Tag: כלכלה

רשימת מאה הערים המשפיעות בעולם

טורונטו עשירית – רשימת מאה הערים המשפיעות ביותר מבחינה כלכלית לשנת אלפיים ועשרים כוללת שלוש ערים מקנדה (Arild Vagen)

רשימת מאה הערים המשפיעות ביותר מבחינה כלכלית לשנת אלפיים ועשרים כוללת שלוש ערים מקנדה. טורונטו שנכנסה לעשירייה הראשונה והיוקרתית וממוקמת במקום העשירי, ונקובר – ממוקמת במקום השישים וחמישה ומונטריאול – ממוקמת במקום השבעים ושתיים. את ישראל מייצגת תל אביב – שממוקמת במקום השש עשרה והמכובד.

את הרשימה הכין המגזין הבינלאומי האמריקני למנכ”לים וראשי חברות “סי.א.יאו וורד” (שיוצא לאור בניו יורק), לפי חמשת המדדים הבאים: כוח כלכלי (פעילות כלכלית כוללת), מגמה פיננסית (חוזק ענפי הכספים והבנקאות), אנשים ופוליטיקה (השפעה פוליטית ודמוגרפית), איכות חיים (פרודקטיביות, תשתית, איכות חיים, הון עצמי, הכלה חברתית וקיום סביבתי) ותחרותיות (פעילות עסקית, הון אנושי, ניסיון תרבותי ומעורבות פוליטית). מטרת הדוח לספק מידע “אובייקטיבי” של התחרותיות במרכזים עירוניים בולטים. למדד הערים להשפעה כלכלית יש משמעות חשובה למספר קטגוריות ובהן: פיננסים, אופנה, מוסיקה, סרטים, סטארט-אפים והייטק.

לפי הדוח מאה ערים המובילות בעולם מבחינה כלכלית מניבות בסך הכל כמחצית מהתפוקה הכלכלית של העולם. ואילו עשרים וחמש הערים הראשונות ברשימה אחראיות בסך הכל לשלושים אחוז מהתפוקה עולמית.

להלן העשירייה הראשונה בעולם מבחינת השפעתן הכלכלית: לונדון (בריטניה), ניו יורק (ארה”ב), טוקיו (יפן), פריז (צרפת), סינגפור (סינגפור), ברלין (גרמניה), שנחאי (סין), בריסל (בלגיה), ניו דלהי (הודו) וטורונטו (קנדה).

העשירייה השנייה: וושינגטון (ארה”ב), מוסקבה (רוסיה), סידני (אוסטרליה), דובאי (איחוד האמירויות הערביות), ריאד (ערב הסעודית), ת”א (ישראל), ציריך (שוויץ), סאו פאולו (ברזיל), אמסטרדם (נדרלנד) ואיסנטבול (טורקיה).

העשירייה השלישית: ג’קרטה (אינדונזיה), סנט פטרסבורג (רוסיה), בואנוס איירס (ארגנטינה), קהיר (מצרים), קייפטאון (דרום אפריקה), אוסלו (נורבגיה), קופנהגן (דנמרק), רומא (איטליה), לוס אנג’לס (ארה”ב), לוקסמבורג (לוקסמבורג).

העשירייה הרביעית: מקסיקו סיטי (מקסיקו), הונג קונג (הונג קונג), סן חוזה (ארה”ב), יוסטון (ארה”ב), מילאנו (איטליה), שיקגו (ארה”ב), מינכן (גרמניה), סיאול (דרום קוריאה), בייג’ינג (סין) ומדריד (ספרד).

העשירייה החמישית: פראג (צ’כיה), מלבורן (אוסטרליה), בוסטון (ארה”ב), מומבאי (הודו), בנגלור (הודו), טייפה (טייוואן), סטוקהולם (שבדיה), מנצ’סטר (בריטניה), וינה (אוסטריה) והיידראבאד (הודו).

העשירייה השישית: דבלין (אירלנד), פרנקפורט (גרמניה), המבורג (גרמניה), ורשה (פולין), טיינג’ין (סין), סאן דייגו (ארה”ב), אטלנטה (ארה”ב), ברצלונה (ספרד), ליסבון (פורטוגל) ובודפשט (הונגריה).

העשירייה השביעית: ג’נבה (שוויץ), הלסינקי (פינלנד), ריאו דה ז’ניירו (ברזיל), סן פרנסיסקו (ארה”ב), ונקובר (קנדה), אבו דאבי (איחוד האמירויות הערביות), אוסקה (יפן), אתונה (יוון), אנקרה (טורקיה) וצ’ניאי (הודו).

