עניין בחדשות

מלחמת דוד בגוליית

קנדה נאבקת על עתידה של בומברדייה מול בואינג האמריקנית שמנסה לחסלה. (צילום: Jean Gagnon)

בעידן דונלד טראמפ קנדה נכנסת לכוננות כללית וממשלתה הליבראלית בראשות, ג’סטין טרודו, מנהלת בין היתר מאבק קשה למען עתידו של קונצרן התעופה בומברדייה איירוספייס מקוויבק, שהענקית האמריקנית בואינג מסיאטל מאיימת לחסלו. מאבק האיתנים הזה מתנהל בשולי הדיונים בשינויים בהסכמי הסחר החופשי של צפון אמריקה (נפטה) שהיקפם מוערך בלמעלה מטריליון דולר, המתנהלים בימים אלה בין ממשלות ארה”ב, קנדה ומקסיקו, לאור דרישותיו של הנשיא האמריקני. שלושה סבבים התקיימו כבר בין נציגי המדינות והדרך עוד ארוכה להגיע להסכמות אם בכלל, בזמן שהמשבר הגדול סביב פרשת בואינג-בומברדייה משאיר טעם מר אצל הקנדים, שחוששים מאוד מהתנהלותו המטורפת של טראמפ, המנהל מלחמות עם כול העולם ואשתו, ללא סימפטיה אפילו עם מדובר במדינה הקרובה ביותר לארה”ב בכל המובנים.

ועל מה נסוב המשבר בין שתי יצרניות המטוסים: בואינג טוענת כי בומברדייה קיבלה מענקי סובסידיה מהממשלה הקנדית (373 מיליון דולר) וממשלת קוויבק (מיליארד דולר), שמנוגדים להסכמי הסחר בין המדינות. גם ממשלת בריטניה העניקה סובסידיה לבומברדייה, כיוון שמפעל גדול שלה נמצא בצפון אירלנד ומעסיק כ-4,500 עובדים. כזכור ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, הצליחה להקים שוב ממשלה, בזכות המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית מצפון אירלנד, והיא רוצה להראות להם שעושה היא הכל למען בומברדייה.

לטענת בואינג הסובסדיות עזרו רבות לבומרדייה להוריד את משמעותית את המחיר בעיסקה עם דלתא (חברת התעופה השנייה בגדולה בארה”ב) שנחתמה ב-2016, לרכישת 125 מטוסים מהסדרה סי שהיא מייצרת. מדובר במטוסים לא גדולים (עד 150 מקומות ישיבה) שמיועדים לטווחי טיסה קצרים ובינוניים בלבד והם נחשבים לחסכוניים בדלק.

בואינג הגישה תביעה כנגד החברה הקנדית למשרד הסחר האמריקני, שפתח בחקירה מואצת ועדיין לא הסתיימה. המשרד החליט עקרונית להטיל מכסים בשיעורים חסרי תקדים של 219% על מכירות מטוסי סדירה סי של בומברדייה, לדלתא ולחברות אמריקניות נוספות, דבר שיהפוך את העיסקות ללא כידאיות. אם באמת יוטל המס הזה יביא הדבר קרוב לוודאי לחיסולה של סדרת הסי, למעט אם בומברדייה תצליח למכור את מטוס הנוסעים החדיש שלה לחברות אירופאיות וסיניות. התאיד הקנדי גם כך מקרטע ולא ברור כלל אם הוא יצליח לשרוד בשנים הבאות, לאור תחרות הולכת וגוברת עם שתי יצרניות המטוסים הענקיות בואינג וארייבוס האירופאית, והיצרנית באותו גודל אמבראר הברזילאית. גם חטיבת הרכבות של התאגיד – בומברדייה טרנספורטיישן (שמספקת רכבות וקטרים לרכבת ישראל) מתקשה לעמוד בתחרות עם יצרניות רכבות שונות, בהן מסין ולאור המיזוג בין סימנס הגרמנית ואלסטום הצרפתית.

הממשלה הקנדית החליטה להשיב מלחמה לכוונות האמריקנים וטרודו לשם שינוי בנאום חריף לתקשורת, הודיע כי ממשלתו לא תדון עם בואינג שתובעת את הממשלה, על עיסקת רכישת שמונים ושמונה מטוסי קרב חדישים לחייל האוויר הקנדי, בהיקפים של בין 15 ל-19 מיליארד דולר. טרודו אף ציין כי ממשלתו נהגה כשורה ובסך הכל היא העניקה הלוואות לבומברדייה. כך טענה גם מיי. הפרמייר של קוויבק, פיליפה קולרד, יצא בחריפות גדולה נגד בואינג על הכוונה לפגוע בבומברדייה, שהמעסיקה אלפי עובדים במחוז. בצרוף כל ראשי האופוזיציה קולרד הודיע כי ינהל מאבק עיקש נגד הגזרות האמריקניות, ושום מטוס או אפילו חלק של בואינג לא יכנס לקנדה כל עוד לא יבוטל המכס הכבד נגד בומברדייה.

בינתיים מתברר כי גם ממשלת ברזיל החליטה לצאת למלחמה נגד בומברדייה באותו נושא שפוגע באמבראר, והיא פנתה כבר לארגון הסחר העולמי.

ספריה מתורבת

ספריה מתורבת: צפייה בפורנוגרפיה מותרת אך להירדם על הכיסא או לדבר בקול אסור (צילום: ParentingPatch)

המדיניות של הספריות הציבוריות הפרושות ברחבי קנדה נראית לפעמים קצת מוזרה, בעיקר עבור הורים לילדים. זאת כיוון שמותר ואפשרי למי שמבקר בספריות לגשת לאחד מעמדות המחשבים הפנויות ולצפות בחומרים פונגרפיים. פשוט וקל.

אמא לשתי ילדות קטנות הופתעה לדעת כי בספריה הציבורית “גרין בורו” באוטווה הבירה הצפייה בפורנוגרפיה, חופשית, שרירה וקיימת. ג’ניפר סנט-פייר לקחת את בנותיה (אחת בת 11 והשנייה בת 13) אל הספריה הציבורית כדי שישאלו מספר ספרים לקריאה. אחת הבנות בדרכה לבחור את הספרים הבחינה פתאם שמישהו שיושב ליד המחשב, צופה במשהו “לא ראוי ומטריד” כדבריה. היא קראה לאמה שנעמדה מאחורי הבחור ונדהמה לראות שהוא צופה בחומר פונוגרפי. האם המופתעת הוציאה את שתי בנותיה מהספריה ונסעה הישר הבייתה. לאחר מכן היא החלה לחקור את הנושא לעומקו והופתעה עוד יותר לדעת שהנהלת ספריית “גרין בורו” מודעת לתופעה, והיא אינה מתכוונת לנקוט בשום פעולה כנגד למי שיושב ליד עמדות המחשבים וצופה בחומרים פונוגרפיים, כל עוד הוא לפחות בגיל 18. וכל עוד לא מדובר בפעילות שהיא נגד החוק כמו פורנוגרפיה קשה, התעללות, ניצול ילדים או חומרי שינאה.

