Skip to content

  • Home
  • Subscribe / donate
  • Events calendar
  • News
    • Local
    • National
    • Israel
    • World
    • עניין בחדשות
      A roundup of news in Canada and further afield, in Hebrew.
  • Opinion
    • From the JI
    • Op-Ed
  • Arts & Culture
    • Performing Arts
    • Music
    • Books
    • Visual Arts
    • TV & Film
  • Life
    • Celebrating the Holidays
    • Travel
    • The Daily Snooze
      Cartoons by Jacob Samuel
    • Mystery Photo
      Help the JI and JMABC fill in the gaps in our archives.
  • Community Links
    • Organizations, Etc.
    • Other News Sources & Blogs
    • Business Directory
  • FAQ
  • JI Chai Celebration
  • JI@88! video
Scribe Quarterly arrives - big box

Search

Follow @JewishIndie

Recent Posts

  • Saying goodbye to a friend
  • The importance of empathy
  • Time to vote again!
  • Light and whimsical houses
  • Dance as prayer and healing
  • Will you help or hide?
  • A tour with extra pep
  • Jazz fest celebrates 40 years
  • Enjoy concert, help campers
  • Complexities of celebration
  • Sunny Heritage day
  • Flipping through JI archives #1
  • The prevalence of birds
  • לאן ישראל הולכת
  • Galilee Dreamers offers teens hope, respite
  • Israel and its neighbours at an inflection point: Wilf
  • Or Shalom breaks ground on renovations 
  • Kind of a miracle
  • Sharing a special anniversary
  • McGill calls for participants
  • Opera based on true stories
  • Visiting the Nova Exhibition
  • Join the joyous celebration
  • Diversity as strength
  • Marcianos celebrated for years of service
  • Klezcadia set to return
  • A boundary-pushing lineup
  • Concert fêtes Peretz 80th
  • JNF Negev Event raises funds for health centre
  • Oslo not a failure: Aharoni
  • Amid the rescuers, resisters
  • Learning from one another
  • Celebration of Jewish camps
  • New archive launched
  • Helping bring JWest to life
  • Community milestones … May 2025

Archives

Tag: הסביבה

שינויים ניכרים באזורים הארטקטיים

שינויים ניכרים באזורים הארטקטיים

(Mario Hoppmann/NASA)

חוקרים בכירים ארה”ב: הקרח באזורים הארקטיים של קנדה החל להפשיר שבעים שנה לפני התחזיות

משלחת מאוניברסיטת אלסקה (בפיירבנקס) מצאה שינויים ניכרים בתוואי הקרקע הקפואה באזורים הארטקטיים של קנדה, במהלך שלוש עשרה שנים: בין אלפים ושלוש לאלפיים ושש עשרה. לפי הממצאים בנוסף לנסיגת שכבת הקרח נוצרו גם גבעות נמוכות, שחסמו את הרוח ואפשרו לצמחייה להכות שורש

שכבת האדמה הקפואה באזורים הארקטיים בקנדה החלה להפשיר שבעים שנה שנה לפני הזמן הצפוי. על כך מצביעים הממצאים של משלחת חוקרים בכירה שהגיע לאזור. לדבריהם התופעה מעידה על כך שכדור הארץ מתחמם בקצב הרבה יותר מהיר מכפי שצפו בתחזיות השונות. חברי המשלחת מאוניברסיטת אלסקה שבארצות הברית, אמרו כי הופתעו מאוד מהמהירות שבה גרמו עונות הקיץ החמות במיוחד לערעור השכבות העליונות של גושי הקרח התת־קרקעיים.

זה היה מדהים אמר לסוכנות החדשות הבינלאומית רויטרס, ולדימיר רומנובסקי, גיאו־פיזיקאי חבר במשלחת של האוניברסיטה. זה סימן לכך שהאקלים כיום חם הרבה יותר מאשר היה אי פעם – במהלך חמשת אלפים השנים האחרונות. החוקרים פרסמו את ממצאיהם המעניינים והיוצאי דופן בכתב העת המדעי גיאופיזיקל רייסרץ’ לטרס.

לפני מספר שבועות פורסמו הממצאים האלה ברבים- לקראת פסגת משבר האקלים שהתקיימה בבון שבגרמניה. האירוע הבינלאומי אורגן על ידי האו”ם וגורמים נוספים. זאת במטרה להגביר את המאמצים המשותפים למצוא פתרונות בנושא הכל כך מסובך. כידוע כל מדינות המערב תומכות ברעיון כי כדור הארץ מתחמם לפי ממצאים של המדענים השונים. ורק נשיא ארה”ב הנוכחי, דונלד טראמפ, מתכחש לממצאים אלה.

