Skip to content

  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
    • Business Directory
  • FAQ
  • JI Chai Celebration
  • JI@88! video
Scribe Quarterly arrives - big box

Search

Follow @JewishIndie

Recent Posts

  • חוזרים בחזרה לישראל
  • Jews support Filipinos
  • Chim’s photos at the Zack
  • Get involved to change
  • Shattering city’s rosy views
  • Jewish MPs headed to Parliament
  • A childhood spent on the run
  • Honouring Israel’s fallen
  • Deep belief in Courage
  • Emergency medicine at work
  • Join Jewish culture festival
  • A funny look at death
  • OrSh open house
  • Theatre from a Jewish lens
  • Ancient as modern
  • Finding hope through science
  • Mastering menopause
  • Don’t miss Jewish film fest
  • A wordless language
  • It’s important to vote
  • Flying camels still don’t exist
  • Productive collaboration
  • Candidates share views
  • Art Vancouver underway
  • Guns & Moses to thrill at VJFF 
  • Spark honours Siegels
  • An almost great movie 
  • 20 years on Willow Street
  • Students are resilient
  • Reinvigorating Peretz
  • Different kind of seder
  • Beckman gets his third FU
  • הדמוקרטיה בישראל נחלשת בזמן שהציבור אדיש
  • Healing from trauma of Oct. 7
  • Film Fest starts soon
  • Test of Bill 22 a failure

Archives

Tag: קורונה

חופשות מקומיות

חופשות מקומיות

הביקור בטופינו התפרש על פני לילה אחד

בפעמיים האחרונות כתבתי ארוכות על הטיול הטוב שעשיתי לוויקטוריה הבירה של מחוז בריטיש קולומביה. זאת בעידן הקוביד כאשר אי אפשר לטוס יותר לאירופה שאני אוהב אלה “רק” לטייל במחוז היפה שלנו.

לאחרונה הספקתי לבקר בשני מקומות בבריטיש קולומביה לראשונה מאז עברתי לקנדה לפני למעלה משש עשרה שנה. הראשון שלא היה מעניין במיוחד – היה לעיירה טופינו בקצה הרחוק (המערבי) של האי ונקובר והשני שהיה מאוד מעניין – היה העיר קולונה בעמק אוקנגן.

לטופינו טסתי במטוס הים שנוחת במים כך שפגשתי מעט נוסעים בטרמינלים הקטנים של ונקובר ושל טופינו. הטיסה לטופינו נמשכה שישים וחמש דקות ובמטוס הקטן מלבד הטייס היו עוד שתי נוסעות. הנוף מהמטוס שטס בגובה נמוך מרשים ביותר. תחילה רואים את פארק סנטלי ולאחר מכן את מי האוקיאנוס השקט השקטים בדרך לאי ונקובר. גם חציית האי מהצד המזרחי למערבי כדי להגיע לטופינו יפה ביותר.

photo - Tofino - Totem poleטופינו היא עיירה קטנה שמונה בסך הכול כאלפיים תושבים. מרבית התיירים באים אליה כדי לגלוש בגלים הגבוהים של האוקיאנוס או לעשות ספורט אתגרי אחר. וכן לטייל ביערות הגשם ובסביבה.

בגלל מגפת הקוביד האיים של האינדיאנים שסמוכים לטופינו היו סגורים למטיילים ולכן נאצלתי להסתפק בטופינו הקטנה בלבד. בתור תייר שמחפש תרבות לא מצאתי הרבה לעצמי בטופינו. לאחר הנחיתה הלכתי ברגל בערך כרבע שעה למלון מאק הממוקם ברחוב הראשון בסמוך למים. המלון היה נחמד ונקי אך בגלל המגפה הקפטריה שלו הייתה סגורה ולכן אכלתי במסעדות בחוץ.

