שינויים ניכרים באזורים הארטקטיים

(Mario Hoppmann/NASA)

חוקרים בכירים ארה”ב: הקרח באזורים הארקטיים של קנדה החל להפשיר שבעים שנה לפני התחזיות

משלחת מאוניברסיטת אלסקה (בפיירבנקס) מצאה שינויים ניכרים בתוואי הקרקע הקפואה באזורים הארטקטיים של קנדה, במהלך שלוש עשרה שנים: בין אלפים ושלוש לאלפיים ושש עשרה. לפי הממצאים בנוסף לנסיגת שכבת הקרח נוצרו גם גבעות נמוכות, שחסמו את הרוח ואפשרו לצמחייה להכות שורש

שכבת האדמה הקפואה באזורים הארקטיים בקנדה החלה להפשיר שבעים שנה שנה לפני הזמן הצפוי. על כך מצביעים הממצאים של משלחת חוקרים בכירה שהגיע לאזור. לדבריהם התופעה מעידה על כך שכדור הארץ מתחמם בקצב הרבה יותר מהיר מכפי שצפו בתחזיות השונות. חברי המשלחת מאוניברסיטת אלסקה שבארצות הברית, אמרו כי הופתעו מאוד מהמהירות שבה גרמו עונות הקיץ החמות במיוחד לערעור השכבות העליונות של גושי הקרח התת־קרקעיים.

זה היה מדהים אמר לסוכנות החדשות הבינלאומית רויטרס, ולדימיר רומנובסקי, גיאו־פיזיקאי חבר במשלחת של האוניברסיטה. זה סימן לכך שהאקלים כיום חם הרבה יותר מאשר היה אי פעם – במהלך חמשת אלפים השנים האחרונות. החוקרים פרסמו את ממצאיהם המעניינים והיוצאי דופן בכתב העת המדעי גיאופיזיקל רייסרץ’ לטרס.

לפני מספר שבועות פורסמו הממצאים האלה ברבים- לקראת פסגת משבר האקלים שהתקיימה בבון שבגרמניה. האירוע הבינלאומי אורגן על ידי האו”ם וגורמים נוספים. זאת במטרה להגביר את המאמצים המשותפים למצוא פתרונות בנושא הכל כך מסובך. כידוע כל מדינות המערב תומכות ברעיון כי כדור הארץ מתחמם לפי ממצאים של המדענים השונים. ורק נשיא ארה”ב הנוכחי, דונלד טראמפ, מתכחש לממצאים אלה.

המאמר התבסס על ניתוח נתונים שהחוקרים אספו בביקורם האחרון באזור לפני כשלוש שנים. ובמקביל הוא מתבסס גם על סקירות אקלימיות מאז שנת אלפיים ושלוש ועוד היום. הצוות השתמש במטוס ששודרג במיוחד כדי לבקר בנקודות מרוחקות ביותר, בהן תחנת מכ”ם מתקופת המלחמה הקרה, שנמצאת במרחק של יותר משלוש מאות ק”מ מכל יישוב אנושי. כצפוי החוקרים לקחו על עצמם סיכונים גבוהים בביקור באזורים מרוחקים אלה. לדברי החוקרים ממש בנחיתה לקרקע נגלה לעיניהם נוף שונה לחלוטין על פני הקרקע הארקטית, שאותה ראו בביקורים קודמים לפני כעשור שנים.

הנוף הפך לים גלי של גבעות, שקעים צרים ובריכות. הצמחייה שבעבר היתה מעטה החלה לצמוח בכמות גדולה בחסות המקלט שסיפק הנוף מהרוחות הבלתי פוסקות. החוקרים הרגישו מצד אחד סיפוק מקצועי על כל מה מצאו, ומצד שני הרגישו תחושה שהאסון ממשמש ובא. הם ציינו כי המראה הזכיר להם אדמה חרוכה אחרי הפצצה.

זו תופעה המזכירה לי מכרה הפחם, אמרה אחת החוקרות הבכירות במשלחת. סביר למדי שתופעה זו משפיעה על אזורים נרחבים יותר ממה שאנו מעריכים. ואת זאת החוקרים יבדקו בהמשך. החוקרים חוששים ליציבות שכבת האדמה הקפואה בשל הסכנה שהפשרה מהירה תשחרר כמות נרחבת של גזים, שיביאו להאצה משמעותית של ההתחממות הגלובלית

לפי הערכות של האו”ם גם אם המחויבויות הקיימות בהסכם פריז משנת אלפיים וחמש עשרה, להפחתת פליטות גזי החממה, ייושמו במלואן העולם עדיין רחוק מאוד ממניעת הסכנה – שתהליכים דומים של היזון חוזר יביאו להאצת ההתחממות של כדור הארץ.

נוכח אזהרות המדענים כי טמפרטורות גבוהות יותר יגרמו להרס רב בחצי הכדור הדרומי, ויהוו איום על יכולת הקיום של העולם המתועש בחצי הכדור הצפוני, ארגוני סביבה נתלים במאמר שפרסמו החוקרים כהמחשת הצורך בהפחתת פליטות גזי החממה. הפשרת האדמה הקפואה היא אחת מהנקודות המצביעות על משבר האקלים, אמרה ג’ניפר מורגן מארגון גרינפיס אינטרנשיונל.