Tag: עסקים

תל אביב (Eurovan)

ראש ממשלת קנדה לשעבר מנסה לעשות עסקים בישראל – חלק ג’

מכל הלקוחות והפעילויות שאני מעורב בהן, אולי אין דבר טוב יותר מאשר שילוב כמה תחומי עניין שהיו לי. קודם כל הקרבה של הממשלה שלנו לישראל בזמן כהונתי, שנית העניין שלנו בטכנולוגיה וחדשנות – השקענו זמן רב בקידום תוכניות קנדיות ובנוסף, בתחום המסחר חלק מהמשימה שלי בתפקיד הייתה להרחיב את רשת המסחר של קנדה. כך מציין ראש ממשלת קנדה לשעבר, סטיבן הרפר, שביקר בישראל לאחרונה. הוא רואיין לעיתון “גלובס”. כשנכנסתי לתפקיד היו לקנדה רק חמישה הסכמי סחר, אחד מהם עם ישראל, וכשעזבתי את התפקיד כבר היו לנו חמישים ואחד הסכמים. אבל גם ההסכם עם ישראל היה מיושן וכלל רק מגוון צר של סחורות, ולכן עדכנו את ההסכם הזה.

אחד הדברים שהטרידו אותי במהלך הכהונה היה שזרם הסחר, השירותים וההשקעות בין קנדה וישראל עדיין קטן. זאת למרות המאפיינים של הכלכלה הישראלית ובפרט ההובלה הטכנולוגית שלה, ולמרות המאפיינים של הכלכלה הקנדית והעובדה ששתיהן מתקדמות ובשתיהן יש קהילה יהודית גדולה והסכמי סחר. לכן עדכנו את ההסכם למודרני יותר כדי לסייע לתקן את זה. אבל כמובן שגם חיפשנו הזדמנויות כדי להגדיל באמת את הסחר והפעילות העסקית בינינו ובמיוחד לנצל את ההתקדמות של ישראל בתחום הטכנולוגי.

אני רוצה לראות טכנולוגיה ישראלית מגיעה לקנדה ואני רוצה שקנדים ינצלו את הזדמנויות הרווח בתחום הזה. גם בישראל רוצים למצוא הזדמנויות לגדול ולהיכנס לשווקים חדשים בצפון אמריקה. דרך אגב אני חייב לציין שבזמן כהונתי עודדתי שיתוף פעולה צבאי מוגבר עם ישראל – מן הסתם מטעמים של מדיניות חוץ – אבל הדבר בנה הרבה מהגשרים הללו. שיתופי הפעולה היו יותר בצד המודיעיני, וכמובן צוותים שהחליפו ביניהם מידע ושיטות עבודה.

התוצאה הכי טובה שיכולה להיות לכל הדברים האלה היא מערכת שווקים גלובלית שבאמת משולבים זה בזה, והפריה הדדית ברחבי העולם. אם נשאיר בצד את הדמויות הספציפיות, את המדיניות ואת הממשלות, המציאות היא שזהו אזור שבו סביר שיקרה תהליך שברמה מסוימת תהיה התפצלות לשניים.

אנחנו מדברים על התחום הביטחוני, שהוא אינטרס של העולם הסיני והעולם האמריקאי, אבל אנחנו חברות חופשיות ודמוקרטיות ואנחנו יודעים עד כמה הציבור מודאג מעניינים של הפרת פרטיות ושימוש לרעה בדאטה. אפילו בהקשר של הטכנולוגיות המסחריות הקיימות – סין היא מדינת מעקב, וזה לא שהיא לא מציעה מוצרים מסחריים – אבל כל מהלך ההצטיידות של מגזר הטכנולוגיה שלה הוא לכיוון מעקב, במסגרת האינטרס של ביטחון המדינה.

לכן יש בעצם שני מודלים. אנחנו לומדים מהצבא ומהמודיעין ומהיכולות של ביטחון לאומי, ומבצעים התאמה למטרות תאגידיות מסחריות. אלה מטרות הגנתיות באופן טהור, יש להדגיש, אף פעם לא התקפיות, לחלוטין במסגרת החוק ובמסגרת מה שאנו מחשיבים הגנה נורמלית של הפרטיות. אלה שני מודלים שונים וקשה מאוד לשלב ביניהם. אנחנו רוצים לוודא שכל דבר שמפותח ייעשה במסגרת של חברה דמוקרטית וחופשית ובמסגרת של שימוש מסחרי. זה האינטרס של חברות דמוקרטיות וחופשיות כמו קנדה וכמו ישראל.

הרפר ושות’ היא חברה קטנה אך בעלת פעילות גלובלית. אנו עושים עסקים בעולם ואנו עושים עסקים גם בסין, אך אנו עושים זאת בזהירות. זה חשוב שיהיו קשרים כלכליים ומסחריים עם סין, זה טוב לעולם בטווח הארוך. אז אמנם מדובר על קשרים עסקיים, אך כאלה שנעשים למטרות שעולות בקנה אחד עם האינטרס הלאומי הרחב.

