Skip to content

Where different views on Israel and Judaism are welcome.

  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
    • Business Directory
  • FAQ
  • JI Chai Celebration
  • [email protected]! video

Search

Archives

Recent Posts

  • שבע עשרה שנים בוונקובר בצל מותה של אמי
  • Celebrating 25 years
  • “Never again” still resonates?
  • Every person has a voice
  • The kill fee – and its fallout
  • Investing in the climate
  • Shalhevet honours Vivian Claman
  • Health workers’ courage
  • A grandfather’s story – available online to May 7
  • SFU students vote BDS
  • With a Song returns to forum
  • StandWithUs Canada course
  • Chance to meet local artists
  • Mixing global music, dance
  • Our relationship to objects
  • Orcas inspire creative music
  • A full life post-career
  • Mausoleum work to resume
  • רכישות צבאיות על ידי ממשלת קנדה
  • Helping Ukrainian refugees
  • The scarcity of water
  • Celebrate Israel with joy
  • Happy 74th birthday, Israel!
  • Fundraiser for Ukraine
  • A celebration of dance
  • 25 years since deadly crash
  • Art Vancouver fair returns
  • Presenting Mixed Repertoire
  • Fostering literacy, education
  • BGU tackles climate change
  • Revitalizing community
  • Angels still giving
  • Community milestones … Federation campaign success & Hebrew U donation
  • Immigration challenges

Recent Tweets

Tweets by @JewishIndie

Tag: סוריה

יהודים בקנדה עושים מעשים חיוביים

יהודים בקנדה עושים מעשים חיוביים

מחנה הפליטים הסורים זעתרי בירדן. (צילום: U.S. Department of State via commons.wikimedia.org)

יהודים בקנדה עושים מעשים חיוביים: עוזרים בשיפוץ מסגד שנשרף ומסייעים להביא פליטים מסוריה

בדרך כלל שוררים יחסים טובים בין קהילות היהודים והמוסלמים בקנדה בניגוד למקומות אחרים בעולם. לאור הימים הקשים, המאורעות במזרח התיכון ואירועי הטרור שמשפיעים גם על קנדה, נתרמים בהקהילה היהודית באזורים שונים ברחבי המדינה לעזור לאחרים, ובמקרה זה מדובר במוסלמים.

חברים בקהילה היהודית וראשי בית הכנסת ‘בית ישראל’ שבעיר פטרבורו במחוז אונטריו נרתמים בימים האחרונים לעזור קהילה המוסלמית המקומית, שהמסגד היחיד שלה נפגע בשריפה בשבוע שעבר. מדובר בפעילות פלילית שמוגדרת על ידי המשטרה כפשעי שנאה, לאור פעולות הטרור של דאע”ש בפריז. עלות השיפוץ של המסגד נאמדת בשמונים אלף דולר ובקהילה יהודית עוזרים בהשגת מימון לפרוייקט, שיימשך מספר שבועות. כן הוצע למוסלמים להשתמש במתקן בית הכנסת לקיום תפעילותיהם עד שהמסגד יהיה כשיר לפעילות מלאה.

במקביל וללא קשר מספר קהילות יהודיות בקנדה נערכות לעזור לקליטת פליטי המלחמה בסוריה. זאת לאור החלטת הממשלה הליברלית החדשה ברשות ראש הממשלה, ג’סטין טרודו, להביא לקנדה עשרים וחמישה אלף פליטים עד לסוף שנה זו. בימים הקרובים הממשלה תפרט את תוכנית העבודה לקליטת הפליטים שעלותה מוערכת בכמיליארד דולר. עלות הבאת וקליטת משפחה בת ארבע נפשות מוערכת בין שלושים עד ארבעים אלף דולר בשנה. ארגונים כמו הג’ואיש פמלי סרוויס משתפים פעולה עם הכנסיה המאוחדת של קנדה להקצאת משאבים ומתקנים לקליטת הפליטים. קהילת היהודים של קמפלוס ברשות הג’ואיש קומיונטי סנטר המקומי החלה במגבית לגיוס כספים לעזור לפליטים מסוריה, בשיתוף ארגונים מקומיים אחרים. ואילו בית הכנסת ‘טמפל שולום’ בוונקובר קיים מגבית לגיוס כספים לפליטים. במגבית גוייסו תוך מספר ימים כארבעים אלף דולר.

