פוליטיקה

מדוע עזבתי את ישראל ואינני חושב לחזור ארצה

היום השאלה האם להמשיך ולגור בישראל, לעזוב או לחזור ולגור בה או לעשות עלייה -היא רלוונטית יותר מאי פעם. מצד אחד ישראל נמצאת במצב בטחוני, כלכלי וחברתי לא פשוטים, ומצד שני האנטישמיות ופגיעה בישראלים וביהודים היא ממשית ביותר

אני עזבתי את תל אביב ועברתי לגור בוונקובר שבמערב קנדה לפני למעלה מעשרים שנה. אני יכול רק להצטער שלא עזבתי שנים קודם לכן בעת היותי צעיר יותר כי זה היה חלום חיי. חברו לחלום ההרגשה שהפכתי להיות זר בישראל ולכן העדפתי להיות זר בחו”ל. בנוסף, המצב הבטחוני של ישראל גם הוא הטריד אותי. אילו הן שלוש הסיבות המרכזיות שהביאו אותי לעזוב את ישראל. כבר בראשית שנות השמונים (אחרי השירות הצבאי) התחלתי לחלום על מעבר לחו”ל ולצערי רק כעבור עשרים שנה הגשמתי זאת

לקום ולעזוב לחו”ל זה דבר לא פשוט שכרוך בהרבה מאוד סיכונים. וצריך גם אומץ רב והאמת שזה היה חסר במקרה שלי. רק בסוף שנת 2004 כאשר קיבלתי את הניירת ההגירה לקנדה החלטתי שהפעם אני לא נותן לעצמי שום הנחות ותירוצים – מדוע שלא לעזוב. כעבור שלושה חודשים סיימתי את כל ענייני בתל אביב ועליתי למטוס שהביא אותי לוונקובר, בה אני חי עד היום

בשנות השמונים והתשעים רציתי לעבור לאירופה (תחילה ללונדון ולאחר מכן לאמסטרדם). בראשית אלפיים זכיתי בגרין קארד ואז החלטתי לעבור לניו יורק. אך היעדר האומץ כפי שציינתי והעבודה שכל כך אהבתי בתחום המדיה: “החזיקו” אותי בישראל. עבדתי בעיתונות במשך שבעה עשרה שנים והיה לי מאוד קשה להיפרד ממנה. בשנים האחרונות למגורי בישראל קיבלתי הצעות מפתות מהעורכים המובילים בעיתונות אך דחיתי את כולן, כי אחרת הייתי מתקשה עוד יותר קשה לעזוב. משה ורדי הציע לי לעבוד בידיעות אחרונות, אמנון דנקנר – מעריב, גיא רולניק ואיתן אבריאל – דה מרקר (שהיה מופרד אז מהארץ) וחגי גולן – גלובס

לבסוף הצלחתי להתגבר על כל המכשולים הנפשיים ועזבתי את ישראל לטובת קנדה. מרבית בני משפחתי וחברי הבינו אותי, ותמכו בצעדי. כמובן שהיו בודדים שלא ראו בעין טובה את “ירידתי” מישראל ולאורך הזמן היחסים ביננו הפכו לקרירים ואף נותקו. הגעתי לוונקובר, ובשנותי הראשונות עבדתי כמחפש מידע בחברה כלכלית. לשמחתי במשך מרבית שנותי כאן כתבתי (כפרילנס) עבור ידיעות אחרונות ווינט על מה שקורה בקנדה. לפני למעלה מאחת עשרה שנים הצטרפתי לחברה הפיננסית המספקת הלוואות סאב-פריים, ואני משמש מבקר החברה ואף עובד מהבית בשמונה השנים האחרונות

עוד שגרתי בישראל ראיתי עתיד שחור למדינה שהופכת להיות יותר דתית-חרדית-ימנית-לאומנית. אז התחלתי לקלוט שאין לי יותר מקום במדינה בה נולדתי וגדלתי ושהייתה בית מצויין במשך שנים. לצערי המציאות השתנתה לרעה וכאמור התחלתי להרגיש זר בישראל. מצאתי את עצמי שייך למיעוט שהוא וקטן וכיום ההבדלים בין שני המחנות עצומים ולא ניתנים לגישור. מלחמת ששת הימים עם הניצחון הגדול הביאה את תחילתה של תנועת ההתיישבות בשטחים הכבושים. וכך גם החל לגדול המחנה המשיחי. ומטבע הדברים לדתיים וחרדים יש הרבה ילדים והמספרים מנצחים. מציאות זו לא מתיישבת עם עקרונותי ודרכי ועל כן מצאתי לי בית חדש בקנדה

כיום אני מנותק כמעט לחלוטין מהוויה והתרבות הישראלית ורק השפה העברית מקשרת אותי לישראל. הקשר עם בני משפחה וחברים בישראל עדיין חשוב לי אך במקביל המרחק ביני ובין המדינה הולך וגדל. ישראל לא תשוב עוד להיות ביתי

מדוע האנטישמיות הולכת וגואה בעולם

אנו עדים לעליה משמעותית באנטישמיות ברחבי העולם אחרי השבעה באוקטובר. על כך אין מחלוקת

אך נשאלת השאלה מה הביא לעלייה הכל כך משמעותית באנטישמיות כולל פגיעה פיזית ביהודים וישראלים בעולם? למרבה הצער בישראל מעדיפים שלא להתעסק בסיבות אלה רק בתוצאות שכידוע הן קשות מאוד ולא מוצדקות בשום מקרה

קודם כל: הגל האנטישמי הנוכחי לא החל מהשבעה באוקטובר אלא לאחריו. זאת, לאחר שבעולם החלו לראות את התמונות הקשות מרצועת עזה. גם הפעולות המזויעות של החמאס ושותפיו בשבעה באוקטובר שכללו רצח, אונס ועוד מעשים בלתי אנושיים – לא יכולים לשמש כתירוץ לפגיעה והריגת אלפי ילדים, נשים ואחרים שגרו ברצועת עזה. אי אפשר לטעון שכל תושבי הרצועה הם אנשי חמאס ושאר הארגונים, למרות שקל לעשות זאת. המראות הקשים האלה מהרצועה הם שהדליקו את מדורת השנאה הנוכחית כנגד הישראלים והיהודים בעולם. בישראל לא רוצים להבין זאת וממשיכים להתעלם מהמציאות הקשה של תושבי רצועת עזה, שחלקם הגדול אף מורעבים. לא פלא שישראל הפכה כיום לאחת המדינות השנואות בעולם. כצפוי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא אחד האנשים השנואים ביותר בישראל וכן ברחבי העולם כולו