סנט-פייר אמרה: “אני מאוד מופתעת ומאוכזבת שהנהלת הספריה מאפשרת לצפות בפורנוגרפיה. עלינו לשמור על הילדים שלנו שמבקרים בספריות ולמנוע את חשיפתם לחומרים מסוג כזה. אני מקווה לפחות שהנהלת ספריית “גרין בורו” תרחיק את עמדות המחשבים מספרי הילדים, או לחילופין שתבנה קיר הפרדה ביניהם. הפרשה הזו אילצה אותי לפתוח בדיאלוג עמוק ולא פשוט עם בנותי על מהות החומרים הפונוגרפיים ומדוע אנשים צופים בהם. אני מציעה להורים אחרים להיות מודעים על מה שקורה בספריות בהן מבקרים ילדיהם ולפעול באחריות”.

בהנהלת ספריית “גרין בורו” מציינים כי זה לא מתפקידם להיות הצנזורים לגבי מה שמותר או מה אסור לצפות בו. ההנהלה מנסה לשמור על איזון בין הזכות לפרטיות וחופש המידע האינטלקטואלי, לבין הביטחון והבטיחות ברחבי ספריה ובעיקר כלפי ילדים. בהנהלה מודעים כי לפעמים נוצר מצב שקשה לשמור על האיזון בין השניים, זה לא שטח של שחור או לבן אלא של אפור, ולא כולם יסכימו עם המדיניות הזו. חשוב להדגיש כי מחובתה של הספריה לאפשר נגישות הציבור למידע חופשי ללא שום צנזורה. בהנהלה אמרו עוד כי הם מצפים מהורים לילדים קטנים שמבקרים בספריה, שיגיעו ביחד עם מבוגרים כדי שישמרו עליהם. אז האפשרות להעמיד את הילדים במצב של סיכון תרד משמעותית.

ספריות אחרות בקנדה בהן למשל בערים כמו טורונטו והליפקס מנהיגות מדיניות דומה לזו של הספריה באוטווה, ולא מפעילות צנזורה על החומרים הנצפים באינטרנט כל עוד הם חוקיים. בהנהלת ספריה בטורונטו אומרים כי הפעלת צנזורה על החומרים הנצפים באינטרנט, יכולה למשל למנוע מהציבור הרחב לקרוא על סרטן השד. החוק הפלילי בקנדה לא מתעסק ישירות עם הנושא, אלא מתייחס לספריות כמו לכל גוף ציבורי אחר, והוא מאפשר להנהלות להפעיל שיקול דעת ומעניק להן חופש פעולה מלא בנושא, תוך שמירה על חופש המידע ללא צנזורה, כל עוד ילדים לא נחשפים לכך ולא מדובר בחומרים אסורים.

כתב החדשות שפרסם את הידיעה בדבר האם ובנותיה, בדק את תקנון ספריית “גרין בורו” ומצא כי אכן מותר לצפות בחומרים פונגרפיים. לעומת זאת בהתאם לתקנון מי שמרעיש או מרים את קולו, נרדם על הכיסא או משתמש בתרסיסים חזקים על גופו, יחוייב לעזוב את הספריה.

השגת יעדי האינפלציה

המשנה לנגיד הבנק המרכזי של קנדה חלקה שבחים לישראל על השגת יעדי האינפלציה החל משנות התשעים. (צילום: Grauesel)

המשנה לנגיד הבנק המרכזי של קנדה, ד”ר נדין בודו-טרכטנברג חלקה שבחים רבים למדינת ישראל, על שהצליחה להשיג את יעדי האינפלציה הרצויים החל משנות התשעים. דבריה של ד”ר בודו-טרכטנברג נאמרו במסגרת הרצאה לפני מספר ימים בכנס של הבנק המרכזי הקנדי, שעסק במדיניות המונטרית והכלים של המדיניות השונים להשגת המטרות שלה.

חלק מרכזי בהרצאתה של המשנה לנגיד עסק בהתפתחויות העיקריות ובאתגרים השונים, בהשגת יעדי האינפלציה בישראל בשנים האחרונות. לדבריה המשק הישראלי חווה בשנים האחרונות צמיחה כלכלית יציבה, עלייה בשכר, התחזקות המטבע המקומי (השקל) מול הדולר האמריקני ושאר המטבעות הבולטים, וכן שמירה על רמת אינפלציה נמוכה שלא רק שהיא מתחת ליעד שנקבע, אלא אף מצויה בתחום השלילי מזה כשלוש שנים.

ישראל חוותה עשור של היפר-אינפלציה בשנות השבעים וכן בתחילת שנות השמונים. ולאחר מכן עשור של מדיניות דיסאינפלציה שהתמקדה בחתירה לקצב של אינפלציה ההולך ופוחת. מאז שנת 2003 יעד האינפלציה של ישראל הוא בתחום שבין אחוז לשלושה אחוזים. למרות שרמת האינפלציה בהסתכלות אחורה על השנה האחרונה חרגה לפעמים מהטווח הזה, הסטייה נרשמה בעיקר בתקופות קצרות כתוצאה מתנודות בשערי החליפין. לפני כשלוש שנים חל שינוי משמעותי כאשר מאז נמצאת האינפלציה באופן עקבי, מתחת ליעד. עם זאת יש לציין, כי הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים הארוכים ממשיכות להיות מעוגנות היטב בתוך רצועת היעד, ובכך משקפות את אמון השוק במדיניות המונטרית של בנק ישראל.