אבדה ונמצאה: טבעת אירוסים שנעלמה בחוף הושבה לבעליה

את טקס האירוסים שלהם דרין ריימר ואשתו לעתיד קתלין מקולי לא ישכחו. האירוע שהתחיל יפה וכמעט הסתיים בעוגמת נפש גדולה, נגמר בסוף טוב. רמייר (34) הזמין את בת זוגתו בחמש השנים האחרונות מקולי (27), לארוחת ערב חגיגית בעיר החוף טופינו שבוונקובר איילנד. אחרי הארוחה השניים ירדו לחוף הסמוך כשגשם ירד כמעט ללא הפסקה. הם החלו ללכת על החול הרטוב ופתאם ריימר נעצר, ירד על ברכיו, הוציא טבעת מכיסו ואמר למקולי: “הינשאי לי”. מקולי ששמחה מאוד אמרה “כן” ומייד הוסיפה: “אוי לא”. ומדוע, כי הטבעת שריימר ענדה על אצבעה הרטובה החליקה ונעלמה בחול כשבחוץ שלטה החשכה. לאחר שהתעשתו, השניים החלו לגשש בעזרת ידיהם על החול הרטוב בסמוך אליהם ולא מצאו דבר. הם המשיכו בחיפוש אחר הטבעת האבודה כמעט לאורך כל הלילה, עד שהתייאשו וחזרו לבית המלון, כשהם רטובים, עייפים ואצבעות ידיהם קפואות. למחרת בבוקר המשיכו השניים בחיפוש ולא מצאו את הטבעת. תושבי טופינו ואפילו השוטרים ששמעו על דבר הטבעת שנעלמה, פתחו במבצע חיפוש נרחב בחוף. לאחר מספר שעות הצליח אחד מהתושבים בעזרת מגלה מתכות למצוא את החפץ היקר. ריימר ומקולי הנרגשים שמחו עד דמעות. ריימר ניקה את את הטבעת מהחול ושוב ענד אותה על אצבעה של מקולי, אך הפעם בזהירות רבה, תוך שהוא בודק היטב שאין סיכוי שתיפול.

ריימר סירב להגיד מה עלות הטבעת שלא הייתה מבוטחת, אך ציין כי מדובר בטבעת הזהב לבן עשויה בהזמנה אישית, ועליה ציור של שושנה ולהבות מזהב צהוב, וכן מוטבעים מסביב מספר יהלומים. הוא הוסיף שסיפור הטבעת שאבדה חיזק את הקשר בין השניים, לאחר שהתמודדו בהצלחה עם מצב לחץ קשה.

Format ImagePosted on November 24, 2015November 23, 2015Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Caitlin McAuley, Darrin Reimer, Kamloops Jewish community, mosque, Peterborough, refugees, Syria, Temple Sholom, terrorism, דרין ריימר, טמפל שולום, טרור, מסגד, סוריה, פטרבורו, פליטים, קהילת היהודים של קמפלוס, קתלין מקולי
ראיון עם טימה כורדי חלק ב

ראיון עם טימה כורדי חלק ב

טימה כורדי (צילום: Facebook)

בראיון הטלוויזיה מול ביתך בראשית החודש האשמת את עצמך בטביעה של האחיינים שלך וגיסתך כיוון שאת נתת להם כסף שישלמו למבריחים, שהעבירו אותם מטורקיה ליוון דרך הים. “זה נכון. אני נתתי לאחי עבדאללה חמשת אלפים דולר עבור המבריחים. לא יכולתי לתת לו חסות שיעבור לקנדה, כיוון שהתחלתי עם האח הבכור מוחמד, ואין לי את היכולת הכספית לעזור ליותר מאח אחד כל פעם. עבדאללה צריך השתלת שיניים דחופה כיוון שאין לו שיניים בפה, וזה עולה כסף רב, אך החלטנו שקודם כל הוא יעבור עם המשפחה למערב אירופה. ואחר כך נמשיך. לצערי לא יהיה המשך”. כורדי נחנקת מדמעות ובוכה על מר גורלם של שלושת בני המשפחה שניספו. “הוא סיפר לי איך החזיק את שני הקטנים בידיו בניסיון להציל אותם, מאיימת הים. מי האמין שזה יהיה סופו של המסע. כמה עבדאללה מסכן עכשיו. הוא רוצה להישאר ליד קברם של ילדיו ואשתו. אני לא יודעת כמה זמן יקח לו להתאושש, אם יתאושש בכלל. ואם אביא את כל המשפחה לכאן וגם אביא אותו, כיצד הוא ירגיש כשהוא לבד, וכל האחים מלווים בילדיהם. גם אני שבורה לגמרי ולא מסוגלת לתפקד. אני לא יכולה לאחזור לעבודה כרגע. אני גם אני לא יודעת כמה זמן זה יקח לי לחזור לעצמי. קרה לנו אסון גדול שאני לא מאחלת לאף משפחה, לאף הורים”.