הדיבורים של שרי הממשלה בדבר החלת הריבונות הישראלית על השטחים הכבושים, תוך כדי עיבוי ההתנחליות שהן דבר ביומו, וכן הגליית כל תושבי הרצועה בהתאם למשנתו הגרועה של נשיא ארה”ב המטורף, דונלד טראמפ, רק מגבירה את השנאה כלפי הישראלים והיהודים בעולם. החלת הריבונות והגליית הפלסטינים מהרצועה עשויות גם להרחיק מדינות ערביות מהסכמי השלום עם ישראל

ולאור זאת ולמרות הכל, ממשלת נתניהו מאלצת את צה”ל להמשיך ולהילחם בעזה כאשר מחיר הדמים הוא גבוה ביותר. כשש מאות חיילים נהרגו מאז כניסת צה”ל לעזה לאחר השבעה באוקטובר

מרבית החטופים שחזרו לישראל שוחררו באמצעות משא ומתן וצה”ל הצליח לשחרר בעצמו מספר בודד של חטופים. ומהצד השני נהרגו אלפי אזרחים מקומיים ברצועת עזה כתוצאה מפעילות צה”ל

לאור זאת אני שואל בקול גדול: כמה עוד חפים מפשע משני הצדדים צריכים להיהרג בעזה כדי שממשלת הדמים של נתניהו תואיל להוציא את הצבא משם? האם המספרים הגבוהים האלה שהשאירו אלפי משפחות יתומות מתאבלות על אובדן יקיריהם – לא מספיקים לכם? האם אתם רוצים וצריכים בעוד נהרות של דם באזור

בישראל בדרך כלל לא חושבים על רק על היום ולא על מחר ובוודאי ובוודאי שזה לא מטריד את ממשלת נתניהו: לא העליה הקשה באנטישמיות ברחבי העולם, לא העמקת הפילוג בתוך ישראל ולא המשך אבדן חיים משני הצדדים. בישראל בעידן של נתניהו שכחו כנראה שהאירועים הקשים האלה ברצועת עזה ישליכו גם על עתידה של ישראל ושכנותיה

יש לזכור שרבים בקרב הטרוריסטים הפלסטינים שאחראים על פעולות טרור רצחניות בישראל לאורך השנים, שייכים למשפחות שאיבדו את יקיריהן בפעולות שונות של צה”ל. ולכן לא מן הנמנע שתמונה זו תחזור על עצמה בעתיד הנראה לעין, וחלק מהטרוריסטים העתידים לפגוע בישראלים ימנו על משפחות פלסטיניות שאיבדו את יקיריהן ברצועת עזה. אני חושש שהתוצאה של הנזק העצום בעזה תעלה לישראל במחיר כבד בעתיד. וכמו שציינתי היינו כבר בסרט הזה בעבר

ארה”ב השאירה נזק רב במקומות בהן צבאה פעל בהם אפגניסטן, עיראק ווייטנאם. אך מדינות אלו רחוקות מאוד מארה”ב, לעומת רצועת עזה הסמוכה לישראל. מוטב היה אם ממשלת נתניהו הייתה חושבת גם על המחר, ועל כך שישראל מוקפת בשכנות שצריך להמשיך לחיות עימן גם בעתיד

ישראל ממשיכה לדעוך ונתניהו ממשיך לחגוג

כאשר גרתי בישראל צפיתי שהמדינה תלך למקומות לא נכונים והיא תעמוד מול סכנות הולכות וגוברות מכל הכיוונים. אחד מחברי הטובים טען אז שאני רואה שחורות, מגזים בפסימיות שלי ונבואותי הרעות לא יתגשמו. לאורך השנים האחרונות החבר שינה את דעתו לגבי נבואותי מקצה לקצה. ועכשיו הוא טוען שהמציאות הקשה בה ישראל נמצאת, היא הרבה יותר קשה ממה שחזיתי ולכן נבואותי היו אופטימיות מידי

אני יכול להבין את אלה שרוצים להיות אופטימיים, לראות את האור, לשמוח ולעסוק בדברים חיוביים. אך אסור לשכוח שמי שמתעלם מהמציאות הקשה ביותר בה ישראל נמצאת כיום, מאפשר לראש הממשלה המושחת, בנימין נתניהו, להמשיך בדרכו הגרועה תוך חיסול הדמוקרטיה. ההיסטוריה מלמדת אותנו שמנהיגים רעים הולכים ותופסים תאוצה כאשר אין כח גדול שעומד מולם ועוצר אותם. אזרחים שמעדיפים לעסוק בחיי היום יום ולהתעלם ממה שקורה בישראל, יתעוררו יום אחד ויראו שהדמוקרטיה נמוגה לחלוטין, שזכויותיהם נעלמו ואין להם יותר זכות בחירה. ישראל בשליטת נתניהו צועדת לכיוון המסוכן הזה במלוא העוצמה. כי כידוע נתניהו חושב רק על נתניהו ולא אכפת לו מאחרים, בהם המשפחות השכולות, משפחות החטופים, תושבי ישובי הספר ואחרים

כל עוד לא יתאגדו כל כוחות האופוזיציה בניסיון רציני להפיל את ממשלת נתניהו המסוכנת, כל עוד לא יצאו לרחובות מיליוני אזרחים להפגין נגדה ונגד המדיניות שלה, הרכבת שצועדת אל התהום האסוני הזה לא תיעצר. על תושבי ישראל לנקוט בכל הצעדים האפשריים לעצור את נתניהו וממשלתו הרעה ולמנות תחתם ממשלה שפוייה שתדאג לישראל ולא לעצמה. המלחמה בעזה מיותרת, עולה במחיר רב של חיילים שנופלים, החטופים לא משוחררים וגם פלסטינים רבים נהרגים ללא סיבה מוצדקת. לאור זאת, ישראל הפכה כיום להיות אחת המדינות המנודות והשנואות בעולם. ולא פלא שהאנטישימיות מרימה ראש, וישראלים ויהודים נפגעים כל הזמן פיזית מאלה ששונאים אותם. האנטישמיות צפויה להחמיר כל עוד צה”ל ממשיך לפעול בעזה ולפגוע ולהרוג אזרחים מקומיים שם