הביקור בטופינו התפרש על פני לילה אחד בלבד וטוב שכך מבחינתי כי לא מצאתי עניין בעיירה הקטנה והנידחת הזו. ירדתי לחוף הים הפראי וטיילתי להנאתי. לאחר מכן הסתובבתי במרכז העיירה הקטן ומצאתי קפה נחמד לאחר הצהריים. בחיפושי הנואשים אחר תרבות מצאתי את הגלריה של רועי הנרי ויקרס. מדובר באמן אינדיאני (בן שבעים וחמש כיום) שזכה להכרה ברחבי העולם ואף קיבל פרסים רבים. רכשתי ספר שמכיל את היצירות שלו אותו הבאתי כמתנה לבת זוגתי בוונקובר. לאחר הביקור בגלריה המעניינת חיפשתי מקום לארוחת ערב. מתברר שבערב בטופינו ישנן ארבע מסעדות פתוחות וחוץ מזה כל העיירה סגורה. לאחר הארוחה הסתובבתי קצת באזור ומצאתי שתושבי העיירה הולכים לישון מוקדם מאוד. אחרי שמונה בערב הכול חשוך וסגור.

למחרת בשעות הצהריים המוקדמות הייתי אמור לטוס בחזרה לוונקובר במטוס הימי אך בגלל הערפל הכבד הטיסה בוטלה לצערי. כיוון שבקו טופינו ונקובר יש רק טיסה יומית אחת של המטוס הימי הבנתי שלא אוכל באותו יום לעשות את הדרך חזרה עמו כאמור בגלל הערפל. בנוסף הייתה טיסה אחת בלבד של מטוס רגיל (מופעל על ידי חברת פיסיפיק קוסטל) אך היא כבר יצאה לכיוון ונקובר. לכן לא הייתה לי בררה אלה לחפש אוטובוס הביתה.

למזלי ברגע האחרון מצאתי אוטובוס בקו טופינו אל העיר נאיימו שבמזרח האי ונקובר. היה זה אוטובוס קטן והנסיעה נמשכה כארבע עשות תמימות. באמצע נאלצנו לעצור לחצי שעה כיוון שתיקנו את הכביש בין טופינו לננאיימו. לאחר מכן עצרנו למספר דקות לשתייה ושירותים בפורט אלברני ומשם הגענו במהירות יחסית לננאיימו. המעבורת עדיין לא עזבה את המעגן בנניאמו, כך שיכולתי לעלות עליה ולשוט בנוחות לעבר ווסט ונקובר. משם מצאתי אוטובוס מהיר לדאון טאון ונקובר והגעתי סוף סוף הביתה. אם כן הדרך חזרה נמשכה שעות מרובות עד שהגענו לוונקובר.

Format ImagePosted on May 5, 2021May 5, 2021Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags British Columbia, corona test, coronavirus, COVID-19, gallery, Roy Henry Vickers, Tofino, travel, בדיקה לקורונה, בריטיש קולומביה, גלריה, טופינו, לנסוע, קורונה, רועי הנרי ויקרס
‘ימים טובים חלק ב

‘ימים טובים חלק ב

במשך שנים נעשו עבודות נרחבות של שימור וטיפול בציינה טאון של וקיטוריה, וכנראה לעיריית ויקטוריה, לקהילה הסינית ולשאר התושבים זה חשוב מאוד.
(רוני רחמני)

כפי שציינתי ברשימה הקודמת לאחר שעברתי בדיקת קורונה שתוצאותיה היו שליליות, החלטתי לצאת סוף סוף לחופשה קצרה בעיר ויקטוריה – בירת מחוז בריטיש קולומביה.

לאחר הביקור בגלריית באטמן המעניינת יצאתי ביום שישי לסיור מודרך בסירה באזור נמל ויקטוריה. הסיור בסירה הקטנה (מאותו דגם של הסירות השטות בוונקובר – מהאי גרנוויל ואליו), כרוך בתשלום של שלושים ושניים דולר. לא זול כיוון שמדובר בסיור בן ארבעים וחמש דקות בלבד אך שווה כל דקה. המדריך המנוסה שהשיט את הסירה הסביר לעומק את ההיסטוריה של ויקטוריה, האינדיאנים שכרגיל היו המתיישבים הראשונים כאן, הבריטים, האמריקנים וכמובן הקנדים. מתברר שחברת הרכבות היא שבנתה את מלון אמפרס המפואר, שמנוהל כיום על ידי רשת פיירמונט היוקרתית. המלון נבנה על קרקע בוצית שיובשה וכך גם נוקה כל האזור שהיה מלא בפסולת רעילה ממפעלים תעשייתיים שונים. עוד מתברר שלאחרונה משפחת בוסה האיטלקית רכשה את מלון אמפרס במחיר זול במיוחד שעומד על כארבעים וחמישה מיליון דולר. לא ברור למדריך ולנו כיצד הם שילמו כל כך מעט על מבנה מפואר וגדול. מכל מקום בשלב זה רשת פיירמונט עדיין מנהלת את המלון ולא ידוע מה יקרה לאחר שיסתיים החוזה עמה. אגב משפחת בוסה מחזיקה גם בחברת בנייה שבונה ללא הפסק בוונקובר ובסביבה. המדריך הסביר כיצד אוניות ענק של קווי שייט שמפעילים קרוזים מפוארים, עוגנות בנמל וקיטוריה, לאחר שהגיעו מארה”ב והן בדרכן לאלסקה. בוונקובר קשה לאוניות הענקיות לעבור מתחת לגשר ליונס גייט בדרכן לעגינה בקנדה פלייס שבנמל ונקובר. לעומת זאת בנמל של ויקטוריה אין לאוניות שום מגבלות בגלל גודלן. לקראת סיום הסיור ראינו בתים צפים בהם גרים תושבים מקומיים וכן אזור תעשייתי באו עוגנות אוניות משא, שמובילות גרוטאות של מתכת למפעל סיאטל.