טימה אני שואל בקושי רב, כיצד הרגשת כששמעת שהילדים ואימם ניספו בים? “התחלתי לצרוח כמו משוגעת ולא ידעתי מה קורה עימי. איבדתי את השליטה על עצמי. השכנים שמעו אותי ורצו בבהלה לראות מה קרה לי. ונדמה לי שאף הזעיקו את המשטרה. ביום רביעי בערב הלכתי לישון והיה לי חלום מאוז מוזר. חלמתי על אימי שיושבת מול המחשב ומקבלת הודעות מוזרות ומתחילה לצעוק, שכולם דואגים וכולם בוכים. כולם במשפחה ובין החברים ידעו שעבדאללה היה הילד החביב ביותר עליה. היא כמובן אהבה את כולנו מאוד, אך הוא היה הילד המיוחד שלה, ותראה מה קרה לו. כהתעוררתי בחמישי בבוקר ראיתי המון המון הודעות בטלפון, והבנתי שמשהו לא בסדר. עבדאללה יצא עם משפחה למסע בן חצי שעה ואף אחד לא שומע ממנו יומיים? התקשרתי מיד לאחותי בדמשק וקו הטלפון היה גרוע מאוד. אך הבנתי שמהו רע מאוד קרה לעבדאללה, והתחלתי לצרוח בטרוף. בעלי והבן שלי (בן ה-22) שגר למטה, התעוררו מייד ובאו אלי בבהלה. לא הייתי מסוגלת להתקשר שוב לאחותי וידי לא נענו לי. ביקשתי מבני שיחייג אליה. היא בכתה ושאלתי מה קרה. תגידי לי מה קרה עם עבדאללה צעקתי. לבסוף היא אמרה לי את האמת המרה מכל, שהוא איבד את אשתו ובניו בים. איזה אסון גדול קרה לנו. אני יודעת שבהתחלה הוא האשים את כל העולם במה שקרה לו. אחר כך הוא נרגע ונסגר תוך עצמו. אני מנסה לדבר איתו וזה נורא קשה. כשהוא הגיע לבית החולים לשם הובאו גופות אשתו והילדים, הוא ישב בחוץ והחזיק את בגדי הילדים ולא הפסיק להריח אותם. זה הזכרון האחרון שיש לו מגאליפ ואיילאן. איזה מסכן”. (היא שוב בוכה).

טימה: האם את בטוחה שהתמונה הקשה של גופתו של איילאן שנמצאה על החוף תשנה משהו, תעיר מישהו, הרי מאות ילדים נהרגו כבר בסוריה ולאף אחד כנראה זה לא איכפת? “כן. אני מאמינה שזה מסר מאלוהים. הוא לקח את שני הילדים ואימם לגן עדן. הם בטוחים עכשיו שם ויש להם חיים טובים יותר. והמסר הוא שיש לעצור את האלימות ולהפסיק את המלחמה הנוראית הזו. אני מקווה ובטוחה בעצם שכל העולם יתעורר ויתעשת, ויפסיק את המלחמה. זו השליחות של איילאן לעולם וזה המסר שהוא הביא עימו בטרם נלקח על ידי אלוהים”.

כשדברתי עם בעלך יום קודם לכן, הוא הסביר לי שהיה חשוב שתסבירי לעולם באנגלית, מה המשמעות של התמונה הקשה של אלייאן שוכב שם על החול. כורדי: “כן היה לי חשוב ביום הקשה הזה בחיי לנצל את ההזדמנות שניתנה בידי, ולהסביר לעולם כולו איזה סבל נוראי קורה שם בסוריה, וצריך למנוע את ההרג ושהורים נוספים יאבדו את ילדיהם. אנו בטוחה שכולם יתתעוררו עכשיו ויסיימו סוף למלחמה הקשה הזו. מותו של אלייאן הוא מחיר כבד מאוד למשפחה, אך אולי הוא יביא למשהו טוב. אולי יצא מזה משהו חיובי”.