העשירייה השמינית: דלאס (ארה”ב), מונטיראול (קנדה), מיאמי (ארה”ב), קואלה לומפור (מלזיה), יוהנסברוג (דרום אפריקה), דוחה (קטאר), ברניגהם (בריטניה), פילדפליה (ארה”ב), בוסאן (דרום קוריאה) ובנגקוק (תאילנד).

העשירייה התשיעית: אוקלנד (ניו זילנד), קייב (אוקראינה), האנוי (וייטנאם), עמאן (ירדן), ביירות (לבנון), מנילה (הפילפינים), טהרן (איראן), בוקרשט (רומניה), מוסקט (עומאן) וסופיה (בולגריה).

העשירייה העשירית: דאקה (בנגלדש), אלמטי (קזחסטן), בלגרד (סרביה), איסלמבאד (פקיסטן), באקו (אזרבייג’ן), ניירובי (קניה), רבאט (מרוקו), קולובו (סרי לנקה), אקרה (גאנה) ולימה (פרו).

להלן המדינות עם מספר הערים הגדול בטבלת מאה הערים המשפיעות בכלכלה העולמית: ארה”ב שלוש עשרה ערים, הודו חמש ערים, גרמניה ארבע ערים, קנדה שלוש ערים, סין שלוש ערים, בריטניה שלוש ערים, רוסיה שתי ערים, איטליה שתי ערים, שוויץ שתי ערים, איחוד האמירויות הערביות שתי ערים, יפן שתי ערים, אוסטרליה שתי ערים, דרום אפריקה שתי ערים, דרום קוריאה שתי ערים, ברזיל שתי ערים, ספרד שתי ערים וטורקיה שתי ערים.

מכירת הבונדס תסתיים מחר

מפעל הבונדס ישראל יצא לדרך בסוף שנת 1950, כדי לסייע לישראל לאור הקשיים בהם נתקלה לאחר מלחמת העצמאות.

מחר (יום חמישי ה-31 בחודש) תסתיים מכירת הסדרה החדשה של אגרות החוב – בונדס ישראל של מדינת ישראל, המונפקים בקנדה לשנה זו. בוונקובר יתקיים מחר אירוע ביוזמת אגודת הידידים בקנדה של אוניברסיטת תל אביב ובונדס ישראל בקנדה, לקידום מכירת הבונדס של ישראל. אירוע דומה של ידי אגודת הידידים של האוניברסיטה מתקייים היום (יום רביעי) בקלגרי. ואילו אתמול הקיים אירוע בטורונטו. האירוע בוונקובר יתקיים במשרדים של חברת פשקן ברחוב בורארד בדאון טאון, בין השעות שמונה בבוקר לאחת אחר הצהריים. הוא יכלול ארוחת בוקר וארוחת צהריים. שלושת המרצים שישתתפו בו: ד”ר אוהד ברזילי מאוניברסיטת תל אביב, המשמש חוקר בתחום ניהול טכנולוגיה ומערכות מידע, שידבר על הפלטפרומה הדיגיטלית – ההגיון בעשייה של הכלכלה הדיגיטלית. פרופסור אוריה שביט מאוניברסיטת תל אביב, המשמש חוקר בתחום תאולוגיה ופוליטיקה באסלאם המודרני, שידבר על האסלאם הרדיקלי במדינות המערב. וכן פרופסור יניב אסף מאוניברסיטת תל אביב, המשמש חוקר במחלקה לנוירוביולוגיה, שידבר על הדור הבא של טכנולוגיית סריקת המוח.

ארגון בונדס ישראל בקנדה יקיים אירוע מיוחד להוקרת חיילים בודדים המשרתים בצה”ל בחודש הבא. האירוע יתקיים בטורונטו בבית הכנסת שערי שמיים ב-26 ביוני, בין 7.30 ל-9.30 בערב.

אגרות החוב של ישראל בונדס בקנדה מונפקים פעמיים בחודש: בראשון ובחמישה עשר. להלן התעריפים של אגרות הבונדס הבולטים בקנדה, שמחר כאמור הוא הדד-ליין לרכישתם. למי שמשקיע לפחות 25,000 דולר: שנתיים 2.58%, שלוש שנים 2.88%, חמש שנים 3.47%, עשר שנים 4.25% וחמש עשרה שנים 4.45%. למי שמשקיע לפחות 5,000 דולר: שנתיים 2.43%, שלוש שנים 2.73%, חמש שנים 3.32%, עשר שנים 4.10% וחמש עשרה שנים 4.30%.