חשיבות השמירה על יציבות המחירים בישראל קיבלה מישנה תוקף עם חקיקת חוק בנק ישראל החדש (בשנת 2010), שקבע כי תפקידו הראשון במעלה והחשוב ביותר של המוסד הוא לשמור על יציבות המחירים בשוק, ובמקביל לתמוך בצמיחה כלכלית וביציבות הפיננסית של המשק הישראלי. החוק החדש מאפשר להנהלת הבנק פרק זמן של שנה להחזיר את האינפלציה לרמת היעד, מה שנראה בזמן שהוא חוקק על ידי הכנסת – פרק זמן סביר. כך שיתאפשר לבנק המרכזי להכיל זעזועים זמניים, וכן גם אירועים חד-פעמיים שצפויים להסיט את האינפלציה מהיעד לזמן קצר.

לדברי המשנה לנגיד הבנק המרכזי של קנדה בשנים האחרונות בזמן שרבות מהמדינות ששותפות בסחר עם ישראל עמדו בפני משבר פיננסי חמור, וכלכלתן דישדשה, הכלכלה של מדינת ישראל צמחה בהתמדה, וכעת היא קרובה לשיעורה הפוטנציאלי, תוך שהיא נתמכת בעלייה מתמשכת בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, במיוחד של הנשים הישראליות, צמיחה בשיעור התעסוקה בכלל ענפי המשק, וכן בעלייה בשכר הריאלי והנומינלי, שאיפשרו התרחבות של הצריכה הפרטית. כמובן שהנתונים שמציגים תמונה זו לא התקבלו באופן רציף, ומלבד נתוני שוק העבודה שהיו חזקים באופן קבוע, חזינו בתנודתיות רבה של הנתונים, כולל אף תיקונים משמעותיים בנתוני החשבונות הלאומיים-הרבעוניים.

למרות העודף המובהק בחשבון השוטף, המשק הישראלי התמודד עם ביצועי החסר של מגזר היצוא. ההאטה ביצוא נבעה בין היתר מההאטה הכללית בסחר העולמי. יש לציין כי השקל הישראלי המשיך להתחזק, מעבר למה שהוערך בתחילה, דבר המשקף את ההתאמה הנורמלית לביצועים הטובים יחסית של המשק הישראלי.

ד”ר בודו-טרכטנברג מוסיפה עוד כי בישראל רמת האבטלה נמצאת ברמה הנמוכה ביותר מאז הקמת המדינה, ובמקביל השכר עולה בזמן שהאינפלציה נשארת ברמה נמוכה. בישראל גברה המודעות למחירים הגבוהים וגברה התחרות בתחום הקמעונאי, בעיקר עם התגברות השימוש באינטרנט. כיוון שרמת המחירים במדינה גבוהה היא מותירה מקום רב יותר להפחתת מחירים, שמקורה בתחרות המוגברת.

אוכל על חשבון המתים

(צילום: Brandon Godfrey)

לדין שיינדלר תושב אזור ונקובר מסתבר שיש מנהג מוזר ביותר שאינו זוכה כלל להערכה. במשך עשר השנים האחרונות הוא נוהג להופיע בעשרות טקסי אשכבה שונים (בעיקר אלה שנערכים במועדוני גולף מהודרים), ולהינות בחינם מהאוכל והשתייה שמוגשים בהם – לקרובים של הנפטרים. שיינדלר שיהיה ברור לא מוזמן כלל לאירועים אלה והוא פשוט מופיע אליהם כאילו הוא אחד ממקורבי הנפטרים. הוא אינו מדבר עם אחד וללא בושה ניגש לאחד השולחנות העמוסים אוכל מתיישב ומתחיל לאכול. לאחר סיום הארוחה המכובדת כאשר מילא את כרסו, הוא מכבד את עצמו בשתיית מספר כוסות של בירה או יין ואז נעלם. מספר קרובים של נפטרים מציינים כי הם ראו את שיינדלר אף לוקח אוכל הבייתה. וחוזר חלילה. איך הוא לא מתבייש?

במשך השנים הצטברו עדויות רבות בגין התנהגותו השערוריית והביזארית של שיינדלר שהוא איש מבוגר המרכיב משקפיים עם שיער שיבה לראשו, שכנראה נחשב לאיש בודד מאד בעולמנו וחי לבד. לא מעט תושבים מקומיים ראו אותו שוב ושוב בטקסי האשכבה שונים. אז גם החלו להגיע תלונות כנגדו לתחנות הרדיו והטלוויזיה המקומיות שהולכות ונערמות.

במספר מקרים ניגשו לשיינדלר קרובי משפחה שלא הכירו אותו ושאלו אותו ישירות איך וכיצד הוא קשור לנפטר. לפי תשובתו המתחמקת הם הבינו מייד שהוא לא מכיר את הנפטר כלל. באחד המקרים אומרת אישה שאימא נפטרה, כי שיינדלר סיפר לה שכביכול שאימא ואימו היו חברות טובות. ואימא נהגה להסיע את אימו אף למקומות שונים כולל לקניות. נו באמת? “אך מה לעשות” אומרת האישה “לאמי לא היה רשיון נהיגה ואף לא רכב”. לאחר השיחות הלא נעימות הללו שיינדלר היה קם ומסתלק מהמקום בשקט ומהירות רבה.

לתשובת כתבת תחנת הטלוויזיה ‘גלובלניוז’ שתפסה אותו ליד ביתו, אמר שיינדלר שלא הרגיש בנוח עם הראיון (הוא לא הפסיק להתגרד, להוריד ולהרכיב את משקפיו), כי הוא אכן מבקר בטקסי ההשכבה, אך זה נובע לטענתו לאור כביכול תחקיר שהוא עושה במסגרת ספר שהוא כותב. הספר שהולך להיות פרוייקט מאוד ארוך יעסוק בסיפור מפחיד מאוד הוא מוסיף. הוא דחה את הטענה כי הוא מגיע לאירועים בגלל האוכל והשתייה בחינם. שיינדלר הודה כי הוא נהג לבקר בשלושה עד ארבעה טקסי הלוויות מדי חודש לאורך שנים רבות. את המידע בדבר האירועים לכיבוד המתים הוא פשוט מצא במודעות אבל בעיתונות של משפחות הנפטרים. להגנתו אמר עוד כי הוא כן נהג לשוחח מעת לעת עם האורחים באירועים, אך הוא לא יכול לספר להם מדוע הוא נוכח במקום. לאור התלונות הרבות נגדו הבטיח שיינדלר להפסיק ולבקר בטקסי הלוויות שאליהם לא הוזמן. הוא גם התנצל. לא ברור עדיין האם יש אמת בדבריו כי הוא אכן כותב ספר. שיספר זאת למתים.

