עניין בחדשות

טיסות ישירות בין ריקאוויק לוונקובר

חברת ואוו אייר האיסלנדית תפעיל לראשונה במהלך הקיץ הקרוב טיסות ישירות בין ריקאוויק לוונקובר. חברת הלואו-קוסט תפעיל שש טיסות עונתיות בשבוע בקו ריקאוויק-ונקובר – בין החודשים יוני עד אוקטובר. ישראלים שמעוניינים להגיע לוונקובר יכולים לטוס בוואו אייר מתל אביב לריקאוויק ומשם להחליף מטוס שיטוס עד ונקובר. הטיסות של ואוו אייר מתל אביב יפעלו גם כן בחודשים יוני עד אוקטובר, ארבע פעמים בשבוע (ראשון, רביעי, חמישי ושישי).

ואוו אייר מפעילה כבר טיסות בקו ריקאוויק-טורונטו ובקו ריקאוויק-מונטריאול. ישראלים יכולים להגיע עם ואוו אייר לצפון אמריקה (עם עצירה בבירת איסלנד) בין היתר לערים הבאות: ונקובר, טורונטו, מונטריאול, ניו ג’רסי, וושינגטון די.סי, בוסטון, דטרויט, שיקגו, סן פרנסיסקו, לוס אנג’לס, דאלס, פיטסבורג, סנט לואיס, סינסינטי, קליבלנד ובולטימור. הם ישלמו לפי הערכה כאלף ומאתיים דולר. בין יעדי החברה באירופה: ברלין, קופנהגן, ורשה, בריסל, פריס, אדינבורו, לונדון, דיסלדורף, קורק, טנריף ודבלין.

ואוו אייר פועלת מזה כשמונה שנים והיא מגיעה לשלושים ושישה יעדים בצפון אמריקה, אירופה ואסיה. החברה הטיסה בתחילת דרכה כארבע מאות אלף נוסעים בשנה. ואילו כיום היא מטיסה קרוב לארבעה מיליון נוסעים בשנה. בחברה מועסקים כיום למעלה מאלף עובדים והיא מפעילה ארבעה עשר מטוסים.

קרן הקיימת בקנדה מגיבה לפרשת העברת התרומות לפרוייקטים צבאיים בישראל

מנכ”ל קרן קיימת קנדה לאנס דיוויס החליט להגיב על החלטת הארגון להפסיק להעביר תרומות לפרוייקטים צבאיים בישראל, לאור חקירה של רשות המיסוי הקנדית (סי.אר.איי).

רשות המיסוי הקנדית בודקת מזה מספר שנים את פעילותה של קרן קיימת קנדה, לאור מידע שהתקבל לידיה כי הארגון עבר על כללי החוק הקנדי למתן תרומות מצד קרנות צדקה. קרן קיימת קנדה כך התברר תרמה כספים לפרוייקטים הקשורים לצה”ל בניגוד לכללי המס בקנדה. במקרה כזה קרן קיימת קנדה לא זכאית לפטור במס. כן גם התורמים שלה עצמם לא זכאים לפטורים במס.

דיוויס אמר לאתר החדשות בנושאי היהודים בקנדה (סי.ג’י.אן) את הדברים הבאים: “קרן קיימת קנדה תמשיך לעבוד במשותף עם רשות המיסוי הקנדית לבדיקת כל הפעילויות שלנו. לכן בשלב זה אנו מוגבלים במה שאנחנו יכולים להגיד בנושא. השליחות של קרן קיימת קנדה היא להטיב את איכות החיים בישראל. בעבר היינו מעורבים בפעילויות צדקה הקשורות בעקיפין בצה”ל. רבים מהפרוייקטים היו לטובת בין היתר איכות חיים של ילדים ובני נוער, כמו תרומות למגרשי משחקים ופארקים. כל הפרוייקטים האלה נמצאים על שטחים השייכים לצה”ל והכסף לא הועבר לצבא. בסך הכל היקף התרומות הקשורות בפרוייקטים צבאיים נמוך והגיע לכאחוז מסך כל התרומות שלנו במשך כעשור. אז האמנו שקרן קיימת קנדה עומדת בדרישות החוק הקנדי, משום שמדובר בתרומות לצדקה שנועדו לעזור בעיקר לילדים. אנו לא ידענו שהפרוייקטים שלנו יהיו מטרה לחקירה של רשות המיסוי הקנדית, כיוון שהם נמצאים על אדמה בבעלות צה”ל. מייד שקיבלנו מידע על כך לפני מספר שנים הפסקנו את התמיכה בפרוייקטים אלה. כאמור מזה מספר שנים אנו לא תורמים יותר כספים לפרוייקטים על אדמת בצה”ל”.

לפי פרסומי קרן קיימת קנדה הארגון תמך בפרוייקטים רבים הקשורים בצה”ל. בהם: פיתוח כיתות לימוד, אולמות אירועים, חדרי הקרנות, מועדוני חיילים, הקמת מגרשי משחקים עבור ילדים (שמתגוררים עם בני משפחותיהם בבסיס), שידרוג מרכזי מבקרים, שיפוץ כיכרות מרכזיות, הקמת מתקני נוחות לחיילים, בניית נקודות מפגש לאפשר לחיילים לראות את בני משפחתם וכן תמיכה פרוייקט הגדנ”ע.

בועז מנור חזר

(pixabay.com)

הישראלי-קנדי בועז מנור שנידון בעבר בקנדה לארבע שנות מאסר עושה זאת שוב. הפעם תחת השם שון מקדונלד הוא עמד מאחורי פרוייקט בלוקצ’יין טרנמינל האמריקני (באנגלית החברה נקראת: בי.סי.טי), שגייס שלושים ואחד מיליון דולר בהנפקת מטבע דיגיטלי. זאת כדי לפתח גרסת קריפטו למסופי המידע הפיננסי של חברת בלומברג האמריקנית. כך מדווח עיתון העסקים של ישראל גלובס. מנור בשמו החדש מקדונלד הצליח להערים על העובדים של הפרוייקט החדש, כמו גם על המשקיעים והלקוחות העתידיים של הסטארט-אפ. הואר ניצל את התנפחות הבועה של שוק הקריפטו בסוף שנת אלפיים ושבעה עשרה כדי לבצע את ההונאה הפיננסית הגדולה הזו.