לסיום אני שואל את כורדי האם יש לה מה להגיד על הצעתו של יו”ר האופוזיצה יצחק (בוזי) הרצוג, לאור משבר הפליטים באירופה, שגם על ישראל לסייע במאמץ לקלוט פליטים מסוריה. “אני גרה כאן עם בעלי האיטלקי והחשיבה שלי היא כיום מערבית. זה ידוע שישראל וסוריה נמצאים ביחסי עויינות ולא ברור לי אם אפשרי בכלל, לקלוט פליטים סורים בישראל. אך אם זה אפשרי בכך ניתן לעזור לפליטים, אין סיבה שזה לא יקרה. אגב אני שמעתי כבר לא פעם שישראל מטפלת בפצועים מסוריה”.

Format ImagePosted on September 24, 2015October 14, 2015Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags refugees, Syria, Tima Kurdi, טימה כורדי, סוריה, פליטים
ראיון עם טימה כורדי חלק א

ראיון עם טימה כורדי חלק א

(צילום: Facebook)

רציתי לדבר עם טימה כורדי ולשמוע קצת על תחושותיה הקשות, לאחר שאיבדה בראשית החודש את שני האחיינים שלה וגיסתה, עת ניסו לחצות עם אביהם עבדאללה כורדי את הים התיכון, בסירה עמוסה בת 16 פליטים של מבריחים, מטורקיה לאי היווני קוס. המסע הפשוט כיביכול שהיה אמור לקחת כחצי שעה, הפך לאחד האירועים המשמעותיים ביותר בתקשורת העולמית בתקופה האחרונה. וזאת לאור תוצאותיו ההרות אסון. האם ריהאם ושני בניה הקטנים גאליפ בן החמש ואיילאן בן השלוש טבעו למוות, ביחד עם עוד כ-12 פליטים סורים, לאחר שהסירה התהפכה בים הגועש. לאחר מכן, גופתו של איילאן נמצאה שרועה על החול בחופה של עיר הנמל הטורקית בודרום, והתמונה הזאת שתיזכר לעד, מסמלת יותר מכל את הטרגדיה האנושית עצומת הממדים של מלחמת האזרחים, שמתרחשת כל יום בארבע וחצי השנים האחרונות בסוריה, וגבתה כבר מחיר נוראי של למעלה ממאתיים אלף הרוגים, בהם ילדים רבים. גם הים התיכון עשה את שלו ולפי הערכה למעלה מאלפיים פליטים סורים טבעו בו.

שלא מרצונה הפכה טימה כורדי לדמות מבוקשת על ידי כל אמצעי התקשורת בעולם. זאת לאחר שחשפה את זהותה מול מצלמות הטלוויזיה, בראשית החודש, עת הזדהתה ואמרה כי היא הדודה של גאליפ ואיילאן הקטנים, ויש לה מה להגיד לעולם.

כורדי בת הארבעים וארבע עברה לקנדה ב-1992. היא נשואה כיום לקנדי ממוצא איטלקי בשם רוקו לוגוזו, ומחזיקה בסלון ליופי בעיר מגוריה קוקוויטלאם.

התקשרתי לביתה של כורדי ולוגוזו ענה. ביקשתי לדבר עימה ולאחר שהוא בדק איתה, ענה לי בנימוס, כי כורדי עייפה מאוד וכבר אין לה כוח לדבר עם התקשורת, לאחר שעיתונאים מכל העולם פונים אליה. הוא סיפר לי בקצרה מה קורה עם משפחתה הקרובה של כורדי, שיש לה שלוש אחיות ושני אחים ואב. אמה נפטרה לפני למעלה מעשר שנים. האב ואחת האחיות גרים בדמשק, ושאר האחים והאחיות שגרו בעיירה הכורדית קובאני שבצפון סוריה (הסמוכה לטורקיה), נמלטו עם המשכם של הקרבות הקשים וההרס הרב, ועברו לטורקיה. האח המבוגר במשפחה מוחמד (48) נמצא כרגע בגרמניה (בזמן שאשתו וחמשת ילדיו שוהים עדיין באיסטנבול). כורדי ניסתה להשיג אשרת הגירה לקנדה במעמד של פליטים למוחמד ומשפחתו, וזו נדחתה על ידי מחלקת ההגירה והאזרחות של הממשלה הפדרלית. בניגוד לפרסומים בתקשורת, היא לא הגישה בקשת הגירה לאחיה השני עבדאללה, שאיבד את משפחתו בים האכזר.