הבונדס או בשמו הרשמי מפעל מלווה העצמאות והפיתוח הוא ארגון העוסק במכירת אגרות חוב של ישראל ליהודים בתפוצות. מפעל הבונדס יצא לדרך בסוף שנת 1950, כדי לסייע לישראל לאור הקשיים בהם נתקלה לאחר מלחמת העצמאות. את המפעל יזמו ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון, ביחד עם שר האוצר אליעזר קפלן ושרת העבודה גולדה מאיר. וכן עם שלושה מראשי קהילת היהודים בארה”ב: הפוליטיקאי הנרי מורגנטאו, איש העסקים, הפילנתרופ ומראשי המגבית היהודית המאוחדת שמואל (סם) רוטברג, ומנכ”ל המגבית היהודית המאוחדת והרב הרפורמי הנרי מונטור. בן גוריון זימן לישראל חמישים מנהיגים בולטים קרב קהילות היהודים בארה”ב ובארצות אחרות, והציע להם להקים את הפרוייקט שיאפשר מימון כספי לצרכים הדוחקים של המדינה. אגרות הבונדס החלו להימכר בארה”ב ב-1951, במדינות אמריקה הלטינית ב-1951, בקנדה ב-1953 ובמערב אירופה ב-1954.

בשנות השישים של ישראל הבונדס היה אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של תקציב הפיתוח של הממשלה. הכספים שהגיעו מהיהודים בחו”ל עזרו להקמת מספר פרוייקטים לאומיים חשובים מאוד בישראל. בהם: המוביל הארצי, מפעלי ים המלח, תחנת הכוח אורות רבין בחדרה ופיתוח הנמל הימי בחיפה, הנמל הימי באשדוד והנמל הימי באילת. בשנות השמונים ולאחריהם שימשו הכספים של הבונדס כעזרה חיונית לפרוייקטים לאומיים נוספים. בהם: עליית היהודים מברית המועצת לשעבר, עליית היהודים מאתיופיה, הרחבת נמל התעופה בן-גוריון (ובניית טרמינל 3), שיפורים במערך של רכבת ישראל ותשתיות נוספות. עד סוף שנות השבעים מפעל הבונדס הצליח לגייס למעלה ממיליארד דולר. ומאז המפעל מגייס מדי שנה למעלה ממיליארד דולר. מדובר בסכום שהוא כמחצית ממה שישראל מגייסת ברחבי העולם כולו מדי שנה. עד היום מפעל הבונד גייס למעלה משלושים ושלושה מיליארד דולר.

השגת יעדי האינפלציה

המשנה לנגיד הבנק המרכזי של קנדה חלקה שבחים לישראל על השגת יעדי האינפלציה החל משנות התשעים. (צילום: Grauesel)

המשנה לנגיד הבנק המרכזי של קנדה, ד”ר נדין בודו-טרכטנברג חלקה שבחים רבים למדינת ישראל, על שהצליחה להשיג את יעדי האינפלציה הרצויים החל משנות התשעים. דבריה של ד”ר בודו-טרכטנברג נאמרו במסגרת הרצאה לפני מספר ימים בכנס של הבנק המרכזי הקנדי, שעסק במדיניות המונטרית והכלים של המדיניות השונים להשגת המטרות שלה.

חלק מרכזי בהרצאתה של המשנה לנגיד עסק בהתפתחויות העיקריות ובאתגרים השונים, בהשגת יעדי האינפלציה בישראל בשנים האחרונות. לדבריה המשק הישראלי חווה בשנים האחרונות צמיחה כלכלית יציבה, עלייה בשכר, התחזקות המטבע המקומי (השקל) מול הדולר האמריקני ושאר המטבעות הבולטים, וכן שמירה על רמת אינפלציה נמוכה שלא רק שהיא מתחת ליעד שנקבע, אלא אף מצויה בתחום השלילי מזה כשלוש שנים.