את הערב סיימתי בארוחה טובה במסעדת קקטוס שבעיר ובעידן הקוביד ישבנו בחוץ. כהרגלי אכלתי סלט בריא בתוספת נתחי עוף רזים. כוס יין אדום משובח תוצרת ארגנטינה הנעים את הזמן.

photo - Detail on building in Victoria's Chinatown
(רוני רחמני)

ביום שבת ארגנתי לעצמי שני סיורים מודרכים רגליים: הראשון – בציינה טאון המעניינת של ויקטוריה. בניגוד לוונקובר ציינה טאון בוויקטוריה נקייה להפליא (כמו זו של מונטריאול בקוויבק). הסיור היה מרתק ושמענו הסברים על הציינה טאון הראשונה בקנדה. הסינים הגיעו תחילה בעידן הבהלה לזהב. לאחר מכן פתחו מפעלים למכירת סם האופיום כאשר בשעתו זה היה חוקי. לאחר שהממשלה הקנדית קבעה שהתעסקות באופיום אינה חוקית עוד, הציינה טאון של ויקטוריה החלה לגסוס ואז התפתחה דווקא הציינה טאון של ונקובר. במשך שנים נעשו עבודות נרחבות של שימור וטיפול בציינה טאון של וקיטוריה, וכנראה לעיריית ויקטוריה, לקהילה הסינית ולשאר התושבים זה חשוב מאוד. לעומת זאת בוונקובר נראה שלאף אחד לא אכפת שציינה טאון המקומית גוססת, מלוכלכת, בתים נוטים להתפורר והומלסים רבים הפכו את הרחובות באזור לביתם הפרטי. פשוט מביש.

את הביקור המוצלח בוויקטוריה חתמתי בסיור מורדך נוסף והפעם בנושא ההיסטוריה העשירה של העיר. המדריך סיפר לנו על המלחמות המקומיות, השליטה הבריטית, ההתנגדות ולבסוף ההסכמה להצטרף לקנדה תוך הבטחה להקמת רשת פסי רכבת. שמענו בהפתעה כי לוויקטוריה היה גם צד אפל וחשוך בעיקר באותם ימים של תקופת הבהלה לזהב. רבים מהעובדים שנשכרו לביצוע המלאכה בזבזו את כספם על שתיית אלכוהול מרובה בעיר. אחרים מצאו להם נערות ליווי וחגגו עימן עד השעות המאוחרות של הלילה.

Format ImagePosted on April 22, 2021April 22, 2021Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Chinatown, corona test, coronavirus, COVID-19, history, travel, Victoria, בדיקה לקורונה, היסטוריה, וויקטוריה, לנסוע, ציינה טאון, קורונה
ימים טובים

ימים טובים

בדיקה שלילית לקורונה ונסיעה לוויקטוריה
(רוני רחמני)

בימים אלה של המגפה שלא מרפה מחיינו החלטתי שהגיע הזמן לעשות בדיקה לגלות באם חליתי בקורונה. הבדיקה נעשית במהירות לאחר תהליך רישום קצר במבנה של מערכת הבריאות המקומית, שאגב נמצא במרחק של פחות מעשר דקות הליכה מביתי בדאון טאון ונקובר.