אחד מהגושלים באינטרנט שקרא על מעלליו הרבים של שיינדלר הגיב באופן הבא: “כשיבוא היום ונקווה לא בזמן הקרוב כולנו נגיע להלוויתו שלו”. גולש אחר הגיב בחריפות גדולה יותר: “מדוע שלא נעמוד על הכבר שלו ובתור נשתין עליו?”. גם אחת הגולשות הגיבה בחריפות רבה על התנהגותו של שיינדלר: “אין שום תרוץ למעשיו. האיש הזה הוא כדור רפש שמנצל צער של אנשים אחרים כדי להשיג רווח פרטי. זה מעורר רחמים”. ולסיום גולשת אחרת ענתה בתחכום: “יש כאלה שהולכים לסרטים ויש אחרים שהולכים להלוויות”.

האופציה הקנדית

בעידן טראמפ: האופציה הקנדית תופסת תאוצה אצל ישראלים ואמריקנים כאחד. (צילום: Cynthia Ramsay)

בעידן הנשיא האמריקני השערורייתי ביותר בתולדות המדינה, דונלד טראמפ, האופציה לעבור לקנדה תופסת תאוצה אצל אמריקנים וגם אצל ישראלים. כך מסתבר.

עיתונאית הארץ, נעמי דרום, שגרה עם משפחתה בקיימברידג’ מסצ’וסטס בשנתיים האחרונות, כותבת על האופציה הקנדית. הטור שלה שכותרתו “מתי קנדה נהיתה מגניבה בהרבה מאמריקה?” פורסם לאחרונה. דרום כותבת בכותרת המשנה כי “כמו הרבה ישראלים ולא מעט אמריקאים, גם אנחנו רואים בקנדה חוף מבטחים שאליו נוכל להיסחף כשהאפשרויות האחרות יאזלו. אבל איך קרה שאמריקה התחילה נושאת עיניים לחברה הצפונית אחרי שנים של זלזול?”

דרום אומרת כי עבור ישראלים רבים שגרים ביבשת, קנדה נמצאת שם כאופציה, פוטנציאל רומנטי בלתי ממומש. נראה שהכל שם הרבה יותר קל ושפוי: זכויות סוציאליות שזכאים אליהן כבר לאחר חודשים מועטים, ויזה קלת יחסית להשגה, קהילה יהודית נחמדה ועוזרת (היא מתכוונת לקהילה בטורונטו), הקנדים מדברים אנגלית, לא אוהבים רובים ולא אוחזים בטירוף באולטרה קפיטליזם של הדוד סם.

דרום מציינת כי מאז שטראמפ נבחר כמועמד המפלגה הרפובליקנית קנדה זוהרת כיהלום צפוני. מושב הסובלנות וביטוח הבריאות האוניברסלי, המקום שבו אוהבים מהגרים, מקבלים אותם, מאמצים פליטים סורים ומצטלמים איתם. עד הבחירות האחרונות משל בקנדה סטיב הרפר, פוליטיקאי שמרן, לא פופולרי ושנוי במחלוקת, בעוד ארצות הברית התגאתה בנשיא ליברלי, רהוט ורחום. אבל מאז התהפכו היוצרות וקנדה מתהדרת בטרודו הליברל, הפמיניסט והסובלני. האמריקנים לעומת זאת, נלכדו במערכת בחירות מכוערת

שהסתיימה בבחירתו של האיש שעוד לא פגש ניאו-נאצי שהוא לא מחבב. לאימתם גילו האמריקנים שהם פתאם פחות שווים מהשכנה המנומנמת שבה התרגלו לזלזל.

בתקופת הפריימריז לבחירות בארה”ב כותבת דרום, עיתונאי קנדי נסע לסקר את אספת הבחירות של ברני סנדרס, שהוא ותומכיו נחשבו לשמאלנים קיצוניים בין השאר בשל תמיכתם בביטוח הבריאות הציבורי. “אנחנו בסך הכל רוצים מה שיש לכם”, אמרו תומכי סנדרס לעיתונאי הקנדי, “מה כל כך קיצוני בזה?”.

אם פרסום התוצאות לבחירות בארה”ב יותר ויותר אנשים הכניסו לגוגל את המשפט “איך מהגרים לקנדה”, יותר מאשר אי פעם מאז נוסד מנוע החיפוש. בחדש שעבר פורסם כי מספר שיא של מהגרים בעיקר מהאיטי, התייאשו מארצות הברית ועברו את הגבול לקנדה.

הניו יורקר פרסם כתבה לפני מספר חודשים תחת הכותרת “הייינו יכולים להיות קנדה”. הכותב אדם גופניק, שגדל בשתי המדינות כתב בין היתר כי אמריקה תייחל, תרצה להיות קנדה, תקנא בקנדה, תכה על חטא ועוד על המהפכה האמריקנית, ערש הדמוקרטיה המודרנית?

דרום מסבירה כי גם היא ומשפחתה שקלו בשלבים מסויימים לוותר על סיבוכי הוויזה האמריקאיים ולהגר צפונה. היתרונות ידועים. אך מה אנו יודעים על קנדה? מה יש לנו בקנדה שלא גדלנו עליה, לא ראינו בטלוויזיה סדרות שלה, לא צרכנו סרטים קנדיים. מה אנו יודעים על הפוליטיקה שם? בעוד שאמריקה זורמת בעורקינו, קנדה היא טריטוריה זרה ומושלגת.

על הביקור בטורונטו היא אומרת: האנשים מנומסים אבל לא באופן מוגזם. טורונטו נראית נחמדה והחברים שלנו שגרים בה מרוצים מהחיים בה.

בין תגובות הקוראים של הרשימה: “קנדה נעימה מארה”ב, שלווה מארה”ב, אינה מושחתת כמו ארה”ב ויקרה ממנה. זו מדינה ענקית ומגוונת וכן יותר אירופאית, פחות רודפת בצע, מסודרת יותר. מס הכנסה גבוה יותר אך ביטוח הבריאות זול בהרבה. בקנדה האווירה רגועה יותר, פחות חומרנית. ארה”ב היא מדינה לעשירים ועם טראמפ הפער בין עשירים לעניים ילך ויגדל”.