את הישראלים המתנגדים לנתניהו אפשר לחלק לשלוש קבוצות: הקבוצה הראשונה כוללת את אלה שיעשו כל מאמץ להילחם בו, להביא לפיטוריו ובעצם פיטורי כל הממשלה הנוראית הזו. הקבוצה השנייה כוללת את אלה שמבינים שישראל תמשיך להידרדר לתהומות עמוקים עוד יותר. ועל כן מבחינתם הפתרון היחידי האפשרי הוא לעזוב את המדינה. הקבוצה השלישית כוללת את החלשים והתבוסתנים המציינים כי אין מה לעשות אלה לקבל את גזרות נתניהו כמו שהן, ולקוות לטוב

בתור אחד שנולד וגדל בישראל עצוב לי לראות את תהליך הנסיגה הגדולה של המדינה וההידרדרות הבלתי נתפסת הזו. יש שטוענים שכל הרע החל מהשבעה באוקטובר, אך אני חושב שזה התחיל הרבה שנים קודם לכן. בחודשים האחרונים, חברו הטוב של נתניהו במשך שנים, הסופר איל מגד, התנתק ממנו והחל לבקר אותו בחריפות. מגד הוא דוגמא טובה לחברים ומעריצים מושבעים של נתניהו ומשפחתו, שיום אחד התעוררו והבינו שהוא אסון למדינה. אני כבר אמרתי זאת בסוף שנות השמונים. נתניהו תמיד היה נתניהו: נוכל, שקרן פתולוגי, אינטרסנט ומגלומן. טועה מגד ה מציין כי הוא הבחין בתכונותיו השליליות של נתניהו רק אחרי השבעה באוקטובר. מגד היה עד אז פשוט עיוור שהעריץ את נתניהו

אם לא יקומו הישראלים ברובם ויהפכו לאקטיביים כדי להעיף את שלטונו של נתניהו, ישראל תלך לאבדון. אם לא תקום ממשלה חדשה ושפויה בקרוב זה יהיה אסון. הנזק שנתניהו גורם כל יום הוא כבד מנשוא.

לאן ישראל הולכת

מלחמת הזדון של הממשלה נגד המדינה והחברה הישראלית נמשכת ללא הפוגה. התוצאות ניכרות בכל אתר. יו”ר ועדת החוקה ממשיך את מלחמתו נגד המערכת המשפטית. מצרים מאשימה את ישראל בהפרת הסכם השלום ומצמצת את שיתוף הפעולה הדיפלומטי. הולנד ונורווגיה מאיימות בהפסקת שיתוף הפעולה הצבאי והמדיני. ישראל מפליאה להכות בתימן, אבל מספיק טיל תימני אחד כדי לצמצם את מספר הטיסות לישראל מהלך שמבודד את ישראל

הצהרות מדיניות של שרים, בורים ביחב”ל מחבלות במעמדה הבינלאומי של ישראל. דירוג האשראי מצביע על סיכונים כלכליים. מתרחב הנתק בין ביבי נתניהו לדונלד טראמפ. עוד ועוד כתבות של אנשי ימין מוכיחות את הצורך המידי בהחלפת הממשלה שפשטה את הרגל גם מבחינה מדינית וגם מבחינה מוסרית

הסוציאל דמוקרטיה הישראלית מתה והחליפה אותה מין יהדות יהירה, שחצנית מבית שמאי. בעוד ההלכות כמעט כולן הן על-פי בית הילל

ומה נאמר על טראמפ: הוא שונא לוזרים. ברגע שהוא סימן את נתניהו כלוזר, כינה אותו מחסום דרכים להגיע להסדרים ואמר כי מתקפה עצימה חדשה בעזה כפי שנתניהו מתכנן היא מאמץ מבוזבז, הוא לקח אליו את המושכות והטיל את נתניהו לצד הדרך. בממשל האמריקאי גוברת תחושת המיאוס מנתניהו אחרי שטראמפ קרע את המסכה מעל פניו: הוא יודע שהוא נלחם למען הישרדותו הפוליטית בלבד, שהרי טראמפ מבין בזה דבר או שניים, כי גם הוא נרקיסיסט הפועל בעיקר למען עצמו. וברגע שטראמפ הפנים שנתניהו מהתל בו, שאין לו כוונה לסיים את המלחמה בעזה, שאין לו תכנית ליום שאחרי

טראמפ הגיע להסכמות עם החות’ים שלא כללו את ישראל, הודיע על משא ומתן ישיר עם איראן בלי לתת לנתניהו הצצה לפרטיו, ועכשיו כשהוא בסעודיה, חומד את ארמונותיה וכספה, הוא הולך להגיע כנראה להסכמים שלא כוללים נורמליזציה עם ישראל כתנאי לשיתוף פעולה עם ארצות־הברית. נותרנו מאחור, כי ראש הממשלה נתניהו הדיר עצמו – לא כי הוא חשב שהמהלכים שמקדם טראמפ הם רעים, אלא כי הם לא מתחברים לנוכלות האופפת אותו ולא מתאימים למתווה שהגה במוחו כדי להישאר בשלטון ויהי מה

טראמפ נענה לתביעותיו של נתניהו לפני כעשר שנים לצאת מהסכם הגרעין, שאמנם לא היה מושלם אבל היה טוב. היו אלו הימים שבהם נתניהו התייחס לטראמפ בהתנשאות כאל אידיוט שימושי, וניצל את חוסר הבנתו במהלכים מדיניים־ביטחוניים כדי לסובב אותו על האצבע הקטנה. הגלגל התהפך: עכשיו, טראמפ הוא זה שזוקר את אצבעו ונותן לנתניהו להסתחרר עליה. הוא עושה מה שהוא רוצה ומה שנכון בעיניו: מדבר ישירות עם חמאס כדי לשחרר חטופים. גם הוא מבין ששלום עושים עם האויב, גם כשהוא מר ואכזר. מנעד הרגשות של טראמפ מצומצם, אבל נושא החטופים נגע לליבו, והוא נרתם להביא לשחרורם מהמנהרות בעזה

