ספריה מתורבת: צפייה בפורנוגרפיה מותרת אך להירדם על הכיסא או לדבר בקול אסור (צילום: ParentingPatch)
המדיניות של הספריות הציבוריות הפרושות ברחבי קנדה נראית לפעמים קצת מוזרה, בעיקר עבור הורים לילדים. זאת כיוון שמותר ואפשרי למי שמבקר בספריות לגשת לאחד מעמדות המחשבים הפנויות ולצפות בחומרים פונגרפיים. פשוט וקל.
אמא לשתי ילדות קטנות הופתעה לדעת כי בספריה הציבורית “גרין בורו” באוטווה הבירה הצפייה בפורנוגרפיה, חופשית, שרירה וקיימת. ג’ניפר סנט-פייר לקחת את בנותיה (אחת בת 11 והשנייה בת 13) אל הספריה הציבורית כדי שישאלו מספר ספרים לקריאה. אחת הבנות בדרכה לבחור את הספרים הבחינה פתאם שמישהו שיושב ליד המחשב, צופה במשהו “לא ראוי ומטריד” כדבריה. היא קראה לאמה שנעמדה מאחורי הבחור ונדהמה לראות שהוא צופה בחומר פונוגרפי. האם המופתעת הוציאה את שתי בנותיה מהספריה ונסעה הישר הבייתה. לאחר מכן היא החלה לחקור את הנושא לעומקו והופתעה עוד יותר לדעת שהנהלת ספריית “גרין בורו” מודעת לתופעה, והיא אינה מתכוונת לנקוט בשום פעולה כנגד למי שיושב ליד עמדות המחשבים וצופה בחומרים פונוגרפיים, כל עוד הוא לפחות בגיל 18. וכל עוד לא מדובר בפעילות שהיא נגד החוק כמו פורנוגרפיה קשה, התעללות, ניצול ילדים או חומרי שינאה.
סנט-פייר אמרה: “אני מאוד מופתעת ומאוכזבת שהנהלת הספריה מאפשרת לצפות בפורנוגרפיה. עלינו לשמור על הילדים שלנו שמבקרים בספריות ולמנוע את חשיפתם לחומרים מסוג כזה. אני מקווה לפחות שהנהלת ספריית “גרין בורו” תרחיק את עמדות המחשבים מספרי הילדים, או לחילופין שתבנה קיר הפרדה ביניהם. הפרשה הזו אילצה אותי לפתוח בדיאלוג עמוק ולא פשוט עם בנותי על מהות החומרים הפונוגרפיים ומדוע אנשים צופים בהם. אני מציעה להורים אחרים להיות מודעים על מה שקורה בספריות בהן מבקרים ילדיהם ולפעול באחריות”.
בהנהלת ספריית “גרין בורו” מציינים כי זה לא מתפקידם להיות הצנזורים לגבי מה שמותר או מה אסור לצפות בו. ההנהלה מנסה לשמור על איזון בין הזכות לפרטיות וחופש המידע האינטלקטואלי, לבין הביטחון והבטיחות ברחבי ספריה ובעיקר כלפי ילדים. בהנהלה מודעים כי לפעמים נוצר מצב שקשה לשמור על האיזון בין השניים, זה לא שטח של שחור או לבן אלא של אפור, ולא כולם יסכימו עם המדיניות הזו. חשוב להדגיש כי מחובתה של הספריה לאפשר נגישות הציבור למידע חופשי ללא שום צנזורה. בהנהלה אמרו עוד כי הם מצפים מהורים לילדים קטנים שמבקרים בספריה, שיגיעו ביחד עם מבוגרים כדי שישמרו עליהם. אז האפשרות להעמיד את הילדים במצב של סיכון תרד משמעותית.
ספריות אחרות בקנדה בהן למשל בערים כמו טורונטו והליפקס מנהיגות מדיניות דומה לזו של הספריה באוטווה, ולא מפעילות צנזורה על החומרים הנצפים באינטרנט כל עוד הם חוקיים. בהנהלת ספריה בטורונטו אומרים כי הפעלת צנזורה על החומרים הנצפים באינטרנט, יכולה למשל למנוע מהציבור הרחב לקרוא על סרטן השד. החוק הפלילי בקנדה לא מתעסק ישירות עם הנושא, אלא מתייחס לספריות כמו לכל גוף ציבורי אחר, והוא מאפשר להנהלות להפעיל שיקול דעת ומעניק להן חופש פעולה מלא בנושא, תוך שמירה על חופש המידע ללא צנזורה, כל עוד ילדים לא נחשפים לכך ולא מדובר בחומרים אסורים.
כתב החדשות שפרסם את הידיעה בדבר האם ובנותיה, בדק את תקנון ספריית “גרין בורו” ומצא כי אכן מותר לצפות בחומרים פונגרפיים. לעומת זאת בהתאם לתקנון מי שמרעיש או מרים את קולו, נרדם על הכיסא או משתמש בתרסיסים חזקים על גופו, יחוייב לעזוב את הספריה.
