(צילום: gsa.gov)
תופעה שהולכת להחמיר: משטרת הגבולות האמריקנית מונעת כניסת קנדים לארה”ב אם עישנו מריחואנה
אין גבול לחוצפה כנראה אצל משטרת הגבולות האמריקנית (יו.אס קסטמס אנד בורדר פרוטקשן). מתברר שלאחרונה במספר מקרים שוטרי גבול אמריקניים שאלו אזרחים קנדיים שמבקשים לעבור את הגבול לארצות הברית, אם הם עישנו אי פעם בחייהם מריחואנה. אלה שעונים בתמימות וביושר כי אכן עישנו בעברם את הסם הקל – לא יוכלו להיכנס יותר לארה”ב. הדחייה היא לתמיד ומדובר בגזירה קשה ביותר. במקרים מסויימים (תוך כדי עזרה של עורך דין) יכולים הנדחים לבקש אישור זמני להיכנס לארה”ב. ורק לאחר שיעברו בדיקה רפואית, בדיקה משטרתית וכן ימסרו טביעות אצבעות, יתכן ויונפק האישור הזמני לתקופה של בין שנה, שנתיים ועד לחמש שנים. ולאחר מכן הם יאלצו לבקש לחדש את האישור שוב ושוב לכל החיים. הנפקת האישור הזמני אינה זולה והיא עולה אלף ומאתיים דולר, וכן יש לשלם בנפרד שכר טירחה לעורך הדין שטיפל בתיק. כל חידוש אישור כזה כרוך כמובן בתשלום נוסף.
קנדי מאזור ונקובר מתיו הרווי (בן ה-39) שביקש לעבור את הגבול האמריקני כדי להגיע לקונצרט בסייאטל, נדחה על ידי משטרת הגבולות האמריקנית, לאחר שהודה כי כשהיה בן 18 עישן מריחואנה (ואז הוא נחקר במשך כשש שעות). הרווי מציע למי שנשאל פשוט לשקר ולא להודות כי עישנו את הסם בעבר, ואז הם יוכלו לעבור את הגבול בשקט.
משטרת הגבולות האמריקנית פועלת בהתאם לחוק הפדרלי ולא מעניין הסוכנות הפדרלית שכבר בשלוש מדינות בארה”ב, כולל וושינגטון הסמונה לפרובינציית בריטיש קולומביה, עישון מריחואנה הוא הליך חוקי. בוודאי ובוודאי שמשטרת הגבולות לא תתייחס כלל לעובדה, שבקרוב עישון מריחואנה יהפוך להליך חוקי גם בקנדה. אז גם צפוי שהתופעה של קנדיים שלא יוכלו להיכנס לארה”ב תלך ותגדל.
בממשלה הפדרלית של קנדה כועסים מאוד על משטרת הגבולות האמריקנית ומבטיחים לנסות ולפעול לשנות את הגזירה, נגד אזרחים מקומיים תמימים שמבקשים לעבור את הגבול לשכנה מדרום. השר לביטחון פנים, רלף גודל, מציין שמדיניות משטרת הגבולות היא מגוחחת ויש לטפל בנושא בדחיפות.
ולעניין החוק בקנדה: הארגון הרפואי של קנדה מבקש מהממשלה לקבוע בחוק החדש, שעישון מריחואנה יתאפשר רק לאלה שמלאו להם 21, ולהטיל מגבלות על כמות השימוש בסם לאלה שטרם מלאו להם 25.
מטריה לכל צרה שלא תבוא: קורס ללמוד להשתמש במטריה להגנה עצמית
מטריות נפוצות בוונקובר הנחשבת לאחת הערים הגשומות ביותר בעולם ולכן זכתה לכינוי “ריינקובר”. ולכן תמיד מומלץ להסתובב בכאן עם מטריה כי גשם שעלול לרדת בכל רגע. אך מתברר שלמטריות יש עוד שימושים ובאקדמיה לסייף שבעיר מעבירים סדנאות על מה אפשר לעשות עימן, חוץ מלהתגונן מהגשם או לרקוד בו.
לאור ריבוי האלימות ברחובות המשתתפים בסדנא בת השעתיים לומדים בחלקה הראשון, טכניקות שונות כיצד אפשר להיעזר מטריה פתוחה ככלי להגנה עצמית לחסום מכה או להסטית אותה. לחילופין ניתן להפוך את המטריה לכלי נשק מאולתר של ממש ולהשתמש בשתי הקצוות שלה (בידית או בחנית) בעת סכנה שאורבת.
החלק השני הוא קורס לנימוסים והליכות עם מטריות. למשל: להציע גם לאחרים להתחלק במטריה שלך, כשלא משתמשים במטריה יש לדאוג שההחנית שלה תכוון כלפי מטה, יש להנמיך את המטריה כשהולכים מול אנשים אחרים, יש לנער את המטריה לפני שנכנסים למקום סגור (מסעדה, משרד או בית). וכמובן שאין שלוח הודעות טקסט כשהולכים עם מטריה פתוחה – זו מתכונות לתאונות.