הרגשתי כמעט בוודאות שהתוצאות הבדיקה יהיו שליליות ולא טעיתי. האחות הכניסה מקלון מצופה בצמר גפן עמוק לנחיר השמאלי של האף שלי וההרגשה הייתה מאוד לא נעימה. היא ספרה עשר שניות והוציאה את מקלון הבדיקה לרווחתי. לאחר מכן עזבתי את המקום במהירות והמתנתי בדריכות לצואות הרשמיות. כעבור בערך כעשרים וארבע שעות קיבלתי הודעת אס-אם-אס ממערכת הבריאות כי תוצאת בדיקת הקורונה שעשיתי היא שלילית. לאחר מכן בנוסף קיבלתי שיחת טלפון מעובדת מערכת הבריאות שאשררה את הודעת האס-אם-סם ואמרה לי שוב שתוצאות של הבדיקה שליליות.

שמחתי מאוד לדעת שלמרות שלמעלה משנה של מגפה, הצלחתי לשמור על עצמי ולהימנע מלהיבדק בחיידק הנורא הזה. יש לזכור שנושא הקורונה הוא מאוד רגיש עבורי, בעיקר כיוון שאבי נדבק בחיידק ולאחר כשבועיים נפטר ממנו. אבי בן התשעים ואחת היה חולה ונחלש מאוד בחודשים האחרונים. בסוף חודש ינואר השנה הוא אושפז בבית החולים איכילוב שבתל אביב שלא רחוק מבית הורי. בבית החולים הוא נדבק בקורונה ולאחר כשבועיים נפטר מסיבוכים קשים. הרגשתי מקרוב את הנזקים האיומים שמגפת הקורונה עושה לנו, לחיינו, לקרובים כמו גם לרחוקים. אני לצערי לא יכולתי לעזוב את ונקובר ולהגיע להלווייתו שהתקיימה בבית הקברות האזרחי של קיבוץ מעלי החמישה שליד ירושלים, בגלל שקשה היה מאוד לטוס מכאן בעת הזו. לפחות שתיים-שלוש עצירות בדרך ואני הייתי צריך אז בנוסף לקבל אישור מיוחד ממשלת ישראל להגיע להלוויה. לאחר מכן היה עלי להיכנס לסגר באיזה שהיא מלונית בישראל למשך כשבועיים ימים. ובחזרה לקנדה הייתי צריך לעבור הליך סיוטי דומה. החלטנו לכן במשפחתי שלא אטוס. זו הייתה החלטה קשה אך מתבקשת בימים אלה.

לאחר שכאמור בדיקת הקורונה שלי הייתה שלילית הדפסתי את התוצאות במקרה ומישהו יזדקק לראות את המסמך מקרוב. מבחינתי קיבלתי אור ירוק לצאת לחופשה קלה במחוז שלי בריטיש קולומביה, לאחר חודשים ארוכים של שהייה בבית. מצאתי דיל טוב וזול לעיר הבירה של המחוז ויקטוריה, וטסתי לשם לשלושה לילות בסך הכול. לקחתי מלון בדאון טאון ויקטוריה במיקום מצוין וגם לא היה יקר מדי. הגעתי ביום חמישי אחר הצהריים ועזבתי בחזרה לוונקובר בראשון בבוקר. הטיסות אגב בוצעו במטוסי הים הנוחתים במים, כך שפגשתי מעט נוסעים בטרמינלים הקטנים בוונקובר ובוויקטוריה, וגם בטיסות עצמן.

photo - I visited the Bateman Gallery near the County House
ביקרתי בגלריית באטמן הקרובה לבית הפרלמנט של המחוז

בוויקטוריה סידרתי לעצמי סדר יום עמוס בכל שלושת ימי השהות שלי בעיר היפה והשקטה הזו. עם הנחיתה ביום חמישי אחר הצהריים, הלכתי ברגל מהמלון לגלריה לאמנות שבעיר. התרשמתי מעבודות סיניות ויפניות במיוחד. בערב אכלתי במסעדה המקומית הצופה אל המים.

בשישי בבוקר יצאתי לבקר במוזיאון הימי הקרוב לית המלון. לא התרשמתי יותר מיד ממה שראיתי ולאחר מספר דקות עברתי לגן החיות לחרקים שדווקא מאוד עניין אותי. לראשונה ראיתי מול עיני עשרות חרקים ממינים שונים בתוך בתי זכוכית גדולים. חלקם נחים בעצלות והחלק האחר לא מפסיק לנוע. ההסברים מהמדריך המקומי היו מאלפים.