בלוקצ’יין טרנמינל פעלה במשרדים בניו יורק והיא פיתחה גירסת קריפטו למסופי המידע של בלומברג. בנוסף החברה סיפקה אף עשרות מסופי מידע לקרנות גידור שונות. מדובר במוצר שסייע למשקיעים מוסדיים להשתלב בשוק המטבעות הדיגיטליים.

מנור ניהל את החברה כאמור תחת השם מקדונלד מבלי שאף אחד עלה על זהותו האמיתית. ברבעון הראשון של אשתקד הפרוייקט של מנור גייס כשלושים ואחד מיליון דולר ממשקיעים בהנפקת מטבע דיגיטלי, הנושא את שם החברה (בי.סי.טי). מטבע זה נועד להיות אמצעי התשלום עבור השימוש בטרמינלים של החברה. למרות גיוס ההון המרשים נשיא חברת בי.סי.טי בוב בונומו התפטר במפתיע בקיץ. לאחר מכן מקדונלד חשף את זהותו האמיתית והחברה הפסיקה לשלם משכורות לעובדיה. מנור נעלם ואולי ברח שוב לישראל. לטענת העובדים הוא יצר חלון ראווה מטעה וכל הפרוייקט הוא בעצם תרמית אחת גדולה.

מנור עבר מישראל להתגורר בקנדה (ביחד עם אביו דניאל מנור) לפני כעשרים שנה. הוא סיים את לימודי תואר ראשון במדעים באוניברסיטת טורונטו בשנת אלף תשע מאות תשעים ושש. לאחר מכן הוא החליט להשתלב בענף הפיננסי והצטרף לחברת סאות’וויו. שם ניפגש לראשונה עם מייקל מנדלסון והשניים הפכו להיות שותפים בעתיד. יצויין שאביו של מנור שהיה בוגר של הטכניון בחיפה ואוניברסיטת פרינסטון, עבד בישראל כמהנדס בפיתוח מערכות הגנה עבור צה”ל. ואילו בקנדה האב הקים את חברת אלקטרוניק אינטגרייד סיסטמס (באנגלית היא נקראת: אי.איי.אס).

מנור ומנדלסון הקימו יחדיו את חברת ההשקעות קיי.בי.אל קפיטל קורפ שהתמחתה בגיוס הון לסטארט-אפים. בשנת אלפיים לאחר התפוצצות בועת הדוט.קום עברו מנור ומנדלסון לנהל השקעות שונות בקרנות גידור. שלוש שנים לאחר מכן השניים הקימו את קבוצת פורטס שהפכה להיות אחת מקרנות הגידול הגדולות ביותר בקנדה בשעתו. פורטס ניהלה נכסים בהיקפים של שמונה מאות מיליון דולר ומספר הלקוחות שלה עמד על לא פחות מכעשרים ושישה אלף.

פורטס קרסה בשנת אלפיים וחמש ובעקבות חקירה פלילית במחוז אונטריו הוגשו כעבור שנתיים כתבי אישום נגד מנור ומנדלסון, בגין הונאה והלבנת כספים. מנור נמלט אז לישראל ואילו מנלדסון שעמד למשפט הודה בסעיף אישום אחד של הונאה, נשפט לשנתיים בכלא אך שוחרר על תנאי כבור חצי שנה. מנור הסגיר את עצמו לרשויות החוק בקנדה באלפיים ושמונה ועמד למשפט כעבור שנתיים. במסגרת עסקת טיעון הוא הודה בהלבנת כספים וכן בהפרת צו של בית המשפט. כתב האישום שלו היה חמור יותר משל מנדלסון: הוא נשפט לארבע שנות מאסר, החזיר קרוב לתשעה מליון דולר ללקוחותיו וכן נאסר עליו לעסוק עוד במסחר בניירות ערך, או לחילופין לשמש דירקטור או חבר הנהלה בחברה ציבורית כלשהי. מנור הפך בעקבות האישומים נגדו לאחד הנוכלים הפיננסיים הגדולים בהיסטוריה של קנדה.

קרן קיימת קנדה הפסיקה לתמוך בפרוייקטים צבאיים בישראל לאור חקירה של רשות המס הקנדי

(jnf.ca)

קרן הקיימת בקנדה הפסיקה להעביר תרומות לפרוייקטים צבאיים בישראל לאור חקירה מתמשכת של רשות המיסוי הקנדית (סי.אר.איי). זאת עלי פי תחקיר של רשת השידור הטלוויזיה של קנדה (הסי.בי.סי).

רשות המיסוי הקנדית בודקת מזה מספר שנים את פעילותה של קרן קיימת קנדה, לאור מידע שהתקבל לידיה כי הארגון עבר על כללי המס הקנדי למתן תרומות מצד קרנות צדקה. קרן קיימת קנדה כך התברר תרמה כספים לפרוייקטים הקשורים לצה”ל בניגוד לכללי המס בקנדה. במקרה כזה קרן קיימת קנדה לא זכאית לפטור במס, וכן גם התורמים שלה עצמם לא זכאים לפטורים במס.

יש לציין כי קרן קייימת קנדה לא העבירה תרומות לרכישת ציוד צבאי לצה”ל, אלה תמכה בעיקר פרוייקטים ותשתיות צבאיות, לשיפור הביטחון וחיי הקהילה של החיילים במדים ובני משפחותיהם, אך לפי חוקי המיסוי בקנדה גם זה אסור. מנכ”ל קרן קיימת קנדה לאנס דיוויס לא ענה על בקשתי באמצעות אימייל, לקבל את תגובתו בנושא המדובר.

דיוויס כן הודיע לכתב חדשות של רשת השידור הקנדית כי קרן קיימת קנדה הודיעה לתורמיה, כי היא הפסיקה לתמוך בפרוייקטים צבאיים בישראל כבר לפני כשנתיים. זאת, לאחר שהתברר לארגון כי הוא נמצא תחת ביקורת של רשות המיסוי הקנדית.