טראמפ דוהר עתה למזרח התיכון כשהוא נחוש לשנות אותו מהיסוד: משימתו היא להביא לסיום המלחמה בעזה, לשחרור החטופים ולשיקום הרצועה. הוא מגייס את סעודיה ושאר מדינות המפרץ כדי להוביל מהלך גדול: גם הסכם עם איראן שנתניהו לא שותף בסודותיו, גם שיתוף מדינות ערב בתכניות היום אחרי בעזה

בימין הישראלי שמחו וצהלו על בחירתו של טראמפ וסילוקו של ביידן. הם טעו לחשוב שהוא יהיה המריונטה שלהם. טראמפ הראה להם שהוא לא סופר אותם: הוא חדור מטרה להביא למהפך של שלום באזור, שישרת אותו היטב – הוא גם יקבל מקטאר ארמון מעופף, וגם סעודיה תזרים מילארדים לארצות־הברית

הדמוקרטיה בישראל נחלשת בזמן שהציבור אדיש

הדמוקרטיה בישראל הולכת ונחלשת וראש הממשלה הכוחני שחושב רק על טובתו מנצל את המצב, בזמן שהציבור הרחב נשאר אדיש. כך דמוקרטיות מוחלפות בדיקטטורות ותופעה מדאיגה זו הולכת וצוברת תאוצה

ראש הממשלה המושחת, בנימין נתניהו, מחזיק במושכות השלטון כבר שבעה עשרה שנים והוא לא חושב לפרוש. הוא מנהל את המדינה ביד רמה, עושה כרצונו ומחליף את אלה שמתנגדים לו בנאמנים חלשי אופי שיסורו למרותו. נתניהו התעשר על חשבון ישראל ולמרות שכיסיו נפוחים הוא לא חושב בכלל לפרוש. יש המאמינים שבבחירות המתוכנות בישראל בסוף השנה הבאה, נתניהו יובס ויעלם מהמפה. אך לא בטוח כלל שזה יקרה כאשר האופוזיציה בישראל היא כה חלשה ולא רלוונטית. מתנגדי נתניהו האמינו שהוא יעלם לאחר אירועי השבעה באוקטובר וזה לא קרה. לאחר מכן הם חשבו שעד סוף שנה שעברה, ממשלת נתניהו תיפול וגם זה לא קרה. הנוכל נתניהו עושה כל הזמן מאמצים עיליים להמשיך להחזיק במושכות השלטון, תוך שהוא מרפד את מקורביו. אצל נתניהו רשימת האחראים לכישלון הנוראי של השעבה באוקטובר היא גדולה וכוללת את ראשי הצבא ומערכת הביטחון, אך לא אותו. כרגיל כמו בכל שנות שלטונו נתניהו מעולם לא לקח אחריות על מעשיו ומחדלים הרבים. הוא זה שטיפח את החמאס בכסף גדול שהגיע קטאר, ולא מן הנמנע שגם הוא קיבל כמה מזוודות של כסף לחשבונותיו בחו”ל. בטימטומו כי רב במקום לחזק את הרשות הפלסטינית ולהחליש את החמאס נתניהו עשה את הבחירה הלא נכונה

לנתניהו יש עדת מעריצים לא קטנה שיעשו הכל כדי שימשיך להישאר על כיסא המלך. זה בכלל לא מעניין אותם שהוא מושחת, שהוא אחראי הראשי לכישלון הביטחוני הגדול ביותר בתולדות ישראל, ושהוא אחראי על פירוק ופילוג החברה בישראל ועוד ועוד. אצל תומכי נתניהו התהליכים המשפטיים נגדו אינם חוקיים והם מנוהלים על ידי גורמים המתנגדים לו. זה הרי לא חדש שעבריינים לא יקחו אחריות על מעשיהם ויאשימו את מערכת המשפט בחוסר צדק. כך גם אצל נתניהו ואנשיו

מכר מהעבר ציין בפני נתניהו ניהל את המלחמה מאז השבעה באוקטובר בהצלחה מרובה ומגיע לו ציון לשבח על כך. אני לא זוכר שבישראל מישהו ציין את הצלחתה של ראש הממשלה, גולדה מאיר, לנהל את המלחמה אחרי השישה באוקטובר בה נפתחה מלחמת יום כיפור, לאחר האחריות הגדולה שלה לכישלון ההוא, שהוא מתגמד לעומת הכישלון של נתניהו בשבעה באוקטובר. מאיר חשבה אפילו להתאבד לאחר פריצת מלחמת יום כיפור אך זה לא יקרה אצל נתניהו, כי הרי מי שלא לקח מעולם אחריות על מחדליו הרבים ישן בשקט גם לאחר השבעה באוקטובר

אותו מכר מצא גם במדויק את האשם האחראי למחדל השבעה באוקטובר. אצלו כמובן זה לא נתניהו אלה “אלוהים שהעניש אותנו”. דברי שטות הבל אלו מוכיחים עד כמה בישראל של היום לא מנסים להוריד את נתניהו, אלה דווקא מנסים לחזק אותו

כאמור הדמוקרטיה בישראל הולכת ונחלשת וזה לא טעות, אלה מעשה מכוון על ידי נתניהו ואנשיו. אך ראוי לציין כי באותו זמן מרבית הציבור הישראלי נשאר אדיש, לא יוצא לרחובות ולא עושה מספיק כדי להיפטר מנתניהו הנוכל

האופוזיציה בישראל חלשה בצורה מבישה ולא נמצאים מנהיגים רציניים שיכולים לאיים על הכוחנות של נתניהו. באם הציבור בישראל לא יתעשת במהרה ויפעל בכל דרך להחליף את נתניהו, ישראל תמשיך בשקיעתה אל מחוזות גרועים מאוד

