קנדה נחשבת אחת המדינות הטובות בעולם, מכל בחינה. היא מדורגת בצמרת מדד הפיתוח האנושי של האו”ם, יש בה מערכת בריאות מעולה ובחינם, תוחלת חיים גבוהה במיוחד, מדיניות רווחה נדיבה, פערים כלכליים קטנים יחסית למערב, כלכלה עשירה ומתקדמת, היא לא סובלת מעימותים ביטחוניים או איומי טרור, ורוב אזרחיה, רוב הזמן, יכולים ליהנות מחיים טובים ושלווים
אם זאת סקר שנערך לאחרונה בקרב הקנדים מצביע על חוסר שביעות בולט של הקנדים מארצם. 67% מהנשאלים הסכימו עם האמירה כי “הכל מרגיש מקולקל במדינה כרגע”. הסיבה המרכזית היא השיטה הכלכלית: הזינוק ביוקר המחיה ובשיעור האינפלציה הם הגורמים שמשפיעים ביותר עליהם ועל משפחתם. הרבה קנדים סבורים שהממשלה לא יכולה לשפר את המצב, כשכל משיב שני אמר כי הוא זועם על הדרך בה המדינה מנוהלת. אלה לא התוצאות שלהן קיווה ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, כשנבחר מחדש בספטמבר 2021 לארבע שנים נוספות
כשנבחר לראשונה ב־2015, בגיל 44 בלבד, כפרזנטור פוטוגני של דור מנהיגים ליברלי חדש, לצד דמויות כמו עמנואל מקרון בצרפת, ג’סיקה ארדרן בניו זילנד וסאנה מרין בפינלנד, הבטיח טרודו להקטין את הפערים באמצעות רפורמות כלכליות שיפחיתו את יוקר המחיה, יקטינו את פער השכר המגדרי, ויקלו על הנטל של מעמד הביניים. “הדעיכה של מעמד הביניים הקנדי לא צריכה להיות מוסברת למי שחיים אותה מדי יום”, אמר אז, ובצדק, כשתקף את שלטון השמרנים ארוך השנים
אולם מאז כניסתו ללשכת ראש הממשלה המשיכו הפערים לגדול, יוקר המחיה זינק, ומעמד הביניים המשיך להישחק. אלה הן מגמות שאיפיינו את רוב המדינות במערב בעשור האחרון, אבל את הקנדים זה פחות מעניין: הם קיבלו ראש ממשלה חדש, מלהיב ומבטיח, והם חיים במדינה עשירה שדומה יותר למודל הסקנדינבי היציב מאשר למודל האמריקאי הכאוטי
טרודו וממשלתו אמנם הצליחו להביא הישגים כמו תוכנית לאומית לתמיכה בילדים, שחילצה מעוני כמיליון ילדים קנדים מאז 2015, לפי נתוני הממשלה, אולם כשל מלהעניק להוריהם שקט כלכלי
49% מהעובדים סבורים כי מצבם הכלכלי נעשה “הרבה יותר גרוע” בשנים האחרונות, לעומת 28% שחשבו כך ב־2019, לפי מחקר מתמשך שעורך אתר הניתוחים “השיחה” בשיתוף אוניברסיטת טורונטו וחברת המחקר אנגוס ריד. זה מתחיל להזכיר יותר את המודל של השכנה האמריקאית מדרום, מעוז הפערים הכלכליים, מאשר את המודל הקנדי, שנשען על יסודות סוציאל־דמוקרטיים
במהלך 2022 טיפס אי השוויון בקנדה לשיא כל הזמנים ופער ההכנסה הפנויה של משקי הבית עלה ל־47%, לפי נתוני לשכת הסטטיסטיקה המרכזית במדינה. חישוב הפער נעשה בהשוואה בין 40% העליונים לעומת 40% התחתונים בעשירוני ההכנסות. הפער הממוצע של 47% הוא הגבוה ביותר שנרשם מאז החלו המדידות. המגמה המשיכה להחריף ובתחילת 2023 נרשם קצב הגידול המהיר ביותר בפערי ההכנסות, הנובע בעיקר משילוב של אינפלציה גבוהה, שהגיעה ל־3.5% בנתוני ינואר, וזינוק בערך נכסי הנדל”ן, שמשפיע במיוחד על מעמד הביניים ומטה
מחירי הדיור בקנדה גובים בעשור האחרון מחיר יקר במיוחד ממשקי בית, בדגש על משפחות צעירות שמנסות לרכוש את ביתן הראשון: המחירים טיפסו ביותר מ־50% מאז נכנס טרודו לתפקיד ב־2015. זה הרבה יותר מאשר במדינות כמו ארצות הברית ובריטניה, שגם בהן זינקו המחירים
השחיקה בהכנסה הפנויה של הקנדים והמשך הגידול בפערים יוצרים חוסר אמון בשיטה. שיעור הקנדים שסבורים שהמדינה שלהם משתנה מכלכלה של מעמד ביניים לכלכה של אליטה קטנה בראש ושאר האנשים בתחתית זינק תוך ארבע שנים מ־29% ל־41% כיום, גם זה מזכיר יותר את המודל האמריקאי המושמץ