המאמר התבסס על ניתוח נתונים שהחוקרים אספו בביקורם האחרון באזור לפני כשלוש שנים. ובמקביל הוא מתבסס גם על סקירות אקלימיות מאז שנת אלפיים ושלוש ועוד היום. הצוות השתמש במטוס ששודרג במיוחד כדי לבקר בנקודות מרוחקות ביותר, בהן תחנת מכ”ם מתקופת המלחמה הקרה, שנמצאת במרחק של יותר משלוש מאות ק”מ מכל יישוב אנושי. כצפוי החוקרים לקחו על עצמם סיכונים גבוהים בביקור באזורים מרוחקים אלה. לדברי החוקרים ממש בנחיתה לקרקע נגלה לעיניהם נוף שונה לחלוטין על פני הקרקע הארקטית, שאותה ראו בביקורים קודמים לפני כעשור שנים.

הנוף הפך לים גלי של גבעות, שקעים צרים ובריכות. הצמחייה שבעבר היתה מעטה החלה לצמוח בכמות גדולה בחסות המקלט שסיפק הנוף מהרוחות הבלתי פוסקות. החוקרים הרגישו מצד אחד סיפוק מקצועי על כל מה מצאו, ומצד שני הרגישו תחושה שהאסון ממשמש ובא. הם ציינו כי המראה הזכיר להם אדמה חרוכה אחרי הפצצה.

זו תופעה המזכירה לי מכרה הפחם, אמרה אחת החוקרות הבכירות במשלחת. סביר למדי שתופעה זו משפיעה על אזורים נרחבים יותר ממה שאנו מעריכים. ואת זאת החוקרים יבדקו בהמשך. החוקרים חוששים ליציבות שכבת האדמה הקפואה בשל הסכנה שהפשרה מהירה תשחרר כמות נרחבת של גזים, שיביאו להאצה משמעותית של ההתחממות הגלובלית

לפי הערכות של האו”ם גם אם המחויבויות הקיימות בהסכם פריז משנת אלפיים וחמש עשרה, להפחתת פליטות גזי החממה, ייושמו במלואן העולם עדיין רחוק מאוד ממניעת הסכנה – שתהליכים דומים של היזון חוזר יביאו להאצת ההתחממות של כדור הארץ.

נוכח אזהרות המדענים כי טמפרטורות גבוהות יותר יגרמו להרס רב בחצי הכדור הדרומי, ויהוו איום על יכולת הקיום של העולם המתועש בחצי הכדור הצפוני, ארגוני סביבה נתלים במאמר שפרסמו החוקרים כהמחשת הצורך בהפחתת פליטות גזי החממה. הפשרת האדמה הקפואה היא אחת מהנקודות המצביעות על משבר האקלים, אמרה ג’ניפר מורגן מארגון גרינפיס אינטרנשיונל.

Format ImagePosted on July 17, 2019Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Artic, Canada, climate, environment, science, אזורים הארקטיים, האקלים שהתקיימה, הסביבה, מדע מדע, קנדה
מדד השחיתות

מדד השחיתות

מדד המדינות המושחתות בעולם: קנדה במקום השמיני וישראל רק במקום השלושים ושתיים. (צילום: Cynthia Ramsay)

בימים האחרונים התפרסם מדד המדינות המושחתות בעולם לשנת 2017. המדד כולל מאה ושמונים מדינות שנסקרו, ומיקומן נקבע על פי השחיתות במגזר הציבורי, באמצעות שלושה עשר מקורות מידע משנים עשר מכוני מחקר עצמאיים ובלתי תלויים.

מהתוצאות עולה כי קנדה נמצאת במקום השמיני והגבוה בקרב המדינות הכי פחות מושחתות. ואילו ישראל איך לא לאור פרשות השחיתות הרבות שמאפיינות אותה, ובעיקר את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נמצאת מאחור במקום השלושים ושתיים.

להלן העשירייה הראשונה של המדינות הכי פחות מושחתות: ראשונה – ניו זילנד, שנייה – דנמרק, שלישית – פינלנד, רביעית – נורבגיה, חמישית – שוויץ, שישית – סינגפור, שביעית – שבדיה, שמינית – קנדה, תשיעית – לוקסמבורג ועשירית – הולנד.