הסכנה הגדולה של ישראל היא הפילוג הפנימי

ישראל נמצאת כיום במצב בטחוני מסובך ביותר כולל חזיתות רבות. הצבא ומערכת הביטחון נקראים כל העת לפעול לביטחונה של המדינה ובמקביל להכות באיומים מכל הכיוונים

למרות זאת הסכנה הגדולה ביותר שמאיימת על קיומה היא הפילוג הפנימי הגדול שלא ניתן לאחותו עוד. ישראל מחולקת כיום בברור לשני מחנותשמתנגדים אחד לשני: מחנה המרכז-ליברלים-שמאל ומולו מחנה הימין-דתיים-משיחיים

ראש הממשלה הנצחי של ישראל בנימין נתניהו, הוא הנושא באחריות העיקרי ליצירת שני מחנות ניצים אלה. אחדשמתנגד לו ואחד שתומך בו. במדיניות הפרד ומשול נתניהו שולט ביד רמה בישראל, שהפכה לבובת הסמרטוטים שלו

שוחחתי עם אשתו של חבר ותיק שגר בירושלים והיא אמרה לי מפורשות כי הפילוג הפנימי היא הסכנה הגדולה ביותר המאיימת על קיומה של מדינת ישראל. או במילותיה: מדינת יהודה מול מדינת ישראל. לדבריה היום רבים הולכים ונוטים ימינה אך במקביל ההתנגדות לנתניהו ושלטונו גם היא צוברת תאוצה

כבר זמן מה שאני שומע ישראלים שמתבטאים בצורה דומה ורואים איך המדינה שלהם מחולקת כבר לשני חלקים: מדינת יהודה ומדינת ישראל. ולרבים רבים ברור כי כבר לא ניתן לחבר בין שני המחנות והשינאה ביניהם הולכת ומתגברת. נתניהו מעצימה כדי שיוכל להמשיך ולשבת על כיסא המלך, למרות שהוא ראש הממשלה פחות ממלכתי שישראל ידעה מעולם

מספיק לראות את התנהגותם של תומכי נתניהו ממדינת יהודה שלא בוחלים בשום דרך להביע את עמדתם הניצית, ומנסים לפגוע בכל דרך במתנגדים שלהם. הם אלו שרוצים בהפיכה המשפטית כדי למלט את נתניהו הנוכל מגזרות בית המשפט נגדו, ולאפשר לו לשלוט עוד שנים רבות, תוך שהוא הופך את קופת המדינה לכיסו הפרטי

זה מביש לראות את ממשלת נתניהו המושחתת שממשיכה לנהל את ענייניה כאילו לא התרחש אסון השבעה באוקטובר, כאשר בכיריה לא לוקחים אחריות על המחדל הגדול, מתפטרים ונעלמים מעין הציבור. אחד האפסים הגדול ביותר באופוזיציה לנתניהו, גדעון סער, שטען כי אסור לראש הממשלה הזה להמשיך בתפקידו, חזר על ארבע לממשלתו. זה מביש איך זה שטען שהוא בעל ערכים העדיף את ערך הכיסא על ערך האופוזיציה לראש הממשלה הגרוע בתולדות ישראל. סער ודומיו רק ממשיכים לחזק ולתדלק את נתניהו, שממשיך לצחוק כל הדרך לבנק

מבישה ביותר התנהגות פעילי הרחוב של נתניהו שמתקיפים פיזית את משפחות החטופים, יורקים עליהם, מרביצים להם מכות, מנסים לדרוס אותם ועוד. במדינת ישראל של פעם היו ערכים בסיסיים והכל נתנו כבוד למשפחות של חטופים וחללים, ואף אחד לא ניסה לפגוע בהם ולטעון שהם אנשי שמאל אשכנזים שמתנגדים לנתניהו. לא ראינו שנתניהו יוצא להגנת המשפחות של החטופים ומבקר את פעיליו שפוגעים בהם. כל עוד זה משרת את מטרתו להמשיך ולשלוט אז הם יכולים להמשיך ולבזות את המדינה וערכיה

נתניהו ומשפחתו ממשיכה להפעיל את מכונת הרעל הכוללת תעמולה שקרית, כדי להמשיך ולחזק את עמידתה בראש המדינה. לא נראה שאכפת למשפחת המלוכה החולנית הזו כי המדינה – שהם אחראים עליה – הולכת ומתפרקת מנכסיה. הם לא מבינים כי המשבר החברתי-פוליטי הגדול הזה ועוד בזמן של מתיחות ביטחונית נוראית, עוזר להחלשת המדינה והנצחת הפילוג. לא פלא שישראלים רבים נוטשים את המדינה ורבים אחרים נערכים לעשות זאת בעתיד הנראה לעין

אני מציע לישראלים שחושבים שהם חווים רק באיום בטחוני מהשכנים, וכי השבעה באוקטובר הוא עונש מאלוהים להתעורר ולקלוט שהעונש הוא נתניהו

לא רואים סוף למשבר

ישראלים רבים לאור אירועי השבעה באוקטובר הפכו להיות פסימים ובצדק. הם לא רואים שום תמונה אופטימית באופק ופתרונות לסיום המשבר הבלתי נגמר

האחראי הישיר למשבר בישראל הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעושה הכל כדי להמשיך בתפקידו ולא מעניין אותו המחיר הכבד לכך. נתניהו כיום הוא אחד המנהיגים השנואים בעולם, כולל במרבית מדינות המערב וכן בישראל. היום רבים מבינים מיהו האיש, כיצד הוא פועל ומה האינטרסים שלו. מצער שהשבעה באוקטובר האירו בצורה רבה עד כמה ישראל לא היתה מוכנה, ועד כמה נתניהו מסוכן ולא יקח אחריות על מעשיו ומחדליו הרבים

בישראל העדיפו להגן על ההתנחלויות בשטחים הכבושים ואף לעבות אותן במקום להגן על גבולות המדינה. העדיפות ניתנה למתנחלים על חשבון תושבי ישראל. זו הקונספציה שנתניהו הוביל וזה מחדל אדיר שהוא לא יוכל להימלט ממנו