ראש ממשלת קנדה לשעבר סטיבן הרפר, 2011. (flickr.com)

ראש ממשלת קנדה לשעבר מנסה לעשות עסקים בישראל – חלק ב’

ראש ממשלת קנדה לשעבר סטיבן הרפר מציע לתת מענה לזרמים שהעלו את טראמפ לשלטון – חוסר הביטחון התעסוקתי והחשש מהגירה – כך שכדי לזכות בבחירות, המפלגה הרפובליקנית לא תהיה תלויה במועמדותו של כוכב טלוויזיה מגלומן. הרפר שביקר לאחרונה בישראל רואיין לעיתון “גלובס”.

הספר שכתבתי לאחרונה הוא בדיוק על כך. אנו חיים בתקופה שנקראת עידן השיבוש. בין אם זה שיבוש טכנולוגי כפי שאנו עושים כאן בקרן ובין אם זה שיבוש פוליטי רחב יותר או שינוי של ערכים חברתיים, ויש הרבה ממה להיות מודאגים, אבל אני מאמין גדול שאנו חיים בזמנים הכי טובים בהיסטוריה ואנו חיים בקנדה ובישראל שהם שניים מהמקומות שהכי טוב לחיות בהם. ועדיין אני חושב שיש כל סיבה להאמין שלמרות הלחצים, הסכנות והסיכונים לילדים שלנו, להם יהיו הרבה יותר אפשרויות וחיים הרבה יותר טובים מאשר שלנו – שהם כבר חיים טובים למדי.

היכן זה נוגע לטכנולוגיה? הרבה אנשים לא יודעים זאת אך לפני זמן רב מאוד הייתי מתכנת. החינוך הפורמלי שלי היה ככלכלן אבל לימדתי את עצמי תכנות. אחד הנושאים שעולים בשיחות על טכנולוגיה זה כל התחזיות על הדברים הנוראים שעלולים לקרות, כולל מיליונים שיאבדו את מקומות עבודתם. ביליתי זמן רב בלימוד ההיסטוריה של הכלכלה והמחשבה הכלכלית. משחר קיומה של המערכת הקפיטליסטית בסוף המאה השמונה עשרה, בכל דור ודור, כמה מהמוחות הטובים ביותר חזו שהגל הבא של הטכנולוגיה יהרוס את האנושות ויגרום לכולם לאבד את עבודתם. דרך אגב, את אחת התחזיות הללו השמיע ג’ון מיינארד קיינס, שסבר בתחילה שהמיתון הוא תוצאה של שינוי טכנולוגי, ואני יכול להמשיך עם הרשימה הזאת. כולם באיזשהו שלב טענו כך.

ההוכחה האנקדוטלית שלי לכל אותם אנשים שמודאגים מאיבוד מקומות העבודה – הביטו על כל תחומי הכלכלה, על כל המקומות בעולם שבהם החדשנות הטכנולוגית נמצאת בחזית – אלה המקומות שבהם מקומות עבודה חדשים נוצרים, ובאופן כמעט בלתי נמנע בכל המקומות הללו נוצר מחסור עצום בעובדים. היכן שאין חדשנות או שקיימת התנגדות לחדשנות – יש אבטלה עצומה. כל האפשרויות שעומדות בפנינו, גם בתחום העבודה אבל גם בתחום איכות החיים, כולן ניצבות לצד החדשנות הטכנולוגית. שם טמון העתיד – לא רק של המסחר אלא גם של הכוחות הדיפלומטיים והצבאיים.

עם זאת, האם קיים תסריט שבו הטכנולוגיה יכולה לגלוש למקומות לא רצויים? בהחלט. אבל אין סיבה שהדבר יקרה בהכרח. אין סיבה שלא להאמין שאם ננהג אפילו חצי בהגיון, אזי לא רק שהגל הבא של הטכנולוגיה יהפוך את חיינו לטובים יותר – אלא שהוא גם ייצור מיליוני מקומות עבודה חדשים שלא היו קיימים קודם לכן. אגב, וורן באפט אמר שזה שטכנולוגיה מצליחה מסחרית, לא אומר שמישהו מרוויח ממנה הרבה כסף. לכן הסיבה שחברתי לאנשים החכמים הללו מהקרן שהיא לא רק שאנחנו רוצים לרכוב על הטרנד, אלא שמשקיעים גם יוכלו לשים כסף בבנק.

הרפר מסביר איך זה משתלב עם עסקיו האחרים: אחרי שעזבתי את הפרלמנט לפני כשלוש שנים, אני וקבוצה מהסגל שלי ניסינו לחשוב מה יהיה הצעד הבא ואילו דברים נרצה לעשות. הייתי בר מזל שרבים מהבכירים שליוו אותי הצטרפו אליי במיזם הזה. מה שהחלטנו שאנו רוצים לעשות זה לשלב את הניסיון שלנו ואת רשת הקשרים הגלובלית כדי לסייע ללקוחות – לאו דווקא קנדיים – למצוא מיזמים רווחיים.