לפי מסמכים ופרסומים רבים של קרן קיימת קנדה, הארגון תמך לאורך השנים בפרוייקטים רבים הקשורים בצה”ל וחייליו. ובהם: פיתוח של בסיס הדרכה בנגב. פיתוח של כיתות לימוד, אולם אירועים וחדר הקרנות בסיס של חיל הים בבת גלים. שיפוץ והרחבת אולם אירועים ומועדון לחיילים בבסיסי חיל האוויר בפלמחים ונבטים. הקמת מגרש משחקים עבור ילדים (שמתגוררים עם בני משפחותיהם) בבסיס חצרים של חיל האוויר. שידרוג מרכז מבקרים, שיפוץ הכיכר המרכזית והמרכז ארצי לאימונים בבסיס צאלים. הקמת מתקני נוחות לחיילים בשדה תל נוף של חיל האוויר. עזרה בהקמת כביש ביטחוני בקדש ברנע (ליד הגבול המצרי) לשיפור הנגישות לכוחות הביטחון של ישראל. עבודות לשיפור כבישים ביטחוניים של כוחות הביטחון באזורי הגבול בנגב המערבי. בניית נקודות מפגש ירוקות בבסיסים צבאיים לאפשר לחיילים לראות את בני משפחתם בנוחות. וכן עזרה ותמיכה בצעירים בבתי הספר התיכוניים במסגרת הכשרתם הקדם צבאית (פרוייקט גדנ”ע).

עוד מתברר שקרן קיימת קנדה תמכה אף בפרוייקטים ששנמצאים מעבר לקו הירוק. ממשלת קנדה מתנגדת לבנייה ישראלית של התנחלויות כשטחים הכבושים לדבריה, שהן הפרה של אמנת ג’נבה הרביעית. עוד קובעת ממשלת קנדה כי: “ההתנחלויות הישראליות בשטחים הן המכשלון חמור להשגת שלום כולל, צודק ובר קיימא”. בית המשפט בקנדה קבע כי ארגוני צדקה קנדיים לא יכולים לפעול בניגוד למדיניות הציבור.

בין פרוייקטים בשטחים שמעבר לקו הירוק שקרן קיימת קנדה תמכה בהם: פיתוח החפירות הארכיאולוגיות של האולם המרכזי במנהרות הכותל בירושלים, העברה של תרומות לפני כארבע שנים לרכישת כלים להכנת הקרקע לבניית מאחז בגבעת עוז, שהוגדר אפילו על ידי ממשלת ישראל כבלתי חוקי. ופיתוח הפרוייקט הגדול ביותר של הארגון הקנדי בישראל – פארק קנדה ליד לטרון. רופא קנדי (בפנסיה) שנולד באחד הכפרים הפלסטינים עליו נבנה פארק קנדה, התלוננן פני רשות המיסים הקנדית על תרומות של קרן קיימת קנדה לפרוייקט.

יצויין כי במאי לפני כשנתיים ביקרה בישראל משלחת של קרן קיימת קנדה, ברשות דיוויס. חברי המשלחת ביקרו בין היתר בבסיס צה”ל בצהלים ובבסיס משמר הגבול במכמש, שאליהם הועברו תרומות מהארגון.

מעצרה של מנג וואנג’או

סיפור מעצרה של סמנכ”לוואווי מנג וואנג’או שמואשמת בקנוניה להונות מוסדות בינ”ל גורם למשבר ביחסי סיןעם ארה”ב וקנדה. (צילום: Roni Rachmani)

סיפור מעצרה של סמנכ”ל הכספים של וואויי, מנג וואנג’או, בשדה התעופה הבינלאומי של ונקובר בראשון לחודש, זכה לכותרות נרחבות בכל רחבי העולם. מעבר לכך הוא גרם למשבר ביחסים של סין עם ארה”ב וקנדה.

לאחר שלושה ימים של דיונים משפטיים ארוכים בבית המשפט העליון של מחוז בריטיש קולומביה, הצליחה וואנג’או (בת הארבעים ושש) לקבל שחרור על תנאי. עתה היא ממתינה לדיון המשפטי בבקשת ארצות הברית להסגירה לידיה. לאמריקנים יש חודשיים ימים להגיש את הבקשה. צפוי שהדיון המשפטי בסוגיה זו ימשך חודשים ארוכים ואולי אף שנים. וואנג’או שהופכת עתה שלא ביוזמתה להיות תושבת של ונקובר כנראה לתקופה ארוכה מאוד, מתעדת לעשות בזמן החופשי הרב שצפוי לה דוקטורט באוניברסיטה של בריטיש קולומביה ואולי אף לכתוב ספר.

תנאי השחרור על תנאי של סמנכ”ל הכספים של ענקית התקשורת הסינית וואווי וסגן יו”ר מועצת המנהלים, לא פשוטים כלל ועיקר. היא חוייבה להפקיד בבית המשפט ערבות גבוהה בגובה עשרה מיליון דולר. כן היה עליה להפקיד את כל הדרכונים שבידיה. וואנג’או תוכל לנוע רק באזור מטרו ונקובר אך נאסר עליה להתקרב לשדה התעופה הבינ”ל. מוצמדת לה אבטחה מרגע שהיא עוזבת את ביתה היוקרתי בצד המערבי של ונקובר. וזאת במימון שלה כשלפי הערכה מינימלית מדובר בלמעלה מאלף דולר ליום בודד. כן הוצמד לרגלה צמיד אלקטרוני. על וואנג’או להישאר במעצר בית בכל שעות לילה, החל מאחת עשרה ועד שש בבוקר שלמחרת. בנוסף יש חמישה אנשים שהתחייבו אישית שהיא לא תברח לסין, בהם בעלה, הבעלים של חברת האבטחה שתלווה אותה וסוכן הנדל”ן שלה בוונקובר.

התביעה בניו יורק הוציאה צו מעצר לוואנג’או (בתו של מייסד וואווי הביליונר רן זנפיי) באוגוסט, בטענה שהיא עקפה את הסקנציות האמריקניות על איראן, ועשתה עימה עסקים באמצעות חברת מדף מהונג קונג בשם סקאי.קום, בשנים אלפיים ותשע-אלפיים וארבע עשרה. זאת תוך שהיא מציגה מצג שווא לבנקים האמריקנים שסקאי.קום כביכול היא חברה נפרדת מוואווי, למרות שלטענת האמריקנים מדובר באותה חברה. התביעה הקנדית ציינה שוואנג’או נמנעה מלטוס לארה”ב לאחר שהבינה שיש חקירה פלילית בעניינה. היא נעצרה בוונקובר לבקשת האמריקנים, עת החליפה מטוס בטיסה מהונג קונג למקסיקו. באם תורשע וואנג’או בארה”ב היא צפויה לעונש מאסר של עד שלושים שנים.