יש לא מעט שנוטים להעריץ מנהיגים שזה מנהג לא בריא שיכול להפוך למסוכן, כאשר מדובר באישים כמו נתניהו ודונלד טראמפ. הערצה לנתניהו לאורך השנים הרבות שבה הוא מעורב בפוליטיקה הישראלית, הפכה את תומכיו לעיוורים ואת נתניהו לנוכל. אהוד אולמרט נכנס לכלא על עבירות פחותות בהרבה מאלה של נתניהו, שמתכחש להן כמובן. נתניהו המכהן בתפקידוכשבעה עשרה שנים צבר עבירות רבות בתחומים שונים. הוא הפך לאיש עשיר, הוא מחזיק במספר נכסים וחשבונות בנק מנופחים. נתניהו ומשפחתו חיים ברמת חיים גבוהה והחשבונות מוטלים על משלם המיסים הישראלי

לאור שנותיו בפוליטיקה הבויל נתניהו מהלכים מסוכנים ביותר. הוא הוביל את ההסתה הרבתי שהביאה לרצח של יצחק רבין, הוא הוביל תוכניות רבות להרחבת והוספת ההתנחלויות בשטחים שפוגעות קשות בעתיד של ישראל והפלסטינים. הוא לחץ על טראמפ לבטל את הסכם הגרעין עם איראן – כאשר המומחים לנושאי ביטחון בישראל טוענים שמדובר במהלך שגוי ומסוכן לישראל. נתניהו גם איפשר העברת כסף רב מקטאר לחמאס, ששימש לחימושו בממדים אדירים. עדיין לא ברור האם לנתניהו היה גם רווח אישי מהעברות כספים אלה

נתניהו בימי שלטונו – דאג במדיניות ההפרד ומשול שלו כמו דיקטטורים – ליצור וללבות שנאת אחים בתוך ישראל. המצב היום בחברה הישראלית הוא כה חמור שכבר אי אפשר לגשר על הפערים בין תומכי נתניהו למתנגדיו. התעמולה השיקרית המופצת על ידיי נתניהו, בנו יאיר ומקורבים אחרים ומכונה “מכונת הרעל” רק מוסיפה שמן רותח לסכסוך הפנימי בישראל. הגיעו הדברים לידי אבסורד כאשר תומכי נתניהו מאשימים את משפחות החטופים כאילו הן שייכים לשמאל. לא מעט משפחות החטופים הוכו ואויימו על ידי תומכי נתניהו. ומה תומכיו אומרים לישראלים יוצאי אירופה: תחזרו לאירופה כדי שהיטלר יחסל אתכם. דוגמאות אלה מוכיחות שמאז שנתניהו השתלט על ישראל, המדינה החלה להתפרק והתהליך המדאיג הזה רק מתעצם

תומכי נתניהו מעריצים דמות בעייתית לא פחות והיא טראמפ. הם מאמינים כי רק טראמפ ידאג לישראל. לעומתו המועמדת השנייה לנשיאות בארה”ב, קמלה האריס, לא תדאג לישראל. הישראלים התומכים בטראמפ עיוורים למעשיו המסוכנים ורצונו להפוך לדיקטטור. כידוע הישראלים ונתניהו בראשם לא מסתכלים על התמונה הכוללת, אלה רק על היום ומחר. מבחינתם טראמפ יפתור את הבעיות של ישראל היום ומחר. הם לא קולטים עד כמה טראמפ מסוכן לארה”ב ולמערב, ולכן גם לישראל. אם טראמפ יחזור לשלטון יחליש הדבר את ארה”ב וזה בדיוק מה שרוצים ברוסיה ובסין. בישראל כיוון שלא חושבים על העתיד לא מבינים עד כמה ארה”ב חלשה תחליש גם את ישראל

מספר הישראלים המעוניינים לעזוב למדינה אחרת אלה הולך וגדל

כצפוי מספר הישראלים המעוניינים לעזוב למדינה אחרת לאור המשבר הקשה הפוקד את המדינה בימים אלה הולך וגדל. זאת בעיקר לאור הרפורמה במערכת המשפטית אותה מציעה ממשלת הימין בראשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו. קנדה משמשת באופן קבוע אחד היעדים הבולטים בעולם להגירה כולל לאלה שרוצים להגיע מישראל. בקנדה יש כיום את הריכוז השלישי-רביעי בעולם של יהודים הגרים מחוץ לישראל וגם נקודה זו חשובה לישראלים

הנה מספר תגובות בנושא שמתפרסמות בימים אלה בפורומים השונים של ישראלים בקנדה של פייסבוק – בנושא המעבר מישראל אל קנדה

אלינור כהן כותבת: יש עלייה של מאה אחוז במספר הבקשות שאני מנהלת ואני מוצפת בשאלות ממשפחות שחושבות לעבור לגור בקנדה מהסיבות הכי עצובות שיש

לגבי נושא המחאה נגד תוכנית הרפורמה במערכת המשפט כותבת דפנה קדם: בטורונטו וונקובר אנו מוחים זה שבוע שלישי למען שמירת הדמוקרטיה בישראל. היא מציעה למעוניינים להצטרף לקבוצות המחאה בטורונטו, ונקובר או גם בערים אחרות בקנדה

אסנת קמחי חושבת לעבור עם המשפחה לקנדה. היא שואלת: אנו חושבים לעבור לקנדה. נשמח לקבל עצות, טיפים והמלצות

דניאלה בואנו גם היא מעוניינת לעבור לקנדה. היא כותבת בפורום: מחפשת לעשות רילוקיישן לקנדה עם בעלי והילד בן השנה. יש לי ניסיון של שלוש שנים בצילומי רנטגן של שיניים. אשמח באם תוכלו לעזור לי בנושא

ליאת מרסו מחפשת עזרה דחופה בנוגע להגירה לקנדה ושואלת איך מתחילים ובמי היא יכולה להיעזר

עידן סטולרוב מחפשת עורך דין מומחה להגירה לקנדה

נטלי קיינן מחפשת להכיר ישראלים שגרים באדמונטון שבמחוז אלברטה כיוון שהיא מעוניינת להגר לשם

ג’ניפר סיל כותבת כי אחיה בן העשרים ושתיים הוא שחקן כדורגל (חופשי) שמעוניין לעבור לקנדה. היא שואלת האם מישהו מכיר סוכן מקומי או מישהו אחר שיכול לעזור לו