לאחר מכן ביקרתי בגלריית באטמן הקרובה לבית הפרלמנט של המחוז. הוצגו שם תערוכות של צילומים וציורים של נופים ובעלי חיים. היה מאוד מעניין ומרשים לצפות בהן.

ההמשך יבוא.

Format ImagePosted on April 14, 2021April 22, 2021Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags corona test, coronavirus, COVID-19, death, mourn, travel, Victoria, בדיקה לקורונה, וויקטוריה, להתאבל, לנסוע, מוות, קורונה
בעידן המגפה הקשה

בעידן המגפה הקשה

את הלוויות של אבי ראיתי עם עוד מספר בני משפחה וחברים באמצעות “הזום” בשעה שתיים לפנות בוקר לפי שעון ונקובר.

הפעם הרגשתי מקרוב את הנזקים האיומים שמגיפת הקורונה עושה לנו, לחיינו, לקרובים כמו גם לרחוקים. אבי, משה רחמני, בן התשעים ואחד נדבק בנגיף בבית החולים איכילוב שבתל אביב, ולאחר פחות משבועיים נפטר מסיבוכים קשים. אני לצערי לא הצלחתי לעזוב את ונקובר והגיע להלוויתו שהתקיימה ביום ראשון האחרון, בבית הקברות האזרחי של קריית ענבים, בגלל שקשה מאוד לטוס מכאן בעת הזו. לפחות שתיים-שלוש עצירות בדרך ואני הייתי צריך לקבל בנוסף אישור מיוחד ממשלת ישראל להגיע להלוויה. לאחר מכן היה עלי להיכנס לסגר באיזה שהיא מלונית בישראל למשך כשבועיים ימים. ובחזרה לקנדה הייתי צריך לעבור הליך סיוטי דומה. החלטנו לכן במשפחתי שלא אטוס. זו היתה החלטה קשה אך מתבקשת בימים אלה.

את הלוויות של אבי ראיתי עם עוד מספר בני משפחה וחברים באמצעות “הזום” בשעה שתיים לפנות בוקר לפי שעון ונקובר. בקריית ענבים השעה הייתה שתיים עשרה בצהרים, וכארבעים איש הורשו להגיע לבית הקברות, בראשות אמי, לוצי רחמני שגם היא בת תשעים ואחת, ואחי, אמיר רחמני, שניהל את הטקס הקשה הזה. זה לא פשוט לראות איך קוברים את אבא שלך כל כך מרחוק – באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת, במקום פשוט להשתתף בטקס צנוע עם חברי משפחה וחברים קרובים. זה מאוד מוזר ויוצר הרגשה של ניכור ומרחק המאוד אופיינית לעידן מגיפת הקורונה, ששינתה את חיינו לחלוטין.

photo - My father, Moshe Rahmani, ninety-one years old, contracted the virus at Ichilov Hospital in Tel Aviv, and after less than two weeks died of serious complications
אבי, משה רחמני, בן התשעים ואחד נדבק בנגיף בבית החולים איכילוב שבתל אביב, ולאחר פחות משבועיים נפטר מסיבוכים קשים

אני נפגשתי עם אבי לאחרונה רק לפני קרוב לשנה. היה זה בחודש מארס אשתקד, שבוע לפני שקנדה הכריזה על סגר לאור המגפה שהחלה לתפוס תאוצה בכל רחבי העולם. הגעתי לישראל למספר ימים כדי לפגוש את הורי בביתם בתל אביב. הם חששו קצת מהחלטתי לטוס כי אולי אני אדבק ואז גם אסכן אותם. הביקור עבר בשלום ובשלווה. הספקתי לשבת עם הורי ערב ערב ולשוחח שעות על שלל נושאים. אחרי שבוע טסתי בחזרה לוונקובר ולא ידעתי אז (כמובן) שאלו יהיו הפגישות האחרונות שלי עם אבי.