פרשת וואנג’או יצרה משבר גדול ביחסי ארה”ב וסין על רקע בעיות המסחר בין שתי המדינות שרק הולך מתעצם. הסינים מצידם החליטו בשלב זה לפגוע בקנדה והם עצרו את הדיפלומט הקנדי לשעבר, מייקל קובריג, שעבד בעבר בשירות הציבורי הקנדי כעשר שנים (שכלל את הקונסוליה בהונג קונג, בייג’ינג וכן שימש כחבר במשלחת קנדה לאו”ם בניו יורק). הוא שימש יועץ לראש הממשלה ג’סטין טרודו, עת ביקר בהונג קונג לפני כשנתיים. כיום משמש קובריג אנליסט ואסטרטג של פוליטיקה בינלאומית, בצומת של תקשורת, פוליטיקה כלכלה וביטחון גלובלי.

נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, שפועל כהרגלו בניגוד לכל מה שמנהיג במעמדו צריך לעשות, הזדרז להכריז כי יתערב בפרשת וואנג’או וידאג שתשוחרר לחלוטין, אם הדבר יעזור לארה”ב להשיג הסכם סחר חדש עם סין. זאת בניגוד גמור לעמדת ממשלת קנדה כפי שנמסרה לממשלת סין, שפרשת וואנג’או קשורה למערכת המשפט בלבד, והמערכת הפוליטית לא מעורבת בה כלל כיאה לכל מדינת חוק. אך טראמפ כמו טראמפ מצפצף על כולם וגם על החוק.

הסכם הסחר החדש של צפון אמריקה

(תמונה: Alex Covarrubias)

לאחר חמישה עשר חודשים של משא ומתן קשה ומייגע בעידן טראמפ, נחתם סוף סוף הסכם הסחר החדש של מדינות צפון אמריקה. אירוע החתימה בו השתתפו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש ממשלת קנדה ג’סטין טרודו והנשיא היוצא של מקסיקו אנריקה פנייה (ביום האחרון לכהונתו), התקיים ביום שישי (הראשון בחודש דצמבר) בבואנוס איירס ארגנטינה. זאת בשולי פסגת עשרים המדינות בעלות הכלכלות החזקות בעולם הג’י-טוונטי. עתה יהיה מוטל גם על בתי המחוקקים של שלוש המדינות – ארה”ב, קנדה ומקסיקו – לאשר את ההסכם החדש.

הסכם הסחר החדש שנקרא יו.אס.אם. איי. (ארה”ב, מקסיקו וקנדה) מחליף את הסכם נפט”א הוותיק של מדינות צפון אמריקה (נחתם באלף תשע מאות תשעים וארבע), נולד לאחר מאבקים קשים, איומים והשמצות אין ספור מצד טראמפ. הנשיא האמריקני לא בחל כהרגלו בשום דרך להכריע את שתי שכנותיו לוותר על נפט”א ולהשיג הסכם חדש, לשלוש המדינות.

ההסכם יו.אס.אם.איי. דן בתחומים רבים. בהם: יבוא מכוניות, יבוא מוצרי חקלאות, יבוא חלב, יבוא תרופות, סוגיות של קניין רוחני, סוגיות של סחר דיגיטלי והמנגנון לפתרון סכסוכים בין המדינות. תוקפו של ההסכם שש עשרה שנים, ושלוש השותפות יבדקו אם יש מקום להכנסת שינויים בו רק בתום שש השנים הראשונות. מחוץ להסכם החתום נותרו מספר סוגיות משמעותיות שעדיין לא נפתרו ובהן: מכסים שארה”ב מטילה על יבוא מוצרי פלדה ואלומיניום מקנדה ומקסיקו. שתי המדינות מקוות שיצליחו להגיע להבנות עם ממשל טראמפ גם לגבי נושאים בוערים אלה.

האופוזיציה בקנדה, קרי מפלגת השמרנים יצאה בביקורת קשה נגד טרודו על שחתם כביכול על הסכם רע לקנדה. נראה שהמפלגה של אנדרו שיר שכחה לחלוטין שבכלל להגיע להסכם כלשהו עם טראמפ זה נחשב להשיג חשוב. בנק אוף אמריקה מציין דווקא כי קנדה עשתה וויתורים סמליים בלבד. לפי אנליסטים של הבנק חלק מסעיפי ההסכם הם סמליים בעיקרם. ההסכם כולל הפחתה קטנה בפרוטקציוניזם לרפתנים מקנדה. עתה ליצרני החלב האמריקאים תהיה גישה לכארבעה אחוזים משוק החלב הקנדי לעומת כשלושה וחצי אחוזים שהיו נהוגים עד כה. השינוי הנ”ל יגדיל את ייצוא החלב האמריקני לקנדה בכשבעים מיליון דולר בלבד.

בעקבות התנהלות טראמפ בתקופת המשא ומתן להשגת הסכם הסחר החדש המדובר, נוצר משבר עמוק מאוד ביחסי ארה”ב וקנדה שלא קרה אף פעם. שתי המדינות שנחשבו עד כה למדינות ידידותיות ביותר. תמיד ארה”ב ראתה בקנדה נכס אסטרטגי חשוב ביותר ורק טראמפ באופן כל כך מוזר טען שקנדה היא איום ביטחוני על ארה”ב. נו באמת? טראמפ שכח מספר דברים על קנדה כמו למשל: היא תמיד הייתה נאמנה לארה”ב והיא שותפת הסחר השניה בגודלה של ארה”ב לאחר סין. עם השגת ההסכם הופשרו היחסים בין ארה”ב וקנדה אך לא נראה שהם יחזרו לקדמותם כל עוד טראמפ מכהן כנשיא בבית הלבן.

מיד עם היכנסו לבית הלבן לפני קרוב לשנתיים הודיע הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, כי הסכם נפט”א הוא הסכם גרוע מאוד לארה”ב ויש להחליפו. טראמפ הפנה את זעמו בעיקר לכיוון קנדה ומסע ההשמצות וההשפלות כנגדה הגיע לשיאו, עת הנשיא האמריקני סירב ללחוץ את ידו של רה”מ קנדה, ג’סטין טרודו, באו”ם בסוף חודש ספטמבר. טראמפ הגדיל לעשות והצהיר כי “אנחנו לא ממש אוהבים את הנציגים שלהם”. הנשיא האמריקאי התכוון לשרת החוץ הקנדית כריסטיה פרילנד, שעשתה רבות להשגת ההסכם המדובר.