אלמוני המציין כי משפחתו מתכננת להגר לקנדה בקיץ הקרוב. הוא שואל האם ניתן לפתוח חשבון בנק בקנדה און-ליין מישראל, כדי להעביר כספים לקראת ההגעה

אלדד בלייש שמעוניין לעבור לקנדה הוא טכנאי רנטגן. הוא שואל האם בקנדה מקבלים תעודות רשמיות מישראל ומה התהליך לאישורן

מאיה טאוב מעוניינת לעבור לקנדה והיא שואלת מה האתגר המרכזי של זוגיות ברילוקיישן

אלמונית כותבת כי היא גרה כיום בישראל. היא מעוניינת לחדש את האזרחות הקנדית שלה ולהשיג אזרחות קנדית לבעלה ולילדים. היא שואלת כיצד עושים זאת בצורה היעילה ביותר ומה התנאים לכך

מעיין עופרי שהיא פרמדיקית בישראל שואלת בפורום על פרמדיקים שעובדים כיום בקנדה. היא רוצה מידע מפורט בתחום התעסוקה הזה

מספר הפורומים של ישראלים בקנדה בפייסבוק הולך וגדל עם השנים. הרשימה כוללת כיום בין היתר: חמישה פורומים שונים בעלי אותו שם של ישראלים בקנדה (הכוללים 18 אלף חברים, שמונת אלפים חברים, שבעת אלפים חברים, שש מאות חברים, כחמש מאות חברים, כשלוש מאות חברים), שני פורומים בעלי אותו שם של ישראלים בטורונטו (הכוללים כעשרים ואחד אלף חברים ועשרת אלפים חברים), ישראלים החיים בקנדה (הכולל כארבעת אלפים ושש מאות חברים), ישראלים בהייטק באמריקה – מיועד לאלה שגרים בארה”ב ובקנדה (כולל כארבעת אלים חברים), סטודנטים ישראלים בקנדה (כולל אלף שלוש מאות חברים), שני פורומים בעלי או שם של ישראלים באמריקה – מיועד לאלה שגרים בארה”ב ובקנדה (כוללים עשרים אלף חברים ואלף ארבע מאות חברים) וכן קנדה למטיילים (הכולל כתשעת אלפים חברים)

נסיעה שנייה לישראל

חזרתי מנסיעה שנייה לישראל בסוף חודש מאי. בראשית חודש פברואר טסתי בדחיפות לישראל כיוון שאמי היתה מאושפזת במצב קריטי בבית החולים איכילוב שליד ביתה, לאחר שנחנקה מחתיכת תפוח שהיתה בסלט שאכלה. היא נפטרה לאחר מספר ימים ונקברה בדיוק באותו יום בו אבי נקבר, שנה קודם לכן. הנסיעה השנייה לישראל במאי בוצעה על ידי כדי לעזור לאחי להמשיך ולפנות דברים מדירת הורי, במקביל לחתימה על מסמכים שונים בפני עורך הדין של המשפחה. זו בעצם הפעם הראשונה מאז שעזבתי את ישראל לפני למעלה משבע עשרה שנים (בראשית שנת אלפיים וחמש), שאני מגיע לשני ביקורים בשנה. מודה אני שזה יותר מדי בשבילי. הטיסות הארוכות, השינויים בזמנים וכן באופי של שתי המדינות (ישראל וקנדה) מעייפים מאוד

הביקור הנוכחי בישראל היה קצר ונועד כאמור לטיפול בעניינים משפחתיים ולא מפגשים חברתיים. לכן לראשונה מאז עזבתי את ישראל, לא הודעתי מראש לאף אחד מחברי שאני מגיע. למעט אחי ואשתו, באותה סיבה לא פגשתי את שאר חברי המשפחה. כיוון שהספקתי לעמוד בכל המחויבויות ניצלתי את מספר הימים המועט שנשאר לי לפגוש מספר קטן של חברים קרובים. למרות ההיכרות הארוכה, אותה שפה (עברית) בה אנו מדברים, הרגשתי הפעם יותר מתמיד כמה אנו רחוקים זה מזה. אין ספק שהמגורים מחוץ לישראל, הפכו אותי לרחוק וזר מול מה שקורה במדינה, ובעיקר אצל אלה שגרים בה. אינני בטוח שהייתי היום יכול לגור בישראל. זו מדינה שהולכת ומשתנה תדיר ולצערי לכיוון הלא נכון

לפני שטסתי בחזרה לוונקובר הצלחתי להסתובב קצת ברחובותיה העמוסים לעייפה של תל אביב. ומה מצאתי: רעש קשה שחלקו נובע מבניית רכבת תחתית, פקקים אינסופיים ובעיקר ישראלים שלא אכפת להם מכלום. הם מדברים בטלפונים בכל מקום, מעשנים בכל פינה, צופרים נון-סטופ בעת הנהיגה הפרועה שלהם ועוד ועוד. בכל ביקור אני שם לב שגם בתל אביב כמות חובשי הכיפות הולך וגדל. הזכרתי זאת לבעלת בית קפה בכיכר מסריק והיא הגיבה במשפט אחד: “כמות הדתיים והבורים הולך וגדל”. כנראה שהיא צודקת

לאחרונה שמענו שהממשלה החילופית בראשות בנט ולפיד לראש הממשלה הנצחי – נתניהו, לא הצליחה במשימתה להחזיק קדנציה שלמה, ובחירות חדשות יערכו במהלך חודש אוקטובר. לפיכך יש סיכוי גדול שנתניהו שעומד למשפט על מעלליו הלא חוקיים, יחזור שוב לכס השלטון, לאחר שישב כבר על כיסא ראש הממשלה במשך כחמש עשרה שנים. זה הדבר האחרון שישראל צריכה כיום, וזה הדבר העיקרי שימשיך להזיק למדינה ולאזרחיה. נתניהו הוא מלך מלכי הפילוגים. בתקופת שלטונו ההסתה נגד גורמי אכיפת החוק ובית המשפט גדלה באופן משמעותי, כמו גם השסע בין האזרחים: דתיים מול חילוניים, ימנים מול שמאליים, ספרדים מול אשכנזים ויהודים מול ערבים