שישה סרטים ישראלים בפסטיבל של טורונטו

“מונטנה” סרט הביכורים של הבימאית והתסריטאית לימור שמילה (שהייתה עד כה מלהקת מוכרת של סרטים). (צילום: tiff.net/tiff/montana)

ישראל נמצאת במקום מכובד בעולם מבחינת היצירה הקולנועית. זאת לאור העובדה שלא פחות משישה סרטים ישראלים ישתתפו השנה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו, שחשב לשני בחשיבותו בעולם הקולנוע אחרי פסטיבל קאן. כידוע מדי שנה כוכבים ויוצרים רבים בתחום הקולנוע מגיעים לאירועי פסטיבל הסרטים של טורונטו.

להלן מידע בדבר שלושה מבין הסרטים הישראלים שיוקרנו בפסטיבל היוקרתי. במסגרת דיסקברי המשבצת המוקדשת ליוצרי העתיד של הקולנוע העולמי, שמומלץ לעקוב אחרי עבודתם, יוקרנו שני סרטים ישראלים. הראשון “מונטנה” סרט הביכורים של הבימאית והתסריטאית לימור שמילה (שהייתה עד כה מלהקת מוכרת של סרטים), שעוקבת אחרי צעירה החוזרת לבית ילדותה בעכו ממנו ברחה לאחר היעדרות ארוכה, לאור מות סבה. הצעירה מתאהבת במורה שהיא גם אמא, אותה היא פוגשת בזמן תקופת האבל ומתנהל קשר רומנטי אינטימי בין השתיים. כך גם מתגלה הסוד הקשה שגרם לצעירה לעזוב את עכו. “מונטנה” הוקרן כבר בפסטיבל הסרטים של חיפה. בסרט משתתפים בין היתר: נעה בירון, נטע שפיגלמן, חוה אורטמן ואבי מלכה. השני הוא “פיגומים” (קופרודוקציה ישראלית-פולנית) סרט הביכורים של הבימאי והתסריטאי מתן יאיר, שעוסק בקשר בין אב קשה ודומיננטי לבנו, תוך שהוא מצפה שהבן יחליף אותו בעבודתו על הפיגומים. הנער רואה חיים אחרים וטובים יותר לאחר שמגיע לבית הספר בו הוא לומד (בכיתה של תלמידים בעייתיים), מורה לספרות רגיש במיוחד לתלמידיו. “פיגומים” הוקרן כבר בהצלחה במסגרת הלא רשמית של פסטיבל קאן, וכן זכה בפרס התחרות הישראלית של פסטיבל הסרטים של ירושלים. בסרט משתתפים בין היתר: עמי סמולרצ’יק ואשר לקס.

במסגרת תצוגה מיוחדת יוקרן הסרט המדובר “פוקסטרוט” (קופרודוקציה ישראלית-גרמנית) של הבימאי והתסריטאי שמואל מעוז. הסרט עוסק בסיפורה של משפחה שנמצאת בקשר רחוק עם בנם החייל. האב בטעות גרם למותו של בנו למרות שלא התכוון לכך. הסרט יתחרה בפרס אריה הזהב של פסטיבל הקולנוע של ונציה. משתתפים בו בין היתר: ליאור אשכנזי, שרה אדלר ויונתן שיראי. מטבעה שרת החינוך, התרבות והספורט של ישראל, מירי רגב, ניצלה את ההזדמנות לבקר את הסרט במקום לתמוך ביוצריו, דבר המתבקש מתפקידה. רגב אמרה בין היתר את הדברים הבאים: “זוהי בושה וחרפה שהסרט “פוקסטרוט” של שמוליק מעוז ישתתף בפסטיבלי קולנוע נחשבים כפסטיבל טורונטו ופסטיבל ונציה. הדעת אינה סובלת, שסרטים המבאישים את שמו הטוב של צה”ל, הם אלו שנתמכים על ידי קרן הקולנוע הישראלי, הנתמכת על ידי המדינה, והם אלה שנבחרים להיות חלון הראווה של הקולנוע הישראלי בחו”ל”. בהקשר זה טענה רגב כי הסרט פוגע בשמו הטוב של צה”ל, בין היתר בשל סצנה הכלולה בו, כאשר קבוצת חיילים הנמצאת במחסום מפגינה אלימות קשה כלפי פלסטינים.

פסטיבל הסרטים של טורונטו נערך מדי שנה מאז 1976, במהלך חודש ספטמבר והוא נחשב לגדול בעולם. האירוע נמשך עשרה ימים ובמהלכו מוקרנים קרוב לארבע מאות סרטים. השנה יפתח הפסטיבל הארבעים ושתיים במספר ביום חמישי השבוע (השבעה בחודש) ויימשך עד ה-17 בחודש. על נותני החסות של האירוע נמנים: ויזה, רויאל בנק אוף קנדה, אייר פראנס, סינפלקס, סאן לייף פננשיאל, חברת התעופה דלתא, נשיונל בנק, פיצ’ה נובה, היץ’.אס.בי.סי, בריקס, אקורה רכב, מק קפה ובל. אירועי הפסטיבל בטורונטו מביאים להכנסה של כמאה ותשעים מיליון דולר לעסקים שונים בעיר ובקנדה בכלל. בין אורחי האירוע השנה: הלן מירן, אנג’לינה ג’ולי, גאל גרסיה ברנאל וחאווייר ברדם.

לישראלים בקנדה

כשמכניסים את המושג “ישראלים בקנדה” למנוע החיפוש של גוגל מקבלים מגוון רחב ומפורט, על אודות הישראלים כאן, מעשיהם והקשר בינם ולבין ישראל, קנדה ויהדות.

להלן חלק מתוצאות החיפוש בגוגל של המושג “ישראלים בקנדה” לפי הסדר שנקבע על ידי מנוע החיפוש:

(פורסם ב-19 באוגוסט 2017) “ביל ניגש, חשבנו שאנו מתים”: הישראלים שפגשו את הקלינטונים. בני הזוג גלעד מרמת גן ציינו 25 שנות נישואים בקנדה, ומצאו את עצמם באותו מלון עם ביל, הילרי והבת צ’לסי קלינטון.

(פורסם ב-15 באוגוסט 2017) “חוקרים ישראלים פיתחו אי.אל שמסוגלת להציע פתרונות יצרתיים”: המחקר, שבוצע בשת”פ של האוניברסיטה העברית עם קרנגי מלון מפנסילבניה, נערך בידי ד”ר דפנה שחף. היא מספרת שיכולת זיהוי הקשרים מקדמת את האנושות לעבר בינה מלאכותית בעלת דמיון ויכולת אלתור. החוקרים הציגו את הפיתוח שלהם בכנס קי.די.די 2017, הכנס החשוב ביותר בתחום שנערך בקנדה (הליפקס) לפני כשבועיים.