מבקריה הרבים של פייסבוק

חבר מפלגת הדמוקרטית החדשה צ‘רלי אנגוס: “פייסבוק איבדו את האמונה מצד הקהילה הבינלאומית.” (צילום: Marc DeMouy)

הוועדה הבינלאומית למאבק במידע מוטעה התכנסה לאחרונה בלונדון לדון בהתנהלות העסקית של פייסבוק, לאור מחדליה הרבים בתחום אבטחת מידע ופרסום מידע מוטעה בבחירות בארה”ב ובמקרים רבים נוספים. בוועדה חברות תשע המדינות הבאות: קנדה, בריטניה, צרפת, בלגיה, אירלנד, ברזיל, ארגנטינה, לטביה וסינגפור. יצויין כי לוועדה אין שום סמכות להטיל קנסות, סנקציות או עונשים, אך פעילותה מראה שיתוף פעולה בינלאומי נדיר, מול ההתנהלות הכושלת של פייסבוק. רבים רואים בכך תמרור עצור נוסף לחברה האמריקנית שמעשיה נבחנים היטב היטב כיום.

חברי הוועדה כעסו מאוד שמייסד פייסבוק והמנכ”ל מארק צוקברג, בחר שלא להופיע בפניהם לדיון המיוחד – מה שמראה עד כמה הוא מעדיף שלא לענות ישירות על שאלות קשות, הקשורות במישרין ובעקיפין בהתנהלות של פייסבוק, המעוררת ביקורת הולכת וגוברת ברחבי העולם. לאור כך שלא הגיע לדיון, אמר חבר בוועדה, נציג המפלגה הליברלית הקנדית נתניאל ארסקין-סמית: “זה מאוד מצער שצוקרברג לא נמצא כאן היום איתנו. אני חושב זה מלמד יותר מכל על אי קבלת האחריות מצידה של חברת פייסבוק ומנהליה. פייסבוק מאבדת את האמון של רבים”.

מבקריה הרבים של פייסבוק מציעים לחברה – מפעילת האתר החברתי הפופולרי בעולם שלא לסמוך יותר מדי על העובדה, שכשני מיליארד איש מחוברים אליו. אם פייסבוק תמשיך לתנהל כמו שהיא מתנהלת עד כה, רבים יתנתקו מהאתר שלה. כך הם חוזים.

במקומו של צוקרברג הופיע בפני הוועדה סגן הנשיא של פייסבוק לתחום המדיניות ריצ’רד אלן. במשך למעלה משלוש שעות הוא נחקר וענה על שאלות קשות וספיציפיות של חברי הוועדה. הם אמרו לו במפורש כי לפייסבוק יש כיום השפעה מאוד שלילית על ההליכים במדינות דמוקרטיות. החברים ציינו כי פייסבוק לוקחת כיום חלק פעיל בהפצת מידע חדשותי מוטעה (ראה את פרשת הבחירות האחרונות בארה”ב בהן ניצח דונאלד טראמפ את הילרי קלינטון. לדעת רבים פייסבוק עזר רבות לקמפיין של טראמפ בהפצת מידע כוזב נגד קלינטון, שהגיע מכיוון הרוסים). בנוסף החברה עושה שימוש רב במידע רגיש מאוד של המשתמשים הרבים של פייסבוק. החברים בוועדה הדגישו כי הגיע הזמן שפייסבוק תתן דין וחשבון על מעשיה ומחדליה הרבים. כך אי אפשר להמשיך. חלק מהם שאלו האם אי פעם הגבילה פייסבוק את הגישה של מפתחי האפליקציות השונות להשגת מידע על המשתמשים הרבים אם הם רכשו אצלה פרסום בפלטפורמת המובייל. אלן אמר מצידו כי פייסבוק לא נוהגת ולא נהגה לבצע עסקות חליפין שכאלה. הוא הוסיף עוד שפייסבוק מבינה היטב את הצורך בהנהגת רגולציה חדשה. אלן: “אכן פגענו באמון הציבור שלנו לאור מספר פעולות שעשינו. החמצנו מספר דברים והגבנו באיחור לבעיות שנוצרו”.

עם סיום הדיונים בלונדון אמר הנציג נוסף של קנדה בוועדה הבינלאומית, חבר המפלגה הדמוקרטית החדשה צ’רלי אנגוס: “פייסבוק איבדו את האמונה מצד הקהילה הבנלאומית”. חבר אחר בוועדה אמר כי הגיע הזמן להפעיל סנקציות קשות נגד פייסבוק ואף לפרק את החברה, המחזיקה בין היתר גם בוואטסאפ ואינסטגרם.

מי שכינס את הדיון המיוחד, חבר הפרלמנט הבריטי דמיאן קולינס, ציין כי לידיו גיעו מסמכים פנימיים של פייסבוק כולל אימיילים (משנת 2014), מהם עולה כי כבר אז נשאלו השאלות כיצד החברה העניקה לרוסים את הפלטפורמה שלה. כאמור הנושא הרוסי רגיש מאוד לעניין החקירות נגד הקמפיין של טראמפ, לאור מעורבותו כביכול בהשפעה על תוצאות הבחירות בארה”ב.

מלגות לסטודנטים חרדים

עמותת ידידות טורונטו עוזרת במלגות לסטודנטים חרדים כדי “ליצור אליטה אקדמית מקצועית רחבה באיכות ובכמות, התורמת רווחתה הכלכלית של החברה החרדית ולפיתוחה של הכלכלה הישראלית“. (צילום: Wikimedia Commons)

עמותת ידידות טורונטו תומכת בסטודנטים מהמגזר החרדי בישראל ומעניקה להם מלגות בשווי של עד שלושה עשר אלף ש”ח. המלגות מיועדות לסטודנטים חרדים בגילאי 20-40 שנמצאים בשנה הראשונה של התואר הראשון. תאריך הגשת הבקשות יסתיים ב-5 בחודש דצמבר, מספר המקומות מוגבל ואין צורך בשום פעילות חברתית התנדבותית לקבלת המלגה. התשובות יוענקו לסטודנטים שהגישו את הבקשות למלגות לפי מצבם הסוציו- אקונומי.

עמותת ידידות טורונטו עוזרת במלגות לסטודנטים חרדים כדי “ליצור אליטה אקדמית מקצועית רחבה באיכות ובכמות, התורמת רווחתה הכלכלית של החברה החרדית ולפיתוחה של הכלכלה הישראלית”. המלגות מיועדות לגברים ונשים המעוניינים לרכוש תואר אקדמי במוסדות המובילים להשכלה גבוהה בישראל. זאת כדי להעניק “מעטפת תמיכה וליווי במסלול הלימודים האקדמי, החל בשלבי ההכוונה ובחירת תחום הלימודים, ועד להשתלבות מיטבית בשוק התעסוקה”. תכנית החרדים באקדמיה פועלת ליצירת מסלולי לימודים ייחודיים ובעלי ישימות תעסוקתית גבוהה לחרדים.