כשאני מסתובב כיום בישראל אני מרגיש זר לחלוטין. אינני מתחבר למה קורה במדינה, אינני אוהב את התנהגות הישראלים וסדר העדיפות שלהם. גם מבחינה תרבותית אני מרגיש כיום רחוק וזר. זה לא מתאים לי יותר. הישראלים הופכים יותר ויותר ללאומניים, ימנים ודתיים. במקום דו שיח יש יותר שנאה ואלימות מילולית (ולפעמים גם פיזית), במקום סדר יום חדש ובריא יותר למדינה ולאזרחיה: ישראל חוזרת לאחור והדת תופסת מקום מרכזי בחיים

כשעזבתי את תל אביב בטיסה בחזרה לוונקובר, נשמתי עמוקות וניסיתי לארגן את מחשבותי. למסקנה אחת ברורה הגעתי: בשנים הקרובות אינני מתכוון לחזור ולבקר בישראל

פיילין נחשבת למועמדת

שרה פיילין מועמדת לשגרירת ארה“ב בקנדה? (צילום: Therealbs2002 via Wikimedia Commons)

שרה פיילין נחשבת למועמדת לתפקיד שגרירת ארצות הברית בקנדה. כך פורסם בהרחבה בתקשורת הקנדית והבינלאומית בימים האחרונים. פיילין ששימשה מושלת מדינת אלסקה בשנים 2006-2009 הייתה בין הראשונים להתייצב לצידו של דונלד טראמפ, עת התמודד בפריימריז על רשות המפלגה הרפובליקנית. באחת מעצרות הבחירות של טראמפ בהן השתתפה לפני כשנה היא אמרה: “טראמפ בונה דברים גדולים שנוגעים בשמים. כל חייו הוא מביט כלפי מעלה”. פיילין נחשבת למקורבת לנשיא החדש, ויתכן ועתה הוא יגמול לה בכך שימנה אותה לשגרירה באוטווה, למניגת ליבה של קנדה. עם זכייתו של טראמפ בנשיאות בבית הלבן היא הוזכרה כאחד המועמדים המובילים לתפקיד שרת הפנים של ארה”ב. וכן לתפקיד השרה האחראית על יוצאי הצבא. בנושא זה התבטאה פיילין כי: “הבירוקרטיה הורגת את הווטרנים שלנו”.

מזה כחודש אין לארה”ב שגריר באוטווה לאחר שברוס היימן, נתבקש לעזוב את תפקידו בראשית ינואר על ידי ממשלו של טראמפ. היימן (יהודי חבר המפלגה הדמוקרטית) שהחזיק בתפקיד השגריר בקנדה כשלוש שנים היה מקורב לנשיא היוצא, ברק אובמה. קודם למינויו לשגריר הוא שימש בכיר בבנק ההשקעות האמריקני גולדמן את זאקס ולאחר מכן היה לאיש עסקים.

דובר הבית הלבן, שון ספייסר, גרם ביום רביעי שעבר לתדלוק השמועות על המינוי של פיילין לתפקיד השגרירה בקנדה, כיוון שהוא סירב לאשר או אף להכחיש אותו. פייליין שכמו טראמפ מגיבה כל הזמן באמצעות חשבון טוויטר, לא התייחסה אף היא לשמועות על התפקיד החדש שמיועד עבורה.

חבר הפרלמנט הקנדי מטעם המפלגה הדמוקרטית החדשה, ניתן כהן, טוען כי מינויה של פיילין לשגרירה כמוהו להתמודד עם שני דונלד טראמפ. לדבריו הענקת תפקיד השגריר לפיילין יזיק למאמצי קנדה לחזק את הקשרים עם הממשל החדש של טראמפ, ויהיה קשה לקחת אותה ברצינות. הוא הוסיף: “פיילין אף פעם לא הרגישה בנוח עם האמת”. חבר פרלמנט נוסף מטעם המפלגה הדמוקרטית החדשה, צ’ארלי אנגוס, ציין כי המינוי הזה מראה עד כמה הממשל של טראמפ לא לוקח ברצינות את קנדה. ואילו רבים מהגולשים בקנדה הגיבו בצחוק ובגיחוך לגבי האפשרות שפיליין תזכה במינוי של השגרירה באוטווה.

פיילין (בת ה- 52 ואם לחמישה ילדים) הייתה ב-2008 מועמדת לתפקיד סגן נשיא ארה”ב, עת הכריז הסנטור הרפובליקני, ג’ון מקיין, כי יתמודד על תפקיד הנשיא מטעם מפלגתו. לדעת רבים מהמומחים בארה”ב פיילין רק הזיקה למקיין לזכות בתפקיד, והוא הפסיד לברק אובמה. מושלת אסלקה לשעבר נחשבת בדעותיה לימנית שמרנית (היא מתנגדת בין היתר להפלות), ומקורבת מטבע הדברים לאגף הניצי במפלגה הרפוליקנית. פיילין גם משתתפת קבועה באירועים של ‘תנועת מסיבת התה’, שאותה היא כינתה “העתיד של אמריקה”. היא משמשת כיום כפרשנית ברשת הטלוויזיה הימנית פוקס ניוז.

פיילין ידועה כתומכת נלהבת בישראל והיא דוגלת בברית האסטרטגית בין ארה”ב לישראל. יצויין כי במשרדה מוצב דגל ישראל באופן קבוע והיא אף ביקרה בארץ לפני כשש שנים.

אין זה סוד שפיילין נחשבת לאחת מהדמויות השנויות במחלוקת בארה”ב, והיא לא זוכה לאהדה רבה בקרב התקשורת בכל העולם. בראיונות שונים היא מתבלבלת בין מושגים ומפגינה חוסר ידיעה בנושאים בסיסים. דמותה לכן מככבת לא פעם בתוכניות פרודיה שונות. ב-2011 יצא לאור ספר שנכתב על ידי ג’ו מגיניס, שתיאר את פיילין בצורה שלילית. בין היתר נכתב כי היא בגדה בבעלה עם השותף שלו לעסקים וכן הסניפה קוק.