העשירייה השנייה: אחד עשרה – בריטניה, שתיים עשרה – גרמניה, שלוש עשרה – אוסטרליה, ארבע עשרה – הונג קונג, חמש עשרה – איסלנד, שש עשרה – אוסטריה, שבעה עשרה – בלגיה, שמונה עשרה- ארצות הברית, תשעה עשרה – אירלנד ועשרים – יפן.

העשירייה השלישית: עשרים ואחד – אסטוניה, עשרים ושתיים – איחוד האמירויות הערביות, עשרים ושלושה – צרפת, עשרים וארבעה – אורגוואי, עשרים וחמשה – ברבדוס, עשרים וששה – בהוטן, עשרים ושבעה – צ’ילה, עשרים ושמונה – איי בהאמה, עשרים ותשעה – פורטוגל ושלושים – קטאר.

אחריהן במקום השלושים ואחד טיוואן, במקום השלושים ושתיים ישראל, במקום השלושים ושלושה ברוניי, במקום השלושים וארבעה בוטסואנה ובמקום השלושים וחמשה פולין.

ערים מתקדמות הופכות אשפה למשאב: ונקובר פועלת להיות העיר הירוקה בעולם

ערים רבות בעולם פועלות בשנים האחרונות לחסוך את העלות הגבוהה של סילוק פוסלת האשפה, הנוצרת בהן מדי יום בכמויות ענק. הן פועלות להפחית את כל צורות הפסולת שלהן, ולהשתמש בפסולת עד כמה שאפשר כמאשב, כך שהיא תהפוך לחומר גלם אחר. כך מדווח אתר הידען מישראל המפרסם מידע בתחום המדע והטכנולוגיה.

הערים בעולם הופכות למאוכלסות יותר וראשי הערים מחוייבים לשאת באחריות למצוא ולפתח פתרונות להרי הזבל שנוצרים בהן. הנוף העירוני הוא כיום הסביבה, שבה מתרכזים האתגרים הכרוכים בניהול חיים אנושיים מורכבים. בערים מתבזבות כמויות גדולות של אנרגיה, פחמן דו-חמצני, מזון, מים, מרחב וזמן. העירייות יכולות לפתור מספר בעיות בעת ובעונה אחת, ולהבטיח לתושבים, הפחתה משמעותית של חלק מהפסולת, תוך הפיכתה למשאב בעל יתרונות כלכליים.

כיום אין בהזרמת הפסולת למי הביוב פתרון סופי ויש להפחית מראש את הפסולת שנוצרת בערים, ולהשתמש בחלק גדול ממנה, לשימושים יעילים יותר. פעילות זו נקראת “כלכלה מעגלית”.

באתרי הטמנה האשפה של ונקובר לוכדים את גז המתאן הנפלט מהאשפה הרבה, ובחום שנוצר משריפתו משתמשים לחימום חממות בסמוך להם, בהן גדלות עגבניות. זו דוגמא טובה של יצור אררגיה חיובית מאשפה.

ונקובר שפועלת להיות העיר הירוקה ביותר בעולם, מחלקת לתושבים מיכלים נפרדים לאשפה רגילה, לפסולת אורגנית (כמו שאריות מזון, ענפים וגזם), לפסולת זכוכית, פסולת נייר, פסולת פלסתיק ועוד. עיריית ונקובר שמצפה מאזרחי העיר שיפעלו בהתאם עם הפסולת לסוגייה כמתבקש, שולחת מעת לעת פקחים לבדוק שזה אכן נעשה.

מן הפסולת האורגנית העירייה מפיקה את גז המתאן, וכן מוצרים מוצקים שיכולים לשמש לדישון הקרקע. לפתרונות אלה מספר יתרונות בעת ובעונה אחת: הם חוסכים לעיר הוצאות על אנרגיה, הם מפחתים משמעותית את הצורך בהטמנת פסולת באתרי האשפה וכן הם מועילים לענף החקלאות.

Format ImagePosted on March 21, 2018March 14, 2018Author Roni RachmaniCategories עניין בחדשותTags Canada, corruption, environment, Israel, Vancouver, waste reduction, הסביבה, הפחתת פסולת, השחיתות, ונקובר, ישראל, קנדה
Proudly powered by WordPress