עם סיום השיחה, לוגוזו ואני סיכמנו שאנסה להתקשר שוב למחרת, ואולי אז כורדי תהיה במצב קל יותר ותוכל לשוחח עימי.
ואכן זה מה שקרה. התקשרתי למחרת ולוגוזו שוב ענה. הוא אמר לי שבדיוק הגיעו עכשיו אורחים לביתם. פלטתי שאולי אנסה להתקשר מאוחר יותר, אך הוא הספיק במהירות להתייעץ קצרות עם כורדי והעביר לה הטלפון. הרגשתי לא פשוט אחרי כל מה עבר עליה. כורדי כבר ידעה שאני עיתונאי ישראלי כך שלא היה צריך לפתוח בהסברים מי אני ואפשר היה לגשת מייד לשיחה. ביקשתי ממנה לספר לי על תחושותיה לאחר שאיבדה את שני אחיינה הקטנים וגיסתה. כורדי: “בדיוק אמרתי עכשיו לחברתי שהגיעה לביתנו, שאני לא יכולה לתאר לעצמי איך עבדאללה מרגיש עכשיו, לאחר שאיבד את כל משפחתו. הלוואי והייתי יכולה להיות איתו עכשיו בשעה הקשה הזו שלו. כואב לי מאוד מאוד כשאני חושבת עליו. הוא נורא שקט עכשיו ונמצא לבד בקובאני, היכן שילדיו ואשתו נקברו לפני מספר ימים. אני רוצה להוציא אותו משם ולהביא אותו אלינו בקנדה. אני רוצה לעזור לו. אבל מאוד קשה לדובב אותו. הוא נסגר בתוך עצמו”.

שאלתי את כורדי מתי היא ניפגשה לאחרונה עם האחיינים הקטנים גאליפ ואיילאן, והיא ציינה כי אף פעם לא ניפגשה עימם. “אבל כמעט כל יום הצלחתי לדבר עימם בטלפון, ולנחם אותם. הייתי מעורבת בחיים שלהם”. לפני קצת יותר משנה כורדי הגיעה לטורקיה כדי לפגוש את עבדאללה שהיה שם לבד, כיוון אשתו והילדים גרו אז בקובאני. עבדאללה הוא עבד בטורקיה והיה מבקר את משפחתו בקובאני בערך כל חצי שנה. מדוע הוא עבר בכלל לטורקיה אני שואל? “היו לו קצת קשרים שם והוא הצליח למצוא עבודה ולשלוח כסף למשפחתו. בקובאני המצב הלך ונהיה רע מיום ליום. המלחמה פגעה קשה מאוד בעיר והיה זה כמעט בלתי אפשרי עוד לשרוד בה. בדיוק בספטמבר אשתקד כאשר חזרתי מהביקור לקנדה, אשתו והילדים עזבו את קובאני ועברו אף הם לטורקיה, לגור עם אחי, ממש כאשר דאע”ש נכנסו לעיר והרסו את כולה”.

ומדוע עבדאללה רצה פתאם לעבור למערב אירופה, לגרמניה או למדינה אחרת קרובה? “מוחמד שהה כבר בגרמניה ואז עבדאללה חשב שאולי עדיף לעבור לשם, או נדמה לי שהוא תכנן לעבור לשוויץ, או אולי לאיטליה. זה לא היה ברור לי בדיוק. הוא האמין שבאחת המדינות האלה יהיה קל יותר להשיג עבודה, ולגדל את הילדים יותר בקלות. לגאליפ הייתה מחלת עור שלא מצאנו לה פתרון, והוא כל הזמן התגרד. לא יכלתי להביא אותם לכאן, ועבדאללה חשב שהמעבר לגרמניה או למדינה דומה יקל על הילדים הקטנים ויהיו להם חיים טובים יותר, לאחר שכל הזמן הם היו חולים וחלשים. וכן ימצא ריפוי למחלה של גאליפ”.

Posted on September 16, 2015October 14, 2015Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags refugees, Syria, Tima Kurdi, טימה כורדי, סוריה, פליטים
Proudly powered by WordPress