Skip to content
  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
    • Business Directory
  • FAQ
  • JI Chai Celebration
  • JI@88! video

Recent Posts

  • Last hostage home
  • New bill targets hate crimes
  • Concerning actions
  • Recipes not always required
  • Survivor urges vigilance
  • Seniors profoundly affected
  • Farm transforms lives
  • Musical legacy re-found
  • A range of Jewish literature
  • A concert of premieres
  • Variety telethon on Feb. 22
  • Victoria club’s many benefits
  • Avodah dedicated to helping
  • Artists explore, soar, create
  • Life’s full range of emotions
  • Community needs survey closes March 29
  • Jerusalem marathon soon
  • Historic contribution
  • Chronicle of a community
  • Late-in-life cartoonist
  • Cashflow vs growth portfolio
  • My new best friend is Red
  • ישראלים רבים ממשיכים לתמוך בטראמפ ועדיין אינם מבינים במי מדובר
  • עשרים ואחת שנים בוונקובר
  • Supporting the Iranian people
  • The power of photography
  • A good place to start
  • When boundaries have shifted
  • Guitar virtuosos play
  • Different concepts of home
  • Broadway’s Jewish storylines
  • Sesame’s breadth and depth
  • Dylan Akira Adler part of JFL festival
  • Mortality learning series
  • A new strategy to brighten up BC
  • Sharing latkes and light

Archives

Follow @JewishIndie
image - The CJN - Visit Us Banner - 300x600 - 101625

Tag: רציחות

האלימות בישראל מורגשת בהרבה מגזרים

בעברי כאשר גרתי בישראל לא חשבתי שהמדינה נחשבת לאלימה במיוחד אך בשנים האחרונות שיניתי את דעתי. כיום להערכתי האלימות בישראל מורגשת בהרבה מגזרים וכמעט בכל פינה. חדשות לבקרים אנו קוראים על אלימות מצד אזרחים נגד אזרחים אחרים ועקומת האלימות הולכת וגדלה. נראה שהישראלים פורקים כל עול, מצפצפים אחד על השני ומנסים לפתור את בעיותיהם באמצעות אלימות, שחלקה קשה ביותר. האם המצב יכול להשתפר בעתיד ועקומת האלימות תשנה כיוון ותקטן? לא ברור. אך ברור שהאלימות המקומית במדינה היא התנהגות מדבקת וזו תמונה שבאמת לא הולמת ומחמיאה למדינה שנלחמת על קיומה. חלק יטענו שלאור המצב הבטחוני המסובך בו נמצאת ישראל גדלה האלימות בין האזרחים. אני לא יודע אם זו הסיבה העיקרית לאלימות המשתוללת בישראל. בכל מקרה לדעתי אין שום הצדקה לנקוט באלימות בין האזרחים

הנה מספר דוגמאות לאלימות במגזרים השונים: גננות ועוזרותיהן מכות ופוגעות פיזית בילדים בגנים, שכנים רבים על מקומות חנייה והולכים מכות, בעלים מכים את נשותיהם ואף פוגעים בהן מינית, משתתפים בחתונות הולכים מכות באולמות האירועים, אורחים בבתי מלון רבים והולכים מכות בחדרי האוכל, חיילים בצבא רבים והולכים מכות בחדרי האוכל הצבאיים, יריבים פוליטיים הולכים מכות בהתכנסויות פוליטיות, וכמובן גורמים פליליים יורים על יריביהם ולא מעט מוצאים את מותם בדרך זו. התנהלות פלילית זו מאפיינת את המגזר היהודי ואת המגזר הערבי כאחד. כמובן יש גם אלימות במגרשים הכדורגל שזה לא דבר חדש, וכן בין תומכי ממשלת נתניהו למתנגדים לה. אחד מארגוני הפשע שהשתלטו על קבוצת הכדורגל של בית”ר ירושלים – לה פמיליה – הוא תומך נלהב בממשלת נתניהו ולכן הוא אחראי גם באלימות קשה בתחום הפוליטי. צריך להוסיף גם את האלימות מצד דתיים וחרדים שלא בוחלים בשום דרך לקדם את מדיניותם הקיצונית. חרדים פוגעים בגורמים המזוהים עם הרעיון שהגיע הזמן שגם הם יתגייסו לצבא. ואילו מתנחלים פוגעים קשות בפלסטינים בשטחים הכבושים, וכן בערבים ישראלים בשטחי ישראל

ישראל שהייתה בעברה מדינה סובלנית, מתקדמת וליברלית הופכת להיות יותר ויותר שמרנית, ימנית, דתית ואלימה. בעבר היה הבדל גדול ותהומי בין תושבי שראל לתושבי השכנות במדינות ערב. לצערי בשנים האחרונות הפער הולך וקטן והתנהלות הישראלים והאלימות שמורגשת בכל פינה, מזכירה יותר ויותר את השכנות שמעבר לגבול

גיבוי לדברי בנוגע לאלימות הקשה בישראל מצאתי שימוש בבינה מלאכותית של גוגל. שם נאמר כי: “אלימות בישראל בשנה שעברה אופיינה בעלייה חדה ומדאיגה במגוון מדדים, החל מפשיעה חמורה בחברה הערבית ועד לזינוק במספר מקרי הרצח של נשים”. לגבי אלימות נגד נשים מוזכר כי “שנה שעברה הוגדרה כאחת השנים המסוכנות ביותר לנשים בישראל”. ולפחות ארבעים וארבע נשים נרצחו אשתקד. ואילו “הפשיעה במגזר הערבי ממשיכה להחמיר” ואשתקד נרצחו כמאתיים וארבעים ערבים ישראלים. ובכלל: “כחמישה עשר אחוז מתושבי ישראל חוו אשתקד סוג של פגיעה (הטרדה מינית, פשעי רשת או אלימות)”

לפי הבינה המלאכותית של גוגל שלושת הגורמים העיקריים לעלייה באלימות הם: 1) המלחמה בעזה לאור השבעה באוקטובר שהיו לה השלכות פסיכולוגיות קשות שהביאו לעלייה באלימות במשפחה והחמירה את המתח החברתי. 2) עליה בתפוצת הנשק החם במיוחד במגזר הערבי ובמשפחה. 3) חוסר אכיפה ותקציבים תוך דגש על מחסור בתוכניות אסטרטגיות בין משרדי הממשלה, ומשאבים לרשויות המקומיות לטיפול בשורש האלימות. בתקופת ממשלת נתניהו נרשם זינוק חד במספר הנרצחים בישראל. מדובר בגידול של כשמונים וחמישה אחוזים

Posted on January 14, 2026January 14, 2026Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags assaults on children, governance, Israel, murders, Netanyahu government, Oct. 7, violence against women, violent crime, אלימות נגד נשים, ישראל, ממשלת נתניהו, פיזית בילדים, רציחות, שבעה באוקטובר, תנהלות פלילית
Proudly powered by WordPress