אבי נולד בירושלים. הוא גדל בבית דתי אך כבר כתלמיד תיכון החליט לבחור בדרך אחרת – חילונית. אמי ילידת אוסטריה הגיעה עם משפחתה לישראל עת הייתה בת שמונה. תחילה לנהלל ולאחר מכן המשפחה התיישבה בירושלים. הורי הכירו איפוא בירושלים ולאחר שלוש שנות חברות התחתנו ונשארו ביחד למשך שבעים שנה עד למועד פטירתו של אבי. הם הספיקו לגדל את אחי ואותי בביתם ברחוב המלך ג’ורג’ שבמרכז העיר. לאחר שעזבנו את הבית, הורי עברו לשכונת בית הכרם. לבסוף הם מאסו בירושלים ולפני כשבע עשרה שנה עזרו אומץ ועברו לתל אביב ופתחו בחיים חדשים.

אבי עבד כל חייו בתחום הביטוח בתקופת מגוריו בירושלים. הוא יצא לפנסיה עם המעבר לתל אביב. בעת שגר בירושלים נחשב לאוהד שרוף של קבוצת הכדורגל בית”ר ירושלים, וצפה במשחקים רבים מהיציעים במגרשי הכדורגל ברחבי הארץ. בשנות השמונים המיר את המגרשים בטלוויזיה ועד לאחרונה צפה במרבית המשחקים של בית”ר.

אבא נחלש בתקופה האחרונה ולפני שלושה שבועות הוא אושפז לטיפול מאסיבי בבית החולים איכילוב. שם לתדהמת כולנו נדבק בקורונה ומטבע הדברים מצבו החמיר מיום ליום. אמי, אחי ושתיים מהנכדות הספיקו לבקר אותו יום לפני מותו. התמונה הייתה קשה מנשוא. עכשיו הוא לא סובל יותר.

היום אני יכול להביו היטב את המשפחות שאיבדו את יקיריהם שנדבקו בקורונה.

Format ImagePosted on February 17, 2021February 17, 2021Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, coronavirus, COVID-19, death, Israel, mourn, parents, הורים, ישראל, להתאבל, מוות, קורונה, קנדה
פורסמו בפייסבוק על ידי ישראלים

פורסמו בפייסבוק על ידי ישראלים

(pixy.org/58340)

ביידן שוחח לראשונה עם טרודו

מנהיגי מדינות עמם שוחח הנשיא ביידן עד כה, שבוע אחרי ההשבעה, לפי סדר השיחות: טרודו קנדה, לופז אוברדור מקסיקו, ג׳ונסון בריטניה, מקרון צרפת, מרקל גרמניה, סטולטנברג נאטו, פוטין רוסיה ויושיהידה סוגה יפן.

גידול במספר העולים לישראל מקנדה

גידול משמעותי במספר העולים מאארצות הברית, קנדה ובריטניה וכעת הם באים גם מלב המיינסטרים.

על תנועת העליה מקנדה – נפש בנפש

נפש בנפש היא תנועת העליה מאצורת הברית, קנדה ובריטניה. לפני שנה פורסם על קפיצה במספר המתענינים בעליה לארץ. בגלל הקורונה רבים דחו את הגעתם. משרד הפנים בישראל דורש מהם יותר ויותר מסמכים שלא ניתן להנפיק בימי הסגרים. ומה מה שחדש פרופיל העולים לעתיד: עד כה היו כמעט כל העולים מהארצות האנגלו סקסיות ארה”ב, בריטניה וקנדה. בהם מהפריפריה שלהן: דתיים, חרדים, מהגרים (בני יורדים), רוסים, פרסים, וגם גרי צדק. פה ושם עוד כמה בוגרי תגלית.

לא רק בבני ברק

משטרת מונטריאול פיזרה מתפללים יהודים חרדים שהפרו את הנחיות הקורונה. חלק מהמתפללים תקפו את השוטרים באלימות וקראו להם נאצים. שארבעה שוטרים נפצעו קל באירועים חמורים אלה.

הקלות של רישום ברשות המיסים הקנדית

בניגוד למדינות אחרות, כמו קנדה למשל, שבה אדם צריך רק להירשם ברשות המיסים ולקבל מיד, בלחיצת כפתור, כאלפיים דולר לחשבונו. את מרבית הכסף לא צריך כלל להחזיר. בישראל זה אחרת: ולמה כוונה? בלחיצת כפתור אני מקבל כסף יפה מן הממשלה מתוך ידיעה ברורה שאני כורה בור לעצמי. כי אחרי כן יהיה עלי להשיבו לקופת האוצר בריבית דריבית.