תוכנית חרדים באקדמיה פועלת מזה שש שנים ובוגריה השתלבו בהצלחה בשוק התעסוקה המקומי. המלגות מיועדות לסטודנטים הלומדים בכל אחד מהמוסדות האקדמיים המוכרים בישראל (ומתוקצבים על ידי המוסדות להשכלה גבוהה). היקף המלגות נע בין ששת אלפים ש”ח ועד שלושה עשר אלף ש”ח. בין התנאים המקדימים להגשת הבקשות למלגות: על המועמדים להיות בגילאים המתאימים, להציג תחום הלימודים הנחשב לפורץ דרך (כמו חרדים לרפואה וחרדים לפסכולוגיה), עליהם להיות בעלי רצון ומוטיבציה גבוהה לקבל ליווי בתחום פיתוח הקריירה.

לפרוייקט תוכנית חרדים באקדמיה שותפים בין היתר: המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, אינטל, מבחר (מכללת בני ברק האקדמית), עמותת מרפא לנפש (מרכז סיוע ושיקום), אוניברסיטת בר-אילן, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המרכז האקדמי לב, האוניברסיטה הפתוחה, האוניברסיטה העברית וחברת מלאנוקס טכנולוגיות הישראלית (המתמחה בפיתוח ייצור של מוצרים ורכיבים למערכות תקשורת).

עמותת ידידות טורונטו (מיסודה של קרן פרידברג הקנדית) פועלת להעצמת אוכלוסיות מהפריפריה החברתית בישראל. תחומי העניין העיקריים של העמותה הם: ילדים, נוער וצעירים בסיכון, חילוץ מעוני של אוכלוסיות חלשות וטיפול רגשי, זהות יהודית, שיפור תדמית ישראל בעולם, חינוך, רווחה, בריאות ורפואה. העמותה מפקחת כיום על יותר ממאה ועשרים פרויקטים שונים.

קרן פרידברג עוסקת ברווחה ובצדקה ועזרה למי שנפגעו בעימותם צבאיים בישראל. ממשרדי הקרן ממוקמים ברחוב הביי שטורונטו – שם פועלת קבוצת פרידברג המתעסקת בתחום הפיננסי. את הקרן מפעילים ומנהלים אלברט פרידברג, ננסי פרידברג ויעקב פרידברג. הקרן תורמת ועוזרת לעשרות ארגונים ופרוייקטים שונים בקנדה ובישראל. סך הכל התרומות שלה נאמד ביותר מארבעים וארבעה מיליון דולר בשנה. כ-52 אחוז מהתמיכות מיועד פרוייקטים לרווחה, כ-41 אחוז לפרויקטים לחולים ונזקקים וכ-2 אחוזים לאזורי אסון.

חברת כריית המטבעות הדיגיטליים ביטפארמס מבקשת להיסחר בבורסת טורונטו

חברת כריית המטבעות הדיגיטליים הישראלית ביטפארמס הנסחרת בבורסת ת”א, מבקשת להיסחר גם בבורסה של טורונטו. בימים אלה הוגשה טיוטת תשקיף לנציבות ניירות הערך של מחוז אונטריו – במסגרת רישום מניית החברה למסחר בבורסה של טורונטו. ביטפארמס מעוניית לחשוף את פעילותה למשקיעים נוספים מחוץ לישראל, ובשלב זה טורונטו על הקו, לאחר שרישום מניית החברה למסחר בנסד”ק של ניו יורק לא צלח.

מנכ”ל ביטפארמס אומר: “קנדה נחשבת למובילה בתחום טכנולוגיית בלוקצ’יין וכן בנושא מטבעות דיגיטליים. אנו פועלים ומנוהלים מקנדה ולכן יש לנו יתרונות פוטנציאליים להיסחר בבורסה של טורונטו. הרישום בשתי הבורסות ת”א וטורונטו יכול להביא גם להפתחת דמי הניהול ושכר הטרחה, הנובעים מתפעול ודיווח בתחומי שיפוט שונים”.

סומדייה זכה בערעור בבית המשפט

חוסיין עלי סומדייה :סוכן המוסד לשעבר זכה בערעור בבית המשפט – בקשתו לקבל אזרחות קנדית תידון שוב. (צילום מחוסיין עלי סומדייה)

הסוכן הכפול לשעבר של עיראק, ולאחר מכן של המוסד, חוסיין עלי סומדייה (53), שגר בהמילטון שבמחוז אונטריו ומנסה למנוע את גירושו בשנית לתוניסיה, ניצח בבית המשפט הפדרלי. בהתאם להחלטת השופט (בפסק דין שפורסם בשבוע עבר) רשויות ההגירה ידנו שוב בבקשתו לקבל אזרחות קנדית. כך שיוכל להמשיך ולגור כאן לבקשתו.

בשנת 2005 גורש סומדייה לראשונה לתוניסיה שם הוא עונה לטענתו ולבסוף הצליח לברוח שוב לקנדה. לכן הוא לא מבין כיצד השלטונות ההגירה הקנדיים כל כך נאיבים ולא מבינים מה יעלה בגורלו אם יגיע למדינה ערבית כשלהי, לאחר ששימש מרגל של המוסד הישראלי.

בשנות ה-80 סומדייה גר באנגליה ושימש סוכן כפול של מנגנון הביטחון הסודי העיראקי לשעבר (המחובראת) ולאחר מכן סוכן של המוסד. הוא יליד עיראק ומחזיק גם באזרחות של תוניס כיון שאביו נולד אביו שם. האב חוסיין סומדייה ששימש שגריר עיראק בבלגיה תחת שלטונו של העריץ סאדם חוסיין.