ישראל חוותה עשור של היפר-אינפלציה בשנות השבעים וכן בתחילת שנות השמונים. ולאחר מכן עשור של מדיניות דיסאינפלציה שהתמקדה בחתירה לקצב של אינפלציה ההולך ופוחת. מאז שנת 2003 יעד האינפלציה של ישראל הוא בתחום שבין אחוז לשלושה אחוזים. למרות שרמת האינפלציה בהסתכלות אחורה על השנה האחרונה חרגה לפעמים מהטווח הזה, הסטייה נרשמה בעיקר בתקופות קצרות כתוצאה מתנודות בשערי החליפין. לפני כשלוש שנים חל שינוי משמעותי כאשר מאז נמצאת האינפלציה באופן עקבי, מתחת ליעד. עם זאת יש לציין, כי הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים הארוכים ממשיכות להיות מעוגנות היטב בתוך רצועת היעד, ובכך משקפות את אמון השוק במדיניות המונטרית של בנק ישראל.

חשיבות השמירה על יציבות המחירים בישראל קיבלה מישנה תוקף עם חקיקת חוק בנק ישראל החדש (בשנת 2010), שקבע כי תפקידו הראשון במעלה והחשוב ביותר של המוסד הוא לשמור על יציבות המחירים בשוק, ובמקביל לתמוך בצמיחה כלכלית וביציבות הפיננסית של המשק הישראלי. החוק החדש מאפשר להנהלת הבנק פרק זמן של שנה להחזיר את האינפלציה לרמת היעד, מה שנראה בזמן שהוא חוקק על ידי הכנסת – פרק זמן סביר. כך שיתאפשר לבנק המרכזי להכיל זעזועים זמניים, וכן גם אירועים חד-פעמיים שצפויים להסיט את האינפלציה מהיעד לזמן קצר.

לדברי המשנה לנגיד הבנק המרכזי של קנדה בשנים האחרונות בזמן שרבות מהמדינות ששותפות בסחר עם ישראל עמדו בפני משבר פיננסי חמור, וכלכלתן דישדשה, הכלכלה של מדינת ישראל צמחה בהתמדה, וכעת היא קרובה לשיעורה הפוטנציאלי, תוך שהיא נתמכת בעלייה מתמשכת בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, במיוחד של הנשים הישראליות, צמיחה בשיעור התעסוקה בכלל ענפי המשק, וכן בעלייה בשכר הריאלי והנומינלי, שאיפשרו התרחבות של הצריכה הפרטית. כמובן שהנתונים שמציגים תמונה זו לא התקבלו באופן רציף, ומלבד נתוני שוק העבודה שהיו חזקים באופן קבוע, חזינו בתנודתיות רבה של הנתונים, כולל אף תיקונים משמעותיים בנתוני החשבונות הלאומיים-הרבעוניים.

למרות העודף המובהק בחשבון השוטף, המשק הישראלי התמודד עם ביצועי החסר של מגזר היצוא. ההאטה ביצוא נבעה בין היתר מההאטה הכללית בסחר העולמי. יש לציין כי השקל הישראלי המשיך להתחזק, מעבר למה שהוערך בתחילה, דבר המשקף את ההתאמה הנורמלית לביצועים הטובים יחסית של המשק הישראלי.

ד”ר בודו-טרכטנברג מוסיפה עוד כי בישראל רמת האבטלה נמצאת ברמה הנמוכה ביותר מאז הקמת המדינה, ובמקביל השכר עולה בזמן שהאינפלציה נשארת ברמה נמוכה. בישראל גברה המודעות למחירים הגבוהים וגברה התחרות בתחום הקמעונאי, בעיקר עם התגברות השימוש באינטרנט. כיוון שרמת המחירים במדינה גבוהה היא מותירה מקום רב יותר להפחתת מחירים, שמקורה בתחרות המוגברת.

מתהדק הקשר בין קנדה לאיראן

שר החוץ, סטפן דיון. (צילום: Facebook)