(פורסם ב-16 באוגוסט 2017): “בתו של השגריר עשתה עליה. גאים בבת שלנו”: טליה פרידמן, בתו של שגריר ארה”ב בישראל, דיוויד פרידמן, הייתה בן 233 העולים החדשים מצפון אמריקה שהגיעו לישראל אתמול במטוס שכולו עולים, ע”י ארגון ‘נפש בנפש’. העולים החדשים הגיעו מ-19 מדינות בארה”ב, ומשני מחוזות שונים בקנדה.

(פורסם ב-30 ביולי 2017): “טוב ליהודים. חוק הלאום החדש נכון ונחוץ, אך הקישור שלו לדמוקרטיה שגוי”. החוק חשוב לא כדי להודיע לעולם שהמדינה שהזו שלנו, אלא דווקא כדי לקבוע שהיא איננה רק של היהודים בישראל, אלא של העם היהודי כולו ברחבי העולם. של אלה שחיים כאן, ושל אלה שחיים בארגנטינה, בארבייג’אן, בקנדה ובכל מקום גלות אחר.

(פורסם ב-19 באוגוסט 2017): “אני חייבת להסביר את הסכנה שבאסלאם, כי חייתי שם”. סנדרה סולומון נולדה ברמאללה למשפחה של פעילי טרור, ספגה שנאה לישראל ולמדה להעריץ מחבלים. היום, בחזית ההסברה היא לא מצליחה להבין איך מדינת ישראל מוותרת על כבודה וזכויותיה. בעלה קיבל עבודה בקנדה, והגיש בקשה להתאזרח שם.

(פורסם ב-11 בדצמבר 2015): “לקרוא ולקנא? ישראלים מצליחים בקנדה”. שלומית שטייר עברה עם משפחתה לקנדה במסגרת רילוקיישן שהיה אמור להמשך כשנתיים – אך בינתיים עברו כבר תשע שנים. דן גולוב נסע לפני כשש שנים לוונקובר כדי לעבוד קצת בעגלות, וכיום הוא הבעלים של חנות גדולה בוונקובר. אין נראים החיים של ישראלים שעברו לעבוד ולחיות במדינה השנייה בגודלה בעולם.

(פורסם ב-30 בינואר 2017): “מכללה בקנדה לסטודנט ישראלי, לא מקבלים ישראלים”. מחרימים: מכללה קנדית בשם בית הספר איילנד לאמנויות הבנייה שנמצא באי גבריולה השוכן בבריטש קולומביה, דחתה את בקשתו של סטודנט ישראלי ללמוד במוסד בגלל הסכסוך הישראלי-פלסתיני ובגלל ההתנחלויות הבלתי חוקיות.

(פורסם ב-12 באוגוסט 2017): “חוקרים ישראלים גילו כיצד בויתה החיטה הקדמונית”. המחקר גילה את המוטציות שאחראיות לתכונה החשובה בשינוי, והיא היכולת למנוע את התפזרות הזרעים ברוח, ובכך לשמור על היבול. המחקר בוצע עם חברה ישראלית אן.אר.גן מנס ציונה, ועם מעבדות מובילות בגרמניה, באיטליה, בקנדה, בישראל ובארה”ב.

(פורסם ב-24 באוקטובר 2016): “ישראלים נתקעו בקנדה. טרטרו אותנו, הפסדנו את החג בבית”. שדה התעופה בטורונטו שותק חלקית בשל רוחות עזות ונוסעים שלא הספיקו להגיע בזמן ממונטריאול בטיסה ארצה נתקעו במשך מספר כמה ימים. הם מותחים ביקורת על היחס של חברת התעופה (אייר קנדה) כאשר אף אחד לא נתן להם תשובות. הם נאלצו להגיע כל יום לשדה ולא נמצא פתרון.

נגד השנאה והגזענות

למזל בודדים השתתפו בהפגנת ארגוני הימין הקיצוני נגד ההגירה לקנדה, ביום שבת מול בית עיריית ונקובר. מולם עמדו כארבעת אלפים אזרחים שהגיעו למחות נגדם. (צילום: Cynthia Ramsay)

ראשי הקהילה היהודית בקנדה פרסמו בימים האחרונים הודעות פומביות המגנות נחרצות את השנאה והגזענות בקנדה, ארה”ב וספרד. זאת לאור האירועים האחרונים שהתרחשו בצפון אמריקה ובאירופה.

יו”ר מועצת המנהלים של הפדרציה היהודית של אזור מטרו ונקובר, קרן ג’יימס אמרה בהודעתה: “אנו מקפידים להביע גינוי נגד כל הביטויים של אפליה, שנאה, גזענות, שנאת זרים, הומופוביה ואנטישמיות בחברה שלנו. הם מאיימים על החברה הרב-תרבותית שלנו שהיא מסבירת פנים, אוהבת ומגוונת. ובמיוחד הם מתנגדים למחויבות שלנו לקבל ולהכליל שהם הערכים שהקהילה היהודית תמיד דוגלת בהם. אנו מביעים דאגה עמוקה ביותר מהאירועים שאורגנו על ידי הארגונים התומכים בעליונות הגזע הלבן והמתנגדים להגירה, בונקובר. צריך שיהיה ברור שאנו מגנים בצורה חד משמעית את העצרת הגזענית הזו. הקהילה שלנו יודעת היטב, כי כל ביטויי השינאה המכוונים למיעוטים בסופו של דבר מאיימים על החברה כולה. צריך לגלות אפס סובלנות לכל הביטויים הגזעניים בחברה שלנו. עלינו לזכור שקנדה אינה חסינה מאתגרים של אפליה, שנאה, גזענות, שנאת זרים, הומופוביה ואנטשימיות. בואו נעבוד ביחד כדי להבטיח שכולם ירגישו רצויים בעיר שלנו”.