סומדייה שמנסה כאמור בכל כוחו למנוע מהשלטונות הקנדיים את גירושו בשנית לתוניסיה, הגיש ערעור לבית המשפט הפדרלי של קנדה. זאת, לאחר ששרותי ההגירה הפקיעו כבר את תושבות הקבע הקנדית שלו. כשהכוונה בשלב השני בעצם היא לגרשו שוב לתוניסיה. עתה כאמור התקבל הערעור שלו ורשויות ההגירה יאלצו לדון שוב בעיינו. השופט איוון רועי מציין בפסק דינו כי הליך בדיקת המקרה של סומדייה על ידי רשויות ההגירה, היה לא הוגן כלפיו ולא נתאפשר לו לטעון את כל הטענות שבידו לפני קבלת ההחלטה. ולכן התיק חוזר לדיון בפני רשויות ההגירה.

“הסוכן הכפול” סומדייה הגיע לקנדה לראשונה בשנת 1990 לאחר שברח מהשלטון העיראקי וביקש כאן מקלט מדיני. שלטונות ההגירה לא הסכימו שהוא ישאר בקנדה בטענה שיש סבירות גבוהה שבעבודתו כסוכן, חשף לא מעט אנשים למעשי עינויים ואולי אף להוצאה להורג. ובעצם מדובר לכן בפשעים שהוא ביצע נגד האנושות. לאחר שנים של הליך משפט ארוך שכלל ערעורים רבים מצדו שנדחו אחד אחרי השני, סומדייה גורש לתוניסיה בשנת 2005. לאחר כשנה הוא הצליח לברוח מתוניסיה לאלג’יריה עבר להולנד והציג לשגרירות הקנדית בהאג מסמכים מזוייפים, לבקשת מקלט מדיני בקנדה. הוענק לו דרכון חרום וכך טס הוא בחזרה לקנדה בשנת 2006. מאז ועד היום בעצם שוב עניינו נדון בבית המשפט, בזמן שרשויות ההגירה מסרבות להעניק לו תושבות קבע, לאחר שעשה שימוש במסמכים מזוייפים לחזור לקנדה.

פני כשנתיים (ב-2016) רשויות ההגירה החליטו לבדוק שוב את תיק של סומיידה, בין היתר בטענה שלא כל המידע שנמסר להם היה מדוייק. הרשויות הגיעו למסקנה שבאקלים הפולטי הנוכחי לא יעונה לו כל רע בתוניסיה, ואף אחד לא יזכור את עברו. זאת בין היתר, לאור העבודה שתוניסיה לא משמשת עוד הבסיס של הארגון לשחרור פלסטין. סומדייה לא וויתר והגיש כאמור ערעור על עמדת רשויות ההגירה. הוא ממשיך לטעון כל הזמן כי כאחד ששיתף פעולה עם ישראל נשקפת לו סכנת חיים ממשית, אם יחזור למדינה ערבית כלשהי. הוא מוסיף: “המילה המוסד היא המילה מפחידה ביותר והשנואה ביותר בעולם. כל אחד יודע שמי שקשור למדינה היהודית, יעשה לו לינץ’ על ידי ההמון ברחובות של כל עיר ערבית אליה יגיע”.

במשך כשלושים השנים האחרונות הספיק סומדייה להתחתן כבר שלוש פעמים ויש לו שלושה ילדים. הוא גם מחזיק בעסק עצמאי לשיפוצים באזור המילטון והסביבה.

ביקור מוצלח

שרת החוץ של קנדה כריסטיה פרילנד ניפגשה עם נשיא המדינה ראובן ריבלין. (צילום: Mark Neiman, GPO)

שרת החוץ של קנדה כריסטיה פרילנד קיימה ביקור בישראל לפני כשבועיים, שנחשב למוצלח מבחינת שתי המדינות. מדובר בביקור ראשון של השרה פרילנד בישראל. זאת מאז נכנסה לתפקידה בחודש ינואר אשתקד (עת החליפה את סטפן דיון), בממשלה הליברלית של ראש הממשלה הנוכחי ג’סטין טרודו.

פרילנד קיימה בישראל שלוש פגישות רשמיות. היא ניפגשה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. לאחר מכן עם נשיא המדינה ראובן ריבלין. ולבסוף עם יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין. השרה הקנדית קיימה אף ביקור בכותל המערבי.

לאחר הביקור בישראל כמתוכנן שרת החוץ הקנדית ביקרה גם במחנה פליטים פלסטיני, וכן היא ניפגשה עם שר החוץ של הרשות הפלסטינית ריאד אלמלכי. יצוין כי הביקור הרשמי בישראל של שרת החוץ לא זכה לדיווחים נרחבים במיוחד בתקשורת המקומית. בישראל כנראה מתייחסים עדיין לקנדה כאל מדינה שולית כבעבר. ובכך מתעלמים מעליית קרנה של קנדה בעולם בעיקר נוכח העומד בראשה טרודו. עוד שוכחים בישראל את העובדה שבקנדה יש כיום את אחד הריכוזים הגדולים ביותר של יהודים בעולם.

פרילנד ציינה בצער את הפגיעות ביהודים הגרים בקנדה. היא אמרה בסוגייה הקשה הזאת את הדברים הבאים: “אני מצטערת להגיד שהיהודים הם הקבוצה הפגיעה ביותר כיום בקנדה מפעילות של פשעי שנאה. בין אם מדובר בוונדליזים, גרפיטי, תעמולה של שינאה או תגובות גיזעניות ברשת”. השרה הוסיפה כי בניין הג’ואיש קומיונטי סנטר באזור הבחירה שלה בטורונטו, קיבל איומים על פצצה שכביכול הוטמנה בו בשנה שעברה.

בנושאים המדיניים אמרה פרילנד: “לגבי מה שקורה בגבול עם עזה זו תזכורת לכולנו כמה הביטחון שם שברירי, ושצריך לעבוד יחד ולחתור לשלום ביחד. אנחנו תומכים בזכות של ישראל לחיות בשלום במזרח התיכון”. לדברי שרת החוץ ישראל וקנדה ירחיבו את שיתוף הפעולה בנושא מלחמה בטרור.

פרילנד הודיעה עוד בפגישה עם ראש ממשלה כי קנדה מתעתדת להעביר כסף במזומן לרצועת עזה, כדי לתרום לשיפור המצב הכלכלי שם. בפועל מדובר על מיליוני דולרים שקנדה תעביר לרצועת עזה. פרילנד אמרה בנושא: “קנדה נענתה לבקשה בנושא של שליח האו”ם למזרח התיכון ניקולאי מלדנוב, אשר הסביר כי ברצועה יש מחסור במזומנים וזה מאוד מקשה על קיום מסחר”. נתניהו מצדו אמר כי ישראל אינה מתנגדת לכוונת קנדה לעביר מזומנים לרצועת עזה, אך ביקש להדגיש כי יש לדאוג לכך שהכסף לא יגיע לידי טרוריסטים ולא לידי אונר”א.