מתהדק הקשר בין קנדה לאיראן: הוסרו מספר סנקציות כלכליות נגד המדינה האיסלאמית

קנדה ואיראן פותחות בדיאלוג לאחר כשלוש וחצי שנים של נתק טוטאלי בין שתי המדינות. במסגרת זו הממשלה הקנדית החליטה להסיר כבר מספר סנקציות כלכליות נגד איראן, בהן הקשורות בשירותים פיננסיים, יצוא ויבוא. כך הכריז שר החוץ, סטפן דיון, בסוף השבוע האחרון. סנקציות נוספות יוסרו בהמשך הדרך בשלבים כולל חידוש היחסים הדיפלומטיים, תוך שקנדה בוחנת את הפיקוח של האו”ם על תוכנית הגרעין של איראן, כדי למנוע מאיראן להמשיך ולפתח אותה, כמו למנוע ממנה את הפיתוח של טילים בליסטיים ארוכי טווח. דיון ציין כי קנדה תמשיך לבדוק מה קורה באיראן ותפעיל מדיניות בשלבים להסרת הסנקציות, לאור החששות מתפקידה של איראן במזרח התיכון כולל מול בני הברית כמו ישראל, ולאור “הרקורד” של איראן בתחום נושא זכויות האדם. דיון הוסיף עוד: “אני חושב שזה טוב לישראל שקנדה תוכל לדבר עם איראן. זו הייתה טעות לחשוב כי הבידוד עדיף על קשר וקשר אינו מהווה הסכמה”.

לדברי דיון תחומים רבים של הכלכלה הקנדית ירוויחו ממערכת היחסים המחודשת עם איראן. זה לא רק תעשיית התעופה והחלל, אלה גם תחבורה, חקלאות, התעשייה הפטרוכימית, תעשיית הכרייה ותעשיות הנפט והגז. לקנדה יש עדיין חששות כבדים בנוגע לשאיפותיה הגרעיניות של איראן, ולכן ימשכו המגבלות החמורות של יצוא מוצרים רגישים שלא ישלחו לאיראן וכל היתר יצוא ישקל בכל מקרה לגופו. קנדה תמשיך אפוא לקיים הגבלות חמורות על היצוא לאיראן של מוצרים, שירותים וטכנולוגיה שנחשבים לרגישים מהבחינה הביטחונית, לרבות מוצרים שיכולים לעזור לאיראן לייצר טילים גרעיניים או בליסטיים.

בתגובה להחלטת הממשלה להסיר את הסנקציות הצרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה פרסם את תגובתו בנידון. המרכז מציין כי איראן ממשיכה להיות איום ממשי עבור ישראל והיהודים ברחבי העולם. הסרת הסקנציות הבינלאומיות בעקבות ההסכם על תוכנית הגרעין של איראן, תנוצל על ידי המשטר האיראני וזה מקור חרדה רציני למרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה ושותפיו ברחבי העולם. קיימת סכנה ממשית שהקהילה הבינלאומית, מתוך נאיביות לאור הסכם הגרעין עם איראן, תקבל את איראן כחברה לגיטמית בקהילה הלאומית, למרות שהיא ממשיכה לתת חסות לטרור, מתעללת בזכויות אדם, מחוללת כאוס באזור וקוראת להשמדת ישראל.

עמדת המרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה לגבי החלטת הממשלה הקנדית החדשה ברורה. איראן מהווה איום רב לשלום העולמי והביטחון העולמי, וקנדה צריכה להתעמת עימה באמצעות כלים דיפלומטיים וכלכליים.

המרכז יודע כי המפלגה הליברלית של קנדה למרות תמיכתה בעמדתה תקיפה נגד איראן, מזה זמן רב מעדיפה גישה המאופיינת במעורבות קונסטרוקטיבית בניגוד לממשלה השמרנית הקודמת שתמכה חד-משמעית בבידודה של איראן. המרכז ישאר מאוד מודאג מהמאמץ של הקהילה הבינלאומית לחידוש הקשרים אם איראן, “ואנו נמשיך להראות שדיפולמטיה ללא לחץ כלכלי לא הייתה מביאה שינוי בהתנהגותה של איראן. תפקידנו להבטיח לבחון את הציוד והסחורות שיועברו לאיראן מקנדה, כדי לבחון שחברות קנדיות לא יעזרו לתוכנית הגרעין שלה ולבניית מערך הטילים הבליסטיים שלה”.

המרכז אומר עוד: “עכשיו יותר מתמיד הקהילה היהודית בקנדה צריכה לקחת חלק במדיניות הציבורית המקומית. אנו זקוקים לחברי הקהילה באשר הם כדי שישמיעו את קולם. בימים הקרובים המרכז לענייני ישראל והיהודים בקנדה, ישיק קמפיין חדש לגיוס אזרחי קנדה שמודאגים לקרוא לשר החוץ דיון, להמשיך ולהפעיל לחץ על איראן. יש באפשרותה של הקהילה היהודית להשפיע על הטיפול הכושל של הממשלה בתיק איראן, כשנעים קדימה”.