהגרים מקבלים ניקוד על פי גיל, השכלה, הזדמנויות תעסוקה בקנדה וידע באנגלית ובצרפתית, מה שמאפשר לה לנצל עובדים בעלי כישורים מקצועיים
אבל עד כה, ההגירה הייתה בעיקר לערים המאוכלסות ביותר של קנדה שבהן צמחו קהילות אתניות גדולות, שמושכות אליהן מהגרים חדשים שמחפשים לשמר תחושת שייכות במדינה החדשה. זה חיזק עוד יותר את הביקוש לנדל”ן בערים שכבר סבלו קודם לכן ממחסור בבתים, העלה את החסמים בפני בעלות על בתים ודחק מיליונים מהשוק, מה שפגע הן במהגרים והן בתושבים מקומיים במיוחד הצעירים שבהם