סדאמן של קנאטק יבוא מאורורה קנדה

תמונות שמטופל שלח לי, אומר שנראה מדהים.עוד לא עישן את הקנאביס, אם מישהו לקח אשמח לחוות דעת?

הדרכון הפורטגלי עבר את הקנדי

ארה״ב, אנגליה, נורווגיה, אוסטרליה, קנדה ועוד קרוב למעלה ממאה ושמונים מדינות אחרות כולן נשארו מאחורי הדרכון הפורטוגלי – שדורג בתור אחד מששת הדרכונים המובילים בעולם.

אינוקאן הישראלית נסחרת בבורסת טורונטו

כבוד לאינוקאן הישראלית שנסחרת בבורסת טורונטו בקנדה על הדרך שהיא עושה. אני עוקבת אחר החברה שהשקעתי בה, עוד בהיותה סטארט אפ לפני כשנתיים. הסיבה שבחרתי להשקיע דווקא בה מכל הסטארטאפים האחרים היתה לאחר כנס משקיעים בו פגשתי את הנהלת החברה.

חברות ישראליות בקנדה

משהו יודע היכן ניתן למצוא חברות ישראליות שיש להם סניפים בקנדה?

מחפשת בתי גידול לכלבים בבריטיש קולומביה

מישהו מכיר בתי גידול בקנדה? רצוי באיזור ונקובר בבריטיש קולומביה?

מחפשים יועץ מס בקנדה

מחפשים יועץ מס שמבין בסוגיות מיסוי בין ישראל לקנדה רצוי ישראלי, אבל מניחה שלא חובה.

עזרה למובטלים נפגעי הקורונה

ביום שלאחר הקורונה נשאר עם אלפי מובטלים, אחוז ניכר מהם בעלי משפחות שחיו מעל קו העוני לפני המשבר. איך מחזירים אותם לעמוד על הרגליים?

למען היום שלאחר המשבר, צריך להקים כבר עכשיו תכניות שיקום כלכליות ותעסוקתיות שיחלצו את המשפחות מהעוני ויחזירו אותן למסלול העבודה במהירות.

בינתיים, הרמנו את הכפפה והתחלנו עם תכנית משלנו. קידום, תכנית חירום מבית ידידות טורונטו למשפחות שנפגעו כלכלית כתוצאה ממשבר הקורונה, מציעה להן ליווי כלכלי, תעסוקתי ומשפחתי מותאם אישית, באמצעות מלווה משפחות בעל הכשרה בתחום. התכנית מסובסדת באופן מלא, עם עלות דמי רישום בלבד.

אנו קוראים לממשלה להקים תכנית דומות שיחלצו את המשפחות מהעוני שנכפה עליהן, ויחזירו אותן ליציבות כלכלית.

Format ImagePosted on February 3, 2021February 1, 2021Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Biden, Canada, coronavirus, Facebook, immigrants, Israel, ישראל, נשיא ביידן, עולים, קורונה, קנדה
ניסויים קליניים בתרסיס לאף למניעת קורונה

ניסויים קליניים בתרסיס לאף למניעת קורונה

(sanotize.com/covid-19)

בריטניה החלה בשבוע שעבר לערוך ניסויים קליניים בתרסיס לאף למניעת התפשטות חיידק הקורונה, שמיוצר על ידי חברה בוונקובר “סנוטיז”. החברה בבעלות הישראלית, ד”ר גילי רגב, שמשמשת גם המנכ”לית שלה. קנדה השלימה כבר את השלב הראשון בניסויים הקליניים שלה ואילו ארה”ב אמורה להתחיל בניסויים דומים בימים הקרובים. בישראל לעומת זאת שוקלת מערכת הבריאות להגדיר את התרסיס של “סנוטייז” כמכשיר רפואי ולא כתרופה, כך שהתהליך לאישורו יהיה הרבה יותר מהיר.

התריס לאף של “סנוטיז” מבוסס על תרכובות שנמצאות במזון ויוצרות תחמוצת חנקן בכמות קטנה. הוא אמור לסייע במניעת מעבר נגיף הקורונה דרך האף ומערכת הנשימה. לדברי ד”ר רגב החברה קוראת למוצר חומר חיטוי לאף – בדומה לג’ל חיטוי לידיים למניעת התפשטות הקורונה. לדבריה מאה איש שהשתתפו בשלב הראשון של הניסויים הקליניים בקנדה והשתמשו בתרסיס, ואף אחד מהם לא חלה בנגיף.