סטיבן הרפר (wikimedia)

ראש ממשלת קנדה לשעבר מנסה לעשות עסקים בישראל – חלק א’

יש לנו סינון די פשוט. כל מי שעובד איתי, עבד איתי שנים ארוכות בממשלה בצורה כזו או אחרת. אני חושב שהייתי ידוע גם בקרב תומכיי וגם בקרב מתנגדיי, בתור מי שהייתה לו אג’נדה ברורה וסט מוגדר של ערכים פוליטיים, לטוב ולרע. המבחן הפשוט שבו אנו משתמשים בכל מה שאנו עושים הוא האם זהו סוג העסקים שאני בתור ראש ממשלה הייתי רוצה להיות קשור אליהם ושהייתי מוכן להתייצב ולצאת בהצהרה רשמית לגביו, שהייתי רוצה להיות מקושר אליו ושהייתי רוצה לראות שהוא קורה. אם הוא לא כזה – בלי קשר אם הוא רע או לא חוקי או וואטאבר – אז זה לא סוג העסקים שנחפש.

כך הגדיר ראש ממשלת קנדה לשעבר סטיבן הרפר (בן השישים) את גבולות הגזרה המוסריים שלו בעשיית עסקים, בין היתר עם גופים סיניים, בראיון לעיתון “גלובס” שנערך בעת ביקורו האחרון בישראל.

הרפר כיהן שלוש קדנציות רצופות כראש ממשלה ימני שמרני, מאלפיים ושש ועד שהודח בבחירות האחרונות על ידי ראש הממשלה הליברלי הנוכחי, ג’סטין טרודו. הרפר הוא נוצרי אוונגליסט שנחשב תומך נלהב של ישראל וביקר בה כמה וכמה פעמים. בביקור האחרון כרה”מ נשא נאום במליאת הכנסת שבו אמר בין השאר את המילים הנחרצות: זו מסורת קנדית לעמוד לצד מה שעקרוני וצודק ללא קשר למה נוח או פופולרי. עמידה לצד ישראל היא למעלה מצו המוסר, היא גם בעלת חשיבות אסטרטגית וגם עניין של האינטרסים ארוכי-הטווח שלנו. עבור אומות רבות עדיין קל יותר לראות בישראל שעיר לעזאזל מאשר לחקות את הצלחתה.

לאחר התבוסה בבחירות הקים הרפר את את הרפר ושות’ – חברת ייעוץ שמעמידה לרשות לקוחותיה את רשת הקשרים שלו.

החברה מסייעת לתאגידים שפועלים בסביבה בעלת סיכון פוליטי או גיאו־פוליטי, בנגישות לשווקים ופיתוח קשרי ממשל. עם זאת, כמו ראשי ממשלה ונשיאים אחרים הוא מוסיף להיות מעורב בפוליטקה הבינ”ל. הרפר עומד בראש ארגון “האיחוד הדמוקרטי הבינלאומי” – ארגון גג של מפלגות מרכז-ימין, המקביל לאינטרנציונל הסוציאליסטי, מהצד הימני-שמרני, ומסייע למפלגות שמרניות אחיות להיבחר בארצותיהן. מזה כשנה כולל הארגון גם את מפלגת הליכוד מישראל.

בראיון דיבר על הצורך של יזמים צעירים ביד מכוונת. זה לא הדבר היחיד שאנו בהרפר ושות’ עושים אבל רבים מלקוחותינו הן קרנות השקעה, חלקן בתחום הטכנולוגיה, והסיפור פה בישראל שונה. מבלי להעליב, רוב הזמן אתה פוגש בניעשרים ושלושים חכמים וכו’, אבל אתה יודע – יש להם עוד הרבה מה ללמוד בחיים. זו חלק מהסיבה שהם מעסיקים אותנו. הם זקוקים לפרספקטיבה הרחבה. אך לעומת זאת, במקרה שלנו, כשאנו מתעסקים עם ישראלים מנוסים יוצאי מערכת הביטחון הם בשלים ומקצועיים, ואנחנו עובדים איתם כדי להפיק הזדמנויות עסקיות, אז זה בהחלט תחום מרתק.

עניין שמוסיף הרפר לגלות בפוליטיקה העולמית לאחר פרישתו קיבל ביטוי משמעותי גם עם פרסומו של הספר שכתב בשם “כאן ועכשיו: פוליטיקה ומנהיגות בעידן השיבוש” – משחק מילים באנגלית אותו ניתן לקרוא גם כ”ימין כאן וימין עכשיו”. הספר מנתח את הסיבות לעליית הפופוליזם ובראשן בחירותו של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ והברקזיט בבריטניה. את הספר, שאותו הרפר עצמו מתאר כמדריך למדינאות שמרנית בעידן הפופוליסטי, תיאר השבועון הקנדי “מקלינז” כמעין מתכון לשיפוץ המצע הרפובליקני בארה”ב, שבו הוא מתרה בהנהגה הרפובליקנית למצוא דרכים לשמור את הקולות המתנדנדים שהעלו את טראמפ.