בפגישה עם הנשיא אמרה שרת החוץ הקנדית כי הביקור מהווה הזדמנות להעמיק את קשרי הידידות בין שתי המדינות, וכן לשוחח על האתגרים עימם מתמודדות כיום הדמוקרטיות השונות ברחבי עולם. הנשיא ריבלין אמר לשרה כי יקיים בשנה הבאה ביקור גומלין בקנדה. על כך הגיבה פרילנד: “אני שמחה ונרגשת מביקורך ואנו מצפים לקבל את פניך בברכה”.

בפגישה עם יו”ר הכנסת אמרה פרילנד: “היחסים החמים בין שתי המדינות אינם צריכים להיות מושפעים מפוליטיקה. טיב היחסים בין קנדה לישראל הוא אסטרטגי. עבדנו קשה ואנחנו שומרים על כך בהצלחה”. שרת החוץ אמרה עוד כי אוכלוסיית היהודים בקנדה היא השלישית בגודלה בעולם, והקהילה היהודית בקנדה פעילה ומשפיעה מאוד במדינה”.

קנדה וישראל החליטו בעקבות הביקור של שרת החוץ הקנדית בישראל, לקדם מספר פרוייקטים משותפים. ובהם: אישרור אמנת הסחר החופשי המעודכנת, קידום שיתוף הפעולה בטנכנולוגיה, בסחר, בחלל, בתעופה ובביטחון הסייבר. ובמקביל לשתף פעולה עם מדינות שלישיות כמו עם מדינות אחדות באפריקה.

כמו באגדות

ז’רמן מן

הסיפור הזה כאילו נלקח מאחת האגדות או מסרט בדיוני, ולא מן הנמנע שבקרוב יעשו עליו סרט אמיתי. אם קנדית מברמטון שבמחוז אונטריו שלא ראתה את בנה במשך שלושים ואחת שנים, זכתה סוף סוף לקבל את ההודעה המיוחלת: הוא חי וקיים וגר בקונטיקט שבארצות הברית. את המידע היא קיבלה מהאגודה הקנדית של ילדים שאבדו בראשות אמנדה פיק.

לינת מן-לואיס נפרדה בקנדה מבעלה אלן מן ג’וניור (יליד גינאה שעבר לקנדה) בשנת 1986. שנה לאחר מכן ביוני 1987 עת הבעל לשעבר קיבל אישור מבית המשפט לבקר את בנו בטורונטו, הוא ניצל את ההזדמנות וחטף את התינוק של השניים ז’רמן (שהיה אז רק בן עשרים ואחד חודשים), ועבר עימו לארה”ב ללא אישור כניסה. הוא בחר לגור בקונטיקט וסידר לו ולבנו מסמכים מזוייפים, תוך שהוא מגדל אותו לבד. האב קרא לעצמו היילי אנדולף דזוה, ולאורך השנים כשז’רמן שאל על אמו הוא אמר לו שהיא נפטרה כשהיה עוד תינוק.

רשויות החוק בארה”ב חשדו בשנים האחרונות שהמסמכים של האב והבן מזוייפים, ולאחר חקירה מאומצת בשותפות עם משטרת טורונטו שכללה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לזיהוי פנים, הם הגיעו למסקנה כבר לפני כשנתיים שיש אמת בדבר. האב (בן השישים ושש) נעצר סוף סוף במהלך אוקטובר ובקרוב יעמוד לדין בארה”ב. הפרקליטות המקומית תגיש נגדו כתב אישום שיכלול מספר אישומים פליליים. לאחר מכן לא מן הנמנע שקנדה תבקש את הסגרתו לכאן כדי להעמידו גם כן לדין. מאחורי החקירה לאורך לא פחות מעשרים שנים עמד שוטר לשעבר של משטרת קלגרי, טד דיוויס, שמשמש חוקר באגודה הקנדית של ילדים שאבדו, במשך עשרים ושלוש שנים. דייויס הקדיש זמן רב, אנרגיה וכל מה שאפשר לחקירה המסובכת הזו, והבטיח למן-לואיס ומשפחתה כי יעשה הכל ובכל כוחו למצוא את בנה האבוד ז’רמן. לדברי פיק כידוע זה מה שהוא באמת עשה.

לאחר שהתעשתה והבינה שלא מדובר במתיחה עשתה מן-לואיס את דרכה במהירות בטיסה לקונטיקט לראות לראשונה את בנה, מזה כשלושה עשורים תמימים. היא לא ישנה אפילו דקה אחת בלילה שלפני הטיסה. ז’רמן שהיום הוא כמעט בן שלושים ושלוש היה נרגש ביותר. גם הוא לא האמין כי יזכה לראות את אמו. מן-לואיס אמרה לעיתונאים לאחר הפגישה עם בנה שהתקיימה בדיסקרטיות לבקשתו: “אין מילים לתאר את מה שהרגשתי. המילים שבנך חי, מצאנו אותו – פשוט עצרו את נישמתי”. האם הוסיפה: “רציתי לראות שהוא אמיתי. אמרתי בקול הוא אלוהים זהו התינוק שלי”. לדבריה בנה אמר: “אמאלה. יש לך את העיניים שלי”. השניים בילו שעות ביחד ולא הפסיקו לשאול שאלות אחד את השני. בזמן שהאם הכינה ארוחה שכללה עוף לבנה, היא הבינה שהוא בכלל צמחוני. בשלב זה לא ברור האם ז’רמן יעדיף להישאר בארה”ב או לעבור לקנדה ולגור קרוב לאמו.

לשאלת עיתונאים מה היא היתה אומרת לבעלה לשעבר שחטף את בנה, אמרה האם: “אף פעם אך תקח ילד מההורה שלו בשום מקרה ולא משנה למה”.

למן-לואיס יש מסר ברור וחשוב לאימהות והורים שאיבדו את ילדיהם שנעלמו. היא מעודדת אותם ואומרת להם ישירות: “במפורש אל תאבדו את התיקווה לעולם, אף פעם”. היא הוסיפה: “הסיפור שלי הוא ההוכחה שגם אחרי שלושים ואחת שנים ארוכות של סבל אסור לאדם לוותר. הוא חייב להיות סבלני וחזק ולהאמין שהכל אפשרי בעולמנו”.