מנכ”ל הפדרציה היהודית של אזור מטרו ונקובר, עזרא שנקן, אמר בהודעתו: “אני חייב קודם כל לנצל הזדמנות זו כדי לגנות את אירועי האלימות בשרלוטסוויל ובספרד בשבוע שעבר. אני בטוח שאתם מזדעזעים כמוני על השנאה והגזענות, הרצח חסר הטעם של הת”ר הייר בשרלוטסוויל ושל שלושה עשר האנשים בספרד, כאשר עשרות נוספים נפצעו. אפשר להרגיש זאת בקלות גם בקנדה, בזמן שאנו מתגאים כל כך במרקם הרב תרבותי של ארצנו, ואנחנו גם מתחלחלים מעצרות שנאה כמו זו שהייתה בשרלוטסוויל. למרבה הצער אנו לא חסינים לגמרי וכפי שאתם יודעים התקיימה עצרת של הימין הקיצוני ביום שבת האחרון מול בניין עיריית ונקובר. הפדרציה שלנו בשותפות עם המרכז לענייני היהודים וישראל בקנדה פרסמנו הודעה המגנה את עצרת הימין הקיצוני. אנו תמיד נשמיע את קולנו במחאה כאשר אנחנו רואים גזענות ושנאה, ואנו גם שמחים לראות שגם ראש העיר של ונקובר, גרג רוברטסון, היה קולני בהתנגדותו ואמר כי לשנאה ולגזענות אין מקום בעיר הזו”.

למזל בודדים השתתפו בהפגנת ארגוני הימין הקיצוני נגד ההגירה לקנדה, ביום שבת מול בית עיריית ונקובר. מולם עמדו כארבעת אלפים אזרחים שהגיעו למחות נגדם. כוחות מתוגברים של המשטרה נכחו במקום והם תארו את האירועים “כידידותיים”. בסך הכל רק חמישה מפגינים נעצרו על ידי המשטרה ושניים נוספים הובלו אל מחוץ לאזור ההפגנה.

מנכ”ל המרכז לענייני היהודים וישראל בקנדה, שמעון פוגל, אמר בהודעתו בין היתר את הדברים הבאים: “אנו מזועזעים מן הדימויים העולים משרלוטסוויל. תצוגה של נאצים והתומכים בעליונות של הגזע הלבן מזעזעת ומגעילה, את כל בני הרצון הטוב. עבור הקהילה שלנו, ובמיוחד עבור ניצולי השואה זה במיוחד צורם ומזכיר לנו את הרגעים האפלים ביותר בהיסטוריה שלנו. עבור אלה שמחוץ לקהילה היהודית, שרלוטסוויל צריכה לשמש תזכורת נחרצת לכך שהאינטישמיות היא אמיתית, הרסנית וקשורה קשר הדוק עם צורות אחרות של גזענות ושנאה. הקהילה היהודית מכירה היטב את השפעת השנאה הזאת. גם במדינה פלורליסטית כמו קנדה, היהודים נותרו הקהילה הדתית הממוקדת ביותר לפשעי השאה. ברור שאנו לא חסינים, אבל אנחנו לא לבד. קנדה היא בין המקומות הטובים ביותר בעולם להיות בו יהודים. יש לזכור שהמצב הביטחוני שלנו בקנדה לא השתנה גם היום”.

פורום הישראלים בקנדה של תפוז

פורום הישראלים בקנדה של אתר תפוז מכיל כבר ארבעה עשר אלף עוקבים. בהודעה של הנהלת הפורום נאמר בין היתר כי: פרום לקהילת הישראלים בקנדה הוא בית לישראלים הגרים במדינה השנייה בגודלה בעולם, למי שמעוניין לדעת על החיים כאן, ולאלו שבדרך. זה המקום ליצירת קשרים ומתן מידע לישראלים הרבים החיים ברחבי קנדה, עבודה, מגורים מסעדות ושאר הבילויים. הבמה פתוחה לכל נושא שמעניין את הישראלים.

לתפוז פורום נוסף בנושא ישראלים וקנדה והוא מתמקד באלה שעוברים לקנדה. לפורום זה יש כבר עשרת אלפים עוקבים. הוא משמש למתן סיוע הדדי ומקצועי, לאלו שמתחילים או נמצאים בהליך המעבר לקנדה. ובמקביל של אלה שכבר גרים כאן “ויש להם סבלנות”, רצון או אינטרס לעזור למי שמעוניין לעבור לקנדה. מטבע הדברים נושאי פורום זה מתמקדים בעיקר בהגירה, עבודה, לימודים, ניהול עסקים וגידול משפחה.

להערכת הפורומים של תפוז כמאה אלף ישראלים גרים כיום בקנדה. מרביתם כצפוי גרים באזור מטרו טורנטו וברחבי הפרובינציה הגדולה והעשירה של קנדה – אונטריו. אחריה בפרובינציה השנייה בגדולה בקנדה – מונטריאול. לפי הערכת ארגון הגג של הפדרציות היהודיות של קנדה, במדינה חיים כיום למעלה מארבע מאות אלף יהודים. מדובר אפוא בריכוז היהודים השלישי או רביעי בגודלו בעולם (מחוץ לישראל כמובן) אחרי ארה”ב, רוסיה וצרפת. יתכן שכיום מספר היהודים בקנדה אף משתווה לאלה של רוסיה וצרפת.

בחזרה לפורומים של הישראלים בקנדה. הנושאים המרכזיים העולים לדיון בפורום הישראלים בקנדה, במהלך בחודשים האחרונים הם: מערכת החינוך הציבורית הנחשבת למהטובות בעולם, חיפוש עבודה, האם ישראל יותר מושחתת מקנדה, שאלות בנוגע למיסוי לעצמאים, המלצות באיזה בנק לפתוח חשבון, מהן הדרכים להעברת כסף מישראל לקנדה, המיסים על רכישת בית או דירה בפעם הראשונה, ויזות עבודה, המלצות על חברות הובלה, רשיונות נהיגה, תחום האוכל, מבחן האזרחות בדרך לקבל אזרחות, השקעות בישראל של ישראלים שגרים בקנדה, רופאים ישראלים שעובדים בקנדה, מציאת יועצי מס, שיתוף פעולה בינלאומי של רשויות המיסים בקנדה וישראל, יועצי הגירה, טיסות מוזלות, היכן רוכשים ספרים משומשים בעברית, כמה זמן לוקח לקבל את הדרכון הקנדי המיוחל, שינויים בנושא הזכאות להגר לקנדה, האם אזרח קנדי שחיי תקופה ארוכה בקנדה מחויב להפוך לתושב, האם להשאיר את קרן הפנסיה בישראל ועוד.