ד”ר רגב למדה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה את הדוקטורט בביוכמיה. לאחר מכן עברה לוונקובר והיא הקימה כאן את “סנוטיז” ביחד עם ד”ר כריס מילר לפני כארבע שנים.

קנדה רכשה פי חמישה חיסונים מהנדרש אך חיסנה רק אחוז מהאוכלוסייה

סיפור כשלון שמעורר תמיהה מתרחש בקנדה. המדינה שרכשה מראש יותר מנות של חיסונים נגד הקורונה מכל מדינה אחרת (כמעט פי חמישה מהנדרש), ומערכת הבריאות הציבורית שלה נחשבת מצויינת ומתוקצבת כראוי. אך למרות זאת, בקנדה התחסנו עד כה רק כאחוז אחד מכלל האוכלוסיה. ממש מביש.

לדעת המומחה, ריאן אימגרונדל, קנדה נתנה כל כך הרבה תשומת לב לאחסון הזריקות בהקפאה, ולא מספיק תשומת לב לשלב שבו הן יוצאות מההקפאה ועוברות לזרוע של האזרחים. הרשויות היו מודאגות לגבי דרישות האחסון, ונראה שהם “שכחו” שהזריקות היו אמורות למעשה להינתן לאנשים.

מומחה למחלות זיהומיות באוניברסיטת טורונטו, ד”ר איזק בוגוך, הסביר מדוע ישראל הצליחה להפיץ את החיסון בצורה מסיבית הרבה יותר. לדבריו ישראל היא מדינה קטנה והאוכלוסייה מרוכזת הרבה יותר מאשר קנדה. כידוע קנדה היא המדינה השנייה בגודלה בעולם מבחינת שטח. האוכלוסיה של קנדה מפוזרת באזורים שונים ומרוחקים זה מזה. צריך שרשרת אספקה (בטמפרטורות הנמוכות) לשמירה על החיסונים, וזה מסובך באזורים מרוחקים, כפריים ונטולי שירותים. זה אתגר מאוד גדול בקנדה.

אמזון לא עוצרת: רוכשת לראשונה מטוסי ארוכי טווח להעברת משלוחים מקנדה

ענקית המסחר האלקטרוני האמריקנית אמזון ממשיכה לגדול בתקופת משבר הקורונה, ורוכשת לראשונה מטוסים ארוכי טווח להעברת מישלוחים לאירופה ואזורים מרוחקים נוספים. עד כה החברה רק החכירה מטוסים להעברת המישלוחים.

אמזון חתמה לפני מספר ימים על הסכמים לרכישת אחד עשר מטוסי בואינג שבע שש שבע/שלוש מאות: שבעה מחברת התעופה האמריקנית דלתא וארבעה מחברת התעופה הקנדית ווסט ג’ט. מטוסי הנוסעים יוסבו לקרגו ויוכנסו לשימוש ע”י אמזון.

זו אגב הוכחה נוספת שחברות התעופה מקטינות את צי המטוסים שלהן לטיסות ארוכות טווח, נוכח המשבר הקשה שפוקד את ענף התעופה.

אמזון החליטה לפני כשנתיים להטיס בעצמה את מטעניה לכל רחבי ברחבי העולם, והיא מחזיקה כיום בציא ענק של שמונים מטוסים מוחכרים. עתה החברה כאמור רוכשת מטוסים והציא שלה יגדל אפוא לתשעים ואחד מטוסים. לפי הערכות אמזון מתכוונת להמשיך ולהגדיל את ציא המטוסים שלה למאתיים, בדומה למתחרה האמריקנית שלה להעברת מטענים – חברת יו.פי.אס.

אמזון מעסיקה כיום קרוב למיליון עובדים ברחבי העולם ושווי השוק שלה נאמד ביותר מטריליון דולר.

Format ImagePosted on January 20, 2021Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags "סנוטיז", aircraft, Amazon, Boeing, Canada, clinical trials, COVID-19, e-commerce, Gilly Regev, Hebrew University of Jerusalem, SaNOtize, United Kingdom, vaccinations, Vancouver, אוניברסיטה העברית בירושלים, אמזון, בואינג, בריטניה, גילי רגב, וונקובר, חיסנה, מטוסי, מסחר האלקטרוני, ניסויים קליניים, קורונה, קנדה
Proudly powered by WordPress