הנושאים המרכזיים שעולים לדיון בפורום של תפוז שמיועד לישראלים שעוברים לקנדה הם: ויזות לזכאים, זכויות לתושבים כשעוברים ממחוז למחוז, ויזות לסטודנטים, שאלות למהגרים ותיקים, רכישת בית מיד עם המעבר, איזה תארים אקדמיים תקפים בקנדה, הגירה לעובדים עצמאים, כיצד אפשר לבדוק מראש מהי רשימת הניקוד לצורכי הגירה, העברת כספים בין ישראל וקנדה, המלצות על עורכי דין להגירה, תשלומי פנסיה בישראל למי שגרים בקנדה, יוקר המחייה כאן, זמן הטפול בבקשה להתקבל ללימודים, משפחה בקנדה, פעוטונים בקנדה, שאלות בנוגע לסיכויי ההגירה, אישורי בדיקות רפואיות ואישור משטרה לספונסרשיפ, האם ניתן להחזיק ביותר משתי אזרחויות בקנדה, מה דרוש במעבר לקנדה, האם אפשר לבקש כרטיס פי.אר אם יש כבר אישורי עבודה וכמה זמן ההליך לוקח, מערכת הבריאות בקנדה, ויזת סטודנט, חיי הייטק בקנדה, לימודים בקולג’ או אוניברסיטה בקנדה, ביטוח בריאות לסטודנטים בקנדה, לימודים לתואר שני בקנדה, תרגום מסמכים לאנגלית באישור נוטריון, המרת שקלים ודולרים אמריקנים לדולר קנדי, מורה ללימוד אנגלית לבחינה בהליך ההגירה, כיצד שולחים מטענים לקנדה, מה עדיף קנדה או ארה”ב, מסלול מזורז לאישור עבודה ועוד.

להזדקנות צי מטוסים

אייר קנדה השנייה בעולם בעולם באחזקת צי מטוסים ישן ואילו אל על במקום החמישי. (צילום: BriYYZ)

לחברת התעופה הלאומית של קנדה מסתבר יש צי מטוסים ישן והיא שנייה בעולם בטבלה לא מכובדת זו, לאחר חברת התעופה האמריקנית דלתא. ואילו חברת התעופה הלאומית של ישראל אל על נמצאת במקום החמישי בטבלת החברות “המובילות” בעולם בצי המטוסים הישן שלהן.

אתר איירפליטס.נט מנסה לנהל מעקב אחרי ציי מטוסים ישנים של חברות התעופה הבולטות בעולם. הנתונים של האתר אינם מדויקים אחד לאחד אלה מדובר בהערכות של האתר, כיוון שלא כל חברות התעופה משתפות פעולה במסירת מידע על גילאי המטוסים שברשותן.

האתר פרסם נתונים על חברות התעופה הבולטות הנחשבות למובילות בעולם מבחינת מספר הנוסעים שלהן. הנתונים נכונים לסוף חודש מרץ שנה זו, ולא נראה שחלו בחמשת החודשים האחרונים שינויים של ממש בתחום זה.

להלן עשרת חברות התעופה שדווקא בולטות בתחום אחזקת צי מטוסים ישן ומזדקן. במקום הראשון – דלתא (כאשר הגיל הממוצע של מטוסיה עומד על שבעה עשרה שנים), במקום השני אייר קנדה (כאשר הגיל הממוצע של מטוסיה עומד על 14.2 שנים), במקום השלישי יונייטד האמריקנית (כאשר הגיל הממוצע של מטוסיה עומד על ארבעה עשרה שנים), במקום הרביעי בריטיש איירווייז הבריטית (כאשר הגיל הממוצע של מטוסיה עומד על 13.2 שנים), במקום החמישי אל על (כאשר הגיל הממוצע של מטוסיה עומד על 12.8 שנים), במקום השישי אייר פראנס הצרפתית שנמצאת בבעלות משותפת עם קלמ ההולנדית (כאשר הגיל הממוצע של מטוסיה עומד על 12.6 שנים), במקום השביעי לופטהנזה הגרמנית (כאשר הגיל ממוצע של מטוסיה עומד על 11.5 שנים), במקום השמיני סאות’ווסט האמריקנית (כאשר הגיל הממוצע של מטוסיה עומד גם כן על 11.5 שנים), במקום התשיעי קלמ שנמצאת בבעלות משותפת עם אייר פראנס (כאשר הגיל הממוצע של מטוסיה עומד על 10.7 שנים) ובמקום העשירי אמריקן איירליינס האמריקנית (כאשר הגיל הממוצע של מטוסיה עומד על 10.3 שנים). ווסט ג’ט הקנדית לשמחתה נמצאת מאחור כאשר הגיל הממוצע של מטוסיה עומד על 8.3 שנים. לעומתה חברת הצ’ארטר הקנדי אייר טרנסאט שזוכה לאחרונה לכותרות שליליות מבחינת היחס הגרוע לנוסעים, מחזיקה בצי מטוסים ישן ביותר, כאשר הגיל הממוצע שלהם עומד על 18.4 שנים.

יצוין כי להזדקנות צי מטוסים יש משמעות כלכלית משמעותית כיוון שהם הופכים בהדרגה להיות פחות ופחות רווחיים. זאת לעומת מטוסים חדשים המצטרפים לצי של חברות התעופה השונות, שנחשבים לחסכוניים יותר בצריכת דלק. וכידוע עלויות הדלק קובעות משמעותית את רווחיות או הפסדי חברות התעופה. מטוסים חדשים נחשבים גם לשקטים יותר לעומת עמיתהם הזקנים. הם גם נוחים יותר לנוסעים וכוללים מפרטים טכניים יותר איכותיים.

אתר לנושא איסוף ועיבוד נתונים בזמן אמת בענף התעופה – פלייטסאטץ פרסם לאחרונה דוח על ארבעים ואחת חברות התעופה הגלובליות, המדייקות והמאחרות בטיסותיהן. מהדוח למחצית השנה הנוכחית עולה, כי חברת אייר קנדה נמצאת במקום השלושים ושישה בעולם מבחינת עמידת בלוחות הזמנים של הטיסות שלה. חברת אל על שלושה מקומות לפניה והיא נמצאת במקום השלושים ושלושה.

חברת התעופה הספרדית איבריה נמצאת במקום הראשון מבחינת עמידת בלוחות הזמנים, במקומות השני והשלישי נמצאות חברות התעופה היפניות ג’י.איי.אל ואיי.אן.איי, במקום הרביעי נמצאת חברת התעופה של אבו דאבי אתיחאד, במקום החמישי נמצאת חברת התעופה של סרי לנקה סרילנקן. ולעומתן חברת התעופה ההודית אייר אינדיה נמצאת במקום הארבעים ואחד שהוא גם האחרון.